... למצוא מה טוב במצב. למה? משום שכאשר אדם שואל האם זה באמת רע?, הוא בעצם מעביר את נטל ההוכחה למוח שלו - כלומר, הוא מאתגר את המוח למצוא הוכחות לכך שהמצב באמת רע. לעומת זאת, אם הוא מנסה למצוא את הטוב, הוא בעצמו נדרש למצוא ראיות ... חוויה שלילית, התגובה הראשונית שלו היא לראות בה דבר רע באופן אוטומטי. אך אם נשאל מי אמר שזה רע?, המוח עצמו צריך לספק הוכחות שזה אכן רע. אם אין לו הוכחות חזקות לכך, המוח נוטה להטיל ספק, והתפיסה השלילית מתערערת. לעומת זאת, אם אדם מנסה לחפש את הטוב, עליו עצמו למצוא ראיות שתומכות ... אנו אומרים שמשהו טוב. כלומר, גם ראיית הדבר כרע וגם ראייתו כטוב מבוססות על מערכת אמונות ולא על עובדות מוחלטות. למה יותר קל לשאול האם זה רע מאשר למצוא מה טוב? נניח שמישהו עבר תאונת דרכים. אם הוא ישאל האם זה באמת רע?, הוא עשוי לגלות שההגדרה שלו לרע אינה מבוססת על אמת מוחלטת אלא על אמונה או על נורמות חברתיות. לעומת זאת, אם הוא ינסה למצוא בכוח מה טוב בכך, הוא עשוי להיתקל בקושי, כי המוח שלו אינו רגיל לראות בתאונה דבר חיובי. דוגמה נוספת: נניח שמישהו מאמין שמאחוריו עומד פיל. אם ננסה לשכנע אותו ... מה טוב במצב רע, הוא בעצם מנסה לשקר לעצמו - לא כי המצב אינו יכול להיות טוב, אלא כי המוח שלו עדיין מאמין שהוא רע. לכן, במקום לכפות על עצמנו חשיבה חיובית בכוח, קל יותר להטיל ספק בעצם ההנחה ... למצוא מה טוב במצב. למה? משום שכאשר אדם שואל האם זה באמת רע?, הוא בעצם מעביר את נטל ההוכחה למוח שלו - כלומר, הוא מאתגר את המוח למצוא הוכחות לכך שהמצב באמת רע. לעומת זאת, אם הוא מנסה למצוא את הטוב, הוא בעצמו נדרש למצוא ראיות ... חוויה שלילית, התגובה הראשונית שלו היא לראות בה דבר רע באופן אוטומטי. אך אם נשאל מי אמר שזה רע?, המוח עצמו צריך לספק הוכחות שזה אכן רע. אם אין לו הוכחות חזקות לכך, המוח נוטה להטיל ספק, והתפיסה השלילית מתערערת. לעומת זאת, אם אדם מנסה לחפש את הטוב, עליו עצמו למצוא ראיות שתומכות ... אנו אומרים שמשהו טוב. כלומר, גם ראיית הדבר כרע וגם ראייתו כטוב מבוססות על מערכת אמונות ולא על עובדות מוחלטות. למה יותר קל לשאול האם זה רע מאשר למצוא מה טוב? נניח שמישהו עבר תאונת דרכים. אם הוא ישאל האם זה באמת רע?, הוא עשוי לגלות שההגדרה שלו לרע אינה מבוססת על אמת מוחלטת אלא על אמונה או על נורמות חברתיות. לעומת זאת, אם הוא ינסה למצוא בכוח מה טוב בכך, הוא עשוי להיתקל בקושי, כי המוח שלו אינו רגיל לראות בתאונה דבר חיובי. דוגמה נוספת: נניח שמישהו מאמין שמאחוריו עומד פיל. אם ננסה לשכנע אותו ... מה טוב במצב רע, הוא בעצם מנסה לשקר לעצמו - לא כי המצב אינו יכול להיות טוב, אלא כי המוח שלו עדיין מאמין שהוא רע. לכן, במקום לכפות על עצמנו חשיבה חיובית בכוח, קל יותר להטיל ספק בעצם ההנחה ...

... אתה רוצה יותר להיות בריא או לעשן את הסיגריה? אתה רוצה יותר להיות בריא ואם אתה מנסה להכניס לעצמך למוח אני לא רוצה לעשן סיגריה אתה בעצם מתעסק בצורה לא במהות, המהות היא שאתה רוצה להיות בריא. תחפור לעצמך ... רוצה לעשות ואת זה תמכור לעצמך. יחד עם גם פה יש אותו דבר הפוך זאת אם בן אדם לדוגמה המוח שלו מנסה למכור לו משהו והוא לא רוצה לקנות את זה, נגיד שהמוח של הבן אדם מנסה למכור לו לא לעשן סיגריה והוא כן רוצה לעשן את הסיגריה, אוקי במקרה כזה אסור לו להסתכל על המהות כשהמוח שלו אומר לו אתה יודע אתה רוצה להיות בריא אל תעשן את הסיגריה מה שהבן אדם צריך לעשות לעצמו ... אתה לא רוצה שאני אעשן את הסיגריה? מה זה משנה בוא נעשן את הסיגריה דהיינו, למחוק את המהות. דהיינו, המוח אומר לבן אדם תקשיב אתה רוצה להיות בריא אל תעשן את הסיגריה אבל הבן אדם רוצה לעשן את הסיגריה אז מה שהוא צריך לעשות להגיד למוח שלו תמחק את המילים אני רוצה להיות בריא לא רוצה לעשן סיגריה ולהשאיר רק את הצורה את הביטוי לא ... אין שום בעיה בוא נעשן סיגריה, זה בגדול בנושא של שכנוע עצמי שאם בן אדם נגיד רוצה להתנגד למשהו שהמוח אומר לו לא להסתכל על המהות של זה, נגיד שבן אדם בא לעשות איזו פעולה המוח אומר לו תקשיב אבל מה יצא לך מזה אתה יודע שבכל מקרה אחרי שתעשה את זה לא תהיה מאושר, ... רוצה לעשות את זה אבל לא להסתכל על המהות כי המהות יותר חזקה מהצורה. ולכן הרבה פעמים בן אדם המוח אומר לו משהו והוא רוצה להתנגד לזה אז הוא צריך לקחת את מה שהמוח אמר, לא להסתכל על המהות של מה שהמוח אמר להסתכל רק על הצורה על הביטוי על המסקנה האופרטיבית של מה שהמוח אמר לעשות ולתקוף אותה, לא לתקוף את המהות כי המהות תנצח אבל אם מסתכלים רק על הצורה אז הצורה ... מה שאני רוצה וכן ושם מגניב חיים בריאים טבעיים, גם חיים גם בריאים גם טבעיים ושם מאוד יפה ואז המוח הולך אחרי זה ולא להסתכל על המהות. ולכן אם נסכם את כל הסיפור כולו אז זה הולך ככה, יש ...

רטוריקה, איך לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע ... אתה חושב כך? עולה באופן טבעי, אולם עצם השאלה עלולה לשדר למישהו שהדבר שאמר אינו ברור או נכון באופן מוחלט, ולכן הוא צריך להסביר את עצמו. לדוגמה, אם אדם אומר השעה 19:00, ושואלים אותו למה אתה אומר שזה 19:00?, ... תגיד לי מה השעה עכשיו? הוא יסתכל בשעון אומר לנו עכשיו 19:00, למה אתה אומר שעכשיו 19:00? אוטומטית מרגע שהמוח של הבן אדם שומע את המילה למה זה כמו להגיד לו מה שאתה אומר זה לא בטוח נכון כי ... כל טענה תתפרק. לא תוכל להישאר שום טענה קיימת כי בסופו של דבר אין שום אחיזה לשום דבר הדבר המוחלט היחיד הוא כלום וזה נושא אחר שהוסבר במקומות אחרים. ולכן ברמה העקרונית כל טענה בעולם אם רוצים להחליש אותה ...

... מבלי להבין את החוקיות שמאחוריהן. כאשר מלמדים שיטה לשכנוע, לדוגמה, תגיד ככה ואם תגיד את זה, זה ישתול מחשבה במוח של מישהו, השאלה המרכזית היא: למה זה עובד? האם זה עובד תמיד? זה לא מספיק לדעת שמחקרים הראו כי כשאומרים מילה מסוימת זה משפיע על המוח, עלינו להבין את החוקיות שמאחורי ההתנהגות האנושית. האם השיטות של שכנוע ומכירות תמיד פועלות? רוב השיטות שמלמדים אינן נכונות ... לומדים את הטכניקות בלי להבין את למה מאחוריהם. לדוגמה, אם מישהו אומר לך אם תגיד ככה, זה ישתול מחשבה במוח של מישהו, השאלה היא: למה זה עובד? הבנת הסיבה, או המהות של השיטה, חיונית להצלחה. רבים לא שואלים את ... של NLP ושכנוע פועלות? כאשר מלמדים אותנו שיטה לשכנוע, לדוגמה, תגיד ככה ואם תגיד את זה, זה ישתול מחשבה במוח של מישהו, השאלה המרכזית היא: למה זה עובד? האם זה עובד תמיד? אם אומרים לנו שמחקרים הראו שכשאומרים מילה מסוימת, זה משפיע על המוח, זה לא מספיק. אנחנו צריכים להבין את החוקיות שמאחורי ההתנהגות האנושית. למשל, אם אתה לומד על מכירה, אתה חייב ... לא שמים לב שהרבה מאוד פעמים אם נשאל אותו תגיד ולמה זה ככה? אז הוא יגיד כי מחקרים גילו שהמוח של בני אדם מעדיף לשמוע את המילה לא מאשר לשמוע את המילה כן או סתם איזה משהו אחר כן. ומה שהבן אדם לא מבין שלהגיד מחקרים אמרו או שהמוח של הבן אדם אוהב ככה או ככה זה לא נקרא להבין למה זה כי מחקרים בעצם מראים לך, סטטיסטיקות ... ככה, זה כמו להגיד למישהו אתה אומר שצריך לעשות דבר כזה וכזה אבל למה מה ההיגיון של זה, למה המוח של הבן אדם אוהב כשאומרים לו ככה ולא אוהב כשאומרים לו ככה, למה אם נדבר לבן אדם בצורה כזאת ... לא אבל למה הם עושים את זה. עכשיו מה זה אומר להבין למה? להבין למה פירושו להבין מה החוקיות המוחלטת שימו לב שנכונה ב - 100% מהמקרים לא ב - 99% מהמקרים לא ב - 80% לא ב - ... לזה שטות? כי בסופו של דבר מי שמבין את הפרינציפ אז זה כבר נחשב לשטות, מי שיודע איך עובד המוח של הבן אדם אז גם כל הנושא של שכנוע זה כבר הופך למשחק ילדים עבורו כי זה לא מורכב ... זה חד פעמי, אולי רק בקבוצה שבדקו הם מתנהגים ככה ובמקרה אחר הם לא מתנהגים ככה צריך למצוא חוקיות מוחלטת. כל שכן אם הוא אומר לא תראה זה לא נכון ב - 100% מהמקרים, אז אם זה לא נכון ... הבנת את ההיגיון של זה? ושימו לב עוד פעם מחקרים כשאומרים מחקרים הראו שבני אדם אוהבים על פי סטטיסטיקה והמוח ככה וככה ולמה המוח ככה וככה ולמה זה לא תמיד נכון, אדוני אם מה שאתה אומר לי זה נכון זה צריך לעבוד ב ...

... רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד, אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול למות מזה. המחשבה הזו חוזרת ומטרידה ... או לא, וזאת כדי להשקיט את המחשבה הטורדנית שאינה מאפשרת לו מנוחה. לדוגמה, אם האדם נגע בחוט ולא נפגע, המוח עדיין עשוי לטעון: לא התחשמלת כי לא עמדת על רגל אחת, או כי לא נגעת בכפכפים הנכונים. כך הוא ... גם אז הוא היה נמנע לחלוטין מלגעת. אך בגלל שהמצב לא ודאי והוא נמצא בספק, נוצרת אצלו מחשבה טורדנית: המוח שלו חוזר ואומר לו, יש פה סכנה, אתה עלול למות מזה. המחשבה הטורדנית הזו לא מאפשרת לו מנוחה, ולכן האדם חייב להוכיח למוחו שאין סכנה ממשית על ידי בדיקה בפועל. לדוגמה, לאחר שהוא נוגע בחוט ולא מתחשמל, המוח עשוי לומר לו זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת, או לא נגעת בצורה הנכונה, או ... היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש סכנה, לא אכפת ... השאלה היא למה הוא נוגע בהם אז מה התשובה? התשובה היא כדלקמן, הוא רואה חוט חשוף חשמל חשוף ואז המוח שלו אומר לו אתה יודע זה יכול להרוג אותך ואז הוא אומר למוח שלו לא זה לא יכול להרוג אותי זה לא יהרוג אותי ואז הוא ממשיך להסתובב בבית והמוח אומר לו לא יש פה סכנה זה יכול להרוג אותך ואז הוא בא לאכול ארוחת צהריים והמוח אומר לו אדוני יש פה סכנה בבית זה יכול להרוג אותךואז הוא לא יכול לאכול ארוחת צהריים אז הוא אומר למוח תקשיב בוא ניגע בזה תראה זה לא יכול להרוג אותי תן לאכול צהריים. ויש מקרים הרבה יותר קשים שהבן אדם נגע בחוט ואז המוח אמר לו כן אבל זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת עכשיו תשים את הכפכפים השניים ... אם אני אמות או לא מתישהו הוא ימות. ולכן מה הדרך לטפל בזה? הדרך לטפל בזה היא כדלקמן, כאשר המוח אומר לך תקשיב אתה חייב לגעת בזה כדי שלא תמות וכי זה מטריד אותך אם תמות או לא התשובה הדרך לברוך מהמחשבה היא לא על ידי זה שאתה מוכיח למוח שאתה לא תמות מזה על ידי זה שאתה משכנע את המוח לא אכפת לי למות מזה. זה הרעיון כי אתה תצליח לקחת את המחשבה שמטרידה אותך תקשיב יש לך סכנה ...

... האם טיפש זה רע? לא לדעת כלום, איך להבין יותר מהר? איך לפתח את השכל? איך לחשוב מהר? איך המוח חושב? כמה זמן יש בשנייה? איך להבין דברים? פיתוח החשיבה למה אנשים מפחדים להיות טיפשים ואיך זה קשור לחוכמה? ... לא עושים זאת כי זה יוצר אצלם תחושה לא נעימה של חוסר ידיעה וחוסר ודאות. ההסכמה להודות בחוסר ידיעה מוחלט מאפשרת לראות אפשרויות חדשות. האם אדם באמת יכול לחשוב כל כך מהר? אליעד מעלה שאלה מעניינת נוספת - כיצד ... מחשבה, צריך זמן רב. אבל אליעד מסביר את זה באופן הבא: בתוך כל שנייה קורים המון אירועים קטנים מאוד, והמוח האנושי מבצע כמות אדירה של פעולות באופן כמעט אינסופי. הוא נותן כדוגמה את מצמוץ העין, שמרגיש כמו רגע אחד ... מציג דוגמה נוספת - בעלי חיים מסוימים, כמו חתולים או יתושים, חווים את הזמן באופן שונה מבני אדם, כי המוח שלהם מסוגל לעבד הרבה יותר מידע בכל רגע נתון. מכאן הוא מסיק שגם בני האדם יכולים לבצע הרבה פעולות ...

... חרדות לא הגיוניות? ממה נובעות פרנויות? פוביות, מחשבות שווא, מחשבות רדיפה, מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה, מחשבות טורדניות לא הגיוניות, למה המוח מפחד מדברים לא הגיוניים? למה אנשים מפחדים מדברים לא הגיוניים? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו על המקור של פחדים, ... (רק 20 אחוז). האדם לא הסתפק במחשבה הנכונה חלקית, ולכן הוא החליט לשקר לעצמו באופן מודע. הוא אילץ את מוחו להאמין בשקר שהאישה אוהבת אותו לגמרי, וכתוצאה מכך, לאורך זמן, המוח שלו נפגע. כך נוצר מצב שהוא התחיל להאמין גם בדברים שליליים באופן מוגזם ולא מציאותי. האדם דפק לעצמו את ... לא הגיוניות וחיוביות במיוחד. לדוגמה, אדם שמדמיין שמישהי אוהבת אותו מאוד (אף על פי שהמציאות לא תומכת בכך), ייצור במוחו מצב שבו הוא עשוי להתחיל לפתח גם חשדנות ופרנויה כלפיה, מתוך הפחד לאבד את הפנטזיה. כך, הרגשות החיוביים הלא ... הגיוניות ובאילוזיות? איך נוצר הפחד מאלוהים? איך נוצר הפחד מהשטן? איך נוצרת התאהבות לא הגיונית? התאהבות בבר רפאלי, איך המוח מפחד מדברים לא הגיוניים? ממה נובע פחד לא רציונאלי? למה אני מבין שאין שום היגיון לפחד ואני עדיין מפחד? ...

איך המוח לומד? האם חזרה יוצרת הבנה? לחזור על חומר כדי להבין אותו, חזרתיות כדרך למידה, סדר הלימוד, באיזה סדר הכי ... פעמים, כך הוא יזכור אותו טוב יותר. לדוגמה, אדם יודע את שמו רק משום שחזרו עליו שוב ושוב עד שהמוח התרגל לזה, ואפילו יכול להגיב בטעות כשמישהו צועק שם דומה לשלו. לעומת זאת, כאשר מדובר במידע שיש בו היגיון ... לומד חומר שוב ושוב בלי התבוננות, הוא לא יבין את החומר טוב יותר ואפילו עלול להבין אותו פחות כי מוחו מתרגל ולא מתאמץ להבין מחדש. האם הפסקה של למידה עוזרת להבנה? אליעד מדגיש שלפעמים הפתרון הטוב ביותר להבנת חומר ... על חזרתיות ולמידה עמוקה: חזרתיות אפקטיבית רק אם היא מלווה בהתבוננות. חזרה טכנית עלולה להזיק להבנה, כי היא גורמת למוח לעבוד על אוטומט. לפעמים עדיף להפסיק ללמוד לזמן מה ואז לחזור עם התבוננות חדשה. יש חומר לימודי לינארי שחייב ... איך ללמוד חומר קשה? סדר לימוד מומלץ איך מתבוננים בחומר? האם למידה לינארית טובה יותר? הספר להיות אלוהים איך המוח לומד?

... למה הרגלים טובים זה רע? מה זה הרגלים? למה כל ההרגלים הם רעים? שינוי הרגלים, איך נוצר הרגל? איך המוח פועל מתוך הרגל? להפסיק הרגל, לפעול מתוך הרגל למה הרגלים טובים הם בעצם רעים? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ... שבעצם, הרגלים טובים הם רעים בדיוק כמו הרגלים רעים, ואפילו באותה המידה. מהו בכלל הרגל, ואיך הוא פועל על המוח? הרגל הוא מצב שבו האדם עושה פעולות בצורה אוטומטית, ללא חשיבה מראש. אם אדם לפני ביצוע פעולה כלשהי, בודק ... אינו מעודכן תמיד לסיטואציה הנוכחית. הדוגמה של שימוש בווייז - למה הרגל הוא כמו ניווט ישן? אליעד מביא דוגמה מוחשית בנושא של ניווט באמצעות אפליקציית ווייז. אם אדם הפעיל את ווייז אתמול וקיבל מסלול נסיעה, ואחר כך ניתק את ... הרגל? אליעד מסביר שאנשים פועלים מתוך הרגלים כי חשיבה דורשת מאמץ. הם אינם בעלי מספיק שכל, המחשב שלהם (כלומר המוח שלהם) איטי, ולכן הם מעדיפים להשתמש בזיכרון האוטומטי (קאש) ולא להשקיע מאמץ לחשוב מחדש כל פעם. מהו ההרגל היחיד ...

... מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא נראית מזויפת? למרות שיש כאלה הטוענים ששינון מנטרה הוא מעין זיוף או ... על מנטרה באופן מתמשך, היא דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל. לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר ... המציאות. מה ההבדל בין ויפאסנה לבין שינון מנטרות? אליעד מפרט את ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על ... הסוף עם התהליך. כשמגיעים לסוף הדרך, כבר לא חשוב האם השכל היה גדול או קטן, כי במצב של הבנה מוחלטת ממילא השכל נעלם לחלוטין. הוא מדגיש כי חשוב ללכת עד הסוף בכל דרך שבה בוחרים, ולא להתעכב באמצע. ההליכה ... רק חצי - אמיתית או חלקית. איך נראה מצב של ללכת עד הסוף במדיטציה או מנטרה? כדי להגיע להבנה מוחלטת באמצעות מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר ... העצמי נמחקת לחלוטין. הוא אומר כי רוב האנשים לא באמת מגיעים למצב זה, ולכן אינם משיגים הבנה עמוקה באופן מוחלט. לדוגמה, אם מישהו משנן את המנטרה עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת יגיע למצב שבו גם ההכרה הפיזית תיעלם, ויחד איתה תיעלם ההזדהות עם הגוף ועם התחושות. מדוע בכל זאת מומלץ ... נותן דוגמה לכך שכאשר אדם קם מהכיסא לאחר ששינן מנטרה, הוא מיד חוזר לשכלו הרגיל, לעומת מי שהבין באופן מוחלט את האמת, שיכול להמשיך בפעולות היומיומיות ועדיין להישאר במצב של הבנה פנימית עמוקה. האם תהליך מדיטטיבי יכול להיות פתרון ... במדיטציה כדי להימנע מתגובות כעס. לדבריו, פתרונות כאלה הם זמניים בלבד ובסופו של דבר האדם ימאס בהם ויחפש פתרון מוחלט יותר. הפתרון האמיתי מגיע רק כשהאדם הולך עד הסוף בתהליך ומגיע להבנה אמיתית של האחדות והאי - קיום של השכל. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן מוחלט עד הסוף, כי רק כך אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות ... או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת ... אבל בעיקרון מה טוב בזה שאם אתה נגיד חוזר על איזה מילה אתה בעצם דופק לעצמך איכשהו קצת את המוח ואז מה שקורה שאחר כך כשאתה משתמש בשכל אתה לא נעול על כך שהשכל צודק כי אתה כאילו אומר ... אומרת שניהם טובים השאלה אם הלכת עד הסוף כי אם אתה מפעיל את השכל אתה גם מבלבל לעצמך את המוח, אתה גם דופק לעצמך את המוח תבין מה אתה אומר אתה אומר אם אני משנן מנטרה אני סתם דופק לעצמי את המוח, אני משקר את עצמי בורח מעצמי. ש: לא אתה כאילו עושה, בורח לאיזשהו מקום נעים. אליעד: אבל גם כשאתה ... הסוף זה כבר כל כך יחלחל בתוכך שאתה כבר לא תלוי בזה, אתה תוכל לעשות פעולות ותוך כדי זה המוח שלך יהיה כבוי. זה לא משנה מה שבאתי להגיד הקטע זה עד הסוף אני חושב שיותר קל זה להבין ... כי יש אחד שכאילו, אני חושב לא אמרתי שאני יודע. אליעד: ברמה הלוגית אתה צריך לנסות לדפוק לעצמך את המוח לגמרי בקטע של המנטרות כדי להגיע למה שאנחנו מדברים, אתה כאילו צריך לאשפז את עצמך בכפייה אבל לצאת מהשכל ... משוגע שלא יודע שהוא קיים אתה צריך להיות יותר משוגע מכל המשוגעים בעולם, אתה צריך כל כך לדפוק את המוח שאפילו לא תדע שאתה קיים. ש: תגיד לי שניה וויפאסנה לעומת זאת זה לא מנטרה זה שאתה כאילו אתה ...