... ואיך להתמודד עם טראומות? האם יש דרך לשכוח זיכרונות? אליעד כהן עונה לשאלה זו ומסביר כי אין אפשרות לשכוח זיכרון באופן מוחלט. למעשה, הוא טוען כי המוח לא מסוגל להשמיד מחשבות או זיכרונות לחלוטין. אם אדם מבקש לשכוח משהו, הוא למעשה מבקש להפסיק לחשוב על משהו מסוים, אך המוח תמיד שומר את כל האפשרויות, גם אם לא נזכור אותן באופן מודע. כל מחשבה קיימת בתת - מודע, גם אם היא לא נמצאת במודע שלנו ברגע מסוים. המוח, לפי אליעד, מסוגל לדמיין ולהכיל כל דבר, כולל דברים שלא קרו עדיין. לדוגמה, אם אדם עבר חוויית טראומה כמו תאונת דרכים וחש פחד לנסוע מאז, בתת - מודע שלו יש את היכולת ... שמהן אנחנו מודעים יותר ויש כאלו שהן פחות חזקות במודעות שלנו. כדי לשכוח דבר מסוים, יש להכניס דבר אחר שיחליף אותו. אליעד כהן מתאר גם את הדרך שבה המוח עובר דרך שלב ההתנסות והלמידה. אם אדם לא חווה טעם או מצב מסוים בחיים, במוחו עדיין קיימת היכולת להכיר את המצב הזה אם הוא היה נחשף אליו. הוא מביא את הדוגמה של השפה: ... משהו, הוא לא יכול לעשות זאת לחלוטין, אך אם יכניס למוחו מחשבות או רעיונות חזקים יותר, יוכל לשכוח את המחשבה הישנה באופן יחסי. הדגש כאן הוא על הכוח של המוח להחליף מחשבות, וזה מתאפשר על ידי הצפת המוח במידע חדש. בנוגע לשאלה של טראומות והאם ניתן לשכוח את העבר, אליעד מציין כי לעיתים אפשר לשנות את התפיסה של טראומה על ידי שינוי האופן בו אנחנו מפרשים את האירועים ... מפרשים את מה שקרה. שינוי זה לא נעשה על ידי מחיקה מוחלטת של הזיכרון, אלא על ידי שינוי הפרשנות שלנו לאירועים שעברו עלינו. באופן כללי, אליעד מציין כי המוח תמיד חושב על הכל, ואין דבר שהוא לא יכול להחזיק בתוכו, גם אם זה משהו שלא קרה עדיין. כאשר אדם נתקל במחשבות או זיכרונות שהוא מעדיף לשכוח, הדרך להתמודד היא להכניס מחשבות ... יותר שישכיחו את הישנות, או לשנות את הדרך בה הוא מפרש את הזיכרונות. האם ניתן לשכוח טראומה? מהי הדרך לשכוח זיכרונות? מה הקשר בין פרשנות לזיכרון? כיצד המוח שומר על זיכרונות? האם אפשר לשכוח זיכרונות באופן מוחלט? כן מה אתה שואל? ש: האם יש דרך כלשהי לשכוח זיכרונות. אליעד: האם יש דרך לשכוח זיכרונות, האם אתה רוצה דרך לשכוח ... אתה רואה אותו לא זה בכלל קרה דבר טוב, זאת אומרת את העובדה אתה לא יכול לשכוח את הפירוש אתה יכול לשנות למרות שעקרונית גם את העובדה אתה יכול לשכוח אם המוח שלך יוצף בהרבה עובדות חדשות אתה גם תשכח את העובדות הישנות, אם אתה כל הזמן תהיה חשוף לסינית אתה בסוף גם תשכח לדבר בעברית, עובדתית לא משנה מה התרגלת גם אם אתה מדבר ... רע תפשרו שזה יהיה טוב למה רבנו כי אהבנו בכלל, כל פעם שיקפוץ לכם כן אבל רבנו, לא בכלל היה מרוב אהבה רבנו אבל דבר נוסף ככל שיהיה ביניכם יותר שלום ככה המוח ישכח את המריבות. זאת אומרת יש פה שתי שיטות 1. לפרש את העבר בטוב באופן יחסי 2. ברגע שהמוח שלך מוצף בעובדות חדשות, אני אתן לך דוגמה נגיד שפעם הכרת מישהי שהייתה נראית בצורה מסוימת ושנאת אותה, עכשיו אתה מכיר עוד מישהי שהיא נראית באותה צורה ואתה שונא אותה ... מישהי אחרת עם ירוק. ש: ואז זה שאתה אוהב אותה המון אתה מתאהב בה ואז אתה יכול אפילו לאהוב את הקודמת. אליעד: נכון כי הקודמת הזכירה לך את החדשה בכלל, כי המוח מחליף כל הזמן מחליף דברים כי שום דבר לא מוחלט מצד האמת אין איזה דבר שהוא רק רע או רק טוב. זאת אומרת שאם אתה תתחיל להסתכל בעין טובה על הדבר החדש יכול להיות שזה עוד ...

... כי אתה אומר לא, אם אני אשחק עם הפילים שנמצאים פה, נו מה אני עובד על עצמי?, אני אגיד לך למה, תדמיין שיש, אתה אומר לי לא למה, אני יכול לדבר עם בני אדם אבל גם בני אדם, אם אתה תפעיל את המוח, זה גם כמו לשחק עם פילים דמיוניים. זאת אומרת שאם אתה כבר בטוח שזה משחק אתה לא תשחק, זאת אומרת אתה אומר לא זה לא משחק, אתה כאילו משחק משחק שאתה ...

... להתייחס למה שהוא אומר בצורה יותר רצינית זה בעצם אני מסביר לו גם בצורה ההפוכה מה גורם לו להתייחס לדברים בצורה יותר רצינית אני כאילו מסביר לו את המוח של עצמו כי בפועל יש הרי דברים שקוראים סביבך בטלוויזיה פרסומות פוליטיקה לא יודע מה שאתה ...

... בתפיסותינו. מה המשמעות של לשאול אם יש הבדל? ההסבר מתמקד בשאלה פילוסופית: האם יש הבדל בין יש ואין? אליעד מסביר שזאת לא שאלה פשוטה אלא משהו שדורש העמקה. המוח האנושי לרוב מפריד בין יש ואין כקטגוריות ברורות, כמו יש שולחן או אין שולחן. אבל, כשהוא נכנס למבוך של ספקות, הוא שואל את עצמו אם באמת יש הבדל ... אותנו להתפצלות של הקטגוריות השונות בעולם. האם כל התפיסות שלנו הן אמיתיות? המרצה מדבר על המנגנון המנטלי שבו אנו משתמשים להבחנה בין הדברים. הוא מתאר את המוח כמפסק שמחליט אם משהו קיים או לא, מה שיש, ומה שאין. אך ברגע שאנחנו מתחילים לשאול את עצמנו אם כל דבר שאנו חושבים עליו באמת נכון, אנחנו מגלים שלפעמים ... מעורר מחשבה, כשאליעד מסביר איך אנחנו תמיד מוצאים את עצמנו מגדירים את הדברים לפי יש ו אין. כל שאלה או התלבטות מבוססת על אחת מהקטגוריות הללו. הוא מציין שהמוח לא מסוגל לחשוב במושגים של אין בלבד. כשאנחנו שואלים האם יש שולחן או אין שולחן? אנחנו בעצם מבססים את כל תפיסתנו על ההנחה של יש או אין. אליעד מבהיר את ...

... להקצות את האנרגיה שלנו - האם להשקיע במטרה המיידית והקלה או במטרה הרחוקה והמורכבת. הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הקצר או הארוך. אליעד הסביר, כי בסופו של דבר כל החלטה שלנו מבוססת על שאלה אחת פשוטה: איפה אני אראה יותר טוב - ... תלויה תמיד בהיגיון, אלא במוטיבציה הפנימית שלנו. כאשר המטרה הקטנה מספקת לנו תוצאה מיידית (כמו אוכל טעים או פעילות משמחת), המוח שלנו ייטה לבחור בה, על אף שהיא לא בהכרח משרתת את המטרות הרחוקות יותר. לעומת זאת, המטרה הגדולה, שדורשת זמן והשקעה, מצריכה סבלנות ושכנוע פנימי כדי לא להתפתות להנאות ... אם נשקיע זמן במשהו אחר, הבחירה תהיה תלויה בשכנוע הפנימי שלנו לגבי מה יגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הרחוק. אליעד מציין שהמוח שלנו לא תמיד פועל לפי מה שטוב לנו בטווח הרחוק, אלא יותר לפי מה שייתן לנו סיפוק מידי. המטרה הכללית להרגיש טוב, בעצם משפיעה על הבחירות שלנו - האם להשקיע במטרה הגדולה או ... ויש לו מטרות גדולות, אבל יש עוד מטרה אחרת שצריך לקחת אותה בחשבון, שקוראים לה אני רוצה להרגיש טוב, זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא מחליט? לפי המטרה הנוספת בכלל, יש לך מטרה אחת שהיא חשובה יותר מכל המטרות שקוראים ... מטרות קטנות, יש לך מטרות גדולות, רחוקות יותר שדורשות יותר התמדה ויש מטרה אחרת שהיא הכי גדולה בעולם: אני רוצה להרגיש טוב. ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה יש לי סיכוי יותר גדול שאני ירגיש יותר טוב, האם במטרה הזאת או המטרה הזאת. ולפי זה בסוף אתה מחליט, קודם כל תבין לפי מה אתה מחליט שזה יהיה על המטרה ...

... עוזר בהבנה עמוקה של המילים? אליעד מסביר שמילים לא נבחרות במקרה, כל מילה טומנת בחובה משמעויות רבות ולעיתים אנחנו לא מבינים את כל ההשפעות שלהן עלינו. אחת הדוגמאות לכך היא המילה לנסות. כשאנחנו שומעים את המילה לנסות, המוח שלנו מגיב בצורה שונה מאשר כאשר אנחנו שומעים את המילה לעשות. מה ההבדל? התהליך של לנסות לא מחייב אותנו לתוצאה מוחלטת, בעוד לעשות כבר מעלה את התחייבות הפעולה וההשלכות ...

... השפה, אבולוציה של השפה, איך נוצרה השפה? איך תינוק לומד לדבר? ללמוד שפה, איך המוח מעבד שפה? לינגוויסטיקה, ...

... נחמה, צרת רבים נחמת שוטים, תוכנית הישרדות, להרגיש יותר רע, להרגיש יותר טוב, איך נוצר סבל? איך המוח חושב? מהם חוקי האושר והסבל? בהרצאה זו ... הסבל או, באופן הפוך, להקל עליה. הוא מבקש להבין איך נוצר סבל בעיני אדם, מהי תחושת החיסרון וכיצד המוח תופס אותה. אליעד מציין כי כל עוד יש ... בגלל שהוא מדמיין את עצמו אוכל, ולכן הסבל עולה. ככל שהדמיון חזק יותר, כך גם תחושת הסבל. למעשה, המוח שלנו עוסק בהדמיה של חוויות, ובמקרים ... האלמנט המרכזי שמגביר את תחושת החיסרון הוא דימוי עצמי של האדם. כאשר אדם רואה את עצמו חסר במשהו, המוח מתחיל להרגיש את תחושת החיסרון הזה בגדול ... יש לך כסף אך אתה דואג מזה שבסופו של דבר תאבד אותו, זה יוצר תחושת סבל, למרות שיש לך אותו בפועל. המוח משווה את הימצאות הכסף במציאות עם האפשרות ... על פי המצב המנטלי שלו. איך נוצר סבל? מהי תחושת החיסרון? האם דימוי עצמי משפיע על תחושת הסבל? איך המוח חושב על סבל? האם סבל נגרם מהדמיה? ...

... אפשרות. לדוגמה, כששואלים איך אתה יכול לשתול מחשבות בתת המודע של אדם אחר?, המוח של הקורא או השומע יתחיל לחשוב על דרכים או פתרונות, והם מתחילים להרגיש שזה אפשרי. זה שונה משאלה איך לעשות, שהיא פחות ממוקדת ומעוררת יותר ספקות. האם השאלה איך משפיעה על המוח שונה מהשאלה איך באפשרותך? השאלה איך באפשרותך שונה מהשאלה איך לעשות. השאלה השנייה נראית יותר כמשהו שדרוש עיון ... שברצונך להטמיע בו. הוא מסביר את השפעת מילים כמו אתה תוכל או אתה תרצה, שבהן המוח מתחיל לפתח תמונה בראש של הפעולה המוצעת, ולעיתים המוח לא מבדיל בין מה שיכול לקרות לבין מה שכבר קרה. מהן טכניקות NLP לשתילת מחשבות? איך ליצור סוגסטיה בתקשורת? מהי ...

... אלא גם יכול לשמש כלי כדי להבין את מהות הדברים שמתרחשים סביבנו, איך אנחנו תופסים את העולם ואילו מניפולציות המוח שלנו מבצע. הוא מסביר כיצד כל מילה שכתובה או נאמרת יכולה להסתיר בתוכה עולמות של משמעות, וכשאנחנו מנתחים את הטקסטים, אנחנו ...