... יודעת במקום להניח שאתה בטוח במשהו. כשלא יודעים את האמת, עדיף להודות בכך. באופן כללי, חשוב לא להאמין באופן מוחלט במשהו אם לא ניתן לדעת אותו בוודאות, משום שזה עלול להוביל לאמונה שגויה. לדוגמה, אם מישהו סבור שהוא יכשל ... להאמין בעצמך כדי להצליח, ואליעד עונה שלפעמים, אמונה עיוורת יכולה להוביל לשאננות או לכישלון. במקום זאת, עדיף להימנע מהאמונה המוחלטת ולהתמקד בלקיחת אמצעי זהירות ובמאמץ מלא. אם אתה לא בטוח אם תצליח, אל תאמין בכלום, אלא תעשה את המקסימום ... יודעת במקום להניח שאתה בטוח במשהו. כשלא יודעים את האמת, עדיף להודות בכך. באופן כללי, חשוב לא להאמין באופן מוחלט במשהו אם לא ניתן לדעת אותו בוודאות, משום שזה עלול להוביל לאמונה שגויה. לדוגמה, אם מישהו סבור שהוא יכשל ... להאמין בעצמך כדי להצליח, ואליעד עונה שלפעמים, אמונה עיוורת יכולה להוביל לשאננות או לכישלון. במקום זאת, עדיף להימנע מהאמונה המוחלטת ולהתמקד בלקיחת אמצעי זהירות ובמאמץ מלא. אם אתה לא בטוח אם תצליח, אל תאמין בכלום, אלא תעשה את המקסימום ... אם בן אדם נגיד יש לו ביטחון עצמי שקרי והוא יכשל פעם אחרי פעם אחרי פעם מתישהו הוא כבר כשהמוח יגיד לו אתה יכול להצליח הוא לא יאמין לו כי בפעמים הקודמות שהוא האמין לו הוא נכשל, הרי הבן ... אם את לא מבינה למה עד עכשיו הצלחת את אומרת הצלחתי אני לא יודעת למה אין לי מושג אז המוח אומר רגע אז אולי עכשיו לא תצליחי כי את לא יודעת למה הצלחת קודם. אותו דבר הפוך אם בן ... לבדוק מה האמת זה הכל אומנם זה יותר קשה, למה זה יותר קשה כי בן אדם צריך להפעיל את המוח שלו הכי קל לבן אדם להגיד אין לי כוח לבדוק אני אאמין בעצמי שאני יכול וזהו, מה עכשיו אני ... ומה היתרונות אין לי כוח בוא אני אגיד שאני אצליח וזהו. והרבה פעמים זה מצליח אבל אז מה קורה כשהמוח אומר לו ואם לא תצליח ואז הוא מסתבך או מה קורה כשהמוח אומר לו תצליח והוא גם נכשל בסוף כי הוא לא בודק מה האמת ואז הוא גם נכנס לטראומה, בדרך ...

... וכאשר המציאות אינה תואמת את התמונה הזו, הוא מפתח שנאה כלפי עצמו. לכן, האדם לא שונא את עצמו באופן מוחלט, אלא שונא את הפער בין מה שהוא לבין מה שהוא חושב שהוא צריך להיות. לדוגמה, אדם ששונא את עצמו ... עצמם בחוסר המזל שלהם? הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון הטבעי למצוא סיבה והסבר לכל דבר שקורה להם. המוח האנושי לא אוהב אי - ודאות ולכן מחפש קשר סיבתי ברור. אדם יעדיף למצוא סיבה (אני אשם) מאשר להודות ...

... שברגע שנקבל את המצב כפי שהוא, נוכל להפסיק לדאוג ולהפחית את הסבל. לסיום, הוא מדבר על האפשרות של קבלה מוחלטת של המציאות, גם כשאין פתרון. ברגע שאנחנו מבינים שאין לנו שליטה מלאה על המציאות, הסבל פוחת. כל מצב, גם ... מציין שבמקרים רבים, המחשבה שיש פתרון מייצרת תחושת הקלה, גם אם היא לא תמיד תואמת את המציאות. זאת, מכיוון שהמוח שלנו מוצא פתרונות תיאורטיים שגורמים לנו להרגיש פחות סבל. לדוגמה, אם אדם נמצא במצב של סבל, כמו כאב פיזי ... מפסיקים להרגיש מוטרדים. האם כל מצב יכול להיות פתרון? לסיום, אליעד מסכם את רעיונותיו ומדבר על האופציה של קבלה מוחלטת של המציאות. כל מצב שבו יש סבל או כאב הוא גם הזדמנות להבין מהות חדשה של קבלה ואי - ...

... חפץ שמזכיר לו את האירוע, כמו אבן מסוימת ברחוב, הוא יחווה מחדש רגשות של פחד, חוסר אונים או השפלה. המוח שלו יוצר קישור אוטומטי בין הגירוי הטראומטי לבין הזיכרון הרגשי השלילי. בטיפול בטראומה, אחת המטרות המרכזיות היא לנתק את ... האדם שתקף אותך? החשיבות בשחזור כל הפרטים היא כדי לעורר מחדש את התחושות שהיו בזמן האירוע. ככל שהזיכרון יהיה מוחשי ומפורט יותר, כך הרגשות יעלו מחדש בעוצמה רבה יותר. הצפת הרגשות היא שלב הכרחי בטיפול, מכיוון שרק אז המטפל ... האירוע. אם המטופל זוכר שהיו שלושה אנשים ממוצא מסוים במקום שלא היו, זה לא משנה. מה שחשוב זה איך שהמוח שלו מתייחס לאירוע. לכן הטיפול תמיד יהיה בזיכרון האישי ולא במציאות האובייקטיבית. כיצד ניתן לטפל בטראומה שהודחקה לחלוטין? במקרים ... ממנו לדמיין לפרטי פרטים את התרחיש המפחיד: כיצד בדיוק הדבר קורה, מה הוא רואה, שומע ומרגיש. ככל שהדמיון יהיה מוחשי יותר, כך יהיה קל יותר להבין בדיוק ממה האדם פוחד ולנסות לטפל בפחד הזה על ידי שינוי התפיסות שלו ... שנשדד ברחוב מסוים עלול לפתח פחד קיצוני מללכת ברחוב זה שוב. בכל פעם שהוא רואה את אותה האבן ברחוב, המוח שלו מקשר אותה לשוד, והוא חווה מחדש את החוויה הרגשית. ניתוק הקשר בין הגירוי הטראומטי לזיכרון חלק מהטיפול בטראומה ... צורך להבין מדוע האירוע נחווה כמשהו רע. לדוגמה, אדם שנשדד עשוי לומר כי בזמן השוד הוא הרגיש חוסר אונים מוחלט. במקרה כזה, המטפל ינסה לפרק את התחושה: מה בדיוק גרם לתחושת חוסר האונים? האם זו הייתה העובדה שהוא לא ... זו האדם נכנס מחדש לחוויה, והתהליך מאפשר לו לחוות מחדש את הרגשות שהיו לו אז. ככל שהחוויה תחזור להיות מוחשית יותר, כך הרגש שקשור אליה יצוף בעוצמה רבה יותר. זהו שלב הכרחי בטיפול, משום שאם האדם לא מצליח להתחבר ... השוד עמדו לידו שלושה אנשים ממוצא סיני, אבל במציאות לא היו שם כאלה, זה לא רלוונטי. מה שחשוב הוא שהמוח שלו משייך את הנוכחות של אנשים מסוימים לאירוע, ולכן התחושה שהוא חווה היא אמיתית מבחינתו. מה עושים אם האדם ... המקרים, עם עבודה הדרגתית, ניתן להגיע למידע שנמצא בתת - מודע. אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הזיכרון מודחק בצורה מוחלטת, אך כמעט תמיד ניתן למצוא דרך לעורר לפחות חלקים מהחוויה. המסקנה המרכזית המהות של כל התהליך היא שהעלאת פרטים ... שאם רוצים לעזור לבן אדם לטפל בסיטואציה שקרתה ורוצים להציף לו את הרגשות צריך להציף לו כמה שיותר מידע למוח על מה שקרה מידע שכביכול נראה סתמי באיזה שעה מה לבשת מה היה מזג האוויר באותו יום, מה שמעת ... הטראומה איך נטפל בה נכון? ש: כן שיש לו טראומה. אליעד: אז אין אפשרות לשחזר את הטראומה את מדברת במוחלטות אז זאת התשובה שתקבלי את החלטת שאין אפשרות שזה שנמחק לו מהמוח שהוא לא זוכר אם זאת האמת אז אין אפשרות באמת, אני עוד לא נתקלתי בכזה מקרה לא יודע אם ...

... רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד, אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול למות מזה. המחשבה הזו חוזרת ומטרידה ... או לא, וזאת כדי להשקיט את המחשבה הטורדנית שאינה מאפשרת לו מנוחה. לדוגמה, אם האדם נגע בחוט ולא נפגע, המוח עדיין עשוי לטעון: לא התחשמלת כי לא עמדת על רגל אחת, או כי לא נגעת בכפכפים הנכונים. כך הוא ... גם אז הוא היה נמנע לחלוטין מלגעת. אך בגלל שהמצב לא ודאי והוא נמצא בספק, נוצרת אצלו מחשבה טורדנית: המוח שלו חוזר ואומר לו, יש פה סכנה, אתה עלול למות מזה. המחשבה הטורדנית הזו לא מאפשרת לו מנוחה, ולכן האדם חייב להוכיח למוחו שאין סכנה ממשית על ידי בדיקה בפועל. לדוגמה, לאחר שהוא נוגע בחוט ולא מתחשמל, המוח עשוי לומר לו זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת, או לא נגעת בצורה הנכונה, או ... היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש סכנה, לא אכפת ... השאלה היא למה הוא נוגע בהם אז מה התשובה? התשובה היא כדלקמן, הוא רואה חוט חשוף חשמל חשוף ואז המוח שלו אומר לו אתה יודע זה יכול להרוג אותך ואז הוא אומר למוח שלו לא זה לא יכול להרוג אותי זה לא יהרוג אותי ואז הוא ממשיך להסתובב בבית והמוח אומר לו לא יש פה סכנה זה יכול להרוג אותך ואז הוא בא לאכול ארוחת צהריים והמוח אומר לו אדוני יש פה סכנה בבית זה יכול להרוג אותךואז הוא לא יכול לאכול ארוחת צהריים אז הוא אומר למוח תקשיב בוא ניגע בזה תראה זה לא יכול להרוג אותי תן לאכול צהריים. ויש מקרים הרבה יותר קשים שהבן אדם נגע בחוט ואז המוח אמר לו כן אבל זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת עכשיו תשים את הכפכפים השניים ... אם אני אמות או לא מתישהו הוא ימות. ולכן מה הדרך לטפל בזה? הדרך לטפל בזה היא כדלקמן, כאשר המוח אומר לך תקשיב אתה חייב לגעת בזה כדי שלא תמות וכי זה מטריד אותך אם תמות או לא התשובה הדרך לברוך מהמחשבה היא לא על ידי זה שאתה מוכיח למוח שאתה לא תמות מזה על ידי זה שאתה משכנע את המוח לא אכפת לי למות מזה. זה הרעיון כי אתה תצליח לקחת את המחשבה שמטרידה אותך תקשיב יש לך סכנה ...

... לשאלה תבין את השאלה ואז תחפש תשובה, נכון ובחצי משפט אני אגיד שבסופו של דבר אם אתה מחפש תשובה מוחלטת לכל שאלה בעולם אין תשובה מוחלטת והדרך היחידה למצוא תשובה מוחלטת לשאלה זה על ידי זה שאתה נפטר מהשאלה כי אין תשובה מוחלטת אבל צריך להיפטר מהשאלה. בכל מקרה הנושא הזה מתחבר גם לעניין של מכירות, אוקי ואני אגיד בעוד משפט שכל ... נפנה ללקוח נגיד מכירה פרונטלית בא נגיד לו שלום אדוני אני רוצה להציע לך וידאו טייפ ולבלבל לו את המוח על הוידאו טייפ בעצם אתה נותן תשובה לשאלה בלי שהבנת את השאלה, מה זה אומר תשובה לשאלה כל רצון ...

... רצויות הן תופעה שכיחה מאוד. אליעד כהן מסביר שאנשים רבים נוטים להתמודד עם מחשבות אלו בדרך של הכחשה והתנגדות מוחלטת, אך פעולה זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה מחשבה שלילית כמו אני רוצה לפגוע בעצמי, או אני רוצה להרוג מישהו, התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו זה לא נכון בכלל. אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר. האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? לפי אליעד ... מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא לגמרי לא נכונה, המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם לה ... חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של אני בכלל לא רוצה להתאבד עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל האם באמת בכלל לא?, וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית. איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה? הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן מאוזן. במקום הכחשה מוחלטת, יש להודות בכך שיש במחשבה גרעין מסוים של אמת, אבל הוא חסר משמעות ביחס לרצונות האמיתיים שלנו. לדוגמה, במקום ... נכון, אולי יש בי צד קטן שמעוניין לברוח מהמציאות, אבל אני רוצה פי מיליון יותר לחיות. גישה זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את המחשבה. למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי (בכלל לא נכון), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן והמחשבה נכונה במידה כלשהי. כך ... העיקרון של אליעד ניתן ליישם בתחומים רבים נוספים. לדוגמה, בסוגיה כמו הסכסוך הישראלי - פלסטיני, אם אדם אומר באופן מוחלט: אנחנו לא עושים להם שום עוול, הוא מזמין ספקות וויכוחים פנימיים שיערערו אותו. עדיף לומר: נכון, מהיבט מסוים אנחנו ... מפסיקה את הרדיפה של המחשבות? כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסתנכרן עם המציאות, ואין בו קונפליקט פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה היא פשוט ... יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית. כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו זה לא נכון בכלל!, המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - אולי זה כן נכון במשהו?. הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. לכן, הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם מחשבות כאלו היא לא להתנגד להן באופן מוחלט, אלא להכיר בכך שיש בהן היבט כלשהו של אמת, אך הן אינן בהכרח מייצגות את המציאות או את הרצונות ... מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!. אך בפועל, המוח עלול לא לקבל את זה ולשאול: באמת בכלל לא? אולי קצת?. זה יוביל למעגל מחשבתי בלתי נגמר. במקום זאת, ... יכול להיות שיש היבט קטן שבו יש לי רצון לברוח מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות. כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה. מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן? כאשר אדם אומר לעצמו אני בכלל לא רוצה להתאבד, המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית. הפתרון הוא להכיר בכך שיש ... אינו רלוונטי או דומיננטי. זה נכון לגבי כל מחשבה שלילית או פולשנית - ההתמודדות הנכונה אינה להתנגד אליה באופן מוחלט, אלא לתת לה את מקומה בפרופורציה המתאימה. כיצד להשליך את העיקרון הזה על תחומים אחרים? ניתן ליישם את אותו ... משהו אחוז כל מחשבה, לכן אם בן אדם יש לו איזו מחשבה והוא אומר המחשבה הזאת לא נכונה בכלל המוח אומר לו אבל זה כן נכון ואז הוא מתחיל להתווכח כן נכון לא נכון לכן הכי טוב זה להיצמד ... לא מעניין אותי מה פתאום שאני אחשוב ככה אין בזה שום היגיון איך שאתה אומר אין בזה שום היגיון המוח אומר לך באמת אין בזה שום היגיון אולי יש היגיון ואתה מתכחש. כשמחשבה רודפת אחריך העניין זה תיצמד לאמת ... אתה בבעיה תמיד זה נכון קצת אבל לא רלוונטי לי. ש: תסביר את זה יותר תעמיק בזה. אליעד: נגיד שהמוח אומר לך נגיד פתאום באה אליך מחשבה נגיד שאתה רוצה נגיד להתאבד נניח. ש: נניח. אליעד: אוקי הוא יגיד ... הזמן וכו אז אם נגיד לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד אני בכלל לא רוצה להתאבד מה פתאום המוח אומר רגע אני בכלל לא רוצה להתאבד באמת לא רוצה להתאבד כי אתה איך שאתה מוסיף את ה - בכלל לא רוצה להתאבד המוח אומר לא נכון אולי אתה כן רוצה למה אתה אומר שאתה בכלל לא רוצה כי המוח קשה לו לתפוס את ה - בכלל הזה את ה - בכלל לא רוצה קשה לו לתפוס ואז הוא ... אני לא רוצה להתאבד. ואז אתה עוד יותר נלחץ אתה אומר לא נכון אני בכלל לא רוצה להתאבד ואז המוח עוד יותר ואז אתה עוד יותר נאחז ב - בכלל ואז המוח עוד יותר רודף אותך. ש: למה? אליעד: כי המוח לא מאמין לעצמו המוח כשאתה אומר אני בכלל לא רוצה להתאבד נניח אז המוח אומר אבל זה לא באמת זאת לא האמת כי מה האמת שאתה באמת גם רוצה. ש: נכון. אליעד: המוח לא מאמין לגרסה שאומרת בכלל לא רוצה איזו גרסה יותר אמיתית נכון יש היבט מסוים שנגיד אני רוצה להתאבד ... נשמע לי שאתה אומר על אמת מסוימת או אמת פשוטה שלי. אליעד: באופן יחסי זאת האמת בסדר לא האמת המוחלטת לא יודע אם היא מוחלטת באופן יחסי. ש: הבנתי. אליעד: אם מחשבה רודפת אותך אתה לא חייב להתכחש אליה אתה יכול להיפטר מהמחשבה לא ...

... אותך. ולפעמים צריך להשתיק את הלקוח ולקלל אותו. כל מקרה לגופו. וזה נכון שהרבה אנשי מכירות, מבלבלים ללקוח את המוח ומנסים למכור לו כל מיני דברים, בלי בכלל שהם מבינים מה הוא צריך או רוצה. ואז ממילא הם לא ... מצווה להקשיב ללקוח. ויש המון מצבים שצריך להשתיק את הלקוח, בצורה כזו או אחרת. ולא לתת ללקוח לבלבל את המוח, אלא למקד אותו בתהליך המכירה.

... קשה / בלתי אפשרי וכולי. אבל אם מתרגלים את זה בצורה הנכונה, שזה נושא בפני עצמו, אז לאט לאט המוח מתרגל ויודע איך לקחת טענה, ולראות שגם ההפך שלה הגיוני באותה המידה ממש. ולעניין של טיפול בהתנגדויות, הרעיון הוא, ... איש המכירות לשאול את עצמו, על כל אחת מההתנגדויות, אולי ההפך הוא הנכון. ולדעת ולהכין מראש, לוגיקה מנוגדת באופן מוחלט להתנגדות של הלקוח. לדוגמה התנגדות שאומרת, אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי הוא יקר לי. על איש המכירות ... פעמים במספיק נושאים שונים, ואם לומדים שזה לימוד בפני עצמו, איך להפוך רעיונות, איך לראות את ההפך, אז ממילא המוח מתחיל לראות את ההיגיון, גם במה שנראה לא הגיוני. ואז ממילא, מה שקורה אחכ, זה שכאשר הלקוח אומר אני ...

... הוא לומד איך ליצור סנכרון בין המחשבות השונות שלו. ההרגל לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ומורכבים יותר, כגון התנהגות טורדנית וכפייתית (OCD). מה בדיוק ההבדל בין המודע לתת מודע על פי ... בדיקת דלת נעולה, חשש מהיגיינה ועוד. למה חשוב לסנכרן בין המודע לתת מודע? כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח מסתבך בקונפליקט רגשי, שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ של התנהגות לא הגיונית, לחוש מחשבות מנוגדות או ... - לזהות היכן קיימות סתירות בין אני חושב לאני מרגיש בפנים. - לשאול מה האמת? ולברר מדוע כל חלק במוח חושב אחרת. - להגיע למסקנה אחידה, כך שהקונפליקט מפסיק להיות רלוונטי והצורך בבדיקה מתמידה פוחת. כיצד לבדוק את המקור ... עוגה למרות שיודעים שזה לא בריא, מתחילים ליצור סנכרון בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ומסובכים יותר, כמו טקסים אובססיביים או בדיקות חוזרות ונשנות. היבטים נוספים של טיפול ב - OCD ... למה אני חושב ככה ולמה אני חושב ככה עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע. ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן? אליעד: אז הוא בודק אם זה מסוכן ... כאב ראש מאוד גדול אז תנסה לפתור את הקונפליקטים בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים. לדוגמה המוח אומר לך אל תאכל את העוגה ובתת מודע אבל אתה אומר טוב מה אכפת לי אני אוכל את העוגה ...