... לזהות את סוג השאלה, זיהוי סוג השאלה, האם יש תשובה לשאלה? האם יש פתרון לבעיה? בטוח במאה אחוז, הרצון למוחלט, רוצה מוחלט וכאן נדבר על אחת הבעיות הגדולות ביותר של בני האדם, והיא הבעיה שהם מנסים למצוא תשובה לשאלות שאין להן ... בקיר? 3 - מה לעשות אם מגיעים לשאלה שאין לה תשובה? איך להתמודד עם שאלה כזאת? מה לעשות אם המוח ממשיך לנסות למצוא תשובה לשאלה שאין לה תשובה? אז למה בעצם מוכרח שיהיו שאלות שאין להן תשובה? זה כמובן נושא שלם, אבל בקצרה אסביר, כי הקיום תלוי בכך שיהיו ניגודים ושינויים. ובעולם הניגודים שום דבר אינו מוחלט ואינו סופי. ולכן לשום דבר אין תשובה סופית ומוחלטת. כפי שאסביר עוד מעט. במילים אחרות, מי שיבין מהן השאלות שאין להן תשובה, מה מאפיין אותן, מה המכנה המשותף ... כל מיני מאפיינים לשאלות האלו, אבל אתן כמה סימנים לדעת שאתה עומד מול שאלה שאין לה תשובה. 1 - מוחלטות / טוטאליות - דהיינו, בכל פעם שאתה מוסיף לכל שאלה שהיא מכל סוג שהוא, את הרצון בתשובה מוחלטת, דהיינו, תשובה שתוכל להיות בטוח בשלמות במאה אחוז שהיא נכונה, הרי שבוודאי שלא תוכל למצוא תשובה לשאלה הזאת. לדוגמה: ... הרי שבכל מקרה שכזה, במאה אחוז שלא תוכל למצוא שום תשובה לשאלה שלך, אלא תלך לאיבוד. כי מצד האמת המוחלטת, אין באמת תשובה לשאלה שלך. כי באמת המוחלטת, אין הבדל בין יש לאין וזה כמובן נושא אחר. ובכל מקרה, שאלות שכאלו, אין להן תשובה ואין אפשרות למצוא להן תשובה. במילים אחרות, המוח לא יכול לתפוש את האין סוף כי יש את מגבלת השכל האנושי שלא מאפשר לתפוס דברים של אין סוף (עע 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו). ולכן המוחלט הוא האין סוף ותשובה מוחלטת מגיעה מהאין סוף. דהיינו, הרצון להיות בטוח במאה אחוז, הוא בעצם הרצון להיות באין סוף. וזה לא אפשרי במציאות שלנו. ולכן הרצון להגיע למוחלטות, נועד לכישלון. כיוב, יש גם רצון אין סופי. לדוגמה: אני רוצה להיות בטוח במאה אחוז, שתמיד אהיה בריא, שתמיד ... אין סופית - בהמשך להיבט הקודם, כאשר בן אדם מנסה לדוגמה להבין את הסיבה הראשונה של משהו, להבין באופן מוחלט למה משהו קורה, הרי שגם כאן הוא ילך לאיבוד. ושוב, זה הרצון להגיע למשהו שנמצא באין סוף. ולמה? כי ... X. ולמה X? כי Y. ולמה Y? וכולי עד אין סוף, לולאה אין סופית, שתוקעת את המחשב וגם את המוח האנושי. או לדוגמה, מה התכלית של החיים? תשובה: העולם הבא. ומה התכלית של העולם הבא? תשובה: כדי X. ומה ... אין סופי, לולאה אין סופית, שלא ניתן למצוא להן תשובה. 3 - פרדוקס - וכאשר אדם מנסה למצוא תשובה מוחלטת לשאלה, הרבה פעמים הוא גם נתקל בפרדוקס, שמצד אחד הוא בטוח בתשובה אחת ומצד שני הוא בטוח שגם ההפך ... לכן הוא מוגבל ולא יכול להבין את האין סוף. ולכן האדם לא יכול למצוא תשובות אין סופיות / תשובות מוחלטות / תשובות שלמות, לשאלות שלו. ובכל פעם שהאדם מחפש למצוא תשובה אין סופית / תשובה מוחלטת / תשובה שלמה, לשאלה שיש לו, הרי שהוא יקבל סחרחורת, יאבד את השפיות שלו, יאבד את הזהות שלו, ישתגע ... למצוא תשובה לשאלה שלו, עכשיו יש לו 2 אפשרויות: 1 - להסתפק בתשובה יחסית. דהיינו, להסתפק בתשובה יחסית שאינה מוחלטת לשאלה שלו. לדוגמה, למה אני רוצה X בגלל Y. בלי לחקור את Y עד אין סוף. או האם אני ... בחיים? תשובה: X. האם באמת? תשובה: כלשהי. אבל לא לחקור ולנסות להיות בטוח במאה אחוז. 2 - לחפש את המוחלט באופן מוחלט - שזאת משימה בלתי אפשרית. דהיינו, על האדם להיצמד לאמת במאה אחוז, לחפש את האמת את כל האמת ואך ... נתקל בשאלה שאין לה תשובה, האדם יודע לשתוק ולעבור על החלל הפנוי עם שתיקה וזה כמובן עניין אחר. וחיפוש המוחלט באופן מוחלט, זה תהליך שלם ועניין שלם. וצריכים לדעת לעשות אותו בצורה נכונה (ראה: למה ללמוד מאליעד), אחרת האדם ילך לבית ... לזהות בעיה שאין לה פתרון? איך לדעת אם יש תשובה לשאלה? איך לדעת אם יש פתרון לבעיה? למה רצון למוחלט יוצר סבל? האם אפשר לקבל מוחלט? למה אני רוצה מוחלט? איך לא להיתקע בלופ מחשבתי? איך לצאת מלופ מחשבתי? למה יש שאלות בלי תשובה? למה יש בעיות בלי פתרון?

... ולענות לא קבענו פגישה בכלל. כאשר הוא ינסה להוכיח שכן קבעתם, לדוגמה על ידי שיחת טלפון, התגובה תהיה שלילה מוחלטת של קיום השיחה עצמה: לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל. כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את ... יעילה במיוחד לא רק מול אנשים אחרים אלא גם בהתמודדות עם מחשבות לא רצויות או שליליות בראשנו. למשל, אם המוח אומר לך לך תעשן, במקום לנסות להתנגד ישירות, ניתן לשלול את הנחת היסוד: אני בכלל לא מעשן. גם כאשר המוח יתעקש להזכיר שעישנת קודם, אפשר להכחיש ולטעון שמעולם לא עישנת. בצורה דומה, אם המוח מעלה פחד כמו תיזהר שלא יפטרו אותך, יכול לקרות לך משהו רע, אפשר לענות בצורה מפורשת שמבטלת את הנחת ... משהו רע, או אני בכלל לא אוהב את עצמי, לא אכפת לי שיהיה לי רע. הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי. מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד? חשוב לזכור ששימוש בטכניקה ... אינה מיועדת רק לויכוחים עם אנשים אחרים, אלא גם יכולה להיות שימושית להתמודדות עם מחשבות פנימיות לא רצויות. אם המוח אומר: לך תעשן! - ניתן להשיב: אני בכלל לא מעשן אף פעם! אם המוח משיב: מה זאת אומרת? עישנת לפני שעה! - ניתן לומר: לא נכון, לא עישנתי, רק הייתי ליד אנשים שעישנו. אם המוח מתעקש: ברור שעישנת! - ניתן להשיב: אתה לא יכול להוכיח את זה, מבחינתי לא קרה. כאשר משתמשים בטכניקה הזו כנגד המוח של עצמנו, היא יכולה לעזור לשבור דפוסי חשיבה לא רצויים ולהתמודד עם פחדים או הרגלים שליליים. לסיכום בכל דיון, ... שהפריך את הנחת היסוד. עכשיו כל מה שהסברתי עכשיו נכון גם לגבי בן אדם שרוצה, מה זאת אומרת? נניח שהמוח של הבן אדם אומר לו איזו מחשבה ובן אדם רוצה להתנגד אליה בן אדם יכול לעשות את אותו דבר מול המוח של עצמו. לדוגמה נגיד שהמוח של הבן אדם אומר לו לך תעשן עכשיו הבן אדם יגיד לא רוצה לעשן מה שהוא צריך לעשות להפריך את הנחת היסוד נגיד המוח אומר לו לך תעשן אתה יודע עכשיו הגיעה הפסקה לך תעשן, יגיד לו ואני בכלל לא מעשן אף פעם כאילו למה שאני אעשן אף פעם לא עישנתי למרות שזה לא נכון אני אף פעם לא עישנתי ואז המוח אומר מה זאת אומרת אף פעם לא עישנת מה אתה לא זוכר שעישנת לפני שעה?, לא אני לא זוכר ... לא זוכר שעישנת לפני שעה אבל בהפסקה ההיא וההיא אתה עישנת, לא נכון אני עמדתי בחוץ ולא עישנתי אז המוח אומר מה אתה משוגע מה אתה מנסה לעבוד עלי, מה אתה לא זוכר מה היה?, לא אני זוכר מה היה ואני זוכר שהיה אחרת, אתה יכול להוכיח שזה היה ככה? ואז המוח אומר תקשיב אתה פה עבוד אתה שומע את העצות של אליעד עבוד לך אומר לו כן עבוד לי אז מה אני משוגע וככה אני רוצה זה הכל. מה אני מנסה להגיד? עוד פעם לפעמים המוח אומר משהו טוען איזו טענה והבן אדם רוצה לתקוף את הטענה שהמוח אומר לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך יכול לקרות לך דבר רע, אוקי אז לא תמיד צריך להתייחס בקטע ... יפטרו אותי אני אמצא עבודה לא, אתה יכול להגיד אוקי אז לא אכפת לי שיקרה לי דבר רע אז המוח יגיד מה זאת אומרת אז המוח עכשיו אומר רגע מה הנחת יסוד שבן אדם לא רוצה שיקרה לו דבר רע, למה אני חושב שהוא לא רוצה שיקרה לו דבר רע כי הוא אוהב את עצמו הוא לא רוצה שיהיה לו רע, אז המוח יגיד לבן אדם אבל מה אתה אוהב את עצמך אתה לא רוצה שיהיה לך רע, לא נכון אני שונא את עצמי אני רוצה שיהיה לי רע זהו ואז המוח יגיד מה אתה משוגע?, כן אני משוגע, מה אי אפשר לדבר?, אי אפשר לדבר ובזה נגמר הדיון. זאת אומרת ...

הדחקה, רצון שעושה רע, חרדת ביצוע, רוצה יותר מידי, רצון חזק מידי, איך עובד מנגנון הרצון? מנגנוני הגנה, איך המוח מדחיק? למה המוח מדחיק? איך להוציא אקסית מהראש? רצון לא נסבל, רצון מודחק, הדחקת רצון, להדחיק את האקסית למה הרצון עושה לנו ... פחות סבל. איך פועל מנגנון ההדחקה? אליעד מתאר את מנגנון ההדחקה בצורה מפורטת: כאשר הרצון גורם יותר סבל מתועלת, המוח מחליט להדחיק אותו. ההדחקה היא ניסיון של המוח להקטין את הכאב, באמצעות הקטנת העוצמה של הרצון או התעלמות ממנו לחלוטין. הדחקה כזו מתרחשת כאשר האדם מחליט, במודע ... הוא בעצם לנסות לתקוף את הרצון באופן מודע, להפוך אותו ללא מחויב, ולשחרר אותו מהצורך הבלתי נסבל להגשימו. איך המוח בוחר איזה רצון להדחיק? אליעד מציין שההדחקה אינה שרירותית, אלא מבוססת על שיקול פנימי של עלות - תועלת. כאשר ... יבין זאת עמוק יותר, כך יוכל לשחרר רצונות בצורה חופשית וללא מאבק פנימי קשה. איך להוציא אקסית מהראש? למה המוח מדחיק רצונות? איך להתמודד עם רצון חזק מדי? מה זה רצון מודחק? איך להתמודד עם חרדת ביצוע? למה הרצון עושה רע? איך המוח בוחר מה להדחיק?

פיתוח יצירתיות, פיתוח יכולות חשיבה, יכולות למידה, מרגיש תקוע בחיים, תקיעות בחיים, איך לפתח את המוח? יכולת אנליטית, יכולת הבחנה, שיפור יכולות קוגניטיביות, שיפור יכולות המוח, תרגילי חשיבה, חלק 1 איך לפתח יצירתיות ויכולות חשיבה? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשיפור היכולות הקוגניטיביות שלנו, פיתוח ... דבר מולד, אלא תהליך שניתן לפתח. הוא מציע שפעולות יומיומיות כמו חידות ותרגולים יכולים לסייע לפתח את החשיבה היצירתית. המוח שלנו כל הזמן עובר בין מצבים שונים של יצירתיות, ויש דרכים לגייס את היצירתיות הזאת, גם אם אנחנו לא ... רק קולטים ידע פסיבי, אלא כשאנחנו מעורבים בתהליך, שואלים שאלות ומאתגרים את עצמנו. מה הם התרגילים שיכולים לשפר את המוח? אליעד מציע מספר תרגילים שיכולים לשפר את החשיבה והיצירתיות שלנו, כולל תרגילים כמו משחקי חשיבה, פתרון חידות מתקדמות ותרגול של תהליכים אנליטיים. על פי דבריו, תרגול מתמיד עוזר לחזק את המוח ולפתח אותו לכל תחום שנרצה להשקיע בו. כיצד להפוך את החשיבה ליותר ממוקדת? למיקוד יש חשיבות רבה, ואליעד מדבר ... מה זה מיקוד חשיבתי? איך להתגבר על תחושת תקיעות בחיים? מהי יכולת הבחנה? איך ללמוד בצורה יצירתית? תרגילים לשיפור המוח?

... תת הכרתיים, שעוברים ונוצרים בתת המודע של האדם, על ידי שימוש במילים עם משמעות כפולה. וכאן אבאר גם, כיצד המוח של האדם חושב? ואיך המוח של האדם מבין ומפרש את מה שהוא שומע ואת מה שהוא רואה שקורה? ואבאר גם כיצד נשתלים מסרים תת הכרתיים במוח של האדם? וכיצד להשתמש במסרים כפולים כדי לשתול מחשבות בתת המודע של האדם? ואבאר גם, איזה פרדוקס ואתגר יש ... במילים / במשפטים / ובצורות ביטוי, שיש להן ריבוי משמעויות. ואסביר את העניין לעומק, מתוך ההבנה של כיצד פועל המוח האנושי וכיצד המוח האנושי חושב. והעניין הוא, כי המוח של האדם חושב מחשבות שונות, לפי הפירושים שהוא מפרש את המידע שהוא קולט. כי המוח קולט מידע דרך החושים של האדם. ואחכ המוח מנתח את המידע הזה, לפי ההקשרים והאסוציאציות שעולות למוח, ביחס לאותו המידע שהמוח נחשף אליו. ובכל פעם שהמוח נחשף למידע כלשהו, המוח מנתח מחדש את המשמעות של אותו המידע, על סמך הזיכרון של האדם ועל סמך חישובים שונים נוספים, שביארתי אותם במקום אחר. ובכל פעם שהמוח בא לנתח מידע כלשהו שהוא נחשף אליו, עולים וצפים במוח אפשרויות שונות, כיצד לפרש את המידע הזה. לדוגמה, שהאדם שומע ביטוי שיש לו ריבוי משמעות כזה או אחר. והמוח של האדם, כאשר הוא שומע את אותו הביטוי, אז הוא מבצע חישוב, שמחליט איזו משמעות לייחס לאותו ביטוי, לפי ההקשרים השונים ולפי החישובים השונים שהמוח ביצע באותו הרגע. וזה בעצם אומר, שברגע שהאדם שומע ונחשף לצורת ניסוח / לצורת התנהגות שיש לה ריבוי משמעות כזה או אחר, דהיינו, שאפשר לפרש אותה בצורות שונות, הרי שברגע שהמוח של האדם מנתח את המידע ובוחר איזה פירוש לתת לאותו המסר שנאמר ולאותו הדבר שקרה, הרי שבאותם רגעים, תת ... של אותו המסר. כי יש פירוש אפשרי ויש פירוש מחויב וסופי. כי למסר עצמו יש ריבוי משמעויות שונות. וכאשר המוח שומע את המסר, יש פירושים אפשריים שהוא יכול לפרש את המסר הזה. ולרגעים ספורים, עוברים כל הפירושים האפשריים האלו, ... כלשהו. ורוצים לגרום לו לחשוב על כך בצורה לא מודעת, באמצעות שימוש במסר כפול עם ריבוי משמעות. שבמקרה כזה, המוח של האדם כמעט ולא יחשוב על הפירוש ועל המשמעות שממנה האדם השני מנסה לברוח. שזה בעצם אומר, שמצד אחד ... שממנה אולי הוא מנסה לברוח. ואתה, כאשר אתה שומע מסר כלשהו, האם אתה מודע לכל הפירושים האפשריים שעברו לך במוח לפני שהבנת מה אמרו לך ומה בדיוק קרה? ואתה, כאשר אתה פתאום מתחיל לחשוב בצורה כלשהי, האם אתה יודע איך שתלו לך בתת המודע שלך, את האפשרות לחשוב כפי שאתה פתאום חושב? או במילים אחרות, תלמד להבין איך המוח שלך עובד, כדי שלא יעבדו עליך.

איך המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות? איך המוח מסתיר ומגלה יתרונות וחסרונות בהחלטות? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו עומדים בפני החלטה, בכל אפשרות שאנחנו בוחרים בה קיימים ... וחסרונות גדולים יותר באחרת. אבל אם באמת כל דבר שווה מבחינה מהותית, אז השאלה המרכזית שעולה היא איך בדיוק המוח מצליח לבצע את ההסתרה הזו, שמאפשרת לו לראות באופן ברור וחד משמעי צד אחד עדיף על פני הצד השני. מהו מנגנון ההסתרה ואיך הוא עובד במוח? אליעד כהן מסביר את המנגנון באמצעות דוגמה של מישהו שמתלבט אם לאכול עוגה או לא. הוא מדגיש שכדי שההחלטה ... להסתכל על העוגה ולראות באופן מובהק יתרונות גדולים יותר מלאכול אותה מאשר להימנע מכך. אבל כאן מתעוררת השאלה: איך המוח עושה זאת? אליעד מסביר שמה שקורה בפועל הוא שהמוח מסתיר באופן זמני חלק מהיתרונות או החסרונות של הבחירה הנגדית, כך שבאותו רגע של ההחלטה האדם אינו רואה אותם ... וחסרונות אחרים שיכולים להיות רלוונטיים. הוא מבהיר שאין מדובר על פעולה של שקר עצמי מכוון, אלא פשוט דרך שבה המוח עובד, והוא מסביר שככל שהשכל של האדם מפותח יותר, הוא יוכל לראות את היתרונות והחסרונות בצורה שווה יותר, מה שעלול גם להקשות על קבלת החלטות מהירה. האם באמת כל האפשרויות שוות באופן מוחלט? אליעד מתייחס גם לטענה שהשוויון המוחלט בין האפשרויות הוא סוג של אשליה. הוא מסביר שכאשר אדם באמת מצליח לראות ששתי אפשרויות שוות לגמרי, אין לו ... חופשית מלאה - כלומר, בלי מניפולציה אלא מתוך הבנה עמוקה ששתיהן זהות לחלוטין, ואז כל החלטה תיתפס כנכונה באופן מוחלט. איך אפשר להגיע להחלטה מתוך תחושת אחדות אמיתית? כדי לקבל החלטה מתוך תחושה של בחירה חופשית אמיתית ואחדות פנימית, ... אך גם יתרון בגלל ההזדמנות לחוות התמודדות ואתגר. כאשר האדם מבין זאת לעומק, הוא יכול להגיע לחוויה של שוויון מוחלט. מתוך החוויה הזו, הבחירה שהוא עושה הופכת להיות בחירה חופשית באמת, כי הוא מבין לעומק שאין הבדל מהותי בין ... מה זה מנגנון ההסתרה? איך להגיע לבחירה חופשית מלאה? האם כל האפשרויות באמת שוות? איך עובד תהליך קבלת ההחלטות במוח? איך המוח מקבל החלטות? אליעד כהן עוסק בהרצאה בהסבר על איך המוח מקבל החלטות, תוך חקירת מנגנונים שונים של קבלת החלטות, אחדות בחירה חופשית, ותהליכים פנימיים שמניעים את התנהגות האדם. במהלך ... את היתרונות. אליעד מסביר שמנגנון ההסתרה הוא לא באמת מניפולציה או כוונה לטעון שמשהו אינו נכון, אלא פעולה של המוח להסתיר את היבטים של בחירה אחת על מנת לראות את היתרונות של האחרת. האם אנחנו באמת מקבלים החלטות מתוך ... רוצים נראית כאילו היא תוצאה של איזון בין יתרונות לחסרונות, אך למעשה מדובר בתהליך פנימי הרבה יותר מורכב. איך המוח מסתיר חסרונות ומדוע אנו לא תמיד מודעים לכך? אליעד משלב דימויים שונים כדי להסביר את המנגנון של קבלת החלטות. ... נגיעה באש, בה הוא שואל האם ניתן להרגיש את החסרונות והיתרונות באופן שווה. במשל זה, הוא מנסה להראות איך המוח מצליח להסתיר את היתרונות והחסרונות ולפעמים לא מודע לכך. זו שאלה שהוא מעלה, איך אדם יכול לקבל החלטה אם ... שלנו עשויות לנוע בין שוויון של יתרונות וחסרונות, ושהבחירה אינה תמיד תוצאה של הסתרה או מניפולציה. בסופו של דבר, המוח לא תמיד מודע למה שהוא בוחר, ותחושת הבחירה החופשית נובעת מההבנה הפנימית של האדם שמגיע למסקנות מתוך רצון אמיתי, ... לא תמיד מודע לפנים השונות של ההחלטה. איך מתקבלות החלטות? מנגנון ההסתרה בקבלת החלטות? בחירה חופשית מלאה - איך המוח פועל? איך מקבלים החלטות מתוך אחדות? האם קבלת החלטות היא באמת תהליך של איזון?

אמינות, מהי אמינות? איך לשדר אמינות? איך לזהות אמינות? מבחני אמינות, בדיקת אמינות, זיהוי אמינות, זיהוי שקרים, איך המוח מזהה שקר? איך המוח מזהה אמת? אימות נתונים, איך לאמת נתונים? מהי אמינות? איך לשדר אמינות? אמינות היא אחד הנושאים המרכזיים בחיינו, שכן ... מהשני כדי להרגיש שהוא אמין, אז חשוב לדעת מה בדיוק הוא מצפה לראות ממך כדי להרגיש שאתה אמין. איך המוח מזהה שקר? אליעד מציין שהמוח שלנו מזהה שקר בצורה די מדויקת, וזו יכולה להיות דרך מעולה לזיהוי אמינות. כאשר אדם אומר משהו שאנחנו תופסים כלא אמיתי, זה הרבה פעמים מתוך מבנה השיחה והניסוח של הדברים. המוח בודק אם יש חפיפות בין הנתונים שמסופקים לבין מה שאנחנו יודעים או חושבים שאנחנו יודעים. אם יש חפיפות או ... נוטים להאמין לו יותר מאשר סיפור שמרגיש לא טבעי או לא סביר. איך לשדר אמינות? מה זה אמינות? איך המוח מזהה שקר? מבחני אמינות איך לאמת נתונים?

מוות מוחי, תרדמת, קיום החיים, מוות קליני, מוות של גזע המוח, המתת חסד, אדם צמח, חיים אחרי המוות, תודעה של דומם, מהי תודעה? מהי הנשמה? מודעות עצמית, חיים אחרי החיים, חיים ומוות מהם המונחים המובילים בנושא המוות המוחי, התרדמת והתודעה? בהרצאה של אליעד, נדונה הסוגיה של מוות מוחי, תרדמת, קיום החיים ומוות קליני, תוך עיון במשמעות של המונחים השונים כמו מוות של גזע המוח, המתת חסד, מצב הצמח, חיים אחרי המוות, תודעה של דומם ושאלות העוסקות בתודעה ובנשמה. אליעד נגע בשאלות פיזיקליות ופילוסופיות מקיפות לגבי קיום החיים וההבדלים בין מצבים שונים של קיום כמו מצב צמח, מוות מוחי ואדם אחרי המוות. הדיון התנהל סביב היכולת של יצור להרגיש שהוא קיים, אם דרך תודעה או תחושה גופנית. השאלה ... בהרצאה זו, לא מדובר רק בהגדרות פילוסופיות אלא גם בניתוח של תודעה מתוך פרספקטיבה של קיום ומוות. שאלות מוות מוחי והאם יש חיים אחרי המוות מתערבבות בסוגיות של מהי תודעה ומודעות עצמית, ואליעד לא עוצר במילים אלא מעורר תהיות חדשות שיכולות לגרום לנו לחשוב מחדש על המובן של החיים. מהו מוות מוחי? מהי תודעה? מהו קיום? האם צמח מרגיש? האם דומם יכול להיות תודעתי? חיים אחרי המוות? האם יש תודעה אחרי ...

... חוויית הזמן, תחושת הווה, תחושת עבר, תחושת עתיד, מימד הזמן, הכל קורה כרגע, מתי הכל קורה? העבר איננו, איך המוח חושב? מהי תפיסת הזמן ואיך המוח יוצר את תחושת ההווה, העבר והעתיד? אליעד כהן מסביר כי הזמן הוא לא באמת קיים כמו שאנחנו תופסים אותו, ... התחושה לגבי האצבעות של עצמו תהיה תמיד יותר חזקה מאשר התחושה לגבי האצבעות של האדם האחר. דוגמה זו ממחישה שהמוח יוצר הבדלים בעוצמת התחושה לגבי דברים שמתרחשים בו זמנית בהווה. האם העבר והעתיד קיימים בכלל? אליעד כהן מתאר כיצד המוח מבחין בין העבר, ההווה והעתיד באמצעות סימון של תמונות או תחושות שמתרחשות כרגע. הוא משווה זאת לתחושות כמו רחוק וקרוב. כפי שהמוח יודע להבדיל בין משהו שהוא קרוב למשהו שהוא רחוק, כך הוא יודע להבדיל בין תמונות שמסומנות בתודעה כעבר, עתיד ... של האירוע הזה, אך התמונה הזו מסומנת אצלנו בתחושה מיוחדת של עבר. באופן דומה, כאשר אנו חושבים על העתיד, המוח מציג תמונה של מה שיקרה והוא מתייג אותה כעתיד. איך המוח קובע מה קרה ומה לא קרה? אליעד מסביר כי המוח שלנו יוצר תמונות שונות של מה שקרה, והן מלוות בתחושות או דרגות שונות של ודאות. למשל, קיימות תמונות שהן ... של דמיון מודרך או היפנוזה, ניתן לשכנע אנשים שמשהו קרה, והם יחושו זאת כאילו האירוע אכן התרחש במציאות. כך המוח בעצם יוצר את המציאות העכשווית שלו, דרך זיכרונות שנחווים בהווה, בין אם הם התרחשו ובין אם לא. האם הזיכרון ... הכרחי כדי שההווה יתקיים? אליעד כהן מבהיר כי הזיכרון הוא רכיב הכרחי ביצירת חוויית המציאות הנוכחית. אם, לדוגמה, היינו מוחקים את הזיכרון שלנו לגבי מושג מסוים, כמו שולחן, ברגע שהיינו מסתכלים על שולחן, לא הייתה לנו שום יכולת להבין ... מתאר כיצד תחושת ההווה נתפסת על ידינו כחשובה וחזקה יותר מאשר העבר או העתיד. הוא מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח מתייג את ההווה בעוצמה גבוהה יותר באופן טבעי. לו המוח היה מתייג את התחושה של העתיד כחזקה יותר, אז דווקא העתיד היה נתפס בעינינו כחשוב יותר מאשר ההווה. בכך הוא מראה שתחושת החשיבות של הזמן היא שרירותית וקשורה לאופן בו המוח שלנו מארגן ומתייג את החוויות שלנו. לסיכום, מהי המציאות לפי תפיסת הזמן? אליעד כהן מדגיש כי המציאות, לפי תפיסת הזמן שהוא מתאר, היא למעשה רצף של חוויות שמתקיימות כולן בהווה, כאשר המוח יוצר תחושה מלאכותית של עבר ועתיד על ידי סימון של זיכרונות ודמיון. העבר איננו קיים, העתיד עדיין לא קרה, ומה שנשאר הוא רק ההווה שבו כל הדברים נחווים בו זמנית. מהי תפיסת הזמן? איך המוח יוצר את תחושת העבר והעתיד? האם הכל קורה בהווה? מהי תחושת ההווה? האם העבר באמת קיים? איך נוצרת חוויית הזמן במוח? מה הקשר בין זיכרון להווה?

מנגנוני הגנה, סוגים של הדחקה, להוציא מישהו מהראש, איך המוח מדחיק? איך עובדת הדחקה? להדחיק כי לא אפשרי, בעיות מודחקות, לשכוח את האקסית, איך לא להתגעגע? התמודדות עם פרידה, ... מחיר, הוא היה לוקח אותה בשמחה, מה שמוכיח שהקבלה שלו היא רק הדחקה ולא שלמות אמיתית. מה זה אושר מוחלט ואיך זה מתקשר להדחקה? אליעד כהן מסביר שאושר מוחלט הוא מצב שבו לאדם אין רצון שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא. כאשר אדם אומר אני שלם עם כך שיש ... רצונו. אם הוא עדיין מעוניין באפשרות הזו, הוא לא באמת שלם עם המציאות הקיימת אלא מדחיק את הרצון לאושר מוחלט כי הוא מאמין שזה לא אפשרי. אליעד מסכם כי מנגנון ההדחקה נובע תמיד מרצון לא פתור. הדרך היחידה להתגבר ... שום אפשרות. אבל כאשר מופיעה תזכורת לכך שייתכן בכל זאת אפשרי להתקרב אליה (למשל, אם היא פונה אליו באדיבות), המוח שלו שב ושוקל את הסיכוי לחזור אליה. אז צף הרצון מחדש, ולא פעם יחזור עמו גם הסבל. האם אפשר להוציא מהראש משהו באופן מוחלט? כאשר אדם טוען שהצליח לשכוח או להפסיק לרצות משהו, השאלה המהותית היא מה היה קורה אילו היו מציעים לו ... עם מצב של חיסרון תמידי? יש אדם שיגיד שהוא שלם עם זה שבעולם תמיד יהיה חיסרון, ואינו מעוניין באושר מוחלט שבו הכל כרצונו. אבל אם היו מציעים לו מצב של הכל כרצונך והוא היה מיד לוקח זאת בשמחה, הרי ... עדיין מעוניין במצב כזה. תחושת השלמות שלו עם הקיים היא בעיקרה הדחקה שנובעת מאמונה שזה לא אפשרי להשיג אושר מוחלט. אם באמת לא היה מעוניין בזה כלל, הוא גם לא היה לוקח את ההצעה. מדוע חשוב לזהות את ההבדל ... מנסה ומנסה לא מצליח ואז הוא אומר לעצמו טוב אין אפשרות להשיג אותה אוקי אין אפשרות להשיג אותה ברגע שהמוח חושב אין אפשרות אוקי אין אפשרות אם היא נגיד הייתה מתה מה היית עושה מתקדם קדימה נכון למה אין אפשרות להחזיר אותה. אוקי כשהמוח מבין אין אפשרות להחזיר אותה המוח מתקדם קדימה בדיוק כמו שרע לך מזה שאתה לא יכול לעוף באוויר למרות שכל בן אדם רצה לעוף באוויר ... לך שלום מה שלומך מה קורה מה פה מה שם ואז אתה אומר היא לא כל כך שונאת ואז המוח אומר רגע אם היא לא כל כך שונאת אותי אולי יש אפשרות והיא אפילו מדברת איתי ואולי עושים איזה משהו ואז המוח אומר רגע אם היא מתקשרת איתי אז אולי בכלל יש אפשרות שנחזור ואז אתה עוד פעם מתחיל להרגיש רע ... הדחקה מהסוג של בוא לא נחשוב על זה זאת לא הייתה הדחקה מהסוג הזה זאת הייתה הדחקה מהסוג של המוח שלך הדחיק את זה כי הוא אמר אין אפשרות כשהמוח אומר אין אפשרות הוא מדחיק אבל אם היית חושב שיש, אבל ברגע שפגשת אותה אז אוטומטית המוח אמר יש אפשרות וואלה זה לא בלתי אפשרי לגמרי אם זה לא בלתי אפשרי לגמרי אז עוד פעם המוח מתחיל להרגיש רע ולכן כשאתה לדוגמה נגיד מנסה להוציא מישהו מהראש מנסה להוציא מישהי מהראש. ש: כן עושה את ... אומרים לך בוא נביא אותך הבחורה תחזור ויהיה לך טוב שמה היית מעוניין אם אתה אומר כן אז מתישהו המוח שלך יריץ את האופציה כן אולי נחזור ותהיה אפשרות שיהיה לי טוב שמה ואז אני רוצה, עכשיו אתה יודע ...