מהי האמת, והאם בכלל קיימת אמת אובייקטיבית?

השאלה המרכזית שאליעד עוסק בה היא: "מהי האמת?" או באופן רחב יותר: האם קיימת אמת אובייקטיבית כלשהי? אליעד מסביר שכדי לדון בשאלות על תורת ישראל, או בכלל על כל נושא אחר, חייבים קודם כל להבין מה פירוש המושג "אמת". לדבריו, כדי לדעת האם תורת ישראל היא אמת או שקר, יש להבין קודם כל מהי האמת עצמה.

האם אפשר לחפש משהו שאיננו יודעים מהו?

אליעד מדגיש נקודה חשובה מאוד לגבי חיפוש האמת: איך אפשר לחפש דבר, כאשר איננו יודעים מהו בכלל? לדבריו, האדם נמצא בפרדוקס, כי אם אינך יודע מה אתה מחפש, איך בכלל תוכל למצוא אותו? אליעד מסביר שבמודע האדם באמת אינו יודע מהי האמת, אך אולי בתת - המודע שלו הוא דווקא כן יודע. כך שהחיפוש הוא בעצם ניסיון להעלות למודעות משהו שכבר נמצא בתוכו.

הוא מדגים זאת בכך שכאשר אדם הולך לחפש מידע על תורת ישראל באינטרנט, הוא בעצם מניח מראש שיש משהו שנקרא "אמת". אבל אם הוא לא יודע אפילו את ההגדרה המדויקת של האמת, הוא לא יוכל לזהות אותה גם אם ימצא אותה.

האם תורת ישראל היא אלוהית, ואיך אפשר לבדוק זאת?

אליעד שואל שאלה נוספת: "האם תורת ישראל ניתנה על ידי אלוהים?" אך הוא מבהיר שכדי לענות על שאלה זו, חייבים קודם כל לדעת מה זה "אלוהים", ומה פירוש "ניתנה מאלוהים". הוא נותן דוגמה: אדם הולך לרב ושואל אם התורה היא אמת, והרב אומר שכן. לאחר מכן, אותו אדם שואל אתאיסט שאומר לו ההפך. בכך הוא מדגיש שהאמת היא סובייקטיבית ואיננה אחידה. האמונה באמת של תורת ישראל תלויה, לדבריו, בתפיסת הטוב והרע הסובייקטיבית של האדם.

כיצד אפשר לדעת אם גן עדן הוא טוב או רע?

אליעד משתמש בדוגמה נוספת כדי להסביר את הנושא: אדם שואל אם התורה תוביל אותו לגן עדן. אבל האם הגן עדן הזה הוא טוב או רע בכלל? לדבריו, ייתכן מצב שבו גן עדן הוא דווקא דבר רע עבור האדם, כי מה ש"טוב" הוא עניין סובייקטיבי. הוא מדגים את זה כך שאפילו אם יביאו לאדם דבר שלכאורה הוא טוב בחינם, אותו אדם לא ירצה אותו אם יראה בו משהו רע. בכך הוא ממחיש שההגדרה של טוב ורע היא יחסית וסובייקטיבית.

הוא גם אומר שאם משהו הוא באמת טוב באופן מוחלט, אז בהכרח כולם היו רוצים אותו. עצם העובדה שלא כולם רוצים אותו, או שיש אנשים שמתלבטים, מוכיחה שהטוב והרע הם עניין של תפיסה אישית בלבד.

מהי אמת ומהו שקר, והאם בכלל יש הבדל ביניהם?

לדברי אליעד, כדי לשאול מהי האמת, אדם צריך להניח שיש הבדל בין אמת ושקר. אם אין הבדל בין אמת לשקר, אז אין כלל שאלה מהי האמת. הוא מסביר שכל החיים מבוססים על כך שהאדם מניח שיש אמת ושקר: לדוגמה, האדם לא יכניס יד לאש, כי הוא מאמין באמת שזו אש שתשרוף אותו. אבל אולי כל זה אשליה? אולי אין באמת הבדל בין אש ולא - אש, והכל הוא עניין של תפיסה בלבד?

אליעד מחדד ואומר שגם אם כל בני האדם מרגישים שמשהו מסוים הוא נכון, זה עדיין לא אומר שהדבר הזה אובייקטיבי. יכול להיות שכולם חיים באשליה קולקטיבית או תוכנתו להאמין באשליה מסוימת. זה מוביל אותו למסקנה שאי אפשר להיות בטוחים בשום דבר.

כיצד...