סודות המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה שיקרה ... בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר. לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל אתמול, או מחר, ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית ... מקרה ליקרה, זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר. אליעד מבהיר שגם רמות האמינות האלו הן בסופו של דבר רק מחשבות. אין הבדל מהותי ... נוספת שאליעד מדגיש היא שאפילו אם יש לך זיכרון ברור, זה לא אומר שזה באמת קרה. למשל, אפשר לשתול במוחו של אדם זיכרון של משהו שלא באמת התרחש, ותחושת האמינות של הזיכרון הזה תהיה בדיוק כמו של זיכרון אמיתי. ... זמנית. הוא מסביר שאדם רגיל לא מסוגל לחשוב על יש ועל אין באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש משהו, אנחנו חייבים גם להבין שיש ... של יש כדור ועליה אין כדור, לא נוכל לראות אותן יחד בצורה ברורה, אלא רק בתמונה מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך נוצרת המשמעות במוח? בהמשך אליעד מסביר שכדי שתהיה משמעות לדבר מסוים, אנחנו חייבים להשוות אותו לדברים אחרים. כשאדם חושב על שולחן, הוא חייב שיהיו לו נקודות התייחסות נוספות בראש. השולחן מקבל משמעות רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות לחלוטין. כלומר, המשמעות של כל דבר קיימת רק ... בכך שכל מה שאנחנו חושבים ומרגישים הוא בסופו של דבר רק מחשבה. ככל שנהיה מודעים לכך, נפסיק לייחס ודאות מוחלטת למחשבות שלנו ונוכל להתחיל לפקפק בהנחות היסוד שלנו לגבי המציאות. כך ניתן להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי טבע המחשבה והמציאות עצמה. ההכרה בכך שכל זיכרון או מחשבה הם רק אפשרות, ולא מציאות מוחלטת, יכולה לשחרר את האדם מאמונות מגבילות ולאפשר לו להגיע לתפיסה רחבה יותר של האמת. האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית? מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת משמעות במוח? האם כל מחשבה היא רק אמונה? האם הזיכרון תמיד אמיתי?

... או רעיונות שמעוררים אצלו ספק או אי - ודאות. לפי אליעד כהן, תחושת אי - נוחות זו נוצרת בגלל שהמוח מזהה שיש כמה אפשרויות לפרש או להבין את הדברים שנאמרים. כל פעם שמופיעה מילה או משפט שיש בהם ספק ... תחושת אי - נוחות כאשר מופיע ספק בשיחה? ההסבר שמספק אליעד לתחושת חוסר הנוחות או הלחץ שנוצר בשיחה הוא שהמוח מזהה יותר מאפשרות אחת לפירוש או פעולה. במצב שבו קיימת רק אפשרות אחת ברורה לפעולה או פרשנות, לא היה ... את המשפט הזה?, האם יכולתי להגיב אחרת?, איזו משמעות אלטרנטיבית הייתה למשפט ששמעתי?. בעזרת ניתוחים חוזרים ונשנים של שיחות, המוח מתרגל לזהות באופן אוטומטי מבנים ודפוסים בשיחות עתידיות, וכך נוצרת שליטה טובה יותר בזמן אמת. מה הקשר בין ניתוח שיחות לבין יכולת לנהל שיחה מוצלחת? הסיבה ליעילות של ניתוח שיחות בדיעבד, לפי אליעד, היא שהמוח פועל במבנים קבועים ובתבניות. כאשר אדם מתרגל לנתח שיחות שהוא כבר ניהל, הוא בעצם יוצר במוחו מאגר של תבניות מוכרות. לדוגמה, שחקני שחמט אינם מנתחים כל מהלך בנפרד, אלא מסתמכים על תבניות ואימגים שהם מכירים ...

הכל אפשרי, אפשר להשיג הכל, לא תמיד יש חיסרון, להשיג אושר מוחלט, האם יש אושר מוחלט? האם אפשר להיות מאושר באמת? איך להיות מאושר באמת? האם באמת הכל אפשרי ואפשר להשיג הכל? אליעד כהן מסביר ... מדגיש שיש רובד עמוק יותר: אפשר להגיע למצב שבו לא חווים שום חיסרון ושום מגבלה כלל, מצב של אושר מוחלט, שבו אין רצון שמשהו יהיה אחרת מכפי שהוא. הוא מסביר שמצב זה אפשרי משום שהחוויה של החיסרון או של ... מנוגדים, הוא למעשה יגיע למצב שאין בו חיסרון כלל. האם אפשר להיות מאושר באמת? אליעד מתאר מצב של אושר מוחלט כאחד שבו אין כלל תחושת חיסרון. הוא מדגים שאם לאדם יש רצון להשיג דבר מסוים, והדבר הזה מושג, האדם ... של 9.5 מתוך 10, הוא ירגיש הקלה משמעותית כאשר ישיג את המטרה של הישרדות, אך עדיין לא מדובר בסיפוק מוחלט. האם חופש מוחלט הוא בהכרח דבר טוב? אליעד מדגיש שחופש מוחלט יכול להיות גם מגבלה, מכיוון שהוא מונע מהאדם להרגיש רגשות חזקים במיוחד. כשהאדם לא מחויב לשום רצון בצורה מוחלטת, הוא מאבד גם את היכולת להתרגש באופן משמעותי כאשר הרצון מתמלא. מצד שני, אדם שכן מחויב לחלוטין למטרה מסוימת ... רבה כשהיא מושגת, אך באותו הזמן הוא גם סובל בצורה משמעותית כשהמטרה לא מתמלאת. אליעד מסביר שיש כאן דילמה, ושהמוח האנושי כל הזמן נע בין שני הקצוות הללו. איך אפשר לצאת מהלופ של הרצון והחיסרון? אליעד אומר שאפשר לצאת מהלופ של החיסרון והרצון באמצעות הבנה עמוקה של ההנחות היסודיות במוח האנושי. הוא מסביר שכל מה שאנחנו תופסים כמושלם או לא מושלם נובע מהשוואה לדברים אחרים. לדוגמה, כשמסתכלים על קיר, עצם ההבנה שזה קיר נובעת מזה שהוא שונה מכל דבר אחר. כך המוח יוצר כל הזמן הבחנות והבדלים שמולידים תחושת חיסרון. אם אדם יחקור לעומק את ההנחה שיש הבדל בין משהו ללא ... האלו ובכך להפסיק לחוות חיסרון. מה יקרה אם נגיע למצב שבו לא יודעים כלום? אליעד מתאר מצב של ידיעה מוחלטת שבו אדם מגיע להבנה אמיתית ועמוקה שהוא לא יודע כלום - אפילו לא יודע שהוא לא יודע. זה מצב ... נשאר בה רשימו - רושם או סימן שהיה משהו. באופן דומה, גם כשאדם חוזר ממצב של אי - ידיעה מוחלטת לתודעה רגילה, הוא לא בהכרח זוכר או מודע לאותו מצב, אך הוא עדיין מושפע ממנו ברמה עמוקה. האם קיימת דרך לאושר מוחלט ללא חיסרון? אליעד מדגיש שמצד אחד, המוח תמיד מחפש משהו אחר כי הוא מזהה חיסרון בכל דבר. מצד שני, המוח גם לא מאמין ב - 100% שתמיד יהיה חיסרון, כי אם היה מאמין בכך באופן מוחלט, לא היה שום מניע לעשות פעולה כלשהי. לכן הוא מתאר מצב שבו אדם כל הזמן נע בין שני הקצוות האלו: מצד אחד הוא מקווה שפעולה כלשהי תביא לו סיפוק מוחלט, ומצד שני הוא מניח שבסופו של דבר תמיד יישאר חיסרון כלשהו. הפתרון לכך הוא לחקור את המחשבה הבסיסית שאומרת שיש הבדל בין מושלם ללא מושלם, ולבדוק אם באמת חייבים לקבל את ההבדל הזה כאמת מוחלטת. האם אפשר להגיע למצב שבו אין משמעות להבדלים? אליעד מסביר שהדרך אל מצב של אושר מוחלט עוברת דרך היכולת להפסיק לראות את ההבדלים באופן מוחלט. במצב כזה, האדם כבר לא יחווה שום צורך לשנות או להשיג משהו, כי לא תהיה לו תחושה של חיסרון. ... שהוא במצב הזה. בסיכום, אליעד כהן מתאר מסלול עמוק של חקירה פנימית שבו האדם יכול להגיע למצב של ביטול מוחלט של כל ההבדלים, ועל ידי כך להשיג מצב של אושר מוחלט שבו הוא לא חווה יותר שום חיסרון. עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר במצב מורכב מאוד שמצריך הבנה עמוקה ... מנגנון התפיסה והחשיבה האנושית. האם באמת הכל אפשרי? איך להיות מאושר באמת? האם אפשר לחיות בלי חיסרון? מהו אושר מוחלט? איך להיפטר מתחושת חיסרון?

... או מספרי כרטיס אשראי. הוא מסביר שלפעמים הצגה של המספר בחלוקה מסוימת (כמו לומר 710 במקום 7-1-0) מקלה על המוח להבין ולזכור את המספר. באופן דומה, הצגת מחירים יכולה להתבצע באופן שיקל על הלקוח לעבד את המספר ולהבין מיד ...

... אליעד מסביר שהמילה אמון מגיעה מהמילה אמן - כלומר, אמת. לתת אמון פירושו לחשוב שהדברים שאומרים לך הם אמת מוחלטת או מחויבת. המשמעות היא שאדם נותן אמון כאשר הוא מרגיש שהצד השני לא ישקר לו, וכאשר הוא מאמין שמה ... את העבודה בעקבות הפרת אמון, הוא לרוב מבטא רצון לפיצוי או לתיקון. אם הוא באמת היה מאבד אמון באופן מוחלט, הוא פשוט היה מפסיק את העבודה ללא דיבורים נוספים. בקשה כזו היא ביטוי לכך שהוא מעוניין בפיצוי כלשהו, ובאמצעות ... לשקם את האמון. לסיכום, איך אמון נוצר ונבנה מחדש? אמון הוא תוצאה של תפיסת האדם את דברי האחר כאמת מוחלטת. הוא נבנה בהדרגה דרך פעולות חוזרות ונפגע כשקורה אירוע שמטיל ספק באמינות. השיקום מתבצע באמצעות זמן, אמפתיה, פיצוי, לקיחת ... של אמונה. עכשיו אמונה נבנית גם מתוך הרגל זאת אומרת אם אתה כל יום תבוא בבוקר ותספק סחורה למישהו המוח שלו בסוף מתחיל לחשוב שזה כמו שאתה מאמין שמחר השמש תזרח אם כל יום אתה תעשה פעולה מסוימת המוח כאילו יגיד כנראה שזה יקרה, אוקי או במילים אחרות הלקוח נותן אמון בספק לצורך העניין במקרה הספציפי הזה נותן ... אומרת לדוגמה עכשיו בא נעשה את זה יותר נרחיב, נגיד שאתה תבוא בבוקר ואתה תגיד לו בוקר טוב איך המוח עובד אני אסביר איך המוח עובד, נניח אתה תבוא בבוקר תגיד לו בוקר טוב ועכשיו אם כשאתה תגיד לו בוקר טוב זה יעשה לו ... שהגיוני שתפשל גם על בסיס של כמה עד עכשיו אתה עמדת בהסכם וכל שזה יותר פעמים עמדת בהסכם אז במוח שלו יש לו הוא מתחיל להאמין הוא מתרגל לחשוב שזה קרה אבל גם מעוד דברים מסביב, זאת אומרת אם ... חשד. אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי השאלה כמה נזק נגרם לו אם נגרם לו נזק גדול אז בעצם המוח נכנסה לו מחשבה שאומרת זה הבן אדם הזה עושה לי רע אז הבן אדם הזה עושה לי רע ממילא ... יותר תהיה הפרת אמון מאשר אם אתה לא תעמוד במילה שלך ולא נגרם לו הרבה נזק כי צרב לו במוח מחשבה שאומרת הוא עשה לי רע זה בעצם במילים אחרות הוא זר הוא רחוק אני לא יכול לתת בו ... 6 אם זה יהיה מספיק 2 בסוף לא תדע שאפילו היה בהתחלה 6 תגיד זה תמיד היה 2. ככה המוח עובד כי זאת רק אמונה. ש: כן אבל פה אני חושב יש חלקים שזה יותר מורכב, למה כי אתה ... אליעד: בסדר תקשיב רע אז בהתחלה הוא יספור יותר הוא יראה שלא דופקים אותו וזהו, האם הוא יאמין באופן מוחלט לא לעולם זה לא יהיה מוחלט תמיד הוא יחשוב שדופקים אותו אולי תמיד הוא גם יחשוב שדופקים אותו אבל זה ככה זה אבל מי החליט שהוא גם צריך לתת אמון מוחלט למה זה ברמה שהוא רוצה להפסיק את העבודה. אני אגיד לך עוד משהו אם מישהו אומר שהוא רוצה להפסיק ...

... והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם לגבי המקום, שעל האדם לחקור מהו המקום? ומהי מהותו? ומה יוצר ... שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם להסתכל על משהו כלשהו שהוא ישנו, ולשאול את עצמו באמת, האם באמת ... ידי זה שהאדם מתבונן באמת, אל תוך מהות היש והאין, ומתבונן באמת, היינו שהאדם באמת חווה ספק ושאלה אמיתית ומוחשית לגבי היש והאין, על ידי זה האדם מגלה את האמת שהכל אחד, ויוצא מהמקום ומהזמן. ושאלה היא אמיתית, כאשר ... שהיא השורש של כל האמונות כולן. ואיך יעקור האדם את האמונה בנפרדות של היש והאין? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. כי המוחלטות, שורפת את הנפרדות של היש והאין. כי קיומה של הנפרדות, הוא לא מוחלט, אלא הוא רק החוויה האישית של האדם. ועל ידי זה שהאדם שונא את הספקות, ואוהב את הידיעה המוחלטת, על ידי זה האדם זוכה לראות את האמת, שהכל אחד באמת, ושהיש והאין מאוחדים. ואז האדם חווה את הנפרדות ...

מהות וצורה, איך המוח חושב? מה זה מהות? מה זה צורה? ההגדרה של מהות, ההגדרה של צורה, צורה מוחלטת, מהות מוחלטת, מהי מהות? מהי צורה? מהות לא משתנה, צורה תמיד משתנה מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך המוח משתמש בהן? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק ומפורט את ההבדל בין שני מושגים מרכזיים בחשיבה: מהות וצורה. על פי אליעד, הבנת מושגים אלו חיונית להבנת אופן פעולתו של המוח האנושי והאופן שבו אנחנו חושבים, תופסים ומגדירים את העולם שסביבנו. מה זה מהות ומה זה צורה? אליעד מגדיר מהות ... היא הבסיס הקבוע והבלתי משתנה של הדברים. מנגד, צורה היא הדבר שמשתנה כל הזמן, וכמעט בלתי אפשרי למצוא צורה מוחלטת שאינה משתנה כלל. לדוגמה, כשאנו מדברים על כיסא מסוים, המהות שלו תהיה עצם היותו כיסא, בעוד הצורה שלו היא ... ומקום יישאר זהה בשתי נקודות שונות. האם אפשר לחשוב רק דרך מהות או רק דרך צורה? אליעד מסביר שאם המוח היה חושב רק באמצעות המהות, הוא לא היה יכול להבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר, כי מבחינת המהות הכל אותו דבר. הכל אחד. מנגד, אם היה חושב רק באמצעות צורה מוחלטת (כלומר כל דבר במקום ובזמן מדויק), המוח לא היה יכול לראות קשר בין שום דבר לשום דבר, כי כל נקודה בזמן ובמרחב היא ייחודית ולא חוזרת על עצמה. לכן, בפועל המוח עובד באמצעות מהות יחסית וצורה יחסית. לדוגמה, אנו מגדירים מהות יחסית של כיסא כדי להתייחס אליו כמשהו קבוע, והצורה היחסית היא למשל המקום שבו הוא נמצא כרגע. ככה המוח מאפשר לנו לתקשר ולהבין את העולם סביבנו. איך דוגמאות מחיי היומיום מסבירות את מהות וצורה? אליעד נותן דוגמאות שונות ... אותו למקום אחר. לכאורה זה אותו מכשיר, אך אם מסתכלים דרך צורת הזמן והמקום, הוא הפך להיות מכשיר אחר. המוח בוחר להניח שזה אותו מכשיר, אחרת לא היה יכול לתפקד. כל רגע היה צורך לבדוק מחדש את הכל מהתחלה. ... אובייקט ממקומות שונים ובזמנים שונים. המחשב לא יכול בוודאות לקבוע שמדובר באותו אובייקט, אלא רק שהאובייקט דומה. כך גם המוח שלנו פועל ומניח דברים דומים כדברים זהים מתוך יעילות. מדוע המוח בוחר להתעלם מחלק מהשינויים? אליעד מסביר שהמוח מתעלם מחלק מהשינויים בצורות, בעיקר משינויי מקום וזמן, כדי לשפר את יעילותו. אם המוח היה בודק כל דבר מחדש כל הזמן, היינו עסוקים רק בבדיקה בלתי פוסקת של כל פרט ופרט ולא יכולנו לתפקד. לכן המוח מניח שחלק מהפרמטרים (כמו מיקום או רגע מדויק) הם זניחים ולא משמעותיים. למה לפעמים המוח כן מתייחס למקום ולזמן? אליעד נותן דוגמה שבה המקום והזמן הופכים להיות משמעותיים מאוד: לדוגמה, כאשר מאבדים מטבע של ... בהורדה של אגורה מחשבון הבנק, ואירוע זה קורה מיליון פעמים ביום למיליוני אנשים, האגורה פתאום הופכת למשמעותית מאוד. כך המוח מחליט בהתאם להקשר האם שינוי קטן כמו מקום או זמן הופך למשמעותי או לא. האם קיימת מהות או צורה מוחלטת לחלוטין? אליעד מסכם שלא קיימת צורה מוחלטת לחלוטין שניתן להגדירה, כי צורה מוחלטת לא יכולה להיות דומה לשום דבר אחר. אותו דבר גם לגבי מהות מוחלטת, היא אינה ניתנת להגדרה מפני שאם יש לה משהו שדומה למשהו אחר, היא אינה מוחלטת. בסופו של דבר, המוח נע בין שני הקצוות האלה, בין המהות שאינה משתנה והצורה שמשתנה תמיד, וכך מתאפשרת לנו התפיסה וההבנה של העולם. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך המוח חושב? מהי מהות מוחלטת? מהי צורה מוחלטת? האם צורה תמיד משתנה? למה המוח מתעלם משינויים קטנים? למה המקום והזמן חשובים לתפיסה?

... יעמיק את התחושה השלילית שלו ויגרום לו להרגיש עוד יותר גרוע. אליעד מדגיש שהגישה הזו לא תמיד עובדת בצורה מוחלטת, מפני שתחושת האושר המזויפת עלולה גם להעמיק את תחושת הכאב והאכזבה, אם האדם לא באמת מצליח להתחבר רגשית למה ... של Fake it till you make it מבחינה פסיכולוגית? הסיבה שפעולות חיצוניות משפיעות לפעמים על ההרגשה הפנימית נעוצה בכך שהמוח האנושי מתפקד לפי התניות ואמונות פנימיות. לדוגמה, אם אדם רוצה לחוש כמו חתול, הוא יכול להתנהג כמו חתול - ... פעולות שחתול מבצע. ההתנהגות החיצונית הזאת יכולה להוביל אותו לחוות, לפחות זמנית, תחושה קרובה יותר לחווייתו של חתול, מפני שהמוח מנסה להתאים את עצמו לחוויה החיצונית. אך אליעד מדגיש שיש גבול ברור: ההתנהגות החיצונית לבדה לא תהפוך את האדם ... על מחשבות חיוביות באופן שיטתי. הן יכולות לגרום לאדם להאמין בדברים חדשים, כמו להאמין שהוא חכם, מוצלח או מאושר. המוח האנושי פועל לפי אמונות, וככל שאדם חוזר על אמונה מסוימת יותר פעמים, כך היא הופכת למציאותית יותר עבורו. אך חשוב להבין שגם כאן יש מגבלות: אמונה אינה יכולה לשנות את המציאות באופן מוחלט. ככל שהאדם ינסה לחזור על מחשבה חיובית או דמיון מסוים, עדיין יישאר פער בין המציאות לבין התפיסה שלו, וזה ... הבנה שהן יכולות לעזור לשיפור מצבי רוח, מוטיבציה או ביטחון עצמי באופן זמני או חלקי, אך לעולם לא כתחליף מוחלט למציאות עצמה. השימוש המועיל ביותר בשיטות אלו הוא כאשר האדם מודע היטב לכך שהוא משתמש בטכניקה, ולא מתכחש למציאות ...

מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? איך המוח מבדיל? להבדיל בין יש לאין, אין הבדל בין יש לאין, מה זה מהות? אין מוחלט, יש מוחלט, מה זה צורה? אחדות ההפכים מה ההבדל בין יש לאין ואיך המוח תופס אותם? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה את ההבדל בין יש ואין, תוך שהוא מנתח כיצד המוח האנושי מבדיל ביניהם ואיך נוצרת התפיסה של המושגים האלה. נקודת הפתיחה של ההרצאה היא שהאדם מתקשה להבין מהו בדיוק אין, כיוון שהמוח תמיד חושב במונחים של יש. כדי להבין זאת, אליעד מביא דוגמאות רבות הממחישות כיצד המוח מתמודד עם ההפכים האלו. מהו יש מוחלט ומהו אין מוחלט? יש מוחלט, על פי אליעד, הוא דבר שקיים באופן מוחלט, שאין אפשרות שלא יהיה קיים. הוא לא יכול להיות לא קיים בשום אופן או תנאי. מנגד, אין מוחלט הוא בדיוק ההפך: משהו שאין אפשרות שיהיה קיים בשום תנאי. שני מושגים אלו, לפי אליעד, לא באמת נתפסים על ידי האדם, מכיוון שהמוח האנושי יכול לתפוס רק דברים באופן יחסי, כלומר, רק דברים שניתן להגדיר אותם ביחס לדברים אחרים. אליעד מסביר שהיש המוחלט והאין המוחלט הם למעשה אותו הדבר מנקודת המבט של המוח האנושי, מכיוון ששניהם לא מוגדרים ואי אפשר לתפוס אותם בשום צורה ישירה. מדוע לא ניתן לתפוס את האין באופן ... לחלל ריק, הוא למעשה תופס אותו כיש של ריק, משהו שקיים בצורה מסוימת במחשבתו. התפיסה הזו היא מניפולציה של המוח, כיוון שהמוח תמיד עובד במושגים של יש. כיצד פועלת החשיבה האנושית לגבי הבדל בין דברים? אליעד מביא דוגמה פשוטה: כשאדם נכנס ... כיש פה כיסא. אך באותה מידה, אפשר להסתכל על כך אחרת ולומר אין פה אף אחד שיושב על הכיסא. המוח, לדבריו, מחליף בין תפיסת היש לתפיסת האין בהתאם להקשר. בכל רגע נתון, המוח האנושי עושה אבחנה בין דברים באמצעות הגדרת היש או האין היחסי, אך הוא לא יכול לעשות זאת ללא נקודת ייחוס כלשהי. מדוע יש מוחלט ואין מוחלט לא יכולים להתקיים במציאות? אליעד טוען שיש מוחלט אינו יכול להתקיים מכיוון שאם היה קיים, הוא היה הדבר היחיד שהיה קיים, ואז לא היה שום דבר אחר. באותו אופן, אין מוחלט גם הוא בלתי אפשרי, כי כל אין נתפס תמיד ביחס ליש כלשהו. כל מה שאדם תופס הוא תמיד יחסי. אין דרך לתפוס משהו בצורה מוחלטת ללא הקשר יחסי למשהו אחר. לכן, לדבריו, יש מוחלט ואין מוחלט הם למעשה אותו הדבר - דבר שאינו נתפס ואינו מוגדר במציאות הנתפסת. איך אפשר להבין מהות ללא צורה ומקום? ... גם אין יכולת להבדיל בין דברים שונים כמו כיסאות או צבעים, כי הכל הופך להיות אחד וללא הגדרות ברורות. המוח שלנו תמיד תופס דברים דרך מסגרות של מקום וזמן, ולכן כשהמסגרות הללו נעלמות, כל ההבדלים בין היש לאין, ובין ... דברים שונים לכאורה. בהסתכלות זו, אפשר להבין את העולם כתפיסה אחת אחידה ולראות שכל ההבדלים הם יחסיים בלבד ולא מוחלטים. לסיכום, ההרצאה עוסקת בצורה עמוקה בשאלה כיצד המוח האנושי מבין ומבדיל בין יש לאין, מדוע לא ניתן לתפוס באופן מוחלט את המושגים הללו, וכיצד ניתן להגיע לתפיסת המהות האמיתית של המציאות, שבה כל ההבדלים מתמוססים לאחדות אחת. מה זה יש מוחלט? איך המוח מבדיל בין יש לאין? מה ההבדל בין יש ואין? מהי אחדות ההפכים? איך להבין מהות ללא צורה?

תהליך למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק? איך מתרחש תהליך הלמידה במוח? כדי להבין לעומק מהו תהליך למידה, צריך להבין תחילה את מהות השינוי. כל למידה היא בעצם מעבר ממצב של ... של ידיעה, אך כיצד בדיוק מתרחש השינוי הזה? אליעד כהן מעלה את השאלה המרכזית: איך ממקום של חוסר ידע מוחלט מגיעים לידיעה? התהליך, לדבריו, הוא שינוי שצריך להבין אותו עד הסוף, ובשביל להבין את השינוי, ראשית יש לבדוק היטב ... מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם לומד עובדה כמו השנה היא 2024, הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של אמונה. מהי רמת הידיעה המוחלטת? אליעד מבחין בין שתי פרספקטיבות: הראשונה היא פרספקטיבה יחסית, שבה אנו מקבלים את מושג הלמידה כעובדה קיימת וברורה. השנייה היא פרספקטיבה של אמת מוחלטת, שבה אנו מטילים ספק בעצם המושגים של יודע ולא יודע. הוא מסביר כי מפרספקטיבה מוחלטת, כל מושגי הידיעה והלמידה מוטלים בספק. לכן, אם האדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה כיצד מתבצעת למידה, עליו להטיל ספק מוחלט בנקודות היסוד של השאלה עצמה: האם באמת היה מצב של אי - ידיעה, והאם באמת התרחש מעבר לידיעה? איך ... שאתה זוכר זו רק תחושה או זיכרון מעוות? לכן, כל הטענות על תהליך למידה חייבות להיות מבוססות על ודאות מוחלטת, אחרת הן בעצמן סוג של אמונה. מהו הקושי האמיתי בהבנת תהליך הלמידה? אליעד מציין כי הקושי העיקרי בהבנת תהליך ... ספק בכל ההנחות הבסיסיות לגבי ידיעה ואי - ידיעה, ולבדוק לעומק את הוודאות שלו לגבי כל פרט בתהליך. איך המוח לומד? מהי למידה? איך להטיל ספק? מהי ידיעה? האם אפשר לדעת משהו בוודאות? האם ידיעה היא אמונה? איך המוח חושב?