האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש?

אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה עמוקה ויסודית על מושג הבחירה החופשית, ומסביר באופן מפורט האם בכלל קיימת בחירה כזאת, ואם כן, מה משמעותה האמיתית. הוא מתאר את הבחירה החופשית כתהליך: כאשר אדם עושה פעולה כלשהי, לפניה הוא רוצה לבצע אותה, ולכאורה זה מעיד על כך שבחר בה. אלא שכאן מתחילה הבעיה - למה בכלל האדם רצה לעשות את אותה פעולה ולא פעולה אחרת?

מה המשמעות של סיבה הכרחית וסיבה אפשרית?

כדי להבין לעומק את מושג הבחירה, אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות שקיימות עבור כל דבר שקורה:

• או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה.
• או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין.

הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, אלא נאלץ לבצע את הפעולה. לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא מתלבט אם לעשות משהו או לא, ובסוף הוא מחליט כן לעשות - עדיין, אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית.

האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית?

מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא "בחר" לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית.

מהי סיבה שאינה מכריחה והאם היא קיימת?

האפשרות השלישית שאליעד מציג היא סיבה שלא מכריחה באופן מוחלט, אלא רק מאפשרת את קיומו של האירוע. אולם הוא מסביר שהמושג "סיבה לא מכריחה" בעצם זהה לחוסר סיבה מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין.

האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים?

אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או רצון שלו: "למה רציתי דווקא את זה ולא משהו אחר?" וכאן נמצאות שתי האפשרויות:

• או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה.
• או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית.

הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: "האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית?" באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית.

מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת?

אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד שמחייבת את הכל להתרחש בצורה מסוימת, הרי שגם לסיבה זו חייבת להיות סיבה, וכן הלאה עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות.

מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה "העדר סיבה" - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית.

מה צריך האדם לעשות כדי להבין את הבחירה באמת?

אליעד ממליץ לאדם לחקור לעומק כל פעולה שהוא עושה, ולהתבונן היטב בשאלה מדוע הוא עושה דווקא פעולה מסוימת ולא אחרת. עליו לחקור האם הפעולה מוכרחת או מקרית, ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר משמעות.

סיכום מסקנת ההרצאה

לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלת קיומה של הבחירה החופשית, כשהיא מראה באופן שיטתי וברור את הפרדוקס העמוק שקיים במושג הזה. הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית.