... לדוגמה: שאל את העובד, שלך: בהצעות המחיר שאנחנו כותבים ללקוח, נתקלנו בבעיה שהלקוחות שלנו לא תמיד מבינים שאנחנו חברה מאוד וותיקה. כיצד אתה מציע לטפל בזה? איזה רעיונות יש לך להציע לזה?. כאשר אתה שואף לכוון את המוח שלו לכיוון שהוא מעצמו יציע לך לכתוב את השורה שאתה רוצה שהוא יוסיף. והמהות היא: ...

... ישנה חוסר יכולת של האדם להיות שלם עם הדבר שבו הוא מתרכז. המוח תמיד בוחר להתרכז במה שנתפס בעיניו כדבר החשוב ביותר ... בנושא שהם מעוניינים בו. כלומר, בעיית הריכוז אינה שהמוח אינו יכול להתרכז, אלא שהמוח אינו שלם עם ההתמקדות בנושא מסוים. כאשר המוח מאמין שיש נושא אחר שחשוב יותר, הוא עובר לחשוב עליו. ... אישי, כמו פרידה מחברה, ברגע שתהיה סכנה מוחשית כמו שריפה, המוח מיד יתמקד בה, כי הוא מזהה זאת כעדיפות עליונה. כיצד ... וריכוז היא תופעה הנתפסת כבעיה, אך למעשה היא ביטוי לכך שהמוח תמיד מתמקד במה שהוא רואה כחשוב ביותר. כשאדם לא מצליח להתרכז במשהו, זה משום שהמוח שלו מוצא משהו אחר כחשוב יותר. ילד שלא מקשיב ... להיות שפתאום התרכזת כי השריפה פשוט חשוב לך לחשוב עליה המוח תמיד חושב על הדבר שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב לחשוב ... שהוא חושב שלחשוב עליו מביא לו הכי הרבה תועלת. אוטומטית המוח מנטרל את עצמו בא נחשוב על מה שאני חושב שאם אני ... אתה רוצה ללמוד למבחן אתה חושב שיעשה לך טוב לחשוב עליו אבל המוח שלך איפשהו גם אומר תראה אבל יותר טוב לחשוב ...

... המרכזית: האם הכאב שאותו האדם מרגיש הוא אכן אובייקטיבי או שהוא פירוש סובייקטיבי שהמוח מעניק לתחושות. הוא נותן דוגמה שאדם יכול להרגיש כאב ... מדגיש שיש הבדל בין כאב אמיתי (פיזיולוגי ברור ומוכח) לבין כאב מדומה, שהוא תחושה שהמוח מייצר בלי שקיימת סיבה רפואית ברורה. כדוגמה לכך הוא ...

... הזה. לדוגמה, כשהיית ילד רצית לעבור דרך קיר. ניסית ולא הצלחת, והגעת למסקנה שזה בלתי אפשרי. אחרי שהחלטת שזה לא אפשרי, הפסיק להיות לך רע מזה שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר. זהו מנגנון הגנה שהמוח יוצר, והוא למעשה עוזר לך להרגיש טוב עם עצמך על ידי כך שאתה פשוט מפסיק לחשוב או לרצות דברים שאתה מאמין שהם בלתי אפשריים. כלומר, האמונה ...

... בנוגע לרצונות שלו. אליעד מסביר שכאשר אדם רוצה משהו מסוים, פעמים רבות עולה בראשו השאלה למה בעצם הוא רוצה זאת. לעיתים המוח דורש הוכחה והסבר לרצון הזה, מה שמכונה נטל ההוכחה של הרצון. איך אפשר להשתמש בנטל ההוכחה להחליש רצון לא רצוי? כדי להסביר זאת לעומק, אליעד מביא דוגמה של אדם שמרגיש שהרצון שלו ... לגבי הרצונות? אליעד כהן מזכיר מצב שכיח שבו האדם חווה ספקות פנימיים לגבי הרצונות שלו. לדוגמה, אדם שרוצה להקים עסק חדש, והמוח שלו מתחיל להעלות ספקות כמו האם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה? מה תפיק מזה? האם זה באמת משתלם לך?. אליעד מסביר שבמקום להתבלבל ולהתקפל מול הספקות, האדם יכול להשתמש בנטל ההוכחה ...

... למידה לפי אליעד כהן? אליעד מסכם ואומר שהעיקרון המרכזי הוא להפוך את החומר הנלמד למשמעותי ומוחשי עבור הילד דרך החושים. זיכרון של מידע נוצר כאשר המוח תופס את המידע כמשמעותי, וילדים עם לקויות למידה זקוקים לעיתים לשיטות יצירתיות יותר כדי שהמידע ייתפס אצלם כמשמעותי. במקום להיצמד ...

... לכעוס על לקוחות מתאמן בדמיונו איך להגיב בצורה רגועה במגוון מצבים שונים מול לקוחות מאתגרים. לפי הגישה הזו, אם תעשה סימולציות של 20, 50 או אפילו 100 מקרים, המוח שלך יתרגל ויזכור איך להגיב בצורה ... שכשאדם מתבסס רק על זיכרון, יש גבול לכמה מקרים הוא יוכל לזכור. בדיוק כמו אדם שינסה לזכור כל תוצאה של לוח הכפל, במקום להבין את הנוסחה המתמטית, הוא יתבלבל בסוף. כשהמוח מבין את ההיגיון של ההתנהגות הרצויה, התגובה ... שזה קורה ותדמיין כאילו אוקי בא נעשה סימולציה נגיד שקורה ככה איך אתה מגיב אם קורה ככה איך אתה מגיב 20 פעמים 50 פעמים 100 פעמים זה לא משנה ודרך זה תטמיע לתוך המוח שלך איך אתה רוצה להתנהג. עכשיו הגישה ... למה כי חתול הוא באמת חתול הוא לא מתאמץ להיות חתול אבל אם אתה מתאמץ להיות חתול מתישהו משהו יסיח את דעתך ואתה תשכח להיות חתול. אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על זיכרון אם אתה רוצה ... אזכור את התשובות לכל הזה בוא נזכור את הנוסחה עכשיו אם הנוסחה יושבת לך טוב אתה אוטומטית כל פעם מחדש תייצר את התשובות הנכונות, עכשיו זה נכון שאפשר לומר שבסוף המוח שלך זוכר את הנחת היסוד הבסיסית ופועל ...

... מעולם הספורט, בה הוא מציע לאדם שרוצה להתחיל להתאמן להתחיל באימון קצר מאוד, אפילו של שלוש דקות בלבד. הרעיון הוא להתעקש להפסיק אחרי שלוש דקות, למרות שהמוח עשוי לרצות להמשיך. גישה כזו מעודדת את המוח להתרגל לחשוב שהעשייה, גם אם היא קטנה, היא בעלת ערך. בדרך זו, המוח יתחיל להרגיש שמותר להתחיל בפעולה קטנה, מה שיכול להוביל להתמדה ולהגברת המוטיבציה. מה הקשר בין דחיינות למוטיבציה עצמית? הקשר בין דחיינות למוטיבציה עצמית ... לדוגמה, אם רוצים להתחיל ללמוד שפה חדשה, במקום להחליט ללמוד 50 מילים בבת אחת, אפשר להתחיל מחמש מילים בלבד, לחזור עליהן כמה פעמים, ובכך להרגיל את המוח להתחיל בעשייה. האם מעט זה גם טוב יכול לעזור להתמודד עם חוסר ודאות? אליעד משתמש במטאפורה של ערפל כדי להמחיש את הדרך בה אנשים יכולים להתמודד עם חוסר ... של או שאני עושה הכל או שלא עושה כלום, מה שגורם לרובם לא לעשות כלום בסופו של דבר. לפי אליעד, הגישה הנכונה יותר היא מעט זה גם כן טוב, וכי צריך להרגיל את המוח שפעולות קטנות ואפילו מינוריות הן משמעותיות ובעלות ערך. לדוגמה, אם אדם רוצה לסדר את החדר שלו, הגישה של הכל או כלום תגרום לו להימנע מכך, כי הוא חושב ... רב בפעולה, מה שגורם לו לדחות אותה שוב ושוב. אליעד מציע פתרון: להתחיל לעשות רק פעולה אחת קטנה, למשל לסדר פריט אחד בלבד, כמו חולצה אחת או מדף אחד. כך המוח מתרגל לרעיון שגם עשייה מינימלית היא עשייה בעלת ערך. יתר על כן, פעמים רבות כשאדם מתחיל בפעולה קטנה, הוא ירגיש מוטיבציה להמשיך, והפעולה הקטנה תהפוך ... אליעד מציע לאותו אדם לעשות אימון קצר מאוד, אפילו שלוש דקות בלבד, תוך שהוא מתעקש לעצור אחרי הזמן הקצר הזה. דווקא בגלל האיסור להמשיך מעבר לשלוש דקות, המוח יתרגל למחשבה של קצת גם טוב, ובסופו של דבר יהיה לו קל יותר להתמיד, להמשיך ולהגדיל את משך האימון. בנוסף, הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לקום מוקדם בבוקר: ... לא יעשו הכל בצורה מושלמת - עדיף לא לעשות בכלל. לדעתו, חשיבה זו מובילה בסופו של דבר לתסכול ולחוסר עשייה. כדי להתמודד עם בעיה זו, אליעד מציע להתעקש עם המוח באופן יזום לעשות רק מעט ולא לאפשר לעצמך לעשות יותר. למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, במקום להגיד שהוא מפסיק לגמרי, שיתחיל בלהימנע מעישון רק בשעה אחת ספציפית במהלך היום, וכך המוח יסתגל לרעיון החדש, ובהמשך יהיה קל יותר להגדיל את התקופות שבהן הוא לא מעשן. מה הקשר בין מוטיבציה עצמית לדחיינות ואיך מתמודדים עם זה? אליעד מדגיש את הקשר ... כשאהיה מרוכז יותר. הוא מציע לפתור את בעיית הדחיינות בכך שנרגיל את עצמנו לפעולה קטנה, אפילו מינורית, כמו לפתוח ספר לכמה שניות ולסגור מיד, כדי להרגיל את המוח שאין צורך בתנאים אידיאליים כדי לפעול. אליעד מדגיש שבגישה זו אדם יוצר הרגל חדש במוח שלפיו מעט או קצת הופכים ללגיטימיים ואף בעלי ערך בפני עצמם. הוא מדגים ...

... הוא שרוב האנשים לא מדויקים בחישובים שהם עושים לגבי התועלת והנזק שבאכילת מזון מסוים. הם מרגישים שהם רוצים לאכול משהו מתוק כי הוא עושה להם טוב באותו הרגע. אליעד מסביר שהמוח עושה בכל רגע חישוב פשוט: הוא מחשב את התועלת המיידית (הנאה מיידית) מול הנזק העתידי (השמנה אפשרית), וברגע שבו ההנאה המיידית גבוהה ...

... איך אוהבים בלי תנאים כי בעצם אתה שם את נטל ההוכחה על השנאה מה זה אומר המוח אומר לך זה לא טוב אתה אומר לו למה זה לא טוב אולי זה כן טוב, נגיד לדוגמה מישהו יורק עלייך את לא אוהבת אותו אולי זה כן טוב שהוא ירק עלי ...