... שני שקלים, הוא יבצע זאת ללא היסוס, כי היתרון אמנם קטן, אך הוא בטוח. לעומת זאת, אם אין ודאות מוחלטת ברווח שיקבל, האדם ידרוש יתרון גדול משמעותית כדי לקחת את הסיכון, כמו אנשים שמהמרים על הבית שלהם כדי לזכות ... ושתעניק לך חוויה חדשה. כך הוא חוסך מהלקוח את המאמץ לדמיין בעצמו את התוצאה של הקנייה, ויוצר חיבור אסוציאטיבי במוח הלקוח. איך משתמשים במניפולציות לשכנוע לקוחות? אליעד מציג מספר טכניקות מניפולציה שמסייעות בשכנוע לקוחות: קודם לומר ללקוח את הדבר ... כמה שנים זאת תהיה הטלוויזיה החדשה שלך בסלון החדש שלך. לדבריו, הטכניקות הללו עובדות כי הן משתמשות באסוציאציות טבעיות במוח האדם, שגורמות לו להרגיש שהדבר שהוא בספק לגביו הוא חלק ממה שהוא כבר בטוח בו. איך משתמשים במניפולציות בחיי ... לפיו גם חוקי הפיזיקה הם סוג של מניפולציה: כשאדם לא יוצא דרך קיר אלא רק דרך דלת, זה מפני שהמוח שלו יוצר ודאות על סמך ניסיון עבר, בעוד שהמציאות היא שיש כאן ספק - אולי הקיר הספציפי הזה כן מאפשר מעבר דרכו? גם כאן המוח מדביק ודאות על משהו אפשרי. איך מנגנון השכנוע פועל בתוך האדם עצמו? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהמנגנון של ... עיסקה, יש להגדיל את היתרון שהוא חושב שהוא יקבל, וכן, את רמת הודאות שלו לגבי היתרון. והכל עד כדי מוחלטות, כלומר, מחויב שמה שהוא יקבל זה יתרון, ומחויב שהוא יקבל את היתרון. ואיך גורמים לכך שהלקוח יחשוב שמה שהוא ... מוצר, קודם כל יש לברר את הצורך שלו (צורכי הלקוח), לשאול אותו מה הוא רוצה ואז להקשיב לו, להקליט במוח ולנתח את מה שהוא אומר ומה הכי מחויב שהוא רוצה. למשל - לקוח: אני רוצה לסלון החדש שלי, טלוויזיה ... טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי מוכר טיפש: בבקשה, יש לנו פה טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y. בשלב זה, המוח של הלקוח (הקונה) מדמיין ומשלים את הסיפור בראש שלו, הוא יחשוב: אוקיי, אז אם אני אקנה את הטלוויזיה הזאת, ... תהנה מחויה חדשה!. (המילה חדש חוזרת בכוונה להדגיש את הקונספט של חדש). כלומר, המוכר הטוב השלים ללקוח את הסיפור במוח, את הדמיון, וכן השתמש במושגים של הרצון של הלקוח ( טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי) שהם ממילא יותר מחויבים ... לסלון החדש שלי) הדביק אליו משהו שהקונה בספק לגביו (טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y). וכך עי ההדבקה, נוצרת במוחו של הלקוח קונוטציה שהוא כן רוצה את מה שהוא בספק לגביו. זאת הסיבה, שבפרסומת לרכב חדש, שמים ליד הרכב ... היפה, כלומר, מדביקים לרכב קונוטציה של אני רוצה כדי שהלקוח ירצה לקנות את הרכב. זה משפיע על הקונה כי מוח האדם פועל לפי אסוציאציות. מהלך כזה נקרא מניפולציה. ניתן לבצע מניפולציה (כמו בדוגמה לעיל) במספר וריאציות: - קודם להגיד ... תוותר ותלך על בטוח, על האופציה הראשונה, לקחת בודאות 2 שקל. כך שהכל זה עניין של שקלול מול עצמך. המוח של האדם עושה עליו מניפולציה. וזה לא בהכרח רע, כי החיים האלה קיימים בצורה מניפולטיבית (מכלום לעשות משהו זה מניפולציה). המוח של האדם אומר לו שהוא רוצה להיות מאושר, ואם הוא ישיג את X, אז הוא יהיה מאושר. העוצמה שבה האדם רוצה את האושר המוחלט, והאמונה שיש לאדם בצורה היחסית שתתן לו את המוחלט - זה מה שנותן לו את המוטיבציה להשיג את האושר המוחלט. לכן, אם הוא היה פחות רוצה את האושר המוחלט, אזי הוא היה פחות מתאמץ להשיג האת האושר היחסי, או שהוא מאוד רוצה את האושר המוחלט ופחות חושב שהאושר היחסי יביא לו את זה. בהנחה שהאדם מאד רוצה את האושר המוחלט, וגם מאמין שהדבר היחסי ייתן לו את האושר המוחלט, אז הוא משתעבד ליחסי (שזה לאו דוקא רע, פשוט ככה זה עובד). אם האדם היה מבין בדיוק מה הוא רוצה, שזה המוחלט ושהכל יהיה כרצונו תמיד, אז הוא לא היה יכול להכנס לחוויה שאומרת שאם הוא ישיג משהו יחסי, זהייתן לו את המוחלט ואת ההכל כרצונו תמיד. על כן, הסיבה שהאדם לא מאושר באופן מוחלט, זה רק בגלל שהוא רוצה צורות יחסיות, אך אם הוא יבין ששום צורה לא תוכל לתת לו אושר מוחלט, אז הוא יפסיק לרצות צורות יחסיות, ואז ממילא הוא יהיה מאושר באופן מוחלט. אם כך, ניתן לראות שבתהליך המכירה יש את כל המשחק של האפשרי - מחויב (ספק - ודאות), פחות מחויב, ... הטרור... המונח הזה עוטף את המשפט ויוצר מניפולציה חזקה. כמו כן, הוא בלשון עבר, ולכן משלים את הסיפור הסיפור, במוחו של המצביע (=הקונה). גם חוקי הפיזיקה עובדים באותה צורה מניפולטיבית: כשאתה יוצא מחדר, אתה לא חושב לצאת דרך הקיר, ... שלא תנסה לעבור דרך קיר אחר, לעולם לא תדע אם אתה יכול לעבור דרכו או לא, כי אתה מדמה במוח שלך (זוכר) ניסיונות כושליםקודמים, ובכך מדביק ודאות למשהו שמוטל בספק \ אפשרי - להצליח לעבור דרך הקיר...

איך לשתול מחשבות בצורה מניפולטיבית? איך עושים שטיפת מוח? איך יוצרים שכנוע עצמי? איך ליצור אוטוסוגסטיה? איך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? וכאן ... למישהו, לשנוא אדם אחר? ואיך האדם מקבל החלטות? ואיך לגרום למישהו לאהוב או לשנוא רעיון כלשהו? ואיך עובדת שטיפת מוח? ואיך לפעמים עושים שטיפת מוח לחיילים? ואיך ההורים עושים שטיפת מוח לילדים? ולמה לפעמים ילדים לא אוהבים לעשות שעורי בית? ומה גורם לאדם להתאהב באנשים אחרים? ועוד דברים על איך האדם חושב ואיך המוח עובד? ואיך להשתמש בכל זה, כדי להשפיע על תת המודע של האדם? ועוד... והדרך לכך היא, על ידי זה ... אותו שהאדם השני הוא רע, ושהוא שונא את אותו האדם האחר. כמו לדוגמה במצב של חיילים שעוברים לפעמים שטיפת מוח וכיוב. שהמצבים שבהם הם מתנהגים בצורה קשה כלפי בני אדם אחרים, גורמים להם להתחיל לחשוב שהם שונאים את אותם ...

... תת הכרתיים, שעוברים ונוצרים בתת המודע של האדם, על ידי שימוש במילים עם משמעות כפולה. וכאן אבאר גם, כיצד המוח של האדם חושב? ואיך המוח של האדם מבין ומפרש את מה שהוא שומע ואת מה שהוא רואה שקורה? ואבאר גם כיצד נשתלים מסרים תת הכרתיים במוח של האדם? וכיצד להשתמש במסרים כפולים כדי לשתול מחשבות בתת המודע של האדם? ואבאר גם, איזה פרדוקס ואתגר יש ... במילים / במשפטים / ובצורות ביטוי, שיש להן ריבוי משמעויות. ואסביר את העניין לעומק, מתוך ההבנה של כיצד פועל המוח האנושי וכיצד המוח האנושי חושב. והעניין הוא, כי המוח של האדם חושב מחשבות שונות, לפי הפירושים שהוא מפרש את המידע שהוא קולט. כי המוח קולט מידע דרך החושים של האדם. ואחכ המוח מנתח את המידע הזה, לפי ההקשרים והאסוציאציות שעולות למוח, ביחס לאותו המידע שהמוח נחשף אליו. ובכל פעם שהמוח נחשף למידע כלשהו, המוח מנתח מחדש את המשמעות של אותו המידע, על סמך הזיכרון של האדם ועל סמך חישובים שונים נוספים, שביארתי אותם במקום אחר. ובכל פעם שהמוח בא לנתח מידע כלשהו שהוא נחשף אליו, עולים וצפים במוח אפשרויות שונות, כיצד לפרש את המידע הזה. לדוגמה, שהאדם שומע ביטוי שיש לו ריבוי משמעות כזה או אחר. והמוח של האדם, כאשר הוא שומע את אותו הביטוי, אז הוא מבצע חישוב, שמחליט איזו משמעות לייחס לאותו ביטוי, לפי ההקשרים השונים ולפי החישובים השונים שהמוח ביצע באותו הרגע. וזה בעצם אומר, שברגע שהאדם שומע ונחשף לצורת ניסוח / לצורת התנהגות שיש לה ריבוי משמעות כזה או אחר, דהיינו, שאפשר לפרש אותה בצורות שונות, הרי שברגע שהמוח של האדם מנתח את המידע ובוחר איזה פירוש לתת לאותו המסר שנאמר ולאותו הדבר שקרה, הרי שבאותם רגעים, תת ... של אותו המסר. כי יש פירוש אפשרי ויש פירוש מחויב וסופי. כי למסר עצמו יש ריבוי משמעויות שונות. וכאשר המוח שומע את המסר, יש פירושים אפשריים שהוא יכול לפרש את המסר הזה. ולרגעים ספורים, עוברים כל הפירושים האפשריים האלו, ... כלשהו. ורוצים לגרום לו לחשוב על כך בצורה לא מודעת, באמצעות שימוש במסר כפול עם ריבוי משמעות. שבמקרה כזה, המוח של האדם כמעט ולא יחשוב על הפירוש ועל המשמעות שממנה האדם השני מנסה לברוח. שזה בעצם אומר, שמצד אחד ... שממנה אולי הוא מנסה לברוח. ואתה, כאשר אתה שומע מסר כלשהו, האם אתה מודע לכל הפירושים האפשריים שעברו לך במוח לפני שהבנת מה אמרו לך ומה בדיוק קרה? ואתה, כאשר אתה פתאום מתחיל לחשוב בצורה כלשהי, האם אתה יודע איך שתלו לך בתת המודע שלך, את האפשרות לחשוב כפי שאתה פתאום חושב? או במילים אחרות, תלמד להבין איך המוח שלך עובד, כדי שלא יעבדו עליך.

... 1 וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה איך לשתול מסרים תת הכרתיים בתת המודע של האדם? ואבאר, איך עובד המוח האנושי? ואיך המוח מבין ומפרש את מה שהאדם שומע? ואבאר, מהן אסוציאציות באופן כללי ומהי אסוציאציה רגשית? ואיך אסוציאציות רגשיות משפיעות על ... המודע של האדם? ואבאר, איך הזיכרון של האדם, משפיע על המחשבות של האדם? ואבאר איך באפשרותך לעשות מניפולציות על המוח האנושי? ואיך אפשר ליצור אצל האדם הסחת דעת ולשתול לו מחשבות? ואיך עובדת מערכת הדימויים והאסוציאציות שיש במוח האנושי? ואיך עובדות פרסומות? ואיך שותלים מסרים תת הכרתיים בפרסום ובפרסומות? ואבאר איך באמצעות הבנת המוח האנושי, ניתן לשתול מחשבות במוח של האדם? ועוד. וראשית כל יש להבין, כיצד המוח חושב וכיצד המוח מפרש את מה שאומרים לו? ומי שיעמיק בנושא הזה יראה, כי המוח בעצם מקבל המון אינפורמציה כל הזמן. ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה ישירה ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה עקיפה. לדוגמה: נניח שאדם רואה בפעם הראשונה בחייו כלי רכב שחונה בחניה. האם האדם ... בצורה עקיפה אך לא בצורה ישירה. כי האדם לא רואה במו עיניו את הרכב החונה, כאשר הוא נוסע. אבל המוח של האדם מספיק חכם, להשתמש בזיכרון של האדם ולהשתמש במערכת הדימויים והאסוציאציות שיש לו, כדי לראות את התמונה של הרכב החונה. ולהשוות אותה למאגר התמונות שכבר קיימות בתוך המוח. ולהבין בצורה עקיפה, שאם רוב ככל האובייקטיבים שנראים דומים לאובייקט שנצפה כרגע, אם רובם אכן נוסעים בכביש, אז כנראה ... שנשמע כמו רעש של גשם, אז כנראה שגם עכשיו יורד גשם. וזאת בעצם הבנה בצורה עקיפה. כי יש דברים שהמוח רואה באופן ישיר כנל. אבל יש דברים שהמוח של האדם רואה, אבל יש לו ספק לגבי הפירוש שלהם. דהיינו, שהאדם לדוגמה שומע רעש כלשהו. והאדם לא יודע ... במקור רעש אחר, אך לא בכך שכרגע יורד גשם. וכאשר יש לאדם ספק לגבי איך לפרש את המציאות, אז המוח של האדם בעצם צריך להתחיל לבצע חישובים כאלו ואחרים, כדי לדעת מה הפירוש שנראה לו הכי נכון. וזה בעצם ... לגרום לאדם להבין את מה שהוא שמע, בצורה לא נכונה, כפי מה שרוצים שהוא יבין. על ידי זה שגורמים למוח שלו, שבמקום שבו יש לו ספק לגבי הפירוש של מה שהוא שמע, שהוא יפרש את הדברים בצורה כלשהי, שהיא ... לאדם ספק לגבי הפירוש והמשמעות של מה שהוא רואה מולו, כגון לדוגמה בפרסומת וכיוב, אז יש תהליך מסוים שגורם למוח של האדם להחליט, איך לפרש את המידע שאותו הוא ראה. ומי שיודע איך התהליך הזה עובד, ממילא הוא יכול לגרום למוח של האדם, להבין ולפרש את העובדות, לאו דווקא בצורה נכונה, אלא בצורה שקרית ושגויה. אז לפי מה באמת מחליט המוח של האדם איך לפרש את העובדות, כאשר יש לו ספק לגבי הפירוש של העובדות? וכאן כמובן שיש המון חישובים ושיקולים שונים שאותם מבצע המוח של האדם. וכאן אסביר רק היבט מסוים, מתוך המכלול של החישובים שהמוח של האדם מבצע, כאשר הוא צריך לקבל החלטה, איך לפרש מידע כלשהו שמוטל בספק. והבנת התהליך הזה לעומקו, תשפר לאדם את כושר השכנוע ואת יכולת השכנוע שלו בצורה משמעותית ביותר. ואחד מהדברים שמשפיעים על הצורה שבה המוח מחליט איך לפרש את המידע שהוא לא בטוח לגבי הפירוש שלו, הוא המצב התפישתי של האדם, ביחס לאפשרויות הפירוש ... שונות, כגון עברית ואנגלית. והאדם שומע אדם אחר שאומר לו מילה שיש לה משמעות שונה בעברית ובאנגלית. כיצד יפרש המוח של האדם השומע, את המשמעות של המילה שאותה הוא שמע? תשובה: לפי ההקשר של השיחה. אם הוא לדוגמה נמצא במדינה שבה דוברים את השפה העברית, והאדם שאיתו דובר את השפה העברית, המוח יניח בצורה עקיפה, שכנראה הדובר התכוון לפירוש של המילה בעברית. אבל אם האדם שמדבר איתך, יהיה בעל מבטא אנגלי והוא במקרה מדבר איתך באנגלית וכיוב, הרי שאז המוח יפרש את משמעות המילה, לפי הפירוש שלה באנגלית. וכיוב ניתן לתת דוגמאות שונות, שבהן המוח של האדם יפרש את הפירוש של המילה שיש לה ריבוי משמעויות וכיוב, לפי ההקשר של אותו העניין. שזה בעצם אומר, שהמוח נמצא במצב של ספק כיצד לפרש את המידע שאותו הוא קלט. והוא מפרש אותו, לפי המצב התפישתי שלו באותו הרגע. כגון בדוגמה הנל, שאם המוח של האדם נמצא במצב של שפה עברית, הוא יפרש את משמעות המילה בעברית. אבל אם המוח של האדם נמצא במצב של שפה אנגלית, הוא יפרש את המילה לאנגלית. ואם המוח של האדם נמצא במצב של שפה מעורבת, כגון שהאדם שמדבר איתך, מערבב מילים בעברית / אנגלית, אז המוח פשוט ישלח את האדם לבקש הבהרה מהדובר, לאיזו משמעות הוא התכוון, במידה והמוח לא יצליח להבין את המשפט עפ סימנים אחרים. והרעיון הוא, שיש במוח של האדם את האפשרות לחשוב בהמון צורות שונות ומנוגדות. ובכל רגע ורגע, המוח של האדם, חושב בצורה אחת, יותר מאשר בצורה אחרת. וברגע שהמוח של האדם מגיע למצב של ספק, אז המוח של האדם בדכ נוטה לחשוב ולפרש את המידע שמונח בפניו, לפי צורת המחשבה שפעילה אצלו באותו הרגע. כגון לדוגמה ... כי הוא במצב של לקבל ביקורת. ואם אומרים לאדם מחמאות, ותוך כדי זה אומרים לו משהו שיכול להתפרש כביקורת, המוח של האדם יניח שכנראה מדובר בעוד מחמאה. בפרט כאשר מקיפים לאדם את המידע האפשרי שבפניו, משני הצדדים שלו, במידע ... ושהוא ההתחלה של המידע שבא אחריו. כגון לדוגמה אדם שרואה לפניו מילה כלשהי, ושמשמיטים מאותה המילה את אחת האותיות. והמוח של האדם משלים את האות החסרה. או אפילו לפעמים המוח של האדם קורא את המילה הנכונה, למרות שהיא לא באמת כתובה נכון, אלא היא כתובה עם שגיעת כתיב כזו או אחרת (לדוגמה כאן נכתב שגיעת כתיב עם האות עין ולא עם האות א). וזה הכל בגלל שהמוח של האדם מניח, שצריכה להיות אות כלשהי בתוך המילה. ולפעמים יש לאדם ספק לגבי דבר כלשהו איך לפרש אותו, ...

... יתחיל מערכת יחסים חדשה ואחרת לגמרי, גם שם, בכל פעם שיתבטאו כלפיו בצורה דומה או יתנהגו כלפיו בצורה דומה, המוח שלו קודם כל יפרש את המציאות, כאילו הכוונה של האדם השני, היא כמו מה שהוא הבין שהייתה הכוונה של האקס במערכת היחסים הקודמת. כי כאשר המוח של האדם נחשף לאירוע כלשהו ולדבר כלשהו שהוא לא בטוח איך לפרש אותו, אז מערכת הדימויים והאסוציאציות של האדם מתחילה לעבוד. והמוח של האדם מחפש את המקרים הדומים הקרובים ביותר שהוא זוכר באותו הרגע, שנראים לו הכי דומים למה שקורה לו ... לחשוב שאתה דובר אמת, הרי שגם כאשר יהיה לו ספק לגבי אמיתות הדברים שלך, גם אז האינסטינקט הראשוני של המוח שלו יהיה, לפרש שאתה דובר אמת. ואיך באפשרותך לגרום לאדם לחשוב שאתה דובר אמת? תשובה: על ידי זה שאתה ... כגון לדוגמה שאתה שואל אותו, נכון ש... על משהו שאתה יודע מראש שבוודאות שהוא יאמר שאכן אתה צודק. ואז המוח של האדם השומע, נמצא במצב שבו הוא חושב שאתה אומר לו את האמת. ואז אתה אומר לו משפט שהוא ... זאת, על ידי זה שאתה מחבר אותו קודם לכן וגם אחרי כן, למצב מחשבתי שבו הוא חושב בצורה שבה המוח שלו יפרש ויבין יותר בקלות, את מה שאתה רוצה שהוא יבין ויחשוב. ועוד אוסיף ואעמיק, כי המוח לא אוהב להתאמץ. ולא תמיד האדם גם מספיק מרוכז כדי להיות מסוגל להתאמץ להטיל ספק ולאמת את הוודאות של כל המשמעויות שהוא מייחס למה שאמרו לו. ואז, לא רק שהמוח של האדם קודם כל מבין ומפרש את מה שהוא ראה ושמע, לפי הדימוי הקרוב ביותר שהוא מוצא, לפי מה ... שמשהו מטריד את המחשבה של האדם, סוג של הסחת הדעת, בכל מקרה כאשר רמת הריכוז של האדם יורדת, אז המוח של האדם, פחות מאמת את הפירושים שהוא נותן לדברים שהוא לא בטוח בהם. ואז במקרה כזה, האדם יותר מאמין ... להסתכל על המציאות בצורה כלשהי / תגרום לאדם להבין את המציאות בצורה כלשהי / תגרום לאדם להאמין בדבר כלשהו, והמוח שלו כבר יפרש את שאר המידע שהוא שומע, כדי שהוא יתאים עם מה שהוא מאמין, וכפי שהוא רואה אותו, ... זה יגרום לו לפרש את המשך דבריך, שגם הם נכונים. או במילים אחרות, תגרום לאדם להיכנס למצב רגשי, שבו המוח שלו יעשה דימוי של המצב הרגשי שלו לגבי דבר אחד, וישליך וידמה אותו לגבי דבר אחר. כגון לדוגמה שמזכירים ... למצב רגשי שבו הוא ירגיש תחושה של אני רוצה, על ידי זה שמציגים בפניו איזו בחורה יפה וכיוב. שאז המוח של האדם כאשר הוא רואה את הבחורה, הוא נכנס למצב רגשי של אני רוצה. ואז התחושה הזאת, משתייכת אצלו ... אוהב ולא רוצה. ואחכ מדברים איתו על דבר, שיש לו ספק אם הוא רוצה או לא רוצה אותו. ואז המוח של האדם, מפרש יותר בקלות שהוא לא רוצה את הדבר שהוא לא בטוח אם הוא רוצה או לא רוצה ... מהמשפטים האלו, הם משפטים שאיתם הלקוח מזדהה בלי שום בעיה. וחלק מהמשפטים האלו, הם משפטים שיש ללקוח ספק לגביהם. והמוח של הלקוח נמצא במצב שבו הוא מעדיף להסכים עם מה שאתה אומר לו, לגבי המשפט נכון שאתה לא רוצה ... רוצה שהוא יבין / ירגיש ביחס למוצר / רעיון שלך. ועוד אוסיף, כי כל הנל הוא רק אחד מהחישובים שהמוח של האדם מבצע, כאשר הוא צריך להחליט איך לפרש דבר כלשהו. והמוח מבצע עוד חישובים נוספים. וככל שאתה תלמד ותדע יותר טוב, איך המוח עובד, כך תדע יותר טוב, איך לגרום לאנשים לרצות את מה שאתה רוצה שהם ירצו. ואיך לשתול מחשבות. ואיך ...

... להשלים את התמונה של הסיפור בראש שלו, בצורה שונה מהמציאות כפי מה שהיא. כי כאשר אתה מספר למישהו משהו, המוח של האדם משלים את הסיפור שהוא שמע ומשלים את הפרטים שאותם הוא לא שמע ושעליהם הוא רוצה לדעת. ובאפשרותך לספר חלקים אמיתיים מהסיפור ולהוסיף אליהם מידע שגוי, או על כל פנים לספר את החלקים האמיתיים בצורה כזו, שתגרום למוח של השומע, להשלים את הסיפור בדמיון שלו, בצורה שבה הוא יסיק מסקנות שגויות, לגבי המידע שאתה מנסה להסתיר ממנו. ... אבל להוסיף דברים שהם לא אמת. או לומר את האמת ורק את האמת, אבל לא לומר את כל האמת. והמוח של השומע, לפעמים חושב, שאם אומרים לו את האמת, אז כנראה שזו כל האמת ורק האמת. או נגיד בן ... שהוא ידע על אותו X. ולכל הפחות זה מבטא את זה, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו את אותו X. והמוח של האדם השומע, מפעיל את מערכת הדימויים שלו, ומניח (בפרט כאשר יש לו אינטרס ורצון להאמין בכך), שאם אתה ... X1, הרי שכנראה שהוא גם לא מסתיר ממנו את X2, שדומה וששייך לקבוצה של X1. וכאן יש נקודת תורפה במוח של האדם, שאותה ניתן לנצל במצבים שונים. ובסיכומו של דבר, לפעמים הוספת מידע, יכולה להיות שיטה טובה לצורך הסתרת ...

... המאמץ להמחיש את המסר לא רק דרך הטקסט, אלא גם דרך צורת האותיות. לפי אליעד, כל צורה של פונט במוח מעוררת אסוציאציות. לדוגמה, האותיות המפורסמות בפרסומת למשקה קר עשויות להזכיר קוביות קרח או קרח שנשבר, וזה היה מכוון להעביר ... חדה ודיוק, בעוד שמותגים אחרים עשויים לבחור פונט עגלגל כדי להשרות תחושת רוגע. כל צורת פונט מתקבלת בצורה שונה במוח ומעוררת תחושה שמתחברת למסר. באופן כללי, אליעד הסביר כי כל פונט, צבע או צורת אותיות מעוררת אצל הצופה תחושות ... ויש עיצובים שונים ואתה שואל מה השכל שיש בדבר. עכשיו מה שאני הסברתי לך קודם שזה רלוונטי גם לזה במוח כל צורה יש לה אסוציאציות, נגיד הצורה של מה שאתה דיברת איתי בפרסומת מה היא מזכירה לך בצורה? אולי ... דברים ויזואליים זאת אומרת שנגיד יכולים להשתמש באותיות מסוימות שמשדרות רוגע הצבע שלהם יכול לשדר לך תחושה מסוימת כי במוח. ש: זה בתת מודע. אליעד: שלך. ש: כן בתת מודע. אליעד: למה שלך? כי אצלך זה בתת מודע אם ... כי כל דבר יש לו איזה משמעות יש איזה משהו. השאלה איזה תחושה אתה רוצה לתת לבן אדם כי המוח לוקח את הצורה של האות מתחיל לנתח אותה היא כזאת והיא כזאת מתחיל לנתח אותה לפי זה הוא מביא ...

... ליצור השפעה רגשית חזקה אצל השומע. הוא משלב שתי הכללות רחבות: המילה בכל העולם - שיוצרת הכללה גיאוגרפית רחבה ומוחלטת. המילה תמיד - שיוצרת הכללה לגבי זמן, כלומר, משהו שמתמיד ומתרחש ללא יוצא מן הכלל. השימוש בהכללות האלה גורם ... השימוש במילים כלליות משפיע על התת - מודע? השימוש במילים כמו כל, תמיד ובכל העולם, מטרתו להפעיל מניפולציה על המוח. האדם שקורא את הפרסומת מייחס אמינות גבוהה למשפט, כיוון שהמוח מתקשה לבדוק לעומק את נכונות הטענה הרחבה הזו, ולכן מקבל אותה כאמיתית. ברגע שהאדם הסכים רגשית עם הטענה הראשונה ... להשתנות אחרי תקופה מסוימת. זו דרך נוספת שבה הפרסומת מטעה את הצרכן. מהו תפקיד כוח המדמה בפרסומות? אליעד מסביר שהמוח של האדם משתמש תמיד בדימויים כדי להבין מידע חדש. כוח המדמה (הדמיון) הוא כלי מרכזי שהפרסומות מנצלות. הן יוצרות ... בין מושגים חיוביים לבין המוצר שהן רוצות למכור. כאשר הצרכן רואה מילה או משפט שיש בו עמימות או ספק, המוח שלו לא ירצה להשקיע מאמץ לפרש או לבדוק לעומק, ולכן יסתמך על האסוציאציה המיידית שהפרסומת כבר הכניסה אליו באופן ...

... התחושות והרגשות, באמצעות חלומות. בחלום, אפשר להרגיש תחושות אמיתיות כמו כאב מאש, למרות שאין אש אמיתית. זה קורה כי המוח מאמין שהמצב הוא אמיתי. אליעד מסביר שכאשר האדם מבין את המנגנון הזה, הוא יכול לגרום לעצמו להרגיש טוב או ... להרגיש טוב בכל מצב? אליעד טוען שקיים קושי מובנה לקבל את הרעיון שלפיו האדם יכול לשלוט לחלוטין ברגשותיו, כי המוח מתנגד למחשבה שהמציאות כולה נוצרת על ידי האדם עצמו. האדם רגיל להאמין שיש דברים אמיתיים, חיצוניים, שאין לו שליטה ... מוגדרת. כשהוא מגיע למצב זה, הוא חופשי מהסבל ומהתלות באירועים חיצוניים. האם הטלת ספק יכולה להוביל לשיגעון או לבלבול מוחלט? אליעד מדגיש שהטלת ספק איננה אמורה לגרום לשיגעון, אלא להוביל את האדם למצב של מודעות עמוקה יותר, שבו הוא יכול לבחור את האמת שלו. הטלת ספק נכונה ומאוזנת מאפשרת להגיע למצב של חופש מוחלט. הוא מזהיר שאם מישהו יטיל ספק בצורה לא נכונה, ללא כיוון ברור או ללא מודעות, הוא עלול להתבלבל. לכן, ...

... האין סוף?, עליו לפרק את המשפט ולשאול מה זה בכלל להבין? מה המשמעות של אין סוף? ומהו אני או המוח שלי? אחרי שמגדירים במדויק כל אחד מהמרכיבים הללו, ניתן לבדוק אם ישנה סתירה ביניהם או שהם יכולים להתקיים יחד. ... כשמישהו שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, הוא בעצם שואל האם אפשר לחבר בין דבר לבין ההיפך המוחלט שלו. בהיגיון הרגיל, זה נשמע כמו סתירה בלתי אפשרית. האם השכל מוגבל ביכולתו להבין את האין סוף? אליעד ממשיך ... השכל אולי מוגבל מבחינה הגיונית, אך מי אמר שההיגיון עצמו הוא בהכרח נכון או מחויב? אולי חוקי ההיגיון אינם מוחלטים. לדבריו, עצם זה שאדם שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, מעיד שעמוק בתוכו הוא מאמין שזה אפשרי, ... אותה תחושה בדיוק. כאשר נעלם ההבדל בין שתי התחושות הללו, האדם מתחיל להתקרב לחוויית האין סוף, שהיא חוויית השלמות המוחלטת, שבה אין כבר שני דברים שונים. למה זה כל כך קשה להגיע לחוויית האין סוף? הסיבה שקשה להגיע לחוויית ... הללו מתבטלים. ברגע שאין הבדל, אין צורך בשאלה, והשכל מפסיק לנסות להגדיר ולצמצם. במצב כזה האדם חווה את השלמות המוחלטת, שהיא בעצם האין סוף. כיצד השכל יכול לחוות את האין סוף? למרות שהשכל מוגבל מעצם טבעו (משום שהוא פועל ... ספק בכל התחושות הבסיסיות ובכל המנגנונים שהשכל רגיל להישען עליהם, עד לנקודה שבה האדם מתעלה מעבר להבדלים וחווה שלמות מוחלטת. האם אפשר להבין את האין סוף? איך להטיל ספק נכון? מה זה אחדות ההפכים? האם יש הבדל בין יש לאין? איך להגיע לחוויית שלמות מוחלטת? איך להתעלות מעבר לשכל? האם השכל מוגבל באמת?