... יורופסקי, למה גארי יורופסקי טועה? למה גארי יורופסקי משקר? הפרכה של גארי יורופסקי, למה גארי יורופסקי דמגוג? מהי שטיפת המוח של גארי יורופסקי? תגובה לגארי יורופסקי, אי דיוקים של גארי יורופסקי - חלק 7 אבל כאשר אתם עוברים לטבעונות, ... רפואיים, שגם אתה לא באמת מבין בהם. אראה לכם מה הורג אנשים. ואראה לכם גם מי משקר לכם. שקרים מוחלטים במצח נחושה גארי יורופסקי, מתי תבין שהחיים הורגים את האנשים ואנשים מתים בכל מקרה בסופו של דבר מהמון סיבות ...

סודות המוח האנושי, סודות המקום, סודות הזמן, אין מקום, אין זמן, מימד המקום, מימד הזמן, מרחב המקום, מרחב הזמן, אשליית המקום, ...

... אלוהים. כל אמונה כוללת בתוכה ספק, וכל ספק מצריך אמונה נסתרת. לדוגמה, אדם שאומר שהוא מאמין בדבר מסוים בצורה מוחלטת, למעשה מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. השניים - אמונה וספק - אינם הפכים מוחלטים, אלא משיקים ומחוברים באופן אינהרנטי. מהי עמדת רבי נחמן לגבי אמונה? אליעד מנתח את דבריו של רבי נחמן, שמסביר ... ומודרנית, לדוגמה, נטייה להטיל ספק נראית אינטליגנטית יותר מאמונה דתית. בעוד שבחברות דתיות קל יותר להאמין ולהחזיק במשהו בצורה מוחלטת. אך אליעד טוען שמהות השניים דומה מאוד: הם כולם בחירה, והאדם בוחר להחזיק במשהו ולהטיל ספק במה שסותר אותו. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? הדרך להגיע לאמת מוחלטת, על פי אליעד, היא לבחור ללכת עד הסוף בשני הכיוונים - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ואין עוד הבחנה בין אמונה לשכל, ודאות וספק. ... בטוחים במשהו מאוד, אנו נקרא לזה שכל, וכשאנחנו לא בטוחים בו, זה נקרא אמונה. בשני המקרים, מדובר בבחירה שמבצע המוח. האם אמונה משחררת או כובלת? לפי אליעד, המהות של האמונה היא להתחבר לדבר, בעוד שהטלת ספק משחררת אותך ממנו. ... בין השניים. מה המשמעות של אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין במשהו שאין בו שום היגיון, באופן מוחלט וללא שום ספק. אם אתה יכול לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו בצורה מוחלטת, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק מוחלט, הגעת לאמונה שלמה. זו הדרך להגיע לאמת המוחלטת. מהי העצה הפרקטית של אליעד? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין או להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא וללא שום מקום לאפשרות הנגדית. רק ככה תוכל להגיע לאמת המוחלטת, שמרגע הגעת אליה, לא תבחין יותר בהבדלים בין שכל לאמונה, ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל ... שאין אלוהים. בכל אמונה יש ספק, ובכל ספק יש אמונה נסתרת. גם אם מישהו אומר שהוא מאמין בדבר בצורה מוחלטת, הוא בעצם מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. האם רבי נחמן מעודד אמונה או ספק? אליעד מנתח את ... מסביר, מדובר בדיוק באותה פעולה נפשית - אתה בוחר בצד אחד ומטיל ספק בצד השני. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? אליעד מסביר שאם אדם באמת רוצה להגיע לאמת מוחלטת, עליו ללכת עד הסוף, בין אם הוא בוחר להאמין ובין אם הוא בוחר להטיל ספק. ללכת עד הסוף עם האמונה פירושו להאמין בדבר הכי לא הגיוני בצורה מוחלטת, ללא כל ספק. ללכת עד הסוף עם ספק פירושו להטיל ספק בדבר הכי הגיוני בצורה מוחלטת. בשני המקרים, התוצאה זהה: האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מבחין עוד בשום הבדל בין שום דבר לדבר אחר, וזו האמת המוחלטת שאליה ניתן להגיע. האם שכל הוא סוג של אמונה? אליעד מראה ששכל ואמונה אינם שונים במהותם אלא רק במינוח. ... לפי אליעד, היא להאמין בדבר שאין בו שום היגיון כלל, באופן שאין בו שום טיפה של ספק. זוהי אמונה מוחלטת. הוא מדגים זאת כך: לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו לחלוטין, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק לחלוטין. כך מגיעים לאותה נקודה של אחדות מוחלטת. מהי העצה הפרקטית שאליעד נותן? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין ... להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא ובלי השארת שום מקום לאפשרות הנגדית. רק כך תוכל להגיע אל האמת המוחלטת, שאינה מבדילה בין שכל לאמונה ובין ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת?

איך לא לדעת כלום? איך לא לדעת שום דבר? איך לכבות את המוח? איך לדעת דבר והיפוכו? איך להשתחרר מהשכל? איך לצאת מהדעת? איך להגיע למצב של לא לדעת שום דבר בכלל? ... שני הרצונות יהיו שקולים, האדם כבר לא ידע מה הוא באמת רוצה, וכך הוא יגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט. אליעד מדגיש כי במציאות, האדם לא באמת יכול להרגיש ששני המשפטים הללו הגיוניים באותה מידה, ולכן הוא תמיד יודע ... שלה, אלא גם להפסיק להזדהות עם צד אחד יותר מאשר עם ההפך שלו. כלומר, אם האדם יצליח להבין באופן מוחלט שלכל דבר קיים גם היפוכו, הוא ישתחרר מהאחיזה של הידיעה. אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי מצב שבו מכים את ... וכך הוא יגיע למצב שבו הוא באמת לא יודע כלום. האם אפשר באמת להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד טוען שאם אדם מצליח להבין ולקבל כל אפשרות והיפוכה, הוא באמת מגיע למצב של לא לדעת דבר. המצב הזה הוא בעצם מצב של אי - הפרדה ואי - ידיעה מוחלטת, כי האדם כבר לא יכול להגדיר שום דבר כטוב או רע, כרוצה או לא רוצה, כנכון או לא נכון. לדברי אליעד, זהו מצב של חופש מוחלט מהשכל ומהמחשבות, מפני שאין יותר שום הבדל בין הדברים. כיצד אפשר להבין טוב ורע כרעיונות שקולים? אליעד נותן דוגמה ... - רצון, ומשאיר את האדם בלי שום הגדרה ובלי שום אחיזה מחשבתית. למה קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט? הסיבה שקשה לאדם להגיע למצב הזה, לפי אליעד, היא משום שתמיד האדם מזדהה עם משפט אחד יותר מאשר עם ... ובשכל, וכך הוא לא יכול להגיע למצב האמיתי של לא לדעת דבר. כיצד נראים החיים במצב של חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר כי כאשר האדם נמצא במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אין שום הבדל בין כל האפשרויות השונות. הוא כבר לא יכול לומר בוודאות שהוא יודע משהו מסוים, כי הוא מבין באותה המידה את ההיפך הגמור של אותו הדבר. לפי אליעד, זה מצב של שלמות וחופש מוחלט, כי האדם אינו מחויב לשום רעיון, מחשבה או רצון מסוים, והוא אינו כבול בשום הגדרה שכלית. איך לא לדעת כלום? איך להשתחרר מהשכל? איך לדעת דבר והיפוכו? איך לכבות את המוח? מהו חופש מוחלט? איך לצאת מהדעת? מה זה טוב ורע?

... ולהשתחרר מרגשות שליליים היא באמצעות תהליך של הטלת ספק. אליעד כהן מסביר שהטלת ספק נכונה היא כזו שנעשית על המוחלטות של המחשבה. כדי שהטלת הספק תצליח לשחרר את האדם מהרגשה שלילית, יש צורך להבין ולבצע אותה בצורה נכונה ויעילה. ... לא עובד מספיק טוב היא כי הוא הטיל ספק רק בצד אחד של המחשבה שלו, ולא הטיל ספק בצורה מוחלטת. מהי הדרך הנכונה להטיל ספק בצורה מוחלטת? הדרך להטיל ספק באופן מוחלט דורשת מעבר לשני הקצוות של המחשבה. למשל, אם האדם חושב רע לי שצחקו עליי, עליו להטיל ספק בשני הכיוונים: אולי לא רע לי שצחקו עליי? אולי זה טוב שצחקו עליי? אליעד מסביר שהמוח צריך לנוע בין שני הקצוות האלה באופן מוחלט - מהתחושה השלילית (רע לי) ועד לתחושה החיובית (טוב לי). רק אז הוא באמת יוכל להשתחרר מהסבל, כי הוא ... האנשים ינסו לשכנע את עצמם שאולי לא חייבים להצליח במבחן. אך זו טעות, כי זו עדיין לא הטלת ספק מוחלטת. הדרך הנכונה היא לשאול: אולי אני חייב להיכשל במבחן? אולי זה טוב יותר עבורי להיכשל במבחן? כשהמוח חושב על האפשרות הזאת באותה רמת רצינות כמו שהוא חושב שהוא חייב להצליח במבחן, הוא כבר לא כלוא ברגש השלילי. רק אחרי שהוא עובר בין שתי המחשבות המוחלטות, הוא יכול להגיע לתחושה של לא משנה, ולא מתוך הדחקה או התעלמות, אלא מתוך חוויית אמת מלאה. כיצד לזהות ... לי לא לקבל קידום? אולי עדיף לי לא להצליח בכלל? כשעוברים מחשבה אחר מחשבה, והופכים כל הנחת יסוד בצורה מוחלטת, מתחילים להשתחרר מהרעיון המקורי שמציק, ונפתחות אפשרויות חדשות במחשבה. למה חשוב להטיל ספק גם במחשבה ההפוכה? כאשר אדם אומר: ... לי, הוא מטיל ספק רק חלקי ולא באמת משנה את החוויה שלו. אך כאשר האדם מטיל ספק בשני הצדדים המוחלטים, למשל אולי זה רע ואולי זה טוב, רק אז אפשר להגיע לנקודה שבה האדם לא יודע, וזה המצב המשוחרר ביותר. בנוסף, אליעד מדגיש שלא מספיק לשאול מי אמר? באופן שטחי, אלא צריך ממש להרגיש את ההפך המוחלט כמחשבה אמיתית וסבירה בדיוק כמו המחשבה המקורית. איך להפוך את הטלת הספק להרגל יומיומי? כדי להרגיל את המוח להטיל ספק בצורה טבעית, אליעד מציע תרגול יום - יומי. בכל פעם שעולה מחשבה מטרידה, צריך להפוך אותה למוחלטת ואז להטיל ספק בכל הנחות היסוד שלה. רק ככה, על ידי תרגול מתמיד, המוח יתחיל באופן טבעי לחשוב אחרת ולא יחווה תחושה שלילית בצורה אוטומטית. כיצד להתמודד עם פחדים קיצוניים באמצעות הטלת ספק? אליעד נותן דוגמה קיצונית: אם אדם מפחד שירצחו אותו, הוא צריך לבדוק באופן מוחלט את האפשרות ההפוכה - אולי אני רוצה שירגו אותי? השאלה הזאת נשמעת מוזרה, אבל רק כשהמוח חושב עליה ברצינות ובאופן אמיתי, מתרחש השחרור מהפחד. האדם צריך לשאול את עצמו למה הוא כל כך מפחד, מה הסיבות שעומדות מאחורי הפחד, ולהטיל ספק בכל סיבה בצורה מוחלטת. כל סיבה שהוא יעלה, הוא יצטרך לבדוק את ההפך המוחלט שלה, וכך שוב ושוב, עד שהוא יגיע לתחושת החופש המוחלטת, שהיא המטרה האמיתית של הטלת הספק. כיצד להרגיש טוב ולשחרר מחשבות שליליות בעזרת הטלת ספק? לסיכום, השיטה המרכזית שאליעד מציע היא הטלת ספק מוחלטת בכל מחשבה שלילית ובכל הנחת יסוד. צריך תמיד לבחון את שני הקצוות: רע או טוב, להטיל ספק בכל הנחה, ולפרק כל מחשבה לעומק, עד שהמוח מגיע לנקודה של לא יודע אמיתי, שהיא הנקודה שבה משתחררים מכל תחושה שלילית ומצליחים להרגיש טוב באמת. איך להטיל ...

איך לענות למוח? איך לענות לעצמך? ככה זו כן סיבה, למה ככה? לרצות משהו בלי סיבה, בחירה חופשית מלאה, איך לשלוט ברצון? הרצון החזק ביותר, הרצון של אלוהים, רצון ללא סיבה, התמודדות עם פחד איך להתמודד עם איום של המוח על עצמך? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מרגיש מאוים או מוטרד, הגורם האמיתי שמאיים עליו הוא תמיד הרצון הפנימי ... מועילה, אך גם כאיום המונע ממך לפעול כפי שאתה באמת רוצה. מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח? אליעד כהן מסביר שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם איומים של המוח היא להגיד למוח שאתה דווקא רוצה את מה שהוא מאיים שיקרה. לדוגמה, אם אתה מבצע תרגיל בחדר כושר, ומישהו אומר לך שאתה ... לוויכוח ולהגיד לא, אני לא פוגע בעצמי, יש להגיד: כן, זה בדיוק מה שאני רוצה, לפגוע בעצמי. באופן זה, המוח לא יכול להמשיך לאיים, כי הוא כבר לא יכול להשתמש בפחד נגדך. אין למוח במה להפחיד אותך כאשר אתה אומר שאתה רוצה את התוצאה השלילית. איך התשובה כי ככה אני רוצה פותרת קונפליקטים ... כי ככה אני רוצה היא תשובה חזקה מאוד, כי היא התשובה היחידה שאינה מובילה לדיאלוג או לוויכוח פנימי עם המוח. למשל, אם אדם עושה פעולה ומישהו אומר לו שהוא מזיק לעצמו, אם הוא אומר אני לא פוגע בעצמי הוא מתחיל בוויכוח פנימי, כי המוח ינסה להוכיח לו שהוא כן פוגע בעצמו. לעומת זאת, אם האדם אומר: אני רוצה לפגוע בעצמי, כי ככה אני רוצה, אין שום פתח לוויכוח, והמוח נאלץ לשתוק. אליעד כהן מסביר כי כאשר האדם אומר אני עושה את זה כי ככה אני רוצה, הוא למעשה מבטל את הכוח של המוח לאיים עליו. מה הקשר בין ככה אני רוצה לבין בחירה חופשית מלאה? אליעד מסביר שאמירת כי ככה אני רוצה ... סיבה מאחורי כל רצון. אך מנגד, אלוהים רוצה את הדברים כי ככה, ללא שום סיבה חיצונית. אצלו הרצון הוא מוחלט וללא שום תנאי או מטרה חיצונית. אדם שמסוגל לרצות משהו סתם כך, בלי שום סיבה, מבטא בכך בחירה חופשית ... מדגיש שהתהליך הזה דורש תרגול מתמשך וסבלנות, אך התוצאה היא מצב שבו האדם מסוגל לבחור את רצונותיו בצורה חופשית ומוחלטת, בדומה לאלוהים. למה קשה לאנשים לקבל רצון ללא סיבה? הסיבה לכך שאנשים מתקשים לקבל את הרעיון של רצון בלי ... מלא ברצונות שלו וברגשות שלו. איך לשלוט ברצון? איך להתמודד עם פחדים? איך להשיג בחירה חופשית מלאה? מה לעשות כשהמוח מאיים? האם כי ככה היא סיבה לגיטימית?

טיפול בסטיות מיניות, טיפול בהפרעות מיניות, איך המוח נהנה מסקס? פדופיליה, זנות, אונס, סאדו מאזו, סקס ביזארי, פאראפיליה, משיכה מינית לבעלי חיים, זואופיליה, נקרופיליה, הסקס של הצדיק, ... הנאה בסוגי סקס שאינם נחשבים רגילים או מקובלים חברתית, כמו פדופיליה, סאדו מאזו, זואופיליה, ונקרופיליה. השאלות המרכזיות הן: איך המוח נהנה מסטיות מיניות? למה אנשים בוחרים סוגי סקס כאלה? מה יש בהם שמספק להם הנאה? אליעד מסביר כי כל ... ובין אם הוא עוסק בסטיות מיניות, מחפש משהו מסוים - תחושת חום, אהבה, שליטה או הרגשה של ערך עצמי. המוח, לדבריו, תופס את החוויות האלה כדרך להשיג תחושות מסוימות, כמו הערכה עצמית גבוהה יותר, שליטה או אפילו פחד. אליעד מציין כי גם בפנטזיות מיניות, המוח משלים סיפור שהוא מהנה עבורו, ומכאן שמי שעוסק בסטיות מיניות למעשה מחפש למלא צורך מסוים, לאו דווקא בהקשר הפיזי, ... מניעי הסטיות המיניות על פי דימויים ותפיסות פנימיות? אליעד מדבר על כך שבבסיס כל סטייה מינית עומדים דימויים פנימיים שהמוח יוצר על מנת לשדרג את חוויית המיניות. הוא מסביר שברוב המקרים, המוח משלים את החוויה כך שתחושת השפלה או שליטה מקבלת צורות שונות. לדוגמה, במקרים של סאדו מאזו, אדם יכול להרגיש ... לכסף. הכאב הוא כשמישהו מבין שהאהבה הזו היא שקר, אך זה לא מונע ממנו להרגיש טוב עם עצמו, כי המוח משלים את הסיפור. מה הקשר בין שליטה עצמית וסטיות מיניות? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר גם על ההיבט של שליטה ...

... היא לסמן משימה כסגורה למרות שהיא עדיין לא טופלה בפועל. מצב כזה יכול להוביל להזנחה של משימות חשובות, כיוון שהמוח מפסיק לראות את המשימה. באופן פשוט, כל משימה שעדיין זקוקה לפעולה חייבת להישאר פתוחה וגלויה ברשימה, כדי לא לפספס ... משאירים ברשימת המשימות שלהם דברים שכבר ביצעו, לעיתים כדי לראות כמה הספיקו. אולם, פעולה זו יוצרת עומס מיותר על המוח. אליעד מדגיש שהמוח שלנו עובר שוב ושוב על רשימת המשימות, וכשהוא נתקל במשימה שכבר הושלמה, הוא מבצע פעולת עיבוד מיותרת: המשימה הזו ... יעילות העבודה שלנו? לפי אליעד, כשאנחנו משאירים משימות סגורות ברשימה, אנחנו יוצרים עומס קוגניטיבי שמוריד את היעילות הכללית שלנו. המוח שלנו מתעייף ומבזבז משאבים על בדיקה חוזרת ונשנית של דברים שלא צריך יותר לטפל בהם. התוצאה היא תחושת עומס, ... אליעד ממליץ למחוק את המשימה או להעביר אותה לארכיון. המטרה היא לשמור על רשימת המשימות נקייה ככל האפשר, כך שהמוח שלנו לא יצטרך להתמודד עם מידע מיותר. לדעתו, אפילו סימון כמו הושלם או סיים אינו מספיק טוב, כי המשימה עדיין מופיעה בעין והמוח עדיין צריך לעבד את נוכחותה. לכן, מומלץ להעביר את המשימות שכבר אינן רלוונטיות למקום אחר, כגון ארכיון או תיקיה ... אם הייתה לך משימה לקבוע פגישה, ולאחר שהפגישה נקבעה המשימה סומנה כהושלם אבל נשארה גלויה, בכל מעבר על הרשימה המוח עדיין מבזבז אנרגיה עליה. העדיפות היא פשוט להסיר אותה מהשדה החזותי, כך שהמוח יתמקד רק במה שבאמת צריך להיעשות כרגע. איך האיזון בין שני העקרונות תורם לניהול זמן וארגון נכון? האיזון בין ... על ידי הקפדה על סגירה נכונה ומדויקת של משימות שהושלמו ועל השארת המשימות הפתוחות בלבד מול העיניים, אנחנו מאפשרים למוח לעבוד בצורה אופטימלית, להגדיל את הפרודוקטיביות ולהפחית לחץ נפשי. ניהול משימות סגירת משימות ניהול זמן ארגון רשימת משימות ניהול ... משלימים אחד את השני. חשוב להבין איך לנהל את המשימות באופן שמסייע לניהול זמן ויעילות, ולמנוע מצבים שמעמיסים על המוח או יוצרים בלבול. מהו עקרון לא לסגור משימות פתוחות? העיקרון הראשון שצריך לשים אליו לב הוא: לא לסגור משימות ... טיפול. זה לא כזה נורא על פניו, אבל האמת היא שזה יכול להוות נזק לא קטן. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו כל הזמן בודק את רשימת המשימות, ואם הוא נתקל בעוד משימה שסיימנו איתה, הוא מבצע פעולה מיותרת של עיבוד המידע ויוצר עומס מיותר. איך סגירת משימות משפיעה על היעילות שלנו? הבעיה כאן היא שבכל פעם שהמוח שלנו עובר על רשימת המשימות, הוא מבצע עיבוד נוסף של המשימות הסגורות, וזה מה שמעמיס עליו. במילים אחרות, אם אנחנו לא מסדרים את הרשימה בצורה נכונה, אנחנו עלולים להוריד את היעילות שלנו, כי המוח מבלה יותר זמן על עיבוד משימות שלא רלוונטיות יותר. כך גם עלול להיווצר בלגן בראש, ותחושת עייפות מיותרת. מה ... אותו במערכת כזיכרון או תיעוד, אך לא צריך להופיע ברשימה הפעילה שצריכה לכלול רק משימות שדורשות ביצוע. בצורה כזו, המוח לא יתעכב על משימות לא רלוונטיות. באופן כללי, אם סיימנו עם משימה, המשמעות היא שהיא לא צריכה להופיע בעין יותר. אפילו אם כתוב עליה הסתיים, זה לא מספיק טוב. אנחנו רוצים שהמוח לא יתאמץ לעבור עליה, לכן יש להוריד את המשימות הסגורות מהרשימה, כדי שהיא תישאר נקייה ונוחה להתמצאות. ניהול משימות ...

... מחשבתי שמוביל אותו שוב ושוב לחשיבה שלילית, חרדות וספקות עצמיים. הבסיס שעליו אליעד בונה את ההסבר הוא שכל תשובה מוחלטת שהאדם נותן לעצמו, אפילו אם היא חיובית כמו אני אוהב את עצמי או טוב לי, עדיין משאירה אותו תקוע בתוך מעגל של ספקות. זאת משום שמיד לאחר שהאדם מגדיר משהו בצורה מוחלטת, מוחו יתחיל לחפור ולשאול שאלות ספקניות כמו האם אני באמת אוהב את עצמי?, מי אמר שאני טוב מספיק?, איך אני יודע שזה נכון?. כל עמדה מוחלטת מכניסה את האדם למשחק אינסופי של טוב ורע, נכון ולא נכון, ומובילה ללופ חשיבתי תמידי. מדוע אסור להגדיר שום דבר באופן מוחלט? אליעד מסביר שהסיבה לכך שאסור להגדיר דברים באופן מוחלט היא שהמוח תמיד יוכל לאתגר כל הגדרה. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מוצלח המוח ינסה לבדוק האם באמת אני מוצלח בכל מצב?, אולי אני לא באמת מוצלח מספיק?, כך שההגדרה תוביל לעוד מחשבות שליליות. גם תשובה כמו זה לא משנה לי לא פותרת את הבעיה, כי המוח ימשיך לחפור ולבדוק אם זה באמת לא משנה. מה הדרך היחידה לצאת מהלופ של המחשבות השליליות? לפי אליעד, הדרך ... מהלופ הזה היא לענות בשאלה. הכוונה היא לא לאחוז בשום עמדה, אלא להטיל ספק בכל מחשבה שעולה. לדוגמה, אם המוח אומר לך אתה לא מספיק טוב, במקום להגדיר את עצמך כטוב או לא טוב, פשוט לשאול את עצמך מי אמר שאני חייב להיות מספיק טוב?, מה זה בכלל מספיק טוב?. כאשר התשובה לשאלות הפנימיות היא שאלה נוספת, אין למוח שום דרך לתקוף את העמדה שלך, כי אתה בעצם לא נוקט בשום עמדה. מדוע לא יודע אינה תשובה טובה מספיק? אליעד מדגיש שגם תשובה כמו אני לא יודע עלולה להיות בעייתית. המוח מיד יחקור ויגיד איך אתה יודע שאתה לא יודע?, אולי אתה בעצם כן יודע?. לכן אפילו לא יודע זו עמדה מוחלטת כלשהי שהמוח יכול להיאחז בה. הפתרון האמיתי הוא לא לדעת בכלל שאתה לא יודע, לא להחזיק בשום תפיסה מוגדרת, ולא לתפוס ... אדם שחושב שחסר לו כסף. אם האדם ינסה לשכנע את עצמו שלא חסר לו כסף, הוא עדיין בלופ, כי המוח מיד ישאל מי אמר שלא חסר לי?, אולי חסר לי בעתיד?, איך אני יודע שיש לי מספיק?. הפתרון שאליעד ... שאלה נוספת כמו מה זה בכלל חסר?, למה זה משנה שיהיה לי כסף?. כך האדם לא מתחייב לשום עמדה והמוח לא יכול להמשיך לשגע אותו. למה כל עמדה סופית מכניסה את האדם לבעיה? אליעד מסביר בפירוט שכל עמדה סופית שאדם נוקט, ולא משנה מה היא תהיה, מכניסה אותו לבעיה משום שהיא פותחת פתח למוח לתקוף את העמדה. לא משנה אם העמדה חיובית (אני מרגיש טוב) או שלילית (אני לא טוב מספיק), כל תשובה מוחלטת מובילה בסופו של דבר לספקות נוספים. הדרך היחידה להימנע מזה היא לא לנקוט בשום עמדה מוגדרת, אלא להשיב לשאלות המוח בשאלות נוספות בלבד. איך הדוגמה על האם אני נראה טוב מדגישה את העיקרון? אליעד מביא דוגמה של מישהי שמוטרדת מהמחשבה אני לא נראית מספיק טוב. אם היא תאמר לעצמה אני כן נראית טוב המוח יתקוף ויבקש הוכחות לכך, ואם היא תגיד זה לא משנה, עדיין תהיה תקועה. אך אם היא תענה בשאלה כמו ... האמיתית של לא לדעת כלום? אליעד מסביר שכדי לצאת לגמרי מהלופ המחשבתי, האדם צריך להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, כזה שאין בו אפילו הגדרה של אני לא יודע. הוא מביא את הדוגמה של אדם שפונה אליו בשפה זרה ... או להטריד את עצמו בשאלות. למה קשה לאנשים לשחרר את הרצון להגדיר דברים? אליעד מדגיש שהקושי הגדול ביותר לשחרור מוחלט מגיע מכך שאנשים לא מוכנים לוותר על ההנאות שיש להם מההגדרות החיוביות שלהם. לדוגמה, אדם שרוצה לוותר על הרצון ... האדם יכול להשתחרר באמת, להגיע למצב שהוא מעבר לכל ספק, ומעבר לכל הגדרה שלילית או חיובית, למקום של חופש מוחלט מחשיבתי. איך להפסיק מחשבות שליליות? מהי הדרך לצאת מהלופ המחשבתי? איך להתמודד עם דיכאון וחרדות? מה המשמעות של לא ...

... ופעולות אוטומטיות, מהן פעולות אוטומטיות? למה לא לפעול מתוך הרגל? איך להתמודד עם מגפת הקורונה? מהי פעולה אוטומטית? למה המוח פועל בצורה אוטומטית? למה אני פועל בצורה אוטומטית? שינוי הרגלים, שינוי חשיבה מהן פעולות אוטומטיות וכיצד הן קשורות למשבר ... במובן מסוים לרובוט, שכן הוא יכול להבין בשכל שעליו לעשות פעולה אחת, אך במציאות הוא פועל אחרת, מתוך אוטומטיות מוחלטת. התופעה הזו ממחישה את חוסר החיבור בין ההבנה השכלית לבין הפעולה עצמה. מדוע המוח פועל בצורה אוטומטית? המוח האנושי פועל בצורה אוטומטית משום שאין לו מספיק משאבים ואנרגיה כדי לחשב מחדש כל פעולה בכל רגע נתון. כמו מחשב או כמו וייז, אשר לא יכול לחשב כל שניה מחדש את המסלול האופטימלי, גם המוח האנושי בוחר לפעמים לבצע פעולות מתוך הרגל, על סמך החלטות קודמות שכבר התקבלו, במקום לחשב שוב מה הפעולה האופטימלית באותו הרגע. הסיבה העיקרית לכך היא חסכון באנרגיה ובמשאבים קוגניטיביים. אליעד מסביר שהמוח לא מסוגל כל הזמן לחשוב מחדש על כל פעולה, ולכן חלק מהפעולות עוברות למצב אוטומטי. הדבר הזה כמובן מביא ...