... רק כדי לגרום לעצמך לתהות מדוע דווקא הדרך הקצרה היא המועדפת. מדוע בכלל לבחור בדרך לא יעילה? המטרה בבחירה זו היא יצירת מרחב פנימי לדיאלוג עם המוח. אליעד מסביר כי המוח מתוכנת תמיד לחפש את הדרך המהירה ביותר, מתוך אמונה שהיעד שאליו ... שבאמת ראויים למאמץ ולזמן. כיצד חוסר יעילות תורם למודעות עצמית? חוסר יעילות מכוון יוצר התנגדות פנימית, ומאפשר לאדם להתחיל בדיאלוג עם עצמו. כשהמוח שואל למה אתה עושה את זה בדרך הארוכה? נוצר פתח לשאלה הפוכה - למה ... היגיון - הרי אם יש דרך מהירה וקצרה, מדוע להעדיף את הדרך הארוכה? התשובה לכך טמונה בהבנת המנגנון הנפשי שמניע אותנו לפעול באופן היעיל ביותר. המוח האנושי מונע מרצון תמידי להשיג כמה שיותר טוב, כמה שיותר ... הוא בוחר במודע לפעול בדרך לא יעילה, הוא משחרר את עצמו מהלחץ הזה, ומאתגר את ההנחה הבסיסית שאומרת שהוא חייב להיות כמה שיותר יעיל. 2. דיאלוג עם המוח כאשר אתה עושה דברים בצורה לא יעילה, המוח שלך מתחיל להתנגד ולשאול: למה אתה עושה את זה ככה? למה שלא ...

... חוסר ביטחון עצמי? תשובה: חוסר ביטחון עצמי הוא בעצם פחד. זה מנגנון הגנה הישרדותי. במילים אחרות, המוח אומר לנו: שים לב, יש פה סיכון שאולי לא תצליח. אולי יחסר לך משהו, אולי יקרה לך ... הקשר בין אמונה עצמית לשכל ולנפש שאלה: למה ביטחון עצמי שקרי מקלקל לנו את השכל והנפש? תשובה: משום שהמוח מתרגל לעקוף את הבדיקה ההגיונית ולא להשתמש בשיקולים של סיכוי מול סיכון ועלות מול ...

... למעשה הגיונית למי שחווה אותה. אם אדם לא רוצה לבצע פעולה כלשהי, הוא ימשיך לדחות אותה לאחר, כי המוח מעדיף להימנע מלעשות משהו שהוא לא נהנה ממנו, ויעדיף לדחות את המשימה למועד מאוחר יותר, על מנת ... של אין מוטיבציה סתם. זה עניין שב - 51% מהשכל או הרצון שלו, הוא מעדיף לא לעשות את אותו דבר. המוח שלו עשה חישוב והגיע למסקנה שיותר מתאים לו לא לבצע את הפעולה. איך נראית דחיינות בהקשר ... מנקודת המבט של האדם: למה לי לעשות עכשיו משהו שלא כיף לי? אולי עדיף לדחות לרגע האחרון. הרי המוח שלנו מחפש להרגיש טוב, אז אם אנחנו 51% לא רוצים משהו, נמשיך לדחות אותו. אז האם פשוט ...

... יש מקרים שבהם אדם מבין שלא מדובר במשהו בעל סיכוי שיתממש, אך החרדה נשארת. זה קורה כאשר המחשבה שאדם בטוח במאה אחוז שמשהו לא יקרה לא מתקבלת במוחו. לדוגמה, אם אדם חושב כי פיל לא יכול להיכנס לחור קטן, המוח לא יכול לתפוס או לדמיין את הדבר, כי הוא ברור מאוד באופן מוחשי ובלתי אפשרי. יש חוויות שאדם פשוט לא יכול לדמיין, ולכן לא יחשוש מהם. אבל כאשר יש סיכוי כלשהו לדבר מסוים, גם אם הוא זעיר, החרדה עדיין עשויה להתקיים, כי המוח לא מאמין בטענה המוחלטת של אין סיכוי. לאדם עשוי להיות פחד ... על החרדה? החוק המרכזי הוא שלעיתים כשהאדם משקר לעצמו במחשבותיו על משהו שהוא חושש ממנו, הוא ייצור חרדה גם אם הדבר בלתי סביר. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא לא יכול להיות הומו וחותם על זה בעקביות כאמת מוחלטת, המוח לא יקבל זאת כקביעה אמיתית. השקר העצמי יוצר קונפליקט במחשבות, והמוח ימשיך לשאול: איך אתה כל כך בטוח? ולפני שהאדם יודע זאת, החרדה תמשך. השקר העצמי יוצר פחד נוסף, כי המוח יודע שאין דבר מוחלט כל כך בעולם. פתרון נכון לבעיה זו הוא לא ... מקביעות חותכות שאין להן בסיס אמיתי. הצעד הראשון הוא לשאול את עצמך מה הסיכוי שזה יקרה? ולוודא שלא מדובר בשקר עצמי. אם אנו לא יודעים משהו, עלינו לומר אני לא יודע. בצורה זו, נוכל להתחיל להפסיק את החרדה. המוח לא אוהב שקרים, וכאשר אנו משקרים לו, הוא לא יוכל להפסיק ... אם מישהו בטוח שמפלא לא יוכל להיכנס לחור מחט, הוא לא יחשוש מכך בכלל, כיוון שזה משהו בלתי אפשרי בתפיסה האנושית. אולם, אם אדם בונה מחשבה שמפחד שמשהו יקרה, הוא יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שזה לא יקרה, אבל המוח לא יקבל את המחשבה הזו כיוון שזה לא באמת המצב. במקרה כזה, ... קטן בתפיסה הזו יכול לגרום לחרדה להימשך. האם פחד שקשור לזהות מינית יכול לנבוע מהשקרים עצמיים? תוך כדי התמודדות עם חרדה, אדם יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שהוא לא הומו, אך כאשר הוא חוזר על זה שוב ושוב, המוח שלו לא מקבל את זה כקביעה אמיתית. המוח תמיד יחשוב: איך אתה כל כך בטוח? וכך החרדה לא תיעלם. אם אדם יקבל את האמת - שהוא יכול להיות כל דבר, אבל לא בהכרח רוצה את זה - המוח ישחרר אותו. זה נכון גם כשמדובר במחשבות על דיאטה או החלטות ...

... עצמו בפקק בדרכו לעבודה ומרגיש תסכול מכך שהוא מאחר, או כאשר אדם נפצע ואינו יכול לקום מהמיטה, הוא מרגיש שהוא נמצא במצב לא אידיאלי. המוח האנושי נוטה להרגיש שאם המצב לא מספק או לא אידיאלי, יש צורך לשפר אותו. אך עולה השאלה - אולי המצב ... כאשר אדם תקוע בפקק, הוא עשוי להרגיש שהמצב הזה הוא לא אידיאלי. אך האם יכול להיות שדווקא אותו פקק הוא המצב האידיאלי ביותר עבורו? המוח יגיב מיד בשאלה: לא, האידיאל הוא להיות בעבודה. אבל איך אפשר לדעת בוודאות שהמצב האידיאלי הוא דווקא להגיע לעבודה ולא להיתקע בפקק? מי קובע מהו האידיאל? לפעמים המוח מנסה לשכנע אותנו שהמצב הנוכחי לא טוב, אך אם נשאל אותו על סמך מה? נגלה שזו רק תחושת חוסר נוחות שמלווה ... הוא להיות כבר בעבודה. אך כיצד אפשר לדעת בוודאות שהמצב האידיאלי הוא דווקא להיות בעבודה ולא להיות בפקק? מי קובע מהו האידיאל? אם המוח ינסה לשכנע שהמצב הנוכחי הוא לא האידיאלי, ניתן לשאול: על סמך מה? איך יודעים שהמצב שאליו שואפים הוא באמת ... מסוים ונראה לו שהמצב לא מספיק טוב, הוא יכול לשאול את עצמו: אולי זהו המצב האידיאלי? אולי זה בדיוק המקום שבו אני אמור להיות? ואם המוח מתנגד לכך, ניתן לבדוק - מי קבע אחרת? איך אפשר לדעת שהמצב הבא יהיה טוב יותר? הרעיון המרכזי הוא להגיע ...

... איך הדרך הכי יעילה לקום מהכיסא? איך הדרך הכי נוחה? הכי בטוחה? הכי מהירה?, הוא יתחיל להפעיל את השכל ולחקור את האפשרויות. עצם החקירה הזו מחדדת את המוח שלו והופכת אותו ליותר חכם ויעיל בכל פעולה אחרת ... כוס מים, כוללת אפשרויות בחירה. איך להחזיק את הכוס? באיזו תנוחה להרים אותה? איך להניח אותה חזרה? בכל רגע נתון יש לנו אפשרויות שונות, אך פעמים רבות המוח מקצר את הדרך ואומר: זה לא משנה. כאשר אדם מבצע ... מחדד את היכולת האנליטית שלו ומגלה דרכים טובות יותר להתמודד עם המציאות. ככל שהוא מחפש יותר דפוסים, חוקיות והיגיון מאחורי פעולותיו, כך הוא מחדד את המוח שלו והופך לחכם יותר. המשמעות של זה משנה מול זה ... להיות חכם יותר, יש להפסיק לומר זה לא משנה ולהתחיל לשאול: מה הדרך הכי טובה לעשות זאת?. כל פעולה שאנו עושים יכולה להיות משופרת, ואם מתרגלים חשיבה כזו, המוח נעשה חד יותר, ההיגיון מתפתח והיכולת לנתח מציאות ...

... ופרשנויות שליליות על עצמנו או על הסיטואציה פוגעות בתחושת הערך העצמי שלנו. הוא מתאר כיצד המוח של האדם מתחיל לבנות סיפור שלם על מה שהאחרים חושבים עליו, אף על פי שאין לזה כל בסיס ...

... היא לא לטעון שאין הבדל בין ההחלטות או זה לא משנה, אלא דווקא לשאול שאלה פתוחה: אולי זה לא משנה? שאלה זו גורמת למוח לעבור למצב של חקירה והספק. במקום שתחווה התנגדות מיידית מהמוח לטענה שזו לא משנה, השאלה פותחת דלת לדיון פנימי שבו המוח צריך למצוא הסברים מדוע כן משנה. כך, נטל ההוכחה עובר אל המוח, במקום שמישהו יטען שברור שזה משנה. הבדל בין הצהרה לשאלה למה שאלה כזו יעילה? כאשר אדם לא בטוח אם יש באמת הבדל בין אפשרויות, הוא לא חייב להרגיש רע או לשפוט את ... להתלבטות דוגמה: אליעד מציין מצב קיצוני, כמו התלבטות בין אם להתגרש או להישאר בזוגיות. הוא שואל: מה ההבדל אם אשאר בזוגיות ואני לא מרוצה? או אם אתגרש ואאבד את כל מה שיש לי? המוח יכול להקשות, ולהגיד מה זאת אומרת, זה משנה, אתה עלול לאבד הרבה דברים. ואז, יש לשאול: אולי זה לא משנה שאני אאבד את כל מה שיש לי? השאלה הזו לא אומרת שאין לזה משמעות, אלא רק שזוהי אפשרות שיכולה להקל על תחושת הלחץ בזמן ההתלבטות. למה זה חשוב לשאול ולא להצהיר? ההבדל טמון בעובדה שכאשר אדם מצהיר זה לא משנה, המוח עשוי להתנגד להצהרה הזו ולהביא טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כאשר שואלים אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר אל המוח שצריך להוכיח למה כן משנה. שאלה זו יוצרת מקום לחשיבה והספק, שמפחיתים את הלחץ הנפשי. איך להתמודד עם חוסר וודאות? אליעד מציע להשתמש בשיטה זו כדי לשחרר את עצמך ... יתרונות בעוד האפשרות השנייה פחות טובה, ולכן האדם מתקשה להחליט. הדרך המהירה ביותר להפסיק להרגיש רע מכך שלא יודעים איך להחליט היא לשאול שוב ושוב: אולי זה לא משנה? בכל פעם שהמוח מנסה לשכנע שיש הבדל בין האפשרויות או שישנה סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני השנייה, אפשר לחזור ולשאול אולי זה לא משנה? ולחקור האם באמת קיים הבדל מהותי. אם מתעוררת ... משנה או לא, אפשר פשוט לחקור את האפשרות שזה לא משנה, ולהפחית כך את הלחץ מהלבטים. למה חשוב לשאול אולי זה לא משנה ולא לומר זה לא משנה? ההבדל טמון בכך שכשאדם מצהיר זה לא משנה, המוח שלו עלול להתנגד ולהציג טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כשאדם שואל אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר למוח שצריך להצדיק למה כן משנה. כך השאלה ...

... כמו בחירת עבודה? במקרה של התלבטות לגבי מקום עבודה, ניתן לשאול ואולי לא אעבוד כלל?. אז תגובת המוח עשויה להיות: לא יהיה לך כסף ... בין אפשרות A ל - B, אפשר להוסיף אפשרות שלישית: לא לעשות דבר. ברגע ששואלים אולי לא אעשה כלום? המוח בדרך כלל ממהר להתנגד ולומר: ... לא אלבש חולצה מסייעת בבחירת הבגד? אדם שמתלבט איזו חולצה ללבוש יכול לשאול, אולי לא אלבש כלום? אם המוח מגיב אז יהיה לך קר, הרי ... כמו בחירת מקום עבודה? כשאדם מתלבט היכן לעבוד, הוא עשוי לשאול את עצמו, אולי לא אעבוד כלל? אם המוח מגיב אוטומטית אבל אז לא יהיה ... כלום מבהירה לאדם מהן המטרות האמיתיות שלו. באופן טבעי, כאשר פוסלים את כל האפשרויות בבת אחת, המוח מבליט את הסיבות שבגללן בכל ...

... לטווח המרבי שלו במהלך האימון עצמו. אם במהלך האימון עבדתם בעיקר בטווחים קצרים (אי - ספיקה אקטיבית), אז יש יתרון למתיחה בסוף האימון. במצב כזה, המתיחה מסייעת לשמר את הגמישות של השריר. כשאתם מתאמנים כל הזמן בטווח קצר, המוח מתרגל לכך, והשריר עלול לאבד את הגמישות הטבעית שלו. מתיחה אחרי האימון עוזרת למוח ...