... זה שממנפים את תחושת הפיק החזקה, כדי לשתול שם משהו אחר שאותו רוצים לאהוב ושאליו רוצים להיקשר ולהתמכר. כי המוח לא תמיד יודע לזהות את המקור ואת הסיבה האמיתית של תחושת הטוב. ומבחינת המוח, הוא נקשר לדבר שהוא זוכר שקרה / שהוא ראה, כאשר הוא היה בפיק של הטוב, גם אם הדבר הזה ... לביס הטעים ביותר, אז באפשרותך לדוגמה לאכול אחריו / לפניו / במקומו, ביס ממשהו בריא, לדוגמה ירק כלשהו. ואז המוח ממנף את תחושת הטוב שיש לך מהביס הכי טעים ומחבר אותה לדבר הנוסף שאכלת באותו הרגע. או לדוגמה נניח ... השאיפה שעושה לך ממש טוב, את התחושה הזאת של הרגע הזה, תמיר ותחליף אותה, לדוגמה בלנשום אוויר צח. ואז המוח מקבל התניה שאומרת, שהאוויר הצח, הוא זה שיצר לך את תחושת הטוב. או לדוגמה שאתה נמצא באיזה מקום וממש ... את תחושת הטוב. ובמה תלוי אם בעצם יצרת התמכרות לדבר נוסף או במקביל? זה תלוי באיך שיחקת עם המחשבות במוח, עד כמה ניטרלת את הסיבה המקורית והחלפת אותה בדבר חדש.

... רוצה את הדבר במאה אחוז, כי אם היה רוצה זאת באמת ובשלמות, כל תשומת ליבו היתה מופנית לשם באופן מוחלט. האם אפשר להיות בטוח שיש סיבה לכל דבר? כאשר אדם שואל מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה מוגדרת), הוא מתרגל להסתכל על המציאות באופן ... סיבה, כלומר, המקור של כל הסיבות הוא מצב ללא סיבה. בסופו של דבר, לדבריו, השורש של המציאות הוא ההיעדר המוחלט של סיבה כלשהי. האם הכל יכול להיות אחרת ממה שהוא? אליעד מציג דוגמה של טלפון סלולרי ומסביר שאם אדם ... מושגים מנוגדים כמו יש ואין תלויים זה בזה? אליעד דן בשאלות פילוסופיות הנוגעות למשמעות של יש ואין. הוא מסביר שהמוח מסוגל לתפוס מושג כלשהו רק באמצעות המושג המנוגד לו. לדוגמה, כדי לתפוס את המושג יש שולחן, חייבים שיהיה בראש ... למשל שחור ולבן: אף שאי אפשר להבין אחד בלי השני, עדיין הם מנוגדים לחלוטין, כי האחד הוא בדיוק ההפך המוחלט של השני. מה הקשר בין תפיסת טוב ורע לסיבתיות ואקראיות? אליעד מסביר שמושגי הטוב והרע תלויים באופן ישיר בתפיסת ... לא מיצה את ההבנה. זה משום שהוא עדיין רואה נפרדות בין הרצונות שלו ובין המציאות עצמה. אדם שנמצא באחדות מוחלטת עם המציאות לא ישאל יותר למה הדברים קורים, מכיוון שאין הפרדה בין הרצון למציאות. אבל כל עוד יש שאלה, ...

... שמשהו עושה טוב לאדם, בפרט פעם אחרי פעם, נוצרת לאדם התניה לאהוב את הדבר שעושה לו את הטוב. אלא, שהמוח האנושי לא תמיד יודע לנתח לפרטי פרטים מה בדיוק ובאמת הדבר שעשה לו את הטוב, ולכן לפעמים המוח של האדם מתאהב בדברים הלא נכונים. לדוגמה, נניח שתשלח למישהי שליח שיביא לה פרחים. ונניח שהשליח ישחק משחק, ויציג ... את מה שכלפי חוץ נראה לו שעושה לו טוב, גם אם הוא רק השליח ולא הסיבה האמיתית. ובנוסף, מאחר שהמוח לא ממש בודק מהי הסיבה האמיתית שעושה את הטוב, ממילא איך המוח יודע את מה לאהוב? והתשובה לכך היא, על ידי זה שהמוח מנסה למצוא מכנה משותף חריג בין הרגעים שעושים לו טוב. דהיינו, ברגע שהאדם מרגיש טוב, אוטומטית המוח שלו בודק בתת המודע שלו, מה בסיטואציה הזאת, שונה ממה שקרה לפני רגע. וכך כביכול המוח מזהה, את הסיבה שעושה לו טוב. ובנוסף, המוח מנסה למצוא גם דפוסים שחוזרים על עצמם. והמוח מנסה לראות, איזה דבר שונה שקרה בסיטואציה, חוזר על עצמו, בכל פעם שהוא מרגיש טוב. וכך המוח עוד יותר יודע לזהות, את הדבר שעושה לו טוב. ומה יקרה, אם כאשר המוח ישאל את עצמו, מה עשה לו טוב, הוא בכל פעם ימצא אותך, כדבר היוצא דופן, שחוזר על עצמו בכל פעם מחדש, בכל פעם שהמצב טוב?! תשובה, ממילא המוח של הבן אדם השני, יתאהב בך. כי המוח יכניס אותך באופן אוטומטי להתניה ולעוגן הרגשי, של הדבר שאחראי לתחושת הטוב. ובפרט אם הטוב של הבן אדם מתרחש, ...

... אותך עוד יותר. וכאשר אתה מוותר על משהו למען מישהו, זה עשוי לגרום לך לאהוב אותו עוד יותר. כי המוח כדי לא להרגיש רע, הוא מנסה לחזק את האהבה כלפי הדבר שלמענו הוא עשה את הויתור, כדי לקבל הנאה ...

... לגרום לאדם השני להרגיש איתך בנוח בשיחה ולהימנע ממצבים של אי נעימות, גם בתת המודע של האדם השני. כי המוח של האדם שאתה מדבר איתו, בכל רגע תוך כדי שאתה מדבר איתו, הוא סוג של מדרג את איכות השיחה שלו איתך. זא שהמוח של הבן אדם, בודק בכל רגע נתון, כמה טוב הוא מרגיש באופן כללי. ובמקביל הוא בודק כמה טוב הוא ... לא נעימה, גם אם תעשה זאת בצורה לא מודעת ובטעות, עדיין מבחינת תת המודע של האדם השני, נצרבת לו במוח התניה שאומרת, שלדבר איתך, זה רע ויוצר תחושה לא נעימה. וכאן אתן טיפים, איך באפשרותך לשים לב למנוע מצבים ... אדם שמדבר בלי לחשוב, ואם אתה אדם עם חשיבה איטית שלא מסוגל לחשוב לפני ותוך כדי שהוא מדבר, כי המוח שלך חושב לאט, זה לא ממש מעניין מבחינת התוצאה. זה כן מעניין, שאתה כן צריך ללמוד לדעת לפתח את ... שכבר קרו, ושמנתחים כל משפט וכל חלק בשיחה, איך הם השפיעו על תחושת הטוב של האדם השני, דרך זה המוח מתפתח בצורה הנכונה ולומד לפתח שיחה חיובית ונעימה, שיוצרת התאהבות ואהבה. ומה לעשות אם בכל זאת צריך להעלות נושא ...

... להוכיח למה דבר שנראה רע הוא למעשה טוב. השיטה מבוססת על היפוך חשיבה. בדרך כלל, כאשר אדם מרגיש רע, המוח אוטומטית מחפש למה זה רע. אך אליעד מציע שדווקא תנסה להוכיח למה זה טוב, כדי לשנות את נקודת המבט. ... הרצון שלך? אליעד לוקח את השיטה עוד צעד קדימה ומסביר שאם נדמיין מצב שבו המציאות תמיד תהיה כרצוננו באופן מוחלט, נגלה מהר מאוד שמשהו חסר. אם הכל יהיה תמיד מושלם ולפי רצוננו, נאבד את היכולת להרגיש סיפוק אמיתי, הנובע ...

... היא שאנשים נוטים לחפש את האמת מתוך אינטרס אישי. כאשר אדם שואל שאלה, לרוב הוא לא מחפש את האמת המוחלטת, אלא תשובה שתתאים לרצונותיו האישיים. לדוגמה, אדם ששואל האם עליו לנסוע לצפון או לדרום, למעשה כבר רוצה מראש תשובה ... מה החשיבות של התעניינות בדברים ללא אינטרס אישי? הסיבה שאליעד מציע להתעניין בנושאים ללא אינטרסים, היא כדי לתרגל את המוח להיות חוקר נייטרלי. כשהאדם מתרגל לחקור דברים בלי אינטרס, המוח מתרגל לפעול בצורה נקייה ומדויקת. למשל, תלמיד שלומד מתמטיקה או כל מקצוע שאינו מעניין אותו לכאורה, מתרגל את המוח לחשיבה מדויקת בלי לחפש תועלת מיידית מהנושא. המוח מתרגל לשאול מה האמת? ולא מה יצא לי מזה?. באופן כזה, כאשר אותו אדם יעמוד מול שאלות חשובות שיש לו אינטרס אישי בתוצאות שלהן, המוח שלו כבר יהיה מאומן לחקור ולבדוק את הדברים בצורה מדויקת ואובייקטיבית יותר. אליעד מדגיש שלכן יש חשיבות רבה ללמוד ...

... ומבהיר שבאופן כללי קל יותר לטפל בהתנהגות החיצונית מאשר בשורש הפנימי שלה, וזאת מהסיבות הבאות: ההתנהגות החיצונית היא משהו מוחשי וגלוי לעין, שאפשר לנתח אותו באופן לוגי ולהראות לאדם מדוע הוא אינו הגיוני. הבעיה הפנימית כמו חוסר ביטחון או ... מחפש סיבות. אפילו כשאדם אומר אני רוצה משהו סתם כי אני רוצה אותו, הוא עדיין מחפש היגיון וסיבה, כי המוח האנושי אינו יכול לקבל חוויה אקראית מוחלטת. איך אפשר לעזור לאדם שמסרב לקבל שיש סיבה להתנהגותו? כאשר האדם מתעקש שאין סיבה להתנהגות, אליעד מציע להמחיש לו ...

... והתאהבות? ועוד. וכפי שכבר הסברתי, האדם אוהב את מה שעושה לו טוב. והאדם נקשר למה שגורם לו להרגיש טוב. והמוח של האדם לא תמיד יודע לזהות מה אחראי לתחושת הטוב שלו. אבל המוח כן יודע לזהות, איזה ישויות היו, כאשר הוא הרגיש טוב. ואז המוח מחבר את הישויות האלו, לתחושת הטוב שלו. ולכן ממילא, עליך לנסות ליצור כמה שיותר חוויות טובות, עם מישהו שאתה ...

... אליעד מסביר ששדים ורוחות בדרך כלל מופיעים בלילה, כיוון שהלילה מספק סביבה אופטימלית לפחד ודמיון. ביום, כשהכל ברור ומואר, המוח רואה את המציאות בצורה מוגדרת, ולכן קשה יותר לפתח פחדים. לעומת זאת, בחושך, המציאות מטושטשת, וישנן יותר אפשרויות לדמיין ... דמיוני שאין לו שום בסיס מציאותי. אליעד מדגיש שהרבה פעמים הפחדים או המחשבות המוזרות הן בסך הכל דרכים של המוח להתמודד עם בעיות אחרות, כמו חרדות או בעיות רגשיות. איך מטפלים באדם הסובל מפחדים לא רציונליים או פוביות? אליעד ...