... מחשבות ולגרום למישהו להפסיק לעשן? אליעד מסביר כיצד ניתן להשתמש בטכניקות NLP (תכנות נוירו - לשוני) כדי לשתול מחשבות במוחו של אדם כך שיבצע שינוי התנהגותי, לדוגמה להפסיק לעשן, מבלי שהוא יהיה מודע לכך. המטרה היא לגרום לו להבין, ... לפעול בצורה עקיפה, כך שהאדם יבין בעצמו את נזקי העישון. אליעד מסביר שמדובר במניפולציה שיכולה לכלול את הכניסת המחשבה למוחו של האדם על ידי תכנים שמתווספים אליו באופן עקיף. למשל, לגרום לו להבין שבריאות היא הדבר החשוב ביותר, ושכאשר ... חשבתי אחת הדרכים שחשבתי לנסות זה להחדיר לו, להצמיד לו איזה משהו. אליעד: אתה מוצא לו פתרון יחסי, פתרון מוחלט? ש: מה זה יחסי, אני מניח שזה יהיה יחסי זה לא יהיה משהו, אני רוצה כאילו, אני רוצה למישהו ... תלביש את החסרונות היחסיים שיש, בן אדם פותר את השעמום בסיגריה עכשיו זה חסרונות עלויות, אז את אותם דברים במוח תציף לו על משהו אחר. אז איכשהו הוא יבין כבר רגע ומה אתה עושה בשביל כשמשעמם לך? מה אתה ... לא לאכול בשביל סיגריה, היה באח הגדול שהוא אומר אני רוצה קופסת סיגריות במקום אוכל, נכון? ש: השאלה אם המוח מבין שאין אפילו ברמת הפוטנציאל אפשרות. אליעד: המוח לא יכול להבין את זה. ש: למה לא? אליעד: אם המוח מבין שאפילו ברמת הפוטנציאל אתה לא יכול למצוא אוכל ואז מה הוא עושה? הוא אומר ואולי פתאום מהשמיים ירד ... אותו נכון, אולי הוא תכף יחזור בו ואולי פתאום אני אגלה שאני אלוהים בכלל. ש: אין אולי. אליעד: אבל המוח לא יכול לחשוב שאין אולי, אולי תמיד יש. ש: לא אבל העניין להקצין את זה היה יפה בעיניי. אליעד: ...

... לעיתים בתחושת פחד מיותרת או מופרזת. השאלה המתעוררת היא איך אנחנו יכולים להרגיש פחד ממצבים שאין בהם באמת איום מוחשי, ובכך נוצר מצב של חרדה. הדיון מתחיל בשאלה של אדם שזיהה שהוא נכנס למצב של חרדה. הוא מתאר איך ... כלומר, לקבל את המחשבה שהוא הולך למות, או להתנגד לה, כלומר, לחשוב שהוא לא רוצה למות. במצב של חרדה, המוח לא מפסיק להקפיץ את המחשבה הזו שוב ושוב, דבר שמייצר את תחושת החרדה. לאחר מכן, ישנה שאלה נוספת, איך ...

איך המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות? איך המוח מסתיר ומגלה יתרונות וחסרונות בהחלטות? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו עומדים בפני החלטה, בכל אפשרות שאנחנו בוחרים בה קיימים ... וחסרונות גדולים יותר באחרת. אבל אם באמת כל דבר שווה מבחינה מהותית, אז השאלה המרכזית שעולה היא איך בדיוק המוח מצליח לבצע את ההסתרה הזו, שמאפשרת לו לראות באופן ברור וחד משמעי צד אחד עדיף על פני הצד השני. מהו מנגנון ההסתרה ואיך הוא עובד במוח? אליעד כהן מסביר את המנגנון באמצעות דוגמה של מישהו שמתלבט אם לאכול עוגה או לא. הוא מדגיש שכדי שההחלטה ... להסתכל על העוגה ולראות באופן מובהק יתרונות גדולים יותר מלאכול אותה מאשר להימנע מכך. אבל כאן מתעוררת השאלה: איך המוח עושה זאת? אליעד מסביר שמה שקורה בפועל הוא שהמוח מסתיר באופן זמני חלק מהיתרונות או החסרונות של הבחירה הנגדית, כך שבאותו רגע של ההחלטה האדם אינו רואה אותם ... וחסרונות אחרים שיכולים להיות רלוונטיים. הוא מבהיר שאין מדובר על פעולה של שקר עצמי מכוון, אלא פשוט דרך שבה המוח עובד, והוא מסביר שככל שהשכל של האדם מפותח יותר, הוא יוכל לראות את היתרונות והחסרונות בצורה שווה יותר, מה שעלול גם להקשות על קבלת החלטות מהירה. האם באמת כל האפשרויות שוות באופן מוחלט? אליעד מתייחס גם לטענה שהשוויון המוחלט בין האפשרויות הוא סוג של אשליה. הוא מסביר שכאשר אדם באמת מצליח לראות ששתי אפשרויות שוות לגמרי, אין לו ... חופשית מלאה - כלומר, בלי מניפולציה אלא מתוך הבנה עמוקה ששתיהן זהות לחלוטין, ואז כל החלטה תיתפס כנכונה באופן מוחלט. איך אפשר להגיע להחלטה מתוך תחושת אחדות אמיתית? כדי לקבל החלטה מתוך תחושה של בחירה חופשית אמיתית ואחדות פנימית, ... אך גם יתרון בגלל ההזדמנות לחוות התמודדות ואתגר. כאשר האדם מבין זאת לעומק, הוא יכול להגיע לחוויה של שוויון מוחלט. מתוך החוויה הזו, הבחירה שהוא עושה הופכת להיות בחירה חופשית באמת, כי הוא מבין לעומק שאין הבדל מהותי בין ... מה זה מנגנון ההסתרה? איך להגיע לבחירה חופשית מלאה? האם כל האפשרויות באמת שוות? איך עובד תהליך קבלת ההחלטות במוח? איך המוח מקבל החלטות? אליעד כהן עוסק בהרצאה בהסבר על איך המוח מקבל החלטות, תוך חקירת מנגנונים שונים של קבלת החלטות, אחדות בחירה חופשית, ותהליכים פנימיים שמניעים את התנהגות האדם. במהלך ... את היתרונות. אליעד מסביר שמנגנון ההסתרה הוא לא באמת מניפולציה או כוונה לטעון שמשהו אינו נכון, אלא פעולה של המוח להסתיר את היבטים של בחירה אחת על מנת לראות את היתרונות של האחרת. האם אנחנו באמת מקבלים החלטות מתוך ... רוצים נראית כאילו היא תוצאה של איזון בין יתרונות לחסרונות, אך למעשה מדובר בתהליך פנימי הרבה יותר מורכב. איך המוח מסתיר חסרונות ומדוע אנו לא תמיד מודעים לכך? אליעד משלב דימויים שונים כדי להסביר את המנגנון של קבלת החלטות. ... נגיעה באש, בה הוא שואל האם ניתן להרגיש את החסרונות והיתרונות באופן שווה. במשל זה, הוא מנסה להראות איך המוח מצליח להסתיר את היתרונות והחסרונות ולפעמים לא מודע לכך. זו שאלה שהוא מעלה, איך אדם יכול לקבל החלטה אם ... שלנו עשויות לנוע בין שוויון של יתרונות וחסרונות, ושהבחירה אינה תמיד תוצאה של הסתרה או מניפולציה. בסופו של דבר, המוח לא תמיד מודע למה שהוא בוחר, ותחושת הבחירה החופשית נובעת מההבנה הפנימית של האדם שמגיע למסקנות מתוך רצון אמיתי, ... לא תמיד מודע לפנים השונות של ההחלטה. איך מתקבלות החלטות? מנגנון ההסתרה בקבלת החלטות? בחירה חופשית מלאה - איך המוח פועל? איך מקבלים החלטות מתוך אחדות? האם קבלת החלטות היא באמת תהליך של איזון?

... לעשות על השומעים שלו. והרעיון הוא, שברק שאתה אומר טענה כלשהי, ושם אחרי סימן נקודה של סוף משפט, אוטומטית המוח של השומע שמתפקידו בודק את אמיתות מה שהוא שומע, אוטומטית הוא מטיל ספק במה שהוא שמע, שזה לא בהכרח ... היא כזו ולא אחרת. וממילא השומע מקבל את המסר הסמוי, שהוא התחלת המשפט, בלי להטיל בו ספק. ואסביר: כאשר המוח שומע משפט עם סימן נקודה בסופו, אוטומטית המוח לוקח את המסר המרכזי של המשפט, ומטיל בו ספק לבדוק האם הוא אמת או לא. ולכן, לא היה כדאי ... שלך ואת מה שאתה לא רוצה שישאלו אותך. ואוטומטית, ברגע שאתה אומר למישהו, השאלה כאן היא לא X, אוטומטית המוח של השומע שואל את עצמו, אולי השאלה כאן היא דווקא X? ולמה הוא לא רוצה שנשאל על X? ועוד ... אחרת, שזה כמובן ניסוח מאוד רכרוכי וניסוח מאוד כושל. שבעצם מגדיר את הדעה שלו עצמו, כנקודת מבט ולא כאמת מוחלטת. כי דעתך כנשיא ארצות הברית, לא אמורה להיות נקודת מבט מול פרספקטיבה. דעתך אמורה להיות אמת מוחלטת, מול טעות מוחלטת של היריב שלך. וכאשר אובמה אומר, לי יש נקודת מבט אחרת, הוא בעצם מזלזל ומביע זלזול בדעתו שלו. וגם ... ש... / אבל המציאות היא ש... וכיוב, כל ניסוח אחר, שיציג את הדעה של ברק אובמה, כדעה מחויבת וכאמת מוחלטת, ולא רק כדעה אפשרית וכנקודת מבט בלבד. ואחכ ממשיך אובמה לטעות ולומר אני חושב ש... [טענה כלשהי] אני חושב ... אבל האמת היא ש.... דהיינו, להפוך את הדברים של רומני כטענה אישית מוטעית של רומני כאדם בודד, מול האמת המוחלטת, שאותה מייצג אובמה. ועוד אוסיף, שברמה העקרונית, כאשר ברק אובמה מזכיר את הדברים של מיט רומני, בשום פנים ואופן ... ספק עצמי, כאשר הוא משתמש בביטוי אני מאמין ש..., ובכך הוא משדר שדבריו הם רק אמונה בלבד ולא אמת מוחלטת וברורה. ובמקום זה היה עליו לומר, אבל אנחנו צריכים... בצורה חד משמעית. או בצורה יותר מניפולטיבית היה עליו לומר ... אחד מהצדדים, שוגה וטועה בכל אחת מהטעויות שהסברתי לעיל. וזאת בגלל שהם לא באמת מודעים ולא באמת מבינים איך המוח של השומעים עובד... ולכן הם פועלים בצורה די אקראית ומבולבלת, שחושפת את החולשות שלהם, ושל ברק אובמה עוד יותר. ... שיודעת למדוד ולאמוד את כל המילים שיוצאות בשטף הדיבור. ואם המועמדים לנשיאות ארצות הברית, היו מבינים איך באמת עובד המוח האנושי של עצמם ושל השומעים אותם, אז הם היו נשמעים באמת הרבה יותר משכנעים... כפי מה שהיה אמור להיות...

... אשליה שנוצרת בתוך התודעה. מדוע העבר והעתיד הם דימויים בלבד? אליעד מסביר שהעבר והעתיד קיימים רק כתמונות או דימויים במוחו של האדם. לדוגמה, הזיכרונות שלנו מהעבר הם תמונות ומחשבות שנוצרות בהווה, ולכן העבר הוא בעצם רק מחשבה על העבר, ... שאלה פילוסופית יסודית - איך מתוך כלום נהיה משהו? כלומר, איך התחושה של אני עולה מתוך מצב של חוסר מוחלט בזהות. האם אפשר להימנע ממחשבות על עבר או עתיד? אליעד מסביר שאם האדם יצליח להימנע מלחשוב על העבר והעתיד, ... באמת אני קבוע ומוגדר מעבר לרגע הנוכחי, ושכל תפיסת הזמן שלנו בנויה מאשליה של עבר ועתיד, שאינה קיימת באופן מוחלט, אלא כיצירה של המוח האנושי בלבד. מהו הרגע הזה? האם הזמן קיים באמת? האני האמיתי איך נוצר האני? האם העבר והעתיד קיימים באמת? ...

... שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו ... זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, אם נניח שכל פעולה בעולם סיבתית באופן מוחלט, כלומר, דטרמיניסטית לגמרי, אז גם במקרה כזה לא היינו מסוגלים לפעול. מדוע? כי אם הכל סיבתי, משמעות הדבר היא שאין שום אפשרות אחרת, והפעולה נעשית מתוך הכרח מוחלט. במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח ... לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. ... יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין ... או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, ... להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא ... גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה לנו את התפיסה הזאת, לא היינו יכולים ...

... להיות מאושרים באמת, והבנת המהות האמיתית של הרצון האנושי. לפי אליעד, האושר אינו תלוי במציאות החיצונית, אלא תלוי באופן מוחלט ברצון שלנו. האושר אינו תלוי במה שקורה לנו, אלא בדרך שבה אנחנו מתייחסים לרצונות שלנו, מבינים אותם ומגיבים אליהם. ... לבין סבל נפשי. הוא אומר שכאשר אדם חולה, הוא לרוב כועס ומתוסכל, אך הסיבה אינה המחלה עצמה, אלא קטנות המוח, או במילים אחרות - חוסר דעת. כאשר האדם נמצא במצב של חוסר דעת, הוא חווה את העולם כדבר חיצוני ... דבר כל תחושות האושר והסבל נובעות מהתפיסה שלנו את הרצון. אם אנחנו יודעים איך לא לקחת את הרצון באופן מוחלט, נוכל להתעלות מעליו ולהגיע לאושר אמיתי. מהו סוד האושר? איך לשלוט ברצון? מה זה רצון? כיצד הרצון קשור לאושר? ...

... שטחי או חלקי, אלא במאה אחוז, שהחיים פועלים על פי עקרון שבו לכל מצב יש יתרונות וחסרונות. רק כאשר המוח משתכנע ב - 100% שזו האמת, מתאפשרת קבלה של המציאות ושל כל סיטואציה כפי שהיא. זו נקודה קריטית - ... בקונפליקט תמידי? ההרצאה מדגישה שבמצב שבו האדם תקוע בתחושת חוסר שלמות תמידית, הדרך היחידה לצאת מזה היא להבין באופן מוחלט שהחיים בנויים על היתרונות והחסרונות של כל סיטואציה. אליעד מציג זאת כחוקי המשחק של החיים. אם האדם לא מקבל ... אותם בצורה שלמה, יכול לחוות שלווה פנימית, משום שהוא מפסיק לצפות למשהו בלתי אפשרי. אליעד מדגיש שההבנה חייבת להיות מוחלטת ולא חלקית. לא מדובר בקבלה סתמית או השלמה מאולצת, אלא בהבנה אמיתית ומוחלטת שזוהי הדרך שבה המציאות עובדת. למה לא מספיקה הבנה חלקית כדי להרגיש שלמות? אליעד מסביר שההבנה חייבת להיות ב ...

... אובייקטיבית שקיים שכל. אי אפשר למצוא את השכל באף מקום פיזי. אין מקום שבו אפשר להצביע ולומר: הנה השכל. המוח הוא בסופו של דבר חומר, וכך גם האבן, השולחן או הכיסא. אם נבחן במיקרוסקופ את כל הדברים האלו, בסופו של דבר נגלה את אותו סוג של חומר ואנרגיה. לכן, הוא אומר, מי שמזדהה עם המוח, בעצם מזדהה עם חומר דומם. מכאן עולה השאלה, מה הופך את החומר לחי או לדומם? ומהי בעצם תודעה? מי ... קשור לגוף. האם התודעה קיימת ללא הגוף הפיזי? כאן אליעד מציג את האפשרות שהמחשבה אולי קיימת לפני הגוף, לפני המוח. הוא אומר שייתכן שאנחנו לא מסוגלים לתפוס את המציאות הזאת דרך החושים הפיזיים שלנו. אם היינו נכנסים למעבדה ומסתכלים על המוח והמחשבה, לא היה ברור מי מהם קודם או מי מפעיל את מי. אולי, הוא אומר, המחשבה קיימת עוד לפני ...

... דומה מאוד לסיטואציה בגלגול קודם, אולי עם הבדל קטן כמו השולחן שהיה מעט שונה או המיקום היה שונה במקצת. המוח מזהה את הדמיון התת - מודע הזה וגורם לתחושה של דזה וו. מה הקשר בין דזה וו ליקומים מקבילים ... שהוא בטוח שחווה, ומסביר כי ייתכן שמקור התחושה נמצא בכך שאותו אדם חווה במקביל את אותה הסיטואציה ביקום אחר. המוח, באופן מסוים, מציץ או קולט את האירוע המקביל, מה שיוצר אשליה או תחושה ברורה של דזה וו. האם כל ... כל תחושת דזה וו חייבת להיות קשורה לזיכרון מהעבר או מגלגול קודם. לפעמים התחושה נובעת פשוט מתהליך פנימי של המוח, שמזהה תבניות וחזרתיות מסוימת. למשל, הוא מסביר כיצד השמש שעולה בבוקר נראית כאילו היא תמיד זורחת בדיוק באותו מקום, אף שלמעשה היא משתנה בכל פעם מעט מאוד. המוח, בגלל הדמיון הרב בין האירועים, מזהה אותם כאירועים זהים ויוצר את התחושה המוכרת של דזה וו. לדברי אליעד, לפעמים ... זיהוי של הדמיון בין אירועים שונים. הוא מדגיש שהתחושה הזו יכולה להיות גם פשוט אשליה קוגניטיבית, תהליך פנימי של המוח ולא בהכרח הוכחה לקיום גלגול קודם או יקום מקביל. למה אנשים מתבלבלים בתחושת הדזה וו? הבלבול נוצר משום שהאדם ... העלה: דזה וו יכול לנבוע מזיכרון תת - מודע של גלגולים קודמים. דזה וו עשוי לנבוע מתהליך פנימי של המוח שמזהה דמיון בין אירועים שונים. יקומים מקבילים הם הסבר נוסף לתחושת הדזה וו. לא כל תחושת דזה וו מעידה ...