... אכילה מופרזת, מכיוון שהמוח שלו עדיין מחפש דרך להשיג את אותה תחושת רוגע. מדוע ההתנהגות השלילית נתפסת כחיובית במוח? אליעד כהן מסביר שכל הרגל, אפילו הרגל שנחשב שלילי כמו עישון, פחדים, חרדות, או ... על תפיסה פנימית של המוח לפיה ההתנהגות הזו מועילה ומעניקה תחושה טובה מסוימת. האדם לא עושה דבר כי הוא רוצה להזיק לעצמו, אלא כי המוח מאמין שזו הדרך הטובה ביותר להשיג סיפוק או תחושת ביטחון. למשל, מי שפוחד להתחיל עם מישהי, כנראה שהמוח שלו תופס את ההימנעות כמגינה עליו מפני דחייה או השפלה. איך חוקרים ומבינים את הסיבות להתנהגות? הדרך לשינוי אפקטיבי היא חקירה יסודית של ההתנהגות. במקום לכפות על עצמנו ... לשאול: מהם היתרונות שהמוח שלי רואה בהתנהגות זו? מה הטוב שאני חושב שיוצא לי מכך? מה היתרון הרגשי או הנפשי שאני משיג מהמצב הנוכחי? למשל, מי שרוצה לשכוח מישהו או להיגמל מהתמכרות צריך לשבת ולכתוב ... של הסיבות לפעולה. כאשר המוח מבין בצורה מלאה וברורה שההתנהגות השלילית באמת גורמת יותר נזק מתועלת, אז השינוי מתרחש באופן טבעי, ללא מאבק. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן לא צריך לומר לעצמו אני חייב להפסיק, ... ולפרט את היתרונות שהמוח מוצא בהרגל או במצב הקיים. לבדוק בצורה הגיונית ואמיתית האם היתרונות הללו אכן קיימים ובאיזו עוצמה. לחפש דרכים אחרות ואמיתיות להשיג את היתרונות ללא ההרגל השלילי. לאחר שהמוח משוכנע שההתנהגות אינה כדאית, השינוי יתרחש ללא מאמץ. מה המסקנה המרכזית של אליעד כהן בנושא שינוי הרגלים? המסקנה המרכזית של אליעד היא ששינוי אמיתי, יציב ובר קיימא מתרחש רק כאשר ... להתנהגות לא רצויה? המוח האנושי תמיד מחפש הרגשה טובה. לכן, גם התנהגות שנראית רעה או מזיקה, נעשית כי המוח תופס אותה כמועילה או נעימה באופן כלשהו. אם מישהו ממשיך לעשן, המוח שלו מחליט שיש בכך תועלת מסוימת (כמו רוגע או תחושת הקלה). כך גם במקרה של פחדים, חרדות, דפוסי חשיבה שליליים או רצון לשכוח מישהו שאיננו מצליחים לשכוח - בכל המצבים הללו, יש ... לא נוגעים בשורש, והמוח ימצא דרכים אחרות לבטא את אותה הנטייה. לדוגמה, אם מפסיקים לעשן מבלי להבין את הצורך הפנימי להרגיע לחץ, עשויים להתמכר לאחר מכן לאכילה מופרזת או לכל הרגל אחר שייתן הרגשה דומה של ... לטפל בהן ישירות. אם המוח שלנו חושב שעישון או פחד מסוים מעניקים יותר תועלת מנזק, כדאי לבחון זאת לעומק ולהשתכנע בדרך שכלית שבפועל זה גורם לנו יותר נזק מטוב, או להיפך. רק כשרואים בבירור מה הטוב ... ללא ההרגל המזיק. 5. כשהמוח יהיה משוכנע לחלוטין שעדיף אחרת - השינוי יבוא מעצמו בלי מאבק מתמשך. מדוע אילוץ עצמי עלול ליצור בעיות אחרות? מי שמשנה הרגל בכפייה (כמו להפסיק לעשן רק מתוך לחץ חיצוני) עלול ...

... על עצמו. ההסבר המרכזי הוא שהתלות הרגשית נובעת משני מנגנונים במוח: 1. הרצון להרגיש טוב. 2. ההבנה שדבר מסוים גורם לנו להרגיש טוב. המוח, לפי הרצון הזה להרגיש טוב, יוצר תחושת תלות בדברים שגורמים לו להרגיש כך. לדוגמה, אם אדם תלוי במתוק, זה נובע מההבנה של המוח שהמתוק גורם לו להרגיש טוב. אם אדם תלוי בכסף, בתמיכה רגשית מאחרים, או בהרגשה של אהבה, הוא עושה זאת כי הוא חושב שהדברים האלה נותנים לו תחושה של טוב. כדי להשתחרר מהתלות, יש ...

... לרצות עוד, ולעולם אינו מגיע לנקודה שבה הוא מסתפק באמת. איך עובד מנגנון הרצון וכיצד הוא משפיע על האושר? ההבנה המרכזית שאליעד מציע היא שהרצון שלנו אינו באמת תלוי במה שיש לנו, אלא הוא מנגנון טבעי של המוח, שכל הזמן מייצר רצונות חדשים כדי לשמור על תחושת הקיום. המוח תמיד רוצה משהו נוסף, ולכן לא משנה כמה יהיה לאדם, הוא לעולם לא יפסיק לרצות. אליעד מדגים את ... כיצד רוב האנשים לא מרוצים ממה שיש להם תמיד שואפים להשיג עוד - יותר כסף, יותר בריאות, יותר אהבה, יותר כבוד. נראית כמו תופעה טבעית, אך השאלה היא: האם באמת זה מה שיביא לנו אושר? ההסבר המרכזי הוא שהמוח שלנו תמיד ימצא רצון נוסף, כי זה תהליך טבעי שמניע אותנו, במיוחד אם אנחנו חושבים שיותר ... לך קודם, כי הרצון עצמו לא מסתיים. לדוגמה, אדם שיקבל את כל הכסף בעולם, יכול למצוא את עצמו רוצה לחזור למצב קודם, שבו היו לו פחות דאגות או פחות אכזבות שקשורות לכסף. המפתח להתמודדות עם זה הוא להבין שהמוח תמיד רוצה עוד, ואם נדע את זה מראש, נוכל להתחיל לשחרר את הרצון הזה. הרעיון הוא להבין שהרצון ...

... המחשבות מתחילות לצוף: קום, עשה משהו, אתה לא יכול לשבת פה לנצח, או משעמם לי. המוח מנסה לשכנע אותנו שצריך לקום ולבצע פעולה, על מנת להימנע מתחושת שעמום. בשלב זה, המטרה היא לשאול את עצמנו למה? - למה אני צריך לקום? למה אני צריך לשנות משהו? ... כשמופיעות מחשבות בזמן שלא עושים כלום? כשאדם מפסיק לזוז, מתחילות לצוף מחשבות: המוח יאמר: קום, עשה משהו, אתה לא יכול לשבת כאן לנצח. אדם עלול לחשוב: אני משתגע, אני מתחרפן, משעמם לי. המוח ינסה לשכנע: אתה צריך לעשות X, אחרת יקרה Y, ואתה לא רוצה את זה. בשלב הזה, ההמלצה היא להתחיל לשאול למה?. למה שארצה לקום? למה שארצה לשנות משהו? למה זה משנה אם ... פחדים - הוא מצב תמידי של חיפוש אחר שינוי מציאות. ברגע שיושבים ולא עושים דבר, המוח נלחץ ומנסה להאיץ בך לעשות שינויים. כאשר בכל פעם שצצה המחשבה צריך לעשות שואלים למה?, לאט לאט הרצון לשנות נחלש. כיצד קשור השעמום לצורך לעשות דברים? אדם עלול ... לחוות שלמות עם המציאות ולאהוב את עצמו לגמרי, מוזמן לתרגל אי - עשייה ולשאול את המוח למה? בכל פעם שעולה הדחף לזוז ולעשות. לא מדובר בהצהרה מזויפת של כלום לא משנה, אלא בחקירה כנה של ההנחות המוטמעות בנו, שגורמות לרצון תמידי לשנות ולפעול. באמצעות ...

... ללא יודע? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה: בכל מצב של סבל, שאל את עצמך למה אתה חושב שהמצב צריך להיות אחרת. בדוק את הנחות היסוד שלך - אולי הן לא נכונות. אל תפסיק את החקירה גם אם המוח עונה לך לא יודע. המשך לשאול: אבל איך אני יודע שזה באמת ככה? הטלת ספק חוזרת ונשנית תוביל אותך לתחושת לא יודע אמיתית ומשחררת. ההתמדה בשיטה הזו יכולה ...

... הקשות ביותר באסירים היא לשים אותם בצינוק ללא גירויים, ולגרום להם לשעמום מוחלט. במצב כזה, האסיר מתחיל להשתגע מפני שהמוח, ללא גירויים, מתחיל לייצר מחשבות אובססיביות והזיות. אנשים רבים שמגיעים לבתי חולים פסיכיאטריים, מגיעים לשם בעקבות מצב של שעמום וחוסר תעסוקה שיצר הפרעות נפשיות כמו פרנויה או ... הנפשיים שלו, על המחשבות שעולות כשהוא מנסה לברוח מהשעמום, ועל הדחף הפנימי שגורם לו לרצות כל הזמן דברים חדשים. האדם יגלה שהמוח שלו ינסה להניע אותו לעשות משהו, לא משום שהפעולה עצמה חשובה או מועילה, אלא רק כדי להימנע מחוויית הריקנות של השעמום. התרגול עוזר לאדם לזהות את המקום בתוכו שרוצה לשנות את המציאות בלי קשר לטוב או רע. האדם יראה באופן ברור איך המוח שלו פועל בצורה לא רציונלית רק כדי להימנע מתחושת הכלום. איך תרגול השעמום מוביל לשחרור ולשלווה פנימית? אליעד טוען שאדם שיצליח להיות בשעמום, לקבל אותו ולהבין אותו, יוכל ... מסוים, כדי לחוות את השעמום ולהתבונן בו. מוסבר שהתודעה של האדם תנסה לברוח מהשעמום על ידי יצירת מחשבות חדשות, מטרות ורצונות. המוח ינסה לשכנע את האדם לקום ולעשות משהו, לאו דווקא משום שהפעולה נחוצה, אלא משום שהשעמום נתפס כתחושה מאיימת. הקשר בין פחד מהמוות לשעמום נאמר שהסיבה שאנשים מפחדים מהמוות היא מפני ... והפרעות נפשיות נטען שחלק מהפרעות הנפשיות, כמו פרנויה או הזיות, נגרמות בשל חוסר תעסוקה ושעמום. כאשר לאדם אין מטרות חיצוניות, המוח עלול לייצר לעצמו מטרות בצורה של מחשבות אובססיביות או אמונות שווא, כדרך להתמודד עם הריקנות. שעמום כמקור לכל הרצונות לבסוף נטען כי שעמום הוא הכוח המניע את כל הפעולות והרצונות ... במרדף הבלתי נגמר אחרי מטרות חדשות. מסקנה ותרגול הומלץ על תרגול שבו האדם מתבונן בשעמום במקום לברוח ממנו, ובכך לומד לזהות כיצד המוח שלו יוצר רצונות חדשים רק כדי להימנע מתחושת הריקנות. נאמר שאם אדם ילמד לקבל את השעמום, ייתכן שהוא יוכל לשלוט יותר ברצונותיו ולחוות יציבות רגשית גדולה יותר. התמודדות עם ...

... ללכת אליו בדרך ארוכה יותר, אפילו סיבוב סביב הרכב, רק כדי לגרום לעצמך לתהות מדוע דווקא הדרך הקצרה היא המועדפת. מדוע בכלל לבחור בדרך לא יעילה? המטרה בבחירה זו היא יצירת מרחב פנימי לדיאלוג עם המוח. אליעד מסביר כי המוח מתוכנת תמיד לחפש את הדרך המהירה ביותר, מתוך אמונה שהיעד שאליו רוצים להגיע טוב יותר מהמקום הנוכחי. אך דווקא כשעושים ... הבסיסיות של האדם על מה חשוב בחיים ומהם הדברים שבאמת ראויים למאמץ ולזמן. כיצד חוסר יעילות תורם למודעות עצמית? חוסר יעילות מכוון יוצר התנגדות פנימית, ומאפשר לאדם להתחיל בדיאלוג עם עצמו. כשהמוח שואל למה אתה עושה את זה בדרך הארוכה? נוצר פתח לשאלה הפוכה - למה לא? ואז מתאפשר לאדם לבחון את המחשבות שלו באופן מעמיק. ... יותר. מדוע לבחור בדרך לא יעילה? לכאורה, זה נשמע חסר היגיון - הרי אם יש דרך מהירה וקצרה, מדוע להעדיף את הדרך הארוכה? התשובה לכך טמונה בהבנת המנגנון הנפשי שמניע אותנו לפעול באופן היעיל ביותר. המוח האנושי מונע מרצון תמידי להשיג כמה שיותר טוב, כמה שיותר מהר, ובכמה שפחות מאמץ. זו הסיבה שאדם שואף תמיד לקצר ... להספיק, למהר, להיות בתנועה תמידית קדימה. אך כאשר הוא בוחר במודע לפעול בדרך לא יעילה, הוא משחרר את עצמו מהלחץ הזה, ומאתגר את ההנחה הבסיסית שאומרת שהוא חייב להיות כמה שיותר יעיל. 2. דיאלוג עם המוח כאשר אתה עושה דברים בצורה לא יעילה, המוח שלך מתחיל להתנגד ולשאול: למה אתה עושה את זה ככה? למה שלא תעשה את זה בצורה יותר מהירה?. זו ההזדמנות שלך לשאול את ...

... ביטחון עצמי? תשובה: חוסר ביטחון עצמי הוא בעצם פחד. זה מנגנון הגנה הישרדותי. במילים אחרות, המוח אומר לנו: שים לב, יש פה סיכון שאולי לא ... בין אמונה עצמית לשכל ולנפש שאלה: למה ביטחון עצמי שקרי מקלקל לנו את השכל והנפש? תשובה: משום שהמוח מתרגל לעקוף את הבדיקה ההגיונית ולא להשתמש ...

... הדחיינות היא למעשה הגיונית למי שחווה אותה. אם אדם לא רוצה לבצע פעולה כלשהי, הוא ימשיך לדחות אותה לאחר, כי המוח מעדיף להימנע מלעשות משהו שהוא לא נהנה ממנו, ויעדיף לדחות את המשימה למועד מאוחר יותר, על מנת להימנע מהסבל שביצוע הפעולה. ... לא לעשות. זה לא עניין של אין מוטיבציה סתם. זה עניין שב - 51% מהשכל או הרצון שלו, הוא מעדיף לא לעשות את אותו דבר. המוח שלו עשה חישוב והגיע למסקנה שיותר מתאים לו לא לבצע את הפעולה. איך נראית דחיינות בהקשר הזה? שאלה: אנשים לפעמים דוחים ... הדחיינות היא הגיונית מנקודת המבט של האדם: למה לי לעשות עכשיו משהו שלא כיף לי? אולי עדיף לדחות לרגע האחרון. הרי המוח שלנו מחפש להרגיש טוב, אז אם אנחנו 51% לא רוצים משהו, נמשיך לדחות אותו. אז האם פשוט לעזוב ולהפסיק בכלל לנסות? שאלה: ...

... במאה אחוז שמשהו לא יקרה לא מתקבלת במוחו. לדוגמה, אם אדם חושב כי פיל לא יכול להיכנס לחור קטן, המוח לא יכול לתפוס או לדמיין את הדבר, כי הוא ברור מאוד באופן מוחשי ... יחשוש מהם. אבל כאשר יש סיכוי כלשהו לדבר מסוים, גם אם הוא זעיר, החרדה עדיין עשויה להתקיים, כי המוח לא מאמין בטענה המוחלטת של אין סיכוי. לאדם עשוי להיות פחד מהדבר ... הדבר בלתי סביר. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא לא יכול להיות הומו וחותם על זה בעקביות כאמת מוחלטת, המוח לא יקבל זאת כקביעה אמיתית. השקר העצמי יוצר קונפליקט במחשבות, והמוח ימשיך לשאול: איך אתה כל כך בטוח? ולפני שהאדם יודע זאת, החרדה תמשך. השקר העצמי יוצר פחד נוסף, כי המוח יודע שאין דבר מוחלט כל כך בעולם. פתרון נכון לבעיה זו הוא לא ... עצמי. אם אנו לא יודעים משהו, עלינו לומר אני לא יודע. בצורה זו, נוכל להתחיל להפסיק את החרדה. המוח לא אוהב שקרים, וכאשר אנו משקרים לו, הוא לא יוכל להפסיק לדאוג. אם ... אולם, אם אדם בונה מחשבה שמפחד שמשהו יקרה, הוא יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שזה לא יקרה, אבל המוח לא יקבל את המחשבה הזו כיוון שזה לא באמת המצב. במקרה כזה, התשובה ... עם חרדה, אדם יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שהוא לא הומו, אך כאשר הוא חוזר על זה שוב ושוב, המוח שלו לא מקבל את זה כקביעה אמיתית. המוח תמיד יחשוב: איך אתה כל כך בטוח? וכך החרדה לא תיעלם. אם אדם יקבל את האמת - שהוא יכול להיות כל דבר, אבל לא בהכרח רוצה את זה - המוח ישחרר אותו. זה נכון גם כשמדובר במחשבות על דיאטה או החלטות אחרות. ...