... מהרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין לך, אל רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך. ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא ...

... עובד המנגנון שמייצר חרדה ודיכאון? אליעד מסביר איך המוח יוצר את התחושות האלה. לדבריו, המוח עובד עם שני מדדים מרכזיים: כמה אני רוצה שמשהו מסוים יקרה (או לא יקרה)? כמה אני מאמין או חושב שיתרחש דווקא ההיפך ממה שאני רוצה? לדוגמה, אם אדם רוצה שיחשבו ...

... NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים לא ואל לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו אל תעשה X, הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון אל תסתכל על האצבע). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים. לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע. מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות? 1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה לא, אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו לא תרצח או לא תגנוב. אם המילים לא ואל לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן? 2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה רטורית: השימוש ... מניפולטיביים יכול ליצור אשליות של בחירה, אך לא תמיד יוביל לתוצאות הרצויות. המוח מעבד שלילה ומבין את המשמעות של מילים שליליות, ולכן יש להתייחס בזהירות לשימוש בטכניקות NLP שלא תמיד מבוססות על עובדות. השפעת המילים על קבלת החלטות אינה תמיד ברורה, ויש לבצע ... באופן מושכל יותר. שיטות NLP לשכנוע איך להשתמש במילים שליליות בשכנוע? האם המוח מעבד שלילה? טכניקות NLP בהשפעה על החלטות הבעיות בשימוש במילים שליליות סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו: במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו לא ואל. הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע ... בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית. הטענה ... המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו אל תעשה X או לא תעשה Y, המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד אל תרביץ לאחיך או אל תאכל מהרצפה, המוח מתמקד דווקא בפעולה תרביץ ואכול מהרצפה, מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה. הבעיות בטענה זו: דוגמה חלקית ולא כללית: המומחה הביא דוגמה שבה הוא אמר אל תסתכלו על האצבע שלי, ואז ... האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את האל, אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע. המוח כן מעבד שלילה: אם אכן המוח לא קולט את המילה לא, כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו אל תיגע באש, לא ללכת ברחוב לבד או לא לשקר? ברור שאנשים מבינים שלילה, והטענה שמוח האדם לא תופס שלילה פשוט אינה ... אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט המוח לא מעבד שלילה? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה. הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה המומחה הציע טכניקה של יצירת אשליית בחירה כדי להוביל אדם לקבל החלטה רצויה. לדוגמה, במקום לשאול האם אתה רוצה ... שאלה כמו האם אתה רוצה או לא רוצה יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית. הטענה: מעל 18 שנה ניסיון - למה זה לא חיזוק אמיתי? המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום מעל 18 שנה, אך למעשה, השימוש במילה ... להעביר. למה זה בעייתי? המילה מעל יוצרת ספק: כאשר מישהו אומר מעל 18 שנה, המוח מתחיל לשאול כמה מעל?, אולי זה רק 18 וחודשיים?, ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי. זה מצמצם את הערך של 18: אם הוא היה אומר אני כבר 18 שנה בתחום, זה היה נתפס כחיובי ומרשים. ... התורה משתמשת בשלילה במשך אלפי שנים (לא תרצח, לא תגנוב) והמסר עובר היטב. אם המוח לא היה מבין שלילה, אז כיצד אנשים יודעים שגניבה ורצח אסורים? מה אפשר ללמוד מהניתוח? הדוגמאות שהבאנו מראות כיצד ניתן לבצע מניפולציות באמצעות שפה וניסוחים מתוחכמים. עם זאת, יש מספר דברים חשובים שצריך לזכור: שלילה היא חלק טבעי מהשפה, והמוח כן מעבד אותה - אך יש דרכים חכמות יותר להעביר מסרים. כאשר מנסים לשכנע, עדיף לא להזכיר ספק או אפשרות שלילית אם לא צריך. לא כל טענה שמשתמשת בדוגמה בודדת יכולה להפוך לחוק כללי. ... אם האמא אומרת לילד אל תאכל מהרצפה, אל תרביץ לאח שלך זה לא עוזר כי אמרת אל, המוח לא קולט את המילה אל. ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה? ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה אתה רוצה ... שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי כבר שמונה עשרה שנה אז המוח אומר וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא, אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה. הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם הוא ... מעל היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה מעל שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?, מה מעל שמונה עשרה שנה?. כאילו, ואם זה כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק. המילה מעל בעצם מצמצמת היא מקטינה את ... אומר מעל שמונה עשרה שנה בעצם אמרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל. המוח מתחיל להתחיל. ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור. אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם לא שמת לב לזה? ... את זה בכוונה? אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה מעל הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה מעל ומה המשמעות שלה. את מבינה? עכשיו ... הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה. למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד ... על בסיס קבוע כשהם רוצים. המילה כשהם רוצים לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר חלקם יותר מפעם אחת אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד יותר מפעם אחת למה אתה אומר חלקם יותר מפעם אחת כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ... על השאלות שלי גם. אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון. ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות? אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצה להזדהות. להזדהות תישארו בבית, ... לו אין שולחן. הבנו? אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח. מי רצה לשאול שאלה? ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות? אליעד: תשובה? ש: כן. אליעד: ענית את התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ששאלתי אותך ...

... שום קודם כל תנתק ניתוק זיקה בין מה שקורה לך לבין האושר שלך, כל הרעיון של אושר מוחלט הוא בכלל תלוי ממה שקורה לך בתוך המוח בכמה אתה אמיתי עם עצמך בכמה אתה מבין את עצמך ואם אתה מספיק אמיתי עם עצמך אתה בסופו של דבר לא מבדיל בין ...

... שאתה יודע שהוא ירצה שתקנה לו? תרצה שאני אעשה דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתעשה? אז כאשר אתה שואל אותו את השאלות האלו, אז המוח שלו נכנס למצב תודעתי שהוא מסכים איתך. ולא רק שהוא מסכים איתך, אלא גם שהוא היה רוצה שמה שאתה רוצה שיקרה, שזה ...

... ולמה יש לאדם חשדנות? ואיך אפשר לגרום למישהו לתת בך אמון? ואיך המוח של האדם פועל? ולמה האדם רוצה לתת בך אמון? ואיך לנצל את זה? ועוד. והעניין הוא, שבתוך המנגנון של האדם שמקבל החלטות, ... להתייחס אליה. ובכל רגע כאשר האדם נחשף לאינפורמציה כלשהי, תמיד המוח של האדם בצורה אוטומטית, בודק במנגנון האימות שלו, את רמת האמיתות של האינפורמציה שהוא נחשף אליה. שזה בעצם אומר, שכאשר ...

... את הכוונה מראש. במקום לומר לו עישון זה רע, יש לפעול בצורה עקיפה, כך שהאדם יבין בעצמו את נזקי העישון. אליעד מסביר שמדובר במניפולציה שיכולה לכלול את הכניסת המחשבה למוחו של האדם על ידי תכנים שמתווספים אליו באופן עקיף. למשל, ... את הסיגריה מלכתחילה, תלוי כמה אתה תלוי בסיגריה יש בן אדם שמוכן לא לאכול בשביל סיגריה, היה באח הגדול שהוא אומר אני רוצה קופסת סיגריות במקום אוכל, נכון? ש: השאלה אם המוח מבין שאין אפילו ברמת הפוטנציאל אפשרות. אליעד: המוח לא יכול להבין את זה. ש: למה לא? אליעד: אם המוח מבין שאפילו ברמת הפוטנציאל אתה לא יכול למצוא אוכל ואז ... אלוהים יתחרט, אולי הוא יתחרט, אולי זה אלוהים מזויף, אולי לא הבנת אותו נכון, אולי הוא תכף יחזור בו ואולי פתאום אני אגלה שאני אלוהים בכלל. ש: אין אולי. אליעד: אבל המוח לא יכול לחשוב שאין אולי, אולי תמיד יש. ש: לא אבל ...

... או אובדן. אם אדם חושב על מוות, יש לו שתי אפשרויות להתמודדות: הוא יכול לרצות את המצב, כלומר, לקבל את המחשבה שהוא הולך למות, או להתנגד לה, כלומר, לחשוב שהוא לא רוצה למות. במצב של חרדה, המוח לא מפסיק להקפיץ את המחשבה הזו שוב ושוב, דבר שמייצר את תחושת החרדה. לאחר מכן, ישנה שאלה נוספת, איך אפשר להפסיק את החרדה? התשובה היא לשנות את הדרך בה אנו רואים את ...

... המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות? איך המוח מסתיר ומגלה יתרונות וחסרונות בהחלטות? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו עומדים בפני החלטה, בכל אפשרות שאנחנו בוחרים בה קיימים בו זמנית יתרונות וחסרונות באותה המידה בדיוק. ... אבל אם באמת כל דבר שווה מבחינה מהותית, אז השאלה המרכזית שעולה היא איך בדיוק המוח מצליח לבצע את ההסתרה הזו, שמאפשרת לו לראות באופן ברור וחד משמעי צד אחד עדיף על פני הצד השני. מהו מנגנון ההסתרה ואיך הוא עובד במוח? אליעד כהן מסביר את המנגנון באמצעות ... יתרונות גדולים יותר מלאכול אותה מאשר להימנע מכך. אבל כאן מתעוררת השאלה: איך המוח עושה זאת? אליעד מסביר שמה שקורה בפועל הוא שהמוח מסתיר באופן זמני חלק מהיתרונות או החסרונות של הבחירה הנגדית, כך שבאותו רגע של ההחלטה האדם אינו רואה אותם בצורה ברורה. איך עובד מנגנון ההסתרה בהחלטות שלנו? אליעד מדגים ... רלוונטיים. הוא מבהיר שאין מדובר על פעולה של שקר עצמי מכוון, אלא פשוט דרך שבה המוח עובד, והוא מסביר שככל שהשכל של האדם מפותח יותר, הוא יוכל לראות את היתרונות והחסרונות בצורה שווה יותר, מה שעלול גם להקשות על קבלת החלטות מהירה. האם באמת כל האפשרויות ... חופשית מלאה? האם כל האפשרויות באמת שוות? איך עובד תהליך קבלת ההחלטות במוח? איך המוח מקבל החלטות? אליעד כהן עוסק בהרצאה בהסבר על איך המוח מקבל החלטות, תוך חקירת מנגנונים שונים של קבלת החלטות, אחדות בחירה חופשית, ותהליכים פנימיים שמניעים את התנהגות האדם. במהלך ההרצאה הוא מציע דוגמאות וחשיבה מעמיקה על איך ... ההסתרה הוא לא באמת מניפולציה או כוונה לטעון שמשהו אינו נכון, אלא פעולה של המוח להסתיר את היבטים של בחירה אחת על מנת לראות את היתרונות של האחרת. האם אנחנו באמת מקבלים החלטות מתוך בחירה חופשית? אליעד מתאר את השאלה אם אנחנו מקבלים החלטות מתוך בחירה ... איזון בין יתרונות לחסרונות, אך למעשה מדובר בתהליך פנימי הרבה יותר מורכב. איך המוח מסתיר חסרונות ומדוע אנו לא תמיד מודעים לכך? אליעד משלב דימויים שונים כדי להסביר את המנגנון של קבלת החלטות. הוא משתמש במשל על נגיעה באש, בה הוא שואל האם ניתן להרגיש את החסרונות והיתרונות באופן שווה. במשל זה, הוא מנסה להראות איך המוח מצליח להסתיר את היתרונות והחסרונות ולפעמים לא מודע לכך. זו שאלה שהוא מעלה, איך אדם יכול לקבל החלטה אם הוא לא חווה את היתרונות והחסרונות באופן שווה בכל שלב. האם קבלת ... וחסרונות, ושהבחירה אינה תמיד תוצאה של הסתרה או מניפולציה. בסופו של דבר, המוח לא תמיד מודע למה שהוא בוחר, ותחושת הבחירה החופשית נובעת מההבנה הפנימית של האדם שמגיע למסקנות מתוך רצון אמיתי, גם אם הוא לא תמיד מודע לפנים השונות של ההחלטה. איך מתקבלות החלטות? מנגנון ההסתרה בקבלת החלטות? בחירה חופשית מלאה - איך המוח פועל? איך מקבלים החלטות מתוך אחדות? האם קבלת החלטות היא באמת תהליך של איזון? ...

... של מניפולציה בלבד, שברק אובמה מנסה לעשות על השומעים שלו. והרעיון הוא, שברק שאתה אומר טענה כלשהי, ושם אחרי סימן נקודה של סוף משפט, אוטומטית המוח של השומע שמתפקידו בודק את אמיתות מה שהוא שומע, אוטומטית הוא מטיל ... של המשפט שאומר, שהשאלה שצריכה להישאל היא כזו ולא אחרת. וממילא השומע מקבל את המסר הסמוי, שהוא התחלת המשפט, בלי להטיל בו ספק. ואסביר: כאשר המוח שומע משפט עם סימן נקודה בסופו, אוטומטית המוח לוקח את המסר המרכזי של המשפט, ומטיל בו ספק לבדוק האם הוא אמת או לא. ולכן, ... טעות, שבה אתה מזכיר את נקודת התורפה שלך ואת מה שאתה לא רוצה שישאלו אותך. ואוטומטית, ברגע שאתה אומר למישהו, השאלה כאן היא לא X, אוטומטית המוח של השומע שואל את עצמו, אולי השאלה כאן היא דווקא X? ולמה הוא לא ... ברק אובמה ומיט רומני... כאשר כל אחד מהצדדים, שוגה וטועה בכל אחת מהטעויות שהסברתי לעיל. וזאת בגלל שהם לא באמת מודעים ולא באמת מבינים איך המוח של השומעים עובד... ולכן הם פועלים בצורה די אקראית ומבולבלת, ... תמיד בצורה שקולה ומחושבת, שיודעת למדוד ולאמוד את כל המילים שיוצאות בשטף הדיבור. ואם המועמדים לנשיאות ארצות הברית, היו מבינים איך באמת עובד המוח האנושי של עצמם ושל השומעים אותם, אז הם היו נשמעים באמת הרבה יותר ...