קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד ... בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה שהם רואים ברגע נתון. איך השינויים המוחיים משפיעים על תפיסת הזמן והמרחב של הילד? כשהילד גדל, הוא מתחיל להבחין בין מה שהוא רואה למה שהוא לא ... לו מאחורי בד, פשוט לא קיים יותר. זהו תהליך שמראה כיצד הילד מתחיל להתפתח ממצב של תפיסת עולם מאוד מוחשית, חסרת זמן ותחום, לעבר הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה ... היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. תהליך זה דורש ממוחו של הילד מאמץ, שכן הוא מתחיל להבין שיש דברים מעבר למה שהוא רואה, ושפעולה מורכבת כמו הליכה לעבודה, לדוגמה, ... ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה תהיה יותר מבוססת על השכל ועל זיכרון, מאשר רק על ... לדוגמה, מבוגר מבין שכשמישהו יוצא מחדר, הוא עשוי לחזור מבלי שיתערער קיומו של אותו אדם. זהו תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד כולל את היכולת לדמיין את מה שקרה לפני, ובאופן כללי, ילדים יותר ... על הדרך בה הדברים פועלים מאחורי הקלעים. לדוגמה, אם מראים להם אובייקט שמתחיל להיעלם, הם לא מבינים את הרמזים המוחיים מאחורי הפעולה הזו. למבוגרים יש יותר ניסיון, יותר יכולת לחשוב בצורה ביקורתית ולהבין את מה שעומד מאחורי הדברים, ולכן ... זמן ומרחב של ילדים התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים ההבדלים בין חשיבה של ילדים ומבוגרים איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים

... ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן מהי המשמעות של חיים ארוכים והאם הם באמת טובים? ההבנה האנושית על ... הזמן קצר אם היה נמצא במצב של סבל מתמשך, בעוד שכשכולם חיים חיים ארוכים, המשמעות של זמן משתנה. כיצד המוח שלנו מפרש זמן? מה שנראה כזמן ארוך מאוד יכול להיראות אחרת אם כל החיים נמצאים במצב דמוי - כלא, שבו אין לאדם מקום לברוח או משהו שיכול לשבור את השגרה. לפי אליעד, זהו מצב שבו המוח פשוט לא מבחין בין זמן ארוך לבין זמן קצר, כי הכל הופך לחוויה שגרתית שמוכרת. האם זמן ארוך מאוד ... דבר. אבל אם כולם היו חיים מאה שנה, הכל היה נראה אחרת. המשמעות של חיים קצרים היתה הרבה יותר מוחשית, והחיים היו נתפסים כמאבק תמידי, בלי תחושת זמן ריקה. מהו פתרון המהותי שמציע אליעד? הסיפור התנכי של אלוהים שמקצר ... אנו חיים ולהתמודד עם המגבלות שבו. המשמעות של חיים ארוכים מה ההבדל בין זמן ארוך לבין זמן קצר? כיצד המוח מפרש זמן? האם חיים ארוכים באמת טובים? מהו הפתרון המהותי לחיים קצרים?

אושר למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו היה שהתחושות של רע לי או טוב לי אינן בהכרח נכונות או מוחלטות. אליעד הסביר שלעיתים אדם מרגיש רע, אך לא בהכרח שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, כי הוא לא תמיד בטוח במה שהוא מרגיש. אם אדם לא ... עצמו שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, אליעד הציע כי אנשים יכולים לחוות תחושות של לא רוצה את זה, אך ... בזה. פעמים רבות, ישנו ספק במחשבותיהם: האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל לא להיות בטוח בכך. אם אדם לא יכול לדמיין מציאות אחרת, ... כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב?

... אנשים שגם כאשר הם רגועים, יכולים לגמגם, אך בדרך כלל הלחץ מוסיף להחמיר את המצב. איך מתבצע תהליך הדיבור במוח? אליעד מציין כי תהליך הדיבור מתחיל מהשכל, שמבצע סדר פעולות בתהליך של יצירת מילים. הדיבור הוא כמעט אוטומטי, כלומר, ... באופן תקני. אליעד מסביר כיצד מדובר בתהליך של חוסר סבלנות שבו האדם לא נותן לעצמו את הזמן להפעיל את המוח בצורה נכונה. הוא נותן את הדוגמה של אדם שמנסה ללמוד את המילה תפוח. במקום להתמקד כל פעם במילה אחת ...

... את המאמץ המנטלי והרגשי בחיי היום - יום. הוא ממליץ להקפיד תמיד לדבר על הדברים השליליים באופן סובייקטיבי ולא מוחלט. למשל, במקום לומר זה בלתי אפשרי להגיד אני כרגע לא יודע איך לעשות את זה. במקום לומר האוכל לא ... לומר האוכל הזה כרגע לא מספיק טעים בעיניי. לדבריו, ככל שאדם מתרגל לדבר בצורה סובייקטיבית על דברים שליליים, כך המוח שלו יתרגל לראות את השליליות כזמנית ופחות מוחלטת, ובהדרגה תפחת תחושת הסבל. מצד שני, אליעד ממליץ על דיבור אובייקטיבי על דברים חיוביים, כמו האוכל טעים מאוד! או זה יפה לכולם!. בכך הוא מדגיש שהדברים הטובים יכולים להיתפס בצורה מוחלטת, ואילו הדברים הרעים צריכים להצטמצם ולהיתפס באופן סובייקטיבי. אליעד טוען כי התרגול הפשוט הזה מספיק לפתור את כל סוגי הבעיות, משום שבסופו של דבר, המוח מתרגל לראות בעיות כחוויות סובייקטיביות בלבד. כיצד גישתו של אליעד כהן מתקשרת לגישת רבי נחמן? אליעד כהן משווה בין ... לה תשובה מפורטת. הובהר כי גם מושג זה צריך להיבחן לפי הגישה הכללית שהוצגה: לראות את השלילה בצורה פחות מוחלטת וסובייקטיבית יותר. אם אדם מסוגל ליישם את העיקרון הכללי שהוצג קודם לכן לגבי כל הדברים השליליים, הוא יכול גם ... את כל המאמץ המחשבתי והרגשי שבא לידי ביטוי ברצון ובהשוואה מתמדת בין המצוי לרצוי. כיצד להפוך מחשבות שליליות לפחות מוחלטות? מוסבר שאם האדם מתחיל לדבר על החסרונות שלו במונחים סובייקטיביים ולא מוחלטים, הוא מצמצם את חוויית הרע. למשל, במקום לומר זה בלתי אפשרי, אפשר לומר כרגע אני לא יודע כיצד, במקום ... שאני מכיר, ובמקום האוכל לא טעים לומר האוכל הזה לא מספיק טעים בעיניי כרגע. כל הגישות הללו מובילות את המוח להתרגל לראות שההגדרות השליליות הן נזילות ותלויות בהסתכלות סובייקטיבית. דרך הפעולה הזאת, על פי ההסבר, מביאה בהמשך לשינוי בתפיסת ... בכלל אתה לא תבדיל בין יש לאין. ש: איך? אליעד: כדי להגיד פה יש ופה אין זה כבר מאמץ המוח אומר יש לי או אין לי למה אתה מתאמץ לבדוק כל הזמן גם לבדוק יש או אין יש לי ... מה תגיד לי כרגע יש שאלה, אני כרגע לא מבין או אני לא יודע איך אל תדבר דברים רעים במוחלטות אל תגיד אין אפשרות אין פתרון לא יודע זה אל תגיד את זה, זה הכל אם אתה תעשה את ... עושה את זה נפתר לו כל הבעיות למרות שזה פתרון פשוט מי שיעשה את זה יעבוד לו, למה כי המוח יתרגל אני מסביר למה כי המוח יתרגל לראות בעיות כסובייקטיביות עד שאתה תגיד למצב שאפילו ההפרדה בין יש לאין תגיד אני כרגע חושב שיש הבדל ... וואו איזה האוכל טעים אוכל לא טעים תגיד אתה יודע האוכל הזה לא מספיק טעים בעיני הדברים הטובים דבר במוחלטות תגיד כולם יודעים תראה איזה יופי, זה מדהים יפה רע דבר בסובייקטיבי או טוב דבר איך שבא לך אובייקטיבי ... לא אכפת לי עכשיו איך תדבר על הטוב מה שחשוב שהדברים הרעים תדבר עליהם בסובייקטיבי בצמצום לא בהכללה לא במוחלטות, לא בטוטליות לא אין אפשרות אני לא יודע איך או עד כה לא הצלחתי. מה אתה אומר? ש: זה ...

... יום. מהי המניעה הגדולה ביותר בדרך אל האושר לפי אליעד? המניעה הגדולה ביותר שאליעד מתאר, היא המניעה שנמצאת בתוך המוח עצמו - כלומר, כאשר יש לאדם מחלוקת פנימית בין הלב לבין המוח. האדם יכול כבר להגיע פיזית עד למקום שבו נמצא הצדיק או האמת, הוא יכול להתגבר על כל הקשיים החיצוניים, ... פנימיות שמערערות על נכונות הדברים. לכן, המניעה האמיתית והגדולה ביותר אינה חיצונית, אלא פנימית - בתוך האדם עצמו, בין המוח ללב. איך מתמודדים עם המניעה הפנימית והקשה ביותר? ההתמודדות עם המניעה הפנימית דורשת מאמץ מיוחד - מסירות נפש. לפי ...

... בדיון מעמיק על השאלה האם טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכיאטריות וכדורים פסיכיאטריים באמת מסוגלים לפתור בעיות נפשיות, דיכאון וחרדות באופן מוחלט או רק חלקי וזמני. אליעד כהן מסביר כי טיפול פסיכיאטרי מבוסס בעיקר על הנחה שבעיות נפשיות נובעות מחוסר איזון כימי במוח, כמו מחסור בחומרים מסוימים (דופמין, סרוטונין וכו), ולכן התרופות מנסות לשנות את הרכב החומרים הללו במטרה ליצור תחושה טובה ... את התחושה, אבל לא לפתור את עצם הבעיה, כי הסיבה לתחושה הרעה נמצאת בתפיסת המציאות ובמחשבות שלו, ולא בחומרים במוח. אם אותו אדם יאבד את ביתו או יעבור משבר נוסף, הכדור לא יוכל למנוע את התחושה הרעה. האם השינוי הכימי במוח יכול באמת לפתור את בעיות הנפש? אליעד מתייחס לתהליך פסיכולוגי וקוגניטיבי שהוא מציע כפתרון עמוק יותר לבעיות נפשיות. הוא ... שהסבל הנפשי, אפילו במצבים הקשים ביותר, קשור בסופו של דבר לאופן שבו האדם חושב על המציאות ולא בכימיה של המוח בלבד. הוא מבהיר כי סבל עמוק ויסודי נובע מתחושת חוסר, מכך שהאדם רוצה משהו מאוד בסיסי כמו תחושת שלמות, משמעות או ערך עצמי מוחלט, וכשהוא לא מקבל את זה, הוא סובל באופן עמוק. הסבל העמוק הזה לא יכול להיפתר על ידי כדורים או ... לדוגמה, הוא מסביר שאדם יכול להרגיש טוב יותר בעקבות פעילות ספורטיבית שמעלה את רמת הסרוטונין, אך זה לא פתרון מוחלט לבעיה עמוקה של תחושת חסר משמעות או ריקנות קיומית. במצבים מסוימים, גם אחרי ספורט או נטילת תרופות, האדם עדיין ... את רמת הסרוטונין, השינוי הכימי הזה קרה בעקבות שינוי במחשבות ובהבנה הפנימית שלו, ולא להיפך. האם באמת קיימת תלות מוחלטת בין הנפש לגוף? אליעד כהן מתאר שהקשר בין הגוף לנפש הוא מורכב יותר ממה שנראה לעין. הוא טוען שלמרות ... לא ניתן לטעון בביטחון מלא שכאשר הבעיה הפיזית תיפתר, גם הבעיה הנפשית תיפתר לחלוטין. הנפש לא תמיד תלויה באופן מוחלט במצב הגופני. האם תמיד אפשר לפתור את הבעיה הנפשית דרך ההבנה השכלית? אליעד מדגיש שקיימת דרך עמוקה ויסודית יותר ... מתמיד, אלא רק בידיעה בסיסית אחת - לשאול האם אני באמת יודע? ולהטיל ספק עמוק במה שהאדם תופס כאמת מוחלטת. הוא נותן דוגמה: אדם הנמצא בחרדה יכול להירגע בשנייה אחת אם יודיעו לו שהאיום שהטריד אותו נעלם, בלי ששום חומר כימי הוכנס למוחו. אליעד טוען שהשינוי הוא ברמת המחשבה וההבנה, ולכן הוא זה שגרם לשינוי הכימי במוח, ולא ההפך. האדם הרגיש טוב בזכות השינוי בהבנה, וכך עלה גם הסרוטונין במוח, ולא כי הסרוטונין עלה קודם. מדוע יש אנשים שתרופות פסיכיאטריות אינן עוזרות להם? אליעד מסביר שאנשים שתרופות אינן עוזרות ... הסבל, הבנה שהכל אפשרי ושום דבר אינו מחויב. ההבנה הזו לא תלויה בשום חומר חיצוני, ובכך היא נותנת פתרון מוחלט ועמוק. אליעד מתייחס לכך שפסיכיאטרים לרוב לא מכירים את התהליכים הנפשיים הפנימיים באמת, ולכן מציעים פתרונות תרופתיים שטובים בעיקר ... הוא מתמלא בשמחה מיידית, ללא תרופה. הדבר מוכיח שהבעיה העמוקה ביותר היא תמיד פנימית ושכלית. כיצד ניתן להגיע לפתרון מוחלט של בעיות נפשיות? אליעד מציע שיטה המבוססת על חקירה עצמית עמוקה ויסודית של מחשבות, רצונות ותחושות. הוא אומר שבכל ... ספק בכל מה שנראה לו מחויב. לדבריו, הטלת הספק העמוקה ביותר בכל מה שהאדם בטוח בו תוביל אותו לתובנה מוחלטת שתשחרר אותו מכל סבל נפשי. אליעד מסיים בטענה שתרופות וחומרים חיצוניים עשויים לעזור במקרים שטחיים, אך במקרים עמוקים, רק ...

איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית איך יכול להיות שהמוח חושב שמשהו קיים? כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה יש כוס, למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על כך שאותו הדבר גם אינו קיים. למשל, כדי לומר שיש קיר, חייב להיות במוח גם הידע של המצב ההפוך, שאין קיר. מדוע? מפני שאם לא היית יודע מהו אין קיר, לא היית יכול ... שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך ... פיל. כך למעשה נוצרת תפיסה של דבר מתוך הניגוד שלו. ברגע שאדם חושב שיש דבר כלשהו, באותו הרגע מתקיים במוחו רשימו של המחשבה שאין. זה מה שמאפשר את ההכרה בקיומו של הדבר. אם לא היה זיכרון של ההיפך, לא היה מתאפשר למוח להבחין בין יש לאין. האם אפשר לחשוב רק על דבר אחד באופן מוחלט? לפי אליעד, אי אפשר לחשוב באופן מוחלט רק על דבר אחד, מכיוון שהמחשבה תמיד מתבססת על ההבדל בין שני הפכים. אם אדם היה חושב אך ורק ... משהו, הוא חייב לחשוב במקביל גם על האין, אחרת המילה יש תהיה חסרת משמעות. האם אפשר לדעת משהו בוודאות מוחלטת? לפי אליעד כהן, האדם לעולם לא יכול להיות בטוח באופן מוחלט בשום דבר, וזאת מכיוון שכדי להיות בטוח, יש לחשוב אך ורק על הדבר עצמו, ללא המחשבה על ההיפך שלו. ... על מגבלת הוודאות האנושית. מה המשמעות של כלום מול משהו? אליעד מסביר שיש ואין בפני עצמם הם חסרי משמעות מוחלטת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם אומר יש לי כסף, הדבר משמעותי רק בגלל שהוא מודע גם לאפשרות שאין ... חסרת משמעות. לכן, כל מושג מוגדר ביחס להיפוכו, ובאופן מהותי הוא כלום. במילים אחרות, מושגים כשלעצמם חסרי משמעות פנימית מוחלטת. איך יוצאים מהפרדוקס של כלום מול משהו? הדרך היחידה לצאת מהפרדוקס הזה, לפי אליעד כהן, היא להבין ולהפנים באופן עמוק שאין הבדל בין כלום למשהו. רק כאשר האדם מצליח להבין שברמה המוחלטת אין באמת הבדל בין יש לאין, בין כלום למשהו, הוא משתחרר מהפרדוקס ומתחושת חוסר הוודאות. כל עוד האדם מאמין ... הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם, תיעלם כל שאלה וכל ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה ... זו הוא מבין או תופס את המושג קיר. באופן הזה הזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל מושג או מחשבה הוא למעשה כלום בפני עצמו, מפני שהוא חסר משמעות בלי המחשבה ההפוכה לו. המוח מייצר אשליה של משמעות רק על ידי משחק בין שני הקצוות של הניגודים. למשל, אם לא היית יכול לחשוב ... השאלות שלו יתבטלו מאליהן. כאשר מגיעים להבנה שהמשמעות היא תוצר של ההשוואה בין ניגודים, מבינים שהכל בעצם זהה באופן מוחלט, ולכן אין צורך בחיפוש אחר משמעות נפרדת. איך המוח חושב? מה זה רשימו? האם אפשר לדעת בוודאות? איך המוח מבין? האם יש הבדל בין יש לאין? מהי מודעות עצמית?

... גרם לו לחשוב פחות על המציאות השלילית או לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה. התרופות משפיעות על החומרים במוח, כמו סרוטונין, דופמין, אדרנלין, אבל לפי אליעד, שום כמות של חומרים במוח לא יכולה להבטיח לאדם אושר אם האדם חושב שהמציאות לא כרצונו. מה קורה כשהשפעת הכדור הפסיכיאטרי או המדיטציה נגמרת? ... שינית את המציאות (אתה כבר לא רעב), אבל באמת גם שינית את הרצון שלך. כי אם היית רוצה שובע מוחלט ללא שום פשרה, אוכל לא היה מספק אותך. תמיד האדם מתפשר ומשנה משהו גם ברצון וגם במציאות, ולכן הפתרון ... אותו איך הכדור הרגיע אותו, עכשיו אני יודע משהו בוודאות של מאה אחוז לא משנה כמה סרוטונין יהיה לך במוח ולא משנה כמה דופמין יהיה לך במוח, איזה עוד שמות יש? ש: יש. אליעד: איזה תביאי עוד סוג. ש: יש גם אדרנלין מה זה משנה. אליעד: ולא משנה כמה אדרנלין יהיה לך במוח לא משנה כמה דברים שאמורים לגרום לך להרגיש יותר או פחות נוח יש משהו אחד שבטוח אם אתה תחשוב ... לעבוד עכשיו נהיה לך יותר רע ממקודם לעומת זאת מה שאני מציע זה תכנס תדע את הנוסחה תבין איך המוח שלך עובד ותהיה מסוגל להיכנס לתוך המוח של עצמך ולשכנע את עצמך בדברים כאלה ואחרים. ש: אבל אלא אם כן כשאתה נעזר בדברים מסוימים אבל גם ... גם איזו מטרה אתה מנסה להשיג אם לצורך העניין נגיד אתה רעב ומה שאתה מחפש זה להיות שבע באופן מוחלט אל תלך לאכול זה לא יעזור לך ואם אתה מחפש להיות שבע לשלוש שעות לך תאכל. אותו דבר לגבי ... אוכל לא היה עוזר לך, הסיבה שכשאתה אוכל אתה מרוצה זה בגלל שויתרת על הרצון שלך להיות שבע באופן מוחלט. זאת אומרת שאתה תמיד מתפשר על משהו ברצון ותמיד אתה גם משנה משהו במציאות אתה אף פעם לא רק ...

... לחקור עד הסוף, הוא יפסיק לפחד. ההגעה לנקודה הסופית, שבה כבר אין שום אפשרות נוספת לפחד ממנה, תביא לפתרון מוחלט של הפחד. האם ההתמודדות עם הפחד תגרום לאובדן צלם אנוש? אליעד מתייחס לחשש של אדם שעלול לאבד את צלם ... זה נכון, אתה בטוח שהייתה אבולוציה, אתה בטוח שאין לך בחירה, אתה ראית הדופמין איך הוא משפיע לך על המוח? לא ראית אתה מאמין. בדקת אתה בטוח שזה מה שגורם, אתה בטוח במאה אחוז? אתה לא בטוח. ש: אם ...