... ההבדל הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות
בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל. ההבדל השלישי: אלוהים מקיף דברים שאין להם תכלית או גבול. ההבדל ... נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות
בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי. בהבדל השני, אלוהים יודע כל דבר עוד לפני שהוא קיים, ולאו דווקא אפילו כפוטנציאל. ... בהם מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות
בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא יודע פרטים שונים (למשל, כסא ושולחן), אך מנקודת המבט שלו, אין הפרדה אמיתית בין הידיעות. מבחינה אנושית, אם יודעים ... או שלושה מצבים. אבל הרעיון האלוהי מתאר
ידיעה אחת שמכילה בבת אחת גם את ריבוי הפרטים וגם את האחדות המוחלטת שלהם. בציטוט נאמר במדעו האחד, יודע ידיעות רבות, ואין ריבוי במדעו. במבט רגיל זו סתירה - או שיש הרבה ידיעות או שיש רק
ידיעה אחת. אך הרעיון האלוהי, כפי שמוצג, משלב הרבה ואחד בלי סתירה. הרבה מקשרים זאת למונח השכל הנקנה, שפירושו לרכוש תפיסה שלפיה בכל ידיעה בודדת כלולות כל ... אבל הדבר נשאר אפשרי או אין הבדל בין ריבוי
לידיעה אחת משקפים חשיבה מעל ההיגיון האנושי הרגיל. זוהי נקודת מפגש עם אינסוף, עם חוסר גבול, ועם מצב שבו זמן ופוטנציאל אינם מוגדרים באותו אופן שאנו מכירים. כאשר ... רבות, ואין ריבוי במדעו. במדעו האחד -
בידיעה אחת, הוא יודע הרבה דברים בלי שהוא יודע הרבה דברים. הוא בבת אחת יודע הרבה דברים שונים, ואין ריבוי במדעו. רבי נחמן לא אמר שאלוהים יודע רק דבר אחד, הוא אומר דבר והיפוכו.
בידיעה אחת יודע הרבה דברים, בלי שהוא יודע הרבה דברים, כאילו הוא יודע דבר אחד. אני יודע שפה יש כסא, ופה יש שולחן, אני יודע שני דברים שונים, ובו בזמן אני יודע ... אחד. רבי נחמן דיבר על השכל הנקנה, שאמר
שבידיעה אחת אתה יודע את כל הידיעות. מדעו זה להיות, אז ישות והוא זה דברים שונים, אבל בעצם הוא אחד. במדעו הכוונה להוויתו. ישותו היא שבהוויה אחת הוא ישויות שונות ... רק אחד. מהו השכל הנקנה? לדעת את כל הדברים
בידיעה אחת, זה השכל הנקנה. אני למשל יודע שיש פה שולחן, ואני יודע להבדיל בין השולחן לבינך, אני יודע שיש פה שולחן, ואני יודע שאתה פה, כמה דברים אני יודע? שניים. ...