... להצליח בזוגיות מאושרת? יכולת להיות מאושר, סוד האושר של ההפכים, ללמוד להיות מאושר, להצליח להיות מאושר, איך לפתח את המוח? איך בן אדם יכול להרגיש רק טוב ולא להרגיש רע? בהרצאה, אליעד עוסק בשאלה כיצד ניתן להרגיש רק טוב ... טוב בצורה אופטימלית. הוא מציע שהתשובה לכך היא לחיות במציאות שבה אתה לא מתייחס לרע כאל דבר רע באופן מוחלט. הוא מציע לפרק את החוויות והרגשות ולבחור איך להרגיש כלפיהם. אחת האפשרויות היא להפסיק להרגיש צורך להיות כל הזמן ... להיות בהכרח 100% טוב, אלא למצוא את הדרך להרגיש טוב אפילו תוך כדי חוויית רע. מהי הדרך לפתח את המוח כדי לשנות את אופן החשיבה? אליעד טוען שזו לא שאלה פשוטה - הדרך לפתח את המוח לא תמיד ברורה, אך הדרך שבה אדם יכול לפתח את יכולת החשיבה החיובית והאופטימית היא על ידי שמירה על ... רק טוב או רע, אלא יש בהם את האפשרות להרגיש אותם בצורה שתהיה חיובית עבורנו, מה שיסייע לפתח את המוח לצורת חשיבה שבה גם ההפכים קיימים באותו זמן, מבלי להסתכל על כל דבר במונחים של שחור או לבן. איך ... להפסיק להתעקש על רע. בשיטה הזו אפשר להגיע להצלחה בחיים ולהרגיש טוב יותר ממה שמרגישים כיום. איך לפתח את המוח כדי להרגיש טוב? אליעד מדבר על איך אדם יכול לפתח את המוח שלו כך שיגיב בצורה חיובית, גם אם הוא לא תמיד מרגיש טוב. המפתח הוא לתרגל את המחשבות ולהתמקד בטוב, ... באופן שבו כל דבר הוא תוצאה של הקונפליקט שבין ההפכים. איך להיות מאושר? מהו סוד האושר? כיצד לפתח את המוח? איך להרגיש טוב יותר? מהי הדרך לאושר בזוגיות? האם יש דרך להרגיש טוב בלי רע?

... יורופסקי, למה גארי יורופסקי טועה? למה גארי יורופסקי משקר? הפרכה של גארי יורופסקי, למה גארי יורופסקי דמגוג? מהי שטיפת המוח של גארי יורופסקי? תגובה לגארי יורופסקי, אי דיוקים של גארי יורופסקי - חלק 8 ועכשיו הוא נואם נאום ארוך... היית חושב על כל ההיבטים שלהם, גם אתה היית נגעל ולא היית רוצה לעשות אותם. אבל יש הרבה דברים שהמוח האנושי מדחיק וטוב שכך. ואם היו מראים לך סרט על מה באמת קורה מאחורי תהליכים שונים בחיים שלך... שאתה ...

... שכל, שכל מחוץ לשכל, שתי מחשבות בו זמנית, דבר והיפוכו, גבולות השכל האנושי, על מה אי אפשר לחשוב? מה המוח לא יכול להבין? מה זה אין שכל? מה זה מעל לשכל? האם ניתן לחשוב על שני דברים הפוכים בו ... פילוסופיות, במטרה להסביר את המגבלות של החשיבה האנושית ולהראות עד כמה השכל שלנו הוא מוגבל ביכולתו להכיל ולהבין סתירות מוחלטות בו זמנית. מה זה אומר לחשוב על דבר והיפוכו? אליעד מסביר שכאשר אנו חושבים על שני דברים מנוגדים, למשל, ... לטענתו, אי אפשר באמת להחזיק בשתי המחשבות האלה באותה נקודת זמן, כי השכל תמיד יברח בין שתי האפשרויות, כך שהמוח אינו יכול לקלוט את שני המצבים הללו בו זמנית באופן מוחלט. הוא ממשיך בדוגמה נוספת, כאשר אדם מתבקש לדמיין נקודה שחורה שהיא לבנה באותו זמן בדיוק. ברור לנו שזה בלתי אפשרי, כי שחור ולבן נתפסים בשכל כדברים הפוכים ומנוגדים באופן מוחלט, ולכן אי אפשר לחשוב עליהם כעל דבר אחד. אליעד מדגיש שברגע שהמוח מנתח את המציאות ומזהה שהנקודה היא שחורה, הוא לא יכול באותה שנייה ממש לזהות אותה כלבנה. זה בהכרח נעשה ... שאליעד נותן היא הניסיון לדמיין חדר שאין בו כלום, אבל שבכל זאת יש בו משהו. הוא מדגיש שיש סתירה מוחלטת בין המושגים כלום ומשהו. בהנחה שהמושגים האלה הם הפכים מוחלטים - כלום פירושו העדר מוחלט, ומשהו פירושו נוכחות של דבר כלשהו - אז לא ניתן באמת לדמיין חדר שבו קיימים שני המצבים הללו בו ... האנושי מוגבל בהבנת סתירות? אליעד כהן מדגיש שהשכל האנושי מוגבל באופן בסיסי כאשר מדובר בהבנה או תפיסה של סתירות מוחלטות בו זמנית. בכל ניסיון לעשות זאת, השכל נכנס לתהליך של קפיצה בין שתי אפשרויות. הוא מדגיש שלמעשה, השכל האנושי אינו מסוגל לתפוס סתירה מוחלטת ללא שהוא מתפשר או מבצע חלוקה בזמן, אפילו חלקיק קטן של שנייה, בין מחשבה אחת למחשבה השנייה. אליעד מציין ... תמיד קיימת תחושה של חיסרון מסוים אצל האדם, כי השכל לעולם לא יכול לתפוס או להכיל את ההפכים באופן מוחלט ומלא. תמיד יהיה משהו חסר - תמיד יהיה משהו שנמלט מההבנה המיידית שלנו. האם אפשר באמת להיות במצב של ... של התודעה, מצב של אין הבדל בין הבדל לאין הבדל. לדבריו, זו ההבנה העמוקה והמורכבת ביותר, שבה יש אחדות מוחלטת בין כל הדברים, וההבדלים נעלמים לחלוטין. האם אפשר לחשוב על שני הפכים בו זמנית? מה זה מצב של אין ...

תפישת העצמי, איך אני חושב על עצמי? איך המוח חושב על עצמו? מה זה אני? מה זה לא אני? מה זה עצמי? אהבה עצמית, מודעות עצמית, פרדוקס התמונה המלאה, להיות מודע לעצמך איך המוח חושב על עצמו ומהי תפישת העצמי? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא: איך האדם חושב על עצמו? כיצד ... הוא יוצר הפרדה בין מי שהוא באמת לבין מי שהוא חושב שהוא. האדם לא יכול לחשוב על עצמו באופן מוחלט, מפני שכל מחשבה שלו על עצמו היא רק דימוי, השתקפות או פרשנות חלקית של הישות האמיתית שלו. הדוגמה שאליעד ... אי אפשר לראות תמונה שלמה לגמרי מבפנים, כי תמיד תישאר זווית אחת חסרה - הנקודה שממנה אתה מסתכל. איך המוח חושב על יש ואין בו זמנית? אליעד מתאר שהמוח חייב לתפוס גם את היש וגם את האין בו זמנית. הוא מסביר זאת בכך שכדי לדעת שיש כיסא, אתה ... חייבת להכיל גם את הניגוד, ולכן נוצרת אשליה של פיצול - כשבעומק, היש והאין הם בעצם אותו הדבר, אבל המוח לא יכול לתפוס זאת באופן הגיוני. כשהמוח מתחיל להבין שהדברים שהוא תופס אינם הגיוניים, הוא יכול להתרחב ולראות דברים מפרספקטיבה רחבה יותר. אליעד משתמש כאן בדוגמה ... המחשבה שלך. אתה לא המחשבה, אתה לא ההגדרה, ולא מה שאתה חושב שאתה. כל ניסיון להגדיר את האני באופן מוחלט הוא בלתי אפשרי, מפני שהוא יוצר עוד פיצול ועוד אשליה. אליעד ממליץ לשאול שאלות פשוטות ועמוקות כמו: האם אני ... מחשבה. מה זה אני? אהבה עצמית מודעות עצמית פרדוקס התמונה המלאה האם יש הבדל בין אני ללא אני? איך המוח חושב על עצמו? מי אני באמת?

... אך לעיתים, כשאדם מנסה להילחם בשליליות על ידי מחשבות חיוביות בכוח, הוא עלול להרגיש גרוע יותר. זה קורה כי המוח שלו פשוט לא מאמין למחשבות החיוביות האלה, ולכן מתנגד להן ומחזק דווקא את השליליות. למה קשה לאנשים שליליים להאמין למחשבות חיוביות? אנשים שנמצאים במצב שלילי מאוד נוטים להטיל ספק במחשבות החיוביות כאשר אלו עולות במוחם. הם נצמדים לפתע לאמת ומתחילים לשאול שאלות כמו מי אמר שזה נכון? אולי זה בכלל לא טוב, אולי זה לא מספיק טוב, אולי זה לא מושלם?. כלומר, המוח שלהם פוסל מחשבות חיוביות בקלות, בעוד המחשבות השליליות מתקבלות אצלם כאמת מובנת מאליה. לדוגמה, אם מישהו מנסה לשכנע את עצמו שהעבודה שלו טובה או שהוא יצליח בה, המוח עשוי להתנגד ולהציג טיעונים נגדיים, וכך הוא לא מצליח להרגיש טוב. כאשר אדם בזוגיות מנסה לחשוב שהזוגיות שלו טובה, המוח ימצא מיד סיבות למה היא דווקא לא טובה, וכך האדם נשאר בתחושה שלילית. מה הטעות של אנשים שמנסים לחשוב ... הטעות המרכזית היא שאנשים מנסים ישר לחשוב חיובי, במקום להפסיק קודם כל את המחשבות השליליות. אי אפשר להכריח את המוח להאמין למחשבות חיוביות כשהוא עדיין מאמין בשליליות. המאמץ להאמין במשהו חיובי בכוח, בלי להפסיק להאמין במחשבות השליליות קודם לכן, ... אך לפעמים זה פשוט לא עובד. למעשה, ככל שהם מנסים בכוח לחשוב חיובי, הם עלולים להרגיש רע יותר, כי המוח שלהם לא באמת מאמין למחשבות החיוביות שהם מנסים להכניס. הבעיה של אנשים שליליים עם מחשבות חיוביות כאשר אנשים נמצאים ... שזה נכון? אולי ההפך הוא הנכון?. למה לא ישר לנסות לחשוב חיובי? הבעיה בלהכריח את עצמך לחשוב חיובי היא שהמוח שלך לא מאמין לזה. נניח שמישהו אומר לעצמו: אני אצליח בעבודה, אבל הוא לא באמת מאמין בזה, אז זה לא באמת יעזור לו. המוח יתנגד ויביא את כל הסיבות לכך שהוא לא יצליח. לכן, במקום ישר להכניס מחשבות חיוביות ולנסות להאמין בהן, קודם ... הוא רוצה לשכנע את עצמו שהזוגיות כן טובה לו, אבל כשהוא מנסה לחשוב מחשבות חיוביות - זה לא עובד. המוח שלו לא מאמין לזה. אז מה עושים? קודם כל מפסיקים להאמין למחשבות השליליות. כלומר, במקום לחשוב הזוגיות שלי גרועה, ... אז הוא מנסה טוב אני אולי אז הוא מנסה לשכנע את עצמו שהוא יצליח בעבודה והוא לא מאמין לזה המוח לא מאמין שהוא יצליח בעבודה. אז אני אומר קודם כל זה שאתה מנסה לשכנע את עצמך שתצליח בעבודה ולהיות ... אומר פה המהות של מה שאני אומר פה היא אל תנסה ישר להיאחז במחשבה הטובה אל תנסה להכריח את המוח שלך לחשוב טוב אל תנסה להכריח את המוח שלך לחשוב חיובי, למה זה לא עובד? קודם כל תראה שאתה לא חושב שלילי מבחינתי תהיה בנייטרלי אחרי שתהיה ... אני יכול לשכנע את עצמי שהזוגיות הזאת טובה לי ואז הוא מנסה לחשוב מחשבות חיוביות וזה לא עובד לו המוח לא נדבק, המחשבות החיוביות לא נדבקות אליו. אז אני אומר בתור התחלה אל תתאמץ כרגע לחשוב שהזוגיות הזאת טובה ... למחשבות הרעות טוב איך אני עכשיו גם חושב את המחשבות הטובות וגם מאמין להם אל תתחיל משם. קודם כל כשהמוח אומר לך הזוגיות לא טובה, למה היא לא טובה? כי צוחקים עלי, אולי לא צוחקים עלי אולי יותר טוב ...

משחקי פיתוח זיכרון, משחקי זיכרון, משחקי חשיבה, איך עובד הזיכרון? פיתוח הזיכרון, שיפור זיכרון או היגיון, יכולות חשיבה, איך המוח זוכר? איך לזכור דברים? יכולת זיכרון, תסמונת סוואנט, אוטיזם, קוגניציה, מהו זיכרון? האם משחקי זיכרון באמת משפרים את הזיכרון? ... חסרת היגיון לחלוטין. אין שום סיבה לכך שקלף מסוים נמצא במקום אחד ולא באחר, וזה אומר שהשחקן מתרגל את המוח לזכור בצורה חסרת סיבתיות והיגיון. אליעד כהן מסביר שהתרגול הזה של זיכרון בלי סיבתיות יכול לפגוע ביכולות החשיבה של ... בדברים מבלי לחפש את ההיגיון מאחוריהם. מה הקשר בין זיכרון, שכל ודמיון? אליעד מסביר שיש שתי דרכים עיקריות שבהן המוח יכול לפעול: דמיון ושכל (היגיון). הדמיון מתבסס על כך שאין סיבה או חוקיות ברורה, וזה מתאים יותר למשחקי זיכרון ... למצוא בו היגיון וסדר כדי לזכור אותו. דווקא הניסיון הזה לחפש היגיון יכול לפגוע ביכולת לזכור מספרים רנדומליים, כי המוח עסוק מדי בחיפוש אחר קשרים וסיבות. מה הקשר בין תסמונת סוואנט, אוטיזם ויכולות זיכרון? אליעד נותן כדוגמה אנשים עם ... חשבון יכולת החשיבה? אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם מאמן את הזיכרון ומתרגל לזכור דברים ללא סיבתיות, הוא מתרגל את המוח לעבוד בצורה שמפחיתה את יכולת החשיבה ההגיונית. אם אדם יתרגל לזכור מספרי טלפון אקראיים, כמו מאות מספרים בשבוע, הוא יצטרך לזכור אותם ללא כל היגיון, והדבר יבוא על חשבון היכולת שלו לחשוב בצורה לוגית, מאחר והמוח מתרגל לצורת עבודה שלא מחפשת היגיון. לכן, הוא ממליץ להפריד בין שני סוגי האימונים: מי שרוצה לפתח את הזיכרון ... עדיפים. הוא מציין גם שיש תיאוריות שאומרות שתרגול שכלי מפחית מהיכולת להסתמך על זיכרון בלבד, מאחר והוא מחייב את המוח לחפש סיבות ולוגיקה מאחורי כל דבר. מצד שני, ישנן טענות שדווקא ההיגיון יכול לעזור לזכור טוב יותר, משום שהאדם ... עוזרים לזיכרון? איך עובד הזיכרון? מה ההבדל בין זיכרון לחשיבה? האם ניתן לשפר את הזיכרון? מהי תסמונת סוואנט? איך המוח זוכר דברים? האם משחקי זיכרון עוזרים לחשיבה?

למה אני רוצה משהו? מרגיש חייב לרצות להרגיש טוב, המוח מכריח אותי לרצות, מרגיש שהרצון שלי לא שלי, מרגיש מוכרח לרצות, בחירה חופשית, מוכרח לרצות, מרגיש שהרצון שלי נכפה עלי, איך נוצר רצון חיצוני באמצעות רצון פנימי? איך המוח כופה עלינו רצונות שאינם שלנו? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע לפעמים אדם מרגיש שהרצון שלו לא באמת שלו, אלא נכפה עליו על ידי המוח. הוא פותח את ההסבר בשאלה: איך אפשר לכפות על מישהו רצון מסוים, ומהו הרצון שניתן לכפות עלינו? הוא מדגיש ... ההבנה של האדם שהוא למעשה קישר את הרצון החיצוני הזה לרצון פנימי שכבר קיים אצלו. לכן, כאשר האדם אומר המוח שלי מכריח אותי לרצות משהו, הוא למעשה אומר שהמוח קישר רצון אחד שלו לרצון פנימי יותר. האם אפשר באמת להכריח אותך לרצות משהו שאין לו רצון פנימי שמחובר אליו? אליעד מדגיש בבירור שאי אפשר להכריח אותך לרצות משהו שאין לו שום קשר לרצונות הפנימיים שלך. המוח לא יכול ליצור רצון חדש לגמרי ללא חיבור לרצונות הקיימים בך. אם אדם היה בטוח שהרצון הזה לא משפיע ... שלי? איך נוצרים רצונות חדשים? האם אפשר לכפות עלי רצון שאין לי? מה הקשר בין רצון פנימי וחיצוני? איך המוח משתמש ברצון כדי לשלוט בי? האם יש רצונות שאי אפשר לכפות? מה גורם לי לרצות דברים מסוימים?

... יפסיק לעשן ללא הבנת הסיבה לעישון, סביר להניח שימצא התמכרות אחרת שתמלא את אותו הצורך, כמו אכילה מופרזת, מכיוון שהמוח שלו עדיין מחפש דרך להשיג את אותה תחושת רוגע. מדוע ההתנהגות השלילית נתפסת כחיובית במוח? אליעד כהן מסביר שכל הרגל, אפילו הרגל שנחשב שלילי כמו עישון, פחדים, חרדות, או מחשבות אובססיביות, מבוסס על תפיסה פנימית של המוח לפיה ההתנהגות הזו מועילה ומעניקה תחושה טובה מסוימת. האדם לא עושה דבר כי הוא רוצה להזיק לעצמו, אלא כי המוח מאמין שזו הדרך הטובה ביותר להשיג סיפוק או תחושת ביטחון. למשל, מי שפוחד להתחיל עם מישהי, כנראה שהמוח שלו תופס את ההימנעות כמגינה עליו מפני דחייה או השפלה. איך חוקרים ומבינים את הסיבות להתנהגות? הדרך לשינוי אפקטיבי היא חקירה יסודית של ההתנהגות. במקום לכפות על עצמנו שינוי חיצוני, יש לשאול: מהם היתרונות שהמוח שלי רואה בהתנהגות זו? מה הטוב שאני חושב שיוצא לי מכך? מה היתרון הרגשי או הנפשי שאני משיג מהמצב ... אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לשנות התנהגות היא לא באמצעות כפייה, אלא דרך הבנה אמיתית ומעמיקה של הסיבות לפעולה. כאשר המוח מבין בצורה מלאה וברורה שההתנהגות השלילית באמת גורמת יותר נזק מתועלת, אז השינוי מתרחש באופן טבעי, ללא מאבק. לדוגמה, ... יותר של שורש הבעיה. תהליך מפורט לשינוי מתוך הבנה: להפסיק לכפות שינוי באופן חיצוני ומיידי. לרשום ולפרט את היתרונות שהמוח מוצא בהרגל או במצב הקיים. לבדוק בצורה הגיונית ואמיתית האם היתרונות הללו אכן קיימים ובאיזו עוצמה. לחפש דרכים אחרות ואמיתיות להשיג את היתרונות ללא ההרגל השלילי. לאחר שהמוח משוכנע שההתנהגות אינה כדאית, השינוי יתרחש ללא מאמץ. מה המסקנה המרכזית של אליעד כהן בנושא שינוי הרגלים? המסקנה המרכזית ... מבלי להבין מה גורם לו להאמין שעישון נותן לו תחושה טובה. איך החיפוש אחר טוב מוביל להתנהגות לא רצויה? המוח האנושי תמיד מחפש הרגשה טובה. לכן, גם התנהגות שנראית רעה או מזיקה, נעשית כי המוח תופס אותה כמועילה או נעימה באופן כלשהו. אם מישהו ממשיך לעשן, המוח שלו מחליט שיש בכך תועלת מסוימת (כמו רוגע או תחושת הקלה). כך גם במקרה של פחדים, חרדות, דפוסי חשיבה ... מחשבה פנימית או אמונה לגבי מה טוב ומה רע. אם מנסים לשנות רק את הפעולה החיצונית, לא נוגעים בשורש, והמוח ימצא דרכים אחרות לבטא את אותה הנטייה. לדוגמה, אם מפסיקים לעשן מבלי להבין את הצורך הפנימי להרגיע לחץ, עשויים ... גורם נזק גדול יותר. איך מטפלים בשורש הבעיה? כאשר מגלים מה הסיבות העמוקות להתנהגות, אפשר לטפל בהן ישירות. אם המוח שלנו חושב שעישון או פחד מסוים מעניקים יותר תועלת מנזק, כדאי לבחון זאת לעומק ולהשתכנע בדרך שכלית שבפועל זה ... עובד כאשר הוא נובע מהבנה? 1. מפסיקים לכפות שינוי חיצוני. 2. מחפשים ברשימה מסודרת מה היתרונות או הסיבות החיוביות שמוחזקות בהרגל או במצב. 3. בודקים בכנות האם באמת יש שם יתרונות משמעותיים, או שאולי מדובר בתפיסה מוטעית. 4. רואים אם יש דרכים אחרות להשיג את אותו הדבר הטוב ללא ההרגל המזיק. 5. כשהמוח יהיה משוכנע לחלוטין שעדיף אחרת - השינוי יבוא מעצמו בלי מאבק מתמשך. מדוע אילוץ עצמי עלול ליצור בעיות אחרות? ...

... אכן משמעה שיותר סביר שההטרדה התרחשה, או שאולי יש כאן ניסיון ממוקד לפגוע במישהו מסוים? מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? בהמשך, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו פועל במקרים כאלה. הוא מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שיותר תלונות מעידות על כך שהן אמיתיות, אך מציין שייתכן שההנחה הזאת אינה נכונה. כלומר, כשיש ... כהטרדה מינית. האם יש סיכוי שהתלונות לא יהיו אמיתיות כשיש יותר נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין כי המוח שלנו נוטה להניח שאם יש יותר נשים שמתלוננות, הן כנראה לא משקרות. אבל הוא טוען שייתכן שהמציאות שונה, ויותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. הוא מעלה את השאלה האם המוח שלנו יכול להניח שדווקא כשיש הרבה מתלוננים, מדובר בניסיון לפגוע באדם מסוים, ולא בהכרח בכך שהמעשה אכן קרה. לסיום, ... שאולי זה דווקא מעיד על כך שיש אנשים שמנסים להרעיל את שמו של אדם? הדיון עוסק בשאלה האם היגיון המוח שלנו נוטה להניח שהתלונה נכונה כשיש יותר נשים שמתלוננות. אליעד מסביר שבני אדם נוטים להניח כי אם יש יותר ... הוא שואל את השאלה: האם זאת באמת האמת? אם עשר נשים מתלוננות, מה הסיכוי שהן כולן משקרות? אליעד מציין שהמוח שלנו תמיד מחפש הסבר שהוא פשוט יותר, ולכן לעיתים קל יותר להאמין שהתלונות נכונות, ולא קשה להניח שמישהו ימציא ... הרבה נשים שמתלוננות, ייתכן שהן באמת מנסות לפגוע במישהו, ולא בהכרח שהן אומרות את האמת. מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? לאחר מכן, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו חושב ומהם השיקולים שמנחים את ההבנה שלנו לגבי אמיתות התלונה. המוח שלנו נוטה לחשוב שאם יותר נשים מתלוננות, כנראה זה נכון, אך הוא מציין שייתכן שזו טעות. אליעד מציין שייתכן ... אין בכך ממש. האם יש סיכוי שהתלונות לא יהיו אמיתיות כשיש יותר נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שהן משקרות פחות כשיש הרבה מתלוננות, אבל הוא לא בטוח שההנחה הזאת נכונה. הוא מבהיר שבעצם קיימת אפשרות שהמציאות שונה, וייתכן שיותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. המוח שלנו שואל את עצמו איך ייתכן שיותר נשים יתלוננו על אדם מסוים, ומגיע למסקנה שמא שקרניות אלה נובעות ממניעים ...

... עבר לזמן הווה לזמן עתיד? האם אפשרי לחשוב שהעבר עדיין לא התרחש? האם אפשרי לחשוב שהעתיד כבר קרה? איך המוח מפרש את חוויית הזמן? מה זה דה זה וו? מה זה דזה וו? האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? שיחה בעניין חוויית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חוויית זמן. ואין משמעות במוח לתמונה של אירוע, בלי חוויה של זמן. ניתן לדוגמה לראות פריים מתוך אירוע של זריחת השמש, בלי הצמדה לזמן. ... בלי לחוות שהוא קרה או קורה או יקרה. לגבי מה זה דה זה וו? תשובה: דזה וו, זה כאשר המוח חושב שמה שקורה, מרגיש כאילו זה כבר קרה. אבל לא שהמוח חושב שמה שקורה עכשיו קורה בזמן עבר ולא עכשיו. האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? ... ההבדל בין זיכרון של עבר לדמיון של עתיד? בהמשך השיחה, אליעד ביקש מהאדם לשים לב לכך שכל תמונה שעולה במוח - יש לה תיוג של זמן, אפילו אם לא באופן מודע. לדוגמה, כשאדם מדמיין את זריחת השמש, הוא יכול ... בין זמנים, אלא תחושת חזרתיות או דמיון. האם ניתן לתייג תמונה בראש בלי זמן? האדם ניסה להעלות רעיון: אולי המוח מייצר קודם רעיון או תמונה בראש, ורק לאחר מכן משייך לה זמן - האם התמונה קיימת ללא זמן? אליעד ... (למשל - של עצמו מדבר עם ראובן), וישייך אותה לזמן לא נכון. אליעד הסביר שגם אם זה נראה כך, המוח עדיין יודע לעשות הבחנה בין עבר לעתיד. אם האדם ראה את התמונה הזו בעבר, ואז חושב שזה יקרה בעתיד ... מה זה דזה וו? האם אפשר לחשוב על תמונה ללא זמן? האם יש בלבול בין עבר לעתיד? איך פועל המוח בתפיסת זמן? מהי חוויית הזמן?