... שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל ...

... חיובי? אליעד מוסיף שאפשר להסתכל על הקושי בריכוז גם כיתרון. עצם זה שהמוח רגיל להתעסק בכמה דברים במקביל, יכול להיות יתרון במצבים אחרים, אבל חשוב ללמוד לתעל את היתרון הזה למצבים שבהם נדרש ריכוז מוחלט. אם ...

... המוח שואל למה? מה הסיבה לשאלה מה הסיבה? מה הסיבה שדברים קורים? איך המוח חושב? למה המוח שואל? למה אני רוצה לדעת? למה דברים קורים? למה יש לי שאלה? למה המוח תמיד שואל למה דברים קורים? אליעד כהן מסביר שהמוח של האדם מתאפיין בכך שהוא נוטה לשאול באופן טבעי שאלות מסוג למה?. בכל פעם שהמוח נתקל במשהו שמתרחש, הוא מתחיל לתהות מה הסיבה שאותו הדבר קורה דווקא כך ולא אחרת. למה ... בו מראש. לעומת זאת, כאשר הוא נתקל בקושי או בדבר שלא לשביעות רצונו, הוא יתחיל לשאול למה ולחפש סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, ... כל דבר שהוא לא בחר בו הוא מגבלה עבורו. אפילו עצם העובדה שכדור הארץ עגול ולא מרובע, היא מגבלה, כי זה דבר שאף אחד לא שאל את דעתו לפני שנקבע. כאשר המוח מזהה משהו שלא הוא בחר, באופן אוטומטי הוא מתחיל לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של ... דווקא במקום הזה, תחושת המציאות שלו תהיה יציבה יותר וברורה יותר. הוא ירגיש בטוח ורגוע יותר. אולם ככל שהסיבות אינן מובנות, תחושת אי היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה ... כפי שהיא, והאדם יפסיק לשאול למה רק כאשר הוא יקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא או כאשר הוא יבין שהמציאות היא בהכרח כפי שהיא ואין לה אלטרנטיבה אחרת. למה המוח שואל למה? מה הסיבה לדברים שקורים? איך המוח חושב? למה יש שאלות במוח? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? האם חייבת להיות סיבה לכל דבר? ...

... במאה אחוז? אליעד כהן מתייחס למצב בו האדם חושב שיש לו ודאות מוחלטת בדבר מסוים. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה מאוד שיאהבו אותו. ברגע שאותו אדם מנסה לערער את הוודאות הזו ולשאול את עצמו, מי אמר שאני באמת רוצה את זה?, המוח עונה לו מיד שהוא בטוח בכך לחלוטין. אליעד ...

... מסביר שהסיבה לכך שאסור להגדיר דברים באופן מוחלט היא שהמוח תמיד יוכל לאתגר כל הגדרה. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מוצלח המוח ינסה לבדוק האם באמת אני מוצלח בכל מצב?, אולי אני לא באמת מוצלח מספיק?, כך שההגדרה תוביל לעוד מחשבות שליליות. גם תשובה כמו זה לא משנה לי לא פותרת את הבעיה, כי המוח ימשיך לחפור ולבדוק אם זה באמת לא משנה. מה הדרך היחידה לצאת מהלופ של המחשבות השליליות? לפי אליעד, הדרך ... בשום עמדה, אלא להטיל ספק בכל מחשבה שעולה. לדוגמה, אם המוח אומר לך אתה לא מספיק טוב, במקום להגדיר את עצמך כטוב או לא טוב, פשוט לשאול את עצמך מי אמר שאני חייב ... מדגיש שגם תשובה כמו אני לא יודע עלולה להיות בעייתית. המוח מיד יחקור ויגיד איך אתה יודע שאתה לא יודע?, אולי אתה בעצם כן יודע?. לכן אפילו לא יודע זו עמדה מוחלטת כלשהי שהמוח יכול להיאחז בה. הפתרון האמיתי הוא לא לדעת בכלל שאתה לא יודע, לא להחזיק בשום תפיסה מוגדרת, ולא לתפוס אף ... ינסה לשכנע את עצמו שלא חסר לו כסף, הוא עדיין בלופ, כי המוח מיד ישאל מי אמר שלא חסר לי?, אולי חסר לי בעתיד?, איך אני יודע שיש לי מספיק?. הפתרון שאליעד מציע הוא ... למה זה משנה שיהיה לי כסף?. כך האדם לא מתחייב לשום עמדה והמוח לא יכול להמשיך לשגע אותו. למה כל עמדה סופית מכניסה את האדם לבעיה? אליעד מסביר בפירוט שכל עמדה סופית ... מזה היא לא לנקוט בשום עמדה מוגדרת, אלא להשיב לשאלות המוח בשאלות נוספות בלבד. איך הדוגמה על האם אני נראה טוב מדגישה את העיקרון? אליעד מביא דוגמה של מישהי ... לא נראית מספיק טוב. אם היא תאמר לעצמה אני כן נראית טוב המוח יתקוף ויבקש הוכחות לכך, ואם היא תגיד זה לא משנה, עדיין תהיה תקועה. אך אם היא תענה בשאלה כמו מי אמר ...

... גם במקרה זה, העובדה שהאישה אינה אשמה לא הופכת אותה בהכרח למתאימה להיות חברה או לעבוד יחד איתה. מה הטעות העיקרית שהמוח עושה בהקשר זה? אליעד כהן מסביר שהמוח רגיל לקשר באופן אוטומטי בין אשמה להתאמה. כאשר אדם פוסל משהו, הוא בדרך כלל מצביע על סיבה כמו פגם, למשל חולצה קרועה, ואז הוא פוסל ... החולצה מושלמת לגמרי, רק שאינה מתאימה למזג האוויר או לאירוע, ואז למרות שאין בה שום פגם, עדיין נחליט לא להשתמש בה. המוח נוטה לערבב בין פגם להתאמה באופן אוטומטי ושגוי. האם לדון אנשים לכף זכות מחייב להשאירם בחיינו? אליעד כהן מסביר שמותר ואפילו חשוב ... רוצה להגיד? ש: אני מנסה להבין איך נוצר הבלבול הזה שכאילו לקחת שאלה מי אשם ומחבר אותה. אליעד: אז אמרתי איך עוד פעם המוח בדרך כלל כשאתה פוסל מישהו אני אתן דוגמה נגיד שאתה פוסל חולצה למה אתה זורק את החולצה כי היא קרועה נגיד ולוקח חולצה אומר היא קרועה ... משתמש בה אבל זה לא אומר שאם היא טובה שאתה צריך להשתמש בה יכול להיות שהיא טובה והיא שלמה אבל היא לא מתאימה לי לערב, המוח כאילו עושה היסק שהוא לא בהכרח נכון. אתה רוצה לתת דוגמה תן דוגמה נגיד מישהו שאתה אומר הוא לא אשם והוא לא אשם וזה גורם לך להיות ...

... שגנבת כסף, ואתה מנסה להראות הוכחות לחפותך, אך הוא מסרב לבדוק אותן, הוא בעצם בוחר מראש להאמין למשהו שלילי עליך. כך גם עם המוח שלך - כשאתה מרגיש רע ואומר אין לי כוח לבדוק את המחשבות, אתה בעצם עושה את אותו הדבר לעצמך. אתה מתעקש להרגיש רע בלי לבדוק אם הסיבות לתחושות השליליות נכונות בכלל. מה האמת מאחורי אין לי כוח? אליעד כהן מבהיר שהמוח עושה מניפולציה. הוא מדגיש שאם באמת לא היה לך כוח, לא היית מסוגל להרגיש רע בכלל, כי כדי להרגיש רע המוח חייב לנתח, לחשוב, ולפרש את המציאות. הוא נותן דוגמה נוספת: אם מישהו נותן לך סטירה, עצם התחושה הפיזית עצמה ... האם עייפות רגשית אמיתית או רק מניפולציה? אליעד כהן מדגיש שבעצם עייפות רגשית ועצלנות תודעתית הן מניפולציות פנימיות של המוח . אם יש לך כוח לחשוב מחשבות שליליות, סימן שיש לך גם כוח לחקור את המחשבות האלו. הוא מדגים זאת במשקל כבד ... אך אם אתה לא רוצה להרגיש רע, אז תבדוק את המחשבות שגורמות לך להרגיש כך. אין באמת מצב של אין לי כוח לחקור - זו רק אשליה שהמוח יוצר, ויש לשבור אותה באמצעות מודעות ברורה. איך להתמודד עם עצלנות תודעתית? האם אפשר לצאת מייאוש רגשי? איך ...

... ונמוך אם אתה לא תשפוט אנשים אחרים לפי גבוה ונמוך לא יפריע לך אם אתה גבוה או נמוך את המושג גבוה ונמוך תוציא לך מהמוח זה אחד, המובן הרחב יותר אומר תראה אם מפריע לך שאתה נגיד גבוה מדי טיפש חכם לא משנה מפריע לך משהו באופן כללי תתחיל לדון אנשים ...

... נוצר בו תסכול ותחושה רעה. הפתרון שאליעד מציע הוא ללמד את המוח שלנו לפעול באופן מסודר, תמיד עם סיבה ברורה ומוגדרת. ברגע שניצור הרגל שבו איננו פועלים ללא סיבה ברורה, המוח מתרגל שלא לפתח רצונות ללא סיבה. כתוצאה מכך, נחסוך מעצמנו סבל ... דברים סתם, ללא סיבה או בלי סיבה ברורה, הוא למעשה מלמד את המוח שלו שזה לגיטימי שדברים יקרו בלי סיבה. כך, כאשר האדם פתאום יחווה תחושה רעה, המוח יתקשה לשאול את עצמו למה הוא מרגיש כך. זאת משום שהמוח התרגל שאין צורך בסיבה ברורה. כתוצאה מכך, האדם יישאר תקוע ...

... לדמיין מצב של סיפוק מוחלט, משום שהדמיון מוגבל מלהכיל את הרעיון של דבר והיפוכו בו - זמנית. הדרך היחידה להתמודד עם זה היא להבין שכל החסרונות, הצמצומים והבעיות הם בסופו של דבר המצאה של המוח, ולכן הפתרון הוא להבין שהצמצומים הללו אינם מוחלטים. רק כך האדם יכול ...