איך המוח יודע? איך המוח לומד? איך תינוק לומד? איך המוח חושב? התפתחות המוח, התפתחות הקוגניציה, מה קדם למה? הביצה או התרנגולת, פרדוקסים במציאות, התפתחות החשיבה איך המוח יודע דברים חדשים? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך המוח יודע? איך אנחנו לומדים דברים חדשים? ואיך בכלל מתרחשת הלמידה של תינוק? אליעד פותח את הנושא בשאלה הבסיסית והעמוקה ... זה בפעם הראשונה, המושג קודם והחיבור בין המושגים השונים הוא דבר חדש עבורו. איך בדיוק נוצרה הידיעה החדשה הזאת במוח שלו? אליעד טוען שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו ... לנו להבין איך בכלל משהו נוצר. אליעד מבהיר שכמו בשאלת הידיעה, גם כאן מדובר בפרדוקס שבו לא ברור איך המוח יודע דברים מלכתחילה, והפתרון אינו לוגי ואינו ברור מאליו. למה בכלל השאלה הזאת חשובה לנו? אליעד מסביר שרוב האנשים ... זה לעומק יגלה שכל חוויות החיים שלו מבוססות על הידיעות האלה. מי שמבין שכל מה שהוא יודע אולי אינו מוחלט, עשוי לשנות את תפיסת המציאות שלו לגמרי, ולגלות שיש פרצות בדרך שבה הוא מבין את העולם. זו החשיבות הגדולה ... לשאלה הזאת תשובה ברורה ופשוטה, אבל עצם החקירה שלה היא זו שיכולה להביא אותנו לשינוי מהותי בתפיסת העולם. איך המוח לומד? איך תינוק לומד לתקשר? מה קדם למה ביצה או תרנגולת? האם אפשר לדעת משהו חדש לגמרי? פרדוקסים בתהליך ...

NLP, ליצור מוטיבציה, סודות השכנוע, מניפולציות, יצירת מוטיבציה, מטרה יחסית, מטרה מוחלטת, איך עובד התת מודע? כסף ואושר, איך עובד המוח? לשלוט במחשבות, לשתול מחשבות, איך לשכנע? מהם הסודות לשכנוע וליצירת מוטיבציה? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את התהליכים המנטליים המניעים ... לקנות הרבה דברים, אבל את הפחד עצמו הוא לא יכול להפסיק. לאחר מכן, אליעד מבצע ניתוח של מושגים כמו מוחלט ויחסי. הוא מסביר שלכאשר משווים בין מטרה מוחלטת לבין מטרה יחסית, המטרה היחסית מאבדת את ערכה. למשל, אם אדם יגדיר את מטרת חייו בהשגת אהבה מוחלטת, הוא בעצם משנה את המשמעות של המושג אהבה, והופך אותה למשהו בלתי ניתן להשגה. זאת אומרת, אם אנחנו מגדירים מטרות כמוחלטות, אנחנו מונעים מהן להיות משמעותיות, כי אין משמעות להשגת מטרה בלתי נגמרת. לפי אליעד, כל דבר יחסי הופך לחסר ערך כאשר הוא מושווה למשהו מוחלט. דוגמה לכך היא הזוגיות: אם במקום להסתפק באהבה יחסית, אדם מבקש אהבה מוחלטת, הדבר משבש את המערכת. האלמנט של חוסר השלמות הוא חיוני למערכת היחסים, אחרת לא תהיה לה משמעות. הוא מציין שכאשר אדם מייחל למטרה מוחלטת, הוא לא יוכל להשיג שום דבר אמיתי, כי אין לו מטרה מספקת להיאחז בה. בהמשך, אליעד נותן דוגמה להימנעות מאוכל בריא. כשאדם רוצה לאכול אוכל מסוים אך לא מוצא אותו טעים מספיק, זה נובע מציפייה להנאה מוחלטת. כדי לשנות את ההתנהגות, צריך לשדר לאדם שההנאה מהאוכל היא יחסית, כלומר, לא צריך לצפות לחוויית טעם מושלמת, אלא ... כאשר אליעד מדבר על הדרך שבה אפשר לשכנע אחרים, הוא מציין שהמפתח הוא לזהות אם הם מחפשים להשיג מטרה מוחלטת או יחסית. אם הם רוצים את המוחלט, אז קשה להם להשיג את המטרה, כי הם לא מזדהים מספיק עם המטרה היחסית, שהיא הצעד הראשון בדרך להשגת המוחלט. בסוף ההרצאה, אליעד מציין כי הדרך להשפיע על מישהו היא לא רק להראות לו את המטרה המוחלטת, אלא גם לדעת לשמור על שיווי המשקל, כך שהמטרה המוחלטת לא תהפוך לבלתי ניתנת להשגה. במילים אחרות, הוא מסביר שהסוד הוא להניע אנשים על ידי הצגת מטרות יחסיות, תוך שמירה על תחושת תסכול בריאה שמניעה אותם לפעול. מהו המושג מוחלט? איך משפיעים על אנשים בעזרת מניפולציות? מה הקשר בין כסף לפחד? איך המטרה המוחלטת משפיעה על השגת מטרות? איך לשמור על משמעות המטרה יחסית? פרדוקס בין מה למה? ש: בין האמירה שאם יהיה ... נקצין נתייג כל מה שאתה רוצה. תקשיב בפורמלי תקשיבו משהו פשוט כל דבר יחסי כשאתה שם אותו ליד דבר מוחלט הדבר היחסי מושמד לא משנה מה שמת שמה אם אתה עושה לו ביחס למוחלט איבד את משמעותו. שים כסף, כסף מנסה להשיג מטרה שקוראים לה אושר אם את המילה אושר אתה הופך לאושר מוחלט הכסף איבד את המשמעות. שים זוגיות, זוגיות מנסה להשיג לך אהבה אם במקום אהבה תשים אהבה מוחלטת אין זוגיות. שים רווקות, רווקות מנסה להשיג לך חופש אם תשים את המילה מוחלט ליד חופש אין משמעות יותר לרווקות. לא משנה מה אם אתה לוקח דבר לוקח את המטרה שלו וליד המטרה אתה שם את המילה בשלמות, במאה אחוז, במוחלט הדבר שרצית להשיג הדרך איבדה את משמעותה. אם אתה רוצה לנסוע יותר מהר שים יותר גז אבל אם אתה ... יכול לעצור כי אתה אף פעם לא יכול לנסוע במהירות אינסופית. ככל שאתה יותר מזדהה עם רצון להשגת משהו מוחלט ככה יש פחות משמעות לדברים יחסיים, מה זה אומר? זה אומר גם את ההפך שלו זה אומר שאם אתה רוצה לגרום למישהו לרצות משהו יחסי אתה צריך לשים לב שהוא לא רוצה להשיג מטרה מוחלטת עם הדבר היחסי הזה. אם נגיד לדוגמה אתה רוצה נגיד לגרום, נגיד שיש מערכת יחסים, נגיד אשתך רבה איתך נניח ונגיד היא רוצה לפרק את המערכת יחסים, למה? כי היא אומרת תראה זוגיות אמורה להביא אהבה מוחלטת, אין אהבה מוחלטת בשביל מה זוגיות אז מה שעושים זה בראש שלה מורידים את המילה מוחלט עם ההקשר של זוגיות, זוגיות לא באהבה מוחלטת אמורה להביא אהבה באופן יחסי יש תמיד אהבה. זאת אומרת שאם אתה רואה מישהו שהוא נחלש ברצון שלו להשיג מטרה יחסית תבדוק למה הוא נחלש ברצון שלו להשיג מטרה יחסית כי הוא רוצה משהו מוחלט וככל שאתה רוצה יותר מוחלט ככה פחות יש לך משמעות ליחסי. לכן תגיד לו תקשיב מוחלט בכל מקרה נשיג עכשיו ברגע שהוא לא רוצה את המוחלט הוא יכול יותר לרצות את היחסי. עכשיו מה ההפך של זה? בואו נביא את ההפך, יש הפך לא הפך השלמה תסתכלו תראו, ככל שבן אדם פחות רוצה את המוחלט ככה הוא פחות רוצה דברים יחסיים, כל מה שאני אומר כתוב בספרים כבר שנכתבו, מישהו זוכר, אתה זוכר איפה ... כתוב, איפה זה כתוב? ש: בהתחלה. אליעד: נכון בהתחלה, עכשיו תסתכלו ככל שאם בן אדם לא ירצה להשיג מטרה מוחלטת גם אז לא יהיה לו חשק להשיג שום מטרה יחסית כי אם אתה לא רוצה להשיג את האושר המוחלט, בא נגיד זוגיות אם אתה לא רוצה אהבה מוחלטת בלב שלם אתה לא רוצה אהבה מוחלטת זה אומר שבלב שלם טוב לך מכך שאין אהבה מוחלטת אז בשביל מה אתה צריך להשיג זוגיות. לא, אתה רוצה אהבה מוחלטת ואתה אומר אני אשיג אותה באמצעות משהו יחסי אבל אל תרצה להשיג את המחלט באמת כי אם תרצה אותו ... הסיכוי. עכשיו עוד פעם ברמה מסוימת הוא יעשה יותר אבל אם אתה תמשוך את המטרה שהוא רוצה להשיג לאזור המוחלט הוא מפסיק לעשות את הפעולה כי אין לזה משמעות יותר. לדוגמה אתה עושה מצוות כדי להתקרב לאלוהים ברבי נחמן ...

... לחשוב מהר? איך לחשוב במהירות? איך לפתח מהירות מחשבתית? לחשוב לאט, חשיבה איטית, כישורי חשיבה, יכולות חשיבה, לפתח את המוח, לשפר את המוח, פיתוח המוח, חיזוק המוח, לפתח את השכל, חושב לאט, חושב מהר, מהירות החשיבה איך לפתח חשיבה מהירה באמצעות חשיבה איטית? חשיבה מהירה היא ... אלא לקחת כל בעיה או סיטואציה ולחקור אותה בצורה מפורטת ואיטית מאוד. ככל שהתהליך יהיה איטי ומעמיק יותר, כך המוח לומד לזהות תבניות, וכשאותה סיטואציה מופיעה בעתיד, האדם יצליח לחשוב עליה במהירות גבוהה יותר. איך לפתח חשיבה מהירה בתחום ... להגיע במהירות לתשובה שטחית. אליעד מדגיש כי זו חשיבה מהירה גרועה, מפני שאין בה מספיק עומק והיא לא מאפשרת למוח להטמיע את ההבנה בצורה נכונה. כיצד תרגול איטי עוזר לפתח מיומנות חשיבה מהירה? כדי להבהיר עוד יותר את העיקרון, ... התרגיל באיטיות מקסימלית כדי ללמוד את הפרטים הקטנים ביותר של התנועה. ככל שמתאמנים יותר באיטיות ומודעים לפרטים הקטנים, כך המוח לומד לשלוט בתנועה באופן מדויק. לאחר שהמוח הטמיע את הפרטים בצורה יסודית דרך אימון איטי, אפשר בקלות לעבור לתנועה מהירה, כי המוח כבר זוכר את כל השלבים ומבצע אותם באופן אוטומטי ומהיר. כלומר, איטיות ומפורטות מביאות לתוצאה מהירה ומדויקת בהמשך. איך ... את האפשרויות השונות, את הסיבות לכך שתשובה מסוימת נכונה ואחרות אינן נכונות. אחרי ניתוח איטי ויסודי של הרבה שאלות, המוח מתרגל לתבניות ולהבנה עמוקה, ובזמן אמת הוא יודע לתת תשובות מהירות. היכולת לחשוב מהר מתבססת על היסוד שנבנה במהלך ... את ההיפך - חשיבה איטית ויסודית ביותר. ככל שתחשבו יותר לאט, תנתחו דברים לעומק, ותשאלו את השאלות הקשות, כך המוח יפתח את היכולת לפעול במהירות גבוהה בסיטואציות עתידיות. איך לפתח מהירות מחשבתית? מהי חשיבה איטית? איך לשפר חשיבה מהירה? איך לחשוב מהר? איך לפתח את המוח? איך לפתור שאלות בפסיכומטרי מהר? איך לשפר מיומנויות מכירה? שלום חברים איך לפתח חשיבה מהירה? איך לחשוב מהר? מהי ... זאת לשדרוג מעבד מחשב (CPU) - יש מחשבים שמבצעים אלף פעולות בשנייה, ויש כאלה שמבצעים מאות מיליונים. כך גם במוח האנושי - ככל שמעבדים מידע מהר יותר, כך החשיבה הופכת לחדה ויעילה יותר. הדרך לפתח חשיבה מהירה - חשיבה ... - עמידה). מי שרוצה לבצע סקוואט במהירות, עליו קודם לעשות זאת לאט מאוד. תרגול התנועה בצורה איטית ומבוקרת, כך שהמוח יקלוט כל פרט. להוריד את הקצב, לבצע את התנועה במשך דקה שלמה ואף יותר. ככל שמבצעים את התרגיל לאט יותר, כך המוח לומד לשלוט טוב יותר בגוף. לאחר שליטה מלאה, ניתן להגביר את הקצב בקלות. חשיבה איטית ופתרון בעיות דוגמה נוספת ...

... התמונה המלאה, להבין את עצמך, איך להבין את השאלה? לחקור הנחות יסוד, גוף האדם, האם הראש חושב? תפקידו של המוח, הראש ביחס לגוף האדם, המוח האנושי מהו תפקודו של הראש והאם הוא מרכז האדם? הראש נתפס פעמים רבות כמרכז של האדם, מקום שבו מתרחש כל החשיבה וההבנה של המציאות. אך השאלה המרכזית היא, האם הראש באמת חושב? האם המוח, שהוא חלק מהראש, הוא המקום שבו מתבצעות כל הפעולות המחשבתיות, או שמא יש מקום אחר בתהליך הקוגניטיבי? אחת השאלות המתעוררות בסוגיה הזו היא אם המוח הוא מכונה המייצרת את החשיבה, או האם יש לו תפקיד אחר. המוח נתפס כמעין מחשב, שבו כל מחשבה או פעולה נובעת מתוך מערכת מסוימת. איך להבין את השאלה ולחקור הנחות יסוד? כדי להבין את השאלה, יש להתחיל בחקירת הנחות היסוד שמהן נובעת התפיסה שלנו לגבי הראש והמוח. לדוגמה, אם אנחנו מניחים שהמוח הוא מרכז החשיבה, אז כיצד נוכל להסביר את העובדה שלא תמיד אנחנו מודעים לכל מה שמתרחש בו? אם נניח שהמוח הוא המקום שבו כל המחשבות נוצרות, אז מדוע לא ניתן לראות את המחשבות כיצורים עצמאים במציאות? כל אלו הם ... את העולם בדרך מסוימת, אך למעשה אין לנו גישה ישירה אליו. למשל, אם אנחנו רואים את המחשבות שלנו בתוך המוח, האם יש לנו בכלל נגישות ישירה לחוויות האלה? האם אנחנו יכולים לראות את המוח של עצמנו? שאלה נוספת היא האם אנחנו יכולים לראות את המוח שלנו. כמובן, אנחנו לא רואים את המוח בצורה ישירה, אך האם אנחנו באמת חווים אותו כמו שהוא או רק את מה שהוא מייצר? איך המוח עצמו מבצע את פעולתו? האם אנחנו מודעים לתהליך שבו נוצרות המחשבות? הבעיה המרכזית היא לא רק להבין את המוח ככזה, אלא להבין איך אנחנו יכולים להרגיש או לתפוס את המחשבות שלנו כאשר אין לנו גישה ישירה אליהם. האם ... והמחשבות בו, למרות שהגוף הוא מה שמרגיש בפועל את כל החוויות הפיזיות. האם אנחנו יכולים להבין את עצמנו מתוך המוח שלנו? כדי להבין את עצמנו, אנחנו נדרשים לגישה מחוץ לעצמנו. המחשבות שלנו וההבנה שלנו את העולם מצריכות ניתוח של ... מתוך הראש שלנו. מה שמוביל לשאלה האם ניתן להבין את עצמנו כאשר כל מה שאנחנו חווים הוא מתווך דרך המוח, אשר לא ניתן לראותו ישירות. מהו פרדוקס התמונה המלאה? פרדוקס התמונה המלאה עוסק בהבנה של התמונה הכוללת. הבעיה היא ... למעשה לא מצליחים לראות את התמונה בשלמותה. זהו פרדוקס שמלמד אותנו על הגבולות של ההבנה האנושית. מה תפקידו של המוח? איך להבין את עצמך? האם העולם הוא אשליה? האם ניתן לראות את המוח? מהו פרדוקס התמונה המלאה?

מוחלטות ושגעון, פרפקציוניזם, היפוכונדריה, אושר מוחלט, שלמות מוחלטת, פתרון מוחלט, איך לשמור על השפיות? איך לא לאבד את השפיות? איך לא להשתגע? איך לא להתחרפן? איך נוצרת פרנויה? איך נוצרת הפרעה נפשית? הרצון למוחלט, שאיפה לשלמות מדוע החיפוש אחר שלמות מוחלטת גורם לסבל נפשי? אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לסבל נפשי היא החיפוש אחר פתרונות מוחלטים בעולם יחסי. בחיי היום - יום, בני אדם מתמודדים כל הזמן עם בעיות, ומחפשים להן פתרונות. למשל, אדם רעב ... כסף. עד כאן הכל תקין והגיוני. אך הבעיה מתחילה כאשר האדם מחפש לא רק פתרון רגיל לבעיה, אלא פתרון מוחלט. לדוגמה, אדם רוצה כסף, ומתחיל להרוויח, אבל הוא רוצה יותר ויותר עד שלבסוף הוא מחפש מצב שבו לעולם לא יחסר לו כסף, שיהיה בטוח באופן מוחלט שלעולם לא יהיה לו מחסור כספי. הדוגמה הזו ממחישה מצב של רצון לפתרון מוחלט. אליעד כהן נותן דוגמאות נוספות: אדם שרוצה להיות בריא באופן מוחלט, רוצה להבטיח ב - 100% שלעולם לא יחלה ולא ימות. זה בלתי אפשרי ברמה המעשית. אדם שרוצה זוגיות טובה באופן מוחלט, רוצה להיות בטוח ב - 100% שבת הזוג שלו לעולם לא תבגוד בו, לא תעזוב אותו, לא תנטוש אותו - גם זה בלתי אפשרי. אדם שרוצה אהבה מוחלטת, רוצה שאף אחד לעולם לא ידבר עליו שלילי - גם זה בלתי אפשרי. ברגע שאדם מנסה להגיע לפתרונות מוחלטים בעולם הזה, אליעד כהן מסביר, נוצרת אצלו בעיה נפשית חמורה. המוח שלו מתחיל להסתבך, כי הוא מנסה לקבל משהו שלעולם לא יוכל לקבל בעולם היחסי שבו הוא חי. כשאדם מצפה למוחלטות בעולם יחסי, הוא יכול לפתח הפרעות נפשיות, פרנויה, היפוכונדריה, חרדות ושיגעון, כי אין בעולם הפיזי שום דבר שניתן להשיג אותו בצורה מוחלטת. איך לזהות את השאיפה למוחלטות בתוכנו? אליעד כהן נותן הסבר מפורט כיצד אדם יכול לבדוק את עצמו ולהבין אם הוא נמצא במצב של חיפוש אחר פתרון מוחלט. כשאדם מוטרד מדבר מסוים, עליו לעצור ולשאול את עצמו בצורה ברורה: האם אני באמת מנסה לפתור בעיה מציאותית, או שאני מחפש פתרון מוחלט שאין אפשרות להשיג אותו? האם אני מוכן לקבל את זה שלא משנה כמה אנסה, אף פעם לא אקבל את הדבר הזה בצורה מוחלטת? לדוגמה, אם אדם מוטרד האם האוכל שהוא אוכל הוא בריא או לא, הוא יכול לשאול את עצמו האם הוא באמת מנסה לדעת אם האוכל בריא בצורה מעשית, או שהוא מנסה להשיג וודאות מוחלטת שלעולם לא יקרה לו משהו רע. אם התשובה היא שהוא מחפש את המוחלט, סימן שהוא נמצא על המסלול לפיתוח בעיה נפשית, וצריך לעצור את החיפוש המוחלט הזה. כיצד אפשר להגיע למוחלט ולשלמות אמיתית? אליעד כהן מסביר שהגעה למוחלט ולשלמות אפשרית אך לא באמצעות פעולות פיזיות בעולם. מי שרוצה להגיע לשלמות מוחלטת, אושר מוחלט, שקט נפשי מוחלט - זה אפשרי רק דרך התבוננות פנימית עמוקה. רק כאשר אדם מתחבר פנימה לתוך עצמו ומגיע להבנה פנימית שהכל כבר מושלם, רק אז הוא יכול להשיג את המוחלט. אך כאן הוא מדגיש שזה לא נושא ההסבר הנוכחי. מי שמתעניין באיך להגיע לשלמות כזו, יכול לקבל מידע נוסף באתר על מושגים כמו אושר מוחלט, שלמות פנימית, והשגת שלמות. כיצד להשתמש נכון בשאיפה למוחלט? אליעד כהן מציין כי עצם השאיפה לשלמות או הפרפקציוניזם אינה הבעיה, אלא השימוש הלא נכון שלה בעולם היחסי. הרצון למוחלט טוב רק כאשר מפנים אותו לשלמות פנימית. אם האדם יפנה את הרצון הזה למקום הנכון, לשלמות פנימית ואושר פנימי, הוא יוכל לממש את השאיפה למוחלט ללא נזקים נפשיים. הוא מזהיר ומדגיש שאם האדם ממשיך לחפש פתרונות מוחלטים בעולם הפיזי, הוא עלול להיכנס למצב נפשי קשה מאוד, לפרנויה, חרדות או מחלות נפשיות. מה לעשות ברגע שמזהים את הרצון למוחלט? כאשר האדם מזהה שהוא נמצא בשאיפה למוחלט בעולם היחסי, עליו פשוט להפסיק את החיפוש הזה. אליעד כהן מציע לשאול את השאלות שהוזכרו לעיל, להבין את המגבלות ... מסוגל לקבל שיהיו תמיד חסרונות, הוא בצרות וימשיך לסבול. לעומת זאת, אם הוא מקבל שבאופן עקרוני אי אפשר להגיע למוחלט בעולם הזה, הוא יוכל להיות שלם הרבה יותר עם עצמו ולחיות חיים רגועים יותר. מסקנה וסיכום של הנושא המרכזי: הסיבה לסבל הנפשי ולבעיות הנפשיות היא הרצון להשיג פתרון מוחלט בעולם יחסי, שבו הכל מוגבל ואין מוחלטות. כדי להימנע מהשיגעון, החרדות והסבל, יש להפנות את השאיפה לשלמות כלפי פנים, לשלמות פנימית, ולקבל בצורה ברורה שאי אפשר לקבל בעולם הזה שום דבר בצורה מוחלטת. איך נוצרת הפרעה נפשית? שאיפה לשלמות אושר מוחלט פרפקציוניזם איך לשמור על שפיות? מהי שלמות פנימית? למה אי אפשר ...

בינה מלאכותית, אינטליגנציה מלאכותית, רובוט אנושי, אלגוריתם אנושי, איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך המוח פועל? רובוטיקה, אונה ימנית, אונה שמאלית, אונות המוח, סרוטונין, התודעה האנושית האם ניתן ליצור רובוט אנושי עם אינטליגנציה כמו של אדם? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה ... בדיוק כמו אצל האדם? הטענה שאליעד מציג היא שכדי ליצור רובוט אנושי באמת, עלינו לדעת תחילה מהי התודעה, איך המוח עובד, ומה הם אותם מנגנונים פנימיים הגורמים לנו לחוש תחושת אני. הטעות הנפוצה, לטענתו, היא שאנשים מניחים שבינה מלאכותית ... שלא ניתן יהיה ליצור רובוט שיהיה בדיוק כמו בן אדם, כל עוד נבין ונדע כיצד בדיוק המנגנונים הפנימיים של המוח פועלים. לדוגמה, הוא מביא דוגמה של אדם שרגיל לכתוב ביד ימין, וכאשר ידו הימנית נפגעת הוא מרגיש כאילו אינו ... אימון ותכנות מחדש של המנגנונים הפנימיים. באותו אופן, רובוטים ניתנים לתכנות על ידי יצירת אלגוריתם שמחקה את אופן פעולת המוח. האם תחושת אני ותכלית החיים יכולים להופיע אצל רובוט? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית ביצירת רובוט דמוי אדם היא שאלת ... באמת לאדם, עלינו להכניס לתוכו גם את ההיבט הזה של אין, כלומר, שיהיה לו שורש פנימי עמוק ללא הגדרה מוחלטת, שורש שמתוכו הוא ירגיש את התכלית שלו, אך לא בצורה מוגדרת מראש. אם לא נעשה זאת, הרובוט לעולם לא ... שהוא רובוט? לפי אליעד, אם לא נצליח להבחין בינו לבין אדם, משמעות הדבר שהצלחנו ליצור את האלגוריתם האמיתי של המוח. דוגמה שהוא מביא היא שאם נשאל את הרובוט שאלה חסרת פשר כמו קוקוריקו, אדם אמיתי יכול לענות באופן לא ... את השורש הזה, כל רובוט שניצור יהיה רק חיקוי חלקי של האדם, ולא יצירה מושלמת הזהה לבן אדם. איך המוח חושב? האם ניתן ליצור תודעה מלאכותית? מהי אינטליגנציה מלאכותית? מה ההבדל בין רובוט לאדם? האם קיימת בחירה חופשית באמת? ...

איך עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד משחקות תפקיד מרכזי בשמירה או ... משמעותית ומצילה חיים. כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. כיצד המוח מחליט מה לזכור? המוח אינו יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל מידע בשני פרמטרים עיקריים: כמה המידע היה חשוב או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח מבצע חישוב של סיכון וסיכוי כאשר הוא מחליט איזה מידע לשמור. לדוגמה, כאשר אדם צועד בחדר, הוא לא יחשוש מאריה, כי הסיכוי להיתקל באריה אפסי, אך הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם לשמור ... 10 פריטים, הוא יצטרך להחליט איזה פריטים חשובים יותר לשמור ואיזה פריטים יש להוציא. התהליך דומה לשיקולי הסיכון והסיכוי שהמוח עושה כאשר הוא בוחר איזה מידע לשמור. למה דברים שפעם היו חשובים נשכחים? אליעד מסביר כי לפעמים מידע שהיה חשוב בעבר, כמו שפה או נוסחאות מתמטיות, נשכח. המוח עורך הערכה מחדש, ומבין שהמידע כבר לא חשוב או לא שימושי בעתיד, ולכן הוא מוחק אותו. תהליך זה מתרחש בהדרגה, ולא מיידית, אלא רק כאשר המידע לא נמצא בשימוש לאורך זמן. האם קל יותר ... בדברים ששכחנו? האפשרות להיזכר במידע שנשכח תלויה במידה שבה המידע היה משמעותי בעבר. אם המידע היה חשוב מספיק בזמנו, המוח עשוי להיזכר בו ביתר קלות, גם לאחר זמן רב. הדבר תלוי גם בהבנה שהייתה מאחורי המידע וכיצד הוא השפיע ... החשיבות שלו להישרדות, ותועלתו העתידית. התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים אוטומטיים, ולא מודעים, ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור ... מלאכותית? איך עובד הזיכרון ולמה אנחנו זוכרים או שוכחים דברים? אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע דברים מסוימים נשארים איתנו שנים רבות בעוד אחרים נשכחים במהירות. הסיבה לכך קשורה ... כאשר המידע קשור בהבנה ובמשמעות עמוקה, הוא נשאר בזיכרון לאורך זמן רב יותר ואפילו לא דורש שינון חוזר. כיצד המוח מחליט איזה מידע לשמור לאורך זמן? המוח לא יכול לזכור הכל לנצח, ולכן הוא מבצע הערכה אוטומטית של המידע על פי שני פרמטרים מרכזיים: כמה האירוע ... הזה היה משמעותי ברגע ההתרחשות, אבל החשיבות האמיתית שלו טמונה בכך שהוא יכול לחזור בעתיד ולגרום לאותו נזק. לכן המוח מחליט להחזיק את הזיכרון הזה באופן פעיל, מתוך ההנחה שזה מידע חיוני להישרדותו של האדם בעתיד. לעומת זאת, אירועים ... ברורים, כמו צבע החולצה שאדם לבש ביום מסוים, יישכחו מהר מאוד כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך המוח מבצע הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? כדי להחליט מה לזכור לאורך זמן ומה לשכוח, המוח עושה הערכת סיכון וסיכוי. למשל, כאשר אדם הולך מחדר לחדר, הוא לא נזהר מאריות כי הסיכוי שייפגש באריה הוא אפסי, אך הוא עשוי להיזהר מיתושים וגוקים כי הסיכוי שיפגוש בהם גבוה יותר. כלומר, המוח מבצע חישוב שמשקלל גם את עוצמת הנזק הפוטנציאלי וגם את ההסתברות להתרחשות. איך אפשר להמחיש את הזיכרון במונחי בינה ... מידע שהיה פעם מאוד חשוב - למשל שפה או נוסחאות מתמטיות - יכול להישכח. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח ביצע הערכה מחודשת והבין שהמידע הזה כבר לא יהיה רלוונטי או שימושי בעתיד. כאשר המוח מתרגל לראות מידע מסוים כרלוונטי מאוד, הוא מתקשה לוותר עליו. עם זאת, לאחר תקופה ארוכה של חוסר שימוש, המוח יכול לשנות את ההערכה ולהחליט שזה מידע שניתן למחוק ולהחליף במידע חדש. המוח אינו פועל בצורה אופטימלית, הוא לא יכול לבדוק כל הזמן את כל המידע שיש בו מחדש. לכן, דברים נשכחים ... לגבי האפשרות לזכור מחדש דברים שנשכחו בעבר, וטוען שייתכן שקל יותר להיזכר בהם אם פעם המידע היה משמעותי. ככל שהמוח התרגל לזכור את המידע הזה בעבר, הוא יכול לשוב ולהיזכר בו ביתר קלות, אך זה תלוי במידת המשמעות שהמידע ... התהליך הזה מתרחש באופן אוטומטי ולא מודע, והוא דומה מאוד למנגנונים שמגדירים את פעולתן של תוכנות בינה מלאכותית. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור ...

איך המוח חושב? איך המוח עובד? מה זה כלום? מה זה אין סוף? מה זה אפס? כלום יחסי, כלום מוחלט, מה זה אלוהים? פרדוקס המהות והצורה, איך נוצר רצון? מהו הרצון הראשון? ההגדרה של אלוהים איך המוח חושב על דברים מופשטים? אליעד כהן מסביר כיצד המוח שלנו תופס מושגים מופשטים כמו כלום, אינסוף, אפס או אלוהים, ומדגיש שהמוח מסוגל לתפוס דברים בשתי דרכים עיקריות: ישירה ועקיפה. תפיסה ישירה מתרחשת כשאנחנו רואים עצם ממשי כמו כיסא או שולחן. ... היא כאשר מנסים להבין משהו שאינו מוגדר בצורה ברורה, למשל אינסוף או אפס. מה ההבדל בין כלום יחסי לכלום מוחלט? אליעד מבחין בין כלום יחסי לכלום מוחלט. כלום יחסי הוא מושג שניתן לתפיסה באופן עקיף. לדוגמה, חדר ריק - אנחנו יכולים לחשוב עליו רק בהשוואה למשהו אחר, כדי לתפוס את המושג חדר ריק, המוח חייב לדמיין קודם כל חדר עם דברים בתוכו ואז להוציא אותם. לכן התפיסה של כלום יחסי היא תפיסה דו - שלבית: תופסים משהו, ואז שוללים אותו. לעומת זאת, כלום מוחלט, לפי אליעד, הוא מושג שאי אפשר כלל לדמיין אותו בצורה ישירה, כיוון שאין שום נקודת ייחוס. לדוגמה, כשמנסים לדמיין ... דבר שאינו מוגדר בשום צורה מוגבלת, ניתן לתפוס אותו רק כשוללים את כל הדברים המוגדרים. האם אפשר לתפוס מושגים מוחלטים בצורה ישירה? אליעד מדגיש כי המוח לא מסוגל לתפוס מושגים מוחלטים כמו כלום מוחלט או אינסוף בצורה ישירה. הוא מסביר שאם המוח היה מצליח לחשוב באופן ישיר על מושג מופשט לגמרי כמו כלום מוחלט, הוא היה נתקע בו ולא היה מצליח להמשיך לחשוב הלאה. לכן, כדי לשמור על יכולת החשיבה והקיום, המוח תופס את המושגים האלה רק באופן עקיף, באמצעות שלילה או הגדרה של משהו אחר. האם יש הבדל בין כלום ... אותם, למעשה מגיעים לכלום. כי ברגע שמאחדים את כל ההפכים, הם מבטלים אחד את השני. מכאן, שאלוהים או המציאות המוחלטת חייבת להיות גם כל הדברים ביחד וגם שום דבר מהם, בו זמנית. מהו פרדוקס המהות והצורה? אליעד מסביר את פרדוקס המהות והצורה - מצד אחד, המציאות הבסיסית חייבת להיות אחת ומוחלטת, ולכן כל הצורות חייבות להיות בתוכה. מצד שני, לכל צורה ספציפית (כמו כיסא) יש מהות ייחודית משלה. כיצד ייתכן שהמציאות מוחלטת, ובו זמנית כל צורה ספציפית שונה מהמציאות הכללית? אליעד טוען שזו סתירה פנימית בלתי נמנעת, ואי אפשר באמת לתפוס זאת באופן מוחלט. איך נוצר רצון ומהו הרצון הראשון? אליעד דן בשאלה של היווצרות הרצון: כל הרצונות של האדם מבוססים לכאורה על ... רוצים הוא להרגיש טוב, מדוע קיימים רצונות ספציפיים שונים כמו לשתות או להיות בריא? הוא טוען שלמעשה, אין רצון מוחלט אחד שניתן לתפוס באופן מוחלט, כי כל רצון תמיד יחסי ומשתנה. אם האדם היה בטוח ב - 100% ברצון מסוים, הוא לא היה יכול ... הקיום מבוסס על כך שהאדם תמיד נמצא בספק יחסי לגבי מה שהוא באמת רוצה. לכן, הרצון הראשון, או הרצון המוחלט, לא ניתן לתפיסה ישירה אלא רק באופן עקיף באמצעות שלילה של כל הרצונות האחרים. למה אי אפשר להבין את אלוהים או המציאות באופן מוחלט? אליעד מדגיש שכדי להבין את המהות האמיתית של אלוהים או המציאות, המוח יצטרך לחשוב באופן מוחלט וסופי על מושגים אינסופיים, פעולה בלתי אפשרית מבחינה לוגית. לכן, ההבנה שלנו תמיד תהיה יחסית ולא מוחלטת, מה שמאפשר את המשך הקיום והחשיבה שלנו. הוא מסכם שכדי להגיע לתפיסה מוחלטת של המציאות, האדם צריך לחקור בעצמו ולהגיע לנקודה שבה הוא מבין שאי אפשר באמת לתפוס את המציאות באופן מוחלט, אלא רק באמצעות הבנה עקיפה ושלילת כל התפיסות האחרות. מה זה כלום מוחלט? איך להבין מה זה אינסוף? מה זה אלוהים? איך נוצר הרצון הראשון? מה ההבדל בין מוחלט ליחסי? פרדוקס המהות והצורה למה אי אפשר להבין הכל?

... מחיר מבצע גורם לאדם לרכוש מוצר שהוא לא צריך? איך מחיר מבצע הופך רע לטוב? איך מבצעים משפיעים על המוח של האדם? איך הנחה משפיעה על המוח של האדם? איך עובדים מבצעי מכירות? איך מחיר מבצע משפיע על הלקוח? מבצע שובר שוק, אפשרויות גרועות ללקוח, לתת ... יום שישי השחור, שיטות שיווק ומכירה והפעם אסביר, לגבי איך מבצע משפיע על הלקוח ואיך מבצעי מכירות משפיעים על המוח של האדם? ואיך עושים מניפולציה על תת המודע של האדם, כדי למכור לו דברים? ואיך מבצע שובר שוק, עשוי לגרום לאדם להתייחס למוצר גרוע כאילו הוא מוצר מצוין? ואיך המוח של האדם בוחר אפשרות גרועה בגלל שהיא יותר טובה מאפשרויות גרועות אחרות? ואיך מחיר המבצע גורם לאדם לרצות משהו ...

למה המוח שואל למה? מה הסיבה לשאלה מה הסיבה? מה הסיבה שדברים קורים? איך המוח חושב? למה המוח שואל? למה אני רוצה לדעת? למה דברים קורים? למה יש לי שאלה? למה המוח תמיד שואל למה דברים קורים? אליעד כהן מסביר שהמוח של האדם מתאפיין בכך שהוא נוטה לשאול באופן טבעי שאלות מסוג למה?. בכל פעם שהמוח נתקל במשהו שמתרחש, הוא מתחיל לתהות מה הסיבה שאותו הדבר קורה דווקא כך ולא אחרת. למה בכלל אנשים שואלים ... שלא לשביעות רצונו, הוא יתחיל לשאול למה ולחפש סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה ... שכדור הארץ עגול ולא מרובע, היא מגבלה, כי זה דבר שאף אחד לא שאל את דעתו לפני שנקבע. כאשר המוח מזהה משהו שלא הוא בחר, באופן אוטומטי הוא מתחיל לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של משמעות וסדר בעולם. כאשר ... תהיה יציבה יותר וברורה יותר. הוא ירגיש בטוח ורגוע יותר. אולם ככל שהסיבות אינן מובנות, תחושת אי היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה הזו דווקא נכונה?. זהו מעגל ... את המציאות בדיוק כפי שהיא או כאשר הוא יבין שהמציאות היא בהכרח כפי שהיא ואין לה אלטרנטיבה אחרת. למה המוח שואל למה? מה הסיבה לדברים שקורים? איך המוח חושב? למה יש שאלות במוח? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? האם חייבת להיות סיבה לכל דבר? למה קשה לקבל מציאות ללא סיבה?