הספר להיות אלוהים - עולם החלומות האמיתי, פיצול אישיות, חלום או מציאות, דמיון או מציאות, שינה, חלומות - חלק 5

יש ואין כאחד, אין שכל, לצאת מהשכל, מחויב המציאות, לוגיקה, קיים או לא קיים, לא לדעת כלום, לדעת שום דבר איך אפשר להיות בטוח במשהו אם הכל מוטל בספק? אליעד כהן מציג בהרצאה זו את הרעיון המרכזי לפיו שום דבר אינו בטוח באופן מוחלט, ושכל ידיעה או תפיסה שלנו את המציאות היא תמיד מוטלת בספק. הוא מתחיל מדוגמה פשוטה של שולחן שנמצא מולנו, ושואל ... האדם אינו יודע האם החוויה שהוא חווה היא אמיתית או אשליה בלבד. הוא מדגיש שהתחושה של הקיום שלנו תלויה בשכל שלנו ובתודעה, אבל בעצם אנחנו לא יכולים לאמת אותה מעבר לספק. אליעד ממשיך ומציע תרגיל מחשבתי שבו האדם עוצם ... שככל שמעמיקים לחשוב ולהתבונן פנימה, מגיעים למקום שבו לא יודעים כלום. התבוננות פנימית מעמיקה מובילה בסופו של דבר לכך שכל ידע שיש לנו על המציאות, כולל על עצמנו, מוטל בספק מוחלט. המסקנה היא שלעולם איננו יודעים אם יש הבדל ... שהוא יודע לבין מה שהוא לא יודע. הכל הופך לאפשרי, ולא מחויב המציאות. מה הקשר בין היכולת לדעת לבין השכל האנושי? בהמשך אליעד מסביר שידיעה אמיתית אפשרית רק באמצעות השכל, אך השכל עצמו מוגבל ואינו מסוגל להגיע לוודאות מוחלטת. הוא מציין שמי שמנסה ללכת עם השכל שלו עד הסוף מגיע למצב שבו הוא לא יכול לדעת כלום בוודאות, מאחר שהשכל תמיד ימצא ספק או סתירה פנימית בכל טענה ובכל אמונה. כאשר אדם מתבונן פנימה בשכל שלו, הוא מגלה שהדברים שהיו נראים לו ברורים הופכים לבלתי ברורים. האם יש דרך להשתחרר מהקונפליקט בין הידיעה לאי ... חיים נורמליים, אלא יוכל לחיות בתחושה עמוקה יותר של חופש פנימי. ההבדל הוא שבתוך העשייה שלו, הוא יודע בעומק שכל זה לא מחויב. לבסוף, אליעד מסכם כי המהות של הכל היא לא יש ולא אין, אלא מצב עמוק יותר ... לדעת מה האמת? האם המציאות קיימת באמת? מה זה מחויב המציאות? איך אפשר לדעת משהו בוודאות? מה זה לצאת מהשכל? איך להשתחרר מהספק? האם אפשר לדעת שאנחנו קיימים?

האם אתה חכם, חכם או משוגע, משוגע או חכם, שורש השכל, לא יודע שום דבר, לא לדעת שום דבר, רשימו האם החוויה מתרחשת מעצמה או שהיא נוצרת מתוך הבנה? אליעד ...

הארה רוחנית, להיות מואר, גורואים, מורים רוחניים, להגיע להארה, השכל של אליעד, רבי נחמן מברסלב, אדם מואר, מורה רוחני איך אפשר לדעת אם מורה רוחני באמת הגיע להארה? השאלה ...

הנאה של אחדות, הנאות של נפרדות, אחדות ונפרדות בו זמנית, להתאהב, לאהוב בלי תנאי, אהבה זוגית, יכולת רגשית

השכל, אין שכל, אולי השכל טועה, מחויב המציאות, לא לדעת שום דבר, הוכחות לוגיות, לוגיקה, ראיה רחבה, הוכחה מוחלטת האם אפשר להיות בטוח שהשכל אינו טועה? אליעד כהן מדבר על השאלה העמוקה והמאתגרת של ספקות בשכל. הוא מסביר שכאשר אדם מגיע לתובנות מסוימות, תמיד קיימת האפשרות לשאול את עצמו אולי אני טועה? גם לאחר שהוא מרגיש שהוא מבין דבר לעומקו. לטענתו, השכל האנושי תמיד יכול לטעות. ככל שאדם יותר מתבסס על שכל והוכחות לוגיות, כך הספק לגבי אמיתות ההוכחות האלה עולה יותר. לדוגמה, אליעד מביא סיטואציה שבה אדם מפתח תיאוריה מורכבת ולאחר מכן מישהו שואל אותו מי אמר שהתיאוריה שלך נכונה? או אולי השכל שלך טועה? שאלות אלו, לטענתו, לא רק מערערות את הביטחון העצמי של האדם אלא מצביעות על קיומו של ספק ... לפי אליעד, ככל שאדם יותר משוכנע בטענות שלו, כך קל יותר לערער אותו בעזרת שאלת הספק. מי שמסתמך על שכל והוכחות לוגיות תמיד ייתקל בקושי כאשר יגיע לקצה הגבול של הלוגיקה. למה כל הוכחה שכלית היא מוגבלת? אליעד טוען שהוכחות לוגיות, למרות חוזקן לכאורה, הן תמיד מוגבלות, מכיוון שבסופו של דבר הן מתבססות על הנחות יסוד שהשכל עצמו אינו יכול לאשר בוודאות מוחלטת. הוא מדגים זאת באמצעות אנשים שונים שמנסים להוכיח דברים הפוכים זה מזה: למשל, ... לא יודע בוודאות שום דבר. כך, אדם שמודה בחוסר ידיעה מוחלט הוא למעשה מוגן לחלוטין מפני ספקות. מה קורה לשכל כאשר לוקחים אותו עד לקצה? אליעד מסביר שכאשר אדם משתמש בשכל שלו עד לקצה, הוא מגיע לנקודה שבה השכל עצמו מבין שאין הבדל בין שכל לאין - שכל. בשלב הזה, השכל כבר אינו מסוגל להבחין בין יש לאין, בין נכון ללא נכון, ובכך מגיע למצב של אין שכל, שבו כל ההגדרות מתמוטטות. בנקודה זו, השכל מפסיק להיות כלי של אבחנה והופך להיות מצב תודעתי שבו הכל הוא אחד. הוא מדגים זאת בעזרת דוגמה של בקבוק, שבה אדם יכול לומר בוודאות יש כאן בקבוק או אין כאן בקבוק. אך אם האדם ישתמש בשכל עד הסוף, הוא יראה שבעצם אין הבדל אמיתי בין יש בקבוק לאין בקבוק. לכן, אדם שמשתמש בשכלו עד הקצה, למעשה מאבד את היכולת להבדיל בין יש לאין, ונמצא במצב שבו הכל אחד. מהי המשמעות של לא ... אדם יכול לראות את כל האפשרויות בו זמנית, ולכן הוא יודע הכול בצורה מופשטת ולא מוגבלת. לדבריו, מי שכבול לשכלו, ינסה תמיד לשמר את הידיעה שלו ולהגן עליה מפני ספקות. לעומתו, מי שמכיר בכך שהוא לא יודע דבר נמצא ... אף נמצא במקום של יצירתיות ופתיחות מוחלטת לשאלות, רעיונות ודרכי חשיבה חדשות. לסיכום, מה הדרך להתמודד עם ספקות לגבי השכל? אליעד מסכם שהדרך להתמודד עם הספק שהשכל יכול לטעות היא להגיע למצב שבו האדם אינו מחזיק בשום הגדרה או תפיסה בוודאות מוחלטת. רק אדם שמבין שאין אפשרות להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט יכול להיות חופשי באמת מהספקות לגבי השכל. בצורה כזו, האדם יכול להרגיש שהוא יודע הכל, מכיוון שהוא אינו מוגבל על ידי שום גבול שכלי או לוגי. אולי השכל טועה? מהי הוכחה מוחלטת? איך להתמודד עם ספקות בשכל? מה המשמעות של הכל אחד? איך לדעת הכל על ידי לא לדעת שום דבר?

... לגבי ההבדלים שקיימים במציאות. הביטוי לחזור לאחד אינו מתאר פעולה פיזית, אלא מהלך פנימי של הבנה, שבו האדם מבין שכל ההבדלים הם בעצם ביטויים שונים של מציאות אחת מוחלטת, וההבדלים הם רק תפיסות סובייקטיביות. כיצד מוגדרת חוויית האחדות? לפי ... כך הוא מתקרב לחוויית האחדות. אליעד מדגיש שכדי להבין מהי אחדות, התודעה של האדם צריכה להבין שהמציאות נתפסת דרך שכל, התפיסה השכלית יוצרת הפרדות כמו זה אני וזה לא אני, ודווקא התודעה שיצרה את ההפרדות הללו היא זאת שצריכה להבין שהכל ... את הטענה, אך אם הוא מתרגל להאמין לכך בהדרגה, בסופו של דבר הוא מאמין באמת שהוא חייב. כך בדיוק השכל של האדם מתרגל להבדיל בין טוב לרע, בין אני ללא אני. ברגע שהאדם מתרגל להאמין להבדלים הללו, הוא מתחיל ... ומדגיש שהאחדות אינה תיאוריה שצריך להוכיח, אלא היא החוויה הטבעית של האדם כאשר הוא מבין לעומק את המגבלות של השכל האנושי ושל ההיגיון. מהי חוויית האחדות? איך להגיע לאחדות מוחלטת? מהי אמונת הנפרדות? האם אפשר להוכיח נפרדות? כיצד להגיע ...

... זה אליעד אומר שהמציאות האמיתית היא שאין באמת הבדל בין אהבה לשנאה. כשהאדם מתבונן עמוק פנימה, הוא יוצא מגבולות השכל ומהתלות ברגשות מוגדרים. הוא כבר לא נמצא תחת הצורך להיות אוהב או שונא, והחוויה של הרגשות משתנה. החוויה של ... מוחלטת. מה קורה אם האדם מוצא סתירות פנימיות בין רגשותיו? אליעד מתייחס לנושא של סתירות פנימיות בין רגשות ומבהיר שכל סתירה שהאדם חווה מצביעה על חוסר הבנה של מהות הרגש עצמו. כשאדם חושב שיש סתירה בין תחושה של טוב ...

... אותו אדם שחושב על כך שהוא נעלם. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא התחושה שיש אני ששואל האם אני קיים, ושכל ניסיון למחוק את האני עדיין משאיר איזו תודעה חושבת ומרגישה, כך שהקיום למעשה לא באמת נעלם. האם אפשר לחשוב ... שלו, התחושות שלו והמחשבות שלו יכולות להיות אשליה. אליעד מדגים זאת בצורה מפורטת ואומר שאדם יכול להגיד לעצמו שאולי השכל שלו מתעתע בו לגמרי. הוא מסביר שאפילו המחשבה שהשכל מתעתע היא עדיין מחשבה שנמצאת בתוך השכל, ולכן קשה להגיע אל מחוץ לתודעה. אדם יכול להאמין ששום דבר לא אמיתי, אבל אז הוא עדיין נשאר בתוך ההפרדה הזו, משום שהאמונה עצמה היא עדיין תוצר של השכל שלו. לפי אליעד, הנקודה העמוקה ביותר היא להבין שאין אפילו את האופציה להגיד אני חושב שזה ככה או אני ... הוא עצמו לא קיים בנפרד מהמציאות. מדובר בהיעלמות מוחלטת של האני, שבה אין יותר תחושת השפלה או גאווה, מפני שכל ההבחנות בין עצמי לעולם החיצוני מתבטלות לחלוטין. האם אני קיים? מה זה אי קיום? האם השכל מתעתע בי? האם יש לי זכות קיום? איך להעלים את עצמי? איך להפסיק להרגיש מושפל? קיום עצמי מוחלט

... אחר, בין יש לבין אין, בין טוב לרע, בין מושלם לפגום. תפיסה זו יוצרת חוויה תמידית של חסרונות, כיוון שכל חוויה של יש מלווה באופן אוטומטי בתחושה שיכל להיות אחרת, שיכל להיות טוב יותר. כיצד נוצרת תחושת החיסרון במוח האדם? אליעד טוען שהתחושה של חיסרון בכל מצב נובעת מהמבנה הבסיסי של התפיסה והמחשבה. האדם תמיד חש חיסרון כיוון שהשכל אינו מסוגל לחוות באופן מוחלט מצב של מושלמות מוחלטת. אפילו כאשר החיים טובים יחסית, האדם תמיד יחווה שחסר לו ... שאין לו אותה, אז לא היה מרגיש תחושת חיסרון כלל. מה הקשר בין תפיסת המציאות לתחושת החיסרון? אליעד מסביר שכל תפיסת המציאות עוברת דרך המנגנון של החושים והשכל. הוא נותן דוגמה של הסתכלות על שולחן: אם השכל לא היה מסוגל להבין מה זה שולחן, האדם היה רואה רק צורה לא מוגדרת. השולחן הוא בעצם חוויה שמתווכת דרך חושים אל השכל. השכל הוא זה שקובע מה יש ומה אין. כלומר, השכל הוא זה שמחליט אם מה שהאדם רואה הוא אמיתי או לא אמיתי. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה עתידית אפשרית, שבה יתגלה שיש פיל שקוף בחדר, אך האדם לא יכול לראותו, כי השכל שלו לא מסוגל לתפוס זאת. הוא מוסיף ומסביר כי החוויה של המציאות נובעת מכך שהשכל מבצע חלוקה בין מה שהוא תופס באמצעות החושים לבין מידע שמגיע מתהליכים פנימיים. למשל, האדם יודע שיש מדינה בשם סין למרות שהוא לא רואה אותה, כי השכל אומר שזה מידע שכלי. השכל עצמו הוא זה שמייצר את ההפרדה בין מידע שמגיע מהחושים לבין מידע שמגיע מההבנה בלבד. אליעד מסביר כי הצוואר בקבוק של התפיסה הוא השכל, וכדי להבין את השורש של כל התפיסות והמחשבות, על האדם לשאול את עצמו: מאיפה מגיעות המחשבות האלה? מאיפה מגיע ... לבין הבנת האמת? אליעד מדגיש את החשיבות של להסתכל מבחוץ. הכוונה אינה סתם להתבונן מרחוק, אלא להתבונן על התהליך שהשכל מבצע כשהוא קובע זה קיים או זה לא קיים. כאשר האדם מתבונן כך, הוא מתחיל להבין שהקביעה של יש ואין איננה מוחלטת אלא יחסית ותלויית שכל. הוא מדגים: כאשר אדם אומר שהוא רואה שולחן, החושים שלו מעבירים מידע, והשכל מתרגם זאת לתמונה ברורה. אם יתבונן לעומק בתוך התהליך הזה עצמו, לתוך המקום בו השכל מעבד את המידע - יתגלה לו שהאחדות נמצאת בתוך השולחן עצמו, לפני שהשכל הפריד ואמר: זה שולחן. האם התבוננות פנימית מספיקה להגעה לאחדות? אליעד מסביר שהתבוננות פנימית אינה רק צפייה פסיבית, אלא ... מה הקשר בין שחור ולבן לתחושת החיסרון? אליעד משתמש בדוגמה של שחור ולבן כדי להמחיש את חוסר היכולת של השכל לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן. אפשר לתפוס אפור, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית שיש שחור מוחלט ולבן ... את המקור של המחשבות והנפרדות? אליעד טוען שאם האדם מגיע להבנה שהחוויה של יש ואין היא תוצר של תפיסת השכל שלו, הוא יוכל להכיל רגשית את החיסרון ולהגיע לחוויה פנימית של שלמות. הוא לא צריך לברוח מהתחושה שיש חיסרון, ...