... להיות מסודר? למה לא לדחות דברים? תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? ניהול משימות, בינה מלאכותית, איך המוח מתייחס לדחיית משימות? איך המוח דוחה דברים? סדר וארגון למה לא כדאי לדחות דברים? אליעד כהן מציין שבחיים יש הרבה סיבות טובות לא לדחות ... מה שגורם לתשלום סכום גבוה יותר. אולם, מעבר להיבט הכספי, דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי. כאשר אנו דוחים משימה, המוח נדרש לזכור אותה ולהחזיק אותה בזיכרון כל הזמן. כך, המוח לא פנוי לחלוטין למשימות החדשות. אם אדם דוחה את ההליכה לסופר, לדוגמה, הוא לא רק שומר את המשימה בזיכרון, אלא גם לא מסוגל להתמקד במשימה החדשה שלפניו. דחיית משימות יוצרת כמו חישוב נוסף במוח, שהוא חייב להתחשב בו כל הזמן. כיצד המוח מתמודד עם דחיית משימות? אליעד מסביר שמדובר בעצם במשימה בתוך משימה. המוח לא סוגר את המשימות שהוא דוחה, אלא שומר עליהם פתוחות בזיכרון. אם יש לנו שלוש משימות לדוגמה: 1. ללכת לסופר 2. ללכת לסנדלר 3. לשטוף כלים בכיור כאשר אנחנו מבצעים את המשימות אחת אחרי השנייה, המוח סוגר את המשימה ועובר לשלב הבא. אך כאשר אנחנו דוחים משימה, כמו ללכת לסופר, אנחנו לא מסיימים את המהלך הנפשי של ביצוע המשימה, והמוח ממשיך לנהל אותה בזיכרון - אל תשכח את הסופר. ברגע שיש יותר משימות דחויות, המוח מריץ כמה תוכניות במקביל, מה שמוביל להעמסה מנטלית והפחתה ביכולת הריכוז. ההשפעה של דחיינות על המערכת המנטלית אליעד משווה ... בזמן, הלכלוך מצטבר ומקשה על הניקוי בהמשך. 3. בית מבולגן: אם לא מסדרים את הבית בזמן, הלכלוך מעמיס על המוח בכל פעם שנעבור בו, מה שמסיח את הדעת. בנוסף, הוא מציין את הדוגמה של שמשה מלוכלכת ברכב. גם אם אין לה השפעה ישירה על היכולת לראות, המוח עדיין עוסק בהסחות דעת מיותרות כמו לזכור להתעלם מהלכלוך, דבר שמפחית את הריכוז. סדר וארגון סביבת עבודה מסודרת תורמת לניהול יעיל יותר של המשימות. כאשר סביבת העבודה נקייה ומסודרת, המוח לא צריך להתאמץ למיין כל הזמן את החפצים או להימנע מהמכשולים בסביבה. סידור שולחן העבודה או ניקוי האבק על ... של סבל מיותר. אם משימה חייבת להתבצע, עדיף להוציא אותה מהדרך ולהתמודד איתה מיד, במקום לדחות אותה ולהעמיס על המוח. הקשר בין דחיינות לתהליכים רגשיים מאחורי הדחיינות יש פעמים רבות גורמים רגשיים - פחד מכישלון, חיפוש אחרי נוחות, או ... עכשיו, נאלצים בהמשך לשלם סכום גדול יותר עקב הריבית וההצמדה. מעבר לכך, עצם פעולת הדחייה יוצרת מנגנון נפשי שבו המוח צריך לשמור בזיכרון משימה שלא הושלמה, ובמקביל לטפל במשימות אחרות. כאשר אדם משאיר משימות לא סגורות, הוא מכניס עצמו למצב שבו עליו לזכור שוב ושוב את המשימה הדחויה, וזה מוסיף עומס מנטלי ויוצר הפרעות בריכוז. איך המוח מגיב לדחיית משימות? אפשר לדמות את תהליך החשיבה לתהליך ממוחשב. בכל פעם שיש משימה מוגדרת וברורה - כמו לך לסופר - המוח מתמקד בה. לאחר ביצוע המשימה, המוח סוגר חלון ומפנה משאבים למשימה הבאה. אך אם מחליטים לדחות את ההליכה לסופר וללכת קודם לסנדלר, מתעורר צורך לזכור ... הסופר. לדוגמה, אם יש שלוש משימות: ללכת לסופר. ללכת לסנדלר. לטפל בכלים שנשארו בכיור. ברגע שמבצעים כל משימה ישירות, המוח מסיים אותה ועובר הלאה בראש שקט. אבל כאשר דוחים, למשל, את ההליכה לסופר או את שטיפת הכלים, המוח צריך לשמור כרטיסיות פתוחות בכל עת: אל תשכח את הכלים בכיור, אל תשכח ללכת לסופר. מדוע דחייה יוצרת עומס על המערכת המנטלית? ככל שיש יותר משימות שהוחלט לדחות, כך המוח עובד כמו מחשב שמפעיל כמה תוכנות ברקע. במקום לסגור תוכנה אחת ולפנות משאבים, עדיין פועלת תוכנה שלא נעשה בה ... טרחה בכל פעם שזקוקים לכלי מסוים והוא מלוכלך. בית מבולגן: כשלא מסדרים את החפצים בבית, נוצר בלגן שמעמיס על המוח בכל ניסיון למצוא דברים, לזוז בחלל או לא להיתקל בחפצים מיותרים. שמשה מלוכלכת ברכב: גם אם ניתן לראות את הדרך, המוח מבצע פעולה נוספת של התעלמות מהלכלוך, ובכך מפחית את הריכוז בנהיגה. סביבה מלוכלכת או עמוסה בחדר: המוח נאלץ לעבד הרבה יותר גירויים, לחשב כל הזמן היכן אפשר ללכת ומה עלול להפריע, במקום להתרכז בפעולה העיקרית. פעילות גופנית כאשר משהו לוחץ או מציק: לדוגמה, שרוכים לא קשורים או בגד לא נוח, המוח חושב על חוסר הנוחות הזו במקום להיות ממוקד בתרגיל עצמו. בכל המקרים הללו, משימות שנותרות פתוחות דורשות מהמוח לפקח עליהן, לזכור אותן ולהחיות אותן שוב ושוב. למה סביבת עבודה נקייה ומסודרת מסייעת ליעילות? כאשר הסביבה מסודרת ונקייה, אין למוח עומס של פריטים לא רלוונטיים שדורשים ממנו לתייג, לזהות או להתעלם מהם שוב ושוב. הדבר בא לידי ביטוי גם בניהול קבצים על שולחן העבודה במחשב או באפליקציות בטלפון הנייד: הסתרה או מחיקה של אייקונים מיותרים מונעת מהמוח את הצורך למיין, להסיט את המבט ולבחור בכל פעם מחדש. סידור שולחן העבודה הפיזי כך שיישארו עליו רק הפריטים ... את העלויות הנפשיות והמעשיות של דחיית משימות. מצד אחד, דחייה יוצרת עומס, עשויה לגרום לריביות ולקנסות (במקרים כספיים), מצריכה מהמוח להחזיק זיכרון ומעקב אחר משימה לא גמורה, וגם עלולה להפריע למשימות אחרות. מצד שני, יש מצבים שבהם הדחייה הכרחית, ... של דחיינות, ניתן לקבל החלטות טובות יותר: אם אין סיבה אמיתית לדחות משימה - כדאי לגשת ולבצע אותה, ולפנות מהמוח את ההטרדות והעומסים הנלווים. איך להתמודד עם דחיינות והפחד מדחיית משימות? מהם הגורמים הרגשיים שמונעים השלמת משימות? איך לשמור על סביבת עבודה מסודרת ויעילה? איך המוח פועל תחת עומס מנטלי וכיצד לנהל זאת? איך להתגבר על דחיינות? ממה נובעת דחיינות? טיפול בדחיינות, למה לעשות היום ... וארגון מפתח להצלחה, סדר וארגון בעסק, סדר וארגון במשרד, איך להיות יעיל יותר? התייעלות, להיות מסודר, חדר מסודר, איך המוח מחשב משימות? איך לארגן משימות? איך לתעדף משימות? למה להפסיק לדחות דברים? טיפול בנטייה לדחות דברים, חוסר סדר בחיים, ... כדאי להיות מסודר? אוהב לדחות משימות, אוהב לדחות דברים, למה לשטוף את הכלים בכיור? למה לסדר את הבית? איך המוח חושב? איך המוח עובד? למה חשוב להיות מסודר? מנטורינג לחיים, אימון לחיים, האם לדחות דברים? מתי לדחות דברים? האם כדאי לדחות דברים? ... שיפור יכולות חשיבה, איך להיות יותר מרוכז? איך להצליח להתרכז? חוסר ריכוז, בעיית קשב וריכוז, איך נוצר עומס על המוח? לנקות את השמשה ברכב, לנקות את המראה ברכב, לנקות את החלון ברכב, זהירות בדרכים, המחשב של המוח האנושי

פרסום באמצעות מפורסמים, איך המוח משתכנע מפרסומות? איך פרסומות של מפורסמים מוכרות? מכירה באמצעות סלבריטאים, למה מעריצים אנשים מפורסמים? למה אוהבים סלבריטאים? הערצה למפורסמים, ... רצון איך פרסום באמצעות סלבריטאים משפיע על הקהל? ההיגיון מאחורי פרסום מוצרים באמצעות אנשים מפורסמים טמון בהבנה של איך המוח האנושי פועל. פרסום עם סלבריטאים פועל על הקשר הרגשי שיש לציבור עם המפורסם, והקשר הזה גורם לאנשים לשים לב להמלצותיו ולפעול לפיהן, בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא. במילים אחרות, ברגע שסלבריטאי מפרסם מוצר מסוים, המוח של המעריצים שלו שואף לאשר את המילים והפעולות של אותו אדם, גם אם הדבר לא תמיד הגיוני או נכון. ... להתחיל לאהוב את אותו הדבר גם כן, אפילו אם הם לא היו בוחרים בו בעצמם. איך זה משפיע על המוח שלנו? המוח האנושי פועל כך, שאם אנו אוהבים מישהו, אנחנו נוטים לאהוב גם את הדברים שהוא אוהב. אם אנחנו מעריכים את ... אם הוא לא יסכים, הוא ירגיש שהוא לא יכול להמשיך לאהוב את אותו אדם, והקשר הרגשי עם הסלבריטאי יתערער. המוח מונע את הקונפליקט הזה ולכן אנשים קונים מוצרים רק כדי לשמור על תחושת הקרבה עם המפורסם. הכיצד עובדת השפעת ... על תחושת קרבה אליו. אם המעריץ יגיד שהמוצר לא טוב, זה יפגע בקשר הרגשי עם המפורסם ויתעורר תחושת ניכור. המוח לא רוצה להרגיש את הניכור הזה, ולכן הוא בוחר לאהוב את המוצר, כדי להרגיש קרוב ומחובר. מהו הקשר הרגשי ... המפורסם ממליץ על מוצר מסוים, המעריץ ירגיש צורך להאמין בו ולהזדהות עם המוצר כדי לשמור על תחושת קרבה אליו. המוח האנושי מחפש חוויות שמחברות אותו לרגשות חיוביים, ופרסום של סלבריטאים מאפשר למותג להיכנס לתוך מערך הרגשות החיוביים של הצרכן. שיטות שיווק שיטות מכירה איך ליצור פרסומת מוכרת? הערצה למפורסמים איך המוח מגיב לפרסומות? הזדהות ורצון איך פרסום באמצעות סלבריטאים משפיע על הקהל? ההיגיון מאחורי פרסום מוצר באמצעות אנשים מפורסמים טמון בהבנה של איך המוח האנושי פועל. אנשים מעריצים סלבריטאים כי הם רוצים להיות כמו אותם מפורסמים: להשיג את הכבוד, הכסף, המעמד והאהבה שהם ... גם עם סלבריטאים: אם אני אוהב את המפורסם, אני נוטה לאהוב את מה שהוא אוהב ולהזדהות עם עמדותיו. איך המוח משכנע אותנו דרך פרסומות עם סלבריטאים? כשמפורסם מפרסם מוצר, הוא פונה למעריצים שלו דרך הקשר הרגשי. כאשר המפורסם אומר, ... אם הוא לא מסכים איתו. ברגע שהוא לא מסכים, נוצר ריחוק ריגשי, וזה יפגע בקשר שהוא מרגיש עם המפורסם. המוח מחפש את הקשר החיובי, ולכן אנשים יהיו נוטים לאהוב את המוצר רק בגלל שהסלבריטאי אמר שהוא טוב. כך, המפורסם ... לשלול את הדבר שהוא אוהב. הסלבריטאים מנצלים את ההזדהות של המעריצים כדי להניע אותם לרכוש מוצרים, כי הם יודעים שהמוח של הצרכן יפנה אליהם גם כשמדובר בבחירות קנייה. שיטות פרסום איך עובד פרסום הזדהות ורצון איך המוח מגיב לפרסומות הערצה למפורסמים שיטות שיווק, שיטות מכירה, איך ליצור פרסומת מוכרת? השכל של הפרסומות, איך פרסומות משכנעות אנשים ...

... להרגיש בטוחה למרות שהיו אירועים כאלה. האם זיכרונות רעים יכולים להימחק לחלוטין? ברגע שמשנים את המשמעות של הזיכרון הרע, המוח לא ירגיש צורך לשמור עליו יותר. אליעד מדגיש כי זיכרונות נשמרים במוח רק כאשר יש להם משמעות אישית עבורנו, במיוחד כאשר הם משפיעים על איך אנחנו רואים את עצמנו ואת העתיד. כשמשתנים את המשמעות של הזיכרון כך שהוא לא נוגע להווה ולעתיד, הזיכרון מאבד את כוחו והמוח לא רואה סיבה לשמור אותו יותר. חשוב להבהיר שאליעד מציין שאין בעיות נוירולוגיות במקרים אלה, אלא מדובר בשינוי משמעות ... תמיד ניתן למחוק זיכרון שלילי? אליעד טוען שהדרך למחוק זיכרון רע היא למצוא את המשמעות שלו, לשנות אותה, וכך המוח יפסיק לשמור את הזיכרון. כל זיכרון שזוכר אדם נוגע למשהו משמעותי לו, ולכן כאשר משתנים הרגשות או האמונות הקשורות אליו, המוח לא יזכור אותו יותר. אם מדובר במקרים של טראומה, השינוי החשיבתי יכול להיות הדרך האפקטיבית ביותר לשחרר את האדם ... טיפול בטראומה שכיחת זיכרון שלילי טיפול בזיכרונות קשים איך אפשר למחוק זיכרונות רעים? במהלך השיחה, דובר על האופן שבו המוח שלנו זוכר את הדברים שחשובים לנו ומאחסן אותם בזיכרון. המוח, בהנחה שהוא מתפקד בצורה תקינה, זוכר את הדברים שיש להם משמעות עבורנו. לדוגמה, אם אדם עובר חוויה מסוימת ברחוב, ... לשמור על עצמך. מה קורה כשאיבדנו את משמעות הזיכרון? ברגע שמישהו מצליח לשנות את המשמעות של זיכרון רע עבורו, המוח לא ירגיש צורך לשמור על אותו זיכרון יותר. ברגע שהזיכרון מאבד את משמעותו להווה ולעתיד, המוח לא יזכור אותו יותר. הדרך למחוק זיכרון מהראש היא בעצם לשנות את המשמעות שלו ולהתמודד עם מה שהוא מבטא ... צורך לחשוש מבעיות נוירולוגיות, כיוון שמדובר באירועים שזוכרים אותם משום שיש להם משמעות אישית. אם נעבוד על שינוי המשמעות, המוח יפסיק לשמור על הזיכרון, ויתפנה לזיכרונות אחרים. איך למחוק זיכרונות רעים מחיקת זיכרונות טראומטיים טיפול בטראומה שכיחת זיכרון שלילי טיפול בזיכרונות קשים איך למחוק זיכרון מהראש? איך אפשר למחוק זיכרון מהמוח? האם אפשר למחוק זיכרון? האם ניתן למחוק זיכרון? למה אני לא מצליח לשכוח? למה אני זוכר משהו? מחיקת זיכרון מהמוח, מחיקת זיכרונות טראומטיים, מחיקת זיכרונות לא רצויים, איך לשכוח את העבר? איך לשכוח משהו? איך להוציא משהו מהראש? איך ...

... בגלל שהם מדמיינים את עצמם כמעורבים בסיטואציה, ובכך מעניקים לעצמם את תחושת הערך והמילוי הרגשי. על ידי דמיון שמתרחש במוחם, הם חווים הנאה, אך למעשה, מדובר במילים דמיוניות בלבד. המשמעות של סקס כמבחן למודעות עצמית סקס הוא מבחן מעניין ... לשנות חשק או להפחית התמכרות, אפשר גם להבין מדוע אנשים נמשכים למצבים או למראות שונים. אפשר לשלוט ולכוון את המוח לכיוונים שונים, אם רק מבינים את שרשרת הפירושים. כך אנשים יכולים לעבור מצפייה בפורנו לתפיסה אחרת, או להחליף משיכה ...

... בזמן שינה או תוך כדי חלימה. אליעד כהן מסביר שכאשר אדם ישן והאוזניים שלו קולטות צלילים, יש חלק קטן במוח שכן ממשיך לקלוט ולעבד מידע. למשל, אם מישהו יישן ויקראו בשמו בקול, סביר להניח שהוא יתעורר, כי חלק מסוים ... לא ילמד ממנה כלום כי הוא בכלל לא שומע. באופן דומה, אם האדם יישן והאוזניות שלו ינגנו הרצאה, רוב המוח לא יקלוט את המידע כי הוא במצב של מנוחה, אך עדיין קיים אחוז קטן ביותר שכן שומע ומעבד. המוח למעשה פועל במתכונת מצומצמת מאוד, ולכן למידה משמעותית לא תתרחש באופן רגיל. אך עדיין קיימת אפשרות שמשהו קטן כן ... חשוב להבין שזו לא למידה אמיתית, אלא יותר שילוב של אסוציאציות ומידע שכבר היה קיים אצלו קודם לכן. האם המוח מעבד מידע זר לחלוטין בזמן שינה? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת ואומר שאם מישהו יישן וישמע אנשים מדברים בשפה זרה, הוא לא באמת ילמד את השפה. הסיבה לכך היא שהמוח בזמן שינה לא מבצע פעולות מורכבות של פענוח צלילים לא מוכרים ויצירת קשרים בין צלילים ומשמעויות. הפעולה המורכבת הזו ...

... אדם כיפה משום שהוא כבר נמשך אליו מסיבות אחרות. שתי האפשרויות האלו קיימות במקביל, ומתרחשים תהליכים פסיכולוגיים מורכבים בתוך המוח שלנו המשפיעים על האופן שבו אנו תופסים יופי ומשיכה. האם המשיכה ליופי מגיעה לפני המשיכה הרגשית? אפשרות אחת היא ... בגלל משיכה שכבר קיימת? במקרים אחרים, המשיכה מגיעה קודם כל מסיבות אחרות, כמו אופי, אישיות, הומור או חביבות, ואז המוח מתחיל לשכנע אותנו שאותו אדם הוא יפה. לדוגמה, אדם עשוי להכיר מישהי שבתחילה הוא לא רואה אותה כיפה במיוחד, ... אחרי שהוא מגלה שהיא מצחיקה, חכמה, או מתחשבת, הוא מתחיל לראות אותה בצורה חיובית הרבה יותר. הסיבה לכך היא שהמוח מתפקד בצורה כזו שהוא נוטה להעריך באופן חיובי את הדברים שאנו כבר אוהבים ורוצים. כאן אפשר לומר: אני חושב ... שהיא גם יפה וגם מצחיקה, והוא פוגש מישהי מצחיקה אך שאינה נראית מושכת באופן מובהק, אז נוצרת סיטואציה שבה המוח חש איום פנימי - אם לא אראה אותה כיפה, לא אוכל להיות איתה, והמוח מתחיל לייצר אשליה או הערכה חיובית מוגזמת של היופי שלה. במילים אחרות, המוח יוצר מנגנון הגנה שמאפשר לאדם להרגיש בנוח עם עצמו, ולהמשיך להרגיש משיכה לאותו אדם למרות פער אפשרי בין הרצוי למצוי. האם המוח מייצר אשליית יופי כדי להגן על הרגשות שלנו? אליעד מסביר שמנגנון הגנה דומה מופעל גם בכיוון ההפוך: כאשר אנחנו רוצים מישהו שאינו רוצה אותנו, המוח מנסה לשכנע אותנו שאותו אדם אינו אטרקטיבי או שיש בו תכונות שליליות, כדי להגן על עצמנו מתחושות של דחייה ... מסיבות אחרות כמו אינטליגנציה או חביבות, הוא מתחיל לתפוס אותה כיפה הרבה יותר (למשל עשר). התהליך הזה מתרחש כי המוח נוטה להגזים בתכונות חיוביות של אנשים שאנחנו רוצים או אוהבים, על מנת להגביר את ההתאמה בין המציאות לבין הרצונות ... את עצמך לסביבה. לדוגמה, מישהו שנחשב למצחיק או אינטליגנטי יכול להפוך להיות מושך יותר פיזית בעיני אחרים, פשוט כי המוח מתחיל להעריך אותו בצורה חיובית כוללת, מה שמגדיל את האטרקטיביות הפיזית שלו. איך המוח שלנו מתמודד עם חוסר התאמה בין הרצונות למציאות? תופעה נוספת שאליעד מתאר היא שהמוח מנסה לפתור את חוסר ההתאמה בין מה שאנחנו רוצים (מישהו יפה) לבין מה שאנחנו מקבלים בפועל (מישהו שלא תואם באופן מלא לרצונות). במקרה כזה, המוח מפעיל מנגנוני איום פנימי כדי לשכנע אותנו לראות את האדם בצורה חיובית יותר או שלילית יותר, בהתאם למצב. לסיכום - כיצד המוח משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי ומשיכה? ההרצאה מבהירה שמשיכה למראה חיצוני היא תהליך דינמי ומורכב. לעיתים המשיכה ליופי היא מיידית וברורה, ולעיתים היא מתפתחת דווקא לאחר שהכרנו והתחברנו לאדם מסיבות אחרות. המוח שלנו מתערב בתהליך ההערכה ויכול להגביר או להפחית את התחושה שלנו לגבי היופי הפיזי בהתאם לרגשות, לצרכים ולרצונות הפנימיים ... להימשך אליך? תהליכי משיכה מנטליים מה קדם למה - משיכה או הערכה ליופי? למה אני חושב שהיא מכוערת? למה המוח נמשך למשהו? איך נוצרת משיכה למראה חיצוני? מה קדם למה? האם אנחנו נמשכים לאדם כי הוא יפה, או האם אנחנו חושבים שהוא יפה כי אנחנו נמשכים אליו? שאלות אלו מצביעות על תהליכים מנטליים מורכבים המתרחשים במוחנו כאשר אנחנו חווים משיכה למראה חיצוני של אדם אחר. המענה לשאלה הזו אינו חד משמעי, שכן שני התהליכים יכולים לקרות בו זמנית. מה קדם למה - המשיכה או ההערכה ליופי? המוח שלנו עשוי להרגיש משיכה לאדם מסיבות שונות. אחת מהן עשויה להיות המראה החיצוני של אותו אדם - כלומר, אנחנו ... נמשך לאדם אחר בגלל תכונות כמו חביבות, אינטליגנציה או הומור, יתכן והערכה זו למראה החיצוני תתפתח רק לאחר מכן. המוח שלנו נוטה להרגיש משיכה למי שאנחנו נמשכים אליו, וזה יכול להשפיע על איך אנחנו תופסים את המראה של אותו אדם. כלומר, לפעמים אנחנו מתחילים לחשוב שמישהו הוא יפה או יפה יותר ככל שאנחנו נמשכים אליו יותר. המוח שלנו עשוי להילחם במחשבות שליליות על המראה החיצוני כדי לא להרגיש אי נוחות מהמחשבה שאין לנו את מה שאנחנו רוצים. המוח והאיום הפנימי בהערכת היופי המוח שלנו עשוי להפעיל מנגנוני הגנה כאשר יש סוג של איום פנימי - אם אנחנו לא מעריכים את המראה של אדם שנמשכים אליו מסיבות אחרות, יתכן שנחוש שיש סיכון שלא נוכל לקיים קשר עם אותו אדם. לכן, המוח משכנע אותנו לראות את אותו אדם כיפה או יפה, כדי שנוכל לשמור על הרצון והמשיכה. זהו מנגנון המגן עלינו ... של יופי? יש גם מצב שבו אנחנו רואים אדם כמעניין או מושך מסיבות אחרות, כמו חביבות או הומור, ואז המוח מתחיל לפרסם את יופיו או יופיה. דמיינו מצב שבו אנחנו נמשכים למישהו משום שהוא מצחיק או חביב, והדבר גורם ... משיכה, ייתכן שנראה אותו גם כלא יפה או מכוער. כשאנחנו לא אוהבים מישהו או לא מרגישים איתו בנוח, יתכן שהמוח יתחיל להחמיר את המראה החיצוני שלו ולהפוך אותו לפחות מושך. אם אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מאדם כלשהו, המוח ימצא דרכים להוריד את האטרקטיביות הפיזית שלו כדי להתמודד עם תחושת האכזבה. איך לגרום למישהו להימשך אליך? יש לא ... הערכה ליופי? למה אנשים נמשכים למראה חיצוני מסוים? מה קדם למה? אנשים יפים, למה אני חושב שהיא מכוערת? למה המוח נמשך למשהו?

... את העובדה שכאשר אין אסון, אף אחד לא יגיד תודה על מאמצי המניעה. זאת משום שלא רואים את התוצאה המוחשית של ההשקעה בתשתיות מונעות. אליעד מציין את מערכת הבריאות כדוגמה לכך: המדינה מוציאה סכומים עצומים על טיפול בחולים, במקום ... כסף וכאב בטווח הארוך. אליעד שואל את הקהל אם הם משקיעים בתשתיות האישיות שלהם - האם הם מבינים איך המוח שלהם עובד, איך הרגשות שלהם פועלים, והאם הם מוכנים להשקיע בתשתיות פנימיות כדי למנוע אסונות רגשיים ונפשיים בעתיד. הוא ... לקחת כמה שיותר ולא לתת. הוא מסביר שהציבור לא מעריך את המניעה מראש, כי הם לא רואים תוצאה מידית ומוחשית. בנוסף, אם ראש העיר היה משקיע בתשתיות למניעת אסונות, לא היו מודים לו, כי לא היו רואים את הבעיה ... ולא מושקעים בטיפול מונע. המרצה שואל את הקהל אם הם משקיעים בתשתיות האישיות שלהם - האם הם מבינים איך המוח שלהם עובד, איך הרגשות שלהם פועלים, האם הם מוכנים להשקיע בתשתיות פנימיות כדי למנוע אסונות רגשיים ונפשיים בעתיד. הוא ...

... רעב ולישון כשהוא עייף. מכאן, שההשוואה לאחרים והרצון להיות טוב יותר מהם אינם רצונות טבעיים אלא תוצאה של שטיפת מוח חברתית. איך החברה גורמת לנו לרצות להיות טובים יותר מאחרים? לדבריו, החברה יוצרת עבורנו מערכת שלמה של השוואות שבה צריך להצליח יותר מאחרים, להיות העשיר ביותר, החזק ביותר, הכי מפורסם, הכי מצליח. זוהי שטיפת מוח חברתית שמטרתה להניע אנשים להתחרות זה בזה. אך חשוב להכיר בכך שאין חובה להשתתף במשחק הזה, ולא כל אדם ... מאחרים? איך לבחור מטרות בחיים? האם החיים הם משחק? להיות תחרותי, חשיבה הישגית, השגת מטרות, הצבת מטרות, משחק החיים, לשמוח בחלקך, עשיר שמח בחלקו, להיות יותר טוב מכולם, רצון לנצח, לכבוש את העולם, לנצח את כולם

... אכן משמעה שיותר סביר שההטרדה התרחשה, או שאולי יש כאן ניסיון ממוקד לפגוע במישהו מסוים? מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? בהמשך, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו פועל במקרים כאלה. הוא מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שיותר תלונות מעידות על כך שהן אמיתיות, אך מציין שייתכן שההנחה הזאת אינה נכונה. כלומר, כשיש ... כהטרדה מינית. האם יש סיכוי שהתלונות לא יהיו אמיתיות כשיש יותר נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין כי המוח שלנו נוטה להניח שאם יש יותר נשים שמתלוננות, הן כנראה לא משקרות. אבל הוא טוען שייתכן שהמציאות שונה, ויותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. הוא מעלה את השאלה האם המוח שלנו יכול להניח שדווקא כשיש הרבה מתלוננים, מדובר בניסיון לפגוע באדם מסוים, ולא בהכרח בכך שהמעשה אכן קרה. לסיום, ... שאולי זה דווקא מעיד על כך שיש אנשים שמנסים להרעיל את שמו של אדם? הדיון עוסק בשאלה האם היגיון המוח שלנו נוטה להניח שהתלונה נכונה כשיש יותר נשים שמתלוננות. אליעד מסביר שבני אדם נוטים להניח כי אם יש יותר ... הוא שואל את השאלה: האם זאת באמת האמת? אם עשר נשים מתלוננות, מה הסיכוי שהן כולן משקרות? אליעד מציין שהמוח שלנו תמיד מחפש הסבר שהוא פשוט יותר, ולכן לעיתים קל יותר להאמין שהתלונות נכונות, ולא קשה להניח שמישהו ימציא ... הרבה נשים שמתלוננות, ייתכן שהן באמת מנסות לפגוע במישהו, ולא בהכרח שהן אומרות את האמת. מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? לאחר מכן, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו חושב ומהם השיקולים שמנחים את ההבנה שלנו לגבי אמיתות התלונה. המוח שלנו נוטה לחשוב שאם יותר נשים מתלוננות, כנראה זה נכון, אך הוא מציין שייתכן שזו טעות. אליעד מציין שייתכן ... אין בכך ממש. האם יש סיכוי שהתלונות לא יהיו אמיתיות כשיש יותר נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שהן משקרות פחות כשיש הרבה מתלוננות, אבל הוא לא בטוח שההנחה הזאת נכונה. הוא מבהיר שבעצם קיימת אפשרות שהמציאות שונה, וייתכן שיותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. המוח שלנו שואל את עצמו איך ייתכן שיותר נשים יתלוננו על אדם מסוים, ומגיע למסקנה שמא שקרניות אלה נובעות ממניעים ...

... המצב. לדוגמה, אם אדם עבר תאונת דרכים ואומר לעצמו זה לטובה, הוא עלול לשכוח להיזהר בעתיד ולהימנע מסכנות נוספות. המוח האנושי מתוכנן להימנע מסכנות כאשר הוא מזהה אותן כגרועות, אך אם אדם מפרש את הכל כטוב, הוא עלול להזניח ... הוא עלול לא להפיק לקחים ולא לנקוט באמצעי זהירות בפעם הבאה, מה שעלול להוביל לכך שהתאונה תחזור על עצמה. המוח האנושי מתוכנן להיזהר מסכנות כאשר הוא מזהה אותן כרעות, אך אם אדם מפרש את הכל לטובה, הוא עשוי להמעיט ... או לרעה, משום שלכל גישה יש מחיר משלה. לכן, הפתרון האידיאלי הוא לא להיות תלוי באף אחת מהגישות באופן מוחלט. כלומר, להיות מסוגל לבחור איך לפרש את המציאות לפי הצורך. אדם שמבין שהוא אינו חייב להיות אופטימי או פסימי ...