... כדי להניע אותך לנסות, לזוז, לקחת סיכונים מחושבים. מנגנון הפחד - הבסיס לחוסר ביטחון עצמי שאלה: מה קורה לנו במוח כאשר אנחנו מרגישים חוסר ביטחון עצמי? תשובה: חוסר ביטחון עצמי הוא בעצם פחד. זה מנגנון הגנה הישרדותי. במילים אחרות, המוח אומר לנו: שים לב, יש פה סיכון שאולי לא תצליח. אולי יחסר לך משהו, אולי יקרה לך נזק. המנגנון ... להיפגע. הקשר בין אמונה עצמית לשכל ולנפש שאלה: למה ביטחון עצמי שקרי מקלקל לנו את השכל והנפש? תשובה: משום שהמוח מתרגל לעקוף את הבדיקה ההגיונית ולא להשתמש בשיקולים של סיכוי מול סיכון ועלות מול תועלת. במקום זאת, הוא מתחיל ... קטן שאין לו שכל לסכנות? תשובה: הוא עלול לעשות שטויות (לקפוץ מהחלון כי לא מודע בכלל לסכנה). לכן היעדר מוחלט של פחד אינו יתרון אלא בעיה. כיצד להתמודד בפועל עם פחדים וחוסר ביטחון? שאלה: איך מיישמים את הגישה הזו ...

... היא למעשה הגיונית למי שחווה אותה. אם אדם לא רוצה לבצע פעולה כלשהי, הוא ימשיך לדחות אותה לאחר, כי המוח מעדיף להימנע מלעשות משהו שהוא לא נהנה ממנו, ויעדיף לדחות את המשימה למועד מאוחר יותר, על מנת להימנע מהסבל ... אין מוטיבציה סתם. זה עניין שב - 51% מהשכל או הרצון שלו, הוא מעדיף לא לעשות את אותו דבר. המוח שלו עשה חישוב והגיע למסקנה שיותר מתאים לו לא לבצע את הפעולה. איך נראית דחיינות בהקשר הזה? שאלה: אנשים ... הגיונית מנקודת המבט של האדם: למה לי לעשות עכשיו משהו שלא כיף לי? אולי עדיף לדחות לרגע האחרון. הרי המוח שלנו מחפש להרגיש טוב, אז אם אנחנו 51% לא רוצים משהו, נמשיך לדחות אותו. אז האם פשוט לעזוב ולהפסיק ...

קשר מוח שריר, mind muscle connection, קשר שריר מחשבה מה זה, איך לפתח קשר שריר מחשבה? מה נותן קשר מוח שריר? פיתוח קשר מוח שריר, איך לפתח קשר מוח שריר? איך לפתח קשר בין המוח לבין השריר? מה זה קשר מוח לשריר? אימון למתקדמים מה זה קשר מוח - שריר ומה זה Mind-Muscle Connection? קשר מוח - שריר (Mind-Muscle Connection או קשר שריר - מחשבה) הוא מושג שמתאר את היכולת של המתאמן להרגיש ולשלוט בפעולת ... מתרכז בתחושות הפיזיות בשריר, ומודע למתיחה (קיבוץ אקצנטרי) ולכיווץ (קיבוץ קונצנטרי). אליעד מציין כי מחקרים מצביעים על כך שקשר מוח - שריר כשלעצמו לא תורם ישירות לגידול במסת השריר, מאחר והשריר מתפתח לפי הגירוי המכאני ולא לפי מחשבות המתאמן. עם זאת, הקשר מוח - שריר יכול לסייע למתאמן לבצע את התרגילים בצורה מדויקת יותר, וכך להוביל לאימון אפקטיבי, איכותי ובריא יותר. מהם היתרונות של קשר מוח - שריר? אליעד כהן מפרט מגוון רחב של יתרונות חשובים לפיתוח קשר מוח - שריר: האימון הופך למעניין ומהנה יותר, מפני שהמתאמן מרגיש את התנועות בצורה ברורה יותר ולא פועל באופן רובוטי. ... לפציעה. היכולת לבצע אימון לכשל בצורה בטוחה, מפני שהמתאמן מודע לכאב או לעומס המדויק על השריר. איך מפתחים קשר מוח - שריר? אליעד כהן מציג שיטה מפורטת וברורה לפיתוח קשר מוח - שריר: להפסיק להתאמן לתקופה קצרה כדי להתחיל מאפס. ללמוד ולהכיר היטב את האנטומיה של השרירים בגוף: איפה כל ... השריר במטרה להרגיש את הקיבוץ המקסימלי שלו. לבצע תנועות מלאות של השריר, מהמתיחה המלאה ועד לקיבוץ המלא, תוך ריכוז מוחלט בתחושה. להתחיל עם משקל נמוך מאוד, לבצע כמות חזרות גבוהה (לדוגמה, 100 חזרות) ולהרגיש את השריר לאורך כל התנועה. ... המשקל בהדרגה, תוך שמירה על מודעות מלאה לפעילות השריר, עד שמגיעים למשקל שמאתגר את השריר באופן מדויק. כיצד קשר מוח - שריר מסייע בביצוע נכון של תרגילים מורכבים? אליעד מדגיש כי כאשר מבצעים תרגילים מורכבים כמו סקוואט, דדליפט או לחיצת חזה ללא קשר מוח - שריר, המתאמן מסתכן בכך ששרירים מסוימים יגנבו את העומס מהשרירים אותם הוא רוצה לפתח. לעומת זאת, מי שיש לו קשר מוח - שריר טוב יכול להבטיח שהשריר אותו הוא מעוניין לאמן אכן יקבל את עיקר המאמץ. לדוגמה, ניתן לוודא שבעת ביצוע לחיצת חזה, שרירי החזה הם שיספגו את העומס ולא היד האחורית או הכתף הקדמית. מה הקשר בין קשר מוח - שריר למניעת פציעות באימון? אליעד מסביר שקשר מוח - שריר מגן מפציעות, מאחר שהוא מאפשר למתאמן לחוש באופן ברור מתי העומס עובר לשרירים ולמפרקים שאינם מיועדים לספוג ... על גידים, רצועות או מפרקים, וכך יכול להימנע מהעומס המיותר ולמנוע פציעות. איך לשלוט בקצב ובטווח התנועה באמצעות קשר מוח - שריר? אליעד כהן מציין כי בעזרת קשר מוח - שריר, המתאמן יכול לשלוט בקצב התנועה (מהיר או איטי), ולוודא שהשריר מתאמץ ולא הגוף כולו. הוא יכול גם ... או סביב נקודת השיא שנקראת זווית היישום). האם ניתן לפתח שרירים גם ללא משקולות? אליעד מזכיר שכאשר יש קשר מוח - שריר חזק במיוחד, אפשר לבצע סימולציה מוחית של האימון ללא משקל אמיתי, ולגרום לשריר להתכווץ ולהימתח, אף על פי שאין שימוש במשקל. אמנם זו טכניקה מתקדמת ... אפשרית בזכות המודעות המוגברת לשריר. כיצד לבחור את המשקל הנכון, מספר הסטים, ומספר החזרות? אליעד טוען כי בעזרת קשר מוח - שריר אין צורך בתכניות אימון קבועות מראש. המתאמן יכול לדעת לבד בדיוק כמה משקל הוא צריך לשים, כמה ... ואפילו כמה זמן לנוח בין סטים, רק על ידי הקשבה לתחושת הגוף. מה זה Mind-Muscle Connection? איך לפתח קשר מוח - שריר? מה היתרונות של קשר שריר - מחשבה? איך להרגיש את השריר באימון? איך למנוע פציעות באימון כושר? אימון לכשל וקשר מוח - שריר איך לשמור על טווח תנועה נכון באימון? האם יש יתרונות לקשר מוח שריר? איך עוזר mind muscle connection? איך לשמור על מתח בשריר? כמה חזרות לעשות? כמה סטים לעשות? כמה משקלי ...

... בעל סיכוי שיתממש, אך החרדה נשארת. זה קורה כאשר המחשבה שאדם בטוח במאה אחוז שמשהו לא יקרה לא מתקבלת במוחו. לדוגמה, אם אדם חושב כי פיל לא יכול להיכנס לחור קטן, המוח לא יכול לתפוס או לדמיין את הדבר, כי הוא ברור מאוד באופן מוחשי ובלתי אפשרי. יש חוויות שאדם פשוט לא יכול לדמיין, ולכן לא יחשוש מהם. אבל כאשר יש סיכוי כלשהו לדבר מסוים, גם אם הוא זעיר, החרדה עדיין עשויה להתקיים, כי המוח לא מאמין בטענה המוחלטת של אין סיכוי. לאדם עשוי להיות פחד מהדבר הזה, גם אם מדובר בסיכון נמוך מאוד. איך השקר העצמי משפיע ... גם אם הדבר בלתי סביר. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא לא יכול להיות הומו וחותם על זה בעקביות כאמת מוחלטת, המוח לא יקבל זאת כקביעה אמיתית. השקר העצמי יוצר קונפליקט במחשבות, והמוח ימשיך לשאול: איך אתה כל כך בטוח? ולפני שהאדם יודע זאת, החרדה תמשך. השקר העצמי יוצר פחד נוסף, כי המוח יודע שאין דבר מוחלט כל כך בעולם. פתרון נכון לבעיה זו הוא לא להיאחז בשקרים, אלא להכיר בכך שאדם יכול להיות כל דבר, ... בשקר עצמי. אם אנו לא יודעים משהו, עלינו לומר אני לא יודע. בצורה זו, נוכל להתחיל להפסיק את החרדה. המוח לא אוהב שקרים, וכאשר אנו משקרים לו, הוא לא יוכל להפסיק לדאוג. אם נודה שאין לנו תשובה מוחלטת לגבי כל דבר, נוכל להתמודד בצורה יעילה יותר עם החרדות שלנו. חרדה ופחדים התמודדות עם מחשבות טורדניות טיפול בחרדה ... האנושית. אולם, אם אדם בונה מחשבה שמפחד שמשהו יקרה, הוא יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שזה לא יקרה, אבל המוח לא יקבל את המחשבה הזו כיוון שזה לא באמת המצב. במקרה כזה, התשובה נמצאת בשקר - הוא משקר לעצמו ... עם חרדה, אדם יכול להרגיש בטוח במאה אחוז שהוא לא הומו, אך כאשר הוא חוזר על זה שוב ושוב, המוח שלו לא מקבל את זה כקביעה אמיתית. המוח תמיד יחשוב: איך אתה כל כך בטוח? וכך החרדה לא תיעלם. אם אדם יקבל את האמת - שהוא יכול להיות כל דבר, אבל לא בהכרח רוצה את זה - המוח ישחרר אותו. זה נכון גם כשמדובר במחשבות על דיאטה או החלטות אחרות. השקר העצמי הוא לא הפתרון, וצריך להיצמד ...

... כאשר אדם אחר בא ומציב בפניהם דרישה או רעיון, הם אוטומטית מטילים בכך ספק ושואלים שאלות. לדוגמה, אם זר מוחלט יבוא לאדם ויגיד לו אתה חייב לי כסף או אתה צריך לעשות פעולה מסוימת, האדם ישאל מיד - מי אתה בכלל? או למה שאעשה זאת?. אבל כשאותו דבר בדיוק נאמר בתוך המוח של האדם על ידי עצמו, הוא נוטה להאמין לזה מידית, בלי לבדוק או לשאול שאלות. מדוע אנחנו לא מטילים ... הפנימיות שלנו? אליעד מסביר שכשמדובר במחשבות פנימיות, האדם כמעט אף פעם לא שואל שאלות ולא מטיל ספק. למשל, אם המוח אומר לאדם אני חייב להצליח בחיים או אני חייב לבצע פעולה מסוימת, האדם מקבל את הדברים האלה כאמת מוחלטת בלי לשאול את עצמו למה הוא חייב או מי החליט שזה נכון. אליעד כהן מדגיש את האבסורד בכך שאנשים ... הללו הן הצעד הראשון לחקירה אמיתית ומעמיקה של התודעה העצמית, והן מסייעות לאדם להבין שהמחשבות הפנימיות שלו אינן אמיתות מוחלטות אלא רעיונות שניתן לבחון ולערער עליהן. החשיבות של יצירת דיסוננס מחשבתי בחקירה עצמית הדיסוננס שנוצר מאפשר לאדם להבין שיש ...

... הכי נוחה? הכי בטוחה? הכי מהירה?, הוא יתחיל להפעיל את השכל ולחקור את האפשרויות. עצם החקירה הזו מחדדת את המוח שלו והופכת אותו ליותר חכם ויעיל בכל פעולה אחרת שהוא יעשה. לכן, אליעד מדגיש שדרך החשיבה הזאת צריכה להפוך ... הכוס? באיזו תנוחה להרים אותה? איך להניח אותה חזרה? בכל רגע נתון יש לנו אפשרויות שונות, אך פעמים רבות המוח מקצר את הדרך ואומר: זה לא משנה. כאשר אדם מבצע פעולות רבות ואומר לעצמו שוב ושוב שאין לזה חשיבות, ... דרכים טובות יותר להתמודד עם המציאות. ככל שהוא מחפש יותר דפוסים, חוקיות והיגיון מאחורי פעולותיו, כך הוא מחדד את המוח שלו והופך לחכם יותר. המשמעות של זה משנה מול זה לא משנה כאשר אומרים לא משנה, המשמעות היא שלא ... ולהתחיל לשאול: מה הדרך הכי טובה לעשות זאת?. כל פעולה שאנו עושים יכולה להיות משופרת, ואם מתרגלים חשיבה כזו, המוח נעשה חד יותר, ההיגיון מתפתח והיכולת לנתח מציאות משתפרת משמעותית. איך לפתח את השכל שיפור יכולות קוגניטיביות ניתוח וקבלת ...

... ערך אישית התלויה בהצלחה של מערכות יחסים והיכולת לזכות בתשומת לב מהסביבה. כיצד פחד מדחייה קשור לחרדת נטישה ולשטיפת מוח חברתית? החברה משדרת מסרים מגיל צעיר, לפיהם חייבים להיות אהובים, אסור להיות לבד, וחשוב שיהיה לך חברים. פחד מחרם ... מצליח לזכות באהבה של אישה או אישה לא מצליחה למצוא בן זוג, הם עלולים להרגיש פגומים או כישלוניים. שטיפת מוח זו מעצימה את פחד הדחייה ומחזקת את חרדת נטישה, כשהאדם מאמין כי אם לא יצליח בהשגת זוגיות, הוא לא ... שהוא נכשל ולא הצליח להשיג את מה שלימדו אותו שהוא חייב להשיג. כיצד פחד מדחייה קשור לחרדת נטישה ולשטיפת מוח חברתית? מגיל צעיר, החברה מעבירה מסר שחשוב שיאהבו אותך, חשוב שיהיו לך חברים, אסור להיות לבד. הילד לומד לפחד ... אישי. אישה מאמינה שאם היא לא מצליחה להשיג קשר זוגי, כנראה שהיא לא מוצלחת או פגומה. כך נוצרת שטיפת מוח ומעצימים פחד מדחייה וחרדת נטישה. למה ציפיות מוגזמות יכולות לפגוע בביטחון העצמי? כשהאדם מאמין שערכו האישי תלוי לחלוטין בכך ... בזוגיות, כדאי לראות בה מימד נוסף בחיים ולא כתנאי יחיד למשמעות או להצלחה. כאשר האדם מפנים שהפחד נובע משטיפת מוח חברתית שדורשת ממנו להשיג ולהצליח בלי הפסקה, הוא יכול לבחון מחדש את האמונות האלו. הוא יכול לראות שאפשר לחיות ... לקשר, ואף להיפגע רגשית. אלא שהנקודה היא לשמור על הדברים בפרופורציה: להבין שיש פער בין הרצון להצליח לבין הצורך המוחלט להצליח. להכיר בכך שכישלון אפשרי אינו אמור לערער את הערך העצמי או את הביטחון העצמי. לתת לגיטימציה לאפשרות של ...

... באופן שבו מחשבות שליליות ופרשנויות שליליות על עצמנו או על הסיטואציה פוגעות בתחושת הערך העצמי שלנו. הוא מתאר כיצד המוח של האדם מתחיל לבנות סיפור שלם על מה שהאחרים חושבים עליו, אף על פי שאין לזה כל בסיס במציאות. ... להבהיר שזו פרשנות, לא עובדה. העובדה היא רק שהוא פנה אליה בזמן שיחה, וכל השאר הוא פרשנות שלילית שנמצאת במוחו. אליעד מסביר שכאשר מדייקים בעובדות, מגלים שהבעיה לא נמצאת באירוע עצמו אלא בדרך שבה מפרשים אותו. איך להתמודד עם ...

... הבדל בין ההחלטות או זה לא משנה, אלא דווקא לשאול שאלה פתוחה: אולי זה לא משנה? שאלה זו גורמת למוח לעבור למצב של חקירה והספק. במקום שתחווה התנגדות מיידית מהמוח לטענה שזו לא משנה, השאלה פותחת דלת לדיון פנימי שבו המוח צריך למצוא הסברים מדוע כן משנה. כך, נטל ההוכחה עובר אל המוח, במקום שמישהו יטען שברור שזה משנה. הבדל בין הצהרה לשאלה למה שאלה כזו יעילה? כאשר אדם לא בטוח אם יש באמת הבדל בין אפשרויות, הוא לא חייב להרגיש רע או לשפוט את עצמו על כך שאין לו תשובה מוחלטת. במקום להילחץ ולהרגיש שמישהו חייב להכריע, הוא יכול לחקור את האפשרות שייתכן שאין הבדל אמיתי בין האפשרויות. זה מפחית ... הוא שואל: מה ההבדל אם אשאר בזוגיות ואני לא מרוצה? או אם אתגרש ואאבד את כל מה שיש לי? המוח יכול להקשות, ולהגיד מה זאת אומרת, זה משנה, אתה עלול לאבד הרבה דברים. ואז, יש לשאול: אולי זה לא ... תחושת הלחץ בזמן ההתלבטות. למה זה חשוב לשאול ולא להצהיר? ההבדל טמון בעובדה שכאשר אדם מצהיר זה לא משנה, המוח עשוי להתנגד להצהרה הזו ולהביא טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כאשר שואלים אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר אל המוח שצריך להוכיח למה כן משנה. שאלה זו יוצרת מקום לחשיבה והספק, שמפחיתים את הלחץ הנפשי. איך להתמודד עם חוסר ... להחליט. כאשר אתה שואל את עצמך אם זה לא משנה, אתה לא מצהיר שההחלטה אינה משמעותית, אלא פשוט מאפשר למוח לחקור את האפשרות שאין הבדל משמעותי בין האופציות. במקרה כזה, הלחץ נעלם, מכיוון שאינך מרגיש שאתה חייב להחליט באופן ... ביותר להפסיק להרגיש רע מכך שלא יודעים איך להחליט היא לשאול שוב ושוב: אולי זה לא משנה? בכל פעם שהמוח מנסה לשכנע שיש הבדל בין האפשרויות או שישנה סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני השנייה, אפשר לחזור ולשאול אולי ... חשוב לשאול אולי זה לא משנה ולא לומר זה לא משנה? ההבדל טמון בכך שכשאדם מצהיר זה לא משנה, המוח שלו עלול להתנגד ולהציג טיעונים נגדיים שמוכיחים שכן משנה. לעומת זאת, כשאדם שואל אולי זה לא משנה? נטל ההוכחה עובר למוח שצריך להצדיק למה כן משנה. כך השאלה פועלת כהתקפה על הטענה שיש הבדל, ולא כטענה הגוררת התנגדות מידית. דוגמה קיצונית מופיעה במצב שבו אדם נמצא בסכנה מוחשית, כמו אריה שתוקף או אש ששורפת. אם רוצים להפסיק להרגיש רע מיידית מן המצב (ולאו דווקא להינצל ממנו), אפשר ...

... מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? מי אני? האם אני הרצון שלי? האם אני המוח שלי? למה אני מזדהה עם הרצון? למה יש לי רצון? האם אני בוחר את הרצון? אני לא אני, אני ... על משמעות המילה אני: כשאדם אומר אני רוצה משהו, למה הוא מתכוון בעצם במילה אני? הוא מציג את הטענה שהמוח אומר לאדם מה לעשות, ואז נשאלת השאלה האם האדם הוא באמת המוח שלו, או אולי הוא משהו נפרד מהמוח שלו, כלומר, האם המוח הוא משהו ששייך לאדם, כמו בית, חולצה או אוטו, ולא האדם עצמו. מה ההבדל בין רצון שלי לבין רצון ... הרצון שלו. למה הוא יסרב? כי יש הפרדה ברורה בין הרצון שלי לרצון של מישהו אחר. לעומת זאת, כאשר המוח של אותו אדם מורה לו לעשות משהו, האדם מבצע את זה מיד ומרגיש שזה הרצון שלו. אליעד מדגיש את ההבדל הזה בצורה פשוטה אך עמוקה: האדם לא מקשיב לרצונות של אחרים אך כן מקשיב לרצונות שהמוח שלו אומר לו לבצע, ולכן נשאלת השאלה מדוע אדם מזהה את עצמו דווקא עם הרצונות שהמוח שלו יוצר, ולא עם הרצונות של אחרים? האם אני המוח שלי או שהמוח שלי הוא משהו שיש לי? כאן אליעד כהן מעמיק את השאלה: האם האדם עצמו הוא באמת המוח שלו או שהמוח הוא רק משהו שיש לאדם, כמו פריט חיצוני? הוא נותן דוגמה ואומר שכשאדם אומר המוח שלי, זה כמו לומר החולצה שלי, האוטו שלי או הבית שלי, כלומר, זה משהו שנמצא בבעלות ולא האדם עצמו. ואם המוח הוא אכן בבעלותו של האדם ולא האדם עצמו, אז מי בעצם אותו האדם שמחזיק במוח? כאן מתגלה אי - הבהירות בשאלה מי אני באמת? מי מחליט מה אני רוצה? אליעד כהן ממשיך ומסביר שאם האדם הוא המוח שלו, אז אין דבר כזה המוח שלי, כי הוא והמוח הם אותו הדבר. במקרה זה, כשאדם אומר אני החלטתי שאני רוצה להרגיש טוב, הוא מתכוון לומר שהוא עצמו החליט, ולא שהמוח שלו החליט עבורו. אבל כאשר מתרחשת סיטואציה שבה משהו קורה נגד רצונו של האדם, פתאום הוא מתחיל להטיל ספק ... זאת בבירור, הוא יכול להגיע גם להבנה שהאני שהוא מאמין שהוא, הוא בעצם לא יותר ממושג שנוצר באופן אוטומטי במוחו. למעשה, האני הזה שהוא מזדהה איתו הוא רק דימוי שנוצר מתוך הזדהות אוטומטית עם מחשבות ותחושות שמופיעות בתוכו. אליעד ... הרצון, ואת השאלה מי אני? בצורה עמוקה ויסודית יותר. למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? האם אני והמוח שלי הם אותו הדבר? האם אני בוחר את הרצון שלי? למה אני מזדהה עם הרצונות שלי? מי מחליט מה ...