... לא הייתה משמעות להעדפות מיניות או למשמעות שאדם מעניק למי שהוא יצר קשר עם. למשל, אם החשק היה פיזי בלבד, לא היה משנה אם מדובר בגבר או אישה, בחפץ דומם או בבעל חיים - החשק היה אמור להיווצר באותה מידה. אולם, משום שהמוח שלנו נותן משמעות שונה לכל אדם ואובייקט, התגובה המינית שונה בהתאם למשמעות שניתנת לאותו אובייקט או אדם. כמו כן, אליעד מציין שאנשים חושבים שהחשק הוא פיזיולוגי כי הם לא ... זוג מתנשק, לרוב הוא יגיב בגועל, משום שעדיין לא נוצרו אצלו התניות חיוביות לגבי מגע מיני או יחסים אינטימיים. אך עם השנים וההתנסויות, אותן פעולות שהיו מעוררות גועל בילדות יכולות להפוך למושכות, בשל המשמעות החדשה שהמוח יצר להן. מה משפיע על עלייה או ירידה בחשק המיני? אליעד מדגיש כי חשק מיני יכול לעלות ולרדת בהתאם לסיפורים ולפרשנויות בראשו של האדם. לדוגמה, הוא מציין מקרים שבהם אדם מגלה שבת ...

... עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד משחקות תפקיד מרכזי בשמירה או ... המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. כיצד המוח מחליט מה לזכור? המוח אינו יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל מידע בשני פרמטרים עיקריים: כמה המידע היה חשוב או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח מבצע חישוב של סיכון וסיכוי כאשר הוא מחליט איזה מידע לשמור. לדוגמה, כאשר אדם צועד בחדר, הוא לא יחשוש מאריה, כי הסיכוי להיתקל באריה אפסי, אך הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם ... חשובים יותר לשמור ואיזה פריטים יש להוציא. התהליך דומה לשיקולי הסיכון והסיכוי שהמוח עושה כאשר הוא בוחר איזה מידע לשמור. למה דברים שפעם היו חשובים נשכחים? אליעד מסביר כי לפעמים מידע שהיה חשוב בעבר, כמו שפה או נוסחאות מתמטיות, נשכח. המוח עורך הערכה מחדש, ומבין שהמידע כבר לא חשוב או לא שימושי בעתיד, ולכן הוא מוחק אותו. תהליך זה מתרחש בהדרגה, ... שנשכח תלויה במידה שבה המידע היה משמעותי בעבר. אם המידע היה חשוב מספיק בזמנו, המוח עשוי להיזכר בו ביתר קלות, גם לאחר זמן רב. הדבר תלוי גם בהבנה שהייתה מאחורי המידע וכיצד הוא השפיע על ... התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים אוטומטיים, ולא מודעים, ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים ... או שוכחים דברים? אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע דברים מסוימים נשארים איתנו שנים רבות בעוד אחרים נשכחים במהירות. הסיבה לכך ... עמוקה, הוא נשאר בזיכרון לאורך זמן רב יותר ואפילו לא דורש שינון חוזר. כיצד המוח מחליט איזה מידע לשמור לאורך זמן? המוח לא יכול לזכור הכל לנצח, ולכן הוא מבצע הערכה אוטומטית של המידע על פי שני פרמטרים מרכזיים: כמה האירוע או ... אבל החשיבות האמיתית שלו טמונה בכך שהוא יכול לחזור בעתיד ולגרום לאותו נזק. לכן המוח מחליט להחזיק את הזיכרון הזה באופן פעיל, מתוך ההנחה שזה מידע חיוני להישרדותו של האדם בעתיד. לעומת זאת, ... שאדם לבש ביום מסוים, יישכחו מהר מאוד כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך המוח מבצע הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? כדי להחליט מה לזכור לאורך זמן ומה לשכוח, המוח עושה הערכת סיכון וסיכוי. למשל, כאשר אדם הולך מחדר לחדר, הוא לא נזהר מאריות כי הסיכוי שייפגש באריה הוא אפסי, אך הוא עשוי להיזהר מיתושים וגוקים כי הסיכוי שיפגוש בהם גבוה יותר. כלומר, המוח מבצע חישוב שמשקלל גם את עוצמת הנזק הפוטנציאלי וגם את ההסתברות להתרחשות. איך אפשר להמחיש את הזיכרון במונחי ... חשוב - למשל שפה או נוסחאות מתמטיות - יכול להישכח. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח ביצע הערכה מחודשת והבין שהמידע הזה כבר לא יהיה רלוונטי או שימושי בעתיד. כאשר המוח מתרגל לראות מידע מסוים כרלוונטי מאוד, הוא מתקשה לוותר עליו. עם זאת, לאחר תקופה ארוכה של חוסר שימוש, המוח יכול לשנות את ההערכה ולהחליט שזה מידע שניתן למחוק ולהחליף במידע חדש. המוח אינו פועל בצורה אופטימלית, הוא לא יכול לבדוק כל הזמן את כל המידע שיש בו מחדש. לכן, דברים נשכחים באופן איטי ... שנשכחו בעבר, וטוען שייתכן שקל יותר להיזכר בהם אם פעם המידע היה משמעותי. ככל שהמוח התרגל לזכור את המידע הזה בעבר, הוא יכול לשוב ולהיזכר בו ביתר קלות, אך זה תלוי במידת המשמעות שהמידע שמר ... מודע, והוא דומה מאוד למנגנונים שמגדירים את פעולתן של תוכנות בינה מלאכותית. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז משפר זיכרון? האם קל יותר לזכור דברים ...

... משחרר את עצמו מהפחדים ומגיע לחופש אמיתי. זהו חלק מהתהליך של שחרור המוח מההיגיון הכובל שמונע בחירה חופשית מלאה. האם הטלת ספק בכל דבר מסוכנת? אליעד מתייחס לשאלה האם הטלת ספק עלולה להוביל את האדם לפעולות רעות, כמו רצח. הוא מסביר ... האמונה הזו ולראות האם הוא באמת חייב לפחד. התהליך הזה הוא חלק משחרור המוח מכל האמונות השקריות וההיגיון הכובל, שבסופו של דבר מאפשר חופש אמיתי ובחירה חופשית אמיתית. האם הטלת ספק בכל דבר מסוכנת? אליעד מתייחס לשאלה האם הטלת ספק יכולה ...

... במאה אחוז, עכשיו אם בראש הציפייה שלה מעצמה נגיד זה לאהוב אותו במאה אחוז ויש לה בראש מחשבה אם אני לא אוהבת אותו במאה אחוז אז אני לא באמת אוהבת אותו אז היא בעצם שוטפת לעצמה את המוח שהיא לא אוהבת אותו. למה כי היא העלתה את הרף למאה אחוז זאת אומרת אתה מצפה, עכשיו אם נגיד לדוגמה רוצים לסנדל לתקוע אותו ואיך אפשר לתקוע אותו נגיד לו תעשה את זה אבל שזה יהיה טוב ... זה אז הסיכוי שתגיע לזה הוא הרבה יותר קטן ככל שמעלים את הרף ככה יש פחות סיכוי שתגיע זאת אומרת המאה אחוז תוקע דברים לשני הצדדים זה גם טוב זה גם רע אם שמים את נטל ההוכחה נגיד שהמוח אומר לך אל תעשה משהו כי משהו מסוים ואתה רוצה לנטרל את ה - כי אתה שם אתה המאה אחוז הזה אתה אומר האם זה במאה אחוז ככה האם זה במאה אחוז משנה אתה שם את נטל ההוכחה על מה שאתה רוצה ... לעשות אז מה הפתרון אז מה אומרים לה אין בעיה את צריכה לקבל את זה שיש לך לפעמים גם את לא אוהבת אותו במאה אחוז גם זה בסדר מי אמר שצריך מאה אחוז אבל מה החיסרון בתשובה הזאת כי אז המוח אומר כ - popup אבל אני כן רוצה לאהוב אותו במאה אחוז אז מה אני אעשה עם זה שאני רוצה לאהוב אותו במאה אחוז. ש: לחזק את החיובי ולהחליש את השלילי אצלו. אליעד: אבל אין אפשרות זה משחק ...

... או את האדם שמשהו מסוים הוא שלילי, פשוט מראים לו משהו חיובי בהרבה, ובכך מביאים אותו למסקנה שהדבר שהוא רצה קודם הוא חסר משמעות באופן יחסי. המוח מבין שאין לזה סוף, וכך האדם מפסיק לרדוף אחרי הדבר שהיה נראה ...

... אמור לשרת את האדם, לעזור לו לבדוק את האמת, ולא להפוך אותו למשותק או חסר ביטחון. איך אפשר לפתח את המוח תוך כדי הטלת ספק? אליעד מסביר שהדרך לפתח את המוח היא לקחת את מה שאתה מאמין בו ולבדוק אותו לעומק, לראות אם הוא באמת נכון. הוא מציין שלא חייבים להגיע לוודאות מלאה, מספיק לבדוק את ... כן או לא יודע בוודאות. איך להגיע לוודאות מוחלטת? הטלת ספק באמיתות איך להיות איש אמת? איך לפתח את המוח? האם זה בסדר לומר דברים לא בטוחים? איך להתמודד עם ספקות? היצמדות לאמת ...

... החיים? מהי מהות החיים? האם לחיים יש מטרה? מהי תכלית החיים? מהי התשובה לחיים? מה זה להרגיש טוב? איך להרגיש טוב? מה זה טוב ורע? אז החיים הם משחק. למה החיים הם משחק ולא באמת? תשובה: כי טכנית המוח האנושי לא מסוגל לדעת בוודאות שהם באמת. ומשום כך הם סוג של משחק. דהיינו, לא ניתן טכנית לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת. כי כל וודאות, מבוססת על הנחת יסוד קודמת וכולי. ולכן כל מה שנחשוב, זה סוג של משחק. ובגלל שגם לא ניתן לדעת בוודאות שלא ניתן לדעת בוודאות, לכן עדיין המוח מסוגל להתייחס לדברים ברצינות, כאילו הם וודאיים. למרות שהוא לא יודע בוודאות שהם נכונים. משום שגם לא ...

... אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ... שהאירוע בפריים הבא הוא תוצאה של האירוע הקודם, אבל למעשה, זו רק פרשנות שהמוח עושה לאחר שהדברים כבר התרחשו. כיצד דמיון ... אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר ...

... מתחילות מחשבות כמו מה יקרה אם אני לא אגיע בזמן?, מה יקרה אם יפטרו אותי? או מה יהיה אם לא אצליח להשיג את המטרה?, נוצר מצב שבו המוח מתחיל להתפזר, לאבד מיקוד ולהקדיש אנרגיה רבה מדי לתרחישים שליליים שונים. כיצד פחד מכישלון ... להשיג משהו מביא לתוצאה הפוכה, כי הוא גורם להיווצרות רצונות מנוגדים או ללחץ משתק. האם מחשבות רבות מפריעות לפעולה? אליעד מסביר שמוחו של האדם עסוק תמיד בכמה פעולות בו - זמנית. הוא מדגים את זה באמצעות דוגמה של הליכה ברחוב: האדם ... בדרך. בכל רגע נתון, מוחו עסוק בשאלות כמו: איך לא להיתקל בעמוד?, לאן ללכת עכשיו?, למה בכלל ללכת לשם?, ולמה אני רוצה את זה?. כאשר המוח עסוק בריבוי מחשבות כאלה, כל מחשבה נוספת יוצרת עומס ומגדילה את הסיכון לפגיעה בביצוע הפעולה. ... יצמצמו את העומס המנטלי. האם תמיד יש ניגוד רצונות פנימי? אליעד מציין שלכל אדם יש תמיד כמה מחשבות או רצונות שפועלים בו - זמנית. המוח מבצע באופן מתמיד בדיקה של הרצונות השונים, ופעמים רבות הרצונות האלה מתנגשים. כל פעולה, ...

... של נשים וגברים. מבחינה אבולוציונית ופיזיולוגית, תפקידים אלו התפתחו בצורה טבעית: בעבר, הגברים הם אלו שהלכו לצוד בשל כוחם הפיזי, בעוד שנשים נשארו בבית לגדל את הילדים. מצב זה היה הגיוני לאותה תקופה, אך המוח האנושי התפתח מאז וכעת המצב השתנה, וכך גם התפיסות צריכות להשתנות. מה המשמעות האמיתית של שוויון בין המינים? אליעד מסביר כי כאשר אנו מדברים על שוויון, המשמעות היא ...