... - רק לאחר מאמץ מלא, אפשר לדעת בוודאות שאין דרך אחרת ליהנות מהיתרונות בלי החסרונות. למה זה עובד? המוח נוטה להטעות אותנו לאחר הפרידה ולגרום לנו לחשוב ... תחושה של חרטה ומה אם?. לעומת זאת, אם אדם עושה הכל כדי להפיק את המיטב, והוא עדיין רוצה לעזוב - המוח לא יוכל להטעות אותו ולגרום לו להרגיש פספוס. מה ... אם לבן אדם יש יתרונות וחסרונות באיזה מקום עבודה נגיד או באיזה זוגיות והוא עוזב אז אחר כך תמיד המוח אומר לו כן אבל אתה יודע אם רק היית נשאר עוד ... רק היית אומר ככה אם רק היית עושה ככה היית יכול לפתור את זה ועכשיו איבדת יתרונות יכולת לפתור ואז המוח אומר לו כן אבל היה חסרונות הוא אומר לו נכון שהיה ... הייתי נשאר עוד שבוע הייתי מקבל את היתרונות בלי החסרונות. הרי הבן אדם עזב את המקום בגלל החסרונות והמוח אומר לו אבל גם איבדת את היתרונות ואז הוא אומר לו כן אבל היה שם חסרונות ואז המוח אומר לו רגע אבל יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות. ולמה המוח אומר לו יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות כי ... על היתרונות ומנסה לפתור את החסרונות לקבל אותם לשנות אותם מה שזה לא יהיה אז אם הוא לא מצליח אז המוח לא יכול אחר כך להגיד לו אתה יודע אם רק היית עושה ... לא מוכן לשלם ובתוך המשמעות של הטוב והרע עשיתי את הכל או כמעט הכל אז ממילא אין געגוע אחר כך כי המוח לא יכול להגיד לך יכולת לקבל את היתרונות בלי ... אם רק. ולכן המסקנה האופרטיבית עד שבן אדם לא ייתן את המאה אחוז שלו לנסות להרגיש טוב בלי רע תמיד המוח ימרר לו את החיים בזה שהוא מרגיש טוב עם רע. בן ... לי את המחיר או משהו. אבל כל זמן שבן אדם לא ניסה את המאה אחוז שלו להרגיש טוב בלי רע תמיד כשרע לו המוח אומר לו אולי אתה יכול להרגיש טוב בלי רע אולי יש ...

... בהרבה הקשרים תיכנס לבן אדם השני לראש שלו מה אתה רוצה להגיד לו הבנת, עכשיו תיכנס לתוך המוח שלו אוקי אם אני הוא באיזה מילים צריך ...

... זמן רב ובריא. לאחר מכן, יש לנסות ולמצוא סיבה כלשהי, אפילו קטנה, כיצד הפציעה עשויה לתרום בעקיפין או ישירות לאחת המטרות האלו. אליעד מדגיש שהשיטה הזאת עובדת על בסיס הרעיון שהמוח מחפש באופן טבעי את מה שרע, כי זה קל ונוח יותר, אבל אם מתאמצים במודע למצוא קשר חיובי, אפשר לשנות לגמרי את התחושה ואת נקודת המבט. הוא ...

... דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של אדם עם פחד קל מגוקים. במקרה זה, טיפול בחשיפה - כלומר, להכריח את עצמו להיחשף לגוקים שוב ושוב - יכול לעזור לו להיפטר מהפחד הזה בהדרגה. אם האדם יראה שוב ושוב שהפחד אינו מתממש, המוח שלו עשוי להתרגל והפחד ייעלם. למה לפעמים מנטרות וטיפול התנהגותי לא עוזרים ואף ... אליעד מדגיש שהדרך להתמודד עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת חקירה בתוך המוח . לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור ... שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר טיפול קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, באילו כלים משתמשים, ועד כמה החקירה באמת מצליחה להגיע לעומק המוח ולשנות את דפוסי החשיבה המושרשים. רק כאשר הטיפול נוגע בליבת האמונה או הפחד, התוצאה תהיה ... יכול עוד לא להאמין בעצמך שאתה יכול כי אתה תנסה לא תצליח ואז אתה תחווה כישלון ואז אתה תהיה בטוח שאין לזה פתרון ואז המצב נהיה הרבה יותר גרוע ממקודם. ולכן ככל שהמצב יותר קשה ככה צריך לחדור יותר לתוך העומק של המוח, לפעמים אם אתה מאמין שמשהו לא טוב מספיק שתאמין תשנן מנטרה תאמין שהוא טוב הוא טוב לפעמים זה הרגל אתה פשוט לא רגיל למשהו תתרגל לא יקרה כלום אבל לפעמים זה איזה משהו מושרש עמוק בתת מודע וצריך להוציא אותו מהתת מודע לא באמצעות שינוי התנהגותי ולא באמצעות מנטרות. ש: ובאמצעות מה? אליעד: באמצעות חקירה בתוך המוח טיפול קוגניטיבי. ש: זה נקרא טיפול קוגניטיבי? אליעד: בפורמלי כן השאלה מה עושים בטיפול הקוגניטיבי אבל בפורמלי טיפול קוגניטיבי הכוונה שינוי בחשיבה. ש: שינוי בחשיבה. אליעד: כן עכשיו רגע אבל השאלה היא איך אתה משנה את החשיבה באמצעות מנטרות באמצעות חפירה של המוח זאת השאלה והשאלה גם מי עוזר לך לחפור ואיך הוא חופר ומה זה ומה שם זאת השאלה. ...

... לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: הוא בטח ישב על החוף, לקח ... גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: סחטת בעצמך את התפוזים?, היה לך טעים?, או איזה סוג תפוזים אתה ... לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ... וזורמת בקלות יחסית. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך לפתח שיחה מוצלחת? כיצד ניתן ללמד ... האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר מיץ תפוזים - המוח לא נעצר בשתי המילים הללו, אלא חושב על תפוזים נסחטים, צבע הכתום, אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה ... היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות לאמת - כלומר, לבדוק מה ... גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד ... אוטומטית בראש מצטיירת איזה תמונה יש איזה image, יש איזו משמעות המוח עושה עם זה משהו עם המידע הזה אוקי הוא מפרש את זה באיזו צורה. כל מה שאתה צריך לעשות כדי לפתח שיחה זה לקחת את מה שפירשת ולהפוך את זה לשאלות, ... אז עם מי שיחקת מטקות? עוד פעם כי במוח כשבן אדם אומר משפט אוטומטית המוח מצייר על זה איזה ציור, אוטומטית כשמישהו אומר לך את המילה שולחן אתה מצייר על זה ציור מסביב מישהו אומר לך מיץ תפוזים אתה מצייר על זה ציור. ש: מה ...

... נגיד יש לו ביטחון עצמי שקרי והוא יכשל פעם אחרי פעם אחרי פעם מתישהו הוא כבר כשהמוח יגיד לו אתה יכול להצליח הוא לא יאמין לו כי בפעמים הקודמות שהוא האמין לו הוא נכשל, הרי הבן אדם נגיד בטוח ... לא מבינה למה עד עכשיו הצלחת את אומרת הצלחתי אני לא יודעת למה אין לי מושג אז המוח אומר רגע אז אולי עכשיו לא תצליחי כי את לא יודעת למה הצלחת קודם. אותו דבר הפוך אם בן אדם נכשל מאה פעמים ... מה האמת זה הכל אומנם זה יותר קשה, למה זה יותר קשה כי בן אדם צריך להפעיל את המוח שלו הכי קל לבן אדם להגיד אין לי כוח לבדוק אני אאמין בעצמי שאני יכול וזהו, מה עכשיו אני אתחיל לבדוק ... לי כוח בוא אני אגיד שאני אצליח וזהו. והרבה פעמים זה מצליח אבל אז מה קורה כשהמוח אומר לו ואם לא תצליח ואז הוא מסתבך או מה קורה כשהמוח אומר לו תצליח והוא גם נכשל בסוף כי הוא לא בודק מה האמת ואז הוא גם נכנס לטראומה, בדרך כלל מה שקורה אצל ...

... סובייקטיבית. למה אנשים מאשימים את עצמם בחוסר המזל שלהם? הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון הטבעי למצוא סיבה והסבר לכל דבר שקורה להם. המוח האנושי לא אוהב אי - ודאות ולכן מחפש קשר סיבתי ברור. אדם יעדיף למצוא סיבה (אני אשם) מאשר להודות שאין לו שליטה במציאות. האשמה העצמית הזו נותנת ...

... קשור במידה רבה לרצון לשנות את המציאות או את מה שאנחנו לא יכולים לשנות. אליעד מציין שבמקרים רבים, המחשבה שיש פתרון מייצרת תחושת הקלה, גם אם היא לא תמיד תואמת את המציאות. זאת, מכיוון שהמוח שלנו מוצא פתרונות תיאורטיים שגורמים לנו להרגיש פחות ...

... בכל פעם שיעבור שם או יראה חפץ שמזכיר לו את האירוע, כמו אבן מסוימת ברחוב, הוא יחווה מחדש רגשות של פחד, חוסר אונים או השפלה. המוח שלו יוצר קישור אוטומטי בין הגירוי הטראומטי לבין הזיכרון הרגשי השלילי. בטיפול בטראומה, אחת המטרות המרכזיות היא לנתק את הקישור הזה ולהפחית את הכאב ... אלא באיך המטופל זוכר את האירוע. אם המטופל זוכר שהיו שלושה אנשים ממוצא מסוים במקום שלא היו, זה לא משנה. מה שחשוב זה איך שהמוח שלו מתייחס לאירוע. לכן הטיפול תמיד יהיה בזיכרון האישי ולא במציאות האובייקטיבית. כיצד ניתן לטפל בטראומה שהודחקה לחלוטין? במקרים בהם הטראומה מודחקת ... לו את החוויה. לדוגמה, אדם שנשדד ברחוב מסוים עלול לפתח פחד קיצוני מללכת ברחוב זה שוב. בכל פעם שהוא רואה את אותה האבן ברחוב, המוח שלו מקשר אותה לשוד, והוא חווה מחדש את החוויה הרגשית. ניתוק הקשר בין הגירוי הטראומטי לזיכרון חלק מהטיפול בטראומה כולל עבודה על ניתוק הקישור בין גירוי ... לדוגמה, אם הוא בטוח שבזמן השוד עמדו לידו שלושה אנשים ממוצא סיני, אבל במציאות לא היו שם כאלה, זה לא רלוונטי. מה שחשוב הוא שהמוח שלו משייך את הנוכחות של אנשים מסוימים לאירוע, ולכן התחושה שהוא חווה היא אמיתית מבחינתו. מה עושים אם האדם לא זוכר כלל את האירוע הטראומטי? ישנם מקרים ... לו טראומה. אליעד: אז אין אפשרות לשחזר את הטראומה את מדברת במוחלטות אז זאת התשובה שתקבלי את החלטת שאין אפשרות שזה שנמחק לו מהמוח שהוא לא זוכר אם זאת האמת אז אין אפשרות באמת, אני עוד לא נתקלתי בכזה מקרה לא יודע אם אני אתקל אני אגיד לך תודה שאמרת לי כשאני אתקל במקרה כזה אני ישר אזכר בך ...

... לכך שהאדם מסתכן היא לא בגלל שהוא רוצה למות או מפני שהוא חסר פחד, אלא דווקא מתוך הפחד העמוק שלו ממוות. כאשר האדם מבחין בסכנה פוטנציאלית, המוח שלו נכנס למצב של מחשבה טורדנית ואובססיבית: יש פה סכנה בבית, אתה עלול למות מזה. המחשבה הזו חוזרת ומטרידה אותו ללא הפסקה, עד כדי כך שהוא ... את הדברים שבהם קיים ספק אם הם מסוכנים או לא, וזאת כדי להשקיט את המחשבה הטורדנית שאינה מאפשרת לו מנוחה. לדוגמה, אם האדם נגע בחוט ולא נפגע, המוח עדיין עשוי לטעון: לא התחשמלת כי לא עמדת על רגל אחת, או כי לא נגעת בכפכפים הנכונים. כך הוא נכנס למעגל אינסופי של בדיקות חוזרות ונשנות - מה ... היה משוכנע ב - 100% שזה יהרוג אותו, גם אז הוא היה נמנע לחלוטין מלגעת. אך בגלל שהמצב לא ודאי והוא נמצא בספק, נוצרת אצלו מחשבה טורדנית: המוח שלו חוזר ואומר לו, יש פה סכנה, אתה עלול למות מזה. המחשבה הטורדנית הזו לא מאפשרת לו מנוחה, ולכן האדם חייב להוכיח למוחו שאין סכנה ממשית על ידי בדיקה בפועל. לדוגמה, לאחר שהוא נוגע בחוט ולא מתחשמל, המוח עשוי לומר לו זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת, או לא נגעת בצורה הנכונה, או לא נגעת עם כפכפים מסוימים, וכך נוצר לופ אינסופי של בדיקות ... להתמודד עם המחשבה הטורדנית והאובססיה היא לא בניסיון להוכיח שוב ושוב שהוא לא ימות, אלא להפוך את הפחד לפחות משמעותי. במקום לנסות להרגיע את המוח בכך שאומרים אין סכנה, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא אומר, לא אכפת לי אם יש סכנה, לא אכפת לי למות. ברגע שהאדם מפסיק לפחד כל כך מהמוות, המחשבה ... או לא ועד היום הם לא הרגו אותו. בסדר עכשיו השאלה היא למה הוא נוגע בהם אז מה התשובה? התשובה היא כדלקמן, הוא רואה חוט חשוף חשמל חשוף ואז המוח שלו אומר לו אתה יודע זה יכול להרוג אותך ואז הוא אומר למוח שלו לא זה לא יכול להרוג אותי זה לא יהרוג אותי ואז הוא ממשיך להסתובב בבית והמוח אומר לו לא יש פה סכנה זה יכול להרוג אותך ואז הוא בא לאכול ארוחת צהריים והמוח אומר לו אדוני יש פה סכנה בבית זה יכול להרוג אותךואז הוא לא יכול לאכול ארוחת צהריים אז הוא אומר למוח תקשיב בוא ניגע בזה תראה זה לא יכול להרוג אותי תן לאכול צהריים. ויש מקרים הרבה יותר קשים שהבן אדם נגע בחוט ואז המוח אמר לו כן אבל זה לא הרג אותך כי לא עמדת על רגל אחת עכשיו תשים את הכפכפים השניים ואז תבדוק, יש לך פה סכנה בבית איך אתה יכול לאכול צהריים ואז ... ומתישהו הוא כנראה ימות אם הוא יבדוק יותר מדי אם אני אמות או לא מתישהו הוא ימות. ולכן מה הדרך לטפל בזה? הדרך לטפל בזה היא כדלקמן, כאשר המוח אומר לך תקשיב אתה חייב לגעת בזה כדי שלא תמות וכי זה מטריד אותך אם תמות או לא התשובה הדרך לברוך מהמחשבה היא לא על ידי זה שאתה מוכיח למוח שאתה לא תמות מזה על ידי זה שאתה משכנע את המוח לא אכפת לי למות מזה. זה הרעיון כי אתה תצליח לקחת את המחשבה שמטרידה אותך תקשיב יש לך סכנה בבית אתה תצליח להיפטר מהמחשבה הזאת או על ידי שתגיד ...