על החיים ועל המוות, לא מת או חי, חי או לא מת, איך המוח מפרש? איך המוח עובד? NLP, לא רוצה למות, רוצה לא למות, לא רוצה לחיות, התאבדות, איך המוח חושב? איך המוח מבין? להתאבד, חיים או מוות איך המוח מפרש את החיים והמוות? בהרצאה זו אליעד כהן מסביר לעומק כיצד המוח שלנו מפרש את המושגים חיים ומוות, מה ההבדל בין הרצון לחיות לבין הפחד למות, ומה המשמעויות הפסיכולוגיות והרגשיות של ... שהוא לא מת, החוויה שנרגיש תהיה שונה מאשר אם יגידו לנו שהוא חי. אליעד מסביר שהסיבה לכך קשורה לאסוציאציות שהמוח יוצר: כשאנו שומעים לא מת, נקודת ההתייחסות של המוח היא המוות, ולכן המוח חווה הקלה מכך שאותו אדם לא מת, אך עדיין נוכח בו הפחד מהאפשרות שהיה יכול למות. לעומת זאת, כששומעים שהאדם חי, נקודת ההתייחסות היא החיים עצמם, ולכן המוח מתחבר לאסוציאציות חיוביות שקשורות בחיים, כמו חיוניות, אושר והנאה. אליעד מסביר כי לעיתים אנשים נמצאים במצב מורכב שבו הם ... הוא פשוט נמצא במצב נפשי של חוסר ברירה או סבל כה גדול, עד שהמוות נראה לו כפתרון היחיד האפשרי. המוח של אותו אדם אינו מפרש את המוות באופן אחיד כמו אנשים אחרים, במקום זאת, הוא רואה במוות דרך להפסיק ... ההבדלים הפסיכולוגיים בין המונחים רוצה לחיות לבין לא רוצה למות. אליעד מדגיש שלכל מילה וביטוי יש משמעות שונה עבור המוח, וכי צורת הביטוי משפיעה על איך שאנו מרגישים ומפרשים את המציאות. הוא מדגיש כי לפעמים אנשים מתבטאים בצורה שלילית ... אני רוצה שיהיה כאן נקי. מבחינה לוגית שני הביטויים דומים, אך מבחינה רגשית ומנטלית, כל ביטוי יוצר חוויה אחרת במוח. הביטוי לא רוצה אבק מתמקד בדבר השלילי (אבק), ואילו הביטוי רוצה נקי מתמקד בדבר החיובי (ניקיון). זו אותה תופעה גם בהקשר של חיים ומוות, והמוח שלנו מתנהג בהתאם לניסוח שאנו משתמשים בו. עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שהחוויה הנפשית והרגשית של החיים והמוות אינה ... יכול לחוש חיות פנימית, למרות שהוא מתמודד עם קושי פיזי או סכנת חיים ממשית. בסוף ההרצאה אליעד מסכם ומבהיר שהמוח מפרש את המושגים חיים ומוות בהתאם לאופן שבו אנו חושבים, משתמשים במילים וביטויים, ומקשרים אסוציאציות לחוויות שלנו. כל אדם ... אותנו כי האופן שבו אנו מפרשים את החיים והמוות, הרצון לחיות והפחד למות, אינו אחיד, והוא תלוי בדרך שבה המוח שלנו משתמש בשפה, באסוציאציות ובמשמעות הרגשית שאנו נותנים לכל מילה. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות? איך המוח מפרש את החיים והמוות? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד המוח מפרש את המושגים חיים ומוות, וכוללת דיונים בנוגע לפסיכולוגיה של פחד ממוות, רצון לחיות, ותחושות הקשורות להתאבדות. הדיון מתחיל ... האם אדם שמתאבד באמת מעדיף למות או שהוא נמצא במצב של חוסר ברירה. התשובה לכך מורכבת, משום שההבנה של המוח את המושג מוות אינה בהכרח אחידה עבור כולם. לאחר מכן, ישנה דוגמה שנוגעת לאדם שנמצא במצב של חיים אך ... של חיים או מוות לא נמדדות רק במונחים פיזיים אלא גם רגשיים ומנטליים. במהלך ההרצאה ישנה התמקדות בפסיכולוגיה של המוח ומדוע הוא מפרש חיים ומוות כך או אחרת. השיחה משווה בין המונחים של חיים ומוות בהקשר חווייתי, ומראה כי ... אנחנו תופסים את החיים והמוות. נשאלת השאלה אם תיאורים כמו הוא חי או הוא לא מת מעוררים חוויות שונות במוח שלנו, והאם החוויה הפיזית והרגשית של חיים שונה ממה שאנו תופסים כלא מת. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות?

... 1 וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה איך לשתול מסרים תת הכרתיים בתת המודע של האדם? ואבאר, איך עובד המוח האנושי? ואיך המוח מבין ומפרש את מה שהאדם שומע? ואבאר, מהן אסוציאציות באופן כללי ומהי אסוציאציה רגשית? ואיך אסוציאציות רגשיות משפיעות על ... המודע של האדם? ואבאר, איך הזיכרון של האדם, משפיע על המחשבות של האדם? ואבאר איך באפשרותך לעשות מניפולציות על המוח האנושי? ואיך אפשר ליצור אצל האדם הסחת דעת ולשתול לו מחשבות? ואיך עובדת מערכת הדימויים והאסוציאציות שיש במוח האנושי? ואיך עובדות פרסומות? ואיך שותלים מסרים תת הכרתיים בפרסום ובפרסומות? ואבאר איך באמצעות הבנת המוח האנושי, ניתן לשתול מחשבות במוח של האדם? ועוד. וראשית כל יש להבין, כיצד המוח חושב וכיצד המוח מפרש את מה שאומרים לו? ומי שיעמיק בנושא הזה יראה, כי המוח בעצם מקבל המון אינפורמציה כל הזמן. ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה ישירה ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה עקיפה. לדוגמה: נניח שאדם רואה בפעם הראשונה בחייו כלי רכב שחונה בחניה. האם האדם ... בצורה עקיפה אך לא בצורה ישירה. כי האדם לא רואה במו עיניו את הרכב החונה, כאשר הוא נוסע. אבל המוח של האדם מספיק חכם, להשתמש בזיכרון של האדם ולהשתמש במערכת הדימויים והאסוציאציות שיש לו, כדי לראות את התמונה של הרכב החונה. ולהשוות אותה למאגר התמונות שכבר קיימות בתוך המוח. ולהבין בצורה עקיפה, שאם רוב ככל האובייקטיבים שנראים דומים לאובייקט שנצפה כרגע, אם רובם אכן נוסעים בכביש, אז כנראה ... שנשמע כמו רעש של גשם, אז כנראה שגם עכשיו יורד גשם. וזאת בעצם הבנה בצורה עקיפה. כי יש דברים שהמוח רואה באופן ישיר כנל. אבל יש דברים שהמוח של האדם רואה, אבל יש לו ספק לגבי הפירוש שלהם. דהיינו, שהאדם לדוגמה שומע רעש כלשהו. והאדם לא יודע ... במקור רעש אחר, אך לא בכך שכרגע יורד גשם. וכאשר יש לאדם ספק לגבי איך לפרש את המציאות, אז המוח של האדם בעצם צריך להתחיל לבצע חישובים כאלו ואחרים, כדי לדעת מה הפירוש שנראה לו הכי נכון. וזה בעצם ... לגרום לאדם להבין את מה שהוא שמע, בצורה לא נכונה, כפי מה שרוצים שהוא יבין. על ידי זה שגורמים למוח שלו, שבמקום שבו יש לו ספק לגבי הפירוש של מה שהוא שמע, שהוא יפרש את הדברים בצורה כלשהי, שהיא ... לאדם ספק לגבי הפירוש והמשמעות של מה שהוא רואה מולו, כגון לדוגמה בפרסומת וכיוב, אז יש תהליך מסוים שגורם למוח של האדם להחליט, איך לפרש את המידע שאותו הוא ראה. ומי שיודע איך התהליך הזה עובד, ממילא הוא יכול לגרום למוח של האדם, להבין ולפרש את העובדות, לאו דווקא בצורה נכונה, אלא בצורה שקרית ושגויה. אז לפי מה באמת מחליט המוח של האדם איך לפרש את העובדות, כאשר יש לו ספק לגבי הפירוש של העובדות? וכאן כמובן שיש המון חישובים ושיקולים שונים שאותם מבצע המוח של האדם. וכאן אסביר רק היבט מסוים, מתוך המכלול של החישובים שהמוח של האדם מבצע, כאשר הוא צריך לקבל החלטה, איך לפרש מידע כלשהו שמוטל בספק. והבנת התהליך הזה לעומקו, תשפר לאדם את כושר השכנוע ואת יכולת השכנוע שלו בצורה משמעותית ביותר. ואחד מהדברים שמשפיעים על הצורה שבה המוח מחליט איך לפרש את המידע שהוא לא בטוח לגבי הפירוש שלו, הוא המצב התפישתי של האדם, ביחס לאפשרויות הפירוש ... שונות, כגון עברית ואנגלית. והאדם שומע אדם אחר שאומר לו מילה שיש לה משמעות שונה בעברית ובאנגלית. כיצד יפרש המוח של האדם השומע, את המשמעות של המילה שאותה הוא שמע? תשובה: לפי ההקשר של השיחה. אם הוא לדוגמה נמצא במדינה שבה דוברים את השפה העברית, והאדם שאיתו דובר את השפה העברית, המוח יניח בצורה עקיפה, שכנראה הדובר התכוון לפירוש של המילה בעברית. אבל אם האדם שמדבר איתך, יהיה בעל מבטא אנגלי והוא במקרה מדבר איתך באנגלית וכיוב, הרי שאז המוח יפרש את משמעות המילה, לפי הפירוש שלה באנגלית. וכיוב ניתן לתת דוגמאות שונות, שבהן המוח של האדם יפרש את הפירוש של המילה שיש לה ריבוי משמעויות וכיוב, לפי ההקשר של אותו העניין. שזה בעצם אומר, שהמוח נמצא במצב של ספק כיצד לפרש את המידע שאותו הוא קלט. והוא מפרש אותו, לפי המצב התפישתי שלו באותו הרגע. כגון בדוגמה הנל, שאם המוח של האדם נמצא במצב של שפה עברית, הוא יפרש את משמעות המילה בעברית. אבל אם המוח של האדם נמצא במצב של שפה אנגלית, הוא יפרש את המילה לאנגלית. ואם המוח של האדם נמצא במצב של שפה מעורבת, כגון שהאדם שמדבר איתך, מערבב מילים בעברית / אנגלית, אז המוח פשוט ישלח את האדם לבקש הבהרה מהדובר, לאיזו משמעות הוא התכוון, במידה והמוח לא יצליח להבין את המשפט עפ סימנים אחרים. והרעיון הוא, שיש במוח של האדם את האפשרות לחשוב בהמון צורות שונות ומנוגדות. ובכל רגע ורגע, המוח של האדם, חושב בצורה אחת, יותר מאשר בצורה אחרת. וברגע שהמוח של האדם מגיע למצב של ספק, אז המוח של האדם בדכ נוטה לחשוב ולפרש את המידע שמונח בפניו, לפי צורת המחשבה שפעילה אצלו באותו הרגע. כגון לדוגמה ... כי הוא במצב של לקבל ביקורת. ואם אומרים לאדם מחמאות, ותוך כדי זה אומרים לו משהו שיכול להתפרש כביקורת, המוח של האדם יניח שכנראה מדובר בעוד מחמאה. בפרט כאשר מקיפים לאדם את המידע האפשרי שבפניו, משני הצדדים שלו, במידע ... ושהוא ההתחלה של המידע שבא אחריו. כגון לדוגמה אדם שרואה לפניו מילה כלשהי, ושמשמיטים מאותה המילה את אחת האותיות. והמוח של האדם משלים את האות החסרה. או אפילו לפעמים המוח של האדם קורא את המילה הנכונה, למרות שהיא לא באמת כתובה נכון, אלא היא כתובה עם שגיעת כתיב כזו או אחרת (לדוגמה כאן נכתב שגיעת כתיב עם האות עין ולא עם האות א). וזה הכל בגלל שהמוח של האדם מניח, שצריכה להיות אות כלשהי בתוך המילה. ולפעמים יש לאדם ספק לגבי דבר כלשהו איך לפרש אותו, ...

אושר למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו היה שהתחושות של רע לי או טוב לי אינן בהכרח נכונות או מוחלטות. אליעד הסביר שלעיתים אדם מרגיש רע, אך לא בהכרח שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, כי הוא לא תמיד בטוח במה שהוא מרגיש. אם אדם לא ... עצמו שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, אליעד הציע כי אנשים יכולים לחוות תחושות של לא רוצה את זה, אך ... בזה. פעמים רבות, ישנו ספק במחשבותיהם: האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל לא להיות בטוח בכך. אם אדם לא יכול לדמיין מציאות אחרת, ... כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב?

איך עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? ההרצאה מתחילה בכך שאליעד כהן מעלה את השאלה: מי בעצם נותן את העצה ... של יש שולחן? אם נרצה לדייק, נוכל לומר: אני רואה שיש שולחן. אם נדייק יותר, נגיד העין שלי משדרת למוח שלי תמונה של שולחן. ואם נלך עוד צעד קדימה, נאמר אני חושב שיש כאן שולחן. בשורה התחתונה, כל התהליך ... התפיסה של יש שולחן אם נרצה לדייק, אפשר לומר: אני רואה שיש שולחן. ואם נדייק יותר: העין שלי משדרת למוח שלי תמונה של שולחן. עוד יותר מדויק: אני חושב שיש כאן שולחן. כלומר, מה שנשאר זה אני חושב שיש ... אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, מייחס לה שם, ומבדיל בינה לבין מה שאינו שולחן. כל התהליך הזה מבוסס ... להכחיש את מה שרואים, אלא להבין מה עומד מאחורי תפיסת המציאות. השולחן שאנו רואים הוא תוצאה של תהליך שבו המוח מפרש את המידע החושי ומבצע הבחנות בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את ... אני רוצה לדייק יותר, אני רואה שיש פה עכשיו שולחן. ואם נרצה לדייק יותר, אני חושב שהעין שלי משדרת למוח שלי צורה של שולחן שנמצאת בתוך החדר עכשיו. יש - יש שולחן, אני רואה שיש שולחן, ויש העין שלי אומרת למוח שלי שיש שולחן. היותר מדוייק, אני חושב שיש פה שולחן. אני עכשיו חושב שיש פה שולחן. אז נשאר להבין ... לאין, אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה שולחן תנסה להבין מה זה אומר. זה אומר שהמוח שלי חושב שיש שולחן. במה תלוי שאני יחשוב שיש פה משהו? בזה שאני מבדיל בין מה שיש למה שאין. ... כצורה. שאלה: זה שולחן, למה לסבך? אליעד: אנחנו מנסים לגרום לבן אדם, שכאשר הוא רואה את השולחן, שיבין איך המוח עובד. כי המוח לא רואה פה שולחן, המוח רואה צורה, ולצורה הוא קורא שולחן. אנחנו מסבירים את הדבר שקורה במוח באלפית המילימטר. הוא הספיק להבדיל בין יש לאין, הוא הספיק להבדיל בין מה שהוא לבין מה שלא הוא, הוא ... או אתמול, איזה צורה, איזה גודל, מה אני זוכר שזה ואיך קוראים לזה - כל זה בזמן אמת. אבל המוח לא ישר אומר לך שיש פה שולחן, הוא אומר שיש פה צורה ואחר כך יש פה שולחן. אפשר לכתוב ספר מה קרה לפני שהמוח ראה שיש פה שולחן. העולם נברא, הזיכרון הסתכרן, תחושת הזמן - העתיד והעבר, תחושת המקום, כל המנגנון. ומה שאנחנו ...

מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? איך המוח מבדיל? להבדיל בין יש לאין, אין הבדל בין יש לאין, מה זה מהות? אין מוחלט, יש מוחלט, מה זה צורה? אחדות ההפכים מה ההבדל בין יש לאין ואיך המוח תופס אותם? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה את ההבדל בין יש ואין, תוך שהוא מנתח כיצד המוח האנושי מבדיל ביניהם ואיך נוצרת התפיסה של המושגים האלה. נקודת הפתיחה של ההרצאה היא שהאדם מתקשה להבין מהו בדיוק אין, כיוון שהמוח תמיד חושב במונחים של יש. כדי להבין זאת, אליעד מביא דוגמאות רבות הממחישות כיצד המוח מתמודד עם ההפכים האלו. מהו יש מוחלט ומהו אין מוחלט? יש מוחלט, על פי אליעד, הוא דבר שקיים באופן מוחלט, שאין אפשרות שלא יהיה קיים. הוא לא יכול להיות לא קיים בשום אופן או תנאי. מנגד, אין מוחלט הוא בדיוק ההפך: משהו שאין אפשרות שיהיה קיים בשום תנאי. שני מושגים אלו, לפי אליעד, לא באמת נתפסים על ידי האדם, מכיוון שהמוח האנושי יכול לתפוס רק דברים באופן יחסי, כלומר, רק דברים שניתן להגדיר אותם ביחס לדברים אחרים. אליעד מסביר שהיש המוחלט והאין המוחלט הם למעשה אותו הדבר מנקודת המבט של המוח האנושי, מכיוון ששניהם לא מוגדרים ואי אפשר לתפוס אותם בשום צורה ישירה. מדוע לא ניתן לתפוס את האין באופן ... לחלל ריק, הוא למעשה תופס אותו כיש של ריק, משהו שקיים בצורה מסוימת במחשבתו. התפיסה הזו היא מניפולציה של המוח, כיוון שהמוח תמיד עובד במושגים של יש. כיצד פועלת החשיבה האנושית לגבי הבדל בין דברים? אליעד מביא דוגמה פשוטה: כשאדם נכנס ... כיש פה כיסא. אך באותה מידה, אפשר להסתכל על כך אחרת ולומר אין פה אף אחד שיושב על הכיסא. המוח, לדבריו, מחליף בין תפיסת היש לתפיסת האין בהתאם להקשר. בכל רגע נתון, המוח האנושי עושה אבחנה בין דברים באמצעות הגדרת היש או האין היחסי, אך הוא לא יכול לעשות זאת ללא נקודת ייחוס כלשהי. מדוע יש מוחלט ואין מוחלט לא יכולים להתקיים במציאות? אליעד טוען שיש מוחלט אינו יכול להתקיים מכיוון שאם היה קיים, הוא היה הדבר היחיד שהיה קיים, ואז לא היה שום דבר אחר. באותו אופן, אין מוחלט גם הוא בלתי אפשרי, כי כל אין נתפס תמיד ביחס ליש כלשהו. כל מה שאדם תופס הוא תמיד יחסי. אין דרך לתפוס משהו בצורה מוחלטת ללא הקשר יחסי למשהו אחר. לכן, לדבריו, יש מוחלט ואין מוחלט הם למעשה אותו הדבר - דבר שאינו נתפס ואינו מוגדר במציאות הנתפסת. איך אפשר להבין מהות ללא צורה ומקום? ... גם אין יכולת להבדיל בין דברים שונים כמו כיסאות או צבעים, כי הכל הופך להיות אחד וללא הגדרות ברורות. המוח שלנו תמיד תופס דברים דרך מסגרות של מקום וזמן, ולכן כשהמסגרות הללו נעלמות, כל ההבדלים בין היש לאין, ובין ... דברים שונים לכאורה. בהסתכלות זו, אפשר להבין את העולם כתפיסה אחת אחידה ולראות שכל ההבדלים הם יחסיים בלבד ולא מוחלטים. לסיכום, ההרצאה עוסקת בצורה עמוקה בשאלה כיצד המוח האנושי מבין ומבדיל בין יש לאין, מדוע לא ניתן לתפוס באופן מוחלט את המושגים הללו, וכיצד ניתן להגיע לתפיסת המהות האמיתית של המציאות, שבה כל ההבדלים מתמוססים לאחדות אחת. מה זה יש מוחלט? איך המוח מבדיל בין יש לאין? מה ההבדל בין יש ואין? מהי אחדות ההפכים? איך להבין מהות ללא צורה?

איך לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה? איך לשכוח משהו שקרה? האם אפשרי לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה? איך המוח זוכר? איזה דברים המוח זוכר? מתי המוח שוכח? מתי המוח זוכר? התמודדות עם טראומה, למחוק זיכרון, מחיקת זיכרון איך לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלה האם אפשר לגרום למישהו לשכוח אירוע שקרה, ובוחן את תהליכי הזיכרון של המוח האנושי. המהות של השאלה נוגעת לאירועים שקרו, ובעיקר איך ניתן להמעיט במשמעותם או לגרום לאדם לשכוח אותם לחלוטין. לדוגמה, ... שבו אדם רוצה לגרום למישהו לשכוח פעולה שקרה, כמו הרמה של יד או התנהגות מסוימת. האם זה אפשרי? איך המוח זוכר? מתי הוא שוכח? ההבנה של איך המוח שומר זיכרונות מתחילה בכך שמה שמוח שמר לא תמיד מה שקרה בפועל, אלא איך האדם תופס את מה שקרה. המוח לא זוכר את כל פרטי האירועים שעברו על האדם, אלא את הדברים שיש להם משמעות עבורו. אליעד כהן מסביר ... שמסביב, כמו מה מישהו לבש, אלא את מה שנראה חשוב לך, כמו איך הוא התנהג או מה הוא אמר. המוח מתמקד בפרטים שקשורים למשמעות האישית שלך, בעוד פרטים אחרים לא נחרטים בזיכרון. מהי המשמעות של מידע בזיכרון? הדברים שהמוח שומר עליהם בזיכרון הם לאו דווקא כל פרטי האירוע, אלא בעיקר אלה שיש להם ערך עבור האדם. אליעד כהן ... תהיה לו השפעה על איך אנחנו חווים אותו בהמשך. מה קורה כשנפגעים רגשית? כשמישהו חווה פגיעות רגשיות או טראומות, המוח שומר את הזיכרון לא בגלל שהאירוע קרה, אלא בגלל שהוא נרשם בזיכרון כמשהו משמעותי. אליעד מציין שמה שנכנס לזיכרון ... את הדרך בה אנו תופסים את מה שקרה. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בחוויות רגשיות, בהן האירוע עצמו עשוי להישאר במוח הרבה יותר זמן. איך המוח שומר מידע? המוח עובד באופן שמבצע סינון של המידע הנכנס אליו. אליעד מסביר כי על מנת שהמוח יוכל להתמודד עם כמות המידע העצומה שהוא מקבל כל הזמן, הוא מבצע מנגנון של סינון והכלה. רק המידע שנראה חשוב שומר. אם אדם לא רואה מידע כחשוב, המוח פשוט לא שומר אותו. זהו תהליך הישרדותי, שבו רק המידע שמשרת את האדם נשאר בזיכרון, בעוד שיתר המידע נשכח. ... אליעד כהן מציע שמי שרוצה לגרום למישהו לשכוח משהו שקרה צריך להבין את טבע הזיכרון האנושי. הוא מסביר כי המוח לא שומר כל פרט מהמציאות, אלא רק את הפרטים שהם בעלי משמעות. אם רוצים לשנות את הדרך שבה אדם יזכור את האירוע, יש צורך לשנות את המשמעות שהוא מעניק לו. איך המוח זוכר? האם אפשר לשכוח משהו שקרה? מהי משמעות הזיכרון? איך לשנות את הפירוש לאירועים? טראומה והזיכרון

סודות המוח האנושי, איך המוח עובד? סודות התודעה האנושית, איך המוח חושב? איך הרצון נוצר? איך להיות מאושר? איך להתחבר למהות? מודעות עצמית, איך לא לפחד? איך לא לכעוס? חקר המוח האנושי מה המשמעות של היצמדות למהות ואיך זה קשור לתודעה שלנו? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בהבנת המהות של כל ... פחד ממצב של רעב או חסר. כיצד התודעה שלנו מונעת אותנו לראות את המהות האמיתית של רצוננו? לפי אליעד, המוח שלנו שובך פעמים רבות ומבלבל אותנו לחשוב שהצורה של דבר מסוים היא המהות שלו. לדוגמה, אנחנו עשויים לחשוב שאנחנו ... לאכול כדי להימנע מהתחושה של רעב, או כדי להימנע מהכאב הפיזי או הרגשי של חוסר. אליעד מדבר על כך שהמוח שלנו מונע מאיתנו להסתכל על מהות הרצון עצמו, ומוביל אותנו לחשוב על הצורה שלו בלבד. מה הקשר בין היצמדות ...

איך המוח חושב? איך המוח עובד? תפישת הזמן, תפישת המקום, תפישת השינויים, איך המוח מבדיל? מרחב המקום, מרחב הזמן איך המוח חושב ומבין את המציאות? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר בפירוט רב את אופן פעולתו של המוח, תפיסת הזמן והמקום, ואיך נוצרים שינויים והבדלים בתודעה שלנו. המטרה של ההסבר היא להראות כיצד כל מחשבה, תפיסה, והבנה ... חדש לגמרי או משהו דומה למכוניות אחרות שראה בעבר? התשובה של אליעד היא ששני הדברים נכונים בו זמנית - המוח מזהה גם את השוני וגם את הדמיון ביחד. מהו שינוי מינימלי בזמן? אליעד שואל מהו השינוי המינימלי שהמוח יכול להבחין בו. הוא מסביר שכל שינוי גדול מורכב מהרבה שינויים קטנים, וכאשר אנו מסתכלים על המציאות מקרוב, אנו ... זאת כשינוי אחד, אך אם נפרק את זה עוד ועוד, נגיע לאינסוף שינויים קטנים שמרכיבים את האירוע. הוא מסביר שהמוח עושה הפרדות וקובע גבולות בין שינוי לשינוי, אבל הגבולות האלה הם החלטה סובייקטיבית של התודעה שלנו. אין לשינוי גבול אובייקטיבי חד וברור, הגבולות בין שינויים נוצרים בתפיסת המוח בלבד. איך נוצרת חלוקה בין רגע אחד לשני? אליעד מדגים את הבעיה באמצעות השאלה מה מבדיל בין רגע אחד לשני. הוא טוען שהמוח מבצע חלוקה בין הרגעים, ומחליט שרגע אחד הסתיים ורגע חדש החל. אבל איך נקבעים הגבולות הללו? איך המוח יודע בדיוק מתי רגע מסוים מסתיים ורגע אחר מתחיל? כאן אליעד מציג את הפרדוקס: אם רגע אחד הוא המשך מוחלט של הקודם, לא ניתן יהיה להבדיל בין הרגעים. מצד שני, אם כל רגע חדש לחלוטין, אין שום קשר בין ... לדברים מוכרים אחרים - בצבע, בצורה או בגודל. לעומת זאת, משהו חדש לחלוטין לא היה ניתן להשוואה או הבנה, והמוח לא היה יכול לתפוס אותו. כיצד המוח מזהה שינויים? אליעד מסביר שהמוח מזהה שינויים על ידי השוואה של אירועים או רגעים לרגעים קודמים. הוא נותן דוגמה של נפילת שלג: כשאדם קם בבוקר ורואה שלג חדש שנפל, הוא מבין שחל שינוי ביחס ליום האתמול. אבל כיצד בדיוק המוח מחבר את כל השינויים הקטנים לכדי תפיסה של שינוי אחד גדול? הרי כל פתית שלג הוא שינוי נפרד בפני עצמו, אך המוח רואה את זה כשינוי כולל ואחיד. האם אפשר לתפוס שני שינויים בו זמנית? אליעד מחדד את הבעיה עוד יותר: איך המוח מסוגל לתפוס כמה דברים או שינויים בו זמנית? הרי לכאורה, אדם יכול לחשוב רק על דבר אחד בכל רגע. כדי להבין שיש שינוי, המוח חייב להשוות בין כמה דברים בו זמנית - אירוע נוכחי לאירוע קודם. איך זה אפשרי? הוא מסביר שישנן שכבות שונות של מודעות ושל תת - מודע שפועלות במקביל ומאפשרות תפיסה זו. איך המוח יוצר הבדלים בין דברים שונים? אליעד עובר לנושא ההבדלים בתפיסה: איך המוח יודע להבדיל בין אובייקטים שונים, כמו בין קיר לכיסא? המוח מזהה קבוצות של אטומים או של אלקטרונים, ומחליט שיש הבדל בין קבוצה אחת לאחרת. אבל בפועל, אם נכנסים לרמת האטומים, הכל בנוי מחומרים זהים, ובכל זאת, המוח שלנו מחליט איפה הגבולות בין הדברים. הוא טוען שההבדלים האלה קיימים רק בתודעה שלנו ולא במציאות עצמה. מהו תהליך החשיבה שהמוח מבצע? אליעד טוען שכדי שהמוח יחשוב הנה שמש בחוץ, הוא חייב לתפוס בו זמנית אינספור פרטים אחרים: מהי שמש, מה זה בחוץ, ומה המשמעות ... קודמתה. לכן, כל תהליך של חשיבה או זיהוי הוא אינסופי. הוא מבהיר שתפיסה זו מובילה בסופו של דבר לפרדוקסים: המוח תופס דברים סותרים בו זמנית, וככל שהאדם יבין את הסתירות והפרדוקסים הללו, כך הוא יתקרב לחוויה של ההבנה האמיתית ... שני הצדדים המנוגדים, אז מתאפשרת ההבנה שאין הבדל בין יש לאין, בין עבר לעתיד ובין אובייקט אחד לאחר. איך המוח חושב? האם כל רגע הוא חדש? מה זה תפיסת הזמן? איך נוצרים שינויים בתודעה? האם אפשר לחשוב שתי מחשבות בו זמנית? כיצד המוח מבדיל בין דברים? איך מתמודדים עם פרדוקסים בתפיסה?

דמיונות, כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם? אליעד מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין כי הדמיון הוא כוח מאוד חזק במוח, וכולנו פועלים לפיו, לעיתים מבלי להיות מודעים לכך. הוא מבצע ניתוח מקרה מתוך חוויה אישית בתחנה המרכזית בתל אביב, ... הוא לא ידע אם זהו זוג ישראלי או לא, אך בשיחה עליהם, הוא שואל את השאלות שמנסות להבין איך המוח מתפקד כאשר אנו פוגשים אנשים, ומה השפעת הדמיון על הדרך בה אנחנו מעריכים אחרים. כיצד אנחנו מייחסים דמיון בין דברים? אליעד מציין שמה שהמוח עושה בעצם זה לא רק לנתח מצבים אמיתיים, אלא גם להפעיל דמיון: הוא משווה בין תרחישים דומים ומניח שהדברים ... אנשים במצבים דומים עשוי להוביל למסקנות על האופן שבו הם יתנהגו. כלומר, כאשר אנחנו רואים שני אנשים שמזוהים כזוג, המוח שלנו מניח שיהיו להם מטרות דומות או שהם יתנהגו בצורה דומה. מהו תהליך ההשוואה במוח? כאשר אנחנו בונים השוואות בין פרטים, המוח מייצר קישורים של דמיון. אליעד מסביר כי ברוב המקרים, כאשר אנחנו פוגשים מישהו או שומעים סיפור, המוח שלנו בודק האם יש קשר דמיון או חפיפות בין פרטים שהיו לנו בעבר ובכך יוצר תחושת ביטחון או חוסר ביטחון. זהו כוח הדמיון שמניע את ההבנות שלנו. המוח, בתור מנגנון שמתבסס על השוואות, עוזר לנו לנחש את ההתנהלות של אחרים. האם דמיון יכול לשבש את התפיסה שלנו? ... מרמים את עצמנו, כי הדמיון עוזר לנו לבנות מציאות חדשה שלא תמיד תואמת את האמת. מהו כוחה של האמונה במוח? לפי אליעד, האמונה ביכולת לדמיין ולהשוות היא חלק בלתי נפרד ממה שמניע אותנו. אנחנו נוטים לשער ולהניח שהעולם סביבנו יתנהל בצורה שנראה לנו הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה פנימית על איך דברים צריכים להתנהל, אנחנו יכולים ליפול במלכודת של תפיסה מוטעית. אליעד מציין, שבסופו של דבר, כל ההבנות שלנו, כל הרצונות והפחדים, נובעים מתוך זיכרונות ודימויים שהמוח יוצר לנו. אם נצליח לשנות את הזיכרונות או את הדימויים האלו, נוכל לשנות את הדרך בה אנו תופסים את ... שאנחנו רואים או מאמינים בו הוא באמת נכון, זה יאפשר לנו לראות את הדברים בצורה חדשה ואובייקטיבית יותר. כך המוח יפסיק להפעיל את הדמיון בכל רגע. האם הדמיון משדר לנו את כל האופציות האפשריות? אליעד מסביר שבמקרים רבים, אנחנו ... להבין את כל האפשרויות מבלי להיתפס לדימוי אחד. כיצד הדמיון משפיע על ההתנהגות שלנו? האם ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? כיצד להבין את כל האפשרויות בסיטואציה? מהו כוח הדמיון במוח?

למה לא להתייאש? האם המוח שלי נדפק? האם יש לי שכל? האם השתגעתי? האם התחרפנתי? האם נדפק לי השכל? האם נדפק לי המוח? האם נהרס לי המוח? האם אני משוגע? האם יש לי מחלת נפש? האם יש לי הפרעה נפשית? בעיה ללא פתרון, קרוב לפתרון מהו הפתרון כאשר מרגישים שהמוח נדפק? איך יודעים אם השתגעתי? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה כיצד אדם יכול לדעת אם הוא עדיין נורמלי, ... או שמה שהם חווים הוא בלתי נסבל. ההסבר הראשון של אליעד כהן הוא שאין שום סיבה להתייאש. הוא טוען שהמוח של כל אחד עדיין עובד בצורה תקינה, כל עוד הוא מסוגל להבדיל בין יש לבין אין. לדוגמה, אם אדם ... שאין פתרון, כי הוא בסך הכל מראה על חוסר ידע או חוסר יכולת למצוא את הפתרון. לסיום, אליעד מדגיש שהמוח שלנו תמיד עובד, ולכל בעיה יש פתרון. הוא מסביר שאין סיבה להתייאש, ושיש תמיד מה לעשות כדי להתמודד עם ... הלכתי לאיבוד, אולי הפתרון קרוב? אולי אני קרוב לפתרון? מרגיש שאני אבוד, מרגיש שאין לי תקנה, מרגיש מיואש, מרגיש שהמוח שלי נדפק, מרגיש שאין לי שכל, חושב שהשתגעתי, חושב שהתחרפנתי, מרגיש שנדפק לי השכל, חושב שנדפק לי המוח, חושב שנהרס לי המוח, חושב שאני משוגע, חושב שיש לי מחלת נפש, חושב שיש לי הפרעה נפשית, הפרעות נפשיות ושימוש בסמים, הפרעות נפשיות ...