... בכלל לא מתפקס על מה עושה לא טוב אתה מתפקס על מה עושה לך טוב ואז היא מרגישה שאתה מבלבל לא את המוח בממוצע ואז בממוצע כנראה היא אומרת לך תעזוב אותי זה הסיפור. במילים אחרות אם אתה רוצה ...

... אותה המשימה פעם אחרי פעם. לסיכום: כדי להתייעל, קח את התהליך שאותו אתה מבצע, חלק אותו לתתי תהליכים, ועל כל אחד מהחלקים שלו, תשאל את עצמך, האם באמת ועד כמה אתה בטוח, שהוא הכרחי לצורך השגת המטרה. ובכל פעם שהמוח שלך יגיד לך שאתה בטוח בכך, תטיל ספק ותשאל את עצמך, אולי ההפך הוא הנכון? אולי זה לא באמת הכרחי? ...

... ניתן לחשוב? פיל בחור של מחט, גבולות התודעה, יש ואין בו זמנית, עבר ועתיד בו זמנית, איך המוח חושב? איך המוח מוגבל? מהי המגבלה היחידה של השכל האנושי? השכל האנושי מסוגל לדמיין ולחשוב כמעט על כל דבר ... אליעד כהן מסביר שישנה מגבלה אחת בלבד, והיא החשיבה על דבר והיפוכו בו - זמנית. לדבריו, המוח אינו מסוגל לתפוס מצב שבו שני הפכים קיימים באותו זמן ובאותו מקום, כמו יש ואין בו - זמנית. ... ואין בו - זמנית קשור ליכולת לדמיין פיל במחט? כדי לדמיין את הפיל עובר דרך המחט, צריך המוח לחשוב על יש ואין בו - זמנית. במצב כזה, המחט צריכה להיות קיימת במקום מסוים ולא קיימת ... ומסביר שוב, שהסיבה היחידה שאדם לא יכול לדמיין דברים מסוימים היא בדיוק המגבלה הזו, שהמוח אינו מסוגל לתפוס את היש והאין כמתקיימים יחדיו באותו מקום ובאותו זמן. מהו ההסבר לגבי העבר ... או שזה קרה או שזה לא קרה עדיין. הסיבה לכך היא אותה מגבלה של יש ואין בו - זמנית. אם המוח היה מסוגל לחשוב על יש ואין יחד, אז היה אפשר גם לתפוס את העבר והעתיד כמתקיימים יחד ... אז זה אומר שיש משהו ספציפי, ובאותו רגע בדיוק אין משהו אחר במקום של השולחן. כלומר, המוח שלנו תופס את המציאות בשני רבדים: הרובד הראשון הוא המציאות הממשית, שבה דבר ספציפי ... דבר אחד בכל רגע נתון. מה היה קורה אם לא הייתה למוח מגבלה של יש ואין? אליעד מסביר שאם המוח לא היה מוגבל במחשבתו בעניין של יש ואין בו - זמנית, הוא היה מסוגל לדמיין כל דבר. זאת ... יכול להיות מלא וריק בו - זמנית, גדול וקטן בו - זמנית, עבר ועתיד בו - זמנית, אז למעשה המוח היה מסוגל לחשוב על כל דבר ללא הגבלה. ההגבלה הזו היא למעשה הדבר היחיד שמונע מהמוח לדמיין מצבים מסוימים, ולכן היא המגבלה היחידה האמיתית של החשיבה האנושית. יש ואין בו זמנית מגבלות השכל האנושי איך המוח חושב? האם אפשר לדמיין פיל במחט? מה זה עבר ועתיד בו זמנית? גבולות התודעה ...

... אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות ... או חרדה שוב ושוב ללא סיבה, הרבה יותר הגיוני לומר שיש סיבה לא ידועה עדיין, מאשר לומר שזה מקרי לחלוטין. אם המוח היה באמת מקולקל וסתם פוחד בלי סיבה, אז ...

... להגיב בכעס וליצור קונפליקט. מצד שני, אם תגיב באופן חיובי ותאמר לו שאתה מבין שאולי היה עסוק או שכח, אתה בעצם שותל במוחו של האדם השני את האפשרות שהמניע שלו היה חיובי. כך, גם אם הוא עצמו היה בספק לגבי המניע האמיתי שלו, התגובה החיובית שלך מסייעת לו לאמץ דווקא את הפירוש החיובי. איך להימנע מלשתול מחשבות שליליות אצל אחרים? אליעד כהן מסביר שהתגובה שלך היא שקובעת איזה מחשבות יישתלו במוחו של הצד השני. אם תגיב בצורה שלילית - למשל תשאל בכעס למה לא סיפרת לי? לא אכפת לך ממני? - אתה מעלה אצלו את האפשרות לחשוב שזו באמת הייתה הסיבה שלו, וכך אתה עלול ...

... לבדוק הוא האם אתה מרגיש רע או טוב. אם אינך מרגיש רע, המשך להתעניין, לחקור ולצפות. אם אתה מתחיל להרגיש אי נוחות, רק אז הפסק את הפעילות ועבור לדבר הבא. המטרה בתרגול הזה היא לאמן את המוח להיפתח לתחומים חדשים ולהפחית את החששות ...

... חיובית איך להתמודד עם מחשבות רעות ולראות את הטוב שברע? כאשר המוח מציג בפני האדם מחשבה מסוימת וקובע שהיא רעה, הדרך להתמודד עם התחושה הזו היא להתחיל להטיל ספק בעצם הקביעה שהדבר רע. לפי אליעד כהן, אפשר לשאול את השאלה: האם באמת מדובר במשהו רע? כדי להתמודד עם התחושות הקשות שהמוח יוצר. כיצד אפשר להטיל ספק בכך שמשהו הוא רע? אליעד מסביר שכאשר המוח מציג בפניך סיטואציה מסוימת כשלילית, אתה יכול לנסות ולשאול שאלות פשוטות ומפורטות כמו: למה בעצם זה רע? האם זה בטוח שזה רע? האם יתכן שזה בעצם טוב? הגישה הזאת עוזרת להיחלץ מהקיבעון ... נותן דוגמה נוספת על אדם שחווה קושי או כישלון בתחום מסוים. המוח מיד יחשוב שזה רע ויגיד שזה כואב. כדי להתמודד, האדם יכול לשאול: אולי טוב שזה יכאב לי? מי אמר שכאב זה דבר רע? אולי כאב זה דבר מועיל או הכרחי להתפתחות שלי? גם במקרה של אדם שדואג ... אלא מתאימה לכל מצב או תחושה רעה שהאדם חווה. בכל פעם שהמוח מציג דבר מסוים כרע, האדם יכול לשאול את השאלות לעיל, וכך להטיל ספק בהגדרות ובמסקנות האוטומטיות שהמוח מגיע אליהן. מה לעשות אם קשה למצוא את הטוב במצב רע? לפי אליעד כהן, גם כשקשה מאוד למצוא משהו חיובי בתוך המצב השלילי, אפשר פשוט להמשיך להטיל ספק ולשאול עוד ועוד שאלות, עד שנשברת ... אליעד מדגיש כי על ידי הטלת הספק שוב ושוב, נוצרת מודעות לכך שהמוח עושה סיווגים אוטומטיים של טוב ורע, ושהסיווגים האלו אינם תמיד מדויקים או נכונים. באופן זה, אפשר להקל על התחושה הקשה ואף להפוך אותה לתחושה חיובית יותר. לסיכום, איך להתייחס לרע ... היא למעשה טכניקה של הטלת ספק מתמדת. על האדם לזכור שבכל פעם שהמוח אומר זה רע, אפשר וצריך לשאול שאלות עמוקות כדי לערער על ההנחה הבסיסית. ההרגל להטיל ספק בתפיסה שהמצב רע יאפשר לך לראות זוויות חדשות וחיוביות בכל מצב שנראה לכאורה שלילי. במקום ...

... כי השורש של כל מחשבת רדיפה הוא תמיד פחד בסיסי מכישלון או פגיעה. אדם שחושב שההורים שלו רוצים להרעיל אותו או שה - FBI מנסה לפגוע לו בעסק, מונע למעשה מפחד עמוק מאוד להיכשל או להיפגע. הסיבה לכך נעוצה באופן שבו המוח האנושי פועל: ככל שהסכנה נתפסת כגדולה יותר, כך גם הפרנויה והחרדות יתחזקו. לדוגמה, אדם שהולך ברחוב ורואה פרפר ממרחק, לרוב לא יחשוש ממנו, אבל אם ... משנה כמה כסף יש לך צריך לתקוף את הנושא הזה איך אנחנו דוחפים לו למוח את המחשבה אל תפחד להיכשל כשהוא פחות יפחד להיכשל הפרנויה תיחלש ככל שהוא יותר יפחד להיכשל כל הוא מתחיל לחשוש אם בן אדם ממש יפחד ממשהו מתחיל המוח לייצר פחדים. עכשיו מה שקורה הרבה פעמים שאתה בתור בן אדם שבא לעזור לפרנואיד אתה בכלל בעצמך מזין לו את הפחדים בלי לשים לב כי אם לדוגמה אתה מדבר איתו על ...

... מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? מי אני? האם אני הרצון שלי? האם אני המוח שלי? למה אני מזדהה עם הרצון? למה יש לי רצון? האם אני בוחר את הרצון? אני לא אני, אני לא עצמי, חלק 2 האם ...

... מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? מי אני? האם אני הרצון שלי? האם אני המוח שלי? למה אני מזדהה עם הרצון? למה יש לי ... כהן פותח בשאלה בסיסית על משמעות המילה אני: כשאדם אומר אני רוצה משהו, למה הוא מתכוון בעצם במילה אני? הוא מציג את הטענה שהמוח אומר לאדם מה לעשות, ואז נשאלת השאלה האם האדם הוא באמת המוח שלו, או אולי הוא משהו נפרד מהמוח שלו, כלומר, האם המוח הוא משהו ששייך לאדם, כמו בית, חולצה או ... יסרב כנראה, מכיוון שזה לא הרצון שלו. למה הוא יסרב? כי יש הפרדה ברורה בין הרצון שלי לרצון של מישהו אחר. לעומת זאת, כאשר המוח של אותו אדם מורה לו לעשות משהו, האדם ... ומרגיש שזה הרצון שלו. אליעד מדגיש את ההבדל הזה בצורה פשוטה אך עמוקה: האדם לא מקשיב לרצונות של אחרים אך כן מקשיב לרצונות שהמוח שלו אומר לו לבצע, ולכן נשאלת השאלה מדוע אדם מזהה את עצמו דווקא עם הרצונות שהמוח שלו יוצר, ולא עם הרצונות של אחרים? האם אני המוח שלי או שהמוח שלי הוא משהו שיש לי? כאן אליעד כהן מעמיק את השאלה: האם האדם עצמו הוא באמת המוח שלו או שהמוח הוא רק משהו שיש לאדם, כמו פריט חיצוני? הוא נותן דוגמה ואומר שכשאדם אומר המוח שלי, זה כמו לומר החולצה שלי, האוטו שלי או הבית שלי, כלומר, זה משהו שנמצא בבעלות ולא האדם עצמו. ואם המוח הוא אכן בבעלותו של האדם ולא האדם עצמו, ... אותו האדם שמחזיק במוח? כאן מתגלה אי - הבהירות בשאלה מי אני באמת? מי מחליט מה אני רוצה? אליעד כהן ממשיך ומסביר שאם האדם הוא המוח שלו, אז אין דבר כזה המוח שלי, כי הוא והמוח הם אותו הדבר. במקרה זה, כשאדם אומר אני החלטתי שאני רוצה להרגיש טוב, הוא מתכוון לומר שהוא עצמו החליט, ולא שהמוח שלו החליט עבורו. אבל כאשר מתרחשת ... להבין את טבע האדם, טבע הרצון, ואת השאלה מי אני? בצורה עמוקה ויסודית יותר. למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? האם אני והמוח שלי הם אותו הדבר? האם אני בוחר את הרצון ...