... עלינו? הדיון מתחיל בשאלה על משמעות היוגה ומדיטציה. המשתמש מבקש להבין את ... בהכרח יפתרו אותה. אחת השאלות שנשאלת בהמשך היא: האם יוגה מאפשרת ... אליעד: למה אתה שואל אתה רוצה להכיר את השיטה לך לגוגל תכתוב מדיטציה ... תעשה לו טוב, למה כי השאלה היא איך אתה תופס טוב אם אתה תופס טוב שיש לך רצון ... זה נקרא טוב. עוד פעם השאלה מה אתה מגדיר כטוב אם אתה מגדיר טוב כמקום שאין בו ... לעשות את זה אם אפשר לשאול? אליעד: כי זה לא עזר מה זאת אומרת זה לא עזר, אני ... שעות עוד פעם. עכשיו השאלה היא מה אתה מחפש אם אתה אומר אני מספיק לי פתרון ... לך להתבונן אלא מה השאלה מה אתה מגדיר להתבונן, מה זה להתבונן וגם האם אתה ... תוך כדי תנועה תקשיב השאלה היא המהותית זה מה אתה מנסה להתבונן ואיך אתה מנסה להתבונן זאת מהות השאלה זה לא משנה אם אתה יושב רוקד עומד קופץ רב עם מישהו לא משנה, השאלה היא מה אתה מתבונן כשאתה אומר אני מנסה להתבונן ... הם אומרים, מה זה איזו שאלה זאת יש כאלה שאומרים מה זה יש כאלה שאומרים. ש: כי ... יוביל לזה. אליעד: אתה שואל למה הבנת או למה יש כאלה שאומרים? ש: אני שואל את שניהם, כבר אני לא שואל זהו. אליעד: תקשיב עוד פעם מהות השאלה היא מה ההתבוננות המרכזית שלך זאת מהות השאלה, עכשיו אני מסביר עוד פעם במדיטציה אני לא נגד התבוננות אבל השאלה היא איזה סוג של התבוננות עכשיו במדיטציה אין לך ... ש: מה היא עושה? אליעד: שאלות היא כאילו אומרת תשאל את עצמך, השאלה עד איזה רמה היא שואלה עד איזה רמה מגיעים ההפכים. ש: יש שאלות שכבר אין לך תשובות עליהן. אליעד: אז מה עושים שואלים עד שמוצאים תשובה. טוב אתה קיבלת, אתה הבנת? ש: ... שהם חזרו בתשובה או בשאלה והם גם חוו סוג של היעלמות, מה האמת שבאופן יחסי ... זה לא. אליעד: אז מה השאלה? ש: אין שאלה. אליעד: אז אם זה לא עבד לך אז למה אנחנו. ש: כל ... תבין אתה בבעיה. הבנו שאלות על זה על מדיטציה? ...

... שקר או תפיסה מוטעית, ולעיתים קשה לנו להבחין בין רצון אמיתי לרצון שנראה ככזה אך נובע מתוך מניעים שקריים. איך הרצון מתחיל ומדוע קשה לשנות אותו? הדיון מתחיל בשאלה של אחד המשתתפים, שהעלה את השאלה: האם יש רצון לדיאטה לפני שנרצה להתחיל דיאטה? אליעד עונה כי זו לא האמת, שכן תמיד יש פחות רצון לדיאטה, והם מדברים על הרצון מתוך תחושה ... אך מצד שני, כל רצון הוא בסופו של דבר יחסי, ויש אפשרות לשנות אותו. היכולת לשנות רצון תלויה בכמה קל לנו להכיר בעובדה שהרצון שלנו לא בהכרח אמיתי. הקשר בין רצון לשאלות בסיום השיחה, אליעד מציין שמישהו מנסה להבין את השאלות שהוא שואל. הוא מציין שמישהו שלא מדייק בשאלותיו פוגע בעצמו, כי אם היה שואל את השאלה המדויקת, לא היה צריך לשאול שום דבר נוסף. השאלה הלא מדויקת נובעת מהמקום שבו האדם מנסה לשקר את עצמו, וזה בדיוק הבעיה עם רצונות: אדם מנסה לשקר את עצמו ולהסביר לעצמו שהרצון שהוא ... אמיתי, בעוד שהוא בעצם שקר. מהם הסודות של הרצון? כיצד הרצון מתחיל? מהו רצון שקרי? האם קל לשנות רצון? כיצד הרצון משפיע על ההתנהגות? איך שליטה ברצון משפיעה על שאלות? ש: לפני הרצון רגע לפני הרצון יש העדר רצון למשל יש את הרצון לדיאטה שלפניו לא היה. אליעד: אתה מדבר מתוך ידיעה מתוך מה אתה מדבר? ש: ... ש: רצון לדיאטה למשל, בסדר לפניו אין רצון לדיאטה. אליעד: זאת לא האמת יש פחות רצון לדיאטה. ש: פחות רצון לא משנה. אליעד: לא אל לא משנה תדייק אתה יודע, איך מתחילות שאלות כי אתה לא מדייק במשהו לא מדייק אומר לא משנה, איך מתחילות מוסר אינפורמציה לא נכונה ואתה אומר טוב מה זה משנה עוד אינפורמציה לא נכונה מה זה משנה ואז שתיהן נהיה לך סתירה ואתה אומר לא יש לי שאלה. ש: פחות רצון, פתאום צץ רצון כלשהו נכון? אליעד: הוא לא צץ הוא מתחזק ועדיין נשאר גם ההפך שלו. ש: הוא מתחזק ומתחזק עד כדי כך שאתה ... הוא תהליך כאילו בכלל לא פשוט, למה זה ככה כאילו למה. אליעד: אתה אומר למה לפעמים לשנות רצון יותר קל מאשר להחזיר את הרצון מקודם? ש: כן. אליעד: מה התשובה הבנתם את השאלה אם נגיד אתה בטלן יותר קל לשכנע אותך לעבוד מאשר אם כבר עבדת והחלטת להתבטל ואז יותר קשה לשכנע אותך לעבוד, נכון זאת השאלה נכון מה התשובה? כי אם אתה בטלן ולא עבדת ואחר כך גם נגיד את ההפך, אם אתה בטלן ולא עבדת יותר קל להשלות אותך שאם תעבוד יהיה יותר טוב ... אותו חזרה. הבנו? ש: לא. אליעד: מה לא הבנו? או שאתה מנסה להבין מה לא הבנת. ש: כן. אליעד: למה הוא מנסה להבין מה הוא לא הבין? כי הוא כנראה לא שאל את מה שהוא רצה לשאול ועכשיו הוא מנסה לבדוק רגע איך מה שהוא אמר לי עונה לי למה שרציתי לשאול ואז הוא מנסה לבדוק אם זה עונה או לא ולפי זה להמציא שאלה אחרת. ש: נכון. אליעד: הוא רצה לשאול משהו אבל הוא לא שאל הוא שאל שאלה אחרת אז הוא קיבל על זה תשובה ואז הוא מנסה לבדוק רגע מה שהוא ענה לי על זה זה עונה על מה שרציתי לשאול כאילו הוא מנסה לבדוק את הדבר. ש: אוקי אני לא דייקתי בשאלה אני מנסה להבין איך לדייק בשאלה. אליעד: עכשיו למה הוא אומר אני מנסה להבין איך לדייק בשאלה כי הוא מלכתחילה מנסה לשקר, מה זאת אומרת אם הוא היה שואל את מה שהוא רוצה לשאול הוא היה שואל את מה שהוא רוצה לשאול וזהו אבל הוא מלכתחילה לא שאל את מה שהוא רוצה לשאול ואז הוא אומר טוב עכשיו איך אני שואל שאלה מקבילה שתהיה כמה שיותר דומה ל

... ומדוע. אליעד כהן עוסק בהסבר של מושגי סיבתיות, ומבצע חקירה מעמיקה של מהות השאלות שנשאלות כאשר מדברים על סיבות ... וגם מהי השפעת הזמן והמקום על התהליך הזה. במהלך ההרצאה, הוא מתאר את השאלות שמובילות את האנשים לחפש את הסיבות שמאחורי האירועים, ומדגיש שבסיסיות השאלות מתחילים במילים כמו למה? או מה הסיבה?, שאלות שמובילות פעמים רבות לשני כיוונים שונים, שכל אחד מהם עשוי להוביל לתוצאה אחרת. מהם שני סוגי השאלות שאנו שואלים כשאנחנו מדברים על סיבתיות? אליעד מסביר ששאלות על סיבתיות לא תמיד ניתנות לתשובה חד משמעית. לדוגמה, כאשר אנחנו שואלים למה אני רוצה לאכול משהו מסוים? יש לנו שתי שאלות: הראשונה היא למה אני רוצה את הדבר הספציפי ... היא למה מה שאני רוצה הוא טוב בעיניי, כלומר, מה גורם לי לחשוב שזה טוב. השאלה הראשונה עוסקת בסיבה עצמה (מהי הסיבה לרצון ... (למה רצוני גורם לי לפעול באופן הזה?). הוא מדבר גם על החשיבות של להבין את השאלות המורכבות שיכולות לעלות בשיחה על סיבתיות: מה הסיבה של הסיבה? ו - מה הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה? השאלות הללו מאפשרות לנו להבין אם הסיבה היא אכן ... אחד יכולים להתרחש שינויים, אך השינויים הללו לא יכולים להתקיים אם אין זמן. השאלה הגדולה שהוא מציב היא מהו הזמן? ומהו הקשר שלו למקום? השאלות הללו מעוררות מחשבה על איך אנו תופסים את הזמן ... סיבתיות מעגלית? כאשר מדברים על סיבתיות מעגלית, אליעד מתאר מצב שבו התשובות לשאלות של למה מצביעות שוב ושוב על אותן סיבות. כלומר, כל תשובה לשאלה למה אינה חד משמעית אלא מסתובבת בתוך מעגל. אליעד נותן דוגמה של מישהו ששואל למה אני אוהב את הדבר הזה? והתשובה היא כי זה גורם לי להרגיש טוב. אך אז עולה שאלה נוספת: למה זה גורם לי להרגיש טוב? ושוב ... האם יש פתרון לבעיות הסיבתיות? בהרצאה מציין אליעד שאין תשובות חד משמעיות לשאלות של סיבתיות. כל תשובה שהיא תינתן תהיה תמיד יחסית ותלויה בפרספקטיבה של האדם ששואל את השאלה. הוא גם מדבר על הקושי שבמציאת פתרונות לתחום הסיבתיות, כי ככל שמעמיקים יותר בשאלות הללו, כך מתגלות עוד שאלות חדשות. לכל למה יש עוד למה שמוביל אותנו ...

... החיפוש, מהות החיים, משמעות החיים, מטרת החיים מהי המהות של מפגש בין אנשים? ההרצאה מתחילה בדיון על מהות המפגש בין אנשים, ומתחילה בשאלה מה המשמעות של מפגש בין אנשים? שאלת יסוד זו מתפתחת ... של כל דבר. אליעד מציע, כי עלינו להפסיק לחשוב על התשובה הסופית ולבחון את הדרך שבה ניתן להגיע לתשובה. הוא מציין את הצורך להפשיט את השאלות כדי להבין את מהותן, ולשאול מה זה אומר? באופן המתמשך עד שמגיעים לנקודת עצירה. ... ישות? לאחר מכן, עובר אליעד לתהות על המהות של המפגש בין ישויות. הוא מדבר על כך שהמפגש הוא בעצם חיבור של ישויות נפרדות, ומעורר את השאלה: מהי ישות? מה מאפיין את הישויות? המפגש הזה הוא חיבור שמבצע איזשהו שינוי במציאות, והוא מסביר איך כל חיבור בין ישויות הוא למעשה חיבור של ישויות נפרדות שנפגשות זו עם זו. גם כאן, השאלות לא נפסקות, וההבנה מתפתחת תוך כדי חקירה. איך יודעים שהגעת למהות הסופית? בהמשך, אליעד מציג את השאלה איך יודעים שהגעת למהות הסופית? ומבצע חקירה על הדרך בה ניתן להגיע לתשובה כזו. הוא מדבר על הפשטת השאלות, על כך שלעיתים התשובות נשארות לא ברורות, ושאנחנו עוצרים בשאלה מבלי לדעת מתי להפסיק. השאלות לא תמיד מאפשרות להגיע לסוף, ולעיתים אנחנו רק חושבים שהגענו לנקודת עצירה, בעוד שבפועל יש עוד הרבה שכבות חקירה. מה המשמעות של סבל ושל רצון? אליעד עובר לעסוק בשאלה מה אנחנו רוצים. הוא מציין כיצד כל תשובה שאנו נותנים לשאלה מה אני רוצה? תוביל אותנו לשאלה הבאה: למה אני רוצה את זה? התהליך הזה יימשך עד שלא ... את הרצון האמיתי שלנו, כי התשובות הולכות ומסתבכות. הוא מביא דוגמה של איך אנחנו מחפשים תשובה תוך כדי תהליך של הסברים פנימיים, עד שהשאלה הופכת למעגלית, שמובילה אותנו לאותו מקום - אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. האם יש סופיות לחיפוש אחר המהות? אליעד מעלה את השאלה האם יש סוף לחיפוש אחר המהות של כל דבר, ומדבר על ... למעגל אינסופי. הוא מציין שהחיפוש אחרי התשובות לא באמת מוביל לשום מקום. הוא מדבר על חוויות כמו חיפוש אחר האמת או המהות של הדברים, ושואל אם יש בכלל טעם בחיפושים הללו אם לא נמצא תשובה חד משמעית. האם יש באמת סוף? אליעד טוען שאין סוף לחיפושים, ושהחיפושים יכולים להוביל אותנו למבוי סתום. למה אין טעם לשאול מה המהות של זה? בהמשך, אליעד מציין שלפעמים השאלות אינן מועילות. הוא מצביע על כך שכשאנחנו שואלים מה המהות של דבר מסוים, אנחנו לא בהכרח מגיעים להבנה חדשה, אלא נשארים במעגל של שאלות חוזרות. הוא נותן את הדוגמה של לשאול מה המהות של למה קרה לי משהו? ומדגיש שהשאלות הללו אינן מובילות לשום מקום. כשמגיעים למקום שבו לא ניתן לדעת, אז לא משנה יותר למה זה קרה, משום שאין תשובה נחרצת, וממילא השאלות לא באמת ישנו את המצב. האם יש תשובות לשאלות על מהות החיים? לסיום, אליעד מדבר על השאלות הגדולות של החיים, כגון מהי מטרת הבריאה? או מהי משמעות החיים? הוא מציין שאלה זו לא באמת ניתנת לתשובה חד משמעית, ושהאדם לא תמיד יכול לדעת את התשובות לכל השאלות הללו. אם נמשיך לשאול, השאלות רק ילכו ויתארכו, מבלי שנמצא תשובות לשאלות האמיתיות. הוא ממליץ לשחרר את הצורך תמיד לדעת את המהות הסופית ולפני כן לקבל את ההבנה של לא יודע. מהות החיים? מפגש בין אנשים המהות של כל דבר הפשטת השאלות אין סוף לחיפוש אחר מהות מהו המפגש בין אנשים? איך אפשר להבין את מהותו? במהלך ההרצאה, נדונה השאלה: מהו המפגש בין אנשים? כלומר, כאשר אנשים נפגשים, מה ...

... בהרצאה הזו, אליעד עוסק בשאלת הבחירה החופשית, תוך התמקדות בפרדוקס שבו היא כרוכה. הוא מעלה את השאלה האם יש לנו בחירה חופשית או שזו אשליה, ודן בהבטים השונים של המושג. במהלך ... חופשית מבחינת חוויית האדם. כל אחד מרגיש שיש לו רצון חופשי, ושהוא בוחר את מעשיו, אך אליעד שואל: אם אכן יש לנו רצון חופשי, מדוע אנחנו מנסים לשכנע אחרים לבחור בדרך שלנו? אם ... מהותנו (הקיום שלנו) תלויה בכוח חיצוני? האם באמת יש לנו כוח על כל מהותנו? לדוגמה, הוא מעלה את השאלה האם באמת אנחנו בוחרים בכל פרט ופרט בחיינו או שמא כל פעולה שלנו נגרמת בגלל ... לבחור בגלל סיבות חיצוניות? האם יש בחירה חופשית אם כל הדברים מחויבים? בהמשך, אליעד מתמקד בשאלה הפילוסופית העמוקה: אם כל מה שישנו בעולם הוא תוצאה של סיבות קודמות, האם באמת ... חופשיים בהחלטות שלנו? הוא מעלה את הרעיון של חופש הבחירה בתוך מערכת מחויבות של סיבות ותוצאות, ושואל האם אפשר באמת להיות חופשיים אם אנחנו מונעים על ידי הכוחות החיצוניים או הפנימיים שמובילים אותנו. האם כל פעולה נגרמת מתוך חיסרון? בהמשך השיחה, אליעד דן בשאלה האם כל פעולה נובעת מחיסרון, ושואל אם חיסרון כזה מכתיב את הבחירה שלנו. כאשר אנחנו בוחרים, האם אנחנו בוחרים באמת ... רבות, וכל אחד יכול להרגיש שיש לו רצון חופשי, אך האם זה באמת המצב? במהלך ההרצאה, אליעד מציע שאלות רבות ומוביל את המאזינים למחשבות על האופי האמיתי של הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית או שאין? הדיאלוג במהלך ההרצאה כולל שאלות מרובות על הבחירה החופשית, האם היא קיימת או לא. אחת השאלות המרכזיות היא: אם כל פעולה שאנחנו מבצעים נגרמת על ידי משהו אחר, איך יש לנו ... אנחנו באמת בוחרים את פעולותינו? מהו הקשר בין המציאות לבין הבחירה החופשית? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית האם אנחנו באמת יכולים לשנות את מציאותנו. הוא מציין, באופן מטאפיזי, ... גם טוען שהמציאות כולה היא תוצאה של דברים שאנחנו לא תמיד שולטים בהם. בכך, הבחירה החופשית הופכת לשאלה של תלות והגדרה של אני מול המציאות שתומכת בו. האם יש משמעות לכך שיש לנו בחירה ... אם אין לנו בחירה חופשית, אז למעשה כל פעולה שלנו היא תוצאה של סיבות שמחוץ לשליטתנו. התשובה לשאלה האם יש לנו בחירה חופשית או לא, אם כן, תלויה בהבנתנו את המקורות שמניעים אותנו ... חופשית מבלי שהיא תלויה בחיסרון או במצב מסוים? האם כל מהות קיימת בזכות עצמה? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה אם כל מהות קיימת בזכות עצמה. הוא מציע כי המהות מהווה את הצורה שלנו, וכשאדם שואל אם הוא קיים בזכות עצמו, הוא למעשה שואל אם יש לו שליטה על עצמו, או האם הוא רק חלק ממהות גדולה יותר. סיכום וסיום ההרצאה ההרצאה מסתיימת בשאלה כללית על משמעות הבחירה החופשית. האם אנחנו באמת בוחרים את פעולותינו? או שמא כל פעולה שלנו היא תוצאה של מהות שמניעה אותנו? שאלות אלו נותרות פתוחות ונשארות תלוייות בניתוחים הפילוסופיים השונים המועלים במהלך ...

... בשלב זה מתמקדים בשאלה מדוע נבחרו מילים מסוימות ולא אחרות. למשל, אם בטקסט כתוב אני רוצה להרגיש טוב לעומת אני חייב להרגיש טוב, המשמעות ... ניסוח אחר. בשלב זה יש לשאול שאלות כמו מה הכותב מנסה להשיג? ולמה הוא רוצה שנחשוב דווקא בצורה הזו?. אליעד מדגיש כי ניתוח NLP אינו רק ... לשים לב לכל מילה ולשאול מדוע דווקא היא נבחרה. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא מצליח לעשות את זה, יש להבחין מדוע הוא לא אמר קשה לי לעשות את זה, ... עם משתתפים ששאלו שאלות כגון למה ניתנה חשיבות דווקא למילה מסוימת? או איך משמעות המילה משתנה בהתאם להקשר?. החקירה הזו של משמעות המילים ... שמאחורי המילים ולשאול את השאלה למה המילה הזו נבחרה ולא אחרת?. הוא מציין כי כאשר אנחנו עוסקים בניתוח טקסט, עלינו לא רק להבין את המילים עצמן, אלא גם ... של כל מילה, יש להתמקד בשאלה למה נבחרה מילה מסוימת ולא אחרת. לדוגמה, אם יש במילים שונות שמות שונים (כמו מילה חיובית ומילה שלילית), זה יכול לשנות ... עם המשתתפים, בו הם שואלים שאלות כמו למה הושם דגש על מילה מסוימת? ו - מה המשמעות של מילה זו בהקשר הכללי?. התהליך הזה של חקירה ...

... להבין את ההנחות, הרגשות והמטרות שמאחוריהן. כשאנו שואלים את עצמנו מדוע מילה ספציפית ... בתהליך של דיון ודיאלוג עם הקהל, אליעד משתמש בשאלות לדוגמה, כגון: למה המילה הזו ... מה המשמעות שלה בהקשר הכולל?, כדי להראות כיצד שאלות אלו מובילות לחקר מעמיק יותר ... כאשר למעשה האדם עצמו מנהל שיחה פנימית. הוא מציג שאלות מהותיות כגון מי קובע איזה קול ... מסוים. לשם כך, יש לחקור את המשמעות שמאחורי המילים ולשאול את השאלה למה המילה הזו נבחרה ולא ... שמבינים את המשמעות הבסיסית של כל מילה, יש להתמקד בשאלה למה נבחרה מילה מסוימת ולא ... בהמשך ההרצאה, אליעד מבצע דיאלוג עם המשתתפים, בו הם שואלים שאלות כמו למה ...

... אמת אוניברסאלית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, חיפוש עצמי, אמת אמיתית איך ניתן לחפש את האמת בצורה נכונה? אליעד כהן דן בשאלה המרכזית: מהי האמת וכיצד ניתן לחפש אותה? הוא מתעמק בנושא חיפוש האמת, ... מעמיקה על סוגי אמיתות כגון אמת מוחלטת ואמת יחסית, ובודק איך אפשר לדעת האם משהו הוא אמיתי או לא. תחילה, הוא מתייחס לשאלה כיצד אדם יכול לבדוק אם רעיון מסוים שהוא מאמין בו הוא באמת נכון או ... מציג שיטה לבדיקת רעיונות ואמונות, ומציע גישה מעשית מאוד: עליך לקחת את הרעיון שמטריד אותך ולנסות להפוך אותו, כלומר, לשאול מהו הרעיון ההפוך והאם גם הוא מתקבל על דעתך. אם אדם משתכנע שגם ההיפך ... אחד ובפועל היה דבר אחר. איך אפשר לדעת אם אנחנו מחזיקים באמת? אליעד מדגיש שבשביל לדעת האם אנחנו באמת מחזיקים באמת, יש לשאול שאלות ביקורתיות. הוא אומר שעל האדם לבדוק כל רעיון לעומק על ידי כך שינסה לערער אותו ולחשוב מה קורה אם הרעיון מוטעה. המטרה היא להעמיד כל רעיון למבחן השאלה האם זה באמת נכון? ולעמוד בניסיון להוכיח שהוא שקרי. אם הרעיון עומד ... סופית, אלא תהליך תמידי של התקרבות הדרגתית אליה. לסיכום, אליעד כהן מתאר את תהליך חיפוש האמת כתהליך מורכב, בו האדם חייב לשאול את עצמו שאלות קשות וביקורתיות, להיות מוכן להטיל ספק בכל דבר, אפילו בחשיבה שלו ... לדעת מה האמת? איך לזהות מה שקר? חיפוש עצמי ומודעות איך ניתן למצוא את האמת ומהי בכלל האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלה הגדולה - איך למצוא את האמת? נושא זה נוגע לאמיתות השונות, כגון אמת ... אמת מוחלטת ואמת יחסית. אליעד מציע תהליך של חיפוש עצמי שבו אדם נדרש לבדוק את האמיתות של רעיונותיו דרך התמודדות עם השאלה: האם זה נכון? הדרך בה מציע אליעד לחפש את האמת מתחילה בכך שבודקים ... להבין אם אנו באמת מחזיקים באמונותינו באופן יציב או שמא הן נופלות כאשר אנו בודקים אותן מול המהופך שלהן. מנגד, יש את השאלה אם יש בכלל אמת מוחלטת - האם האמת היא דבר אחד ובלתי משתנה, או שאולי ... נוכל לדעת אם מה שאנחנו חושבים הוא באמת אמת? כדי לבדוק את האמיתות של רעיון, אליעד מציע לפעמים להתעקש על חיפוש הפוך, ולשאול האם יש היפך לרעיון שלי? כדי לבחון את החזקה שלנו על רעיון זה. בהרצאה ... שיתכן שכל אחד מאיתנו חי עם אמת משלו, שהיא אולי שונה מזו של אחרים, וזה חלק מהאמת האישית של כל אדם. המעניין כאן הוא שהשאלה אם יש אמת מוחלטת או לא לא תמיד נותנת לנו פתרון ברור. כל אחד עשוי להאמין באמיתות שונות, והדרך בה נוכל לגשת לאמת היא על ידי פתיחות לבדוק את מה שאנחנו חושבים שהוא נכון - ואז לשאול את עצמנו אם זה באמת נכון. בהמשך, אליעד שואל את השאלה איך אפשר לדעת אם מה שאנחנו רואים או חווים הוא האמת? האם אנו יכולים ... על החושים שלנו? האם החושים הם המדריכים שלנו לאמת? לא תמיד אנחנו יכולים להיות בטוחים בכך, וכאן נכנס החיפוש העצמי שכולל שאלות עמוקות של מה אנחנו מבינים ואיך אנחנו תופסים את המציאות. בסופו של ...

... מברסלב, אינטליגנציה, אמונה או שכל, חזרה בתשובה, לימוד תורה, ארץ ישראל האם אנשי רוח באמת נמצאים בעיקר בשמאל? בתחילת הדיון עלתה שאלה נפוצה בנוגע לפוליטיקה ולמקומם של אנשי רוח בחברה הישראלית: האם באמת יש יותר אנשי רוח המזוהים עם השמאל הפוליטי ופחות עם הימין? אליעד כהן ... ולכן הוויכוח על שטחים אינו באמת על הישרדות אלא על נושא של זהות וערכים. האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה? אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות אכן מעודדת ללמוד גמרא ותורה, אבל מדובר בלמידה במסגרת מאוד מוגדרת וסגורה. היהדות אינה מעודדת אדם לפתח חשיבה עצמאית באמת, לשאול שאלות פתוחות ולהטיל ספק בכל דבר. הוא הדגיש כי הלמידה ביהדות היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ... שכל גבוה יותר ייטה להיות יותר ספקן ולהאמין פחות באופן אוטומטי. הוא הסביר שלפעמים דווקא כשאדם מגיע לשיא האינטלקט הוא מבין שיש שאלות שאין להן תשובה שכלית, ואז הוא עשוי לפנות לאמונה. אבל לדעתו, זה בדיוק מוכיח שהאמונה מגיעה ממקום שבו האדם מבין שהשכל שלו מוגבל, ולכן אמונה ...

... (או כל דוגמה אחרת) . והדימוי, יכול להיות שהוא לא נכון. אבל ברגע שהוספת את המידע של אי אפשר ללכת באוויר, אז המוח של השומע, יש לו עכשיו 3 שאלות במקום שאלה אחת, וזה גורם לו להאמין לך יותר בקלות. ואסביר: נניח שאתה אומר למישהו אי אפשר לעשות X. הוא שואל את עצמו, האם באמת אי אפשר לעשות X?! ונניח שאתה מוסיף כמו שאי אפשר לעוף באוויר. אז ממילא יש לו עכשיו 3 שאלות . שהן, 1 - האם אפשר לעשות X. 2 - האם אפשר לעוף באוויר. 3 - האם אכן X הוא כמו הדוגמה של לעוף באוויר. ואז השומע מתמקד בלשאול את עצמו, האם באמת אי אפשר לעוף באוויר? והתשובה ... לו יותר לנתח את המידע. והמידע של אנחנו חייבים לאכול כדי לחיות, הוא סוג של מידע הסחה, שמטרתו היא גם כדי להסיט את דעתו של השומע מהתחלת המשפט ולשאול את עצמו, האם זאת האמת, על סוף המשפט, במקום ... למוח האנושי יותר קל להישאר באותה החוויה והתחושה, מאשר לעבור לחוויה הנגדית שלה. כי זה כרוך במאמץ מחשבתי גדול יותר. זא אם לדוגמה יש לך רצף של שאלות של כן לא, ואתה עונה עליהן כן לחלק מהשאלות ברצף, כי אתה חושב שאכן התשובה היא כן, ופתאום מופיעה שאלה שאתה לא בטוח לגביה, אז הרבה יותר קל להמשיך את ... יותר ובעל יותר ערך, כי עשית לי טובה. ואם לא תעשה את זה, ממילא תפסיד את ההזדמנות שלך להרגיש חזק. אם אתה רוצה לגרום למישהו לעשות משהו, עליך לשאול את עצמך, מהם הרעיונות שאם הוא היה מסכים איתם, הוא היה עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. ועליך לטפטף אצל השומע את הרעיונות האלו, שממילא יובילו אותו לעשות את מה שאתה רוצה. וכמובן, שבאפשרותך לשאול את עצמך בנוסף, גם: מה הרעיונות שאם השומע יסכים ...