... לא בגלל סיבה אובייקטיבית אלא בגלל פרשנות סובייקטיבית. למה אנשים מאשימים את עצמם בחוסר המזל שלהם? הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון הטבעי למצוא סיבה והסבר לכל דבר שקורה להם. המוח האנושי לא אוהב אי - ודאות ולכן מחפש קשר סיבתי ברור. אדם יעדיף למצוא סיבה (אני אשם) מאשר להודות שאין לו שליטה במציאות. האשמה העצמית הזו נותנת ...

... רבים, המחשבה שיש פתרון מייצרת תחושת הקלה, גם אם היא לא תמיד תואמת את המציאות. זאת, מכיוון שהמוח שלנו מוצא פתרונות תיאורטיים שגורמים לנו להרגיש פחות סבל. לדוגמה, אם אדם נמצא במצב של סבל, כמו כאב פיזי או מצב ...

... מחדש רגשות של פחד, חוסר אונים או השפלה. המוח שלו יוצר קישור אוטומטי בין ... שלא היו, זה לא משנה. מה שחשוב זה איך שהמוח שלו מתייחס לאירוע. לכן ... שוב. בכל פעם שהוא רואה את אותה האבן ברחוב, המוח שלו מקשר אותה לשוד, והוא ... היו שם כאלה, זה לא רלוונטי. מה שחשוב הוא שהמוח שלו משייך את הנוכחות של ... שתקבלי את החלטת שאין אפשרות שזה שנמחק לו מהמוח שהוא לא זוכר אם זאת האמת אז אין ...

... זו שונה לחלוטין. הסיבה האמיתית לכך שהאדם מסתכן היא לא בגלל שהוא רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד, אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול ... אליו. האדם בוחר לבדוק דווקא את הדברים שבהם קיים ספק אם הם מסוכנים או לא, וזאת כדי להשקיט את המחשבה הטורדנית שאינה מאפשרת לו מנוחה. לדוגמה, אם האדם נגע בחוט ולא נפגע, המוח עדיין עשוי לטעון: לא התחשמלת כי לא עמדת על רגל אחת, או כי לא נגעת בכפכפים ... בכך כל ריגוש או משמעות. מנגד, אילו היה משוכנע ב - 100% שזה יהרוג אותו, גם אז הוא היה נמנע לחלוטין מלגעת. אך בגלל שהמצב לא ודאי והוא נמצא בספק, נוצרת אצלו מחשבה טורדנית: המוח שלו חוזר ואומר לו, יש פה סכנה, אתה עלול למות מזה. המחשבה הטורדנית הזו לא מאפשרת לו מנוחה, ולכן האדם חייב להוכיח למוחו שאין סכנה ממשית על ידי בדיקה בפועל. לדוגמה, לאחר שהוא נוגע בחוט ולא מתחשמל, המוח עשוי לומר לו זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת, או לא נגעת בצורה ... שאין שום סכנה בבית. הדרך הנכונה להתמודד עם המחשבה הטורדנית והאובססיה היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש ... שיש לו ספק אם הם יכולים להרוג אותו או לא ועד היום הם לא הרגו אותו. בסדר עכשיו השאלה היא למה הוא נוגע בהם אז מה התשובה? התשובה היא כדלקמן, הוא רואה חוט חשוף חשמל חשוף ואז המוח שלו אומר לו אתה יודע זה יכול להרוג אותך ואז הוא אומר למוח שלו לא זה לא יכול להרוג אותי זה לא יהרוג אותי ואז הוא ממשיך להסתובב בבית והמוח אומר לו לא יש פה סכנה זה יכול להרוג אותך ואז הוא בא לאכול ארוחת צהריים והמוח אומר לו אדוני יש פה סכנה בבית זה יכול להרוג אותךואז הוא לא יכול לאכול ארוחת צהריים אז הוא אומר למוח תקשיב בוא ניגע בזה תראה זה לא יכול להרוג אותי תן לאכול צהריים. ויש מקרים הרבה יותר קשים שהבן אדם נגע בחוט ואז המוח אמר לו כן אבל זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת עכשיו תשים את הכפכפים ... שהוא חייב לוודא שהוא לא ימות, אוקי ומתישהו הוא כנראה ימות אם הוא יבדוק יותר מדי אם אני אמות או לא מתישהו הוא ימות. ולכן מה הדרך לטפל בזה? הדרך לטפל בזה היא כדלקמן, כאשר המוח אומר לך תקשיב אתה חייב לגעת בזה כדי שלא תמות וכי זה מטריד אותך אם תמות או לא התשובה הדרך לברוך מהמחשבה היא לא על ידי זה שאתה מוכיח למוח שאתה לא תמות מזה על ידי זה שאתה משכנע את המוח לא אכפת לי למות מזה. זה הרעיון כי אתה תצליח לקחת את המחשבה שמטרידה אותך ...

... טייפ זה מה שהוא רוצה וידאו טייפ, עכשיו אז אפשרות אחת אומרת בוא נפנה ללקוח נגיד מכירה פרונטלית בא נגיד לו שלום אדוני אני רוצה להציע לך וידאו טייפ ולבלבל לו את המוח על הוידאו טייפ בעצם אתה נותן תשובה לשאלה בלי שהבנת את השאלה, מה זה אומר תשובה לשאלה ...

... מחשבה שלילית כמו אני רוצה לפגוע בעצמי, או אני רוצה להרוג מישהו, התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו זה לא נכון בכלל. אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר. האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת? לפי אליעד כהן, כל מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא לגמרי לא נכונה, המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם לה להופיע שוב ושוב, מה שמחזק את הנוכחות שלה בתודעה ויוצר מעגל מחשבתי שלילי מתמשך. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של אני בכלל לא רוצה להתאבד עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל האם באמת בכלל לא?, וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית. איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה? הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן ... את המחשבה. למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי (בכלל לא נכון), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן והמחשבה נכונה במידה כלשהי. כך מתחזקת ... מדוע היצמדות לאמת מפסיקה את הרדיפה של המחשבות? כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסתנכרן עם המציאות, ואין בו קונפליקט פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה היא פשוט להודות בכך שיש בה אמת כלשהי, אך לא לתת לה יותר חשיבות ממה שהיא ... - גם אם היא לא נכונה במאה אחוזים, יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית. כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו זה לא נכון בכלל!, המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - אולי זה כן נכון במשהו?. הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. לכן, הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם מחשבות כאלו היא לא להתנגד להן באופן ... באמת רוצה. לדוגמה, אם אדם חווה מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!. אך בפועל, המוח עלול לא לקבל את זה ולשאול: באמת בכלל לא? אולי קצת?. זה יוביל למעגל מחשבתי בלתי נגמר. במקום זאת, התגובה הנכונה היא לומר: נכון, יכול להיות שיש היבט קטן שבו יש לי רצון לברוח מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות. כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה. מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן? כאשר אדם אומר לעצמו אני בכלל לא רוצה להתאבד, המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית. הפתרון הוא להכיר בכך שיש צד מסוים שבו המחשבה נכונה, אך הוא אינו רלוונטי או דומיננטי. ... נכונה במאה אחוז אבל כל מחשבה נכונה באפס אפס משהו אחוז כל מחשבה, לכן אם בן אדם יש לו איזו מחשבה והוא אומר המחשבה הזאת לא נכונה בכלל המוח אומר לו אבל זה כן נכון ואז הוא מתחיל להתווכח כן נכון לא נכון לכן הכי טוב זה להיצמד לאמת. מה זה אומר להיצמד לאמת להגיד נכון יש היבט מסוים שזה נכון ככה וככה אבל אני לא באמת ... באמת מעניין אותי אבל אם אתה אומר זה בכלל לא מעניין אותי מה פתאום שאני אחשוב ככה אין בזה שום היגיון איך שאתה אומר אין בזה שום היגיון המוח אומר לך באמת אין בזה שום היגיון אולי יש היגיון ואתה מתכחש. כשמחשבה רודפת אחריך העניין זה תיצמד לאמת תראה מאיזה היבט זה נכון ותיתן למחשבה את חיותה תן לה לחיות מהאמת שלה ... וזהו כי אם אתה תגיד זה לא נכון בכלל אתה בבעיה תמיד זה נכון קצת אבל לא רלוונטי לי. ש: תסביר את זה יותר תעמיק בזה. אליעד: נגיד שהמוח אומר לך נגיד פתאום באה אליך מחשבה נגיד שאתה רוצה נגיד להתאבד נניח. ש: נניח. אליעד: אוקי הוא יגיד לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד עכשיו מה האמת שאיפשהו בתוכך אתה רוצה ... לחיות לנצח בו זמנית אבל כל אחד רוצה כל דבר כל הזמן וכו אז אם נגיד לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד אני בכלל לא רוצה להתאבד מה פתאום המוח אומר רגע אני בכלל לא רוצה להתאבד באמת לא רוצה להתאבד כי אתה איך שאתה מוסיף את ה - בכלל לא רוצה להתאבד המוח אומר לא נכון אולי אתה כן רוצה למה אתה אומר שאתה בכלל לא רוצה כי המוח קשה לו לתפוס את ה - בכלל הזה את ה - בכלל לא רוצה קשה לו לתפוס ואז הוא מתחיל לרדוף אותך אתה כן רוצה להתאבד ואז אתה אומר רגע למה המחשבה הזאת רודפת אותי מה אני רוצה להתאבד הרי אני לא רוצה להתאבד. ואז אתה עוד יותר נלחץ אתה אומר לא נכון אני בכלל לא רוצה להתאבד ואז המוח עוד יותר ואז אתה עוד יותר נאחז ב - בכלל ואז המוח עוד יותר רודף אותך. ש: למה? אליעד: כי המוח לא מאמין לעצמו המוח כשאתה אומר אני בכלל לא רוצה להתאבד נניח אז המוח אומר אבל זה לא באמת זאת לא האמת כי מה האמת שאתה באמת גם רוצה. ש: נכון. אליעד: המוח לא מאמין לגרסה שאומרת בכלל לא רוצה איזו גרסה יותר אמיתית נכון יש היבט מסוים שנגיד אני רוצה להתאבד אבל באופן יחסי אני רוצה פי מיליון לחיות שזאת האמת זהו תיצמד לאמת. ש: למה ...

... כפי מידת הצורך שצריך. ולפעמים צריך לשתוק ולתת ללקוח לקלל אותך. ולפעמים צריך להשתיק את הלקוח ולקלל אותו. כל מקרה לגופו. וזה נכון שהרבה אנשי מכירות, מבלבלים ללקוח את המוח ומנסים למכור לו כל מיני דברים, בלי בכלל שהם מבינים מה הוא צריך או רוצה. ואז ממילא הם לא מצליחים למכור ללקוח. וזה נכון שאיש מכירות צריך לדעת גם להקשיב ... אבל צריך להקשיב ללקוח, רק לפי מידת הצורך. לפי מה שצריך בלבד. אין מצווה להקשיב ללקוח. ויש המון מצבים שצריך להשתיק את הלקוח, בצורה כזו או אחרת. ולא לתת ללקוח לבלבל את המוח, אלא למקד אותו בתהליך המכירה. ...

... מטופש קשה בלתי אפשרי וכולי. אבל אם מתרגלים את זה בצורה הנכונה, שזה נושא בפני עצמו, אז לאט לאט המוח מתרגל ויודע איך לקחת טענה, ולראות שגם ההפך שלה הגיוני באותה המידה ממש. ולעניין של טיפול בהתנגדויות, הרעיון הוא, שעל איש המכירות לקחת ולהכין לעצמו מראש, ... נושאים שונים, ואם לומדים שזה לימוד בפני עצמו, איך להפוך רעיונות, איך לראות את ההפך, אז ממילא המוח מתחיל לראות את ההיגיון, גם במה שנראה לא הגיוני. ואז ממילא, מה שקורה אחכ, זה שכאשר הלקוח אומר אני לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל סיבה X. אז איש המכירות, יכול ...

... סנכרון בין המחשבות השונות שלו. ההרגל לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ומורכבים יותר, כגון התנהגות טורדנית ... נעולה, חשש מהיגיינה ועוד. למה חשוב לסנכרן בין המודע לתת מודע? כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח מסתבך בקונפליקט רגשי, שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ ... שזה לא בריא, מתחילים ליצור סנכרון בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ומסובכים יותר, כמו טקסים אובססיביים או ... אני חושב ככה ולמה אני חושב ככה עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע. ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן? אליעד: אז ... מאוד גדול אז תנסה לפתור את הקונפליקטים בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים. לדוגמה המוח אומר לך אל תאכל את העוגה ובתת מודע אבל אתה אומר טוב מה אכפת לי ...

... הרגל לבין פעולה שנעשית מתוך בחירה מודעת. כל פעולה צריכה להיות מנותחת מחדש ולהתבצע רק אם היא מביאה תועלת אמיתית. המוח לא תמיד בודק את ההיגיון שמאחורי פעולותיו, ולכן יש צורך בתשומת לב ומודעות לעשייה. הטיפול ב - OCD, אם כן, מבוסס על הבנת ההיגיון שמאחורי הפעולות והסיבות הלא ... בטוחים שזאת לא האמת או להיות בטוחים שזאת חצי אמת אבל אין מצב אני לא יודע אם זה בגלל זה בוא נחפש סיבה אחרת. כי אז המוח כל הזמן כשהוא אומר לא יודע מה התשובה טוב זה בגלל איך שהם נראים אתה אומר שזה בגלל איך שהם נראים תסביר מה הבעיה שלך באיך שהם נראים עד שתגיד תהיה בטוח שזה לא ... עוד דבר זה אומר הבן אדם צריך לחבר את הפעולה שהוא עושה לתכלית הסופית שלה ולא לפעול מתוך הרגל יש שני דברים, איך המוח עובד המוח עושה פעולות ולמוח אין כוח לחשוב כל הזמן מה טוב ומה רע אז הוא אומר אני כבר רגיל שזה טוב עושים את זה לא כל הזמן בודק מה טוב ומה רע הוא עושה דברים מתוך הרגל, בן ...