... יגיד כן מתוך רצון אמיתי. אך מה קורה במקרים שבהם רוצים לשכנע את האדם להגיד כן או לא, לא משום שזו באמת דעתו אלא משום שיש לנו אינטרס מסוים? במקרים אלו יש להבין איך עובד המוח האנושי. המוח פועל בעיקר מתוך הרגל, ופעמים רבות אינו בודק לעומק כל החלטה מחדש. למשל, אם אדם מגיע למקור מים זורמים בטבע, הוא יבדוק תחילה אם המים ראויים לשתייה. אחרי כמה פעמים שהמים ... כי המילה לא נשארת בתודעה ומקשה על השכנוע בהמשך. במקום לשאול את הלקוח האם אתה לא רוצה את הגרסה המתקדמת?, יש לשאול האם אתה רוצה את הגרסה הפשוטה?. כך נמנעים מהמילה לא, והמוח של הלקוח מתרגל לכן. מתי דווקא כדאי לתת ללקוח להתנגד? למרות החשיבות של יצירת הרגל של הסכמה, ישנם מקרים בהם כדאי דווקא לאפשר ללקוח להתנגד לפני שמגיעים לשאלה ... בעצמו האם זה טוב לי או לא? האם אני באמת רוצה את זה? אז השיטות הללו יהיו פחות אפקטיביות, או אפילו כלל לא יעבדו. הסיבה לכך היא שכל הטכניקות הללו נשענות על הנטייה של המוח לפעול מתוך הרגל, בלי לנתח לעומק כל דבר בנפרד. לכן, אם אדם מתרגל לבדוק כל דבר לגופו, במיוחד כשברור לו שמנסים למכור לו משהו, יהיה קשה מאוד לשכנע אותו בשיטות שתוארו. ... הוא ירצה להגיד לא אז הוא יגיד לא. אבל לפעמים רוצים שהבן אדם יגיד כן או שהוא יגיד לא למרות שזה לא באמת ככה, אוקי אז איך גורמים לבן אדם לעשות כזה דבר אז מי שיודע איך המוח עובד אז הוא יודע שהמוח בעיקרון חלק גדול מאיך שהוא עובד הוא עובד מתוך הרגל, מה זאת אומרת עובד מתוך הרגל? לדוגמה נגיד בן אדם נמצא בשטח אוקי ואז הוא רואה מים איפשהו סתם מים זורמים, האם הוא ... אדם ניגש לברז הוא לא שואל את עצמו האם אפשר לשתות את המים? למה כי הוא רגיל לכך שאפשר לשתות את המים, זאת אומרת הוא שאל את עצמו בפעם הראשונה שבן אדם ניגש לברז לשתות מים המוח שלו ישאל אותו זה בסדר לשתות את המים האלה? כן תשתה אותם, אוקי פעם הבאה זה בסדר לשתות את המים האלה? כן תשתה אותם, פעם נוספת זה בסדר לשתות את המים האלה? כן תשתה אותם ואז הבן אדם כבר התרגל ואז הוא הולך לשתות את המים והוא לא בודק אם המים טובים או לא טובים. מה זה אומר? זה אומר שבעיקרון המוח רגיל לדברים מסוימים והמוח לא תמיד אוהב להתאמץ לנתח כל דבר מחדש ולכן זה בעצם אומר שאם אנחנו רוצים לגרום למישהו להגיד כן מה שצריך לעשות זה לגרום לו להגיד כן לאו דווקא במובן כן אלא במובן של ... שאנחנו יודעים שהוא ירצה את זה, ואז להגיד לו עוד משהו שאנחנו יודעים שהוא מאוד ירצה את זה ושהוא מאוד יסכים איתנו ושהוא יגיד כן ואז ברגע ששואלים אותו את השאלה הבאה אז המוח של השומע של הלקוח לא תמיד בודק רגע זה טוב לי או לא טוב לי? המוח כבר רגיל להגיד כן, ברגע שהמוח כבר רגיל להגיד כן המוח יגיד כן. אותו דבר כמובן לגבי לא אם אנחנו רוצים לשאול בן אדם שאלה ואנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא אז נשאל אותו כמה שאלות שהוא יגיד לנו לא אני לא רוצה את זה ואז נגיד לו ... טובים ממנו הוא עשה ככה וככה, נכון שאתם לא רוצים את זה? יפה אז אתם לא רוצים אותו למה אתם יותר טובים אולי אתם תעשו יותר גרוע. מה אני בעצם מנסה לומר? אני מנסה לומר ככה המוח חושב בצורה של הרגל המוח לא מנתח כל דבר בפני עצמו ולכן כשרוצים לגרום למישהו להגיד כן ולהסכים על משהו צריך לפני כן ליצור לו תחושה שהוא מסכים, ליצור לו כמה שיותר תחושה של הסכמה או אי הסכמה לפי ... רק את המילה לא. אוקי כל מה שאמרתי עד עכשיו זה נכון אבל יש עוד היבט, לפעמים דווקא כן כדאי ליצור את ההתנגדות עם הלקוח לפני שרוצים להגיע איתו להסכמה. זאת אומרת בעיקרון המוח חושב מתוך הרגל מאחר שהמוח חושב מתוך הרגל לכן כדאי להרגיל את המוח להסכים או לא להסכים לפי מה שרוצים שהוא יעשה בסוף, כדאי למחוק לו את המילה לא כדי שהוא יגיד כן כדאי למחוק לו מהמוח את המילה כן כדי שהוא יגיד לא לפי מה שרוצים ואף על פי כן יש מצבים שדווקא כן כדאי לגרום לו לא להסכים בשביל שאחר כך הוא כן יסכים. איך יכול להיות כזה דבר? אז התשובה היא ...

... שם הבן אדם צריך לשים לב שהוא מוכר לעצמו את המהות ולא את הצורה, זאת אומרת תבדוק מה המהות של מה שאתה רוצה לעשות ואת זה תמכור לעצמך. יחד עם גם פה יש אותו דבר הפוך זאת אם בן אדם לדוגמה המוח שלו מנסה למכור לו משהו והוא לא רוצה לקנות את זה, נגיד שהמוח של הבן אדם מנסה למכור לו לא לעשן סיגריה והוא כן רוצה לעשן את הסיגריה, אוקי במקרה כזה אסור לו להסתכל על המהות כשהמוח שלו אומר לו אתה יודע אתה רוצה להיות בריא אל תעשן את הסיגריה מה שהבן אדם צריך לעשות לעצמו כדי כן לעשן את הסיגריה להגיד לעצמו אז אתה לא רוצה שאני אעשן את הסיגריה? מה זה משנה בוא נעשן את הסיגריה דהיינו, למחוק את המהות. דהיינו, המוח אומר לבן אדם תקשיב אתה רוצה להיות בריא אל תעשן את הסיגריה אבל הבן אדם ... את המהות ולהשאיר את הצורה. ואז להגיד למה שאני לא אעשן סיגריה מה הבעיה? לא אני בסדר אין שום בעיה בוא נעשן סיגריה, זה בגדול בנושא של שכנוע עצמי שאם בן אדם נגיד רוצה להתנגד למשהו שהמוח אומר לו לא להסתכל על המהות של זה, נגיד שבן אדם בא לעשות איזו פעולה המוח אומר לו תקשיב אבל מה יצא לך מזה אתה יודע שבכל מקרה אחרי שתעשה את זה ... מאושר זה לא מעניין אותי, מה אמרת לי לא לעשות את זה למה כי זה מיותר? לא זה לא מיותר לא אני רוצה לעשות את זה אבל לא להסתכל על המהות כי המהות יותר חזקה מהצורה. ולכן הרבה פעמים בן אדם המוח אומר לו משהו והוא רוצה להתנגד לזה אז הוא צריך לקחת את מה שהמוח אמר, לא להסתכל על המהות של מה שהמוח אמר להסתכל רק על הצורה על הביטוי על המסקנה האופרטיבית של מה שהמוח אמר לעשות ולתקוף אותה, לא לתקוף את המהות כי המהות תנצח אבל אם מסתכלים ... מה המהות שלה אתה תראה שאין מאחורי זה כלום תגיד לעצמך אני רוצה חיים בריאים טבעיים וזה מה שאני רוצה וכן ושם מגניב חיים בריאים טבעיים, גם חיים גם בריאים גם טבעיים ושם מאוד יפה ואז המוח הולך אחרי זה ולא להסתכל על המהות. ולכן אם נסכם את כל הסיפור כולו ...

... אינה רק ביחסים בין מוכר ללקוח או בין אנשים בכלל. גם בתוך מוחו של האדם מתרחשות מניפולציות דומות: המוח מוכר לאדם רעיונות מסוימים. כשהאדם מתחיל לבדוק את עצמו, המוח מציע לו לבדוק רק דברים ... למה בכלל יש טוב ורע?. האדם בטוח שהוא בודק את עצמו בכנות, אך המוח למעשה מכוון אותו לבדוק רק את ... מכירה? איך לזהות מניפולציות בשכנוע? מהן שאלות אסורות בדת? איך המוח מסתיר מידע מעצמו? שלום לכולם ... כביכול אומר לך אתה יודע תראה יש לי חיסרון כזה וכזה אוטומטית המוח אומר הנה הוא חושף לי הוא מספר ... הזה נכון גם בן אדם ביחס לעצמו, זאת אומרת גם בן אדם בתוך המוח של עצמו תמיד מתרחש תהליך של מכירה וקניה המוח של הבן אדם מוכר לו רעיונות מסוימים, עכשיו המוח שאומר המוח של הבן אדם מוכר לו ... למודע וכו זה לא משנה עכשיו הטרמינולוגיה אבל הרעיון הוא שבתוך המוח של הבן אדם יש תהליך ... פעמים בן אדם שואל את עצמו רגע מי אמר שזה נכון ואז אוטומטית המוח אומר לו כן אתה יודע יכול להיות ... מה שזה לא יהיה הבדיקה שהבן אדם בודק היא בכלל מניפולציה שהמוח שלו עושה על עצמו כדי ... בדקתי את זה איך אני יכול להאמין לעצמי? לא מאמין לעצמי, אז מה המוח לפעמים אומר לו? בוא תבדוק הנה ... למה יש בכלל רצונות כל מיני שאלות כאלה שהן השאלות הבסיסיות אבל המוח לא חושף את המידע הזה, למה הוא לא חושף את המידע הזה? זה כבר נושא אחר וכו אבל המוח כן מעודד אותך לשאול שאלות תראה ... טוב, מה אני יכול לעשות כדי להצליח, מה אני יכול לעשות? וזה המוח אומר לך תשאל תבדוק תחקור תראה ... אצליח יהיה לי טוב, ואחרי שאני אצליח אני אהיה מאושר? יש שאלות שהמוח לא שואל אותם. ולכן צריך לשים ...

... שהוא יעשה ככה וככה הדיון הזה כולו מתרחש במוחו של המוכר, זאת אומרת זה המוכר שאם הלקוח תהיה לו הנחת יסוד כזאת וכזאת אז הוא יעשה ככה וככה וזה לא בהכרח בטוח נכון גם את זה המוכר צריך לזכור ולכן ... עושה את זה יותר פעמים כך הוא יותר לומד איך המוח של עצמו משתכנע בשכנוע עקיף ובשכנוע ישיר ואת כל הנושאים האלה. וכמובן שאותו דבר בן אדם יכול לעשות על אחרים או אל מישהו שחושב דומה למה ... אוקי והדברים האלה מתחילים לחשוף לבן אדם איך המוח שלו עובד. ויש עוד היבט בסיפור הזה ברגע שמישהו בא למכור לך מוצר והוא מספר לך סיפורים סתם סיפורים לפי תומו הבן אדם יכול לשאול את עצמו ...

... מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על ... הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו בכמה ... כדי להימנע מכך, עדיף להשתמש בניסוחים שלא מאפשרים סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה ... לכך עוזרת לאדם להימנע מנפילה במניפולציות שונות. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד להשתמש ולהיזהר ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה ... שאומרים אותה אוטומטית נדלקת אצל השומע נורת אזהרה. אומרים לו כל, רגע מי אמר שכל ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים אוטומטית המוח אומר לא נכון לא כולם גנבים ואז ממילא גם ... עדיין יכול להיות שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה כל. אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו חלק אז כביכול המוח אומר רגע הוא אמר לי חלק זאת אומרת שהוא ... הם גנבים ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע שהבן אדם אומר את המילה חלק או ישנם אנשים וכו ברגע שבן אדם משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו. אוקי ... לו האנשים בקבוצה הזאת גנבים ועכשיו אומרים לו תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או בקבוצה שאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים אז המוח יפרש, למה יפרש זה נושא אחר אבל המוח יפרש האנשים בקבוצה הזאת גנבים. זה יותר מכליל ולכן שימו לב לנושא הבא אם נאמר יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז המוח כשהוא שומע יש אנשים אוטומטית הוא מפרש ולא כל האנשים, אוקי גם כשהמוח שומע חלק מהאנשים הוא מפרש ולא כל האנשים אבל במוח עצמו המוח לא מפרש רק פעם אחת את המשפט המוח מפרש את כל המשפט בכל פעם מחדש אומרים את המילה חלק מהאנשים, בקבוצה, גנבים כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש אותה בהמשך המשפט, מילה שלישית המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא ... אתה רוצה ללכת לשם ולשם אז תוך כדי שהוא שמע את האם הוא גם שמע את אתה רוצה ללכת לשם ולשם ואז הוא גם פירש שהוא רוצה ללכת לשם ולשם. אותו דבר לצורך העניין כאן אז שימו לב המוח שומע נגיד יש אנשים בקבוצה הזאת שהם ... שהוא שמע בקבוצה הזאת גנבים, אוקי בקבוצה אז בעצם בשום שלב הוא לא ממש הכליל את האנשים בקבוצה. לעומת זאת כאשר אומרים לבן אדם חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים בעצם כשהמוח מוחק לרגע אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את ... ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים ... המילה האנשים, האם היה כתוב חלק מהאנשים או כל האנשים?, תשובה יכול להיות ככה ויכול להיות ככה. לעומת זאת אם אנחנו נגיד ניקח את המילה האנשים בקבוצה הזאת גנבים ונשאל את המוח מה היה כתוב לפני כל האנשים או יש אנשים? אז המוח יגיד יש אנשים כי אין משפט כזה כל אנשים, כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע האנשים אוטומטית במוח יש את האפשרות ...

... לדוגמה איזה מילים נגיד מגדירות שהן יוצרות הגדרה? סתם נגיד המילה אלו, אלו מה המוח מבין? אלו ולא אחרים, לדוגמה נגיד היום המילה היום מגדירה היום ולא מחר פה ולא שם, עכשיו ולא ... הנה תסתכל שמה ושמה יש את החיסרון הזה. לדוגמה נגיד שיש רכב קטן, קטן נגיד זה המוח יכול לראות בעין שהוא קטן בא נגיד שרכב מסוים נגיד עולה להחזיק אותו התחזוקה שלו מאוד יקרה, ... הרכב הזה כי הוא זול נגיד אבל נגיד לדוגמה שלא נעים להגיד הרכב הזה זול כי אולי המוח יחשוב אם הוא זול הוא לא טוב אז אומרים לקונה אתה יודע הרכבים האחרים הם מאוד יקרים לא שווים ...

... חווה. זה אומר שהשכנוע החשוב ביותר הוא שכנוע עצמי שבו האדם לומד כיצד לשכנע את עצמו שטוב לו וכיצד לא להשתכנע שרע לו. כיצד המוח שלנו משכנע אותנו כל הזמן? המוח האנושי נמצא באופן מתמיד בתהליך של שכנוע עצמי. לדוגמה, המוח משכנע אותנו שמשהו מסוים הוא טוב, שמשהו אחר הוא רע, שדבר מסוים חייב להתרחש או אסור שיתרחש, וכן הלאה. השכנוע הזה נעשה ללא הרף והוא משפיע על האופן שבו אנחנו מתייחסים למציאות סביבנו ועל רגשותינו ומחשבותינו. אליעד מציע דרך פשוטה ללמוד כיצד המוח משכנע אותנו: בכל פעם שהאדם חושב שמשהו הוא נכון, עליו לשאול את עצמו למה אני חושב שזה נכון? אולי זה לא נכון?. דרך ההתבוננות הזו והחקירה הפנימית, אדם יוכל לגלות את כל הטריקים והשיטות שהמוח שלו משתמש בהן כדי לשכנע אותו. איך שכנוע עצמי עוזר להתמודד עם רגשות שליליים? כאשר אדם מרגיש רע, אליעד ממליץ לו לשאול את עצמו מספר שאלות מפתח: למה רע לי? מה אני חושב שקרה שגורם לי להרגיש רע? איך המוח שלי שכנע אותי שזה רע? האם אני באמת חייב להרגיש כך? על ידי זיהוי תהליך השכנוע שהוביל לתחושה הרעה, אפשר לפרק אותו ולהפסיק להשתכנע שזה רע, ובכך להקטין את ... להם? האם הם יכולים לשכנע את עצמם להפסיק לסבול ולהתחיל לקבל את המציאות כפי שהיא? האדם כל הזמן נמצא בתהליך של שכנוע עצמי. המוח שלנו מנסה לשכנע אותנו: שדברים מסוימים הם טובים. שדברים אחרים הם רעים. שעלינו להשיג דבר מסוים. שאסור שדבר מסוים יקרה. שאנחנו חייבים להתנהג בצורה מסוימת. ... כל מה שהאדם חווה בנוגע לרצון שלו, לתפיסת הטוב והרע ולאמונותיו - כולן מבוססות על תהליך שכנוע פנימי. כיצד ניתן ללמוד כיצד המוח משכנע אותנו? האדם יכול ללמוד כיצד המוח שלו משכנע אותו על ידי התבוננות פנימית ושאלת שאלות. בכל פעם שהוא חושב שמשהו נכון, עליו לשאול את עצמו: למה אני חושב שזה נכון? אולי זה לא נכון? מי שכנע אותי שזה נכון? על סמך מה אני מאמין בזה? מי שיעשה זאת מספיק זמן ובעומק, יוכל להבין את כל הטריקים והשיטות שבהן משתמש המוח כדי לשכנע אותו בדברים מסוימים. תהליך זה יאפשר לו להבין: כיצד אנשים משתכנעים. כיצד ניתן לשכנע אחרים. כיצד ניתן להגן על עצמך מפני מניפולציות. לימוד שכנוע ככלי להתמודדות עם רגשות שליליים כאשר אדם מרגיש רע, עליו לשאול את עצמו: למה רע לי? מה אני חושב שקרה שגורם לי להרגיש רע? איך המוח שלי שכנע אותי שזה רע? האם אני באמת חייב להרגיש כך? באמצעות זיהוי תהליך השכנוע שהוביל אותו להרגיש רע, הוא יוכל להפסיק להשתכנע שזה רע ובכך להפחית את הסבל ... מסוים. אך שיטה זו בעייתית, משום שהיא אינה מסבירה: מדוע 20% מהאנשים מגיבים אחרת. מתי צריך לפעול אחרת. כיצד ניתן להבין את המוח מעבר לסטטיסטיקות. הבנת הרצון האנושי כמפתח לשכנוע השאלה הבסיסית ביותר היא: מדוע האדם רוצה דברים מסוימים ולא דברים אחרים? למה אנשים רואים דבר מסוים כטוב ודבר ... אינו רק כלי טכני לשיפור מכירות או תקשורת בין - אישית, אלא הוא דרך להבנה עצמית ולמודעות עמוקה יותר. כאשר אדם לומד כיצד המוח שלו משכנע אותו, הוא מתחיל להבין טוב יותר את עצמו, את רגשותיו ואת מנגנוני החשיבה שלו. כאשר אדם רוצה משהו, עליו לבדוק: כיצד שכנע את עצמו לרצות זאת. כיצד ... בזה, לא מעניין אותי וכו ולכן כרגע אני אסביר למה זה כן טוב אפילו הכרחי שבן אדם ילמד איך עובד הנושא של לשכנע אנשים איך המוח משתכנע, איך מוכרים לאנשים איך מרמים אנשים וכו. מי צריך את זה אז אני אסביר, הדבר הכי טוב שיכול לקרות לבן אדם בחיים מהו? שהוא ירגיש טוב הכי טוב שיכול לקרות לבן ... משנה איך נגדיר את זה. אוקי וכל התהליכים בעולם שאני לפחות מסביר לגבי הנושא של שכנוע וכל התהליכים שקיימים לגבי שכנוע ואיך המוח חושב ואיך המוח עובד וכו כל התהליכים האלה מתרחשים לא רק בין האדם לבין הסביבה החיצונית שלו אלא מתרחשים גם בין האדם לבין עצמו כי המוח של הבן אדם משכנע את הבן אדם שדבר מסוים זה טוב שדבר מסוים זה רע, שדבר מסוים צריך לעשות שדבר מסוים לא צריך לעשות, שדבר מסוים אסור שיקרה שדבר מסוים מחויב שיקרה וכו וזה הכל שכנוע שהמוח משכנע את הבן אדם. ומי שרוצה ללמוד את כל סודות השכנוע ולדעת איך שכנוע עובד וכו כל מה שהוא צריך לעשות זה ללמוד איך המוח שלו משכנע את עצמו. ואיך בן אדם יכול ללמוד איך המוח שלו בעצמו משכנע את עצמו? על ידי שכשהוא חושב שמשהו מסוים זה נכון הוא שואל את עצמו למה אני חושב שזה נכון אולי זה לא נכון? זה כל הסיפור כולו. אוקי ומי שיעשה ... אני מסביר את הנושא של שכנוע היא כדי שכאשר בן אדם מרגיש רע שתהיה לו אפשרות לבדוק למה הוא חושב שהמציאות רעה ולראות איך המוח שלו שכנע אותו שזה רע ולדעת להיות מסוגל לא להשתכנע מהמוח שאומר שזה רע. זה דבר ראשון, זאת אומרת עוד פעם הבן אדם שילמד איך עובד שכנוע ואיך משכנעים אנשים ואיך הוא יכול להתגונן מפני מניפולציות אז מה שיקרה זה שכאשר יהיה לו רע הוא יוכל לנסות להבין למה רע לי? כי אני חושב שככה וככה. ולמה אני חושב שככה וככה איך המוח שלי שכנע את עצמי או איך החברה או איך המציאות שכנעה אותי שככה וככה? ולהתגונן מהשכנוע הזה ואז לא להרגיש רע. אותו דבר גם לגבי להרגיש טוב שאם בן אדם רוצה ... שזה נכון ויש כאלה שיגידו שזה לא נכון אבל לצורך הדיון זה לא רלוונטי כרגע. יש דרך להבין את המציאות ברגע שבן אדם מבין איך המוח של עצמו עובד איך המוח האנושי לפחות את החוקיות הבסיסית מזה אחר כך אפשר לגזור וללמוד גם מנושא של שכנוע. זאת אומרת כל מה שאני מסביר בנושא של שכנוע כל מה שאני יודע על נושא של ... עכשיו איך לשכנע מישהו זה כבר מקרה פרטי, לא צריך ללמוד באופן אישי את הנושא של השכנוע כי אם מישהו מבין את המהות איך עובד המוח איך המוח חושב, את הדברים הבסיסיים מתוך הבנה עמוקה של המציאות לא מתוך זה שהוא הלך ללמוד שכנוע מתוך זה שהבן אדם מבין את עצמו מבין את הרצון של עצמו, מבין את המחשבות של ... של שכנוע וכל מה שקשור לשכנוע זה הכל דרכים של הבן אדם ללמוד עצמו כחלק מתהליך של מודעות עצמית, שבן אדם מבין את עצמו איך המוח שלו משכנע את עצמו כשבן אדם רוצה משהו הוא יכול להבין איך שוכנעתי לרצות את זה, כשבן אדם מאמין במשהו איך שוכנעתי להאמין בזה כשבן אדם חושב שמשהו מסוים זה רע ... אחרים שאני מדבר עליהם אז אני אגיד בשני משפטים אז יש גם את הנושא של מי שכנע אותך שיש הבדל בין יש לאין מה הדבר הראשון שהמוח משכנע את הבן אדם כדי שהבן אדם יתחיל להקשיב לו, מה הדבר הראשון שהרצון של הבן אדם משכנע את הבן אדם כדי שהבן אדם יקשיב לרצון שלו, יש פה שאלות מאוד בסיסיות. אוקי ...

... האם אני באמת חייב לאכול? האם אני באמת חייבת ללכת לעבודה מחר? האם אני באמת רוצה משהו מסוים? בצורה כזו, המוח מתרגל לראות שכל המחשבות אינן וודאיות במאה אחוז. כשאדם מתמיד בתרגול כזה, הוא מגיע למצב שבו הוא מבין שגם תחושת האני עצמה אינה וודאית. ...

... פשוטה: אם מישהו אומר בוא ניפגש בשעה שבע, בלי לומר איפה, השאלה מיד תהיה אבל איפה?. באותה מידה, להגיד רק את המקום בלי זמן, גם הוא ייצור תחושת חסר: ניפגש בחיפה - אבל מתי? משמע שהמוח והחוויה תופסים זמן ומקום כקשורים זה בזה, אך עדיין קיימת השאלה האם בכל זאת ניתן לחוות רק אחד ... מעולם לא חווה רע, הוא לא היה מסוגל להבין או לחוות טוב באמת. גם כאן, אליעד מדגיש שמבחינה מוחלטת בלתי אפשרי לחוות רק טוב או רק רע, בדיוק כפי שאי אפשר לחוות רק זמן או רק מקום. למה המוח האנושי לא יכול להפריד באמת בין זמן למקום? אליעד כהן מסביר מדוע המוח לא מסוגל להפריד בין זמן למקום בצורה מוחלטת. הוא אומר שהמוח האנושי עובד בצורה כזו שכל מושג תמיד מחובר למושג ההפוך או המשלים שלו. אם אדם נמצא בזמן ... הוא במקום מסוים, הוא חייב להיות שם בזמן כלשהו. אליעד מדגים זאת עם טענה פשוטה: אדם לא יכול להיות קיים בלי שיהיה קיים בזמן כלשהו ובמקום כלשהו. זוהי צורת החשיבה הבסיסית של האדם. המוח מחבר תמיד בין שני המושגים ולכן לא יכול להפריד ביניהם לגמרי. איך השאלות על זמן ומקום מתקשרות ... אליעד מסיים את ההרצאה עם המסקנה הברורה שהחוויה האנושית תמיד מערבת יחד מושגים שמשלימים אחד את השני, ואין להפריד ביניהם באופן מוחלט. זמן ומקום, טוב ורע, אני ולא אני - כולם מושגים שהמוח האנושי חייב לחוות יחד כדי שיהיו בעלי משמעות אמיתית. מה זה זמן ומקום? האם ניתן לחוות זמן ...

... מסרים? איך שותלים מחשבה? ההרצאה מתחילה בהסבר על האופן שבו המוח מנתח מידע. המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. לדוגמה, כאשר אדם שומע את המשפט כאן יש שולחן ירוק, המוח מפרק אותו ומבצע סדר של ניתוח: תחילה הוא מפרש את המילים כאן, יש, שולחן וירוק בנפרד, ואז בודק את צירופי המילים, ולבסוף מנתח את המשפט כיחידה ... הטנדר הזה מצוין לנסיעות שטח. באמצעות חזרה על רעיון זה, המוח של השומע מבין שמדובר ברכב טוב, ובסופו של דבר הוא עשוי להניח שהוא מתאים לו גם כן. איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי? למנוע מכם ... מסרים חיצוניים בצורה לא מודעת. סיכום ההרצאה מסבירה כיצד המוח מנתח את המידע שהוא שומע בשלבים, וכיצד ניתן לנצל את המידע הזה כדי לשתול מחשבות בתודעה של אחרים, בעיקר בעזרת הצגת מסרים באופן עקיף ושימוש ... שפה על התודעה איך לשתול מחשבות הבנת מבנה ניתוח המידע במוח המוח לא מקבל מידע כיחידה אחת שלמה אלא מפרק אותו לשלבים ומנתח כל חלק בנפרד. כאשר משפט נאמר, המוח מפרש תחילה את המילים הבודדות, לאחר מכן את הצירופים שלהן, ואז את כל המשפט כולו בהתאם להקשרו. לדוגמה, כאשר שומעים את המשפט כאן יש שולחן ירוק, המוח מפרק אותו כך: קודם כל, הוא מפרש את המילים כאן, יש, שולחן וירוק בנפרד. לאחר מכן, הוא מנתח צירופים כמו כאן יש, כאן יש שולחן ולבסוף את כל המשפט השלם. איך ניתן לנצל זאת לשכנוע? העובדה שהמוח מפרש כל רכיב בנפרד יכולה לשמש כלי רב עוצמה בהעברת מסרים ושכנוע. כאשר רוצים לגרום למישהו להאמין במשהו, ניתן להשתמש בניסוחים מסוימים כדי ליצור ... לרכבים אחרים בקטגוריה. על ידי חזרה על הרעיון שהרכב טוב, המוח של השומע מסיק שהוא כנראה טוב גם עבורו. איך להגן על עצמך משכנוע מניפולטיבי? כדי לא ליפול לשיטות שכנוע כאלה, יש להתרגל לשאול: האם זה ... העברת מסרים איך למכור, איך לשתול מחשבות ואיך חושב ואיך המוח משתכנע. וזה הולך ככה הרעיון הוא שהמוח ששומע עובדות כאלה ואחרות יש לו כמה רבדים איך בעצם הוא מנתח את המידע שהוא שומע, אוקי לדוגמה נגיד אומרים למישהו כאן יש שולחן ירוק, אוקי אז מה שהמוח עושה הוא קודם כל מנתח מה פירוש המילה כאן מה פירוש המילה יש ואחר כך הוא בודק מה פירוש המילים כאן יש, אחר כך הוא בודק מה פירוש המילה שולחן אחר ... שולחן וכו וככה הוא מנתח את המשפט. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהמוח כששומע את המילים כאן יש שולחן ירוק הוא לא בעצם מקליט את כל המשפט ומנתח את כולו בבת אחת, הוא מנתח אותו גם בפני עצמו וגם כל מילה בפני עצמה גם ... שזה נותן? היתרון שזה נותן מי שמבין את זה הוא בעצם מבין שהמוח לפעמים מנתח את הדברים גם לא לפי ההקשר המלא שלהם, מה זה אומר בפועל איך מזה גוזרים עכשיו שיטה איך אפשר לשכנע אנשים? הנושא הוא די פשוט אם רוצים ... אותו בתוך הקשרים בתוך היבטים שבהם הוא כן נכון. עכשיו אם המוח של הבן אדם היה יודע לקחת את כל המשפט כחבילה אחת ולנתח אותו רק כמקשה אחת ממילא זה לא היה עובד הטריק הזה על המוח של האנשים, למה? כי הבן אדם נגיד אומרים לו אתה יודע אם לסבתא היו גלגלים אז היא הייתה עושה ככה וככה הוא אומר כן אבל לסבתא אין גלגלים אבל אף על פי כן המוח של הבן אדם הוא לא לוקח רק את המשפטים כמקשה אחת הוא גם לוקח את המילים בפני עצמן. ודרך אגב מי אמר שמה שאני אומר זה נכון קודם כל אפשר ... מזה?, אבל תבין את ההקשר תראה מה דיברנו. אבל אין מה לעשות המוח לכשעצמו כשהוא שומע את המשפט הוא נפגע מהמילה הזאת הוא נתפס למילה הזאת, למה הוא נתפס למילה? כי המוח מפרש גם כל מילה בפני עצמה הוא לא מפרש את המשפטים רק בהקשר המלא שלהם או את המילים רק בהקשר המלא שלהם הוא מפרש גם כל מילה בפני עצמה גם כל צירוף ... שומע את המשפטים המלאים שבתוכם מה שרוצים להגיד לו זה נכון אז המוח שלו גם מקבל את המסרים האלה והמחשבות משתנות לו בתת מודע. זה דבר ראשון עכשיו מה קורה אם בעצם נגיד רוצים להגיד איזה משפט והמשפט הזה נכון רק ... כל מיני משפטים כאלה ואחרים כאשר דוחפים את זה בשיחה אז המוח של השומע יכול מזה להבין או להשלים את החסר או מה שזה לא יהיה שהאוטו הזה מאוד טוב עבורו לדוגמה ואז ממילא אם האוטו הזה טוב עבורו אז ...