... למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו היה שהתחושות של רע לי או טוב לי ... אך לא בהכרח שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, כי הוא לא תמיד בטוח במה שהוא מרגיש. ... לשאול את עצמו שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, אליעד הציע כי אנשים יכולים לחוות ... ספק במחשבותיהם: האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל לא להיות בטוח בכך. אם אדם לא יכול ... רע ישנה אפשרות לראות את הטוב. כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב? ...

... מהם הטעויות שמבצע אדם מגמגם בתהליך הדיבור? הטעויות שהאדם המגמגם מבצע הן חיפזון לסיים את המשפט, מבלי להשלים את התהליך באופן תקני. אליעד מסביר כיצד מדובר בתהליך של חוסר סבלנות שבו האדם לא נותן לעצמו את הזמן להפעיל את המוח בצורה נכונה. הוא נותן את הדוגמה של אדם שמנסה ללמוד את המילה תפוח. ...

... כרגע לא מספיק טעים בעיניי. לדבריו, ככל שאדם מתרגל לדבר בצורה סובייקטיבית על דברים שליליים, כך המוח שלו יתרגל לראות את השליליות כזמנית ופחות מוחלטת, ובהדרגה תפחת תחושת הסבל. מצד שני, אליעד ממליץ על דיבור אובייקטיבי על דברים חיוביים, כמו האוכל טעים מאוד! או זה יפה ... סובייקטיבי. אליעד טוען כי התרגול הפשוט הזה מספיק לפתור את כל סוגי הבעיות, משום שבסופו של דבר, המוח מתרגל לראות בעיות כחוויות סובייקטיביות בלבד. כיצד גישתו של אליעד כהן מתקשרת לגישת רבי נחמן? אליעד כהן משווה בין הפתרון הפשוט של רבי נחמן (עשרה פרקי תהילים ופרוטה לצדקה) ... מכיר, ובמקום האוכל לא טעים לומר האוכל הזה לא מספיק טעים בעיניי כרגע. כל הגישות הללו מובילות את המוח להתרגל לראות שההגדרות השליליות הן נזילות ותלויות בהסתכלות סובייקטיבית. דרך הפעולה הזאת, על פי ההסבר, מביאה בהמשך לשינוי בתפיסת המציאות ולהפחתה בהרגשת החיסרון. דוגמה נוספת ... אתה לא תתאמץ בכלל אתה לא תבדיל בין יש לאין. ש: איך? אליעד: כדי להגיד פה יש ופה אין זה כבר מאמץ המוח אומר יש לי או אין לי למה אתה מתאמץ לבדוק כל הזמן גם לבדוק יש או אין יש לי את מה שאני רוצה או אין לי את מה שאני רוצה, מה אני רוצה זה גם מאמץ, עזוב אין לי כוח לחשוב מה אני ... אם בן אדם עושה את זה נפתר לו כל הבעיות למרות שזה פתרון פשוט מי שיעשה את זה יעבוד לו, למה כי המוח יתרגל אני מסביר למה כי המוח יתרגל לראות בעיות כסובייקטיביות עד שאתה תגיד למצב שאפילו ההפרדה בין יש לאין תגיד אני כרגע חושב שיש הבדל אבל אין הבדל או אני לא יודע שיש. אני מסביר עוד פעם הפתרון טמון ...

... המניעה הגדולה ביותר שאליעד מתאר, היא המניעה שנמצאת בתוך המוח עצמו - כלומר, כאשר יש לאדם מחלוקת פנימית בין הלב לבין המוח. האדם יכול כבר להגיע פיזית עד למקום שבו נמצא הצדיק או האמת, ... ביותר אינה חיצונית, אלא פנימית - בתוך האדם עצמו, בין המוח ללב. איך מתמודדים עם המניעה הפנימית והקשה ביותר? ההתמודדות עם ...

... שהוא מציע כפתרון עמוק יותר לבעיות נפשיות. הוא מסביר שהסבל הנפשי, אפילו במצבים הקשים ביותר, קשור בסופו של דבר לאופן שבו האדם חושב על המציאות ולא בכימיה של המוח בלבד. הוא מבהיר כי סבל עמוק ויסודי נובע מתחושת חוסר, מכך שהאדם רוצה משהו מאוד בסיסי כמו תחושת שלמות, ...

... המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית איך יכול להיות שהמוח חושב שמשהו קיים? כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה יש כוס, למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת ... לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב יש ... ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה אומר: אני זוכר גם את המצב שאין פה ... הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל מושג או מחשבה הוא למעשה כלום בפני עצמו, מפני שהוא חסר משמעות בלי המחשבה ההפוכה לו. המוח מייצר אשליה של משמעות רק על ידי משחק בין שני הקצוות של הניגודים. למשל, אם לא היית יכול לחשוב על חושך, לא היית יכול להבין או להגדיר את המושג ... ולכן אין צורך בחיפוש אחר משמעות נפרדת. איך המוח חושב? מה זה רשימו? האם אפשר לדעת בוודאות? איך המוח מבין? האם יש הבדל בין יש לאין? מהי מודעות עצמית? ...

... ואיך שהוא חזר נהיה לו יותר רע ממקודם. עכשיו מה רע בכדורים אחד הדברים שרעים בכדורים שמה קורה כשהכדור מפסיק לעבוד עכשיו נהיה לך יותר רע ממקודם לעומת זאת מה שאני מציע זה תכנס תדע את הנוסחה תבין איך המוח שלך עובד ותהיה מסוגל להיכנס לתוך המוח של עצמך ולשכנע את עצמך בדברים כאלה ואחרים. ש: אבל אלא אם כן כשאתה נעזר בדברים מסוימים אבל גם עושה עבודה במקביל זה גם ...

... נגיד? אליעד: אם תהיה במאה אחוז בטוח שאתה רובוט לא יהיה לך גם שאלה רק שאתה לא בטוח שמה שאתה חושב זה נכון, אתה בטוח שהייתה אבולוציה, אתה בטוח שאין לך בחירה, אתה ראית הדופמין איך הוא משפיע לך על המוח? לא ראית אתה מאמין. בדקת אתה בטוח שזה מה שגורם, אתה בטוח במאה אחוז? אתה לא בטוח. ש: אם בן אדם ...

... את הרצון היא ליצור אמונה ולחזק את החשק בצורה יחסית ולא בצורה מוחלטת. אליעד מציע טכניקה לחיזוק הרצון שהיא למעשה מניפולציה סמויה על המוח, ובה האדם לוקח את היתרונות היחסיים של מטרה מסוימת ומתייחס אליהם כאילו היו מוחלטים, אך ללא הצהרה מפורשת של המוחלטות. לדוגמה, ... למשל שהוא יהיה בריא יותר, יראה טוב יותר, וירגיש טוב יותר. אליעד מדגיש שאסור להגיד לעצמך אם אעשה ספורט החיים שלי יהיו מושלמים, כי אז המוח ידחה את הטענה בטענה נגדית שהחיים לא יהיו באמת מושלמים. לעומת זאת, אם האדם יאמר לעצמו שהחיים יהיו קצת יותר טובים, המוח יטען שזה לא מספיק משמעותי. לכן הטכניקה שאליעד ממליץ עליה היא להציג את היתרונות היחסיים כאילו הם מוחלטים, אך לא להשתמש במונח ... את החשיבות של חזרה ואמונה מתמדת ביתרונות היחסיים שיצאו לאדם מהשגת המטרה שלו. כמו מנטרה, יש לחזור על היתרונות האלה שוב ושוב, עד שהמוח ישתכנע ויפנים אותם כמשהו כמעט מוחלט. אפשר גם להיעזר בתכנים חיצוניים כמו ספרים או סרטונים על אנשים שהשיגו מטרות דומות, וכך לשטוף את המוח בתועלות היחסיות של השגת המטרה. בדרך זו, האדם משכנע את עצמו שהיתרונות היחסיים הם חשובים ומשמעותיים מספיק כדי לפעול למען המטרה. ... אני ארגיש טוב כי, כשאני ארגיש ככה וככה החיים שלי יהיו יותר טובים כי לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם כמו אמונה, כמו מנטרה כזאת אמונה עד שהמוח שלך יאמין לזה. את הבנת? ש: כן. אליעד: מה הבנת אותי? ש: הבנתי שבאופן כללי אין דבר כזה. אליעד: תהיי מרוכזת אוקי. ש: בסדר, ... מושלמים כי, החיים שלי יהיו טובים כי ואת נותנת את הסיבה היחסית, את לוקחת באקטואלית יחסית ומקצינה אותה כאילו היא מושלמת. בדיוק ואז המוח זה לשקר את עצמך לצורך העניין וככה זה עובד זה לדוגמה, זאת דוגמה אחת עכשיו אפשר לעשות את זה בעוד דרכים. את נגיד יכולה נגיד לקרוא ספרים על נגיד אנשים שעשו את זה, לראות וידאו וכו ואז את שוטפת לעצמך את המוח כאילו זה טוב אבל אם תחפשי את המוחלט זה ייפול, אם תזכירי לעצמך שזה טוב רק באופן יחסי זה גם לא כל כך טוב, את צריכה למצוא את התועלות היחסיות ואחר כך לנסות לשכנע את המוח שזה מוחלט. עכשיו צריך להתרכז טוב, אם בן אדם יגיד למוח שלו, אם בן אדם אומר נגיד איזה תועלת יצא לי מזה נגיד שאני עושה ספורט? ... טוב נניח, עכשיו אם בן אדם יגיד לעצמו אוקי אם אני אעשה ספורט החיים שלי יהיו מושלמים כי זה לא יעבוד לו, למה כי הוא שיקר את עצמו. כי המוח יגיד רגע אני לא באמת יהיה מושלם אז למה לך לעשות ספורט, רגע שניה עכשיו אם בן אדם יגיד לעצמו כשאני אעשה ספורט החיים שלי יהיו יותר טובים כי אז המוח גם כן יגיד אוקי זה יותר טוב מה זה משנה, זה לא באמת משנה עדיין יהיה לך בעיות לכן הדרך לשקר זה לשקר בצורה סמויה כשאני אעשה ספורט החיים שלי יהיו טובים כי משהו, עכשיו אם תגיד מושלמים אז אתה הקצנת אז המוח ישלול את זה, אם תגיד יהיו קצת יותר טובים או טובים באופן יחסי המוח יגיד אוקי אז מי צריך את זה לכן תיקח תועלת יחסית תגיד אם אני אעשה ספורט החיים שלי יהיו טובים כי ואתה בעצם לא ציינת מושלמים כי אז המוח יגיד לך לא נכון אבל גם לא אמרת טובים יותר כי אז המוח יגיד רגע מי צריך את זה. אז בעצם לקחת משהו ולא אמרת את כל האמת אמרת כאילו אמת אבל לא את כל האמת. איך אומרים יש להגיד את האמת, ... אמר שזה מוחלט ומי אמר שזה פה מי אמר שזה שם זה לכיוון ההפוך. עכשיו מה יקרה אם לדוגמה נגיד יום אחד נגיד לא יהיה לך כוח לעשות ספורט אז המוח שלך יגיד לך תקשיבי, את לא עושה ספורט ייהרס לך החיים וזה וזה ואת תכנסי לחרדות אז נעשה את אותו תהליך הפוך רגע למה את רוצה ...

... בפוטנציאל. כיצד ההבדל בין בפועל לבכוח משפיע על התחושות שלנו? אליעד מסביר שהמוח האנושי נמצא כל הזמן במתח בין הדברים שהוא חווה בפועל לבין הדברים שהוא חושב שקיימים רק בפוטנציאל. האדם כל הזמן מדמיין מצבים שונים, וכך הוא כל הזמן חווה חיסרון. ...