... התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית, והיא תלויה בסוג המחשבה הטורדנית שמציקה לך. האם אפשר לחשוב על שתי מחשבות בו - זמנית? המוח האנושי אינו מסוגל לחשוב על שתי מחשבות בו - זמנית. לדוגמה, אם תנסה לחשוב על פיל ומטוס בו - זמנית, לא תוכל לעשות זאת בדיוק באותו שבריר שנייה. המוח יכול לעבור במהירות בין מחשבות שונות, אך ... ידי כך שתחשוב על משהו אחר? התשובה לכך היא מורכבת ותלויה בסוג המחשבה הטורדנית. האם אפשר לחשוב על שתי מחשבות בו - זמנית? המוח האנושי אינו מסוגל לחשוב על שתי מחשבות באותו רגע בדיוק. לדוגמה, אם תנסה לחשוב בו - זמנית על פיל ומטוס, לא תוכל לעשות זאת בדיוק באותו שבריר שנייה. המוח יכול לעבור מהר בין מחשבות, אבל לא באמת ...

... להאמין בדבר מסוים, גם אם הוא לא בהכרח הגיוני או נכון. כאשר אדם נתון בשבי או מצב של כפייה, הוא חווה מצוקה נפשית עצומה. החופש שלו נלקח והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להקל על תחושת המצוקה הנפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו. זהו מנגנון הגנה פסיכולוגי שמפחית את תחושת הסבל. מה ההיגיון הרגשי מאחורי הזדהות עם התוקף? לאורך זמן, כאשר אדם נמצא במצוקה נוראה, כמו בשבי או תחת אלימות, המוח מתחיל לחפש דרכים להתמודד עם הסבל. אחת הדרכים היא להזדהות עם התוקף כדי להפחית את תחושת הפחד והסבל. במקום לחשוב אני חטוף, עושים לי רע, האדם עשוי לחשוב אולי זה לטובתי. בהבנה זו, המוח בורח מהכאב הרגשי של התחושה שהוא נפגע. דוגמאות יומיומיות לתסמונת שטוקהולם תסמונת שטוקהולם לא מוגבלת ... רע? ההודאה בכך שמישהו פוגע בנו או שעושים לנו רע מציבה אותנו מול תחושת חוסר אונים. אדם שחווה חטיפה או אלימות עשוי להימנע מלראות את המציאות ככואבת, כדי להימנע מהפחד והסבל הכרוך בהודאה. במקום זאת, המוח בוחר להאמין שהמציאות טובה או נוחה יותר. חשוב לזכור על תסמונת שטוקהולם תסמונת שטוקהולם אינה מוגבלת ... שהתוקף צודק במעשיו, ואף מסייע לו. דוגמה בולטת לכך היא מצב שבו אדם נחטף בידי ארגון טרור (כמו דאעש), ואחרי תקופת שבי מסוימת הקורבן מתחיל לשתף פעולה עם שוביו ואף להצדיק את מעשיהם. הרעיון הוא שהמוח מעדיף לפרש את המציאות בדרך פחות כואבת: אם החטיפה היא כבר עובדה מוגמרת, הרי שהזדהות עם החוטף מפחיתה ... - קיים אינטרס רגשי להאמין בדבר מסוים, גם אם אין בו היגיון רציונלי. כאשר אדם נחטף ומוחזק בשבי, הוא חווה מצוקה נפשית אדירה. החופש שלו נלקח, והוא ניצב בפני איום תמידי. כדי להגן על עצמו נפשית, המוח שלו בוחר לראות בתוקף אדם שפועל לטובתו, וזאת כדי להפחית את תחושת הסבל. במילים אחרות, קשה מאוד להשלים עם המחשבה אני חטוף, עושים לי רע, ולכן המוח בורח למחשבה אולי זה בכלל לטובתי. איך באות לידי ביטוי דוגמאות יומיומיות של תסמונת שטוקהולם? ניתן ...

... מהמציאות, כאילו הכל לא אמיתי. מצב זה עשוי להתרחש כשמנגנוני הגנה של המוח משתלבים עם פחדים וחרדות פנימיות. במקרים ... מהכישלון, פחד שגורם לו להימנע מלהתמודד עם הכאב הרגשי של כישלון אפשרי. המוח יוצר את תחושת הדיסוציאציה כדי להימנע ... המחיר של הגישה הזו הוא שבמקום להתמודד עם אתגרי החיים והכאב שבכך, המוח בונה סיפור שהחיים אינם מציאותיים, וזה ... להשיג מטרות שהוא חש שממש רציתי להשיג, כמו הצלחה בעסקים או קשר רומנטי. המוח יוצר את התחושה שהחיים אינם אמיתיים כדי ... או לזכות באהבת אדם מסוים, הוא עשוי להרגיש רע מאוד אם לא יצליח. לכן, המוח יוצר את הדימוי שהחיים הם רק אשליה, ובכך ...

... סדר וארגון, למה לא כדאי לדחות דברים? למה להיות מסודר? למה לא לדחות דברים? תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? ניהול משימות, בינה מלאכותית, איך המוח מתייחס לדחיית משימות? איך המוח דוחה דברים? סדר וארגון למה לא כדאי לדחות דברים? אליעד כהן מציין שבחיים יש הרבה ... או קנסות, לדוגמה כאשר דוחים את תשלום דוח התנועה. אם לא משולמים בזמן, מצטברים קנסות וריביות, מה שגורם לתשלום סכום גבוה יותר. אולם, מעבר להיבט הכספי, דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי. כאשר אנו דוחים משימה, המוח נדרש לזכור אותה ולהחזיק אותה בזיכרון כל הזמן. כך, המוח לא פנוי לחלוטין למשימות החדשות. אם אדם דוחה את ההליכה לסופר, לדוגמה, הוא לא רק שומר את המשימה בזיכרון, אלא גם לא מסוגל להתמקד במשימה החדשה שלפניו. דחיית משימות יוצרת כמו חישוב נוסף במוח, שהוא חייב להתחשב בו כל הזמן. כיצד המוח מתמודד עם דחיית משימות? אליעד מסביר שמדובר בעצם במשימה בתוך משימה. המוח לא סוגר את המשימות שהוא דוחה, אלא שומר עליהם פתוחות בזיכרון. אם יש לנו שלוש משימות לדוגמה: 1. ללכת לסופר 2. ללכת לסנדלר 3. לשטוף כלים בכיור כאשר אנחנו מבצעים את המשימות אחת אחרי השנייה, המוח סוגר את המשימה ועובר לשלב הבא. אך כאשר אנחנו דוחים משימה, כמו ללכת לסופר, אנחנו לא מסיימים את המהלך הנפשי של ביצוע המשימה, והמוח ממשיך לנהל אותה בזיכרון - אל תשכח את הסופר. ברגע שיש יותר משימות דחויות, המוח מריץ כמה תוכניות במקביל, מה שמוביל להעמסה מנטלית והפחתה ביכולת הריכוז. ההשפעה ... - לדוגמה: 1. תשלום דוח תנועה: דחיית התשלום גורמת לצבירת ריבית וקנס כספי. 2. כלים בכיור: אם לא שוטפים כלים בזמן, הלכלוך מצטבר ומקשה על הניקוי בהמשך. 3. בית מבולגן: אם לא מסדרים את הבית בזמן, הלכלוך מעמיס על המוח בכל פעם שנעבור בו, מה שמסיח את הדעת. בנוסף, הוא מציין את הדוגמה של שמשה מלוכלכת ברכב. גם אם אין לה השפעה ישירה על היכולת לראות, המוח עדיין עוסק בהסחות דעת מיותרות כמו לזכור להתעלם מהלכלוך, דבר שמפחית את הריכוז. סדר וארגון סביבת עבודה מסודרת תורמת לניהול יעיל יותר של המשימות. כאשר סביבת העבודה נקייה ומסודרת, המוח לא צריך להתאמץ למיין כל הזמן את החפצים או להימנע מהמכשולים בסביבה. סידור שולחן ... נמנע מדחיית משימות אלא אם כן הוא החליט שלא רוצה לבצע אותן בכלל. גישה זו מתארת את הדחיינות כתהליך של סבל מיותר. אם משימה חייבת להתבצע, עדיף להוציא אותה מהדרך ולהתמודד איתה מיד, במקום לדחות אותה ולהעמיס על המוח. הקשר בין דחיינות לתהליכים רגשיים מאחורי הדחיינות יש פעמים רבות גורמים רגשיים ... דוח תנועה אך מחכים לרגע האחרון, מצטברת ריבית והקנס הופך גבוה יותר. במקום לשלם סכום נמוך יחסית עכשיו, נאלצים בהמשך לשלם סכום גדול יותר עקב הריבית וההצמדה. מעבר לכך, עצם פעולת הדחייה יוצרת מנגנון נפשי שבו המוח צריך לשמור בזיכרון משימה שלא הושלמה, ובמקביל לטפל במשימות אחרות. כאשר אדם משאיר משימות לא סגורות, הוא מכניס עצמו למצב שבו עליו לזכור שוב ושוב את המשימה הדחויה, וזה מוסיף עומס מנטלי ויוצר הפרעות בריכוז. איך המוח מגיב לדחיית משימות? אפשר לדמות את תהליך החשיבה לתהליך ממוחשב. בכל פעם שיש משימה מוגדרת וברורה - כמו לך לסופר - המוח מתמקד בה. לאחר ביצוע המשימה, המוח סוגר חלון ומפנה משאבים למשימה הבאה. אך אם מחליטים לדחות את ההליכה לסופר וללכת קודם לסנדלר, מתעורר צורך לזכור לחזור בהמשך אל הסופר. לדוגמה, אם יש שלוש משימות: ללכת לסופר. ללכת לסנדלר. לטפל בכלים שנשארו בכיור. ברגע שמבצעים כל משימה ישירות, המוח מסיים אותה ועובר הלאה בראש שקט. אבל כאשר דוחים, למשל, את ההליכה לסופר או את שטיפת הכלים, המוח צריך לשמור כרטיסיות פתוחות בכל עת: אל תשכח את הכלים בכיור, אל תשכח ללכת לסופר. מדוע דחייה יוצרת עומס על המערכת המנטלית? ככל שיש יותר משימות שהוחלט לדחות, כך המוח עובד כמו מחשב שמפעיל כמה תוכנות ברקע. במקום לסגור תוכנה אחת ולפנות משאבים, ... כספי גבוה יותר. כלים בכיור: אם לא שוטפים מייד, הלכלוך מצטבר וקשה יותר לנקות אותו בהמשך. בנוסף, נוצרת טרחה בכל פעם שזקוקים לכלי מסוים והוא מלוכלך. בית מבולגן: כשלא מסדרים את החפצים בבית, נוצר בלגן שמעמיס על המוח בכל ניסיון למצוא דברים, לזוז בחלל או לא להיתקל בחפצים מיותרים. שמשה מלוכלכת ברכב: גם אם ניתן לראות את הדרך, המוח מבצע פעולה נוספת של התעלמות מהלכלוך, ובכך מפחית את הריכוז בנהיגה. סביבה מלוכלכת או עמוסה בחדר: המוח נאלץ לעבד הרבה יותר גירויים, לחשב כל הזמן היכן אפשר ללכת ומה עלול להפריע, במקום להתרכז בפעולה העיקרית. פעילות גופנית כאשר משהו לוחץ או מציק: לדוגמה, שרוכים לא קשורים או בגד לא נוח, המוח חושב על חוסר הנוחות הזו במקום להיות ממוקד בתרגיל עצמו. בכל המקרים הללו, משימות שנותרות פתוחות דורשות מהמוח לפקח עליהן, לזכור אותן ולהחיות אותן שוב ושוב. למה סביבת עבודה נקייה ומסודרת ... עומס של פריטים לא רלוונטיים שדורשים ממנו לתייג, לזהות או להתעלם מהם שוב ושוב. הדבר בא לידי ביטוי גם בניהול קבצים על שולחן העבודה במחשב או באפליקציות בטלפון הנייד: הסתרה או מחיקה של אייקונים מיותרים מונעת מהמוח את הצורך למיין, להסיט את המבט ולבחור בכל פעם מחדש. סידור שולחן העבודה הפיזי כך ... מה מניע את ההתנהגות. מהי המסקנה הסופית לגבי דחיית משימות? לסיכום, יש לשקול את העלויות הנפשיות והמעשיות של דחיית משימות. מצד אחד, דחייה יוצרת עומס, עשויה לגרום לריביות ולקנסות (במקרים כספיים), מצריכה מהמוח להחזיק זיכרון ומעקב אחר משימה לא גמורה, וגם עלולה להפריע למשימות אחרות. מצד ... בה כאשר יש משימה בעלת עדיפות דחופה יותר או סיכוי שמשימה אחרת תהפוך ללא רלוונטית. עם מודעות לעלות של דחיינות, ניתן לקבל החלטות טובות יותר: אם אין סיבה אמיתית לדחות משימה - כדאי לגשת ולבצע אותה, ולפנות מהמוח את ההטרדות והעומסים הנלווים. איך להתמודד עם דחיינות והפחד מדחיית משימות? מהם הגורמים הרגשיים שמונעים השלמת משימות? איך לשמור על סביבת עבודה מסודרת ויעילה? איך המוח פועל תחת עומס מנטלי וכיצד לנהל זאת? איך להתגבר על דחיינות? ממה נובעת דחיינות? ... סדרי עדיפויות, איך לנהל משימות? להיפטר ממשימות, סדר וארגון בבית, סדר וארגון בעבודה, סדר וארגון מפתח להצלחה, סדר וארגון בעסק, סדר וארגון במשרד, איך להיות יעיל יותר? התייעלות, להיות מסודר, חדר מסודר, איך המוח מחשב משימות? איך לארגן משימות? איך לתעדף משימות? למה להפסיק לדחות דברים? טיפול ...

... באמצעות מפורסמים, איך המוח משתכנע מפרסומות? איך פרסומות של מפורסמים מוכרות? מכירה באמצעות סלבריטאים, למה מעריצים אנשים מפורסמים? ... על הקהל? ההיגיון מאחורי פרסום מוצרים באמצעות אנשים מפורסמים טמון בהבנה של איך המוח האנושי פועל. פרסום עם סלבריטאים פועל על הקשר הרגשי שיש לציבור עם המפורסם, והקשר הזה גורם לאנשים ... בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא. במילים אחרות, ברגע שסלבריטאי מפרסם מוצר מסוים, המוח של המעריצים שלו שואף לאשר את המילים והפעולות של אותו אדם, גם אם הדבר לא תמיד הגיוני או ... לאהוב את אותו הדבר גם כן, אפילו אם הם לא היו בוחרים בו בעצמם. איך זה משפיע על המוח שלנו? המוח האנושי פועל כך, שאם אנו אוהבים מישהו, אנחנו נוטים לאהוב גם את הדברים שהוא אוהב. אם אנחנו מעריכים ... ירגיש שהוא לא יכול להמשיך לאהוב את אותו אדם, והקשר הרגשי עם הסלבריטאי יתערער. המוח מונע את הקונפליקט הזה ולכן אנשים קונים מוצרים רק כדי לשמור על תחושת הקרבה עם המפורסם. הכיצד עובדת ... אם המעריץ יגיד שהמוצר לא טוב, זה יפגע בקשר הרגשי עם המפורסם ויתעורר תחושת ניכור. המוח לא רוצה להרגיש את הניכור הזה, ולכן הוא בוחר לאהוב את המוצר, כדי להרגיש קרוב ומחובר. מהו הקשר הרגשי ... המעריץ ירגיש צורך להאמין בו ולהזדהות עם המוצר כדי לשמור על תחושת קרבה אליו. המוח האנושי מחפש חוויות שמחברות אותו לרגשות חיוביים, ופרסום של סלבריטאים מאפשר למותג להיכנס לתוך מערך ... של הצרכן. שיטות שיווק שיטות מכירה איך ליצור פרסומת מוכרת? הערצה למפורסמים איך המוח מגיב לפרסומות? הזדהות ורצון איך פרסום באמצעות סלבריטאים משפיע על הקהל? ההיגיון מאחורי פרסום מוצר באמצעות אנשים מפורסמים טמון בהבנה של איך המוח האנושי פועל. אנשים מעריצים סלבריטאים כי הם רוצים להיות כמו אותם מפורסמים: להשיג את הכבוד, הכסף, ... אם אני אוהב את המפורסם, אני נוטה לאהוב את מה שהוא אוהב ולהזדהות עם עמדותיו. איך המוח משכנע אותנו דרך פרסומות עם סלבריטאים? כשמפורסם מפרסם מוצר, הוא פונה למעריצים שלו דרך הקשר הרגשי. כאשר ... איתו. ברגע שהוא לא מסכים, נוצר ריחוק ריגשי, וזה יפגע בקשר שהוא מרגיש עם המפורסם. המוח מחפש את הקשר החיובי, ולכן אנשים יהיו נוטים לאהוב את המוצר רק בגלל שהסלבריטאי אמר שהוא טוב. כך, ... מנצלים את ההזדהות של המעריצים כדי להניע אותם לרכוש מוצרים, כי הם יודעים שהמוח של הצרכן יפנה אליהם גם כשמדובר בבחירות קנייה. שיטות פרסום איך עובד פרסום הזדהות ורצון איך המוח מגיב לפרסומות הערצה למפורסמים שיטות שיווק, שיטות מכירה, איך ליצור פרסומת מוכרת? השכל של הפרסומות, איך ...

... אפשר ללמוד להרגיש בטוחה למרות שהיו אירועים כאלה. האם זיכרונות רעים יכולים להימחק לחלוטין? ברגע שמשנים את המשמעות של הזיכרון הרע, המוח לא ירגיש צורך לשמור עליו יותר. ... משפיעים על איך אנחנו רואים את עצמנו ואת העתיד. כשמשתנים את המשמעות של הזיכרון כך שהוא לא נוגע להווה ולעתיד, הזיכרון מאבד את כוחו והמוח לא רואה סיבה לשמור אותו יותר. חשוב ... משמעות הזיכרון. האם תמיד ניתן למחוק זיכרון שלילי? אליעד טוען שהדרך למחוק זיכרון רע היא למצוא את המשמעות שלו, לשנות אותה, וכך המוח יפסיק לשמור את הזיכרון. כל זיכרון שזוכר אדם נוגע למשהו משמעותי לו, ולכן כאשר משתנים הרגשות או האמונות הקשורות אליו, המוח לא יזכור אותו יותר. אם מדובר ... טראומטיים טיפול בטראומה שכיחת זיכרון שלילי טיפול בזיכרונות קשים איך אפשר למחוק זיכרונות רעים? במהלך השיחה, דובר על האופן שבו המוח שלנו זוכר את הדברים שחשובים לנו ומאחסן אותם בזיכרון. המוח, בהנחה שהוא מתפקד בצורה תקינה, ... עם המחשבה שלא תמיד אפשר לשמור על עצמך. מה קורה כשאיבדנו את משמעות הזיכרון? ברגע שמישהו מצליח לשנות את המשמעות של זיכרון רע עבורו, המוח לא ירגיש צורך לשמור על אותו זיכרון יותר. ברגע שהזיכרון מאבד את משמעותו להווה ולעתיד, המוח לא יזכור אותו יותר. הדרך למחוק ... שלו. אין צורך לחשוש מבעיות נוירולוגיות, כיוון שמדובר באירועים שזוכרים אותם משום שיש להם משמעות אישית. אם נעבוד על שינוי המשמעות, המוח יפסיק לשמור על הזיכרון, ויתפנה ... רעים מחיקת זיכרונות טראומטיים טיפול בטראומה שכיחת זיכרון שלילי טיפול בזיכרונות קשים איך למחוק זיכרון מהראש? איך אפשר למחוק זיכרון מהמוח? האם אפשר למחוק זיכרון? האם ניתן למחוק זיכרון? למה אני לא מצליח לשכוח? למה אני זוכר משהו? מחיקת זיכרון מהמוח, מחיקת זיכרונות טראומטיים, מחיקת ...

... יותר בחשק המיני, ברגשותיו ובהתנהגויותיו. מדוע ההבנה הזו יכולה לשנות כל תחום ביחסי מין? כפי שאפשר לשנות חשק או להפחית התמכרות, אפשר גם להבין מדוע אנשים נמשכים למצבים או למראות שונים. אפשר לשלוט ולכוון את המוח לכיוונים שונים, אם רק מבינים את שרשרת הפירושים. כך אנשים יכולים לעבור מצפייה בפורנו לתפיסה אחרת, או להחליף ...

... והוא נמצא בישראל, הוא כמובן לא ילמד ממנה כלום כי הוא בכלל לא שומע. באופן דומה, אם האדם יישן והאוזניות שלו ינגנו הרצאה, רוב המוח לא יקלוט את המידע כי הוא במצב של מנוחה, אך עדיין קיים אחוז קטן ביותר שכן שומע ומעבד. המוח למעשה פועל במתכונת מצומצמת מאוד, ולכן למידה משמעותית לא תתרחש באופן רגיל. אך ... שלו ויהפוך לחלק ממנו. אך חשוב להבין שזו לא למידה אמיתית, אלא יותר שילוב של אסוציאציות ומידע שכבר היה קיים אצלו קודם לכן. האם המוח מעבד מידע זר לחלוטין בזמן שינה? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת ואומר שאם מישהו יישן וישמע אנשים מדברים בשפה זרה, הוא לא באמת ילמד את השפה. הסיבה לכך היא שהמוח בזמן שינה לא מבצע פעולות מורכבות של פענוח צלילים לא מוכרים ויצירת קשרים בין ...

... כבר נמשך אליו מסיבות אחרות. שתי האפשרויות האלו קיימות במקביל, ומתרחשים תהליכים פסיכולוגיים מורכבים בתוך המוח שלנו המשפיעים על האופן שבו אנו תופסים יופי ומשיכה. האם המשיכה ליופי מגיעה לפני ... שכבר קיימת? במקרים אחרים, המשיכה מגיעה קודם כל מסיבות אחרות, כמו אופי, אישיות, הומור או חביבות, ואז המוח מתחיל לשכנע אותנו שאותו אדם הוא יפה. לדוגמה, אדם עשוי להכיר מישהי שבתחילה הוא לא רואה ... שהוא מגלה שהיא מצחיקה, חכמה, או מתחשבת, הוא מתחיל לראות אותה בצורה חיובית הרבה יותר. הסיבה לכך היא שהמוח מתפקד בצורה כזו שהוא נוטה להעריך באופן חיובי את הדברים שאנו כבר אוהבים ורוצים. כאן אפשר ... שהיא גם יפה וגם מצחיקה, והוא פוגש מישהי מצחיקה אך שאינה נראית מושכת באופן מובהק, אז נוצרת סיטואציה שבה המוח חש איום פנימי - אם לא אראה אותה כיפה, לא אוכל להיות איתה, והמוח מתחיל לייצר אשליה או הערכה חיובית מוגזמת של היופי שלה. במילים אחרות, המוח יוצר מנגנון הגנה שמאפשר לאדם להרגיש בנוח עם עצמו, ולהמשיך להרגיש משיכה לאותו אדם למרות פער אפשרי בין הרצוי למצוי. האם המוח מייצר אשליית יופי כדי להגן על הרגשות שלנו? אליעד מסביר שמנגנון הגנה דומה מופעל גם בכיוון ההפוך: כאשר אנחנו רוצים מישהו שאינו רוצה אותנו, המוח מנסה לשכנע אותנו שאותו אדם אינו אטרקטיבי או שיש בו תכונות שליליות, כדי להגן על עצמנו ... אחרות כמו אינטליגנציה או חביבות, הוא מתחיל לתפוס אותה כיפה הרבה יותר (למשל עשר). התהליך הזה מתרחש כי המוח נוטה להגזים בתכונות חיוביות של אנשים שאנחנו רוצים או אוהבים, על מנת להגביר את ההתאמה ... לסביבה. לדוגמה, מישהו שנחשב למצחיק או אינטליגנטי יכול להפוך להיות מושך יותר פיזית בעיני אחרים, פשוט כי המוח מתחיל להעריך אותו בצורה חיובית כוללת, מה שמגדיל את האטרקטיביות הפיזית שלו. איך המוח שלנו מתמודד עם חוסר התאמה בין הרצונות למציאות? תופעה נוספת שאליעד מתאר היא שהמוח מנסה לפתור את חוסר ההתאמה בין מה שאנחנו רוצים (מישהו יפה) לבין מה שאנחנו מקבלים בפועל (מישהו שלא תואם באופן מלא לרצונות). במקרה כזה, המוח מפעיל מנגנוני איום פנימי כדי לשכנע אותנו לראות את האדם בצורה חיובית יותר או שלילית יותר, בהתאם למצב. לסיכום - כיצד המוח משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי ומשיכה? ההרצאה מבהירה שמשיכה למראה חיצוני היא תהליך ... לעיתים המשיכה ליופי היא מיידית וברורה, ולעיתים היא מתפתחת דווקא לאחר שהכרנו והתחברנו לאדם מסיבות אחרות. המוח שלנו מתערב בתהליך ההערכה ויכול להגביר או להפחית את התחושה שלנו לגבי היופי הפיזי ... להימשך אליך? תהליכי משיכה מנטליים מה קדם למה - משיכה או הערכה ליופי? למה אני חושב שהיא מכוערת? למה המוח נמשך למשהו? איך נוצרת משיכה למראה חיצוני? מה קדם למה? האם אנחנו נמשכים לאדם כי הוא יפה, ... לשאלה הזו אינו חד משמעי, שכן שני התהליכים יכולים לקרות בו זמנית. מה קדם למה - המשיכה או ההערכה ליופי? המוח שלנו עשוי להרגיש משיכה לאדם מסיבות שונות. אחת מהן עשויה להיות המראה החיצוני של ... לאדם אחר בגלל תכונות כמו חביבות, אינטליגנציה או הומור, יתכן והערכה זו למראה החיצוני תתפתח רק לאחר מכן. המוח שלנו נוטה להרגיש משיכה למי שאנחנו נמשכים אליו, וזה יכול להשפיע על איך אנחנו תופסים ... של אותו אדם. כלומר, לפעמים אנחנו מתחילים לחשוב שמישהו הוא יפה או יפה יותר ככל שאנחנו נמשכים אליו יותר. המוח שלנו עשוי להילחם במחשבות שליליות על המראה החיצוני כדי לא להרגיש אי נוחות מהמחשבה שאין לנו את מה שאנחנו רוצים. המוח והאיום הפנימי בהערכת היופי המוח שלנו עשוי להפעיל מנגנוני הגנה כאשר יש סוג של איום פנימי - אם אנחנו לא מעריכים את המראה של אדם שנמשכים אליו מסיבות אחרות, יתכן שנחוש שיש סיכון שלא נוכל לקיים קשר עם אותו אדם. לכן, המוח משכנע אותנו לראות את אותו אדם כיפה או יפה, כדי שנוכל לשמור על הרצון והמשיכה. זהו מנגנון ... אשליה של יופי? יש גם מצב שבו אנחנו רואים אדם כמעניין או מושך מסיבות אחרות, כמו חביבות או הומור, ואז המוח מתחיל לפרסם את יופיו או יופיה. דמיינו מצב שבו אנחנו נמשכים למישהו משום שהוא מצחיק או ... משיכה, ייתכן שנראה אותו גם כלא יפה או מכוער. כשאנחנו לא אוהבים מישהו או לא מרגישים איתו בנוח, יתכן שהמוח יתחיל להחמיר את המראה החיצוני שלו ולהפוך אותו לפחות מושך. אם אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מאדם כלשהו, המוח ימצא דרכים להוריד את האטרקטיביות הפיזית שלו כדי להתמודד עם תחושת האכזבה. איך לגרום ... הערכה ליופי? למה אנשים נמשכים למראה חיצוני מסוים? מה קדם למה? אנשים יפים, למה אני חושב שהיא מכוערת? למה המוח נמשך למשהו? ...

... ולא משקיעים בטיפול מונע שיכול לחסוך להם כסף וכאב בטווח הארוך. אליעד שואל את הקהל אם הם משקיעים בתשתיות האישיות שלהם - האם הם מבינים איך המוח שלהם עובד, איך הרגשות שלהם פועלים, והאם הם מוכנים להשקיע בתשתיות פנימיות כדי למנוע אסונות רגשיים ונפשיים בעתיד. הוא מציע שאם נשקול להשקיע בתשתיות אלו ... ובזמן הבעיה הם מחפשים פתרונות מיידיים ולא מושקעים בטיפול מונע. המרצה שואל את הקהל אם הם משקיעים בתשתיות האישיות שלהם - האם הם מבינים איך המוח שלהם עובד, איך הרגשות שלהם פועלים, האם הם מוכנים להשקיע בתשתיות פנימיות כדי למנוע אסונות רגשיים ונפשיים בעתיד. הוא מציע שאם נשקול השקעה כזו מראש, נוכל ...