להבדיל בין הבדלה לבין העדר הבדלה, נפרדות ואחדות הם אחד
מה ההבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל?
אליעד כהן מסביר את המושגים "הבדלה" ו"העדר הבדלה", ואת החשיבות בהבנת ההבדל בין שניהם. על פי אליעד, האדם בדרך כלל חווה את המציאות באופן שבו הוא יוצר הבחנות, כלומר, מבדיל בין דברים שונים. הוא מדגים מצב שבו האדם עושה הבחנה בין "להבדיל" לבין "לא להבדיל", ומסביר שבעומק התודעה, כאשר מגיעים לתובנה שלמה, ההבדלים האלה מאבדים את המשמעות שלהם.
לדוגמה, אליעד אומר שברמה הגבוהה ביותר של ההבנה, אין הבדל אמיתי בין אדם שמבדיל לבין אדם שלא מבדיל, כי שניהם הופכים להיות דבר אחד. כאשר אדם מגיע לשלמות של ההבנה, אז גם הפעולה של להבדיל וגם הפעולה של לא להבדיל, נתפסות אצלו כאותו הדבר בדיוק.
איך אפשר לחוות הבדלה ואחדות בו זמנית?
אליעד מבהיר, כי בדרך כלל האדם תופס את המציאות בשני מצבים מנוגדים: או שהוא רואה הבדלים ונפרדות בין דברים ("זה טוב, זה רע"), או שהוא מגיע להבנה שאין כלל הבדלים ("הכל טוב" או "הכל רע"). אך כאשר האדם מגיע למצב של שלמות התודעה, הוא חווה בו זמנית גם את ההבדלה וגם את העדר ההבדלה, כלומר, גם את הנפרדות וגם את האחדות יחד.
הוא מסביר שאם אדם נמצא בתודעה מלאה ושלמה, אז אין עבורו הבדל בין "טוב" ל"רע", כי התודעה שלו מסוגלת לראות שכל דבר הוא גם טוב וגם רע בו זמנית. כלומר, מבחינתו "הכל טוב" ו"הכל רע" הם אותה החוויה בדיוק. ההבחנה נעלמת, והכל הופך להיות אחד.
מה המשמעות של נפרדות ואחדות?
לפי אליעד, הנושא של נפרדות ואחדות הוא בעצם אותה מהות. המשמעות היא שהאדם הרגיל תופס נפרדות בתור "הבדלים" או "ניגודים" בין דברים שונים, בעוד שהאדם שמגיע להבנה המוחלטת מבין שהנפרדות עצמה היא ביטוי של האחדות. במילים אחרות, הוא רואה שאין באמת הבדל מהותי בין להיות בנפרדות לבין להיות באחדות, כי הנפרדות עצמה היא חלק בלתי נפרד מהאחדות הגדולה.
אליעד נותן כדוגמה את המציאות היומיומית: אדם אחד יכול להסתכל על אירועים מסוימים כטובים ועל אירועים אחרים כרעים, אך כאשר הוא מגיע להבנה עמוקה ושלמה יותר, הוא מבין שלמעשה "טוב" ו"רע" הם בעצם היבטים שונים של אותה תופעה, ולכן אין ביניהם באמת הבדל מהותי.
כיצד אפשר להגיע למצב שבו אין הבדל בין הבדלה להעדר הבדלה?
אליעד מדגיש שהדרך להגיע להבנה הזו, היא על ידי חקירה עצמית של ההנחות הבסיסיות של האדם לגבי המציאות. כאשר אדם מתחיל לשאול את עצמו שאלות עמוקות, כמו "מה זה טוב ומה זה רע?" או "למה אני חושב שיש הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל?", אז לאט לאט ההבחנות מתחילות להתמוסס. הוא מגיע להבנה עמוקה שההבדלים הם רק תפיסות שנמצאות בתוך התודעה שלו, אך הן לא באמת קיימות במציאות באופן מוחלט.
המצב הזה מתואר על ידי אליעד כתודעה של שלמות: מצב שבו כל ההבדלים בין דבר אחד לדבר אחר מתבטלים, והכל הופך לאחד באופן מוחלט. במצב זה, לאדם אין בעיה לחיות בעולם של נפרדות - כי הוא יודע שגם הנפרדות עצמה היא ביטוי של האחדות. הוא רואה את השניים כאותו הדבר בדיוק.
למה הכוונה כאשר אומרים "הכל טוב" ו"הכל רע"?
אליעד מסביר שגם כאשר אדם אומר "הכל טוב" או "הכל רע", הוא עדיין נמצא במצב של הבדלה, כי הוא יוצר הבחנה בין "טוב" לבין "רע". רק כאשר הוא מסוגל לראות את "הכל טוב" ו"הכל רע" כאותו דבר, בלי ליצור הפרדה ביניהם, הוא באמת מגיע למצב של אחדות אמיתית.
במצב כזה, גם האמירות "הכל טוב" או "הכל רע" מאבדות את משמעותן המקורית, כי האדם לא מרגיש יותר צורך להגדיר את המציאות. הכל הופך להיות עבורו דבר אחד, ללא צורך בהגדרה או בהבחנה.
אליעד מוסיף, כי זוהי התובנה העמוקה ביותר שאליה אדם יכול להגיע: לראות שהניגודים הם בעצם אותה מהות. הוא מסביר שזו המשמעות האמיתית של שלמות - היכולת לחיות בהבנה מלאה של ההבדלים ובאותו זמן גם בהבנה מלאה של העדר ההבדלים.
אליעד כהן מסביר את המושגים "הבדלה" ו"העדר הבדלה", ואת החשיבות בהבנת ההבדל בין שניהם. על פי אליעד, האדם בדרך כלל חווה את המציאות באופן שבו הוא יוצר הבחנות, כלומר, מבדיל בין דברים שונים. הוא מדגים מצב שבו האדם עושה הבחנה בין "להבדיל" לבין "לא להבדיל", ומסביר שבעומק התודעה, כאשר מגיעים לתובנה שלמה, ההבדלים האלה מאבדים את המשמעות שלהם.
לדוגמה, אליעד אומר שברמה הגבוהה ביותר של ההבנה, אין הבדל אמיתי בין אדם שמבדיל לבין אדם שלא מבדיל, כי שניהם הופכים להיות דבר אחד. כאשר אדם מגיע לשלמות של ההבנה, אז גם הפעולה של להבדיל וגם הפעולה של לא להבדיל, נתפסות אצלו כאותו הדבר בדיוק.
איך אפשר לחוות הבדלה ואחדות בו זמנית?
אליעד מבהיר, כי בדרך כלל האדם תופס את המציאות בשני מצבים מנוגדים: או שהוא רואה הבדלים ונפרדות בין דברים ("זה טוב, זה רע"), או שהוא מגיע להבנה שאין כלל הבדלים ("הכל טוב" או "הכל רע"). אך כאשר האדם מגיע למצב של שלמות התודעה, הוא חווה בו זמנית גם את ההבדלה וגם את העדר ההבדלה, כלומר, גם את הנפרדות וגם את האחדות יחד.
הוא מסביר שאם אדם נמצא בתודעה מלאה ושלמה, אז אין עבורו הבדל בין "טוב" ל"רע", כי התודעה שלו מסוגלת לראות שכל דבר הוא גם טוב וגם רע בו זמנית. כלומר, מבחינתו "הכל טוב" ו"הכל רע" הם אותה החוויה בדיוק. ההבחנה נעלמת, והכל הופך להיות אחד.
מה המשמעות של נפרדות ואחדות?
לפי אליעד, הנושא של נפרדות ואחדות הוא בעצם אותה מהות. המשמעות היא שהאדם הרגיל תופס נפרדות בתור "הבדלים" או "ניגודים" בין דברים שונים, בעוד שהאדם שמגיע להבנה המוחלטת מבין שהנפרדות עצמה היא ביטוי של האחדות. במילים אחרות, הוא רואה שאין באמת הבדל מהותי בין להיות בנפרדות לבין להיות באחדות, כי הנפרדות עצמה היא חלק בלתי נפרד מהאחדות הגדולה.
אליעד נותן כדוגמה את המציאות היומיומית: אדם אחד יכול להסתכל על אירועים מסוימים כטובים ועל אירועים אחרים כרעים, אך כאשר הוא מגיע להבנה עמוקה ושלמה יותר, הוא מבין שלמעשה "טוב" ו"רע" הם בעצם היבטים שונים של אותה תופעה, ולכן אין ביניהם באמת הבדל מהותי.
כיצד אפשר להגיע למצב שבו אין הבדל בין הבדלה להעדר הבדלה?
אליעד מדגיש שהדרך להגיע להבנה הזו, היא על ידי חקירה עצמית של ההנחות הבסיסיות של האדם לגבי המציאות. כאשר אדם מתחיל לשאול את עצמו שאלות עמוקות, כמו "מה זה טוב ומה זה רע?" או "למה אני חושב שיש הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל?", אז לאט לאט ההבחנות מתחילות להתמוסס. הוא מגיע להבנה עמוקה שההבדלים הם רק תפיסות שנמצאות בתוך התודעה שלו, אך הן לא באמת קיימות במציאות באופן מוחלט.
המצב הזה מתואר על ידי אליעד כתודעה של שלמות: מצב שבו כל ההבדלים בין דבר אחד לדבר אחר מתבטלים, והכל הופך לאחד באופן מוחלט. במצב זה, לאדם אין בעיה לחיות בעולם של נפרדות - כי הוא יודע שגם הנפרדות עצמה היא ביטוי של האחדות. הוא רואה את השניים כאותו הדבר בדיוק.
למה הכוונה כאשר אומרים "הכל טוב" ו"הכל רע"?
אליעד מסביר שגם כאשר אדם אומר "הכל טוב" או "הכל רע", הוא עדיין נמצא במצב של הבדלה, כי הוא יוצר הבחנה בין "טוב" לבין "רע". רק כאשר הוא מסוגל לראות את "הכל טוב" ו"הכל רע" כאותו דבר, בלי ליצור הפרדה ביניהם, הוא באמת מגיע למצב של אחדות אמיתית.
במצב כזה, גם האמירות "הכל טוב" או "הכל רע" מאבדות את משמעותן המקורית, כי האדם לא מרגיש יותר צורך להגדיר את המציאות. הכל הופך להיות עבורו דבר אחד, ללא צורך בהגדרה או בהבחנה.
אליעד מוסיף, כי זוהי התובנה העמוקה ביותר שאליה אדם יכול להגיע: לראות שהניגודים הם בעצם אותה מהות. הוא מסביר שזו המשמעות האמיתית של שלמות - היכולת לחיות בהבנה מלאה של ההבדלים ובאותו זמן גם בהבנה מלאה של העדר ההבדלים.
- מה זה נפרדות ואחדות?
- מה ההבדל בין להבדיל ללא להבדיל?
- איך להגיע לתודעה של אחדות?
- מה המשמעות של "הכל טוב" ו"הכל רע"?
- איך להבין שהבדלים הם אשליה?