סודות השכל האנושי, חיפוש האמת המוחלטת, להפוך להיות אלוהים, אין הבדל בין יש לאין, גבול המוח האנושי, לצאת מהמטריקס, לנצח את המשחק, לצאת מהשכל האנושי, גבול השכל האנושי מהם גבולות השכל האנושי וכיצד ניתן לפרוץ ... של אליעד כהן עוסקת בשאלה האם יש גבולות לשכל האנושי, והאם אפשר לפרוץ את אותם גבולות כדי להגיע להבנה מוחלטת של המציאות. אליעד מציע שכשאנחנו מנסים להבין את המציאות, אנחנו לרוב נתקלים במגבלות השכל האנושי, שמבוסס על הבחנות בין יש לאין, בין אמת לשקר, ובין טוב לרע. אבל האם אפשר לחשוב מעבר להבחנות הללו? והאם אפשר להגיע להבנה מוחלטת שבה אין יותר שאלות? החיפוש אחר האמת המוחלטת אליעד מציין כי כל חיפוש אחר האמת חייב להתחיל בהכרה בכך שכל דבר שאנו מבדילים ומבינים מבוסס על הבחנה ... האמת ולכן כל מה שהוא מוצא הוא רק אישור לתפיסותיו הקודמות. אם אדם באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של יש ואין. אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין יש ... מחשבתית? הגבולות של השכל האנושי כיצד אפשר לפרוץ את גבולות המחשבה? אליעד מציע כי הדרך להבין את המציאות באופן מוחלט היא לנסות לבטל את ההבחנה בין יש לאין. השכל האנושי מחפש תמיד תשובה חד - משמעית: או שיש משהו, ... מציע שאם אדם ינסה לדמיין מצב שבו שולחן גם קיים וגם לא קיים באותו רגע ובאותו מקום, ייתכן כי המוח האנושי לא יוכל לתפוס את המצב הזה, משום שהמחשבה האנושית בנויה על הבחנות כאלה. מה קורה כשאדם מפסיק להבדיל ... הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. אולם, זה לא אומר שהאמת המוחלטת אינה קיימת. ייתכן שהאדם פשוט אינו מסוגל לקלוט אותה. אליעד מסביר שכדי להבין את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא לא מבחין יותר בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. במצב ... משהו, משום שהוא מרגיש שחסר לו משהו. אבל אם אדם היה מפסיק לרצות לחלוטין, האם הוא היה מוצא אושר מוחלט? ייתכן שהוא היה מתחיל להשתעמם ומחפש חיסרון חדש. החיסרון עצמו הוא מה שמניע את האדם. אם אדם מבין שהחיסרון ... ויוצא מהמטריקס של המחשבה האנושית. מהם גבולות השכל האנושי? כיצד אפשר להבין את המציאות מעבר לתפיסה הרגילה? מהי האמת המוחלטת? כיצד ניתן להשתחרר מהמטריקס? למה תמיד חסר לנו משהו? איך אפשר להפסיק לרצות? מה קורה כשאין הבדל בין יש ... יש לאין, בין אמת לשקר, בין טוב לרע. אך האם אפשר לחשוב מעבר להבחנות הללו? האם ניתן להגיע להבנה מוחלטת שבה אין יותר שאלות? החיפוש אחר האמת מוביל אותנו להתבונן בנחות היסוד שלנו. כל ניסיון להבין את האמת חייב ... האמת ולכן כל מה שהוא מוצא הוא רק אישור לתפיסותיו הקודמות? אם אדם באמת היה מחפש את האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של יש ואין. אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין יש ... כבר כוללת בתוכה את ההגבלות של החשיבה הרגילה. כיצד ניתן לפרוץ את גבולות המחשבה? בכדי להבין את המציאות באופן מוחלט, יש לנסות לבטל את ההבחנה בין יש לאין. אבל כיצד ניתן לחשוב על משהו מבלי להניח שהוא קיים או ... לדמיין מצב שבו שולחן גם קיים וגם לא קיים באותו רגע ובאותו מקום. האם אפשר בכלל לחשוב על כך? המוח האנושי נתקל כאן במחסום, משום שהמערכת הלוגית שלו אינה בנויה לאפשרויות אלו. מה קורה כאשר האדם מפסיק להבדיל בין ... הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. אבל האם זה אומר שהאמת המוחלטת אינה קיימת? או שמא האדם פשוט אינו מסוגל לקלוט אותה? אליעד מסביר שכדי להבין את המציאות המוחלטת, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא לא מבחין יותר בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. כאשר ... בין ידיעה לאי - ידיעה, אז גם אין מה לדעת. אך זהו מצב שכלי שקשה מאוד להגיע אליו, כי המוח תמיד רוצה להיאחז בהגדרות. האם ניתן להשתחרר לחלוטין מהמחשבה האנושית? מי שמצליח להשתחרר מהמחשבה הדואלית, מגיע להבנה שאין צורך ... שהוא מרגיש שחסר לו משהו. אבל מה יקרה אם אדם יפסיק לרצות לחלוטין? האם זה אומר שהוא יגיע לאושר מוחלט, או שמא הוא יגלה שהחוסר עצמו הוא מה שמניע אותו? אם אדם היה מגיע למצב שבו יש לו כל ... מנצח את המשחק ויוצא מהמטריקס. מהם גבולות השכל האנושי? כיצד אפשר להבין את המציאות מעבר לתפיסה הרגילה? מהי האמת המוחלטת? כיצד ניתן להשתחרר מהמטריקס? למה תמיד חסר לנו משהו? איך אפשר להפסיק לרצות? מה קורה כשאין הבדל בין יש ...

לצאת מכל השאלות, חיפוש עצמי, מודעות עצמית, הנחות היסוד של המוח, הבסיס של התודעה, מה הכי בטוח? אין שום שאלה, אין הבדל בין יש לאין איך אפשר לצאת מכל השאלות? ... במאה אחוז. כשהשומע אמר שהוא בטוח שיש משהו, אליעד שואל כיצד הוא בטוח בזה, ומה יקרה אם יטילו ספק מוחלט בעצם הקיום של ההבדל בין יש לאין. האדם יגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום בוודאות מוחלטת, אפילו לא בוודאות לגבי עצם היכולת להבדיל. איך להגיע למודעות עצמית אמיתית? אליעד מציע פרקטיקה יומיומית פשוטה. כל פעם ... יודע דבר, ולכן הוא משוחרר לחלוטין מכל סוג של ספק ושאלה. איך לצאת מכל השאלות? מהי הנחת היסוד של המוח? איך להגיע למודעות עצמית אמיתית? האם יש הבדל בין יש לאין? איך להגיע לוודאות מוחלטת? מה הדבר הכי בטוח בעולם? האם אפשר להשתחרר מספקות?

... האנושי יכול להבין הכל, או שיש גבול ברור ליכולת ההבנה של האדם. אליעד מתחיל מכך שיש אנשים שרוצים תשובות מוחלטות לשאלות גדולות, כמו משמעות החיים, מדוע העולם קיים, או מהי הסיבה לכל דבר שקורה. לדבריו, יש אנשים שמחפשים תשובות מוחלטות כדי להגיע למצב שבו לא תהיה להם שום שאלה נוספת לאחר מכן. אך לטענת אליעד, עצם הרצון בתשובה מוחלטת דורש בירור מקדים: האם בכלל קיימת שאלה אמיתית? אליעד נותן דוגמאות של שאלות מסוגים שונים. יש אנשים ששואלים שאלות ... אך יש אחרים ששואלים שאלות פילוסופיות עמוקות יותר, כמו מה משמעות החיים? או למה העולם נברא?. אדם שמבקש תשובה מוחלטת לשאלות אלו, בעצם מחפש תשובה שתהיה כל כך מדויקת ונכונה, עד שהוא לעולם לא יוכל לערער עליה או לשאול עליה שאלות נוספות. לטענת אליעד, מי שמחפש תשובה מוחלטת חייב לבדוק תחילה אם בכלל קיימת שאלה מוחלטת, שאלה אמיתית ללא ספקות. מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלות גדולות? אליעד מסביר שבכל שאלה יש תמיד ספק בסיסי. לדוגמה, אם שואלים למה העולם נברא?, ניתן תמיד לשאול לפני כן, האם העולם בכלל נברא? אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים מה לאכול לארוחת הצהריים?, המוח יכול לשאול את עצמו, מי אמר שבכלל צריך לאכול?. כלומר, עצם השאלה לעיתים מוטלת בספק עוד לפני שמחפשים לה תשובה. לכן, אליעד אומר שכדי להגיע לתשובה מוחלטת, יש צורך להגיע למצב שבו אין יותר שאלות - וזה מצב קיצוני, שלרוב האנשים נראה בלתי אפשרי. לדעת אליעד, ... זאת יש צורך ברצון חזק ביותר, וגם במוכנות לוותר על המון הנחות יסוד, אמונות ותפיסות חיים. איך להגיע לתשובה מוחלטת, והאם זה אפשרי? אליעד טוען שכן אפשרי להגיע לתשובה מוחלטת, בניגוד לדעה של רוב האנשים שזה בלתי אפשרי. הוא אומר שכדי להבין את הדברים ברמה המוחלטת, יש להתחיל מתהליכים קטנים ופשוטים. למשל, להבין למה אדם מעשן סיגריות, או למה הוא בוחר לעשות פעולה יומיומית מסוימת. ... שאדם חושב שהוא מכיר את עצמו ואת מגבלות השכל שלו, בפועל הוא לא באמת יודע מה המגבלות האמיתיות של המוח. הוא שואל את השומע: האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?, והתשובה היא שלא. לכן, אי אפשר לדעת בוודאות שאי אפשר להבין הכל. זו בעצם הנחה, אמונה או דעה, ולא עובדה מוחלטת. איך להגביר את הסיכוי להבין הכל? אליעד מסביר שהיכולת להבין הכל תלויה בשני דברים עיקריים: עד כמה האדם רוצה ... של דברים עמוקים יותר. ככל שאדם יאמין יותר שהוא יכול להבין, כך יגדל הסיכוי שיגיע בסופו של דבר להבנה מוחלטת של המציאות, של עצמו ושל העולם. האם יש מי שכבר הגיע להבנה מוחלטת? אליעד אומר שאנשים רבים מניחים שאף אחד עדיין לא הגיע להבנה מוחלטת, כי אם היה מגיע אליה, הוא היה כבר משתף בכך את כולם. אך הוא מסביר שזו גם הנחה שגויה. אולי ישנם אנשים שכן הגיעו להבנה מוחלטת, אבל הם פשוט לא מעוניינים לשתף אחרים, מכל מיני סיבות. בדיוק כמו אדם שממציא המצאה גאונית ולא רוצה לחלוק ... ידיים כאשר הדברים נראים בלתי אפשריים או קשים מדי. האם אפשר להבין הכל? האם השכל מוגבל? איך להשיג הבנה מוחלטת? למה אין תשובה לשאלות קיומיות? מה המשמעות של הבנה מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? איך להצליח לחשוב בגדול?

... לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה סוגים של מחשבות: מחשבות שמתארות את המציאות (לדוגמה: יורד גשם). מחשבות שמסבירות את הפעולות שאנו עושים ... הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם ... קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת ... את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ... המשמעות האישית שכל אדם נותן למושגים אלו. האם יש בחירה או אין בחירה בכלל? לסיום, אליעד מבהיר כי מבחינה מוחלטת, לא קיימת בחירה חופשית מלאה אך גם לא קיימת כפייה מוחלטת. המציאות היא תמיד איפשהו באמצע: מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל תלוי בפרשנות האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל ...

סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה שיקרה ... בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר. לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל אתמול, או מחר, ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית ... מקרה ליקרה, זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר. אליעד מבהיר שגם רמות האמינות האלו הן בסופו של דבר רק מחשבות. אין הבדל מהותי ... נוספת שאליעד מדגיש היא שאפילו אם יש לך זיכרון ברור, זה לא אומר שזה באמת קרה. למשל, אפשר לשתול במוחו של אדם זיכרון של משהו שלא באמת התרחש, ותחושת האמינות של הזיכרון הזה תהיה בדיוק כמו של זיכרון אמיתי. ... זמנית. הוא מסביר שאדם רגיל לא מסוגל לחשוב על יש ועל אין באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש משהו, אנחנו חייבים גם להבין שיש ... של יש כדור ועליה אין כדור, לא נוכל לראות אותן יחד בצורה ברורה, אלא רק בתמונה מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך נוצרת המשמעות במוח? בהמשך אליעד מסביר שכדי שתהיה משמעות לדבר מסוים, אנחנו חייבים להשוות אותו לדברים אחרים. כשאדם חושב על שולחן, הוא חייב שיהיו לו נקודות התייחסות נוספות בראש. השולחן מקבל משמעות רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות לחלוטין. כלומר, המשמעות של כל דבר קיימת רק ... בכך שכל מה שאנחנו חושבים ומרגישים הוא בסופו של דבר רק מחשבה. ככל שנהיה מודעים לכך, נפסיק לייחס ודאות מוחלטת למחשבות שלנו ונוכל להתחיל לפקפק בהנחות היסוד שלנו לגבי המציאות. כך ניתן להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי טבע המחשבה והמציאות עצמה. ההכרה בכך שכל זיכרון או מחשבה הם רק אפשרות, ולא מציאות מוחלטת, יכולה לשחרר את האדם מאמונות מגבילות ולאפשר לו להגיע לתפיסה רחבה יותר של האמת. האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית? מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת משמעות במוח? האם כל מחשבה היא רק אמונה? האם הזיכרון תמיד אמיתי?

... או רעיונות שמעוררים אצלו ספק או אי - ודאות. לפי אליעד כהן, תחושת אי - נוחות זו נוצרת בגלל שהמוח מזהה שיש כמה אפשרויות לפרש או להבין את הדברים שנאמרים. כל פעם שמופיעה מילה או משפט שיש בהם ספק ... תחושת אי - נוחות כאשר מופיע ספק בשיחה? ההסבר שמספק אליעד לתחושת חוסר הנוחות או הלחץ שנוצר בשיחה הוא שהמוח מזהה יותר מאפשרות אחת לפירוש או פעולה. במצב שבו קיימת רק אפשרות אחת ברורה לפעולה או פרשנות, לא היה ... את המשפט הזה?, האם יכולתי להגיב אחרת?, איזו משמעות אלטרנטיבית הייתה למשפט ששמעתי?. בעזרת ניתוחים חוזרים ונשנים של שיחות, המוח מתרגל לזהות באופן אוטומטי מבנים ודפוסים בשיחות עתידיות, וכך נוצרת שליטה טובה יותר בזמן אמת. מה הקשר בין ניתוח שיחות לבין יכולת לנהל שיחה מוצלחת? הסיבה ליעילות של ניתוח שיחות בדיעבד, לפי אליעד, היא שהמוח פועל במבנים קבועים ובתבניות. כאשר אדם מתרגל לנתח שיחות שהוא כבר ניהל, הוא בעצם יוצר במוחו מאגר של תבניות מוכרות. לדוגמה, שחקני שחמט אינם מנתחים כל מהלך בנפרד, אלא מסתמכים על תבניות ואימגים שהם מכירים ...

הכל אפשרי, אפשר להשיג הכל, לא תמיד יש חיסרון, להשיג אושר מוחלט, האם יש אושר מוחלט? האם אפשר להיות מאושר באמת? איך להיות מאושר באמת? האם באמת הכל אפשרי ואפשר להשיג הכל? אליעד כהן מסביר ... מדגיש שיש רובד עמוק יותר: אפשר להגיע למצב שבו לא חווים שום חיסרון ושום מגבלה כלל, מצב של אושר מוחלט, שבו אין רצון שמשהו יהיה אחרת מכפי שהוא. הוא מסביר שמצב זה אפשרי משום שהחוויה של החיסרון או של ... מנוגדים, הוא למעשה יגיע למצב שאין בו חיסרון כלל. האם אפשר להיות מאושר באמת? אליעד מתאר מצב של אושר מוחלט כאחד שבו אין כלל תחושת חיסרון. הוא מדגים שאם לאדם יש רצון להשיג דבר מסוים, והדבר הזה מושג, האדם ... של 9.5 מתוך 10, הוא ירגיש הקלה משמעותית כאשר ישיג את המטרה של הישרדות, אך עדיין לא מדובר בסיפוק מוחלט. האם חופש מוחלט הוא בהכרח דבר טוב? אליעד מדגיש שחופש מוחלט יכול להיות גם מגבלה, מכיוון שהוא מונע מהאדם להרגיש רגשות חזקים במיוחד. כשהאדם לא מחויב לשום רצון בצורה מוחלטת, הוא מאבד גם את היכולת להתרגש באופן משמעותי כאשר הרצון מתמלא. מצד שני, אדם שכן מחויב לחלוטין למטרה מסוימת ... רבה כשהיא מושגת, אך באותו הזמן הוא גם סובל בצורה משמעותית כשהמטרה לא מתמלאת. אליעד מסביר שיש כאן דילמה, ושהמוח האנושי כל הזמן נע בין שני הקצוות הללו. איך אפשר לצאת מהלופ של הרצון והחיסרון? אליעד אומר שאפשר לצאת מהלופ של החיסרון והרצון באמצעות הבנה עמוקה של ההנחות היסודיות במוח האנושי. הוא מסביר שכל מה שאנחנו תופסים כמושלם או לא מושלם נובע מהשוואה לדברים אחרים. לדוגמה, כשמסתכלים על קיר, עצם ההבנה שזה קיר נובעת מזה שהוא שונה מכל דבר אחר. כך המוח יוצר כל הזמן הבחנות והבדלים שמולידים תחושת חיסרון. אם אדם יחקור לעומק את ההנחה שיש הבדל בין משהו ללא ... האלו ובכך להפסיק לחוות חיסרון. מה יקרה אם נגיע למצב שבו לא יודעים כלום? אליעד מתאר מצב של ידיעה מוחלטת שבו אדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה שהוא לא יודע כלום - אפילו לא יודע שהוא לא יודע. זה מצב ... נשאר בה רשימו - רושם או סימן שהיה משהו. באופן דומה, גם כשאדם חוזר ממצב של אי - ידיעה מוחלטת לתודעה רגילה, הוא לא בהכרח זוכר או מודע לאותו מצב, אך הוא עדיין מושפע ממנו ברמה עמוקה. האם קיימת דרך לאושר מוחלט ללא חיסרון? אליעד מדגיש שמצד אחד, המוח תמיד מחפש משהו אחר כי הוא מזהה חיסרון בכל דבר. מצד שני, המוח גם לא מאמין ב - 100% שתמיד יהיה חיסרון, כי אם היה מאמין בכך באופן מוחלט, לא היה שום מניע לעשות פעולה כלשהי. לכן הוא מתאר מצב שבו אדם כל הזמן נע בין שני הקצוות האלו: מצד אחד הוא מקווה שפעולה כלשהי תביא לו סיפוק מוחלט, ומצד שני הוא מניח שבסופו של דבר תמיד יישאר חיסרון כלשהו. הפתרון לכך הוא לחקור את המחשבה הבסיסית שאומרת שיש הבדל בין מושלם ללא מושלם, ולבדוק אם באמת חייבים לקבל את ההבדל הזה כאמת מוחלטת. האם אפשר להגיע למצב שבו אין משמעות להבדלים? אליעד מסביר שהדרך אל מצב של אושר מוחלט עוברת דרך היכולת להפסיק לראות את ההבדלים באופן מוחלט. במצב כזה, האדם כבר לא יחווה שום צורך לשנות או להשיג משהו, כי לא תהיה לו תחושה של חיסרון. ... שהוא במצב הזה. בסיכום, אליעד כהן מתאר מסלול עמוק של חקירה פנימית שבו האדם יכול להגיע למצב של ביטול מוחלט של כל ההבדלים, ועל ידי כך להשיג מצב של אושר מוחלט שבו הוא לא חווה יותר שום חיסרון. עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר במצב מורכב מאוד שמצריך הבנה עמוקה ... מנגנון התפיסה והחשיבה האנושית. האם באמת הכל אפשרי? איך להיות מאושר באמת? האם אפשר לחיות בלי חיסרון? מהו אושר מוחלט? איך להיפטר מתחושת חיסרון?

... או מספרי כרטיס אשראי. הוא מסביר שלפעמים הצגה של המספר בחלוקה מסוימת (כמו לומר 710 במקום 7-1-0) מקלה על המוח להבין ולזכור את המספר. באופן דומה, הצגת מחירים יכולה להתבצע באופן שיקל על הלקוח לעבד את המספר ולהבין מיד ...

... אליעד מסביר שהמילה אמון מגיעה מהמילה אמן - כלומר, אמת. לתת אמון פירושו לחשוב שהדברים שאומרים לך הם אמת מוחלטת או מחויבת. המשמעות היא שאדם נותן אמון כאשר הוא מרגיש שהצד השני לא ישקר לו, וכאשר הוא מאמין שמה ... את העבודה בעקבות הפרת אמון, הוא לרוב מבטא רצון לפיצוי או לתיקון. אם הוא באמת היה מאבד אמון באופן מוחלט, הוא פשוט היה מפסיק את העבודה ללא דיבורים נוספים. בקשה כזו היא ביטוי לכך שהוא מעוניין בפיצוי כלשהו, ובאמצעות ... לשקם את האמון. לסיכום, איך אמון נוצר ונבנה מחדש? אמון הוא תוצאה של תפיסת האדם את דברי האחר כאמת מוחלטת. הוא נבנה בהדרגה דרך פעולות חוזרות ונפגע כשקורה אירוע שמטיל ספק באמינות. השיקום מתבצע באמצעות זמן, אמפתיה, פיצוי, לקיחת ... של אמונה. עכשיו אמונה נבנית גם מתוך הרגל זאת אומרת אם אתה כל יום תבוא בבוקר ותספק סחורה למישהו המוח שלו בסוף מתחיל לחשוב שזה כמו שאתה מאמין שמחר השמש תזרח אם כל יום אתה תעשה פעולה מסוימת המוח כאילו יגיד כנראה שזה יקרה, אוקי או במילים אחרות הלקוח נותן אמון בספק לצורך העניין במקרה הספציפי הזה נותן ... אומרת לדוגמה עכשיו בא נעשה את זה יותר נרחיב, נגיד שאתה תבוא בבוקר ואתה תגיד לו בוקר טוב איך המוח עובד אני אסביר איך המוח עובד, נניח אתה תבוא בבוקר תגיד לו בוקר טוב ועכשיו אם כשאתה תגיד לו בוקר טוב זה יעשה לו ... שהגיוני שתפשל גם על בסיס של כמה עד עכשיו אתה עמדת בהסכם וכל שזה יותר פעמים עמדת בהסכם אז במוח שלו יש לו הוא מתחיל להאמין הוא מתרגל לחשוב שזה קרה אבל גם מעוד דברים מסביב, זאת אומרת אם ... חשד. אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי השאלה כמה נזק נגרם לו אם נגרם לו נזק גדול אז בעצם המוח נכנסה לו מחשבה שאומרת זה הבן אדם הזה עושה לי רע אז הבן אדם הזה עושה לי רע ממילא ... יותר תהיה הפרת אמון מאשר אם אתה לא תעמוד במילה שלך ולא נגרם לו הרבה נזק כי צרב לו במוח מחשבה שאומרת הוא עשה לי רע זה בעצם במילים אחרות הוא זר הוא רחוק אני לא יכול לתת בו ... 6 אם זה יהיה מספיק 2 בסוף לא תדע שאפילו היה בהתחלה 6 תגיד זה תמיד היה 2. ככה המוח עובד כי זאת רק אמונה. ש: כן אבל פה אני חושב יש חלקים שזה יותר מורכב, למה כי אתה ... אליעד: בסדר תקשיב רע אז בהתחלה הוא יספור יותר הוא יראה שלא דופקים אותו וזהו, האם הוא יאמין באופן מוחלט לא לעולם זה לא יהיה מוחלט תמיד הוא יחשוב שדופקים אותו אולי תמיד הוא גם יחשוב שדופקים אותו אבל זה ככה זה אבל מי החליט שהוא גם צריך לתת אמון מוחלט למה זה ברמה שהוא רוצה להפסיק את העבודה. אני אגיד לך עוד משהו אם מישהו אומר שהוא רוצה להפסיק ...

... יתרונות עכשיו אבל יש גם שכלול של נגיד איך זה בטווח של החמש שנים של העשרים שנה הקרובות איכשהו המוח שלו משכלל נגיד אם זה בטווח הרחוק אז זה פחות משנה. עד כה את זה הבנו, זאת אומרת אם ...