... ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי , בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ... מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם ... הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ... למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה ... נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו ... להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה לנו את התפיסה ...

... כאב וסבל לפי אליעד? אליעד מסביר לעומק את הקשר בין כאב פיזי לבין סבל נפשי. הוא אומר שכאשר אדם חולה, הוא לרוב כועס ומתוסכל, אך הסיבה אינה המחלה עצמה, אלא קטנות המוח, או במילים אחרות - חוסר דעת. כאשר האדם נמצא במצב ...

... חלקי, אלא במאה אחוז, שהחיים פועלים על פי עקרון שבו לכל מצב יש יתרונות וחסרונות. רק כאשר המוח משתכנע ב - 100% שזו האמת, מתאפשרת קבלה של המציאות ושל כל סיטואציה כפי שהיא. ...

... אליעד מדגיש שאין שום דרך להוכיח בצורה אובייקטיבית שקיים שכל. אי אפשר למצוא את השכל באף מקום פיזי. אין מקום שבו אפשר להצביע ולומר: הנה השכל. המוח הוא בסופו של דבר חומר, וכך גם האבן, השולחן או הכיסא. אם נבחן במיקרוסקופ את כל הדברים האלו, בסופו של דבר נגלה את אותו סוג של חומר ואנרגיה. לכן, הוא אומר, מי שמזדהה עם המוח, בעצם מזדהה עם חומר דומם. מכאן עולה השאלה, מה הופך את החומר לחי או ... מי שמרגיש את עצמו כאני, אולי בכלל לא קשור לגוף. האם התודעה קיימת ללא הגוף הפיזי? כאן אליעד מציג את האפשרות שהמחשבה אולי קיימת לפני הגוף, לפני המוח . הוא אומר שייתכן שאנחנו לא מסוגלים לתפוס את המציאות הזאת דרך החושים הפיזיים שלנו. אם היינו נכנסים למעבדה ומסתכלים על המוח והמחשבה, לא היה ברור מי מהם קודם או מי מפעיל את מי. אולי, הוא אומר, ...

... שהאירוע כבר התרחש. לדוגמה, ייתכן שאתה יושב עם אדם בסיטואציה דומה מאוד לסיטואציה בגלגול קודם, אולי עם הבדל קטן כמו השולחן שהיה מעט שונה או המיקום היה שונה במקצת. המוח מזהה את הדמיון התת - מודע הזה וגורם לתחושה של דזה וו. מה הקשר בין דזה וו ליקומים מקבילים ומציאות מקבילה? אליעד ממשיך ומרחיב את ההסבר ואומר שזה לא נעצר רק בגלגול קודם, ... האדם ששומע מילים שנראות לו מוכרות או אירועים קטנים שהוא בטוח שחווה, ומסביר כי ייתכן שמקור התחושה נמצא בכך שאותו אדם חווה במקביל את אותה הסיטואציה ביקום אחר. המוח, באופן מסוים, מציץ או קולט את האירוע המקביל, מה שיוצר אשליה או תחושה ברורה של דזה וו. האם כל תחושת דזה וו היא בהכרח זיכרון מהעבר? אליעד כהן מבהיר שלא כל תחושת דזה וו חייבת להיות קשורה לזיכרון מהעבר או מגלגול קודם. לפעמים התחושה נובעת פשוט מתהליך פנימי של המוח, שמזהה תבניות וחזרתיות מסוימת. למשל, הוא מסביר כיצד השמש שעולה בבוקר נראית כאילו היא תמיד זורחת בדיוק באותו מקום, אף שלמעשה היא משתנה בכל פעם מעט מאוד. המוח, בגלל הדמיון הרב בין האירועים, מזהה אותם כאירועים זהים ויוצר את התחושה המוכרת של דזה וו. לדברי אליעד, לפעמים התחושה הזאת היא לא זיכרון ממשי, אלא זיהוי של הדמיון בין אירועים שונים. הוא מדגיש שהתחושה הזו יכולה להיות גם פשוט אשליה קוגניטיבית, תהליך פנימי של המוח ולא בהכרח הוכחה לקיום גלגול קודם או יקום מקביל. למה אנשים מתבלבלים בתחושת הדזה וו? הבלבול נוצר משום שהאדם מרגיש תחושת ודאות גדולה מאוד שמשהו כבר קרה, אך בו זמנית יודע ... לנו, והדזה וו הוא סימן לכך. סיכום הנקודות המרכזיות שאליעד כהן העלה: דזה וו יכול לנבוע מזיכרון תת - מודע של גלגולים קודמים. דזה וו עשוי לנבוע מתהליך פנימי של המוח שמזהה דמיון בין אירועים שונים. יקומים מקבילים הם הסבר נוסף לתחושת הדזה וו. לא כל תחושת דזה וו מעידה על גלגול קודם או מציאות מקבילה, חלקן הן אשליות קוגניטיביות בלבד. ...

... או לא רוצה אותו. מדוע אני מפרש כל מחשבה שעולה לי? שאלה נוספת שאליעד שואל היא מדוע בכלל המוח מפרש את התמונות שעולות בדמיון. הוא מחדד את השאלה ושואל: למה אני בכלל חייב לפרש את התמונות שעולות בדמיוני? למה אי אפשר פשוט לא לפרש אותן? לדבריו, המוח מתוכנת באופן כזה שתמיד מתרחשת פרשנות: כל תמונה שעולה, כל מחשבה שמופיעה, מיד עוברת תהליך של סיווג - האם זה טוב לי או רע לי. האדם לא יכול להימנע מהפעולה הזו כי זהו אופן ...

... כדי להבין את עצמו באמת, הוא חייב להפריד בין הרצון הגופני לבין הרצון התודעתי. מהו השורש של כל הרצונות? ההסבר העיקרי שאליעד נותן הוא שהשורש של כל הרצונות נמצא בהפרדה שעושה המוח האנושי בין דברים שונים. לפי אליעד, כאשר השכל מבדיל בין דבר לדבר, ...

... והצדיק אומר לו, לא אני לא מפחד ממך. אבל אתה יכול לפחד ממני, הצדיק אמר לו. הלך והתפלל קצת, מה זאת אומרת התפלל? קצת התבונן. ונעשה עב וענן גדול והיו רעמים גדולים. מה זה רעמים? רבי נחמן אומר כשהמוח מתחיל לזוז זה נקרא רעמים. והרעם הורג אותם ונהרגו כל השרי מלוכה שלו, ...

... מה מקור ההבדל בין טוב לרע? אליעד מתאר דיאלוג דמיוני בין האדם לבין אלוהים. האדם שואל את אלוהים מדוע יש רע בעולם, ואלוהים משיב שההבדל בין טוב לרע קיים רק במוחו של האדם ולא במציאות עצמה. האדם לא מקבל את התשובה וטוען שגם אלוהים עצמו נמצא בחיסרון, שהרי אם אלוהים ... גדול מדי ולא נעים לו. תמיד יהיה חסר לו משהו, כי בעצם הוא מבקש שלמות שאין בעולם. מה הקשר בין שכל לרצון ולחיסרון? השכל, לפי אליעד, הוא מנגנון שמזהה חסרונות. כשהמוח מבדיל בין דברים, זה תמיד מתפרש כחיסרון. האדם מרגיש תמיד שחסר לו משהו, גם אם הוא מקבל את כל מה שהוא ...

... להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך? איך אפשר לא להבדיל בין דבר להיפוכו? הרעיון המרכזי שאליעד ... שאנחנו בטוחים בהם לחלוטין. איך לא להבדיל בין דבר להיפוכו? מהי תורת אחדות ההפכים? איך להטיל ספק בחושים? איך המוח יוצר הבדלים? למה משעמם לך? איך להשתחרר מתחושת החיסרון? מה המקור של הרצון והסבל? ...