... אתה רוצה למכור לו? ש: וידאו טייפ. אליעד: וידאו טייפ זה מה שהוא רוצה וידאו טייפ, עכשיו אז אפשרות אחת אומרת בוא נפנה ללקוח נגיד מכירה פרונטלית בא נגיד לו שלום אדוני אני רוצה להציע לך וידאו טייפ ולבלבל לו את המוח על הוידאו טייפ בעצם אתה נותן תשובה לשאלה בלי שהבנת את השאלה, מה זה אומר תשובה לשאלה כל רצון זה ...

... זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה מחשבה שלילית כמו אני רוצה לפגוע בעצמי, או אני רוצה להרוג מישהו, התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו זה לא נכון בכלל. אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר. האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? לפי אליעד כהן, כל מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא לגמרי לא נכונה, המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם ... את הנוכחות שלה בתודעה ויוצר מעגל מחשבתי שלילי מתמשך. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של אני בכלל לא רוצה להתאבד עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל האם באמת בכלל לא?, וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית. איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה? ... זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את המחשבה. למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי (בכלל לא נכון), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את ... הן מאבדות מעוצמתן והופכות ללא - מטרידות. מדוע היצמדות לאמת מפסיקה את הרדיפה של המחשבות? כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסתנכרן עם המציאות, ואין בו קונפליקט פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה ... כלשהו. אף מחשבה אינה חסרת היגיון לחלוטין - גם אם היא לא נכונה במאה אחוזים, יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית. כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו זה לא נכון בכלל!, המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - אולי זה כן נכון במשהו?. הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. ... צד כלשהו שמתחבר לזה, אבל זה לא מה שאני באמת רוצה. לדוגמה, אם אדם חווה מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!. אך בפועל, המוח עלול לא לקבל את זה ולשאול: באמת בכלל לא? אולי קצת?. זה יוביל למעגל מחשבתי בלתי נגמר. במקום זאת, התגובה הנכונה היא לומר: נכון, יכול להיות שיש היבט קטן שבו יש לי רצון לברוח מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות. כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה. מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן? כאשר אדם אומר לעצמו אני בכלל לא רוצה להתאבד, המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית. הפתרון הוא ... רעה כל מחשבה יש בה איזה היגיון. לא תמיד היא נכונה במאה אחוז אבל כל מחשבה נכונה באפס אפס משהו אחוז כל מחשבה, לכן אם בן אדם יש לו איזו מחשבה והוא אומר המחשבה הזאת לא נכונה בכלל המוח אומר לו אבל זה כן נכון ואז הוא מתחיל להתווכח כן נכון לא נכון לכן הכי טוב זה להיצמד לאמת. מה זה ... וככה אבל אני לא באמת רוצה את זה אבל זה לא באמת מעניין אותי אבל אם אתה אומר זה בכלל לא מעניין אותי מה פתאום שאני אחשוב ככה אין בזה שום היגיון איך שאתה אומר אין בזה שום היגיון המוח אומר לך באמת אין בזה שום היגיון אולי יש היגיון ואתה מתכחש. כשמחשבה רודפת אחריך העניין זה תיצמד ... את חיותה תן לה לחיות מהאמת שלה ואת הפרופורציה וזהו כי אם אתה תגיד זה לא נכון בכלל אתה בבעיה תמיד זה נכון קצת אבל לא רלוונטי לי. ש: תסביר את זה יותר תעמיק בזה. אליעד: נגיד שהמוח אומר לך נגיד פתאום באה אליך מחשבה נגיד שאתה רוצה נגיד להתאבד נניח. ש: נניח. אליעד: אוקי הוא ... ש: נכון. אליעד: כי כל דבר אתה גם רוצה לחיות לנצח בו זמנית אבל כל אחד רוצה כל דבר כל הזמן וכו אז אם נגיד לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד אני בכלל לא רוצה להתאבד מה פתאום המוח אומר רגע אני בכלל לא רוצה להתאבד באמת לא רוצה להתאבד כי אתה איך שאתה מוסיף את ה - בכלל לא רוצה להתאבד המוח אומר לא נכון אולי אתה כן רוצה למה אתה אומר שאתה בכלל לא רוצה כי המוח קשה לו לתפוס את ה - בכלל הזה את ה - בכלל לא רוצה קשה לו לתפוס ואז הוא מתחיל לרדוף אותך אתה כן רוצה להתאבד ואז אתה אומר רגע למה המחשבה הזאת רודפת אותי מה אני רוצה להתאבד הרי אני לא רוצה להתאבד. ואז אתה עוד יותר נלחץ אתה אומר לא נכון אני בכלל לא רוצה להתאבד ואז המוח עוד יותר ואז אתה עוד יותר נאחז ב - בכלל ואז המוח עוד יותר רודף אותך. ש: למה? אליעד: כי המוח לא מאמין לעצמו המוח כשאתה אומר אני בכלל לא רוצה להתאבד נניח אז המוח אומר אבל זה לא באמת זאת לא האמת כי מה האמת שאתה באמת גם רוצה. ש: נכון. אליעד: המוח לא מאמין לגרסה שאומרת בכלל לא רוצה איזו גרסה יותר אמיתית נכון יש היבט מסוים שנגיד אני רוצה ...

... הצורך שצריך. ולפעמים צריך לשתוק ולתת ללקוח לקלל אותך. ולפעמים צריך להשתיק את הלקוח ולקלל אותו. כל מקרה לגופו. וזה נכון שהרבה אנשי מכירות, מבלבלים ללקוח את המוח ומנסים למכור לו כל מיני דברים, בלי בכלל שהם מבינים מה הוא צריך או רוצה. ואז ממילא הם לא מצליחים למכור ללקוח. וזה נכון שאיש מכירות צריך לדעת גם להקשיב ללקוח. אבל צריך להקשיב ללקוח, רק לפי מידת הצורך. לפי מה שצריך בלבד. אין מצווה להקשיב ללקוח. ויש המון מצבים שצריך להשתיק את הלקוח, בצורה כזו או אחרת. ולא לתת ללקוח לבלבל את המוח, אלא למקד אותו בתהליך המכירה. ...

... וכולי. אבל אם מתרגלים את זה בצורה הנכונה, שזה נושא בפני עצמו, אז לאט לאט המוח מתרגל ויודע איך לקחת טענה, ולראות שגם ההפך שלה הגיוני באותה המידה ממש. ולעניין של טיפול בהתנגדויות, הרעיון הוא, שעל איש המכירות ... לומדים שזה לימוד בפני עצמו, איך להפוך רעיונות, איך לראות את ההפך, אז ממילא המוח מתחיל לראות את ההיגיון, גם במה שנראה לא הגיוני. ואז ממילא, מה שקורה אחכ, זה שכאשר הלקוח אומר אני לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל ...

... לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ... לסנכרן בין המודע לתת מודע? כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח מסתבך בקונפליקט רגשי, שעלול ... בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ... שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע. ש: אם במודע זה מסוכן ... בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים. לדוגמה המוח אומר לך אל תאכל את העוגה ובתת ...

... מודעת. כל פעולה צריכה להיות מנותחת מחדש ולהתבצע רק אם היא מביאה תועלת אמיתית. המוח לא תמיד בודק את ההיגיון שמאחורי פעולותיו, ולכן יש צורך בתשומת לב ומודעות לעשייה. הטיפול ב - OCD, אם כן, מבוסס על הבנת ההיגיון שמאחורי הפעולות והסיבות הלא נכונות ... שזאת חצי אמת אבל אין מצב אני לא יודע אם זה בגלל זה בוא נחפש סיבה אחרת. כי אז המוח כל הזמן כשהוא אומר לא יודע מה התשובה טוב זה בגלל איך שהם נראים אתה אומר שזה בגלל איך שהם נראים תסביר מה הבעיה שלך באיך שהם נראים עד שתגיד תהיה בטוח שזה לא בגלל איך ... את הפעולה שהוא עושה לתכלית הסופית שלה ולא לפעול מתוך הרגל יש שני דברים, איך המוח עובד המוח עושה פעולות ולמוח אין כוח לחשוב כל הזמן מה טוב ומה רע אז הוא אומר אני כבר רגיל שזה טוב עושים את זה לא כל הזמן בודק מה טוב ומה רע הוא עושה דברים מתוך הרגל, בן אדם ...

... טועה, השיטה הזו יוצרת היגיון פנימי חדש במוחו של המתנגד . הוא מתחיל לחשוב מחדש על העמדה שלו, והתנגדותו יורדת באופן משמעותי, כי הוא כבר לא נמצא בעימות ישיר. איך חוקרים הנחות יסוד באופן עמוק יותר? כדי להפוך התנגדויות ... טוב יותר באופן עקיף? המטרה היא להרגיל את המוח לחפש דווקא את ההיגיון ההפוך מהרגיל, וכך להרחיב את טווח האפשרויות. איך ליישם את השיטה באופן מעשי? לפי אליעד כהן, בכל מצב של התנגדות: האזן היטב להתנגדות ולזהות את ... רעש מבחוץ ואז אתה בא לסגור את החלון ואז המוח אומר לך לא משנה שיש רעש אתה אומר בוא נחשוב הפוך למה זה שיש רעש. ש: ירדים אותי יותר. אליעד: לא למה זה אומר שאני צריך להשאיר את החלון פתוח אל תלך ללא משנה תלך להפך. המוח אומר לך תקשיב סגור את החלון כי יש רעש ואז הביניים שלו אומר לא משנה אם יש רעש או אין רעש, אין לך כוח לקום אל תקום כי אין לך כוח לקום, אל תקום כי לא משנה שיש רעש אל ... או אחרת, אולי יותר טוב שאני אהיה עייף. כי המוח בדרך כלל כשיש לו משהו רע הוא מנסה להגיד או שהוא הולך ללא משנה או בוא נראה יתרונות אחרים אבל בדרך כלל המוח לא לוקח את החיסרון עצמו ואומר לא זה בכלל יתרון על מה אתה מדבר זה בכלל טוב שזה ככה זה לא רע זה טוב. ש: איך אני מנתח את זה עם החלון? אליעד: אתה בודק מה הנחות היסוד שלך ... המוחלט של זה הנכון, כשאתה עושה את זה אז המוח מתפתח ואז כשמישהו אומר לך אני לא רוצה לאכול כי x אז אתה אומר לו בגלל זה אתה צריך לאכול, אני לא רוצה לעשות את זה כי משהו אתה אומר לו בגלל זה אתה צריך לעשות את זה ... של רצונות הוא אומר לך מה אתה מבלבל לי את המוח אני רוצה ככה וככה יגיד לי הנה אתה מסכים איתי שככה וככה זה אומר שככה וככה השאלה אם זה באמת ככה. אליעד: אתה תבדוק מה הנחות היסוד שלו ותהפוך גם אותן. ...

... ישירות כלפי ה X עצמו. ועוד יותר ביטוי אהבה, אני אוהב את X, ואני שמח על תחושת הביטחון שהוא נותן לי. כאשר בעצם המילה בגלל הושמטה, והוחלפה בביטוי אחר. כדי למחוק מהמוח את המחשבה שאומרת שיש כאן ...

... של עצמך שנראה לך בעיניך נכון, ותשאל את עצמך, בשביל עצמך, אולי דווקא ההפך של הרעיון שלי, אולי הוא הנכון?! ותנסה למצוא, למה דווקא הרעיון שלך גם לא נכון רק לא נכון. וכך תעשה עוד כמה פעמים, פעם אחרי פעם. עד שהמוח שלך יתרגל לחשוב קדימה, כמה שיותר מהלכים. ומי שעוד יותר חושב קדימה, יודע שיש כאן יתרון נוסף ולוגיקה עוד יותר מתוחכמת, והיא שמצד האמת, יכול להיות שהאדם ...

... שלא אוהב אותך, התאהבות לא הגיונית, אהבה לא רציונאלית, לאהוב משהו שעושה לך רע, איך נוצרת התניה רגשית? חוקיות של התאהבות, איך מתאהבים במישהו? איך המוח מתאהב? וכאן יתבאר עוד אחד מהחוקים של איך עובדת אהבה והתאהבות, ואיך עובדת היקשרות רגשית? כי יש הרבה פעמים שבן אדם אוהב מישהו משהו, למרות שההתאהבות ... יעשה לך טוב בדמיון שלך, כדי שתאהב אותו. כי כאשר האדם מדמיין שמשהו מסוים עושה לו טוב, בכך בעצם הוא יוצר לעצמו התניה רגשית, כלפי אותו הדבר. כי המוח לא תמיד מבדיל בין דמיון למציאות. כגון לדוגמה, נניח שלמישהו יש כסף. ונניח שבכסף שלו הוא קונה לעצמו דברים שעושים לו טוב. במקרה כזה יש היגיון לומר, ... גם רע. אז תוך כדי שהוא עושה לך רע, אתה זוכר את הטוב שהוא עשה לך. כי האדם שעושה לך רע כרגע, הוא דומה לאדם שעשה לך טוב קודם, כי זה אותו האדם. ואז המוח משקלל, האם האדם שמולי, עושה לי יותר טוב או יותר רע, ולפי זה הוא בוחר האם ועד כמה, לאהוב או לא לאהוב את האדם השני. ונניח שמישהו משהו עשה לך טוב בעבר ... דומה ומזכיר לך את האדם שראית בדמיון שלך. ואומנם זה לא אותו אדם ממש, אבל עדיין הם מאוד דומים אחד לשני. למרות שהאדם השני, קיים רק בדמיון שלך. ואז המוח יעשה את השקלול שלו, כמה משקל לתת לדמיון וכמה למציאות. אבל עדיין מבחינת המוח, מה שקורה בדמיון, זה חלק מהמציאות, כאילו זה קורה במציאות. וממילא, כך יכול להיות מצב, שאוהבים מישהו, למרות שבפועל הוא לא בהכרח עושה לך ככ טוב בהווה, ...