... אבל אנחנו יכולים להסיק זאת. זה נקרא להבין דבר מתוך דבר, כלומר, להסיק מסקנה חדשה משני משפטים שונים. איך המוח מבצע את תהליך ההסקה? אליעד מסביר שהמוח לוקח משפטים או רעיונות ומפרק אותם למרכיבים הבסיסיים שלהם. הוא מדגים זאת בצורה יסודית: לדוגמה: בחדר יש חתול - ניתן לפרק לשני מושגים: חדר וחתול. כל מה שבחדר הוא קטן - המוח מפרק למושגים: חדר וקטן. כל מה שקטן הוא לבן - מפרקים למושגים: קטן ולבן. לאחר הפירוק, מחפשים מושגים שחוזרים ... ניתן להסיק שהחתול קטן. לאחר מכן, המושג קטן משותף לשני המשפטים האחרונים, ולכן ניתן להסיק שהחתול הוא לבן. כך המוח מבצע חיבור בין פריטי מידע שונים ומגיע למסקנה חדשה. למה צריך לדעת לפרק ולהרכיב מידע? אליעד מדגיש שכדי לפתח ... על כל דבר שאנו חושבים שהוא נכון - מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון?. זה מאלץ את המוח להטיל ספק, לפרק הנחות ולהבין ממה הן מורכבות. לתרגל הסקת מסקנות באמצעות כתיבת משפטים פשוטים ואז מורכבים יותר, ולנסות ... וטובות יותר בכל תחום. חקר האמת - היכולת הזאת מאפשרת לך להטיל ספק בהנחות ובאמונות שלך, וכך להגיע לאמת מוחלטת יותר. מה הבעיה האפשרית בתהליך הזה? אליעד מזהיר שיש גם קשיים בתהליך הזה. לפעמים המסקנות שניתן להסיק אינן ישירות ... ופירוק מחשבות ואמונות למרכיבים, יאפשר לכל אדם לשפר את החשיבה שלו ולהגיע ליכולת הסקה והבנה ברמה הגבוהה ביותר. איך המוח מסיק מסקנות? איך לפתח חשיבה אנליטית? איך לפתח חשיבה מהירה? איך להיות גאון? מה זה להבין דבר מתוך דבר? ... ניתוח מחשבות, פירוק מידע, חיפוש הנחות יסוד ושאלת שאלות. בסופו של דבר, ככל שאדם יתרגל יותר לחשוב כך, כך מוחו יתרגל לבצע חיבורים מורכבים ולגלות מסקנות חדשות בקלות רבה יותר. הכנה לפסיכומטרי, הסקת מסקנות, חשיבה לוגית, חשיבה מילולית, איך להשיג את השכל של אליעד כהן? איך לפתח את המוח? איך לפתח את החשיבה? איך להיות יותר חכם? איך לשפר את ביצועי המוח? איך לאמן את המוח? איך לאמן את החשיבה? חיזוק המוח, איך לעורר את המוח? פיתוח המוח, איך לפתח את יכולות החשיבה? חשיבה אנליטית, איך לחשוב מהר? איך להסיק מסקנות? פיתוח חשיבה יצירתית, חשיבה מהירה, איך ... בפסיכומטרי? למה לחקור ניתוח סיבתיות? למה להיצמד לאמת? איך להפוך טיפש לחכם? מה זה להבין דבר מתוך דבר? איך המוח מבין דבר מתוך דבר? איך המוח מסיק מסקנות? איך המוח עובד? תהליכי חשיבה, פירוק לגורמים, מציאת מכנה משותף

החלטות ואינטרסים, איך אינטרסים משפיעים על החלטות? איך מישהו מחליט החלטה? איך המוח מקבל החלטה? איך פוליטיקאים מקבלים החלטות? ניגוד אינטרסים בקבלת החלטה, איך עובד ציבור מקבל החלטה? מהם שיקולים זרים בקבלת ... ההחלטות ולהפעיל לחץ או מניפולציות כדי להבטיח שטובתכם האישית תשפיע על מקבל ההחלטה. מהם ניגודי אינטרסים בקבלת החלטה? איך המוח יודע מה להחליט? איך המוח מחליט מה לעשות? תהליכי קבלת החלטה במוח איך אינטרסים אישיים משפיעים על קבלת החלטה? מהם אינטרסים אישיים בקבלת החלטה? מהו שיקול זר בקבלת החלטה? איך אנשים ... להשפיע על אנשים לקבל החלטות שמשרתות אתכם מהו ניגוד אינטרסים וכיצד להתמודד איתו מהם ניגודי אינטרסים בקבלת החלטה? איך המוח יודע מה להחליט? איך המוח מחליט מה לעשות? תהליכי קבלת החלטה במוח, איך אינטרסים אישיים משפיעים על קבלת החלטה? מהם אינטרסים אישיים בקבלת החלטה? מהו שיקול זר בקבלת החלטה? גילוי נאות ...

טוב ורע, איך המוח מרגיש טוב או רע? איך אפשר להרגיש טוב או רע אם אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב? ... טוב מרע? האם יש יותר רע מטוב? איך לא להרגיש כלום? איך לראות את החיים כמשחק סכום אפס? למה המוח מרגיש טוב או רע אם אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב? אליעד כהן מסביר שהמוח האנושי חווה רגשות של טוב ורע באופן מתמשך, אך השאלה העיקרית היא כיצד אדם בכלל מסוגל להרגיש טוב או ... ורעים במידה שווה, הוא לא ירגיש דבר, כי אין עדיפות לאף אחד מהם. לפי אליעד, מצב זה של איזון מוחלט בין הטוב והרע הוא למעשה נקודת האפס, מצב שבו האדם כבר אינו מסוגל להרגיש טוב או רע כי אין ... אחר כך רע, וכאשר הוא מרגיש רע, הוא שוכח שבעקבות הרע יבוא שוב טוב. השכחה הזאת היא הגורם לכך שהמוח ממשיך לייצר תחושות של טוב ורע. אליעד מדגיש כי אם האדם היה חושב כל הזמן בצורה הגיונית, הוא לא ... אפס? האם אפשר להרגיש טוב בלי רע? איך לזכור את הטוב ברע ואת הרע בטוב? האם באמת יש טוב מוחלט או רע מוחלט? בטוב לזכור את הרע, ברע לזכור את הטוב, לא לשכוח את הרע, לא לשכוח את הטוב, בלי שכחה אין ...

... במקום להתמודד איתה באופן ישיר, הוא מתעלם או מדחיק אותה אל התת - מודע. התוצאה של ההדחקה הזו היא שהמוח מוצא לעצמו דרכים חלופיות להעסיק את עצמו. המוח, שמנסה להגן על האדם מפני מצוקה נפשית גדולה יותר, יוצר בעיה מלאכותית קטנה ושולית, והופך אותה למוקד תשומת הלב העיקרי. כך, האדם מוצא את עצמו מוטרד בצורה קיצונית ממשהו שנראה חסר משמעות לחלוטין. איך ההדחקה מתבטאת במיזופוניה? דוגמה מוחשית לתהליך ההדחקה היא תופעת המיזופוניה. אדם שסובל ממיזופוניה מגלה רגישות קיצונית לרעשים מסוימים, כמו רעש הנשימה של אנשים, לעיסה ... חוסר משמעות לחיים, או שילוב של כולן. הבעיות הללו כואבות ומעיקות, ואותו אדם לא מסוגל להתמודד איתן ישירות. לכן, המוח שלו מעביר את תשומת הלב מהבעיות הגדולות אל בעיה שולית קטנה - רעש של לעיסה או נשימה. כך האדם ... הוא שהבעיה הקטנה, למשל מיזופוניה, אובססיה לניקיון או פחד לא הגיוני אחר, היא בעיה הרבה יותר נוחה להתעסקות עבור המוח מאשר הבעיות הגדולות. אם האדם לא היה מוטרד מהרעש, הוא היה צריך להתמודד ישירות עם הקשיים והבעיות האמיתיות שלו - תחושת הבדידות, שאלת משמעות החיים או המשבר הכלכלי. המצוקה שהבעיות הגדולות גורמות גדולה פי כמה וכמה. לכן, המוח מחליט במודע או שלא במודע להתמקד דווקא בבעיה הזניחה והקטנה, ולהעצים אותה בצורה מוגזמת, כדי להסיח את הדעת מהבעיות ... לניקיון קיצוני בבית, לבדיקה חוזרת של דלתות, מנעולים, גז, חשמל ועוד. כל אלו הם דוגמאות לבעיות קטנות יחסית, אך שהמוח הפך אותן למפלצת של ממש כדי לא לעסוק בבעיות האמיתיות והגדולות בחייו של האדם. לדוגמה, אדם שסובל מאוד מחוסר ... הוא חייב להבין שאם הוא רק יפסיק להיות מוטרד מאותה בעיה קטנה ושולית, הבעיות האמיתיות והקשות יותר יצופו מחדש. המוח כבר לא יעסוק ברעש הנשימה או בניקיון כפייתי, ואז האדם ייאלץ להתמודד עם הבדידות, חוסר המשמעות, הדאגות הכלכליות, או ... אובססיבית בבעיות שוליות, יש לטפל באופן מודע ומכוון בבעיות הגדולות יותר. אם אדם יטפל בבעיות הללו בצורה עמוקה ורצינית, המוח שלו לא יצטרך להמציא יותר בעיות קטנות וחסרות משמעות. במצב כזה, אין יותר צורך במנגנוני הגנה כמו מיזופוניה, OCD ... מה המשמעות של חייו, מרגיש בדידות או שילוב של כל אלו, אך אינו רוצה לחשוב על כך. במצב כזה, המוח יכול לפתח אובססיה לא הגיונית, כמו מיזופוניה. מה זה מיזופוניה? מיזופוניה היא רגישות קיצונית לרעשים מסוימים, למשל קול של אנשים נושמים או רעש של לעיסה בזמן אוכל. נשאלת השאלה - למה הרעש הזה מטריף את האדם? הסיבה היא שבמוחו של אותו אדם ישנן בעיות גדולות שאותן הוא לא רוצה להתמודד. לכן, המוח בוחר בעיה קטנה יחסית, והאדם מתחיל להתעסק בה באופן מוגזם. כך כל האנרגיה המנטלית שלו מופנית להתמודדות עם בעיה ... היה מוטרד מהרעש, הוא היה נאלץ להתמודד עם הבעיות הגדולות יותר שמודחקות אצלו, כמו בדידות או בעיות קיומיות. לכן, המוח שלו מעדיף להתמקד במשהו שולי, כמו רעש של לעיסה, ולהפוך אותו למפלצת שמעסיקה אותו כל הזמן. זה קורה בכל ... להם אובססיה לגבי ניקיון, שטיפת ידיים, סדר מסוים בבית או כל דבר אחר. פעמים רבות, מדובר במנגנון בריחה - המוח לוקח נושא חסר חשיבות יחסית, הופך אותו לבעיה גדולה, ומאפשר לאדם להעסיק את עצמו בזה במקום להתמודד עם הבעיות ... בפנים. איך מטפלים בזה? הדרך הפרקטית להתמודד עם הבעיה היא לטפל תחילה בבעיות הגדולות והאמיתיות שלך. ברגע שתטפל בהן, המוח לא יצטרך לייצר עבורך מנגנוני בריחה כמו מיזופוניה, OCD או כל הפרעה טורדנית אחרת. תחשבו על זה. ואם אתם ...

מנגנון הרצון, איך המוח חושב? טראומה, טיפול בטראומה, זיכרונות רעים, להתחיל מחדש, התחלה חדשה, איך עובד הרצון? האם אפשר לתקן טראומה ולהיות במצב ... מילוי עשוי להעריך זאת יותר. יחד עם זאת, אליעד מסביר שהשאלה הזו מורכבת ואין לה תשובה אחת ברורה או מוחלטת. הוא נותן דוגמה נוספת על אדם שננשך על ידי כלב בעבר ופוחד עכשיו מכלבים, לעומת אדם שמעולם לא ננשך ... הפסד. לעומתו, אדם שמעולם לא הפסיד כסף, עלול לחשוש הרבה יותר, כי הוא אינו יודע כיצד יגיב להפסד. כיצד המוח יוצר פחד וכיצד ניתן לשנות זאת? אליעד מבהיר שכל הפחדים והחסרונות הם יחסיים ולא מוחלטים. הוא טוען שכל המחשבות על פחד או טראומה הן תלויות באדם עצמו, וכי הפחדים הם תולדה של מחשבות, שהאדם ... יכול להשתחרר מפחדים או טראומות, ואף להגיע למצב טוב יותר ממה שהיה לו קודם לכן. אליעד חוזר ומדגיש כי המוח לא יכול לחשוב על משהו מחוץ למה שהוא מכיר. לכן, כדי להשתחרר באמת מטראומה, האדם חייב להגיע לנקודה הפנימית ביותר שבה המחשבות עדיין לא נוצרו, לפני עצם הפוטנציאל של המחשבה. רק שם נמצאת השלווה המוחלטת, המקום שאין בו שום חסרונות או פחדים. איך משתחררים מטראומה? כיצד עובד מנגנון הרצון? האם אפשר לשכוח זיכרונות רעים? איך מוחקים פחד? מה עדיף להיוולד עם חיסרון או בלי? האם טראומה יכולה להועיל?

... טראומה מאונס, הפרעת דחק פוסט טראומטית, מחיקת זיכרונות, איך הזיכרון עובד? טיפול בפוסט טראומה לאחר בגידה, זיכרון טראומטי, איך המוח זוכר? איך לשכוח זיכרונות רעים? ההרצאה מתמקדת בשאלה כיצד לשכוח זיכרונות רעים, זיכרונות טראומטיים ופוסט טראומה. אליעד מציג את האפשרויות השונות להתמודדות עם זיכרונות שליליים וכיצד המוח האנושי זוכר אירועים שונים. המרצה מביא דוגמאות של אנשים שחוו טראומות רגשיות, כמו אישה שנאנסה והדבר יוצר אצלה טראומה ... הזיכרון האנושי? הזיכרון האנושי מקטלג את הזיכרונות בהתאם למשמעות שהם מקנים לאדם. כאשר מדובר בזיכרונות שמרגישים ככואבים או מאיימים, המוח שומר עליהם בצורה חזקה יותר. לדוגמה, אם אדם עבר אונס במקום מסוים, כל פעם שהוא יגיע לאותו מקום, הוא ... חזקים כי הם קשורים להישרדות או לבחירות שהאדם עשה, כמו זיכרון של תחושת השפלה אחרי טראומה. על פי אליעד, המוח שומר את הזיכרונות האלה כדי לא לחוות אותם שוב. עם זאת, ניתן להפחית את השפעתם על ידי יצירת זיכרונות חדשים ומחוברים למטרות טובות יותר. מהו זיכרון טראומטי? איך המוח זוכר? כיצד לשכוח זיכרונות רעים? האם ניתן למחוק זיכרונות? איך הטראומה משפיעה על הזיכרון? איך ליצור זיכרונות חדשים?

... שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד ... במקום להניח, שואלים: ממתי את בבית?, מה את עושה עכשיו?, ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין. כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים ... כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: סחטת בעצמך את התפוזים?, היה לך ... נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך ... שיחות, לפתח תקשורת בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך לפתח ... מי היית בים?, שחית?, למה לא שחית?, האם הזמנת משהו לשתות?. אליעד מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים הלכתי לים, אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר מיץ תפוזים - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. ... יותר היא לעבור מילה מילה (כמו ים, הייתי, היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות ... אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו ... בים ויש לך סיפור מסביב, עכשיו אוטומטית כשהוא אומר לך באתי מהים נגיד הוא אומר לך הייתי היום בים במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של הייתי בים. כשהוא אומר לך הייתי בים בראש שלך ... כזה דבר כשמישהו אומר לך הייתי היום בים אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות ... היה חם? לא יודע, אז מה עשית בים? שיחקתי מטקות, רגע אז עם מי שיחקת מטקות? עוד פעם כי במוח כשבן אדם אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה שולחן אתה מצייר על זה ציור מסביב מישהו ... זאת אומרת עשיתי גלישת גלים זאת תשובה לאיזה שאלה מה עשיתי בים אז נשאל מה עשית בים. זאת אומרת במוח קפץ לך איזה פירוש אוקי בים נגיד היה בים ואז אתה מדמיין את הבן אדם נגיד יושב ומשתזף אוקי ...

... קונקרטיות: אם למשל ניקח שיטת מדיטציה מסוימת, או את התיקון הכללי של רבי נחמן מברסלב, אפשר להגיד בצורה ברורה ומוחלטת מה הם חידשו ומה בדיוק עושים שם. אבל ב - NLP אין דבר כזה, לא ניתן להצביע על רעיון ... על היד ולפתור את הבעיה בכל זאת. כששומעים על מקרה שבו מישהו טוען ש - NLP עזר לו, אפשר לשמוח בשבילו, אבל זה לא שולל אפשרות שקיימות שיטות אחרות שעשויות להיות מועילות או אפילו טובות יותר בשבילו, או ש ... נראה מה כתוב ככה ההגדרה ל - NLP ל - NLP הגדרות רבות והוא כולל תהליכים מגוונים הנעזרים בחלק המוחי לשוני והתכנות ואז יש פה כל מיני דוגמאות וכל מיני סיפורים, אוקי הבעיה ויש פה כל מיני סיפורים איך ... המכנה המשותף שיש שמה אלא אם כן זה יהיה מכנה משותף כללי מדי שאומר טיפול בשיטות שונות שמשפיעות על המוח או משהו כזה. ש: זה בעצם מה שהם קוראים לזה זה שיטות שמשפיעות על המוח שמתכנתות את המוח. אליעד: כן אבל מה זה אומר. ש: הם לא משקרים. אליעד: אבל מה זה אומר אני לא אומר אמרתי שהם משקרים לא אמרתי שהם משקרים אבל מה זה טיפול. ש: שיש כל מיני שיטות שמשפיעות על המוח. אליעד: תראי עוד פעם כשאנחנו שולחים מישהו לטיפול פסיכולוגי אנחנו יודעים לאיפה שלחנו אותו יודעים, עכשיו יכול להיות שאנחנו ... מהם איזה משהו ואני משתמש בזה אין להם לכשעצמם שום שיטה, אני מסביר עוד פעם. ש: השיטה שמתכנתת את המוח מחדש זה ה - NLP זאת המטרה שלהם לא? אליעד: את מכירה שיטה שלא מתכנתת את המוח מחדש. ש: יש הרבה שיטות שונות. אליעד: יש שיטה בעולם שלא מנסה לתכנת לך את המוח מחדש מה לא מנסה לתכנת את המוח מחדש כל דבר מתכנת לך את המוח מחדש אלא אם כן תגיד שהמוח הוא לא פונקציה מהתהליך הרגשי שלך, כל שיטה בעולם שמנסה להשפיע לך על הרגשות וחושבת שהמוח אחראי לרגשות אז היא מנסה לתכנת לך את המוח גם אם היא לא תגיד שהיא מנסה לתכנת את המוח, אם היית אומרת למישהו תלך לשיטת האופונופונו תלך לשיטת חשיבה חיובית תלך לשיטת מה שאת רוצה הבנתי מה זה ...

... להוביל להתאהבות או לפחות לחיזוק רגשות האהבה. הסיבה הפסיכולוגית לכך היא פשוטה: ברגע שאנחנו משקיעים יותר מדי באדם זר, המוח שלנו מתחיל לשאול מדוע אנו עושים את זה, מאחר וזה נראה לו כבזבוז של משאבים ואנרגיה. כדי לא להרגיש רע על כך שאנחנו מבזבזים מאמץ ללא הצדקה, המוח מתחיל לשכנע אותנו שאנחנו אוהבים את אותו אדם. כתוצאה מכך, נוצרת אצלנו התניה רגשית, ואנחנו מתחילים להרגיש אהבה. למה ... אם הרגש עדיין לא קיים. הפעולה הזו יכולה לגרום להתניה חיובית, כלומר, - להרגיש בסופו של דבר אהבה, משום שהמוח מנסה להצדיק את הפעולות שנעשו. עם זאת, אליעד מדגיש שהשיטה הזו יכולה להוביל גם לתוצאות הפוכות: האדם יכול להרגיש ... ולהתחיל לשנוא את מי שבשבילו הוא מתאמץ כל כך. לכן, חשוב להיות מודע היטב לתהליך הזה ולהבין שאין ודאות מוחלטת לגבי התוצאה הסופית. הפעולות יכולות להוביל להתאהבות או לשנאה - הכל תלוי באופן שבו האדם מפרש לעצמו את המעשים ... השאלה היא מה יקרה אם תעזור לאותו זר בדיוק כפי שהיית עוזר לבת שלך? על פי אליעד, במצב כזה המוח שלך עלול להתבלבל ולתהות למה אתה משקיע כל כך הרבה באדם שאתה לא אוהב. כדי למנוע את תחושת חוסר ההיגיון והבזבוז של משאבים, המוח ישכנע את עצמו שהוא אכן אוהב את אותו האדם. פעולה זו של נתינה מעבר לרגיל יוצרת התניה רגשית, והמוח מתכנת את עצמו לאהוב את אותו אדם, כדי להצדיק את המאמץ הרב שהושקע. מדוע אנחנו משכנעים את עצמנו שדברים ... ערך מיוחד. זה קורה כי האדם זקוק להצדקה פנימית לפעולותיו, וכדי לא להרגיש שהוא מבזבז את זמנו, הוא שותל במוחו את ההנחה שהדבר חשוב. איך אפשר להשתמש בפעולות כדי לגרום לעצמך להתאהב במישהו? אליעד מציע שיטה מעשית ופשוטה: אם ... הפעולות האלה, אפילו מתוך חוסר רגש אותנטי. כתוצאה מכך, ייתכן מאוד שהאדם ישתול בעצמו את המחשבה שהוא אכן מאוהב. המוח יחפש הסבר הגיוני למאמץ, ויסיק שהוא עושה זאת מתוך אהבה. אך יש גם סיכון בגישה הזאת: פעולה שנועדה לעורר ... עליו לשאול את עצמו מה היה עושה אילו לא היה אוהב, ולעשות דווקא פעולות אלו. ההיגיון כאן הוא למנוע מהמוח הצדקה להשקעת מאמצים, ובכך להימנע מהתפתחות רגשית חיובית כלפי אותו אדם. איך לגרום למישהו אחר להתאהב בך? השיטה עובדת ... ברצונך שמישהי תתאהב בך, עליך לחשוב מה היא הייתה עושה אילו כבר אהבה אותך, ולגרום לה לעשות פעולות אלו. המוח שלה ינסה להצדיק את הפעולות הללו בכך שהיא כנראה אוהבת אותך, ולכן היא תתחיל להאמין בכך באמת. עם זאת, ... או התרחקות. מה שחשוב לדעת הוא שההתאהבות אינה רק תהליך רגשי בלבד. פעולות מסוימות יכולות ליצור התניות רגשיות ולגרום למוח לשנות את תפיסתו הרגשית כלפי אנשים אחרים. ההרצאה של אליעד כהן מדגישה את החשיבות של המודעות לתהליכים הפסיכולוגיים האלה, ... יכול להגדיל את הסיכוי שאתה תתאהב בו, למה כי ברגע שאתה תיתן יותר ממה שאתה נותן בדרך כלל אז המוח יגיד לך בשביל מה אתה עושה את זה אתה לא אוהב את הבן אדם הזה זה מבזבז משאבים ואז המוח יגיד לא אז כדי לא להרגיש רע מזה שאתה כאילו סתם מתאמץ המוח יגיד לא אתה אוהב אותו אתה אוהב אותו ואז אתה מתחיל לשכנע את עצמך שאתה אוהב אותו כדי לא ...

... רב כיצד יכולה להיווצר הפרעה נפשית כזו, מה השורשים הנפשיים והקוגניטיביים שלה, וכיצד אפשר להתמודד איתה בצורה אפקטיבית. מדוע המוח האנושי מחפש אויבים? הבסיס הראשון להתפתחות פסיכוזה פרנואידית, לפי ההסבר של אליעד, נעוץ בעובדה שהמוח האנושי בנוי לחפש בעיות ואויבים על מנת להרגיש קיים ומשמעותי. האדם זקוק לאתגרים, מטרות וקונפליקטים, וכאשר אלה חסרים בחייו, המוח עשוי להמציא בעיות מלאכותיות. אדם שלא חש משמעות לחייו, שאין לו מטרות ברורות או אתגרים אמיתיים, מוצא את עצמו ... שיושב כל היום מול הטלוויזיה לא באמת עסוק במשהו משמעותי, הוא רק מעביר את הזמן. היעדר מטרות אמיתיות גורם למוח לחפש באופן תת - מודע עיסוק או בעיה חדשה לפתור. מאחר שלא קיימת בעיה אמיתית, הוא מייצר בעיה דמיונית. ... אך הוא אינו מצליח או אינו מוכן להכיר במקור הסבל שלו. כשהאדם אינו יודע להסביר לעצמו למה רע לו, המוח שלו באופן בלתי מודע מחפש הסבר אחר - ואז נוצרים אויבים מדומים. לדוגמה, אליעד מסביר שאדם שחווה טראומה קשה ... אמיתית ומטרות בעלות ערך רגשי ואינטלקטואלי. לא מדובר בלנקות את הבית או לראות טלוויזיה, אלא במשהו משמעותי שיעסיק את מוחו באמת. טראומה או סבל פנימי מודחק: אם האדם עבר טראומה או סובל מכאב פנימי מודחק, יש לעבור איתו תהליך ... לשחרר את הצורך שלו להשליך את הכאב על גורמים חיצוניים. דוגמאות להמחשה כיצד נוצרות הזיות פרנואידיות: אליעד נותן דוגמה מוחשית לאדם שמדמיין שהשכן שלו עוקב אחריו באמצעות מכשירים מיוחדים או דרך הקיר, ומסביר שזה קורה כי לאדם אין אתגרים אמיתיים, ולכן המוח שלו יוצר לעצמו אויב מלאכותי כדי להרגיש משמעות. בדוגמה נוספת, אדם שאינו מסוגל להתמודד עם תחושת בדידות או חוסר ... עושה לו דברים בלתי הגיוניים, כמו להביט בו דרך הקיר עם זכוכית מגדלת. נשאלת השאלה: מהיכן מגיעות מחשבות אלו? המוח מחפש תעסוקה המוח האנושי בנוי כך שהוא תמיד מחפש אתגרים ותעסוקה. אדם זקוק למטרות ולמשימות בחייו כדי להרגיש שהוא קיים. כאשר אדם חסר תעסוקה משמעותית, מוחו עלול להתחיל להמציא בעיות. יש להבדיל בין להעביר את הזמן לבין תעסוקה משמעותית. אדם שצופה בטלוויזיה כל היום אינו ... ממלא את זמנו בפעילות פסיבית. לעומת זאת, אדם בעל מטרות מוגדרות ואתגרים אמיתיים עסוק בפעילויות שמעניקות לו תחושת משמעות. המוח מחפש אויבים כחלק מהצורך לייצר תעסוקה ואתגרים, המוח מחפש אויבים להתמודד עמם. אם לאדם אין בעיות ממשיות, מוחו עלול להמציא אויבים שייצרו קונפליקטים מדומים. כך הוא עלול להשתכנע שהשכן עוקב אחריו, שהממשלה נגדו, או שכל הסביבה פועלת ... שעבר טראומה בילדותו עלול לחוות תחושת כאב תמידית אך להדחיק את סיבתה. הוא אינו מזהה שהכאב מגיע מעברו, ולכן מוחו מחפש הסבר אחר - וכך נולד האויב המדומיין. דוגמה נוספת - תחושת הרעב אדם רעב מרגיש תחושת חוסר, אך ... טיפולי שיעזור לו להתמודד עם כאבו. סיכום שני ההסברים המרכזיים להתפתחות מחשבות שווא והזיות הן: חוסר בתעסוקה ובמטרות - המוח מחפש אתגרים ולכן ממציא אויבים. סבל פנימי או טראומה מודחקת - האדם משליך את כאבו על גורמים חיצוניים. כדי ...