הבנת הנקרא, ניתוח NLP, לנתח טקסט, ניתוח לשוני, איך עובד המוח? חקר המוח האנושי, בלשנות, חקר השפה, משמעות מילולית, סמנטיקה, פרגמטיקה, פסיכובלשנות, התפתחות רוחנית, תת מודע מה הקשר בין ניתוח טקסטים להבנה עמוקה של המוח האנושי? ההרצאה מתמקדת בתהליך של הבנת טקסטים דרך ניתוח לשוני ו - NLP (עיבוד שפה טבעית). אליעד כהן מדגיש את החשיבות שביכולת להבין כל מילה בצורה מעמיקה ולנתח את המחשבות שעוברות במוח כשקוראים טקסט. תהליך זה עוזר לפתח את יכולת ההבנה של המילים וההקשרים השונים שבהן, ולעיתים גם להבין את מהות ... פרט קטן בטקסט, ומסביר כיצד כל מילה או ביטוי יכול לשנות את המשמעות כולה. הוא מתאר את התהליך שבו המוח מפרש את המילים בצורה אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, ומציג את רעיון הניתוח העמוק של כל מילה או חוויה. לדוגמה, הוא מציין ... על כך שזו מיומנות שכל אחד יכול לשפר אם יתאמן בהבנת טקסטים בצורה מעמיקה. מה ההבנה האינטואיטיבית שאנחנו מבצעים כשהמוח מפרש טקסטים? אליעד מדבר על העומק של ההבנה האינטואיטיבית, שהיא הבנת התמונה הכללית של טקסט או חוויה. הוא מציין ... בתמונה משפיע על החוויה שלנו. תהליך זה מזכיר את הדרך שבה ניתוח טקסטים מאפשר לנו להבין את התהליך של המוח שלנו בהבנת כל פרט ופרט. כל מילה בטקסט, כל גירוי שנקלט בתודעה שלנו, עשוי לשנות את ההבנה שלנו של ... את התודעה ולחדד את ההבנה שלנו לגבי המחשבות והתפיסות שלנו. ככל שננתח יותר טקסטים, נוכל להבין את התהליכים שעוברים במוחנו בצורה מעמיקה יותר. הוא מציין כי הכוונה היא לא רק להבין את המשמעות המילולית של הטקסט, אלא להבין גם ... הם משפיעים על התפיסות שלנו. הבנת הנקרא ניתוח NLP הבנת טקסטים ניתוח לשוני תודעה ותת - מודע פסיכובלשנות חקר המוח האנושי

... מה לא ניתן לחשוב? פיל בחור של מחט, גבולות התודעה, יש ואין בו זמנית, עבר ועתיד בו זמנית, איך המוח חושב? איך המוח מוגבל? מהי המגבלה היחידה של השכל האנושי? השכל האנושי מסוגל לדמיין ולחשוב כמעט על כל דבר אפשרי, אך אליעד כהן מסביר שישנה מגבלה אחת בלבד, והיא החשיבה על דבר והיפוכו בו - זמנית. לדבריו, המוח אינו מסוגל לתפוס מצב שבו שני הפכים קיימים באותו זמן ובאותו מקום, כמו יש ואין בו - זמנית. המגבלה ... מסוימים, ומכאן נובעת כל מגבלת החשיבה. מה הדוגמה של הפיל שעובר דרך חור של מחט ממחישה? אליעד מביא כדוגמה מוחשית את הרעיון של פיל שעובר דרך חור של מחט, כאשר הוא מבהיר שאיננו מדבר על שינוי בגודלם של הפיל ... איך יש ואין בו - זמנית קשור ליכולת לדמיין פיל במחט? כדי לדמיין את הפיל עובר דרך המחט, צריך המוח לחשוב על יש ואין בו - זמנית. במצב כזה, המחט צריכה להיות קיימת במקום מסוים ולא קיימת באותו מקום ... את הסיטואציה הזאת. אליעד חוזר ומסביר שוב, שהסיבה היחידה שאדם לא יכול לדמיין דברים מסוימים היא בדיוק המגבלה הזו, שהמוח אינו מסוגל לתפוס את היש והאין כמתקיימים יחדיו באותו מקום ובאותו זמן. מהו ההסבר לגבי העבר והעתיד שמתקיימים בו - זמנית? אליעד נותן דוגמה נוספת לתפיסה בלתי אפשרית של המוח: לחשוב שמשהו כבר קרה, אבל באותו זמן גם להרגיש שהוא עדיין לא קרה. אפשר להגיד שמשהו קרה או יקרה, ... שזה קרה או שזה לא קרה עדיין. הסיבה לכך היא אותה מגבלה של יש ואין בו - זמנית. אם המוח היה מסוגל לחשוב על יש ואין יחד, אז היה אפשר גם לתפוס את העבר והעתיד כמתקיימים יחד בו - זמנית. כיצד דוגמת הספה והשולחן ממחישה את הרעיון של יש ואין? אליעד כהן נותן דוגמה מוחשית נוספת. הוא מדבר על כך שאם בחדר יש שולחן, אז זה אומר שיש משהו ספציפי, ובאותו רגע בדיוק אין משהו אחר במקום של השולחן. כלומר, המוח שלנו תופס את המציאות בשני רבדים: הרובד הראשון הוא המציאות הממשית, שבה דבר ספציפי מתקיים ברגע נתון. הרובד השני ... מבטל אוטומטית את האין ספה, והמציאות תופסת רק דבר אחד בכל רגע נתון. מה היה קורה אם לא הייתה למוח מגבלה של יש ואין? אליעד מסביר שאם המוח לא היה מוגבל במחשבתו בעניין של יש ואין בו - זמנית, הוא היה מסוגל לדמיין כל דבר. זאת אומרת, ... יכול להיות מלא וריק בו - זמנית, גדול וקטן בו - זמנית, עבר ועתיד בו - זמנית, אז למעשה המוח היה מסוגל לחשוב על כל דבר ללא הגבלה. ההגבלה הזו היא למעשה הדבר היחיד שמונע מהמוח לדמיין מצבים מסוימים, ולכן היא המגבלה היחידה האמיתית של החשיבה האנושית. יש ואין בו זמנית מגבלות השכל האנושי איך המוח חושב? האם אפשר לדמיין פיל במחט? מה זה עבר ועתיד בו זמנית? גבולות התודעה

... רגשות, להבין רגשות, להיות מודע לעצמך, מודעות עצמית, מבוא לניתוח טקסטים, למה לנתח טקסטים? להבין את עצמך, לנתח את המוח, איך המוח חושב? למה כדאי לנתח את המחשבות ואת הטקסטים שאנחנו אומרים? ניתוח טקסטים וניתוח מחשבות הם שני צדדים של אותו ... מגוף ראשון לגוף שני, ללשון עבר או הווה? הניתוח הזה נעשה כדי לחשוף את מה שקורה מאחורי הקלעים של המוח. כיצד מתבצע בפועל תהליך ניתוח המחשבות והטקסטים? אליעד מציע דוגמה מעשית: האדם יקליט את עצמו מדבר על משהו שראה ... זה. בדרך זו, ניתן לחשוף כיצד האדם מפרש את המציאות, כיצד נוצרות מחשבותיו ורגשותיו, ולהתחיל להבין את התהליך שבאמצעותו המוח יוצר את חוויית המציאות. מה המטרה העמוקה של תרגול ניתוח המחשבות? המטרה האמיתית של ניתוח מחשבות וניתוח טקסטים, לפי ... למצב שבו האדם מבין לעומק את ההבדל בין עובדות לפירושים. אליעד מסביר שהאדם צריך להגיע להכרה שכל מה שעובר במוחו הוא למעשה פירוש בלבד, והעובדה היחידה שקיימת באופן מוחלט היא כלום. הוא חוזר ומדגיש שהמטרה היא שהאדם יחווה את המציאות גם כמוגדרת וגם כלא מוגדרת בו - זמנית. ... ליותר חד, יזהה מהר יותר מתי הוא או אחרים משקרים, מתי הוא פועל באופן אוטומטי ולא מודע, וכך גם המוח שלו פחות יוליך אותו שולל. אליעד מדגיש שאם האדם לא יתרגל ניתוח של מחשבות וטקסטים, הוא יהיה פגיע יותר למניפולציות, לא רק מצד אנשים אחרים, אלא גם מצד המוח שלו עצמו. המוח ימשיך לעבוד עליו כי האדם לא מודע מספיק לתהליכים שעומדים מאחורי המילים והמחשבות שלו. מדוע חשוב להבחין בין עובדה לפירוש במהלך הניתוח? העיקרון של הבחנה בין עובדה לפירוש הוא קריטי, משום שהמוח כל הזמן מייצר פירושים. אליעד מסביר שברגע שהאדם מתרגל לראות שכל מחשבה או אמירה שלו היא פירוש בלבד, הוא ... וכך הוא יכול לשחרר עצמו ממחשבות שליליות או תחושות חרדה, מכיוון שהוא מודע לכך שאלה פירושים בלבד ולא עובדות מוחלטות. האם ניתוח מחשבות מוביל בהכרח ליותר חרדות? אליעד מבהיר שלפעמים תהליך הניתוח עלול להביא את האדם להיות מודע ליותר ... הוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל יותר לשאול שאלות. הוא יבין שכל מחשבה או הגדרה שיש לו אינה מוחלטת, ולכן אי אפשר לשאול על שום דבר, כיוון שהכל הופך להיות כלום. בנקודה הזו, האדם חווה שחרור מוחלט מכל חרדה או פחד, מכיוון שהוא מפסיק להזדהות עם הפירושים והמחשבות שלו. התוצאה הסופית של התהליך הזה, כפי שאליעד מתאר, היא מצב שבו האדם חי באופן חופשי לחלוטין, מכיוון שהוא לא כבול יותר על ידי הפירושים של המוח שלו. איך לנתח מחשבות? הבדל בין עובדה לפירוש מודעות עצמית גבוהה איך להפסיק חרדות? איך המוח חושב? מה נותן ניתוח טקסטים?

... נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך ... דבר מתרחש כשמנסים לחשוב על נקודה אחת במרחב - מיד עולה השאלה מה נמצא לצידה, מעליה, או מתחתיה. כך שהמוח האנושי אינו מסוגל לתפוס נקודה בודדת של זמן או של מקום באופן נקי לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. ... נוצר קודם לשני. הכל קשור זה בזה באופן מהותי. מדוע אנחנו מתבלבלים בין עבר, הווה ועתיד? אליעד מתייחס לכך שהמוח שלנו לא באמת מסוגל להבחין בצורה מוחלטת בין עבר, הווה ועתיד. כל ההבדל בין זמנים אלו הוא תחושה סובייקטיבית. למשל, הוא מציין כי אירועים שקרו בעבר יכולים להרגיש כאילו הם מתרחשים עכשיו, או שדברים שעדיין לא התרחשו עשויים להרגיש כמציאות נוכחית. הוא מסביר זאת בכך שהמוח מחבר לכל תמונה או זיכרון תגית (property) המסמנת את האירוע כעבר, הווה או עתיד, אך לעיתים מתרחשות טעויות. המוח לפעמים מתבלבל, ומערבב זיכרונות ואירועים. הוא נותן כדוגמה זוג שרבים בגלל משהו שקרה בעבר, אף על פי שהאירוע כבר אינו רלוונטי כרגע, המוח ממשיך לחוות את האירוע הזה כאילו הוא מתקיים בהווה, ולכן התגובות שלהם אינן מתאימות למציאות האמיתית. איך המוח מבחין בין מה שקיים לבין מה שלא קיים? אליעד מוסיף כי המוח מבחין בין מציאות לדמיון בצורה דומה להבחנה בין זמנים: הוא מצמיד תחושה לכל תמונה או אירוע. הוא אומר שכשאדם ... מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון ... במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית?

... רצויות הן תופעה שכיחה מאוד. אליעד כהן מסביר שאנשים רבים נוטים להתמודד עם מחשבות אלו בדרך של הכחשה והתנגדות מוחלטת, אך פעולה זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה מחשבה שלילית כמו אני רוצה לפגוע בעצמי, או אני רוצה להרוג מישהו, התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו זה לא נכון בכלל. אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר. האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? לפי אליעד ... מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא לגמרי לא נכונה, המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם לה ... חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של אני בכלל לא רוצה להתאבד עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל האם באמת בכלל לא?, וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית. איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה? הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן מאוזן. במקום הכחשה מוחלטת, יש להודות בכך שיש במחשבה גרעין מסוים של אמת, אבל הוא חסר משמעות ביחס לרצונות האמיתיים שלנו. לדוגמה, במקום ... נכון, אולי יש בי צד קטן שמעוניין לברוח מהמציאות, אבל אני רוצה פי מיליון יותר לחיות. גישה זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את המחשבה. למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי (בכלל לא נכון), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן והמחשבה נכונה במידה כלשהי. כך ... העיקרון של אליעד ניתן ליישם בתחומים רבים נוספים. לדוגמה, בסוגיה כמו הסכסוך הישראלי - פלסטיני, אם אדם אומר באופן מוחלט: אנחנו לא עושים להם שום עוול, הוא מזמין ספקות וויכוחים פנימיים שיערערו אותו. עדיף לומר: נכון, מהיבט מסוים אנחנו ... מפסיקה את הרדיפה של המחשבות? כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסתנכרן עם המציאות, ואין בו קונפליקט פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה היא פשוט ... יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית. כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו זה לא נכון בכלל!, המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - אולי זה כן נכון במשהו?. הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. לכן, הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם מחשבות כאלו היא לא להתנגד להן באופן מוחלט, אלא להכיר בכך שיש בהן היבט כלשהו של אמת, אך הן אינן בהכרח מייצגות את המציאות או את הרצונות ... מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!. אך בפועל, המוח עלול לא לקבל את זה ולשאול: באמת בכלל לא? אולי קצת?. זה יוביל למעגל מחשבתי בלתי נגמר. במקום זאת, ... יכול להיות שיש היבט קטן שבו יש לי רצון לברוח מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות. כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה. מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן? כאשר אדם אומר לעצמו אני בכלל לא רוצה להתאבד, המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית. הפתרון הוא להכיר בכך שיש ... אינו רלוונטי או דומיננטי. זה נכון לגבי כל מחשבה שלילית או פולשנית - ההתמודדות הנכונה אינה להתנגד אליה באופן מוחלט, אלא לתת לה את מקומה בפרופורציה המתאימה. כיצד להשליך את העיקרון הזה על תחומים אחרים? ניתן ליישם את אותו ... משהו אחוז כל מחשבה, לכן אם בן אדם יש לו איזו מחשבה והוא אומר המחשבה הזאת לא נכונה בכלל המוח אומר לו אבל זה כן נכון ואז הוא מתחיל להתווכח כן נכון לא נכון לכן הכי טוב זה להיצמד ... לא מעניין אותי מה פתאום שאני אחשוב ככה אין בזה שום היגיון איך שאתה אומר אין בזה שום היגיון המוח אומר לך באמת אין בזה שום היגיון אולי יש היגיון ואתה מתכחש. כשמחשבה רודפת אחריך העניין זה תיצמד לאמת ... אתה בבעיה תמיד זה נכון קצת אבל לא רלוונטי לי. ש: תסביר את זה יותר תעמיק בזה. אליעד: נגיד שהמוח אומר לך נגיד פתאום באה אליך מחשבה נגיד שאתה רוצה נגיד להתאבד נניח. ש: נניח. אליעד: אוקי הוא יגיד ... הזמן וכו אז אם נגיד לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד אני בכלל לא רוצה להתאבד מה פתאום המוח אומר רגע אני בכלל לא רוצה להתאבד באמת לא רוצה להתאבד כי אתה איך שאתה מוסיף את ה - בכלל לא רוצה להתאבד המוח אומר לא נכון אולי אתה כן רוצה למה אתה אומר שאתה בכלל לא רוצה כי המוח קשה לו לתפוס את ה - בכלל הזה את ה - בכלל לא רוצה קשה לו לתפוס ואז הוא ... אני לא רוצה להתאבד. ואז אתה עוד יותר נלחץ אתה אומר לא נכון אני בכלל לא רוצה להתאבד ואז המוח עוד יותר ואז אתה עוד יותר נאחז ב - בכלל ואז המוח עוד יותר רודף אותך. ש: למה? אליעד: כי המוח לא מאמין לעצמו המוח כשאתה אומר אני בכלל לא רוצה להתאבד נניח אז המוח אומר אבל זה לא באמת זאת לא האמת כי מה האמת שאתה באמת גם רוצה. ש: נכון. אליעד: המוח לא מאמין לגרסה שאומרת בכלל לא רוצה איזו גרסה יותר אמיתית נכון יש היבט מסוים שנגיד אני רוצה להתאבד ... נשמע לי שאתה אומר על אמת מסוימת או אמת פשוטה שלי. אליעד: באופן יחסי זאת האמת בסדר לא האמת המוחלטת לא יודע אם היא מוחלטת באופן יחסי. ש: הבנתי. אליעד: אם מחשבה רודפת אותך אתה לא חייב להתכחש אליה אתה יכול להיפטר מהמחשבה לא ...

הבנת הנקרא, YNET, ניתוח NLP, לנתח טקסט, ניתוח לשוני, איך עובד המוח? חקר המוח האנושי, בלשנות, חקר השפה, משמעות מילולית, סמנטיקה, פרגמטיקה, פסיכובלשנות, NLP, משמעות המילים, NLP מהו הניתוח של אליעד כהן על ... לשנות את אופן ההבנה שלנו את המידע. לדוגמה, כאשר כותבים היה על סף התקף לב ופגעתי בזוגיות עם אשתי, המוח באופן טבעי נוטה להקשר את התקף הלב עם הזוגיות, אף אם לא נאמר בפירוש שהמשקל היה הגורם הישיר לכך. האם ניתוח טקסטים מאפשר להבנה עמוקה יותר של המילים? אליעד מציין שלפעמים, המוח שלנו מוסיף אינפורמציה שלא נאמרה ישירות בטקסט. הוא מדגים זאת על ידי דוגמת הכתבה שבה אדם מציין שהוא היה ... יכול להבין בצורה ישירה שהמשקל היה הגורם הישיר לבעיה הבריאותית. לעומת זאת, כאשר הכותב לא מציין זאת בצורה ישירה, המוח המיומן של הקורא ישלים את המידע, מה שמוביל להבנה שונה של המצב. מהו תפקידו של ה - NLP בהבנת ...

תחושת חיסרון, אחדות ההפכים, לחשוב על דבר והיפוכו, איך המוח חושב? בפועל ובכוח, להבדיל בין דבר לדבר, אין הבדל בין יש לאין, איך המוח עובד? מהי תחושת החיסרון ואיך המוח מבין אותה? תחושת החיסרון היא הרגשה של רצון להשיג משהו שחסר, כאשר אליעד כהן מסביר לעומק את משמעות החיסרון ... הוא לא מדמיין את האפשרות שיהיה לו בית. ההסבר ממשיך ומעמיק: כאשר אדם חושב שיש לו דבר מסוים באופן מוחלט, הוא אינו מרגיש חיסרון כלפיו. למשל, אדם שנושם באופן סדיר לא מרגיש חיסרון בחמצן כי הוא בטוח שיש לו ... החמצן, אז הוא היה מתחיל להרגיש את החיסרון. תחושת החיסרון תלויה תמיד בתפיסת האפשרות ולא רק במציאות עצמה. כיצד המוח מבדיל בין בפועל לבכוח? אליעד מסביר את ההבדל בין בפועל ובכוח. בפועל הוא מצב ממשי שקיים כרגע, ובכוח הוא ... הפוטנציאל שיהיה שולחן נוסף בחדר הוא מצב שקיים רק בכוח, כלומר, כפוטנציאל ולא במציאות כרגע. לפי אליעד, הבחירה של המוח מהו בפועל ומהו בכוח נעשית על פי תפיסת האדם עצמו, בהתאם למה שנראה לו יותר ממשי או אפשרי. המוח האנושי תמיד עושה הפרדה בין מצב יש לבין מצב אין. יש נתפס כממשי ובפועל, ואין נתפס כמשהו שאינו קיים ... שהוא לא איננו, ומה שמגדיר את התחושה שמשהו לא קיים הוא העובדה שהוא איננו קיים. כלומר, הכל יחסי ולא מוחלט. לדוגמה, אדם יכול להסתכל על שולחן ולומר שהוא ישנו, כי הוא לא יכול לחשוב על האפשרות שהשולחן איננו. אך ... ללא מאמץ. התרגיל הוא לשאול שאלות כמו מי אמר שזה נכון? או מי אמר שזה מחויב? כדי להרגיל את המוח לראות את ההפכים. מדוע התודעה תמיד מרגישה חיסרון ואיך משתחררים מזה? אליעד מסביר שהחיסרון אינו תלוי במה שיש או ... בין יש לאין גורמת לאדם להרגיש חיסרון תמידי, כי תמיד משהו ייחסר. אם אדם רוצה להשתחרר מתחושת החיסרון באופן מוחלט, הוא חייב לוותר על ההבדל בין יש לאין ולהבין לעומק שאין הבדל אמיתי ביניהם. אבל כדי להשתחרר לגמרי מהחיסרון, האדם חייב לוותר על תפיסת המציאות שלו באופן מוחלט, מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר. אך אליעד מבהיר שהוויתור על ההבדל בין יש לאין ... נובעת מתפיסת ההבדל בין יש לאין, ובכדי להשתחרר ממנה צריך להתבונן עמוקות ולהבין שההבדל הזה הוא יחסי בלבד ולא מוחלט. האימון לראות את ההפכים בו זמנית עוזר להפחית את התחושה הזו, אך ויתור מוחלט על תחושת החיסרון דורש לוותר על התפיסה הבסיסית של ההבדל בין דבר להיפוכו. מהי תחושת חיסרון? מה ההבדל בין בפועל ובכוח? האם יש הבדל בין יש לאין? איך לחשוב על דבר והיפוכו? כיצד המוח מחליט מה ממשי?

... במשא ומתן איך לשתול מחשבות בתת מודע? איך להעביר מסרים? איך שותלים מחשבה? ההרצאה מתחילה בהסבר על האופן שבו המוח מנתח מידע. המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. לדוגמה, כאשר אדם שומע את המשפט כאן יש שולחן ירוק, המוח מפרק אותו ומבצע סדר של ניתוח: תחילה הוא מפרש את המילים כאן, יש, שולחן וירוק בנפרד, ואז בודק את ... מאוד. באמצעות הצגת האמיתות החלקיות הללו, המוכר משתיל בלקוח את המחשבה שהדירה עשויה להתאים לו, גם אם לא באופן מוחלט. שימוש בטכניקות שכנוע פוליטיות שיטה זו אינה מוגבלת למכירות בלבד, והיא גם מופיעה בפוליטיקה. כאשר יש פוליטיקאי בשלטון ונתונות ... מסוימת, כך שהציבור יחשוב שהמצב תחת הנהגתו של המנהיג היה חיובי. השתלת מחשבות באמצעות ניסוח עקיף כדי להשתיל מחשבות במוח של אדם מבלי לומר את הדברים בצורה ישירה, ניתן להשתמש בניסוחים עקיפים. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו לקנות רכב ... למרחקים ארוכים. הטנדר הזה מאוד נוח בתנאי נהיגה בעיר. הטנדר הזה מצוין לנסיעות שטח. באמצעות חזרה על רעיון זה, המוח של השומע מבין שמדובר ברכב טוב, ובסופו של דבר הוא עשוי להניח שהוא מתאים לו גם כן. איך להגן ... נעשית על ידי ניסוחים מניפולטיביים, וכך הוא יכול להימנע מלקבל מסרים חיצוניים בצורה לא מודעת. סיכום ההרצאה מסבירה כיצד המוח מנתח את המידע שהוא שומע בשלבים, וכיצד ניתן לנצל את המידע הזה כדי לשתול מחשבות בתודעה של אחרים, בעיקר ... ניתוח. טכניקות שכנוע מניפולציות חשיבתיות איך לזהות מניפולציה השפעת שפה על התודעה איך לשתול מחשבות הבנת מבנה ניתוח המידע במוח המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת שלמה אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. כאשר משפט נאמר, המוח מפרש תחילה את המילים הבודדות, לאחר מכן את הצירופים שלהן, ואז את כל המשפט כולו בהתאם להקשרו. לדוגמה, כאשר שומעים את המשפט כאן יש שולחן ירוק, המוח מפרק אותו כך: קודם כל, הוא מפרש את המילים כאן, יש, שולחן וירוק בנפרד. לאחר מכן, הוא מנתח צירופים כמו כאן יש, כאן יש שולחן ולבסוף את כל המשפט השלם. איך ניתן לנצל זאת לשכנוע? העובדה שהמוח מפרש כל רכיב בנפרד יכולה לשמש כלי רב עוצמה בהעברת מסרים ושכנוע. כאשר רוצים לגרום למישהו להאמין במשהו, ניתן ... מאוד נוח כאשר נוהגים בעיר. הרכב הזה מעולה ביחס לרכבים אחרים בקטגוריה. על ידי חזרה על הרעיון שהרכב טוב, המוח של השומע מסיק שהוא כנראה טוב גם עבורו. איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי? כדי לא ליפול לשיטות שכנוע ... הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע העברת מסרים איך למכור, איך לשתול מחשבות ואיך חושב ואיך המוח משתכנע. וזה הולך ככה הרעיון הוא שהמוח ששומע עובדות כאלה ואחרות יש לו כמה רבדים איך בעצם הוא מנתח את המידע שהוא שומע, אוקי לדוגמה נגיד אומרים למישהו כאן יש שולחן ירוק, אוקי אז מה שהמוח עושה הוא קודם כל מנתח מה פירוש המילה כאן מה פירוש המילה יש ואחר כך הוא בודק מה פירוש ... בודק מה פירוש המילים כאן יש שולחן וכו וככה הוא מנתח את המשפט. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהמוח כששומע את המילים כאן יש שולחן ירוק הוא לא בעצם מקליט את כל המשפט ומנתח את כולו בבת אחת, ... המשפט כולו לפי ההקשר שלו. מה היתרון שזה נותן? היתרון שזה נותן מי שמבין את זה הוא בעצם מבין שהמוח לפעמים מנתח את הדברים גם לא לפי ההקשר המלא שלהם, מה זה אומר בפועל איך מזה גוזרים עכשיו שיטה ... לומר לו הדירה הזאת טובה עבורך בגלל בכלל שהיא לא טובה. בין כך ובין כך רוצים לשתול לבן אדם במוח שלו את המחשבה שאומרת שהדירה הזאת טובה עבורו אז מה שעושים, המוכר שרוצה למכור את הדירה מה שהוא צריך ... המקרים ואת המשפטים שבהם המשפט הזה כן נכון ואז הוא יכול לשלב אותם ולשכנע את הבן אדם ולשתול לו במוח מסרים כאילו באמת המוצר הזה מתאים לו או מה שזה לא יהיה. איפה נגיד לדוגמה משתמשים בזה במערכת בחירות ... צריך לקחת את המשפט שרוצים שהשומע יחשוב ולשלב אותו בתוך הקשרים בתוך היבטים שבהם הוא כן נכון. עכשיו אם המוח של הבן אדם היה יודע לקחת את כל המשפט כחבילה אחת ולנתח אותו רק כמקשה אחת ממילא זה לא היה עובד הטריק הזה על המוח של האנשים, למה? כי הבן אדם נגיד אומרים לו אתה יודע אם לסבתא היו גלגלים אז היא הייתה עושה ככה וככה הוא אומר כן אבל לסבתא אין גלגלים אבל אף על פי כן המוח של הבן אדם הוא לא לוקח רק את המשפטים כמקשה אחת הוא גם לוקח את המילים בפני עצמן. ודרך ... מזה עכשיו אומרים לו למה אתה נפגע מזה?, אבל תבין את ההקשר תראה מה דיברנו. אבל אין מה לעשות המוח לכשעצמו כשהוא שומע את המשפט הוא נפגע מהמילה הזאת הוא נתפס למילה הזאת, למה הוא נתפס למילה? כי המוח מפרש גם כל מילה בפני עצמה הוא לא מפרש את המשפטים רק בהקשר המלא שלהם או את המילים רק ... של המשפט. ולכן בעצם ברגע שהבן אדם שומע את המשפטים המלאים שבתוכם מה שרוצים להגיד לו זה נכון אז המוח שלו גם מקבל את המסרים האלה והמחשבות משתנות לו בתת מודע. זה דבר ראשון עכשיו מה קורה אם בעצם ... טוב ביחס ל... האוטו הזה מאוד טוב כאשר... כל מיני משפטים כאלה ואחרים כאשר דוחפים את זה בשיחה אז המוח של השומע יכול מזה להבין או להשלים את החסר או מה שזה לא יהיה שהאוטו הזה מאוד טוב עבורו ...

... אני מרגיש רע כל הזמן? למה החיים קשים? למה תמיד יש בעיות בחיים? למה החיים כל כך קשים? למה המוח מייצר בעיות? למה אני כל הזמן סובל? למה אני לא מצליח להיות מאושר? למה קשה להיות מאושר? איך להתמודד ... האישיים שלו, אותן בעיות ימשיכו להופיע. מהו המנגנון הפנימי שמייצר בעיות בחיים? אחת התובנות המרכזיות של אליעד כהן היא שהמוח האנושי תמיד יוצר בעיות חדשות. גם אם אדם יפתור את כל בעיותיו הקיימות, בעיות חדשות תמיד יופיעו. כדי להמחיש ... רשום את כל הבעיות שלך בחיים. דמיין שכל הבעיות הללו נפתרו לחלוטין. שאל את עצמך: האם אתה מרגיש שלמות מוחלטת? האם המוח שלך לא יתחיל לייצר בעיות חדשות? תשובתו של רוב האנשים היא שבסופו של דבר בעיות חדשות צצות. המוח לא יכול להתקיים ללא בעיות, שכן תפקודו מבוסס על ניגוד בין הרצון לבין המציאות. מה אפשר לעשות עם המידע הזה? במידה ואדם מבין שהמוח תמיד ייצור בעיות, יש שתי דרכים להתמודד עם המידע הזה: בחירת הבעיות: אדם יכול לבחור מטרות ויעדים שיאתגרו אותו ... המציאות תכתיב לו מטרות שהוא לא בהכרח ירצה להתמודד איתן. חקר עמוק של המנגנון: ישנם אנשים המעוניינים לחקור למה המוח שלהם מייצר בעיות, ואם ישנה אפשרות לחיות בהרמוניה עם המציאות מבלי להרגיש התנגדות מתמדת. סיכום: איך להתמודד עם הבעיות ... להתמקד רק בפתרון בעיות פרטניות, כדאי לנסות לזהות את שורש הבעיה ולראות כיצד ניתן להתמודד איתו. על האדם להבין שהמוח תמיד ייצור בעיות ושהוא יכול לבחור את הבעיות שירצה לפתור. המרדף אחרי האושר? טיפול בסימפטום מכנה משותף של בעיות המוח מייצר חסרונות למה אני כל הזמן מרגיש רע? כיצד להתמודד עם בעיות ואיך לבחון את שורש הסבל בחיים? כאשר ... דפוסי ההתנהגות האישיים שלו, אותן בעיות ילוו אותו גם בעבודתו החדשה. המנגנון הפנימי שמייצר בעיות אחת התובנות המרכזיות היא שהמוח של האדם תמיד מייצר בעיות חדשות. גם אם יפתור את כל הבעיות הקיימות, ייווצרו חדשות. ניתן לבדוק זאת בניסוי ... שיש לך כרגע בחיים. 2. דמיין שכל הבעיות האלו נפתרו לחלוטין. 3. שאל את עצמך: האם אני מרגיש שלמות מוחלטת? או שמא המוח שלי מתחיל לייצר בעיות חדשות? התשובה ברוב המקרים תהיה שמופיעות בעיות חדשות. המוח של האדם אינו יכול להתקיים ללא בעיות, שכן הוא מתפקד על בסיס ניגוד בין הרצון לבין המציאות. מה ניתן לעשות עם המידע הזה? בהנחה שהאדם מבין כי המוח שלו תמיד ייצור בעיות, עליו לשאול את עצמו כיצד ניתן להשתמש בזה בצורה חכמה. קיימות שתי דרכים להתמודד עם ... מטרות שהוא לא בהכרח ירצה להתמודד איתן. חקר עמוק של המנגנון - ישנה אפשרות לשאול שאלה רחבה יותר: מדוע המוח שלי בכלל מייצר בעיות? האם קיימת אפשרות לחיות בהרמוניה עם המציאות בלי להרגיש צורך מתמיד בהתנגדות? מי שרוצה להעמיק ... להתמודד איתו. איך להתמודד עם בעיות המנגנון של יצירת בעיות הקשר בין רצון למציאות איך לפתור בעיות בשורש למה המוח מייצר בעיות המרדף אחרי האושר, טיפול בסימפטום, טיפול בבעיות, מכנה משותף של בעיות, המרדף אחרי מילוי הרצון, סבל בחיים, ... כל הזמן מרגיש רע? איך לבחור את הסבל? איך לבחור ממה להרגיש רע? איך לבחור את הבעיות בחיים? למה המוח מייצר חסרונות? טיפול בשורש הסבל, האם אפשרי להיות מאושר? למה באמת אני לא מאושר?

... המילים במשפט, יותר גדול או גדול יותר, מאוחר יותר או יותר מאוחר, המילה יותר, לימוד NLP, ללמוד NLP, איך המוח מפרש? איך לשכנע אנשים? איך לנסח משפט? מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? בהרצאה זו, אליעד כהן דן בהשפעה של סדר המילים במשפטים על האופן שבו המוח מפרש את משמעותם. הוא מציין כי המילים יותר ו - גדול הן דוגמה מצוינת לכך שסדר המילים משנה את ... ב - גדול יותר הדגש הוא על גדול עצמו. אליעד מסביר שהמיקום של המילה יותר משנה את הדרך בה המוח מעבד את המילים ומגביר את החשיבות של המילה המופיעה לפניה. איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול בצורה שונה לפי הסדר בהן הן מופיעות במשפט. כשאומרים יותר טוב, המילה יותר משדרגת את הטוב, ומעבירה תחושה של חיזוק או מחויבות. לדוגמה, אם אומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח מפרש זאת כתחושה של כובד ומחויבות. לעומת זאת, אם אומרים טוב יותר שלא תעשן, המילה יותר לא מעבירה את אותה תחושת הכובד. באופן כללי, כאשר המילה יותר מופיעה בתחילת משפט, המוח מפרש אותה כהשוואה או עמידה מול משהו אחר, דבר שמשפיע על התחושה הכללית של המשפט. מה ההשפעה של המילה ... על השכנוע? שימוש במילים כמו יותר יכול להיות כלי חזק לשכנוע, שכן המיקום שלהן במשפט משנה את האופן בו המוח מפרש את המסר. כאשר אנו רוצים לשכנע מישהו, עלינו להקפיד על מיקום המילים כדי להעביר את תחושת המחויבות או החיזוק הרצוי. לדוגמה, כשאומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח שומע את זה בצורה שגורמת לאדם להרגיש מחויב למסר, בעוד שאם נאמר טוב יותר שלא תעשן, השפעת המסר תהיה ... הבדל בהשפעה על התחושה. מאוחר יותר משדר עיכוב פחות משמעותי, בעוד ש - יותר מאוחר משדר עיכוב גדול יותר. המוח קולט את המילים בצורה מדורגת, ולכן סדר המילים משפיע על האופן בו השומע תופס את משמעותן. מהי ההשפעה של מיקום המילה יותר על תחושות ההשוואה? מיקום המילה יותר משנה את הדרך בה המוח מפרש את ההשוואה. לדוגמה, כשאומרים הוא הצליח יותר, המילה יותר משדרגת את ההצלחה בהשוואה לאחרים, בעוד אם היינו אומרים הוא יותר הצליח, התחושה הייתה שונה. המוח מפרש את המילים בצורה שונה כשיש שינוי בסדר המילים, ולעיתים תחושת ההשוואה יכולה להרגיש חזקה יותר או חלשה יותר, ... מילה, במיוחד כשמדובר במילים כמו יותר, כדי להשתמש בהן בצורה חכמה לשכנוע. מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? איך המילים משפיעות על השכנוע? ... בין יותר טוב וטוב יותר? איך סדר המילים במשפט משפיע על המשמעות? ההסבר מתמקד בהשפעת סדר המילים במשפט ובפרשנות המוח לשילוב מילים כמו יותר ו - גדול, מהיר. כאשר אנו בוחנים את המשפטים יותר גדול ו - גדול יותר, ... משתמשים במילה יותר בהקשרים כמו יותר טוב או יותר מאוחר, יש לכך השפעה על תחושת המחויבות או השכנוע של המוח. לדוגמה, כשאמרים יותר טוב שלא תעשן יש תחושה של חיזוק או מחויבות, בעוד שכאשר נשמע את טוב יותר שלא תעשן, אין אותה תחושת כובד. כמו כן, יש הבדל בעיבוד המילים במוח, כאשר המילה יותר מכילה לעיתים מסר סמוי שמתאר את ההשוואה למשהו אחר, כך שהמוח מפרש את המשפטים בצורה שונה. האם סדר המילים באמת משנה את התחושה? אליעד מבהיר שבמקרים מסוימים, שינוי סדר המילים ... מאוחר יותר עשוי להעביר תחושה של עיכוב פחות משמעותי, בעוד ש - יותר מאוחר מרמז על עיכוב משמעותי יותר. המוח קולט את המילים בצורה מדורגת, כשאנו שומעים את המילה הראשונה אנו מקבלים תחושה מסוימת, וההשלמה של המילה השנייה משנה ... מהיר היא דוגמה למילים שמכילות את המילה יותר, שמספקת מידה של השוואה. אליעד מסביר כי כשאומרים רכב מהיר יותר, המוח מבין שהרכב הזה מהיר ביחס לרכב אחר. כל שינוי בסדר המילים יכול לשדר תחושות שונות, כמו האם המהירות נתפסת ... יותר, לדוגמה, המילה יותר משדרגת את ההצלחה בהשוואה לאחרים, אך אם היינו אומרים הוא יותר הצליח, התחושה תהיה שונה. המוח מפרש את המילים בצורה שונה כשישנו שינוי בסדרן, ולעיתים תחושות ההשוואה יכולות להרגיש חלשות יותר או חזקות יותר תלוי ... ביכולתן להעצים תחושות ולהגביר או להחליש את ההשפעה של כל מילה בהקשר. מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? איך המילים משפיעות על השכנוע? ...