איך עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד משחקות תפקיד מרכזי בשמירה או ... משמעותית ומצילה חיים. כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. כיצד המוח מחליט מה לזכור? המוח אינו יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל מידע בשני פרמטרים עיקריים: כמה המידע היה חשוב או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח מבצע חישוב של סיכון וסיכוי כאשר הוא מחליט איזה מידע לשמור. לדוגמה, כאשר אדם צועד בחדר, הוא לא יחשוש מאריה, כי הסיכוי להיתקל באריה אפסי, אך הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם לשמור ... 10 פריטים, הוא יצטרך להחליט איזה פריטים חשובים יותר לשמור ואיזה פריטים יש להוציא. התהליך דומה לשיקולי הסיכון והסיכוי שהמוח עושה כאשר הוא בוחר איזה מידע לשמור. למה דברים שפעם היו חשובים נשכחים? אליעד מסביר כי לפעמים מידע שהיה חשוב בעבר, כמו שפה או נוסחאות מתמטיות, נשכח. המוח עורך הערכה מחדש, ומבין שהמידע כבר לא חשוב או לא שימושי בעתיד, ולכן הוא מוחק אותו. תהליך זה מתרחש בהדרגה, ולא מיידית, אלא רק כאשר המידע לא נמצא בשימוש לאורך זמן. האם קל יותר ... בדברים ששכחנו? האפשרות להיזכר במידע שנשכח תלויה במידה שבה המידע היה משמעותי בעבר. אם המידע היה חשוב מספיק בזמנו, המוח עשוי להיזכר בו ביתר קלות, גם לאחר זמן רב. הדבר תלוי גם בהבנה שהייתה מאחורי המידע וכיצד הוא השפיע ... החשיבות שלו להישרדות, ותועלתו העתידית. התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים אוטומטיים, ולא מודעים, ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור ... מלאכותית? איך עובד הזיכרון ולמה אנחנו זוכרים או שוכחים דברים? אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע דברים מסוימים נשארים איתנו שנים רבות בעוד אחרים נשכחים במהירות. הסיבה לכך קשורה ... כאשר המידע קשור בהבנה ובמשמעות עמוקה, הוא נשאר בזיכרון לאורך זמן רב יותר ואפילו לא דורש שינון חוזר. כיצד המוח מחליט איזה מידע לשמור לאורך זמן? המוח לא יכול לזכור הכל לנצח, ולכן הוא מבצע הערכה אוטומטית של המידע על פי שני פרמטרים מרכזיים: כמה האירוע ... הזה היה משמעותי ברגע ההתרחשות, אבל החשיבות האמיתית שלו טמונה בכך שהוא יכול לחזור בעתיד ולגרום לאותו נזק. לכן המוח מחליט להחזיק את הזיכרון הזה באופן פעיל, מתוך ההנחה שזה מידע חיוני להישרדותו של האדם בעתיד. לעומת זאת, אירועים ... ברורים, כמו צבע החולצה שאדם לבש ביום מסוים, יישכחו מהר מאוד כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך המוח מבצע הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? כדי להחליט מה לזכור לאורך זמן ומה לשכוח, המוח עושה הערכת סיכון וסיכוי. למשל, כאשר אדם הולך מחדר לחדר, הוא לא נזהר מאריות כי הסיכוי שייפגש באריה הוא אפסי, אך הוא עשוי להיזהר מיתושים וגוקים כי הסיכוי שיפגוש בהם גבוה יותר. כלומר, המוח מבצע חישוב שמשקלל גם את עוצמת הנזק הפוטנציאלי וגם את ההסתברות להתרחשות. איך אפשר להמחיש את הזיכרון במונחי בינה ... מידע שהיה פעם מאוד חשוב - למשל שפה או נוסחאות מתמטיות - יכול להישכח. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח ביצע הערכה מחודשת והבין שהמידע הזה כבר לא יהיה רלוונטי או שימושי בעתיד. כאשר המוח מתרגל לראות מידע מסוים כרלוונטי מאוד, הוא מתקשה לוותר עליו. עם זאת, לאחר תקופה ארוכה של חוסר שימוש, המוח יכול לשנות את ההערכה ולהחליט שזה מידע שניתן למחוק ולהחליף במידע חדש. המוח אינו פועל בצורה אופטימלית, הוא לא יכול לבדוק כל הזמן את כל המידע שיש בו מחדש. לכן, דברים נשכחים ... לגבי האפשרות לזכור מחדש דברים שנשכחו בעבר, וטוען שייתכן שקל יותר להיזכר בהם אם פעם המידע היה משמעותי. ככל שהמוח התרגל לזכור את המידע הזה בעבר, הוא יכול לשוב ולהיזכר בו ביתר קלות, אך זה תלוי במידת המשמעות שהמידע ... התהליך הזה מתרחש באופן אוטומטי ולא מודע, והוא דומה מאוד למנגנונים שמגדירים את פעולתן של תוכנות בינה מלאכותית. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור ...

חמשת החושים, איך עובד המוח? חוש הראיה, חוש השמיעה, ניסוי מדעי, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, ניתוח תהליך, מהירות תגובה, איך המוח חושב? האם המוח מגיב מהר יותר לגירוי ראייתי או שמיעתי? אליעד כהן מסביר את הנושא של מהירות תגובה לגירויים של חוש הראייה לעומת חוש השמיעה, תוך התבססות על ניסוי שהוצג בתוכנית משחקי מוח בערוץ נשיונל גיאוגרפיק. בניסוי ניסו לבדוק האם אנשים מגיבים מהר יותר לגירוי חזותי (ראייה) או לגירוי שמיעתי (שמיעה). לצורך ... לעומת מצב שבו הוא רואה ילד שנפצע. בדרך כלל אנשים נוטים להאמין יותר למה שהם רואים במו עיניהם, כי המוח האנושי תופס מידע ויזואלי כמדויק יותר. עם זאת, יש מצבים שבהם דווקא השמיעה היא שמשכנעת יותר, במיוחד כשהמראה אינו ברור או חד משמעי. לכן, הוא מדגיש שאין כלל מוחלט באיזה חוש אנשים מאמינים יותר, אלא שהדבר תלוי מאוד בסיטואציה ובמידת הבהירות של המידע המגיע מכל חוש. מה הבעיות ... שימוש במרחק אחיד לגירויים השונים, והחלפת הסדר בין הגירויים למניעת השפעת עייפות או הרגל. סיכום: האם אפשר להסיק מסקנה מוחלטת לגבי המהירות של החושים? בסיכומו של דבר, אליעד כהן מסביר כי למרות תוצאות הניסוי והדוגמאות השונות, לא ניתן להסיק מסקנה חד - משמעית לגבי איזה חוש מהיר או אמין יותר באופן כללי. הוא מדגיש שהתגובה של המוח לגירוי כלשהו תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של האירוע. לעיתים חוש השמיעה יהיה מהיר יותר, ובפעמים אחרות דווקא חוש הראייה יגבר. לכן, התשובה לשאלה זו אינה מוחלטת ותמיד תלויה בהקשר ובסיטואציה הספציפית. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר? האם המוח מגיב מהר יותר לחוש הראייה או השמיעה? אליעד כהן מסביר את השאלה האם המוח האנושי מגיב מהר יותר לגירוי חזותי או לגירוי שמיעתי. הוא נותן דוגמה לניסוי מדעי שנועד לבדוק זאת, כפי שהוצג בערוץ נשיונל גאוגרפיק בתוכנית משחקי מוח. מטרת הניסוי הייתה לבדוק מהירות תגובה של אנשים לאותות שמיעה וראייה, ולבחון איזה חוש מפעיל תגובה מהירה יותר במוח. בניסוי המדעי שהוזכר, הושיבו אדם על כיסא וביצעו שני סוגים של בדיקות. תחילה הושמעה לו צפצפה מאחוריו, ובכל פעם ... של חוש השמיעה בהעברת מידע דחוף במצבי חירום. עם זאת, אליעד מציין שהמסקנות מניסוי התגובה בין הראייה לשמיעה אינן מוחלטות. הוא מוסיף שכאשר אדם נוהג בכביש ורואה רכב המתקרב אליו, לעיתים הוא מגיב מהר יותר לחוש הראייה מאשר לחוש ... מסוימים אנשים גם סומכים מאוד על השמיעה. במילים אחרות, האמון של האדם בחושים משתנה בהתאם לסיטואציה ולנסיבות, ואין כלל מוחלט המגדיר חוש אחד כמהימן או מהיר תגובה יותר מהשני בכל מצב. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמחקר שתואר ... מסקנות סופיות על מהירות התגובה של החושים. חשוב להבין שהתגובה לחוש מסוים תלויה מאוד בנסיבות הספציפיות של המקרה. איך המוח מגיב לגירויים? האם הראייה מהירה יותר מהשמיעה? למה משתמשים באזעקות קוליות? מה משפיע על מהירות תגובה במוח? באיזה חוש אנשים מאמינים יותר?

לשלוט ברפלקסים, אינסטינקטים, שליטה ברפלקסים, תנועות לא רצוניות, פעולות אוטומטיות, אימפולסיביות, משחקי מוח, נשיונל גאוגרפיק, התנהגות אוטומטית, פעולות לא רצוניות, שליטה בדחפים האם אפשר לשלוט ברפלקסים ובתנועות לא רצוניות? האם באמת ניתן ... ניתן לשלוט ברפלקסים באמצעות אימון עצמי? ההרצאה מסבירה כי ניתן לשלוט באינסטינקטים וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ונשנית של המוח. כשאדם מתרגל להישאר רגוע ולמנוע תגובות אוטומטיות כמו קפיצה מרעש פתאומי, הוא יכול להתקדם ולשלוט בתגובה שלו בצורה מודעת. ... מהו המנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על רפלקסים? אליעד מציין שהמנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על הרפלקסים קשור להתניות וסיבות אוטומטיות במוח. לדוגמה, כאשר אדם שומע רעש פתאומי, המוח מתכנת את האדם לקפוץ בתגובה, כי רעש נתפס כאיום. אך אם האדם יוכל לתכנת את עצמו מחדש, הוא יוכל ... על גופו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציע טכניקה של אי - ידיעה מוחלטת, שבה האדם מתמסר למצב שבו הוא לא יודע כלום. בכך, הוא לא ייתן למשמעות של גירויים חיצוניים לחדור למחשבתו ... סכנה אמיתית? במהלך ההרצאה, עולה השאלה מדוע אנשים מגיבים בצורה אוטומטית גם כאשר אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי המוח שלנו מתוכנת להגיב בצורה אוטומטית לגירויים חיצוניים, אפילו אם אין בהם איום אמיתי. אם אדם ישאל את עצמו אם ... אליעד כי, באופן תיאורטי, אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא יגיב כלל לשום גירוי אם יצליח לשלוט בהתניות המוחיות שלו לחלוטין. המטרה היא לא לתפוס את הגירויים החיצוניים כאיום, אלא לפתח מצב של אי - ידיעה מוחלטת שבו האדם לא מגיב אוטומטית לשום דבר אלא פועל רק מתוך בחירה מודעת. לסיכום, מה השיטה הטובה ביותר לשליטה ... האדם צריך לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך לשנות את התגובות האוטומטיות שלו ולשלוט בהתנהגותו באופן מלא. כיצד לשלוט ברפלקסים? איך להפסיק תגובות אוטומטיות? האם ניתן ... אפשר לשלוט ברפלקסים באמצעות אימון עצמי? ההרצאה מתארת כי ניתן לשלוט באינסטינקטים וברפלקסים באמצעות אימון והתניה חוזרת ונשנית של המוח. אם אדם יתרגל את עצמו לא להגיב בצורה מסוימת שוב ושוב, הוא יוכל ליצור לעצמו התניה חדשה שתאפשר לו ... תזוזה. מהו המנגנון הפסיכולוגי שמאפשר שליטה על רפלקסים? אליעד כהן מסביר את המנגנון הפסיכולוגי שעומד בבסיס השליטה ברפלקסים. לטענתו, המוח שלנו פועל על בסיס התניות וסיבות אוטומטיות - כשאנו שומעים רעש פתאומי, אנחנו קופצים אוטומטית כי למדנו לקשר רעש לסכנה. כדי לשנות את הרפלקס, האדם צריך לתכנת את עצמו מחדש ולהכניס למוח פקודה מודעת. למשל, האדם יכול להחליט באופן מוחלט ומודע: כשאני אשמע רעש, אני לא אזוז. באופן כזה, האדם מתנתק מהתגובה האוטומטית ומפעיל שליטה ישירה ומודעת על הפעולה שלו. איך התפיסה של לא יודע כלום מאפשרת לשלוט בדחפים וברפלקסים? אליעד מציג טכניקה של אי - ידיעה מוחלטת. הוא מסביר כי האדם יכול לאמן את עצמו לחשוב בצורה של אני לא יודע כלום, וכך לא לאפשר למוחו להתחיל בתהליך החשיבה האוטומטי שמוביל לתגובה בלתי נשלטת. כשהאדם מתמסר למצב של אני לא יודע שום דבר, הוא לא ... בהרצאה עולה השאלה מדוע אנשים מגיבים בפחד וברפלקסים גם כשבפועל אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי זה קורה משום שהמוח מתוכנת להגיב בצורה מסוימת לגירויים חיצוניים, ומפרש אותם אוטומטית כאיום. לדוגמה, אדם שמגיב בפחד לרעש פתאומי אף שאינו יודע מה מקור הרעש, עושה זאת מכיוון שיש התניה פנימית במוחו שאומרת רעש שווה סכנה. אם האדם יהיה מודע לכך ויבחר באופן מודע שלא לייחס חשיבות לרעש, הוא יוכל לשלוט ... להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות לטווח ארוך? הדרך להשתחרר מפחדים ומתגובות אינסטינקטיביות, לפי אליעד, היא לשנות את ההתניות הפנימיות של המוח. הוא מציע דרך עמוקה וארוכת טווח שבה האדם מזכיר לעצמו שוב ושוב שהדברים שמפחידים אותו או גורמים לו לתגובה ... אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא מגיב כלל לשום גירוי אם הוא יצליח להגיע לשליטה מלאה על ההתניות במוחו ולחיות במצב של אי - ידיעה מוחלטת. הוא מציין שזו טכניקה של ביטול מוחלט של כל התפיסות המוקדמות לגבי משמעות הגירוי החיצוני. כך האדם יוכל להיות במצב שבו הוא לא מגיב כלל לרעשים, ... על האדם לתרגל את עצמו שוב ושוב בתגובה חדשה, רצויה ומודעת. הוא יכול להיעזר בגישה של אי - ידיעה מוחלטת, וכך להצליח להשתחרר מהשליטה של ההתניות האוטומטיות וליצור התנהגות מודעת שנשלטת לחלוטין על ידו. כיצד לשלוט ברפלקסים? איך להפסיק ...

... את הבעיות שאנחנו חווים כיום, אך המציאות היא שכל קיום, על פי תודעתנו, תלוי בהכרח בניגודים - אין טוב מוחלט ללא רע. אליעד מסביר שהשלמות האמיתית היא היכולת להכיל את הטוב והרע בו זמנית ולהרגיש שלמות, למרות הקשיים. איך ... האדם בודק לעומק את האמונה הזו, ובכך משחרר את עצמו מהפחדים ומגיע לחופש אמיתי. זהו חלק מהתהליך של שחרור המוח מההיגיון הכובל שמונע בחירה חופשית מלאה. האם הטלת ספק בכל דבר מסוכנת? אליעד מתייחס לשאלה האם הטלת ספק עלולה ... אפשר להיות בו זמנית מאושר וסובל? אליעד טוען כי המצב האידיאלי הוא להיות מסוגלים להרגיש בו זמנית גם אושר מוחלט וגם כאב מוחלט. בכך, האדם משתחרר מהקונפליקטים הפנימיים ומחיה את החיים במלואם, תוך מודעות לכך שכל דבר בסופו של דבר הוא משחק. ... שמסוגל היה להפוך כל רע לטוב וכל טוב לרע כרצונו, כסמל לאדם שמגיע למצב של בחירה חופשית מלאה ושליטה מוחלטת על רצונו. האם אפשר לחיות ללא חסרונות בכלל? אליעד מסביר כי לחיות חיים טובים אין משמעותם בהכרח חיים ללא ... הנוכחיים - אנו מדמיינים חיים בהם אין לנו את הבעיות שיש כרגע. אך בפועל, כל מציאות שיש בה טוב מוחלט היא בלתי אפשרית, כי בלי חסרונות לא היה יכול להיות קיום לתודעה האנושית. אליעד אומר שהדרך לשלמות היא להצליח ... איך להתמודד עם הפחד מהמוות ולחיות באמת? אליעד חוזר לדוגמה של פחד ממוות ומציע לאדם ששואל את עצמו בכנות מוחלטת האם הפחד הזה אמיתי או שהוא רק פרי הדמיון. האדם אמור לבדוק לעומק את האמונה הזו ולראות האם הוא באמת חייב לפחד. התהליך הזה הוא חלק משחרור המוח מכל האמונות השקריות וההיגיון הכובל, שבסופו של דבר מאפשר חופש אמיתי ובחירה חופשית אמיתית. האם הטלת ספק בכל דבר ... להיות בו - זמנית מאושר וסובל? אליעד מסביר שהמצב האידיאלי הוא להרגיש הכל בו - זמנית - גם אושר מוחלט וגם כאב מוחלט - ובכך להשתחרר מהקונפליקט הפנימי. האדם חי את החיים במלואם ובמקביל מבין שהכל בסופו של דבר הוא משחק. בכך ...

... להרגיש אהבה מושלמת כלפי בן הזוג הוא למעשה ביטוי של רצון פנימי יותר עמוק לאהוב את המציאות כולה באופן מוחלט או להרגיש שהמציאות אוהבת אותנו ללא תנאי. הוא מסביר שאם אדם היה מאוהב במציאות כולה באופן מלא, הוא לא ... לפרפקציוניזם, למאה אחוז, יוצרת בעיות משום שבמציאות יחסית לעולם אין מאה אחוז. מי שמצפה לאהוב את בן זוגו באופן מוחלט, בהכרח ירגיש אכזבה. אליעד נותן דוגמה לכך שכשמישהו רוצה לעזוב עבודה, ניתן לתקוע אותו אם אומרים לו: אתה צריך ... למרות שהמאה אחוז בלתי אפשרי? אליעד אומר שכדי להשלים עם מצב שבו האדם לא אוהב את בן זוגו באופן מוחלט, עליו להבין שהמחשבה על האחד היא מחשבה שגויה. הוא מדגיש שהמוחלטות מנטרלת כל מצב אחר, כי שום דבר במציאות היחסית לא יכול להיות מוחלט לחלוטין. הפתרון טמון בהבנה שהאדם צריך לקבל את החסרונות וללמוד לחיות איתם. הוא יכול לשאוף לשלמות, אך צריך להבין ... לשיפור הזוגיות כך שהאהבה תהיה טובה ככל האפשר, ומצד שני, לקבל את העובדה שלעולם לא תהיה אהבה מושלמת באופן מוחלט. כלומר, יש לנהל איזון בין שאיפה לשלמות לבין השלמה עם חוסר השלמות. אליעד מסביר כי מה שאותה בחורה חוותה בעבר, כאשר אהבה מישהו באופן שנראה לה מוחלט, היה למעשה מצב רגעי ולא קבוע. אם אותו מצב היה נמשך, היא הייתה מגלה שגם האהבה הזו אינה מושלמת ... רף הציפיות משתנה. הוא מדגיש כי הרצון לאהוב באופן מושלם הוא למעשה ביטוי פנימי לרצון לאהוב את החיים באופן מוחלט. זו מטרה פנימית שהאדם צריך לעבוד עליה עם עצמו ולא להשליך את הצורך הזה על בן הזוג. אליעד מסכם ... זוג היא בלתי אפשרית במציאות, וכי הפתרון טמון באיזון בין שאיפה מתמדת לשיפור הזוגיות לבין הבנה וקבלה שאין מושלם מוחלט. איך לאהוב יותר את בן הזוג? איך למצוא את האחד? איך מתמודדים עם משבר זוגי? האם חייבים להרגיש אהבה ... אולי יש משהו שיש לה בראש איזו תמונה שאם יהיה את זה ואת זה אז אני אוכל לאוהב אותו במוחלטות אולי זה בגלל משהו שחסר לה לא תמיד צריך לגלגל את זה עליה. עכשיו אם נגיד אותה אחת אומרת ... לחשוב שהוא האחד זאת ציפייה לא נכונה זה כאילו הרף עצמו לא נכון. עכשיו יש פה את העיקרון של מוחלטות מה זה אומר מוחלטות מוחלטות מבטלת כל דבר אם מישהו טוען טענה ואנחנו רוצים להוכיח לו שהטענה שלו לא נכונה אנחנו כל מה שאנחנו ... אם אני לא אוהבת אותו במאה אחוז אז אני לא באמת אוהבת אותו אז היא בעצם שוטפת לעצמה את המוח שהיא לא אוהבת אותו. למה כי היא העלתה את הרף למאה אחוז זאת אומרת אתה מצפה, עכשיו אם נגיד ... אומרת המאה אחוז תוקע דברים לשני הצדדים זה גם טוב זה גם רע אם שמים את נטל ההוכחה נגיד שהמוח אומר לך אל תעשה משהו כי משהו מסוים ואתה רוצה לנטרל את ה - כי אתה שם אתה המאה ... אוהבת אותו במאה אחוז גם זה בסדר מי אמר שצריך מאה אחוז אבל מה החיסרון בתשובה הזאת כי אז המוח אומר כ - popup אבל אני כן רוצה לאהוב אותו במאה אחוז אז מה אני אעשה עם זה שאני ... לאחרים ביחס לאחרים הוא האחד שלך הוא האחד שלך בהרבה רובריקות ביחס לאחרים הוא לא חייב להיות האחד באופן מוחלט. עכשיו אבל מה שכן אבל כן צריך לתת מענה לרצון שלה לחוש אהבה במאה אחוז וזה משהו של בן ...

... פשוט מראים לו משהו חיובי בהרבה, ובכך מביאים אותו למסקנה שהדבר שהוא רצה קודם הוא חסר משמעות באופן יחסי. המוח מבין שאין לזה סוף, וכך האדם מפסיק לרדוף אחרי הדבר שהיה נראה לו משמעותי. איך ההקצנה גורמת לאדם לאבד ...

... דברים שעלולים להתגלות כשקריים. אליעד מתייחס לכך שזו מטרה ראויה, אך מציין שיש להבין שלא תמיד ניתן להגיע לוודאות מוחלטת. לכן, השאלה היא מה בדיוק רוצה האדם להשיג: האם להיות בטוח באופן מוחלט או פשוט לוודא שהדברים נכונים ברמה סבירה. הוא נותן דוגמה של אדם שאומר לעצמו שהוא רוצה להגיד רק דברים ... מסוגל להגיע לוודאות כזו. אליעד מדגיש שזה מצב לגיטימי: האדם צריך להבין את המגבלות שלו ולא לנסות להשיג וודאות מוחלטת שאין לו אפשרות להשיג. האם חייבים להגיע לוודאות מוחלטת כדי לומר שמשהו נכון? אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם שבעבר חשב שדברים מסוימים נכונים, אבל כיום הוא כבר לא ... לשרת את האדם, לעזור לו לבדוק את האמת, ולא להפוך אותו למשותק או חסר ביטחון. איך אפשר לפתח את המוח תוך כדי הטלת ספק? אליעד מסביר שהדרך לפתח את המוח היא לקחת את מה שאתה מאמין בו ולבדוק אותו לעומק, לראות אם הוא באמת נכון. הוא מציין שלא חייבים ... עם עצמך. אין טעם להעמיד פנים שאתה יודע הכל. המטרה היא להיות ישר עם עצמך ולהודות כשאינך יודע בוודאות מוחלטת. אם אתה באמת רוצה לחיות כאיש אמת, תהיה ישר עם עצמך לגבי מה שאתה יודע ומה שאינך יודע. מה הפתרון לבעיה של חוסר וודאות מוחלטת? אליעד מציין שני פתרונות אפשריים: או שתשלים עם כך שאינך יכול לדעת הכל בוודאות מוחלטת ותסתפק בידיעה חלקית, או שתשאף לבדוק הכל עד הסוף, אך תוך הבנה שלרוב זה בלתי אפשרי. הוא מדגים זאת ... עד כמה שניתן, ולהיות ישר וכנה עם עצמך לגבי מה שאתה כן או לא יודע בוודאות. איך להגיע לוודאות מוחלטת? הטלת ספק באמיתות איך להיות איש אמת? איך לפתח את המוח? האם זה בסדר לומר דברים לא בטוחים? איך להתמודד עם ספקות? היצמדות לאמת

... להרגיש טוב? מה זה טוב ורע? אז החיים הם משחק. למה החיים הם משחק ולא באמת? תשובה: כי טכנית המוח האנושי לא מסוגל לדעת בוודאות שהם באמת. ומשום כך הם סוג של משחק. דהיינו, לא ניתן טכנית לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת. כי כל וודאות, מבוססת על הנחת יסוד קודמת וכולי. ולכן כל מה שנחשוב, זה סוג של משחק. ובגלל שגם לא ניתן לדעת בוודאות שלא ניתן לדעת בוודאות, לכן עדיין המוח מסוגל להתייחס לדברים ברצינות, כאילו הם וודאיים. למרות שהוא לא יודע בוודאות שהם נכונים. משום שגם לא ניתן לדעת ... לך ושהיא תהיה הכי רעה עבורך? שלמות אמיתית, היא כאשר הכל מושלם עבורך, בשלמות שאין שלמות גדולה ממנה. שלמות מוחלטת לא רק עם מה שקורה, אלא גם עם כל מה שיכול לקרות וגם עם כל מה שאתה יכול להרגיש ...

... חזק, האם הרצון הזה יגרום לו להשיג את הדבר, או להיפך, דווקא יכשיל אותו? אליעד מסביר שאין באמת נוסחה מוחלטת לעניין. לעיתים הרצון החזק יכול להוביל להצלחה, כי הוא יוצר מוטיבציה גבוהה שגוברת על הפחדים והקשיים, ולעיתים הרצון החזק ... אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם אדם זוכר שקרה משהו בעבר, הוא אינו ... וההחלטה של במאי המציאות. האדם חושב שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר התרחשו. כיצד דמיון מודרך משפיע על ההצלחה והאם יש חוקיות בנושא? אליעד מתייחס לנושא של ... אמנם יש חוקיות יחסית: ברוב המקרים, אם אדם יהיה נחמד יותר, הוא יהיה יותר אהוד. אבל גם זה לא מוחלט, אלא ממוצע סטטיסטי בלבד. הוא מדגיש שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או ... שהתגובה שלך נבעה מכך שהוא דחף אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר ... הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם?

... אגיע בזמן?, מה יקרה אם יפטרו אותי? או מה יהיה אם לא אצליח להשיג את המטרה?, נוצר מצב שבו המוח מתחיל להתפזר, לאבד מיקוד ולהקדיש אנרגיה רבה מדי לתרחישים שליליים שונים. כיצד פחד מכישלון גורם למוטיבציה שלילית? אליעד מתאר ... מביא לתוצאה הפוכה, כי הוא גורם להיווצרות רצונות מנוגדים או ללחץ משתק. האם מחשבות רבות מפריעות לפעולה? אליעד מסביר שמוחו של האדם עסוק תמיד בכמה פעולות בו - זמנית. הוא מדגים את זה באמצעות דוגמה של הליכה ברחוב: האדם צריך לחשוב לא רק על המטרה הסופית שלו, אלא גם על פעולות קטנות ופשוטות בדרך. בכל רגע נתון, מוחו עסוק בשאלות כמו: איך לא להיתקל בעמוד?, לאן ללכת עכשיו?, למה בכלל ללכת לשם?, ולמה אני רוצה את זה?. כאשר המוח עסוק בריבוי מחשבות כאלה, כל מחשבה נוספת יוצרת עומס ומגדילה את הסיכון לפגיעה בביצוע הפעולה. איך ניגוד רצונות משפיע ... הדבר עלול להוביל לאובדן פוקוס ולפגיעה בתפקוד. איך למנוע את הנזק של עודף מוטיבציה? הפתרון שאליעד מציע הוא לאפשר למוח לפעול בצורה פשוטה ויעילה יותר. הוא ממליץ לעבור לחשיבה מבוססת כללים ועקרונות, במקום להתעסק כל הזמן בתרחישים ספציפיים. במקום ... תמיד יש ניגוד רצונות פנימי? אליעד מציין שלכל אדם יש תמיד כמה מחשבות או רצונות שפועלים בו - זמנית. המוח מבצע באופן מתמיד בדיקה של הרצונות השונים, ופעמים רבות הרצונות האלה מתנגשים. כל פעולה, אפילו הקטנה ביותר, היא תוצאה ...