... חושב נכון? האם אתה חושב שאתה מתנהל נכון? האם אתה מאמין בדרך הניהול שלך? האם אתה מאמין בדרך החשיבה שלך? ביקורת עצמית, בקרה ... האם הוא באמת בטוח בדרך שבה הוא מתנהל, ובאיזו מידה הוא משוכנע שדרכו נכונה. אליעד כהן מסביר ... באימון גופני, בדיאטה, ובאמונה דתית. אך השאלה האמיתית איננה אם הדרך נכונה באופן ... ביטחון אמיתי ועמוק בשיטה. אמונה דתית: נניח שאדם מאמין באלוהים, ואז מתרחשים בחייו אירועים שליליים. אם בעקבות אותם ... שהביטחון שלו באמונה עמוק ואמיתי. ניהול עסקי: נניח שאדם מנהל עסק בצורה מסוימת והעסק נקלע לקשיים. האם האדם ממשיך להתנהל בדיוק כפי שהתנהל קודם, או משנה את דרכו? אם הוא משנה את דרך הניהול שלו, הדבר מצביע על כך שמהתחלה לא היה בטוח לחלוטין בנכונות שיטת הניהול שלו. אם הוא מתעקש להמשיך באותה שיטה, הדבר מראה שהוא באמת ... בוחר לעצמו דרך מסוימת שבה הוא מתנהל בתחומים שונים בחיים - זוגיות, עסקים, כושר, תזונה ... היא הדרך הנכונה עבורך. - אמונה דתית: אם אתה מאמין באלוהים וקורה לך משהו רע, האם זה גורם לך להפסיק להאמין, או ... שאתה באמת בטוח באמונה שלך. - ניהול עסק: אם העסק שלך נקלע לקשיים כלכליים, האם אתה משנה את אופן הניהול שלך או ממשיך בדיוק באותה הדרך? אם אתה משנה את שיטת הניהול, סימן שמההתחלה לא היית בטוח לחלוטין שהדרך שלך נכונה. אך אם ...

... להארה רוחנית? האם אני מתנהל נכון? האם קיבלתי החלטה נכונה? ... הם פועלים נכון, אם הם מנהלים את העסק, הזוגיות, או את החיים ... מתאר סיטואציה בה אדם מנהל עסק בצורה מסוימת, אך אינו מרוצה ... פועלים נכון - האם הם מנהלים את העסק נכון, האם הם מנהלים את הזוגיות נכון, האם הם חיים ... מעולם העסקים נניח שאדם מנהל עסק מסוים אך אינו מרוצה מהתוצאות. הוא ... למסקנה שכנראה הוא לא מנהל את העסק בצורה נכונה. לכן, הוא מחליט לשנות גישה ולנהל את העסק בצורה אחרת. בעקבות השינוי העסק ... דבר לא משנה. הוא מאמין שהכל אחד ואין טעם להתרגש מדברים. כתוצאה מכך, ... לראות את התמונה המלאה? אחדות שקרית, האם הגעתי לאחדות? האם אני מואר רוחנית? האם הגעתי אל ... הסקת מסקנות שגויות, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה ...

... אחדות משעממת או לא, הכל אחד ולא משנה, אין שינוי, לחוות את העדר השינוי, לא משנה טוב או רע מה המשמעות של לא משנה ואיך לחוות אותה במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאתו על מושג הלא משנה כתמצית של תפיסת האחדות. לדבריו, החוויה שדבר לא משנה משמעותה שהכל הוא אחד ואין שום הבדל בין אירועים שונים. לדוגמה, אם אדם נפגע ממילים של אחרים, עליו להבין שאין הבדל מהותי בין מה שקורה לו לבין העצמי הפנימי שלו. הכל מתרחש בתוכו ואין הפרדה אמיתית בין הפנים לחוץ. החוויה הזו של האחדות מתרחבת ככל שאדם מצליח לראות שדברים רבים שפעם החשיב כמשמעותיים, כלל אינם משנים. לדבריו, המושג לא משנה איננו סתם ביטוי, אלא חוויה עמוקה שמבטלת את ההפרדה בין טוב ורע, עבר ... ומקום אחד למקום אחר. למשל, בנוסטלגיה, אדם מתגעגע לזמנים עברו כי הוא תופס אותם כטובים יותר. אך באמת, אם הוא היה מבין שהכל אחד ושום דבר לא באמת שונה, הוא היה חווה את ההווה כמו את העבר, ללא צורך בנוסטלגיה. איך נוסטלגיה קשורה להבנת האחדות? נוסטלגיה היא הדוגמה של אליעד כהן לכך שאדם מתגעגע לעבר רק משום שהוא תופס אותו כטוב יותר מההווה. הנוסטלגיה נובעת מההנחה שיש הבדל בין רגעים שונים בזמן. אך אם אדם יוכל להבין ולחוות שהזמן הוא אחד ושההווה אינו שונה מן העבר, הוא לא יחווה געגוע. אליעד טוען שכאשר אדם מבין שהכל אחד ושאין שום שינוי, גם הנוסטלגיה מאבדת משמעותה, כי כבר לא קיים משהו שהיה פעם טוב יותר מההווה. האם תפיסת האחדות גורמת לשעמום או לאושר מוחלט? לכאורה, תפיסת הלא משנה והחוויה שהכל אחד, עלולה להיות משעממת, כי כששום דבר לא משנה, אין לכאורה ריגושים. אולם אליעד מסביר שגם השעמום הזה, שהוא לכאורה התוצאה של אחדות מוחלטת, גם הוא עצמו לא משנה. כלומר, החוויה של אחדות כוללת את הכל, כולל את האפשרות להשתעמם או להתלהב באותה מידה. מתוך נקודת מבט עמוקה יותר, מצב זה מתואר כחיים הכי יפים שאפשר לדמיין, כי האדם משוחרר מכל סבל או פחד, כאשר הוא חי מתוך תחושת האחדות. האם אפשר לחיות גם באחדות וגם בנפרדות בו - זמנית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת - שתי הפרספקטיבות מתקיימות בו זמנית אצל האדם: מצד אחד הוא חווה שיש משמעות לכל דבר, כלומר, הוא רוצה לחיות חיים מסוימים, מוגדרים ... האדם יכול להיות מודע בו זמנית לכך שיש מקום ושהוא רוצה דברים מסוימים, ומצד שני להבין שבאמת, במהות העמוקה, הכל חסר משמעות והכל אחד. אליעד נותן דוגמה מאדם שמתלבט לגבי החלטות בחיים, כמו להישאר או לעזוב זוגיות. אם האדם היה יודע בבירור מה לעשות, הוא לא היה מתלבט. אבל כשאדם לא יודע מה נכון לעשות, הוא סובל ומתענה מההתלבטות. המצב הזה הוא ביטוי של חוויה של נפרדות - כשלא ברור מה יותר טוב, נוצרת תחושת סבל. אך גם כאן, אליעד אומר שהבנת האחדות מסייעת, משום שאם האדם מבין שבאמת לא משנה מה יבחר, הוא יכול להשתחרר מהכאב של ההתלבטות. הוא מבין שכל בחירה בסופו של דבר היא בתוך האחדות ולכן היא חסרת משמעות במובן העמוק. איך החוויה של לא משנה משפיעה על קבלת החלטות? אליעד מבהיר שהחוויה של האחדות לא מבטלת את הרצון לפעול ולעשות דברים בחיים. להיפך, כאשר אדם מבין שכל דבר בעולם הוא בעל ערך זהה, מה שנותר לו הוא רק הרצון שלו עצמו. זה לא שמפסיקים לפעול, אלא שפועלים מתוך ... שההבנה הזו חשובה יותר מעצם קבלת התרופה, כי היא משחררת את האדם מהפחד ומהסבל שמלווה את הפחד לאבד את חייו. כיצד תודעת האחדות משחררת מפחד ומסבל? אליעד מדגיש שהחוויה של לא משנה והבנת האחדות היא תרופה אמיתית לסבל בחיים. היא מאפשרת לאדם להשתחרר מהלחץ והחרדות שמלוות אותו בקבלת החלטות או בשאלות של חיים ומוות. כי אם הכל באמת אחד, שום דבר לא מפחיד באמת, ואין באמת ... שהיא טובה או רעה יותר. הכל מתמזג למציאות אחת, שבה כל מה שקורה הוא בעל ערך שווה. לסיכום, הבנת המושג לא משנה והחוויה של האחדות מאפשרת לאדם לחיות את חייו מתוך שחרור אמיתי, ללא סבל, ללא פחד וללא חרטות על החלטות שקיבל. זוהי דרך לחוות את החיים במלואם, ללא ההפרדה המלאכותית שיוצרת את הסבל. מה זה אחדות אמיתית? איך להשתחרר מחרדות בהחלטות? מהי נוסטלגיה ולמה היא נובעת? האם הכל באמת לא משנה? איך להתגבר על פחד בקבלת החלטות? ...

... להרגיש טוב, לא רוצה להרגיש רע, רוצה להיות מאושר, לשאול למה, מאיץ החלקיקים, החלקיק האלוהי, מדענים, חקירה עצמית, מודעות עצמית, אלגוריתם לאושר, הנאה וסבל, לא רוצה לסבול מהי השאלה ... ואז הוא פוגש את הגבול של השכל שלו. כך ניתן להבין טוב יותר את המנגנון הפנימי שמייצר אושר וסבל. למה המדענים מחפשים את החלקיק האלוהי ואיך זה קשור לאושר? אליעד משתמש בדוגמה נוספת - החיפוש של המדענים אחר החלקיק האלוהי (היגס) באמצעות מאיץ החלקיקים. הוא טוען שהמדענים מבצעים ניסויים רבים כדי למצוא תשובות לשאלות, מאחר שהם אינם יכולים לענות על השאלות האלו רק באמצעות השכל. הם עושים ניסויים כי הם לא מצליחים להוכיח בשכל בלבד האם קיים החלקיק האלוהי או לא. באותו האופן, האדם מנסה להוכיח לעצמו בשאלות חוזרות ונשנות - אך במקום לבצע ניסוי ... טוב. הבנה כזו היא שמביאה לאושר אמיתי ועמוק, מעבר לסיפוקים רגעיים או זמניים. איך להפסיק לסבול? למה אני לא מאושר? מהו החלקיק האלוהי? איך לחקור את עצמי? למה אני רוצה להרגיש טוב? מהי מודעות עצמית? ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי? אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא ... אינם מספיקים, ולכן הוא ממשיך להתרוצץ ולחפש משמעות אחרת. הפתרון, לפי אליעד, הוא להפסיק לחפש את המשמעות האישית והמצומצמת ולחקור דווקא את המשמעות של המציאות עצמה - למה העולם קיים, למה יש מציאות, למה הזמן קיים? אם האדם יבין את המשמעות הכללית של העולם, הוא אוטומטית יקבל גם את המשמעות של עצמו, משום שהוא חלק בלתי נפרד מהעולם. לדוגמה, אי אפשר להבין מה תפקידך בחברה אם אתה לא מבין קודם כל מה החברה ... עם זאת, אליעד מציע אפשרות נוספת - ייתכן שהאדם והכוח שמפעיל אותו הם בעצם אחד. מנקודת המבט של האדם כישות נפרדת, אין לו בחירה, אך אם הוא יזהה את עצמו עם המציאות כולה (עם אלוהים, עם הנהר ולא כטיפת מים בלבד), אזי תהיה לו שליטה ובחירה מלאה. הוא מדגים ... שאי אפשר לקבל ממנו חלקית - או שמקבלים אותו במלואו או שלא מקבלים כלל. סיכום הנקודה המרכזית בהרצאה: ההבנה היא המפתח לרצון הנכון, והרצון המוחלט הוא הדרך להשגת הבנת משמעות העולם. מי שרוצה באמת, ללא פשרות, יקבל את האמת השלמה ויחווה אושר אמיתי. הדרך היחידה להגיע לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים מלופ החיפוש אחר משמעות? איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית. המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו. המרצה גם נותן דוגמה לשאלה ... המרצה מבהיר שההבנה של משמעות החיים לא באה משאילת שאלות כמו למה אני פה? אלא מהבנת המשמעות של המציאות כולה. המפתח לצאת מלופ המרדף אחרי משמעות חיצונית הוא להבין את משמעות העולם עצמו - למה יש מציאות, למה הזמן קיים, וכיצד כל זה מתחבר יחד. כל אדם צריך לשאול את עצמו לא מה המשמעות שלו, אלא מה המשמעות של העולם בכלל. ברגע שמבינים את התמונה הגדולה, השאלות על משמעות החיים כבר לא ... האם באמת אפשר להבין את משמעות החיים על ידי חפירה פנימית או האם יש דרך ישירה להבין זאת. המרצה טוען שעל מנת להבין את המשמעות על האדם לשאול את השאלות הנכונות. לא די בשאלה אקראית על משמעות החיים, אלא על האדם לשאול שאלות שמובילות להבנה עמוקה יותר של העולם והמציאות. המרצה טוען שאין צורך להיאחז במורכבות של שאלות קיומיות אם אין הבנה אמיתית של השאלה עצמה. השאלה החשובה ביותר היא מה משמעות העולם, ולא מהי משמעות החיים האישיים של כל אחד. זאת הדרך להבנה אמיתית. כיצד ... וההבנה תלויים אחד בשני - על ידי הבנה נכונה של המציאות, הרצון יתעורר באופן טבעי. לסיום, המרצה מציין כי הכמיהה האמיתית היא לא להבין את עצמנו בלבד, אלא להבין את משמעות העולם ואת כל מערכת המציאות. כאשר נבין זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה המרכזית: ... מנגנון של רצון, גם לא קיימת העדפה לכיוון מסוים, ולכן אין בעיה שמשהו ייווצר בלי רצון. הוא מתייחס להשוואה בין בני אדם לאלוהים, ומסביר שאלוהים מוגדר כהישות הראשונה, שאין משהו שקדם לו ומניע אותו. לכן, במקרה של אלוהים, לא ניתן לומר שמשהו אחר הניע אותו לפעול, אלא הוא יוצר את רצונו הראשון ללא רצון קודם. לעומת זאת, באדם תמיד ניתן לומר שיש משהו שקדם לו ושגרם לו לרצות, ולכן האדם ... הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב שאומר שעל ידי התבודדות והבנת עצמו לעומק, האדם יכול להיכלל בתוך אותו מחויב המציאות ולהפוך לאחד איתו. האדם יגלה שהוא טיפה בתוך הנהר הגדול, ואם יבין באמת את מהות הנהר, הוא יגלה שהוא אחד איתו וכך יחווה שהוא עצמו אלוהים. האם להקשיב לאינטואיציה ותחושות בטן? בהמשך ההרצאה, אליעד מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או לאינטואיציה. הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל. אליעד מחדד שאין הבדל בין אירועים שנתפסים כחשובים לבין אירועים שוליים, שכן אם כל המציאות מנוהלת בסדר מושלם, כל אירוע הוא תוצר של אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים מביאים ילדים לעולם? הוא מפריך את הטענה הנפוצה שזו החלטה שנעשית ... למשל הכנת אוכל. מה הקשר בין הבנת משמעות החיים לבחירה חופשית? אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע להבנה שהוא חלק מהישות הראשונה (אלוהים), הוא רואה שאין לו בחירה כישות נפרדת (כגוף או כאדם נפרד), אך מהצד שהוא אלוהים, יש לו בחירה מוחלטת על הכל. כלומר, השאלה האם יש לאדם בחירה תלויה ברמת ההבנה שלו את עצמו ואת המציאות. הוא מדגיש כי רבי נחמן אמר שכשאדם מבין באמת את הטבע של ... סיכום ההרצאה של אליעד כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של הכוח הראשון, מסביר לעומק את טבע הרצון, ומציע נקודת מבט ייחודית להבנת העולם והחיים. האם יש לנו בחירה חופשית? מי יוצר את הרצון הראשון? האם להקשיב לתחושות בטן? האם המציאות סיבתית או אקראית? מהו מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו? ההרצאה מתחילה בשאלה על הרצון: האם אנחנו בוחרים ... זוהי שאלה פילוסופית שנוגעת בטבע הבחירה החופשית. בהמשך השיחה, עולה ההבחנה בין בחירה של בני אדם לבין הפעולות שמיוחסות לאלוהים. אליעד מדבר על כך שאלוהים הוא הישות הראשונה ואין מי שמפעיל אותו, והוא יוצר את רצונו מבלי שהייתה לו הכוונה מראש. בניגוד לאדם, שבו יש משהו מעבר לו שמניע אותו, אלוהים הוא מקור הרצון והכוח הראשון. אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים נגרמים באופן אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? אליעד מציע שבמקרה שבו כל הדברים בעולם הם סיבתי, אז יש צורך לבחון כל פרט ופרט, גם אם לא מדובר בתחושה חזקה. אולם, אם מדובר בעולם

... משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש ... שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים לשלוט בו כלל. אליעד מתחיל בהסבר בסיסי של תהליך קבלת ההחלטות שלנו: כאשר אנחנו עושים משהו, זה ... מדגיש היא עניין הסיבתיות מול האקראיות. הוא מסביר שהאדם אינו המסובב הראשון - הוא כמו בורג בתוך שעון, המופעל על ידי סיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו. כך למשל, כאשר ... הזו, האדם עצמו הוא אלוהים, ומכאן יש לו שליטה מוחלטת על כל דבר, כולל הרצון. מהו התהליך לחקירת הרצון והשליטה העצמית? אליעד מציע תהליך ברור ומובנה כיצד ... או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה אינה בכאב עצמו, אלא בכך שהיא לא רוצה את הכאב. הוא מציע לה לחשוב ... על הרצון או שהוא מנוהל מבחוץ? כדי להסביר זאת, אליעד מציין שלפעמים יש לנו רצון לשנות פעולה, אבל כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לרצות משהו אחר. לכן, הוא ... של הרצון, למשל אני אלוהים ועכשיו שתלתי בתוכך מנגנון רצון. בתום וגרי יש סצנה יפה שהם בורחים מאיזה כלב, ואז הם נכנסים בטעות לתוך חללית, החללית לקחה אותם ... עכשיו קורה לך משהו אקראי, האם בחרתי בזה? לא, זה אקראי, אם אין לך רצון אתה לא יכול להגיד שבחרת בזה, כי אם דחפו אותך ונפלת, האם תגיד שבחרת ליפול? לא, זה אומר שאין כאן רצון. דבר שהוא ... אותך, למשל משהו אקראי, הלכת ונפלת? שאלה: השאלה היא הרי יש הבדל בין דברים שבאים מבחוץ לבין דברים שבאים מבפנים? אליעד: לא משנה, כעיקרון אני אומר, דבר ... המבט שלך, שאת לא אלוהים, את לא מחליטה. מה שאת אומרת זה נכון, לא יכול להיות שלאדם יש בחירה חופשית, כי הוא לא המסובב הראשון, יש כוח המניע את כל ... האמת, כי למעשה אני ואלוהים אחד. אליעד: עזבי את זה, זה אחר כך שאלה: זה אומר שכרגע זאת האמת שלי, ואני יכולה ללכת עם זה? אליעד: נכון, את צריכה להגיע למצב ... במקרה הפרספקטיבה של אלוהים, שהוא באמת רוצה שתהיה נפרדות, מתוך בחירה מלאה. אז מה היא האמת? איך מבינים את העניין? אמרנו שיש שני צדדים, עכשיו אני אתן לך עוד צד. מה אמרנו? קודם הבאנו ... שאלה: מה יש הרבה אלוהים? אליעד: אולי, כי את ישות נפרדת. נניח שיש אלוהים אחד, את גם קיימת, נכון? כישות נפרדת, אם את אלוהים אז יש לך בחירה, נגיד שזה את וזה אלוהים גדול, אם אתם ישות אחת אז יש לך בחירה על הכל. כי אם זה אותו דבר יש לך בחירה על הכל. אבל אם זה שתי ישויות שונות אז נכון שהוא אלוהים אבל גם את סוג של אלוהים, כי את דוחקת את רגליו, כאילו את גורמת לכך שהוא לא יהיה בכל מקום. זה שאת קיימת יחד איתו זה אומר שאת שוות כוחות אליו. יש מציאות ויש בתוכה אלוהים ואותך, בפרספקטיבה מסוימת את שוות כוחות לאלוהים שאלה: זה כמו שאלוהים הנהר ואני טיפת מים? אליעד: נכון, גם הנהר מושפע מדברים. רגע זה לא כל כך נכון, בדימוי זה לא נכון, למה? כי נהר וטיפת מים את חלק ... כאן על שתי ישויות נפרדות, אם אלוהים נמצא מחוץ לך, אם את בתוכו אז אין שאלה, אבל אם את מחוצה לו זה אומר שאת שוות כוח אליו, כמו נהר ואדמה, או גרגיר חול ונהר, נכון ... יש כאן שתי ישויות נפרדות. בו נפשט את העניין, הנושא פשוט, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה. שאלה: אבל עלה כאן נושא שאולי אני כן בוחרת. אליעד: נכון, אז אני ... להגיע למצב שאני אלוהים ואז יש לי בחירה. שאלה: למה? אליעד: יש רק שתי אפשרויות, או שאת מניעה את עצמך או שמשהו אחר מניע אותך, בואי נדבר על הרצון שלך, ... כמו שאני מסביר על אלוהים, זה לא סתם שאנו מדברים על אלוהים, זה אותו דבר. נגיד שאת בוחרת את הרצון של עצמך, האם זה עם רצון או בלי רצון? אם זה עם רצון אז לא פתרנו שום דבר, כי מי בוחר את ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות ... הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, כאשר אש ... את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע ... בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים ... שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות ... לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים רוחניים, מה הכי מציק לך, מה אתה הכי רוצה, הכל תלוי בך איך לזהות מה באמת מטריד אותך? ... אותו, כיצד לשלוט במחשבותיו, וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק לדברים שעולים בראשם ברגע מסוים. אדם חושב על משהו ומניח מיד שזה הדבר שהכי ... התחומים, בין אם אלו נושאים רוחניים, כמו שאלות על אלוהים והמציאות, ובין אם אלו בעיות יום - יומיות כמו סכסוך עם שכן, אינסטלציה, מצב הבריאות, או בעיות במשפחה. לאחר מכן, על האדם לדרג את הנושאים ברשימה לפי רמת המטרד - מה שהכי ... בעיה עם השכן, ולכן הוא שואל שאלות פילוסופיות על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך ... בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה מעצמו ואין שליטה אמיתית). הזגזוג הזה הוא מה שמונע מהם לפתור בעיות אמיתיות בחייהם. אליעד מדגיש שאם האדם באמת יאמין שהכל אקראי, הוא חייב להיות עקבי בזה ולהפסיק לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא חושב כל מחשבה שעוברת בראשו. כל עוד האדם מזגזג בין שתי הגישות, הוא לא יצליח באמת להתמודד עם מה שמטריד אותו. מה הבעיה עם הגישה זה ... הוא אומר לעצמו זו רק מחשבה. כך הבעיה נשארת לא פתורה. אליעד מסביר שזהו מלכוד שאנשים רבים שנכנסים לעולם הרוחניות נופלים בו. הם למדו להגיד לעצמם שהכל רק מחשבות, ובמקום לפתור בעיות ממשיות, הם נשארים תקועים בבעיות האמיתיות ... אצל התלמידים שלהם. הם מלמדים שאין תשובה, או שהכל אקראי, וכך למעשה מחזקים אצל התלמיד את חוסר היכולת שלו להבין באמת מדוע הוא חושב את מה שהוא חושב, ולהתגבר על בעיותיו. מה אתה צריך לעשות בפועל כדי להתגבר על מה שמטריד אותך? אליעד ... הוא להחליט באופן ברור ועקבי האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי. אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה המסוימת. אם אתה מאמין שהכל אקראי - הפסיק לשאול שאלות ולא לחפש תשובות כלל. אך הוא מדגיש שגישה זו בדרך כלל אינה אפקטיבית באמת לפתרון בעיות. לסיכום - מה המפתח האמיתי למודעות עצמית ושליטה במחשבות? המפתח ... באופן ברור האם אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא מה שגורם לחוסר הצלחה ותקיעות מתמשכת. רק כאשר תהיה עקבי וברור עם עצמך, תוכל באמת לפתור את הבעיות שמטרידות אותך ולהשיג שליטה ... איך לשלוט במחשבות? מה הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על בעיות? איך לזהות מה אני באמת רוצה? ...