למה המוח שואל למה? מה הסיבה לשאלה מה הסיבה? מה הסיבה שדברים קורים? איך המוח חושב? למה המוח שואל? למה אני רוצה לדעת? למה דברים קורים? למה יש לי שאלה? למה המוח תמיד שואל למה דברים קורים? אליעד כהן מסביר שהמוח של האדם מתאפיין בכך שהוא נוטה לשאול באופן טבעי שאלות מסוג למה?. בכל פעם שהמוח נתקל במשהו שמתרחש, הוא מתחיל לתהות מה הסיבה שאותו הדבר קורה דווקא כך ולא אחרת. למה בכלל אנשים שואלים ... שלא לשביעות רצונו, הוא יתחיל לשאול למה ולחפש סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה ... שכדור הארץ עגול ולא מרובע, היא מגבלה, כי זה דבר שאף אחד לא שאל את דעתו לפני שנקבע. כאשר המוח מזהה משהו שלא הוא בחר, באופן אוטומטי הוא מתחיל לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של משמעות וסדר בעולם. כאשר ... תהיה יציבה יותר וברורה יותר. הוא ירגיש בטוח ורגוע יותר. אולם ככל שהסיבות אינן מובנות, תחושת אי היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה הזו דווקא נכונה?. זהו מעגל ... את המציאות בדיוק כפי שהיא או כאשר הוא יבין שהמציאות היא בהכרח כפי שהיא ואין לה אלטרנטיבה אחרת. למה המוח שואל למה? מה הסיבה לדברים שקורים? איך המוח חושב? למה יש שאלות במוח? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? האם חייבת להיות סיבה לכל דבר? למה קשה לקבל מציאות ללא סיבה?

... לשכנע? איך לשתול מחשבה? איך לעשות אוטוסוגסטיה? איך לשכנע את עצמך? איך לשמור על הדיאטה? איך ליצור מוטיבציה? איך המוח חושב? שכנוע עצמי איך לשכנע באמצעות הקצנת ודאות? אליעד כהן מסביר לעומק שיטה פסיכולוגית פשוטה אך יעילה, שמטרתה לשכנע אחרים או אפילו את עצמך, על ידי שימוש בעיקרון של אי - הוודאות הטבעית של המוח האנושי. הבסיס לשיטה הוא ההנחה שהמוח לא מסוגל להיות בטוח בשום דבר במאה אחוז. אם ניקח כל רעיון בעולם ונדרוש מאדם להיות בטוח בו במאה ... אחוז שאין לך בכלל חשק לצאת? אתה בטוח שאין שום אפשרות קטנה שאולי בכל זאת בא לך?. מה שקורה במוח האדם ברגע ששואלים אותו שאלות כאלה, הוא מתחיל לבדוק עם עצמו ומגלה מיד שהוא לא באמת בטוח לגמרי, וזה ... לאדם לקבל החלטה שלא לאכול את העוגה מתוך הבנה שהוא לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה. איך מתמודדים כשהמוח משתמש בשיטה הזו לרעה? אליעד מסביר שהמוח שלנו לפעמים משתמש בשיטה זו דווקא כדי למנוע מאיתנו לפעול או לקבל החלטות. לדוגמה, אם אדם רוצה להתחיל עסק חדש או לעשות פעולה מסוימת, המוח יכול לשאול: אתה בטוח שאתה רוצה להקים עסק? אתה בטוח שאתה לא תתחרט על כך?. השאלות האלה יוצרות ספק ואי - וודאות שמשתקות את האדם. במקרים כאלה, הדרך להתמודד עם המוח היא לתקוף את המחשבה עצמה בחזרה. לדוגמה, אפשר לשאול את המוח: אתה בטוח שאני חייב להיות בטוח כדי לעשות את זה? אולי מספיק שאני רוצה לעשות את זה אפילו ב ... רוב יחסי? אליעד מסביר בצורה מאוד מפורטת את ההבדל בין שתי דרכים לקבל החלטות: הדרך הראשונה מבוססת על ודאות מוחלטת - האדם עושה פעולה רק אם הוא בטוח ב - 100% שהוא רוצה אותה. הדרך השנייה והנכונה יותר לפי ... אוטומטית ספק לגבי הוודאות שפיטורים זה רע וכך הוא יכול להרגיש טוב יותר, או לפחות להפסיק להרגיש רע באופן מוחלט. מה המשמעות של ביטחון מלא מבחינה לוגית? מבחינה לוגית, אליעד מבהיר באופן חד משמעי שאין שום דבר מוחלט בעולם. כל אמירה שתבחן אותה עד הסוף תתפרק, כי אף אחד לא יכול להיות בטוח בשום דבר במאה אחוז. ... להסביר גם איך היא פועלת וגם איך להתגונן מהשיטה הזאת. אז השיטה הולכת ככה, השיטה מבוססת על הרעיון שאומר שהמוח לא מסוגל להיות בטוח בשום דבר, אוקי זאת אומרת כל רעיון בעולם שניקח שבן אדם חושב אותו אם נשאל ... מאוד גדולה שואלים את אותו בן אדם אתה בטוח בזה שזה ככה וככה, עכשיו אוטומטית ברגע שעושים כזה דבר המוח אומר וואלה אני לא בטוח, לא בטוח, יפה אז בוא איתנו. עכשיו אם אנחנו לדוגמה יודעים שמישהו לא רוצה ... הרעיון הזה ושואלים האם אתה בטוח שבמאה אחוז שזה ככה, האם יכול להיות שתיאורטית תחשוב אחרת, האם אתה בוודאות מוחלטת חושב שאין סיכוי שככה וככה אוטומטית בן אדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר ולכן זה מקל עלינו לגרום ... פשוט ברגע ששואלים בן אדם האם אתה בטוח שככה וככה ברגע ששואלים אותו את השאלה הזאת אוטומטית שותלים לו במוח מחשבה שבעצם אומרת לו, יש פה סוג של מניפולציה שבעצם אומרת לו תקשיב זה יהיה בסדר אם תעשה את ... על עצמו נגיד לדוגמה בן אדם רוצה לא לאכול, בן אדם נגיד בדיאטה והוא רוצה לא לאכול את העוגה והמוח שלו אומר לו תאכל את העוגה אז מה שבן אדם יכול לעשות כדי לגרום לעצמו לא לאכול את העוגה ולשמור על הדיאטה זה לשאול את עצמו האם אני בטוח ב100% שאני רוצה לאכול את העוגה אין אפשרות שהמוח יגיד כן, אוקי ואם בן אדם אומר כן שאלתי את עצמי אם אני בטוח והמוח אמר כן אז הוא לא מספיק שאל את עצמו האם הוא בטוח כי אם הוא היה אומר לעצמו האם ... האם בכל ליבי בכל מאודי אני מאמין שזה כך ולא אחרת התשובה אף פעם לא יכולה להיות כן כי המוח לא יכול להיות אף פעם בטוח בשום דבר. אוקי שזה נושא בפני עצמו אבל לכן מה שאני בעצם בא ... מחשבות והבן אדם רוצה לחשוב מחשבה אחת יותר ממחשבה אחרת הוא יכול לשכנע את עצמו בדיוק בשיטה הזאת נגיד שהמוח אומר לו תאכל את העוגה, אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה. נגיד דוגמה אחרת נגיד שבן אדם ... פיטרו אותו אוקי ועכשיו רע לו, בן אדם רוצה שלא יהיה לו רע אז מה שבן אדם יכול לעשות המוח אומר לו פיטרו אותך זה רע בן אדם יכול לשאול את עצמו אני בטוח ב100% שאם פיטרו אותי זה ... לחשוב טוב אז אני עושה את ההפך. אוקי עכשיו צריך לשים לב שיש עוד היבט בסיפור הזה, אוקי שלפעמים המוח הוא דווקא משתמש לרעה המוח של הבן אדם משתמש לרעה באופן יחסי בשיטה הזאת של הבטוח ובכך הוא מנטרל את הבן אדם, לדוגמה בן אדם רוצה לעשות איזו פעולה ואז המוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, כל פעולה בן אדם נגיד רוצה להקים עסק אתה בטוח ... הזה, בן אדם רוצה להתחיל התחלה חדשה אתה בטוח שאתה רוצה להתחיל התחלה חדשה בכל מיני נושאים. אוקי עכשיו המוח משתמש לרעה בדבר הזה, למה לרעה מה זאת אומרת לרעה מי החליט שזה לרעה אבל בהנחה שהבן אדם רוצה לעשות משהו אז כל פעם שהוא בא לעשות משהו אם המוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, אתה בטוח שלא תתחרט אין אפשרות להיות בטוח שאתה רוצה ואין אפשרות להיות בטוח שלא תתחרט ולכן המוח פה מנטרל את הבן אדם מלעשות. עכשיו אם בן אדם רוצה לעשות משהו מסוים והמוח אומר לו אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה והבן אדם מרגיש שמה שתוקע אותו זה בעצם שהוא מחפש כל הזמן את החשיבה של האם אני בטוח או לא אוקי אז מה שהוא צריך לעשות זה כשהמוח אומר לך אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה מה שצריך להגיד לו זה אתה בטוח שאני צריך להיות ... שאני 2% אפילו רוצה לעשות את זה זאת סיבה מספיק טובה כדי לעשות את זה שזה הפוך על הפוך. המוח אומר לך אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה אם לא אל תעשה את זה ההפך של זה אומר ... בן אדם בסוף עושה את מה שהוא חושב ש51% יעשה לו יותר טוב מרע אבל אם בן אדם מרגיש שהמוח שלו מנטרל אותו שהוא לא מצליח לעשות דברים כשהמוח אומר לו אתה בטוח שזה טוב כל מה שהוא מנסה לעשות זה אתה בטוח שזה טוב, אתה בטוח שאתה ... בטוח שזה כל דבר אתה בטוח ואז הוא בסוף לא עושה כלום אז מה שבסוף צריך לעשות זה להגיד למוח לא אני לא בטוח אבל אף על פי כן אני יותר רוצה את זה מלא רוצה את זה ואם המוח מתחיל לשגע אז מה שעושים תוקפים אותו בחזרה אומרים לו אתה בטוח שצריך להיות בטוח, למה צריך להיות בטוח ... בטוח שאני לא רוצה לבוא איתכם אז איך נחליט. אוקי בקיצור יש פה המון היבטים וצריך לזכור כל דבר מוחלט לא יכול להתקיים ולכן הבטוח הזה לא יכול להתקיים ולכן כשמצמידים בטוח למשהו המשהו מתפרק או וודאות של 100% ...

מהות וצורה, איך המוח חושב? מה זה מהות? מה זה צורה? ההגדרה של מהות, ההגדרה של צורה, צורה מוחלטת, מהות מוחלטת, מהי מהות? מהי צורה? מהות לא משתנה, צורה תמיד משתנה מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך המוח משתמש בהן? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק ומפורט את ההבדל בין שני מושגים מרכזיים בחשיבה: מהות וצורה. על פי אליעד, הבנת מושגים אלו חיונית להבנת אופן פעולתו של המוח האנושי והאופן שבו אנחנו חושבים, תופסים ומגדירים את העולם שסביבנו. מה זה מהות ומה זה צורה? אליעד מגדיר מהות ... היא הבסיס הקבוע והבלתי משתנה של הדברים. מנגד, צורה היא הדבר שמשתנה כל הזמן, וכמעט בלתי אפשרי למצוא צורה מוחלטת שאינה משתנה כלל. לדוגמה, כשאנו מדברים על כיסא מסוים, המהות שלו תהיה עצם היותו כיסא, בעוד הצורה שלו היא ... ומקום יישאר זהה בשתי נקודות שונות. האם אפשר לחשוב רק דרך מהות או רק דרך צורה? אליעד מסביר שאם המוח היה חושב רק באמצעות המהות, הוא לא היה יכול להבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר, כי מבחינת המהות הכל אותו דבר. הכל אחד. מנגד, אם היה חושב רק באמצעות צורה מוחלטת (כלומר כל דבר במקום ובזמן מדויק), המוח לא היה יכול לראות קשר בין שום דבר לשום דבר, כי כל נקודה בזמן ובמרחב היא ייחודית ולא חוזרת על עצמה. לכן, בפועל המוח עובד באמצעות מהות יחסית וצורה יחסית. לדוגמה, אנו מגדירים מהות יחסית של כיסא כדי להתייחס אליו כמשהו קבוע, והצורה היחסית היא למשל המקום שבו הוא נמצא כרגע. ככה המוח מאפשר לנו לתקשר ולהבין את העולם סביבנו. איך דוגמאות מחיי היומיום מסבירות את מהות וצורה? אליעד נותן דוגמאות שונות ... אותו למקום אחר. לכאורה זה אותו מכשיר, אך אם מסתכלים דרך צורת הזמן והמקום, הוא הפך להיות מכשיר אחר. המוח בוחר להניח שזה אותו מכשיר, אחרת לא היה יכול לתפקד. כל רגע היה צורך לבדוק מחדש את הכל מהתחלה. ... אובייקט ממקומות שונים ובזמנים שונים. המחשב לא יכול בוודאות לקבוע שמדובר באותו אובייקט, אלא רק שהאובייקט דומה. כך גם המוח שלנו פועל ומניח דברים דומים כדברים זהים מתוך יעילות. מדוע המוח בוחר להתעלם מחלק מהשינויים? אליעד מסביר שהמוח מתעלם מחלק מהשינויים בצורות, בעיקר משינויי מקום וזמן, כדי לשפר את יעילותו. אם המוח היה בודק כל דבר מחדש כל הזמן, היינו עסוקים רק בבדיקה בלתי פוסקת של כל פרט ופרט ולא יכולנו לתפקד. לכן המוח מניח שחלק מהפרמטרים (כמו מיקום או רגע מדויק) הם זניחים ולא משמעותיים. למה לפעמים המוח כן מתייחס למקום ולזמן? אליעד נותן דוגמה שבה המקום והזמן הופכים להיות משמעותיים מאוד: לדוגמה, כאשר מאבדים מטבע של ... בהורדה של אגורה מחשבון הבנק, ואירוע זה קורה מיליון פעמים ביום למיליוני אנשים, האגורה פתאום הופכת למשמעותית מאוד. כך המוח מחליט בהתאם להקשר האם שינוי קטן כמו מקום או זמן הופך למשמעותי או לא. האם קיימת מהות או צורה מוחלטת לחלוטין? אליעד מסכם שלא קיימת צורה מוחלטת לחלוטין שניתן להגדירה, כי צורה מוחלטת לא יכולה להיות דומה לשום דבר אחר. אותו דבר גם לגבי מהות מוחלטת, היא אינה ניתנת להגדרה מפני שאם יש לה משהו שדומה למשהו אחר, היא אינה מוחלטת. בסופו של דבר, המוח נע בין שני הקצוות האלה, בין המהות שאינה משתנה והצורה שמשתנה תמיד, וכך מתאפשרת לנו התפיסה וההבנה של העולם. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך המוח חושב? מהי מהות מוחלטת? מהי צורה מוחלטת? האם צורה תמיד משתנה? למה המוח מתעלם משינויים קטנים? למה המקום והזמן חשובים לתפיסה?

איך המוח מזהה פרצופים? איך המוח חושב? איך ליצור עניין? איך למצוא עניין? איך לא להשתעמם? מה לעשות כשמשעמם? איך להפוך אין ליש? איך למצוא הבדלים? איך המוח עובד? חלק 1 איך המוח מזהה פרצופים? המוח מזהה פרצופים באמצעות תהליך שבו הוא מפריד בין פרט לפרט, ומאתר הבדלים קטנים ודקים שמאפשרים לו להבחין בין אדם לאדם. כשאדם נמצא בסביבה מוכרת, הוא יכול לזהות בקלות אנשים שונים כיוון שהמוח כבר מיומן לזהות את ההבדלים. למשל, אם נכנסים לחדר שבו נמצאים אנשים רבים עם חולצות דומות, כמו חולצה בצבע סגול שעליה כתוב תודה, יהיה קשה לזהות אדם ספציפי. אך אם לאדם מסוים תהיה חולצה שונה, למשל בצבע ירוק, המוח יקלוט אותו מיד. אם יביאו אדם לסביבה לא מוכרת כמו קבוצה של יפנים שנראים דומים זה לזה, בהתחלה יהיה קשה מאוד להבדיל ביניהם. במקרה כזה המוח ייאלץ להיכנס לרזולוציה גבוהה ולחפש הבדלים עדינים כמו צורת השיער, גובה, מבנה הפנים או סימנים ייחודיים קטנים אחרים, כדי לזהות ולזכור אדם ספציפי. תהליך ההבדלה הזה מתרחש כיוון שהמוח אינו יכול לעבד במכה אחת את כל המידע, והוא פועל בשלבים: קודם הוא רואה קבוצה, אחר כך הוא מזהה ... לפרטים העדינים ביותר. איך עובד תהליך ההבחנה בין אובייקטים שונים? התהליך של ההבחנה בין אובייקטים שונים הוא תהליך שבו המוח הופך יחידה אחת (אחדות) לכמה יחידות (נפרדות). כאשר מסתכלים מרחוק על שני בניינים הם נראים כדבר אחד, אך ככל ... פנים או ביגוד, ויבין שמדובר באנשים נפרדים. איך להפוך את האין ליש כדי לא להשתעמם? אחת הסיבות לשעמום היא שהמוח לא מוצא מספיק הבדלים במציאות סביבו. כדי להפוך את האין ליש ולהימנע משעמום, יש לחפש ולהתבונן בהבדלים. לדוגמה, אדם ... וליצור עניין דרך התבוננות ברזולוציות גבוהות יותר של המציאות. בדרך זו, אפילו שיחות שנתפסות כמשעממות יתחילו להיות מעניינות, כי המוח ימצא בהן מגוון רחב של הבדלים חדשים ומשמעותיים. רוב האנשים לא עושים זאת משום שהם לא מודעים לאפשרות הזו, ... היה שום דבר, ולכן גם לא היה שיעמום. עם זאת, ההיגיון בתשובה הזו מבוסס על הרעיון של האחדות: באחדות מוחלטת אין כל הבדל, ולכן אין עניין - וכשאין עניין נוצר השיעמום. יצירת העולם, אם כך, היא הפיכת האחד לשניים או לרבים - וכך נוצרים הבדלים ואיתם נוצר עניין. התהליך הזה מתאר בעצם את האופן שבו המוח מתפקד: הוא הופך אחדות לנפרדות, או במילים אחרות, הופך את מה שנתפס כחסר עניין למעניין. ככל שיש יותר הבדלים ... עניין ופחות שיעמום. לכן, מי שרוצה ליצור עניין ולהימנע משעמום חייב למצוא הבדלים, אפילו במקומות שנראים דומים לחלוטין. איך המוח מזהה פרצופים? איך לא להשתעמם? איך למצוא עניין? למה אלוהים ברא את העולם? איך להבדיל בין דברים דומים? איך ...

... מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? מי אני? האם אני הרצון שלי? האם אני המוח שלי? למה אני מזדהה עם הרצון? למה יש לי רצון? האם אני בוחר את הרצון? אני לא אני, אני ... על משמעות המילה אני: כשאדם אומר אני רוצה משהו, למה הוא מתכוון בעצם במילה אני? הוא מציג את הטענה שהמוח אומר לאדם מה לעשות, ואז נשאלת השאלה האם האדם הוא באמת המוח שלו, או אולי הוא משהו נפרד מהמוח שלו, כלומר, האם המוח הוא משהו ששייך לאדם, כמו בית, חולצה או אוטו, ולא האדם עצמו. מה ההבדל בין רצון שלי לבין רצון ... הרצון שלו. למה הוא יסרב? כי יש הפרדה ברורה בין הרצון שלי לרצון של מישהו אחר. לעומת זאת, כאשר המוח של אותו אדם מורה לו לעשות משהו, האדם מבצע את זה מיד ומרגיש שזה הרצון שלו. אליעד מדגיש את ההבדל הזה בצורה פשוטה אך עמוקה: האדם לא מקשיב לרצונות של אחרים אך כן מקשיב לרצונות שהמוח שלו אומר לו לבצע, ולכן נשאלת השאלה מדוע אדם מזהה את עצמו דווקא עם הרצונות שהמוח שלו יוצר, ולא עם הרצונות של אחרים? האם אני המוח שלי או שהמוח שלי הוא משהו שיש לי? כאן אליעד כהן מעמיק את השאלה: האם האדם עצמו הוא באמת המוח שלו או שהמוח הוא רק משהו שיש לאדם, כמו פריט חיצוני? הוא נותן דוגמה ואומר שכשאדם אומר המוח שלי, זה כמו לומר החולצה שלי, האוטו שלי או הבית שלי, כלומר, זה משהו שנמצא בבעלות ולא האדם עצמו. ואם המוח הוא אכן בבעלותו של האדם ולא האדם עצמו, אז מי בעצם אותו האדם שמחזיק במוח? כאן מתגלה אי - הבהירות בשאלה מי אני באמת? מי מחליט מה אני רוצה? אליעד כהן ממשיך ומסביר שאם האדם הוא המוח שלו, אז אין דבר כזה המוח שלי, כי הוא והמוח הם אותו הדבר. במקרה זה, כשאדם אומר אני החלטתי שאני רוצה להרגיש טוב, הוא מתכוון לומר שהוא עצמו החליט, ולא שהמוח שלו החליט עבורו. אבל כאשר מתרחשת סיטואציה שבה משהו קורה נגד רצונו של האדם, פתאום הוא מתחיל להטיל ספק ... זאת בבירור, הוא יכול להגיע גם להבנה שהאני שהוא מאמין שהוא, הוא בעצם לא יותר ממושג שנוצר באופן אוטומטי במוחו. למעשה, האני הזה שהוא מזדהה איתו הוא רק דימוי שנוצר מתוך הזדהות אוטומטית עם מחשבות ותחושות שמופיעות בתוכו. אליעד ... הרצון, ואת השאלה מי אני? בצורה עמוקה ויסודית יותר. למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? האם אני והמוח שלי הם אותו הדבר? האם אני בוחר את הרצון שלי? למה אני מזדהה עם הרצונות שלי? מי מחליט מה ...

סודות המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך אנחנו תופסים את הזמן, את הרגע הנוכחי, וכיצד הזיכרון מתפקד בתהליך זה. ... תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ולתחושת העתיד. המוח האנושי משחק עם המידע הזה כדי ליצור את התחושות שלנו. אם האדם היה נאלץ לשכוח את כל עברו, הוא ... הוא מציין כי אם היינו חיים רק ברגע הזה, בלי לחשוב על עבר ועתיד, היינו מבינים שהמציאות היא פחות מוחשית ממה שאנחנו מניחים. הוא מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע הנוכחי בלבד, בעצם מוותר על ... הזמן כחוויות של רגעים שונים שמתקיימים במקביל, ולא כקו ישר של זמן שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים שמתאגדים יחד, וכולנו חיים במציאות של הזמן, שהיא יותר פסיכולוגית ... העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. האם הזמן הוא יצירה של המוח? בהמשך, אליעד מדבר על האפקט של הזמן כמשהו שמובנה במוח שלנו. המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות אובייקטיבית, אלא הוא חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי המוח בהווה, וההבנה של זמן לא מתארת איזו תופעה חיצונית מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך המוח מעבד את הזמן? מהו הקשר בין הזמן לתחושת הזהות?

סודות השכל האנושי, חיפוש האמת המוחלטת, להפוך להיות אלוהים, אין הבדל בין יש לאין, גבול המוח האנושי, לצאת מהמטריקס, לנצח את המשחק, לצאת מהשכל האנושי, גבול השכל האנושי מהם גבולות השכל האנושי וכיצד ניתן לפרוץ ... של אליעד כהן עוסקת בשאלה האם יש גבולות לשכל האנושי, והאם אפשר לפרוץ את אותם גבולות כדי להגיע להבנה מוחלטת של המציאות. אליעד מציע שכשאנחנו מנסים להבין את המציאות, אנחנו לרוב נתקלים במגבלות השכל האנושי, שמבוסס על הבחנות בין יש לאין, בין אמת לשקר, ובין טוב לרע. אבל האם אפשר לחשוב מעבר להבחנות הללו? והאם אפשר להגיע להבנה מוחלטת שבה אין יותר שאלות? החיפוש אחר האמת המוחלטת אליעד מציין כי כל חיפוש אחר האמת חייב להתחיל בהכרה בכך שכל דבר שאנו מבדילים ומבינים מבוסס על הבחנה ... האמת ולכן כל מה שהוא מוצא הוא רק אישור לתפיסותיו הקודמות. אם אדם באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של יש ואין. אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין יש ... מחשבתית? הגבולות של השכל האנושי כיצד אפשר לפרוץ את גבולות המחשבה? אליעד מציע כי הדרך להבין את המציאות באופן מוחלט היא לנסות לבטל את ההבחנה בין יש לאין. השכל האנושי מחפש תמיד תשובה חד - משמעית: או שיש משהו, ... מציע שאם אדם ינסה לדמיין מצב שבו שולחן גם קיים וגם לא קיים באותו רגע ובאותו מקום, ייתכן כי המוח האנושי לא יוכל לתפוס את המצב הזה, משום שהמחשבה האנושית בנויה על הבחנות כאלה. מה קורה כשאדם מפסיק להבדיל ... הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. אולם, זה לא אומר שהאמת המוחלטת אינה קיימת. ייתכן שהאדם פשוט אינו מסוגל לקלוט אותה. אליעד מסביר שכדי להבין את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא לא מבחין יותר בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. במצב ... משהו, משום שהוא מרגיש שחסר לו משהו. אבל אם אדם היה מפסיק לרצות לחלוטין, האם הוא היה מוצא אושר מוחלט? ייתכן שהוא היה מתחיל להשתעמם ומחפש חיסרון חדש. החיסרון עצמו הוא מה שמניע את האדם. אם אדם מבין שהחיסרון ... ויוצא מהמטריקס של המחשבה האנושית. מהם גבולות השכל האנושי? כיצד אפשר להבין את המציאות מעבר לתפיסה הרגילה? מהי האמת המוחלטת? כיצד ניתן להשתחרר מהמטריקס? למה תמיד חסר לנו משהו? איך אפשר להפסיק לרצות? מה קורה כשאין הבדל בין יש ... יש לאין, בין אמת לשקר, בין טוב לרע. אך האם אפשר לחשוב מעבר להבחנות הללו? האם ניתן להגיע להבנה מוחלטת שבה אין יותר שאלות? החיפוש אחר האמת מוביל אותנו להתבונן בנחות היסוד שלנו. כל ניסיון להבין את האמת חייב ... האמת ולכן כל מה שהוא מוצא הוא רק אישור לתפיסותיו הקודמות? אם אדם באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של יש ואין. אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין יש ... כבר כוללת בתוכה את ההגבלות של החשיבה הרגילה. כיצד ניתן לפרוץ את גבולות המחשבה? בכדי להבין את המציאות באופן מוחלט, יש לנסות לבטל את ההבחנה בין יש לאין. אבל כיצד ניתן לחשוב על משהו מבלי להניח שהוא קיים או ... לדמיין מצב שבו שולחן גם קיים וגם לא קיים באותו רגע ובאותו מקום. האם אפשר בכלל לחשוב על כך? המוח האנושי נתקל כאן במחסום, משום שהמערכת הלוגית שלו אינה בנויה לאפשרויות אלו. מה קורה כאשר האדם מפסיק להבדיל בין ... הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. אבל האם זה אומר שהאמת המוחלטת אינה קיימת? או שמא האדם פשוט אינו מסוגל לקלוט אותה? אליעד מסביר שכדי להבין את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא לא מבחין יותר בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. כאשר ... בין ידיעה לאי - ידיעה, אז גם אין מה לדעת. אך זהו מצב שכלי שקשה מאוד להגיע אליו, כי המוח תמיד רוצה להיאחז בהגדרות. האם ניתן להשתחרר לחלוטין מהמחשבה האנושית? מי שמצליח להשתחרר מהמחשבה הדואלית, מגיע להבנה שאין צורך ... שהוא מרגיש שחסר לו משהו. אבל מה יקרה אם אדם יפסיק לרצות לחלוטין? האם זה אומר שהוא יגיע לאושר מוחלט, או שמא הוא יגלה שהחוסר עצמו הוא מה שמניע אותו? אם אדם היה מגיע למצב שבו יש לו כל ... מנצח את המשחק ויוצא מהמטריקס. מהם גבולות השכל האנושי? כיצד אפשר להבין את המציאות מעבר לתפיסה הרגילה? מהי האמת המוחלטת? כיצד ניתן להשתחרר מהמטריקס? למה תמיד חסר לנו משהו? איך אפשר להפסיק לרצות? מה קורה כשאין הבדל בין יש ...

איך המוח חושב? איך המוח מנתח מידע? איך המוח מפרש? עובדות ופירושים, מחויב ואפשרי, מהות וצורה, ניתוח סיטואציה, ניתוח תהליכים, מה חושבים עליך? עובדה או פירוש, מהות או צורה איך המוח מפרש מידע ומה ההבדל בין עובדות לפירושים? אליעד כהן מסביר איך המוח חושב ומנתח מידע, כאשר הנושא המרכזי הוא ההבחנה בין עובדות לפירושים. הוא מתחיל בדוגמה פשוטה שבה אדם אומר לך אתה חכם. לכאורה, יש כאן עובדה פשוטה - המילים נאמרו, השמיעה של הצלילים היא עובדה, אך המשמעות שאותה המוח מייחס למילים הללו היא כבר פירוש אישי. המוח תמיד מפרש את מה ששומעים או רואים, ובכך מוסיף משמעות סובייקטיבית למציאות האובייקטיבית. הצליל עצמו הוא רק צליל, הוא ... שתחשוב שאתה חכם? אולי הוא פשוט חוזר על משפט ששמע בעבר בלי לחשוב על משמעותו? כל אלו הן פרשנויות שהמוח יכול לתת למשפט אחד פשוט. מהו פירוש מחויב ומהו פירוש אפשרי? אליעד מסביר שצריך להבחין בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. המחויב הוא הדבר שלא ניתן להפריך אותו, הוא אמת מוחלטת. לעומת זאת, האפשרי הוא מה שיכול להיות או לא להיות, ניתן לשינוי ופרשנות. לדוגמה, כאשר אדם שומע משפט כמו ... כמו שמחה או עלבון. איך נוצרות משמעויות למושגים מופשטים? אליעד מציג דוגמה נוספת: כאשר שומעים מילים או מושגים מופשטים, המוח מנסה ליצור משמעות על ידי קישור של הצלילים למושגים מוכרים. לדוגמה, המילה חלל חיצון תהיה חסרת משמעות עבור מי ... למושגים ברורים יותר. לדוגמה, מושג כמו אושר הוא מופשט, ולפעמים קשה לאנשים להבין אותו אם לא קושרים אותו למשהו מוחשי יותר כמו כסף או בריאות. כאשר אנשים נתקלים במושגים לא מוכרים או מופשטים מדי, הם יכולים להרגיש אבודים או ... פרחים. האם פירושים יכולים להיות יותר חשובים מהעובדות? אליעד מציין שבמקרים מסוימים הפירושים, אף על פי שהם לא עובדות מוחלטות, יכולים להיות יותר מהותיים וחשובים מהעובדות עצמן. אם, למשל, אדם אמר משהו שנשמע מעליב, המשמעות שהנפגע מייחס לדברים יכולה ... אליעד מסביר שיהיו פחות דברים שישפיעו עליו לטוב או לרע. עם זאת, הוא מבהיר שזה כמעט בלתי אפשרי בפועל. המוח תמיד מייצר פירושים באופן אוטומטי. אפילו אם האדם מנסה להיצמד רק לעובדות, הוא עדיין באופן בלתי נמנע מפרש אותן. ... בין עובדות לבין פירושים, ובין מהות לבין צורה, וכך לשמור על בהירות מחשבתית ואובייקטיביות גבוהה יותר בניתוח המציאות. איך המוח מפרש מידע? ההבדל בין עובדות לפירושים מה זה מחויב ואפשרי? מהות וצורה בהבנת מידע מדוע קשה להבין מושגים מופשטים? ...

... החלטות חשובות, יש לקחת את הזמן ולבדוק אם השינוי באמת מתאים או לא. האם זה נכון שמי שמחפש דבר מוחלט לא יחווה ספק? כמו כן, אפשר להסתכל על המשפט לאור חיפוש אחר דברים מוחלטים, כגון אושר מוחלט או אמת מוחלטת. אם אדם מחפש את האושר המוחלט, אז כל ספק שמציף אותו בנוגע לאושר שלו מצביע על כך שהוא לא נמצא במקום הנכון. זאת אומרת, אם יש ספק, אין ספק, ולכן הוא עדיין לא מצא את האושר המוחלט. אם אתה שואל את עצמך אם הגעת לאמת, סימן שלא הגעת אליה. ברגע שאתה שואל את עצמך אם הגעת לאמת, אתה בעצם מבטא את הספק שלך, וכך מתברר שאין לך תשובה מוחלטת. האם אפשר לאהוב מישהו או משהו בלי ספק? בזוגיות, אנשים מחפשים את האהבה המוחלטת - את האחד או האחת שירגיש להם נכון בלי שום ספק. זה למעשה חיפוש אחר דבר מוחלט, אך זו אשליה. אין אפשרות לאהוב מישהו בלי ספק, כי כל אהבה כרוכה בספקות. אפילו אם אדם אוהב משהו ... בחיים? האם כל דבר בחיים גורם לספק? איך ניתן לדעת אם הספק אמיתי או לא? האם חיפוש אחרי אושר מוחלט גורם לספק? אז יש משפט שאומר אם יש ספק אין ספק מכירים את המשפט הזה או כשיש ספק אין ... יותר פשוטה ממה שנדמת תלוי באיזה מערכת חוקים אתה משחק מה זאת אומרת אם אתה לדוגמה מחפש את האושר המוחלט דהיינו, אושר שיהיה מוחלט נצחי שאינו משתנה לעולם אז במקרה כזה אם יש לך ספק אם אתה מאושר או לא עזוב עוד לא הגעת לסוף או נגיד לדוגמה נגיד שאתה מחפש את האמת המוחלטת יש לך ספקות הגעת לאמת המוחלטת תקשיב יש לך ספק אין ספק לא הגעת. אני אפילו עצמי הסברתי את זה הרבה פעמים שאם אתה מחפש ... עוד לא הצלחת להשיג את תחושת הביטחון נניח, עכשיו אלא מה שכל הדברים האלה נכונים לגבי חיפוש של דברים מוחלטים אם אתה מחפש דבר מוחלט טוטאלי של מאה אחוז אז המשפט אומר תקשיב עצם זה שקיים ספק אין ספק זה לא מתאים לך אם ... ספק בהקשר הזה אז אתה עדיין חווה ספק ועוד לא הגעת לסוף אלא מה שכל זה נכון לגבי דברים מוחלטים כגון האושר המוחלט האמת המוחלטת הטוב המוחלט החיים המוחלטים משהו מוחלט אוקי, לעומת זאת פה בחיים על כדור הארץ אין שום דבר מוחלט וחוסר ספק יכול לנבוע רק מטיפשות אם בן אדם אומר הרגשתי שזה מתאים לי הוא אומר את זה מתוך ... שזה זה אתה יכול רק כלפי המציאות להרגיש את זה כלפי בן אדם אין אפשרות אם אתה תפעיל את המוח אתה תמיד תהיה בתחושה של ספק ככה זה עובד. עכשיו בפרט שהספק נובע מזה שאתה רואה את ההפך עכשיו ... יהיה ספק וזה מה יש ולכן המשפט שאומר אם יש ספק אין ספק הוא נכון כאשר אתה מחפש דבר מוחלט אם אתה מחפש את האמת המוחלטת את האושר המוחלט את הטוב המוחלט את הביטחון המוחלט, יש לך ספק אתה בטוח אם זה טוב או לא אז עוד לא הגעת אבל בעולם שלנו של המערכות ... ש: שנורא חסר לי הקונספט כאילו תלוי קונספט. אליעד: אבל אין קונספט זה מאוד פשוט אם את מחפשת משהו מוחלט אז יש לך ספק. ש: בסדר אז שום דבר לא מוחלט. אליעד: נכון ולכן בסופו של דבר את תמיד תהיי עם ספק בכל מקרה. ש: יש מקרים של ספק ויש ... את לא רוצה את זה כי את רוצה משהו אחר בכלל, יש בן אדם שאומר אני רוצה את האושר המוחלט ואין לי כוח ללכת לחפש אותו בוא נמצא מישהו שיתן לי אותו יפה אז אם זאת הסיבה שבגללה אתה נגיד את רוצה זוגיות בשביל להשיג את האושר המוחלט דרכו אז זה לא מתאים. ש: הייתי נמנע זה בסדר זה הדרייב הראשוני של כל אחד. אליעד: בסדר לא ... ספק כי את גם לא רוצה אותו מלכתחילה את בכלל רוצה משהו אחר אז אם יש ספק אם זה המוחלט ההוא אז לא זה לא המוחלט ההוא אבל מצד שני לפעמים אתה רוצה זוגיות בדיוק כמו שאתה רוצה לאכול או זה, יש אתה יודע בוודאות ... רוצה את הבלי ספק אתה מקבל אותו באותה שנייה לא צריך לחכות הרבה אם אתה בלי ספק רוצה את המוחלט באותו רגע קיבלת אותו. אלא מה גם יש לך ספקות אם אתה רוצה את הבלי ספק הזה או לא יש לך ספקות אם אתה רוצה את האושר המוחלט אם בן אדם היה בלי שום ספק אומר אני רוצה את האושר המוחלט נקודה לא רוצה דבר שיש בו חסרונות רוצה שלמות זה מה שאני רוצה בלי שום ספק שום ספק אין ... בגלל שיש לך ספק אז אין לך כוח להשיג את זה אז אתה אומר אני רוצה להשיג את האושר המוחלט דרך צורות והצורות לא יכולות לספק לך את המוחלט אין אפשרות, עכשיו מה האמת שצורה גם יכולה לספק לך אושר מוחלט למה צורה יכולה לספק לך אושר מוחלט כי צורה מחוברת למציאות ואם המציאות יכולה להיות מושלמת גם הצורה יכולה ...

... אישית, מערכות יחסים, בעיות בתקשורת, איך לגרום למישהו להבין אותך? למה לא מבינים אותך? איך האדם מבין דברים? איך המוח מפרש דברים? איך המוח חושב? איך המוח מבין? חוסר הבנה מהם האתגרים בתקשורת בין אישית? ההרצאה עוסקת בתקשורת בין אישית, בעיות בתקשורת, ובחוסר ההבנה שנוצר לעיתים ... הסיבה העיקרית לכך שלא מבינים אותנו, לפי אליעד, היא כי כל אדם מפרש את הדברים לפי המשקפיים האישיות שלו. המוח לא תמיד מבין את הדברים כפי שהאדם המביע אותם התכוון. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, יתכן שהצד השני יפרש את המשפט כאני רוצה לשתות, בגלל שמה שאמרנו לא תמיד מעביר את כוונתנו במדויק. איך המוח מפרש את מה שנאמר? המוח של כל אחד מפרש את הדברים בצורה שונה, זה תלוי בזיכרון האישי של כל אחד ובחוויותיו. כשאנשים שונים מפרשים ... כך שהצד השני יבין אותנו נכון. יש גם מקרים בהם אדם לא יכול לבטא את עצמו בצורה מדויקת, ואז המוח של הצד השני יכול לפרש את הדברים כפי שהוא מבין אותם, ולא כפי שהתכוונו. האם יש פתרון מוחלט לבעיית חוסר ההבנה? לפי אליעד, לא תמיד יש פתרון מוחלט. כל דבר ניתן לפרש בזוויות שונות, ותמיד ניתן לשאול את עצמנו אם הצד השני הבין אותנו נכון, או אם ... לעבוד לטובתנו. מהם הקשיים בתקשורת בין אישית? איך לשפר תקשורת בין אישית? למה לא מבינים אותי? מהו תהליך הפרשנות במוח? איך המוח מפרש את המילים? מהו זיכרון ותקשורת? האם יש פתרון מוחלט לתקשורת לא ברורה?