... מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? מי אני? האם אני הרצון שלי? האם אני המוח שלי? למה אני מזדהה עם הרצון? למה יש לי רצון? האם אני בוחר את הרצון? אני לא אני, אני ... על משמעות המילה אני: כשאדם אומר אני רוצה משהו, למה הוא מתכוון בעצם במילה אני? הוא מציג את הטענה שהמוח אומר לאדם מה לעשות, ואז נשאלת השאלה האם האדם הוא באמת המוח שלו, או אולי הוא משהו נפרד מהמוח שלו, כלומר, האם המוח הוא משהו ששייך לאדם, כמו בית, חולצה או אוטו, ולא האדם עצמו. מה ההבדל בין רצון שלי לבין רצון ... הרצון שלו. למה הוא יסרב? כי יש הפרדה ברורה בין הרצון שלי לרצון של מישהו אחר. לעומת זאת, כאשר המוח של אותו אדם מורה לו לעשות משהו, האדם מבצע את זה מיד ומרגיש שזה הרצון שלו. אליעד מדגיש את ההבדל הזה בצורה פשוטה אך עמוקה: האדם לא מקשיב לרצונות של אחרים אך כן מקשיב לרצונות שהמוח שלו אומר לו לבצע, ולכן נשאלת השאלה מדוע אדם מזהה את עצמו דווקא עם הרצונות שהמוח שלו יוצר, ולא עם הרצונות של אחרים? האם אני המוח שלי או שהמוח שלי הוא משהו שיש לי? כאן אליעד כהן מעמיק את השאלה: האם האדם עצמו הוא באמת המוח שלו או שהמוח הוא רק משהו שיש לאדם, כמו פריט חיצוני? הוא נותן דוגמה ואומר שכשאדם אומר המוח שלי, זה כמו לומר החולצה שלי, האוטו שלי או הבית שלי, כלומר, זה משהו שנמצא בבעלות ולא האדם עצמו. ואם המוח הוא אכן בבעלותו של האדם ולא האדם עצמו, אז מי בעצם אותו האדם שמחזיק במוח? כאן מתגלה אי - הבהירות בשאלה מי אני באמת? מי מחליט מה אני רוצה? אליעד כהן ממשיך ומסביר שאם האדם הוא המוח שלו, אז אין דבר כזה המוח שלי, כי הוא והמוח הם אותו הדבר. במקרה זה, כשאדם אומר אני החלטתי שאני רוצה להרגיש טוב, הוא מתכוון לומר שהוא עצמו החליט, ולא שהמוח שלו החליט עבורו. אבל כאשר מתרחשת סיטואציה שבה משהו קורה נגד רצונו של האדם, פתאום הוא מתחיל להטיל ספק ... זאת בבירור, הוא יכול להגיע גם להבנה שהאני שהוא מאמין שהוא, הוא בעצם לא יותר ממושג שנוצר באופן אוטומטי במוחו. למעשה, האני הזה שהוא מזדהה איתו הוא רק דימוי שנוצר מתוך הזדהות אוטומטית עם מחשבות ותחושות שמופיעות בתוכו. אליעד ... הרצון, ואת השאלה מי אני? בצורה עמוקה ויסודית יותר. למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? האם אני והמוח שלי הם אותו הדבר? האם אני בוחר את הרצון שלי? למה אני מזדהה עם הרצונות שלי? מי מחליט מה ...

... כהן מציין כדוגמה מטפורית שאלוהים יצא לחופש ביום השביעי אחרי שיצר את העולם, וכך השתרשה התפיסה שחופש הוא ההיפך המוחלט מעבודה. למעשה, אנשים יוצאים לחופש כי הם חווים את העבודה כמעמסה מנטלית ורגשית. האם חופשה באמת מנתקת את האדם ... מכל תחושת חובה, כולל החובה להרגיש חופשי. איך מתמודדים עם הרצון והשאיפה לחופש? גם אם לא מצליחים להגיע לחופש מוחלט, ניתן ליהנות ממנו באופן חלקי. אפילו כמה דקות ביום שבהן אדם מרגיש לא משנה לי מספקות לו מנוחה פנימית ... לא משנה? איך להתמודד עם פחדים ורצונות? איך להגיע לשלווה רגשית? חופש רגשי אמיתי מהו? האם אפשר לחיות בחופש מוחלט תוך כדי עשייה? שאלה: מה מניע אנשים לצאת לחופש, ומהי הסיבה העמוקה לכך? תשובה: יש תפיסה נפוצה שאנשים בוחרים ... גם מצב שאדם מצליח להתנתק לגמרי. הוא שוכח מהעבודה ומהשגרה, מרגיש לרגע כאילו מעולם לא עבד, מתמכר לתחושת חופש מוחלטת, ואז עם החזרה הוא חווה נחיתה לא פשוטה - רגע המעבר החד מהחופש לעבודה יכול לגרום לתחושת רע חזקה ... טבעית, מתוך תובנה והעמקה ולא בכוח, כדי שלא יווצר חוב רגשי חדש. שאלה: מה לגבי חופש יחסי מול חופש מוחלט? תשובה: לפעמים מתואר חופש יחסי, שבו אדם מתרגל לעבור ממצב של כן משנה למצב של לא משנה כדי לקחת ... לצמיתות, ומאפשר לו מנוחת נפש טובה יותר מכל חופשה פיזית. עם זאת, ישנו גם רובד יותר עמוק של חופש מוחלט שבו האדם לא רק בוחר לפעמים לזוז לפרספקטיבה של לא משנה, אלא ממש חווה באופן תמידי שהדברים לא באמת ... אך אדם שמוכן להתבונן פנימה, לשאול מי אמר ש... ?, האם באמת חובה שיהיה X?, האם באמת יש הבדל מוחלט בין טוב לרע? - הוא ימצא שהאחיזה במושג חייב נחלשת, ומתוך כך יתחיל לחוות חופש נפשי. שנית, אפשר לתרגל ... שאני אתה גם מנסה להיאחז במשהו החופש היותר פנימי זה המקום של אני לא יודע, אתה צריך להגיע למצב שכשהמוח יגיד לך אתה צריך להצליח תגיד לו לא יודע אולי כן אולי לא אולי יש הבדל אולי אין הבדל ... את הפעולות אז אתה תמיד בחופש באופן יחסי כי עדיין גם שם יש לך טוב ורע כי מתוך חופש מוחלט עדיין אתה מציב לעצמך טוב ורע ואז באופן יחסי אין לך חופש ואז אתה כן יכול לרצות לצאת לחופש ... הכל מבחוץ עכשיו אתה רוצה לחזור תחזור אבל יצאת לחופש נרגעת חופש פנימי לא חופש של נסעתי לאיפשהו ואז המוח שלך ממשיך לרוץ. הבנו את הסיפור הבנו?

... בדיוק, רק מזוויות שונות. הוא מסביר, כי כאשר האדם נמצא במצב הקשה ביותר מבחינתו, כלומר, הוא חושב שהגיע לייאוש מוחלט, הוא מרגיש שאין לו עוד למה לקוות. לעומת זאת, כאשר הוא נמצא בשלמות מוחלטת, הוא עדיין ימצא בה חיסרון כלשהו. מכאן נובע שכל דבר במציאות, גם השלמות וגם החיסרון, מכילים זה את זה. ... אין שום יאוש בעולם ואין שום תקווה בעולם אלו למעשה שני משפטים זהים, כי הם מראים שאין מצב אחד מוחלט שיכול להתקיים בלי ההפך שלו. מדוע גם השלמות הגדולה ביותר מכילה חיסרון? אליעד כהן ממשיך להסביר שכאשר מדברים על שלמות מוחלטת, אנשים מדמיינים משהו שאין בו שום פגם. אבל אליעד טוען שזה בלתי אפשרי, משום שכל דבר שנחשב לשלמות מוחלטת יתגלה בסופו של דבר כבעל חיסרון. הוא נותן דוגמה שאפילו האדם הכי עשיר או האדם הכי מצליח עדיין יחוש חיסרון כלשהו. המוח של האדם תמיד ימצא מה חסר לו, גם אם הוא כבר השיג את כל מה שרצה. הוא מדגיש כי ... כשלם, אתה מיד שם לב למה שעדיין חסר לך או מה שעלול להתקלקל. מכאן, טוען אליעד, נובע שגם בשלמות מוחלטת יש חיסרון מובנה. למה אם תתייאש לגמרי לא יהיה לך רע בכלל? אליעד מסביר כי מקור הסבל של האדם ... הפער הזה בין התקווה והייאוש הוא מה שמייצר את תחושת הסבל. הוא אומר כי דווקא כאשר אדם מתייאש באופן מוחלט, כלומר, לא מצפה כבר לשום דבר, הוא משתחרר מהסבל. מדוע? כי אז אין לו כבר ציפייה להשיג משהו ולכן ... לגמרי ויציע לו את כל העזרה בעולם, האדם הזה יגיד עזוב, כבר לא צריך. אליעד מדגיש כי זהו הייאוש המוחלט ביותר, שהאדם אפילו לא מעוניין בעזרה מאף גורם, אפילו לא מאלוהים עצמו, משום שאיבד לגמרי כל ציפייה. הוא טוען ... לפניהם, אך הוא מדבר על ייאוש עמוק יותר - כזה שאפילו הצעה מאלוהים כבר לא משנה כלום. כיצד הייאוש המוחלט יכול להביא לשחרור מסבל? אליעד כהן מציין כי כאשר האדם מתייאש לחלוטין, ולא מצפה יותר לשום דבר, אז למעשה הוא משתחרר לחלוטין מהסבל. הוא לא סובל כי אין לו כבר תקווה כלשהי לאבד או לפחד לאבד. כלומר, הייאוש המוחלט משחרר את האדם מהמאבק בין התקווה לייאוש, וזהו מצב של שחרור מוחלט מסבל. לדבריו, האדם סובל כי יש לו תקוות וחששות. אבל אם האדם מבין שבכל מצב שהוא ישיג תמיד יהיה חיסרון, אז הוא כבר לא מצפה לשום דבר. במצב כזה, אין לו סיבה לסבול. האדם מגיע לשלווה פנימית מוחלטת, כי הוא כבר לא מצפה שיקרה לו משהו טוב או רע. הוא פשוט מקבל את המציאות כפי שהיא בלי ... מה החידוש בדבריו של אליעד על ייאוש ותקווה? אליעד כהן מחדד כי החידוש האמיתי בדברים שלו הוא בהכרה שבייאוש מוחלט יש למעשה סוג של שלמות. כלומר, כאשר האדם באמת לא מצפה לשום דבר, הוא משיג חופש מוחלט מכאב, פחד וסבל. באותה מידה, הוא מדגיש שגם במצב של תקווה מוחלטת יש חיסרון, כי תמיד תופיע המחשבה אולי זה לא יקרה. לכן, המסר הוא ששני המצבים - יאוש מוחלט ותקווה מוחלטת - מכילים אחד את השני, ושניהם מייצגים מצבים של חוסר אמיתי. אליעד חוזר ומסכם את הנקודה, ששני הקצוות הם ... האדם מהסבל היומיומי שלו. האם יש יאוש בעולם? האם יש תקווה בעולם? למה השלמות היא בעצם חיסרון? מהו יאוש מוחלט? איך להשתחרר מהסבל? למה אין שום תקווה בעולם כלל?

... כאשר אדם אחר בא ומציב בפניהם דרישה או רעיון, הם אוטומטית מטילים בכך ספק ושואלים שאלות. לדוגמה, אם זר מוחלט יבוא לאדם ויגיד לו אתה חייב לי כסף או אתה צריך לעשות פעולה מסוימת, האדם ישאל מיד - מי אתה בכלל? או למה שאעשה זאת?. אבל כשאותו דבר בדיוק נאמר בתוך המוח של האדם על ידי עצמו, הוא נוטה להאמין לזה מידית, בלי לבדוק או לשאול שאלות. מדוע אנחנו לא מטילים ... הפנימיות שלנו? אליעד מסביר שכשמדובר במחשבות פנימיות, האדם כמעט אף פעם לא שואל שאלות ולא מטיל ספק. למשל, אם המוח אומר לאדם אני חייב להצליח בחיים או אני חייב לבצע פעולה מסוימת, האדם מקבל את הדברים האלה כאמת מוחלטת בלי לשאול את עצמו למה הוא חייב או מי החליט שזה נכון. אליעד כהן מדגיש את האבסורד בכך שאנשים ... הללו הן הצעד הראשון לחקירה אמיתית ומעמיקה של התודעה העצמית, והן מסייעות לאדם להבין שהמחשבות הפנימיות שלו אינן אמיתות מוחלטות אלא רעיונות שניתן לבחון ולערער עליהן. החשיבות של יצירת דיסוננס מחשבתי בחקירה עצמית הדיסוננס שנוצר מאפשר לאדם להבין שיש ...

... על כיסא אחד, אבל טוען שזה כיסא שני או שלישי - בעצם הוא לא הבחין שהכיסא הוא אותו אחד. המוח האנושי לפעמים מציג את הדברים כך שהאדם יחשוב שיש שתי אפשרויות, בעוד שלמעשה מדובר באפשרות אחת בלבד. האם יש ... ביטוי שאומר השקר מזיק גם בגשמיות וברוחניות כעל אחד אומר שהוא שתיים זאת אומרת בן אדם יש דבר אחד והמוח אומר לך זה שני דברים שונים אולי בכלל זה שנדמה לך שזה וזה זה שני דברים שונים אולי זה ... מאותו כוכב, זאת אומרת זה היה כוכב אחד ואתה חשבת שיש פה שניים ובכלל זה היה אחד. עכשיו ואז המוח אומר לך כן אבל אם זה אותו אחד איך אני רואה שניים אם זה באמת אותו אחד אז למה ...

... היא אם היית אוהב את עצמך באמת, לא היית זקוק לאישור מאחרים. אך הוא מדגיש שאין זו בהכרח המציאות המוחלטת. אליעד כהן מסביר זאת תוך כדי הצגת ההבדל בין שני מצבים עיקריים: המצב הראשון הוא שרוב האנשים אכן רוצים ... אדם עשוי להרגיש טוב יותר כאשר הוא מקבל מחמאות על עבודתו הטובה, למרות שאין קשר ישיר בין תואר לעבודה. המוח האנושי יוצר באופן טבעי סוג של קיזוז דמיוני - האדם לוקח את המהות של ההערכה שקיבל בתחום אחד ומעביר אותה בדמיונו לתחום אחר שבו הוא מרגיש חסר. האם אהבה עצמית מוחלטת מונעת כל צורך באהבה חיצונית? אליעד כהן מסביר שבמובן העמוק ביותר של אהבה עצמית מוחלטת, אדם שאוהב את עצמו לחלוטין ואוהב את כל המציאות ללא תנאים, אינו זקוק כלל לאהבה חיצונית. לאדם כזה אין ... מבחוץ כפיצוי על אותה אמירה שלילית. גם אם ההערכות החדשות שיקבל במהלך חייו אינן קשורות באופן ישיר לאותה הערה, המוח יוצר תחושת קיזוז פנימי. האדם מקבל הערכות חיוביות בתחום מסוים ומתרגם אותן, באופן דמיוני, לפיצוי על ההערה השלילית. האם ... עצמית, אלא מהכרה תועלתנית שמובילה את האדם לחפש אהבה ואישורים מבחוץ. אליעד מדגיש כי למרות שהמקרים הללו קיימים, ברוב המוחלט של המקרים, אנשים אכן רוצים שיאהבו אותם כדי לפצות על חוסר פנימי של אהבה עצמית. לטענתו, במובן העמוק של ... ההסבר שהובא היה שיש כמה רבדים: במובן הרחב ביותר של אהבה עצמית: אם אדם אוהב את עצמו לגמרי ברמה מוחלטת (ואולי אפילו אוהב את כל המציאות בלי שום תנאי), אז באמת לא חסר לו דבר, ואין לו שום צורך ... אתה עובד ממש טוב, אותו אדם עשוי לחוות את המחמאה ככיסוי או פיצוי גם על החוסר בתואר. זאת אומרת, המוח נוטה לפעמים לקחת מהות כללית של קבלת אהבה או הערכה, ולהלביש אותה כאילו היא עונה על כל שאר החוסרים. ... כשהיה קטן שהוא פרא אדם. יכול להיות שבמשך הזמן, הוא קיבל מאחרים הרבה אהבה ומחמאות על דברים אחרים לחלוטין, והמוח שלו עושה מעין קיזוז פנימי: כן, סבתא אולי זלזלה בי פעם, אבל ראו כמה אני מקבל מחמאות מאז על ... לרוב זה כך (99.9 אחוז מהאנשים). היבט רחב: ברמה העמוקה ביותר, אם אדם היה באמת אוהב את עצמו באופן מוחלט (הכל טוב לו, גם אם הוא לא חי, גם אם הוא לבד וכדומה) - אז בכלל לא היה שום ... ש: לא רגע אבל הבהרתי משהו. אליעד: לא זה לא נכון לא בלי היגיון זה לא קשור להיגיון זה המוח בלי היגיון, סבתא שלך כשהיית ילד קטן אמרה לך שאתה בן אדם. ש: יפה. אליעד: לא דבר רע מה ...

... האמת באופן מיידי. אליעד מדגיש את הנקודה, שרוב האנשים מתרגלים לחפש את האמת רק כשיש להם תועלת בכך. לכן המוח שלהם מתרגל לבדוק אמת רק כשהיא מספקת אינטרס. למה חשוב לחפש את האמת גם ללא אינטרס? כאשר אדם מתרגל ... כך ולא אחרת? כך האדם מתרגל לחפש את האמת באופן קבוע, ללא קשר לאינטרס אישי. התרגול הזה יוביל לכך שהמוח שלך יתרגל לחשוב מהר ולמצוא את האמת בכל דבר, וכאשר תגיע לבעיה אמיתית וחשובה עבורך, תוכל לשלוף את התשובה ... האמת עם אינטרסים משבש את יכולת ההבנה? אליעד מדגיש שכשאדם מחפש את האמת מתוך אינטרס, הוא למעשה נותן שוחד למוח שלו. כלומר, אם אדם רוצה שתשובה מסוימת תצא מראש, אז הוא בדרך כלל ימצא את התשובה הזו, אבל זו ... לדעת את האמת ללא קשר לתועלת האישית שהיא תספק לו. זהו המצב היחיד שבו אדם יכול באמת להגיע לאמת מוחלטת. בהמשך, אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות מהותיות כמו האם יש הבדל בין יש לאין? היא יכולת שמתחזקת כאשר האדם מתרגל את עצמו לחפש אמת ללא אינטרס. מי שחוקר זאת מתוך אינטרס יגלה שהמוח שלו חוסם אותו מלהגיע לתובנות עמוקות, כיוון שיש פחד שיגלה משהו שיפגע באינטרסים שלו. לעומת זאת, מי שחוקר ללא ... שאין לפתח את השכל רק במה שמעניין אותך, כי אז אתה נותר בתוך אינטרסים. במקום זאת, עליך לאמן את המוח שלך לחקור ולברר דווקא את מה שלא מעניין אותך כלל. זה יעזור לך לפתח שכל נקי מאינטרסים ויכולת הבנה ... ללא אינטרסים? אליעד כהן מציע באופן ברור ומפורט תרגול של חקירת נושאים שאינם משרתים את האינטרס האישי, מה שיגרום למוח שלך להתרגל לחפש את האמת ללא קשר לרצונות או לאינטרסים אישיים. כך ניתן לפתח שכל חזק, מהיר ומדויק שיודע ... הנכונות במהירות ובקלות. איך לפתח חשיבה מהירה? מהו חיפוש האמת ללא אינטרס? איך להיות יותר חכם? כיצד לאמן את המוח לחפש אמת? מהי אהבת חינם? כיצד לפתח את יכולת ההבנה? איך להיפטר מהטיה עצמית בחשיבה?

... באמת תבינו או תחוו את זה לעומק. מדוע הניסיון לא להגדיר הוא עדיין הגדרה? אחת הבעיות שאליעד מדגיש היא שהמוח נוטה להיאחז בדברים. גם ניסיון להגיד מעכשיו אני לא אגדיר כלום הוא בעצם הגדרה. אפילו המשפט אני לא יודע כלום הוא ידע מסוג מסוים. זה פרדוקס שכל ניסיון להגדיר את האין - הגדרה הוא בעצמו הגדרה. כל עוד המוח שלכם מנסה להחזיק את ההבנה הרוחנית הזאת, אתם עדיין תקועים בהיאחזות ולא מגיעים לחופש אמיתי. למה אי אפשר פשוט ... הסופית? אליעד מסביר שההבנה הרוחנית הסופית אינה משהו שתוכלו להיאחז בו או לזכור כל הזמן באופן מודע. מדובר בשינוי מוחלט של הזהות שלכם, כמו להפוך באמת לחתול ולא רק לנסות להתחזות לחתול. חתול לא צריך להתאמץ לחשוב שהוא חתול, ... הדבר חיצונית, אבל הוא שונה לגמרי בפנימיות שלו. התהליך הזה לא מסתיים בהבנה שכלית או בתחושה מיוחדת, אלא במהפך מוחלט בזהות שלכם. מהי אמונה בלב שלם לפי אליעד? קיצור דרך אפשרי, שאליעד מתייחס אליו, הוא אמונה שלמה בלב שלם. ... הדרך. אבל אליעד מסביר שזה כמעט בלתי אפשרי, כי תמיד תישאר בכם ספקנות פנימית שתשאל מי אמר?. כל עוד המוח שלכם מסוגל לחשוב על ההיפך ממה שאתם מאמינים בו, אתם לא באמת מאמינים בזה בלב שלם. האמונה בלב שלם ... אמיתית של התבוננות, חקירה עצמית, ופירוק מחשבות וספקות. בלי לעבור את המסלול הזה, אי אפשר באמת להגיע להבנה הרוחנית המוחלטת. מדוע עצלנות רוחנית לא עובדת? אליעד מציין שאנשים מתעצלים לעבור את כל המסלול הרוחני, כי הם רוצים להבין מיד ... נאחזים בתוצאה כלשהי, ולכן אינם מגיעים לחופש אמיתי. הם תקועים במעגל אינסופי של מאמץ להחזיק בהבנה, במקום להפוך באופן מוחלט לזהות חדשה, שבה לא צריך להתאמץ. לסיכום, אליעד מסביר שהדרך הרוחנית האמיתית היא מעבר לכל הבנה שכלית או רגשית. ...

... שזה רע אתה תשאל את השאלה מה שיצא יצא אל תנסה להגיד משהו כי אם אתה תנסה לנקוט עמדה המוח יצוד אותך יגיד לך אבל איך אתה יודע שזה טוב איך אתה יודע שזה לא משנה איך אתה יודע ... כן מעכשיו אני צריך לדעת לא לנקוט עמדה ולא לנקוט עמדה, לא יודע אני לא יודע כלום אני שואל המוח אומר לי זה רע מי אמר לך שזה רע לא יודע אין לי דעה אני לא יודע כלום לא מבין שום דבר אני רק שאלתי מי אמר שזה רע זה הכל מי אמר שזה רע. המוח ישגע אותך אתה אומר לו מי אמר שזה רע מי החליט שזה רע מי החליט שרע זה רע מי ...

איך המוח מבדיל בין דברים? איך המוח יודע דברים? מה אתה יודע ומעולם לא למדת? האם אפשר להרגיש שאין הבדל בין יש לאין? האם אפשר להרגיש ... שבו אתה לגמרי לא מבדיל בין דברים. כי אם אתה במצב שבו אתה לא מבדיל בין דברים, מצב שבו המוח שלך לא מזהה הבדלים בין דברים, לא מזהה הבדל בין דבר להיפוכו, לא יודע להבדיל בין יש לאין, הרי ...