... את הבעיות שאנחנו חווים כיום, אך המציאות היא שכל קיום, על פי תודעתנו, תלוי בהכרח בניגודים - אין טוב מוחלט ללא רע. אליעד מסביר שהשלמות האמיתית היא היכולת להכיל את הטוב והרע בו זמנית ולהרגיש שלמות, למרות הקשיים. איך ... האדם בודק לעומק את האמונה הזו, ובכך משחרר את עצמו מהפחדים ומגיע לחופש אמיתי. זהו חלק מהתהליך של שחרור המוח מההיגיון הכובל שמונע בחירה חופשית מלאה. האם הטלת ספק בכל דבר מסוכנת? אליעד מתייחס לשאלה האם הטלת ספק עלולה ... אפשר להיות בו זמנית מאושר וסובל? אליעד טוען כי המצב האידיאלי הוא להיות מסוגלים להרגיש בו זמנית גם אושר מוחלט וגם כאב מוחלט. בכך, האדם משתחרר מהקונפליקטים הפנימיים ומחיה את החיים במלואם, תוך מודעות לכך שכל דבר בסופו של דבר הוא משחק. ... שמסוגל היה להפוך כל רע לטוב וכל טוב לרע כרצונו, כסמל לאדם שמגיע למצב של בחירה חופשית מלאה ושליטה מוחלטת על רצונו. האם אפשר לחיות ללא חסרונות בכלל? אליעד מסביר כי לחיות חיים טובים אין משמעותם בהכרח חיים ללא ... הנוכחיים - אנו מדמיינים חיים בהם אין לנו את הבעיות שיש כרגע. אך בפועל, כל מציאות שיש בה טוב מוחלט היא בלתי אפשרית, כי בלי חסרונות לא היה יכול להיות קיום לתודעה האנושית. אליעד אומר שהדרך לשלמות היא להצליח ... איך להתמודד עם הפחד מהמוות ולחיות באמת? אליעד חוזר לדוגמה של פחד ממוות ומציע לאדם ששואל את עצמו בכנות מוחלטת האם הפחד הזה אמיתי או שהוא רק פרי הדמיון. האדם אמור לבדוק לעומק את האמונה הזו ולראות האם הוא באמת חייב לפחד. התהליך הזה הוא חלק משחרור המוח מכל האמונות השקריות וההיגיון הכובל, שבסופו של דבר מאפשר חופש אמיתי ובחירה חופשית אמיתית. האם הטלת ספק בכל דבר ... להיות בו - זמנית מאושר וסובל? אליעד מסביר שהמצב האידיאלי הוא להרגיש הכל בו - זמנית - גם אושר מוחלט וגם כאב מוחלט - ובכך להשתחרר מהקונפליקט הפנימי. האדם חי את החיים במלואם ובמקביל מבין שהכל בסופו של דבר הוא משחק. בכך ...

... עצמית? כאשר האדם שואל שאלות כמו למה אני מעשן? או למה אני עושה את הפעולה? ממקום של רצון להשתנות, המוח שלו נכנס למצב של לחץ, כי הוא מרגיש שהוא חייב לספק תשובה שתוביל לשינוי. במצב זה, האדם ייתן תשובות ... שאלות על הסיבות לפעולות שלו מתוך רצון להפסיק או לשנות את הפעולה, הוא למעשה משוחד מראש. השוחד מתבטא בכך שהמוח כבר מכוון לכך שתשובה מסוימת תוביל להפסקת הפעולה. מצב זה אינו מאפשר תשובות אמיתיות וכנות. לכן, חשוב מאוד לבודד ... יותר בכנות. עכשיו אותו דבר בדיוק גם בן אדם מול עצמו כשבן אדם רוצה לשנות הרגל שלו יש לו במוח פקודה שאומרת אוקי עכשיו כשאני שואל למה אני עושה את זה נגיד הוא רוצה להפסיק לעשן הוא אומר לעצמו ... אני מעשן אני צריך להפסיק לעשן ולמה אני מעשן אני צריך להפסיק לעשן הדבר הזה משבש לבן אדם את המוח שלו, אם אתה רוצה להבין למה אתה מעשן אחת השיטות אומרת כזה דבר תגיד לעצמך אני רוצה להמשיך לעשן ... לעשן קודם כל תבין שאתה ממשיך לעשן שאתה לא הולך להפסיק לעשן. עכשיו תגיד שאלה נוספת אחרי שאתה אומר למוח שלך אני לא מנסה לגרום לך לא לעשן תמשיך לעשן הכל בסדר, עכשיו אתה יכול בבקשה להסביר לי למה כיף לך לעשן למה זה בלי הלחץ של אני חייב להפסיק לעשן כי כשבן אדם מערבב במוח שלו את הרצון להפסיק את הפעולה ואת השאלה למה אני עושה את הפעולה אז השאלה למה אני עושה את ... והסיגריה גורמת לך לא להיות לבד ועכשיו יש לך בראש למה אני מעשן כי נגיד אני מכור לזה ואז במוח שלך אתה מפחד לתת תשובה כי אתה אומר רגע עכשיו אני אתן תשובה אני לא כל כך שלם איתה ...

... חסרה לו זוגיות. אם תהיה לו גם זוגיות מושלמת, אז יחסר לו משהו אחר, וכך הלאה. לפי אליעד כהן, המוח האנושי לא יכול בכלל לדמיין מצב שבו לא יהיה חסר שום דבר. אפילו אם אדם יקבל כל מה שהוא רוצה במאה אחוז, עדיין יופיע רצון חדש או אי שקט פנימי כלשהו. מה זה ייעוד באופן יחסי ומוחלט? אליעד כהן מסביר שיש הבדל בין ייעוד יחסי לייעוד מוחלט. ייעוד יחסי הוא כל דבר שעונה על צורך רגעי: אם אתה רעב, הייעוד שלך באותו רגע הוא לאכול. אם אתה צמא, הייעוד שלך הוא לשתות. זהו ייעוד זמני בלבד, משתנה כל הזמן. לעומת זאת, ייעוד מוחלט הוא דבר שלא משתנה אף פעם, משהו שאמור לספק שלמות מוחלטת וקבועה. אליעד טוען שאין ייעוד מוחלט בעולם, כי שום אדם לא מסוגל אפילו לדמיין דבר כזה. מה הקשר בין הייעוד האישי לייעוד העולם? כדי להבין ... נגזר מהייעוד של המערכת כולה. אם לעולם כולו אין ייעוד ברור, אז גם לאדם הפרטי לא יכול להיות ייעוד מוחלט ואמיתי. בלי לדעת למה הכל קיים, כל ייעוד שתמצא לעצמך יהיה זמני בלבד ולא יספק שלמות אמיתית. האם באמת ... שחסר במציאות. מה המסקנה של אליעד כהן לגבי ייעוד? המסקנה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שאין כזה דבר ייעוד מוחלט. כל מה שבן אדם מחפש בחיים הוא בעצם ניסיון לסגור פער פנימי, שברגע שייסגר ייפתח מחדש במקום אחר. כדי ... הייעוד של האדם, עליו להבין את הייעוד של המציאות כולה, וכאשר יבין זאת, הוא יבין שהחיסרון לא ניתן למילוי מוחלט בשום דרך. אליעד מציע לאנשים להכיר בכך שאין אפשרות להגיע לשלמות מוחלטת או לייעוד קבוע. רק הכרה בעובדה הזו תאפשר לאדם לחיות בשלווה רבה יותר, ללא המרדף האינסופי אחרי הייעוד המדומיין. ...

... איך לשכוח משהו? טיפול ב OCD האם אפשר לברוח ממחשבה טורדנית על ידי הסחת הדעת? כאשר מחשבה טורדנית עולה במוחך, קיימת שאלה האם ניתן לברוח ממנה פשוט על ידי כך שנחשוב על משהו אחר. התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית, והיא תלויה בסוג המחשבה הטורדנית שמציקה לך. האם אפשר לחשוב על שתי מחשבות בו - זמנית? המוח האנושי אינו מסוגל לחשוב על שתי מחשבות בו - זמנית. לדוגמה, אם תנסה לחשוב על פיל ומטוס בו - זמנית, לא תוכל לעשות זאת בדיוק באותו שבריר שנייה. המוח יכול לעבור במהירות בין מחשבות שונות, אך לא להחזיק שתיים יחד במקביל. זה מצביע על כך שהמחשבה הראשונה יכולה ... ב - OCD התמודדות עם חרדות מכוני גמילה מהתמכרויות האם אפשר לברוח ממחשבה טורדנית באמצעות מחשבה אחרת? כאשר עולה במוחך מחשבה טורדנית, האם אפשר לברוח ממנה פשוט על ידי כך שתחשוב על משהו אחר? התשובה לכך היא מורכבת ותלויה בסוג המחשבה הטורדנית. האם אפשר לחשוב על שתי מחשבות בו - זמנית? המוח האנושי אינו מסוגל לחשוב על שתי מחשבות באותו רגע בדיוק. לדוגמה, אם תנסה לחשוב בו - זמנית על פיל ומטוס, לא תוכל לעשות זאת בדיוק באותו שבריר שנייה. המוח יכול לעבור מהר בין מחשבות, אבל לא באמת להחזיק שתיים יחד בו - זמנית. לכן, לכאורה, אם תחליף מחשבה ...

... לא. אם הוא לא יכול להפסיק, אז האשמה העצמית לא מוצדקת. האם ההחלטות שלנו תמיד הטובות ביותר? אליעד מציין שהמוח האנושי תמיד פועל מתוך חישוב של תועלת מול נזק. אנו בוחרים כל פעולה שנראית לנו כטובה ביותר באותו רגע. ... נמנעת. כיצד להסיר אחריות? הדרך להפסיק להאשים את עצמנו היא להבין שהתהליכים שמובילים אותנו לפעולות שלנו נובעים מהשקלים שמבצע המוח שלנו. אם לא הייתה לנו שליטה על הפעולה - אין סיבה להאשים את עצמנו. אם הייתה לנו שליטה, אז ... אינו עושה זאת, הרי שהוא פועל מתוך תפיסה שהיתרונות שבעישון גדולים מהנזקים. האם ההחלטות שלנו הן תמיד הטובות ביותר? המוח האנושי פועל מתוך עיקרון של תועלת מול נזק. בכל רגע נתון, אנו בוחרים בפעולה שנראית לנו כהכי משתלמת עבורנו. אדם שממשיך לעשן, להישאר בזוגיות גרועה או לאכול מאכלים לא בריאים - עושה זאת משום שהמוח שלו מחשב שהתועלת של הפעולה גבוהה מהנזק. לכן, האשמה עצמית היא למעשה האשמה על כך שעשינו את הבחירה שנראתה ...

... לזרוק את השכל ולחיות חיים נטולי ספקות ודאגות. המונח לזרוק את השכל מתאר מצב שבו אדם בוחר להאמין בצורה מוחלטת במשהו - לדוגמה, בצדיק, בגורו, באלוהים או במנטור - מבלי להפעיל את השכל או להטיל ספק. בהיבט הזה, עולות ... האמונה העיוורת בגורו או בצדיק עשויה להביא להקלה. מה היתרונות של זריקת השכל? כאשר אדם בוחר להאמין במשהו בצורה מוחלטת, הוא עשוי להימנע מבעיות של התלבטויות ושאלות בלתי פוסקות. אדם שמאמין במשהו במאה אחוז, חי בעולם שבו הוא משוחרר ... נכון, ולא שואל את עצמו כל הזמן האם מה שהוא עושה הוא הדבר הנכון. השקט הפנימי שמלווה את האמונה המוחלטת יכול להפחית את הלחץ הנפשי שנגרם מהתלבטויות אינסופיות. מה החסרונות של זריקת השכל? הבעיה העיקרית שנובעת מזריקת השכל היא ... הצליח להבין את מה שנאמר לו כהלכה, הוא עשוי להיכנס לדילמה האם להמשיך להאמין או לא. במקרה כזה, האמונה המוחלטת יכולה להישבר. המערכת שהייתה מבוססת על אמונה נטולת ספקות, מתחילה להתרסק כשיש מקום לעיתים קרובות למחשבות ותחושות סותרות. הדוגמה ... ולסמוך על אמונה עיוורת כדי להיפטר מכל הדאגות. היתרון בזריקת השכל כאשר אדם זורק את השכל ומאמין במשהו בצורה מוחלטת, אין לו ספקות או חששות. אם אדם מאמין במאה אחוז שאלוהים דואג לו, שכל מה שקורה הוא לטובה, שאין טעויות ושאין לו על מה לדאוג, הוא חי בשלווה. כלומר, אם האמונה היא מוחלטת, היא יכולה להעלים כל דאגה. החיסרון בזריקת השכל הבעיה מתעוררת כאשר נכנס ספק. אם אדם מאמין במישהו או במשהו ... אחוז, אז האמונה שלו בו עלולה לפגוע בו, כי במקום להפעיל שיקול דעת, הוא פשוט קיבל את דבריו כאמת מוחלטת. דוגמה קיצונית לבעיה הזו רבי נחמן אמר שכאשר אתה מאמין בצדיק, אתה צריך להאמין בו במאה אחוז. אם הצדיק ... המבנה של זריקת השכל מתערער - אם תתחיל להפעיל ספקות, כל המערכת תקרוס. בעיה נוספת של זריקת השכל לפעמים המוח שלנו מייצר בעיות שלא קיימות במציאות. אם אנחנו רגילים לא להפעיל את השכל, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו חסרי ...

... (הסיבה הנפוצה ביותר): גמגום שנובע מלחץ, חרדה, טראומה, מתח או פחד. למה לחץ וחרדה גורמים לגמגום? כשאדם נמצא בלחץ, המוח שלו מרוכז בגורם המלחיץ, ולכן לא מצליח להקצות מספיק משאבים לביצוע פעולות פשוטות, אפילו כמו דיבור. אליעד מדגים זאת ... זאת כמו מחשב עמוס שמנסה לפתוח חלון חדש אבל לא מצליח, כי הוא מריץ ברקע תוכנות רבות. באופן דומה, המוח שמרוכז בלחץ או בחרדה לא מצליח לנהל נכון את פעולת הדיבור, ולכן האדם מתחיל לגמגם. איך לדעת אם הגמגום ... שנובע ממתח ולחץ - הסיבה הנפוצה ביותר לגמגום היא לחץ, חרדה או מתח נפשי. כאשר אדם נמצא במצב מלחיץ, מוחו מתמקד בחרדה עצמה, וכך נגרם קושי בהפקת הדיבור. כיצד לחץ משפיע על הדיבור? כאשר אדם לחוץ, המוח שלו טרוד במחשבות מלחיצות, וזה מפנה משאבים חיוניים מהתהליך של הפקת הדיבור. ניתן להשוות זאת למחשב שמנסה להפעיל תוכנה מסוימת אך קורס בגלל שהוא עמוס מדי. אותו עיקרון פועל גם במוח האנושי - כאשר הוא עמוס במחשבות שליליות או חששות, הוא מתקשה לבצע משימות מורכבות כמו דיבור שוטף. כיצד לזהות ... אדם עלול לקפוא במקום כאשר הוא מתמודד עם סכנה פיזית (כמו מפגש עם מחבל או חיית טרף). באותו אופן, כשהמוח מזהה דיבור כפעולה מסובכת שדורשת שליטה גבוהה, ואם הוא לחוץ באותו רגע, הוא עלול להיתקע ולהיכנס למצב של גמגום. ...

... לחוות שינוי של כל חוויית הקיום שלו. איך להגיע לפריצת דרך בתפיסת הרצון? אליעד מציע לא לפחד לשבור את המוח - להיכנס לעומק התודעה ולהטיל ספק בכל האמונות וההנחות. מדובר בשינוי תוכנתי - בצורת החשיבה והגישה למציאות, ולא בזיכרון ... רואה אירוע ומיד מפרש אותו, וכך חי מתוך פירושים במקום להבין את המציאות כפי שהיא. הפתרון הוא להפעיל את המוח בצורה חקרנית ולא פרשנית, לשאול מה קרה באמת? ולא מה זה אומר?. מהי המסקנה הסופית של השיחה? המסקנה הסופית ... אינו בזיכרון - כלומר, זה לא עניין של לשנן רעיונות פילוסופיים - אלא שינוי בחוויה הרגשית והקיום. אליעד אומר שכשהמוח פועל נכון, הוא מביא אותך לתובנות שחודרות לחיים עצמם. כך, גם אם תזכור את הדברים פחות, החוויה תשתנה. הוא מסביר שהשכל הוא כמו תוכנה: ברגע שאתה מפעיל את המוח בצורה חקרנית ומטיל ספק בכל דבר שאתה חווה - אתה מתחיל לראות את הדברים בצורה שונה, וזה משנה את ... שינוי של כל חוויית הקיום. איך נראית הדרך לפריצת דרך בתפיסת הרצון? השינוי האמיתי מתחיל כשאתה מוכן לשבור את המוח, כמו שאליעד אומר - כלומר, להיכנס עמוק פנימה לתוך התודעה שלך, ולא לפחד להטיל ספק בכל מה שחשבת עד ... מהפירושים שהם נותנים למציאות. האדם רואה מקרה ומיד מפרש אותו באופן מסוים, וחי מתוך הפירוש. אליעד מציע להפעיל את המוח בצורה של חקירה, לא של פירוש. לשאול: מה באמת קרה? ולא מה זה אומר עליי? או מה זה אומר ...

... במצב כזה הוא עשוי לעשות דברים משוגעים שהוא לא רוצה לעשות. במקרה הזה, ברור לאדם, שאם משהו ישתלט על המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה הגיוני, ... שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד. לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים סיכוי סיכון. במקרה כזה, יש פעולות שאפשרי ... לא הגיוני, לחשוב שהוא כן הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את ההיגיון שיש בשיגעון, וללמוד להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות שהמוח מדחיק. כן, זה אולי גם עשוי להגדיל את הסיכוי להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים. לסיכום: ... ישתלטו עליו, והוא יפעל בלי מודעות או שליטה, כמעין זומבי. במצב כזה האדם חושש ממצב של איבוד בחירה חופשית מוחלט, שבו הוא לא יהיה מודע למעשיו. אך כפי שמסביר אליעד, פחד כזה הוא הגיוני רק במצב של השתלטות חלקית, ... פעם, אולי האדם יהיה מאושר מזה. מצד שני, ייתכן שגם יסבול מאוד. במצב של חשיבה זו, הכל מאבד משמעות מוחלטת והפחד הופך ללא רלוונטי, כי אם הכל אפשרי, אז גם מה שנתפס כרע יכול להתברר כטוב ביותר. מנקודת מבט ... ההיגיון של המחשבה עצמה. אליעד: צריך להבין איזה מחשבות מביאות אותך למצב הזה, ולטפל בהן מראש. הקושי להגיע לוודאות מוחלטת: אליעד: אין 100%. אין אפשרות להיות בטוח במאה אחוז שזה לא יקרה. אליעד: האם אני יכול להיות בטוח שלא ... מזה. ואז אני חושב מה אני יכול לעשות כדי להקטין את הסיכון. בדיקת האמת כדי להפחית את הפחד: אליעד: המוח שלך אומר לך שזה יכול לקרות? אז תבדוק מה האמת באמת מאחורי המחשבה הזאת. האדם: אני לא חושב על ...

... שכל חוויה של יש מלווה באופן אוטומטי בתחושה שיכל להיות אחרת, שיכל להיות טוב יותר. כיצד נוצרת תחושת החיסרון במוח האדם? אליעד טוען שהתחושה של חיסרון בכל מצב נובעת מהמבנה הבסיסי של התפיסה והמחשבה. האדם תמיד חש חיסרון כיוון שהשכל אינו מסוגל לחוות באופן מוחלט מצב של מושלמות מוחלטת. אפילו כאשר החיים טובים יחסית, האדם תמיד יחווה שחסר לו משהו, גם אם לא במודע. הוא נותן דוגמה: אדם ... קובע זה קיים או זה לא קיים. כאשר האדם מתבונן כך, הוא מתחיל להבין שהקביעה של יש ואין איננה מוחלטת אלא יחסית ותלויית שכל. הוא מדגים: כאשר אדם אומר שהוא רואה שולחן, החושים שלו מעבירים מידע, והשכל מתרגם זאת ... בעיניו. הוא מסביר כי כעס או כל תחושה אחרת איננה קיימת מצד עצמה אלא נוצרת מתוך מחשבה שהופכת אותה למוחשית. אם האדם ייכנס פנימה, מעבר לתפיסות, הוא יגיע למצב שבו הוא יכול לחוות שאין הבדל בין יש לאין. מה ... של השכל לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן. אפשר לתפוס אפור, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית שיש שחור מוחלט ולבן מוחלט באותה נקודה. חוסר היכולת הזו, לפי אליעד, הוא בדיוק השורש של תחושת החיסרון האנושית. האדם תמיד ירגיש חסר, כי ... המחשבות והתחושות. כשהאדם עושה זאת, הוא מתחיל להבין שתחושת החיסרון עצמה נובעת ממנגנון מחשבתי שמטבעו אינו יכול לתפוס שלמות מוחלטת. איך חיים כשמבינים את המקור של המחשבות והנפרדות? אליעד טוען שאם האדם מגיע להבנה שהחוויה של יש ואין היא ... בו חסרונות. מאיפה מגיעות המחשבות? מהי חוויית נפרדות? למה תמיד חסר משהו? מהי התבוננות פנימית? האם ניתן לחוות אחדות מוחלטת? איך המוח יוצר מציאות?