... לערער את הוודאות הזו ולשאול את עצמו, מי אמר שאני באמת רוצה את זה?, המוח עונה לו מיד שהוא בטוח בכך ... אליעד מדגים זאת עם השאלה האם יש לי יד?, ומסביר שבאותה קלות שבה אתה בטוח שיש לך יד, אתה יכול להיות ... מקבל אהבה יכול לנסות לשאול את עצמו שאלות פשוטות יותר: למה אני רוצה שאנשים יאהבו אותי? האם זה שאני רוצה שיאהבו אותי ... כאשר אדם ישאל את עצמו שאלות מסוג זה, הוא יגלה פתאום שהוודאות שלו פוחתת מעט, וכך נפתח מרווח להטיל ספק ... בטוח בו. אליעד ממליץ לשאול שאלות שמטילות ספק בקשר שבין סיבה לתוצאה, לדוגמה: האם הסיבה (אני ... לדבריו, לפעמים קל יותר לשאול האם חייבים להרגיש רע כשלא מקבלים מה שרוצים, מאשר להטיל ספק בעצם הרצון ...

... מגבלות החשיבה והדמיון האנושי. הוא מתחיל בשאלה מה זה בעצם הפכים, ולמה אנשים מתייחסים למשהו ולהיפוכו כאל דברים שונים ואף מנוגדים. אליעד ... הלוגיות הטבעיות. הוא טוען שכדי לפתור שאלות מסוימות, האדם חייב לפרוץ את מערכת ההפעלה השכלית שלו, כמו רכב שמגביל את מהירותו וחייב לפרוץ ... שבה דבר והיפוכו מתקיימים יחד. לדוגמה, שאלות פילוסופיות כמו למה העולם קיים? או האם ניתן להרגיש רק טוב בלי רע? דורשות התמודדות עם מושגים ... הלוגית הרגילה. הוא מדגים זאת באמצעות שאלות כמו: מי אמר שיש פה שולחן? אולי אין שולחן?. אפילו בעת הצגת השאלה הזו, השכל לא מצליח לתפוס באמת את שני המצבים באותה נקודת זמן, אך עצם הניסיון לחשוב כך מקרב ... הזו הוא יוכל לפרוץ אותן ולהבין תשובות לשאלות עמוקות יותר, שאינן נגישות בהיגיון הרגיל. מה זה הפכים? איך אפשר לחשוב על דבר והיפוכו? גבולות ...

... של חקירת דבר עד הסוף, כגישה שמטרתה להגיע לשלמות פנימית אמיתית. לדבריו, כאשר אדם עושה פעולה כלשהי או חש רצון מסוים, עליו להתחיל בחקירה עצמית ולשאול את עצמו מדוע הוא עושה את אותה פעולה, מה המניע שלו, ומה הוא באמת מרגיש ורוצה בהקשר זה. מטרת החקירה, כפי שמבהיר אליעד, היא להגיע למצב שבו האדם מרגיש שהוא כבר לא יודע דבר, מצב שבו אין לו יותר שאלות או הבנות כלשהן לגבי הנושא הנחקר. לדוגמה, כאשר אדם מתחיל לבדוק את הסיבות לכך שהוא רוצה דבר מסוים, הוא יכול להצביע על ... ואף לא יודע בכלל האם הוא רוצה או מרגיש משהו. רק כאשר אין יותר שום דבר שהוא יודע בוודאות - החקירה הגיעה לסיומה. הוא נותן דוגמה לכך: אם אדם שואל את עצמו מה אני מרגיש?, ואחרי בדיקה מעמיקה מגיע לתשובה אני לא מרגיש כלום, עליו להמשיך ולשאול את עצמו מה זה אומר שאני לא מרגיש כלום?. כל עוד הוא יכול להגיד במילים אני לא מרגיש כלום, המשמעות היא שיש לו עדיין ... הוא באמת לא יודע כלום. לדבריו, אם אדם יחקור כל נושא, ולא משנה כמה קטן או טריוויאלי הוא נראה, בסופו של דבר הוא יגיע לתחושת השלמות. לדוגמה, גם שאלות יומיומיות כמו האם עכשיו יום או לילה?, אם נחקרות באופן מלא עד הסוף, יביאו את האדם לתחושת השלמות הזו. הסיבה לכך היא ... תלויה בתוכן החקירה, אלא בהגעה לנקודה הסופית של לא לדעת כלום. אליעד מסביר שהדרך להגיע לשלמות הזו היא באמצעות התבוננות פנימית עמוקה ומתמשכת, לשאול שאלות כמו מה אני מרגיש?, למה אני מרגיש כך?, מה אני רוצה ולמה?, למה אני חושב שאני יודע את זה?. כאשר אדם ...

... איך אתה מגלה מה באמת נמצא אצלך בתת מודע? אליעד מסביר שכדי להתחבר אל התת מודע ולגלות מה אתה באמת חושב על עצמך, צריך להתחיל לשאול שאלות עמוקות ופנימיות. למשל, אם אתה כועס, תשאל את עצמך למה כעסתי? ואם אתה אוהב מישהו - למה אני אוהב אותו?. השאלות הללו מובילות אותך אל הרבדים העמוקים יותר של עצמך, אל התת מודע שלך. ככל שאתה שואל שאלות נוספות - כמו למה אני מרגיש כך? או למה זה מפריע לי? - אתה חופר עמוק יותר ומגיע אל ... הפנימיות הללו תיצור קונפליקטים וחוסר וודאות, ולכן רוב האנשים מדחיקים ומכסים את הסתירות הללו. אך לפי אליעד, מי שיתחיל לשאול את עצמו שאלות עמוקות על הרגשות והמחשבות שלו, יגלה לבסוף את הסתירות האלה ואת המהות העמוקה ביותר של המציאות ושל ...

... הדרך להתמודד עם התחושה הזו היא להתחיל להטיל ספק בעצם הקביעה שהדבר רע. לפי אליעד כהן, אפשר לשאול את השאלה: האם באמת מדובר במשהו רע? כדי להתמודד עם התחושות הקשות שהמוח יוצר. כיצד אפשר להטיל ספק בכך שמשהו הוא רע? אליעד מסביר שכאשר המוח מציג בפניך סיטואציה מסוימת כשלילית, אתה יכול לנסות ולשאול שאלות פשוטות ומפורטות כמו: למה בעצם זה רע? האם זה בטוח שזה רע? האם יתכן שזה בעצם טוב? הגישה הזאת עוזרת להיחלץ מהקיבעון המחשבתי שגורם לנו לחוות מצבים בצורה שלילית בלבד. לדוגמה, אם מישהו כועס עליך ואתה מרגיש שזה רע, תוכל לשאול: למה זה רע שכועסים עליי? אולי זה טוב שכועסים עליי? אולי הכעס הזה עוזר לאותו אדם להתמודד עם משהו אחר והוא דווקא טוב עבורו? ואם תחשוב שאם אחרים ... קושי או כישלון בתחום מסוים. המוח מיד יחשוב שזה רע ויגיד שזה כואב. כדי להתמודד, האדם יכול לשאול : אולי טוב שזה יכאב לי? מי אמר שכאב זה דבר רע? אולי כאב זה דבר מועיל או הכרחי להתפתחות שלי? גם במקרה של אדם שדואג שלא יהיה לו כסף, אליעד מציע לשאול: אולי טוב שלא יהיה לי כסף? אולי עדיף שלא אוכל לקנות דברים מסוימים? איך אני בכלל יודע שלקנות את אותם דברים זה טוב? אליעד מדגיש שהשיטה הזו אינה ... אלא מתאימה לכל מצב או תחושה רעה שהאדם חווה. בכל פעם שהמוח מציג דבר מסוים כרע, האדם יכול לשאול את השאלות לעיל, וכך להטיל ספק בהגדרות ובמסקנות האוטומטיות שהמוח מגיע אליהן. מה לעשות אם קשה למצוא את הטוב במצב רע? לפי אליעד כהן, גם כשקשה מאוד למצוא משהו חיובי בתוך המצב השלילי, אפשר פשוט להמשיך להטיל ספק ולשאול עוד ועוד שאלות, עד שנשברת התבנית המחשבתית השלילית. לדוגמה, גם אם אתה מרגיש שאתה לא רוצה שמשהו מסוים יקרה, אתה יכול להמשיך ולשאול: מי אמר שזה רע אם משהו שאני לא רוצה יקרה? איך אני יודע שמה שאני רוצה זה הדבר הטוב ביותר? אולי זה שאני לא רוצה את הדבר הזה דווקא טוב לי? אליעד ... היא למעשה טכניקה של הטלת ספק מתמדת. על האדם לזכור שבכל פעם שהמוח אומר זה רע, אפשר וצריך לשאול שאלות עמוקות כדי לערער על ההנחה הבסיסית. ההרגל להטיל ספק בתפיסה שהמצב רע יאפשר לך לראות זוויות חדשות וחיוביות בכל מצב שנראה לכאורה ...

... תחילה להבין מה הכוונה במונח רצון. לפני שאדם שואל מדוע הוא רוצה דבר מסוים, עליו קודם להבין מה זה בכלל רצון. כאשר מישהו אומר שהוא רוצה או לא רוצה משהו, מדובר בתחושה כלשהי, חוויה פנימית של ... להבין מהו הרצון העמוק והראשוני, אליעד ממליץ לשאול שאלות יסודיות יותר, כמו מה זו תחושה? או איך נוצרת התחושה של רצון בכלל?. לפני ששואלים למה אני רוצה משהו מסוים?, צריך לברר מה זה בכלל להרגיש משהו או לרצות משהו. זה אומר לחקור לעומק את השורש של החוויה עצמה, לא רק את הסיבה ... נותן דוגמה: אם מישהו רואה חומר על הרצפה, והוא שואל למה החומר הזה נמצא על הרצפה?, הרי שלפני שיבין את הסיבה שהחומר שם, עליו להבין מהו בכלל אותו החומר. כך גם בחקר הרצון - לפני ששואלים למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, יש לבדוק מה המשמעות של רצון ושל תחושה באופן עמוק ויסודי. מהו השלב הבא בחקר הרצון? אליעד מצביע על כך שאם ... לנקודה שבה הוא כבר לא יוכל להתקדם יותר בלי לשאול שאלות יסודיות יותר, כמו מה זה בכלל משהו?, איך נוצרת תחושה? או איך אני יודע שמשהו קיים בכלל?. בשלב הזה, כדי להמשיך הלאה ולהבין ... הבסיסיות ביותר שלו לגבי המציאות. הוא יצטרך לשאול שאלות כמו איך בכלל נוצרת תחושה? או מה ההבדל בין תחושה לקיום של דבר כלשהו?. זהו תהליך של בירור הולך ועמוק יותר, עד כדי כך שהאדם ...

... לתחושות ולרצונות שלו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא שכדי להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו, יש לקחת את התוצאה או התחושה הנוכחית ולשאול שאלות בצורה שתאתגר את ההנחות הבסיסיות שלנו, על ידי הטלת ספק והצגת ההפך. מהו ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות הוא תהליך ... אם באמת פיטרו אותו, האם פיטורים מחייבים תחושה רעה, והאם קיימות סיבות אחרות לתחושה הרעה. אליעד מדגיש שבכל סיבה שאנחנו מזהים, יש לשאול את עצמנו ארבע שאלות מרכזיות: האם באמת התרחשה הסיבה? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מחויבת להתקיים בגלל הסיבה? האם התוצאה אכן קיימת, או אולי אנחנו מדמיינים אותה? לדוגמה, אם אדם אומר אני כועס בגלל שיש רעש מהשכנים, עליו לשאול: האם באמת יש רעש מהשכנים? האם הרעש בהכרח גורם לי לכעוס? אולי אני כועס מסיבה אחרת, לא קשורה? אולי בכלל איני כועס אלא מדמיין זאת? כך, אליעד מראה כיצד שאלות אלו עוזרות להבהיר האם באמת הסיבה שאנחנו חושבים עליה נכונה, או שיש סיבה אחרת. איך מוצאים את הסיבה של רגש או רצון שאנחנו לא ...

... מה זה אושר? מה זה טוב ומה זה רע לפי אליעד כהן? בהרצאה זו מסביר אליעד כהן לעומק את המושגים טוב ורע, ואת ההגדרות המדויקות שלהם. ההרצאה מתחילה מהשאלה הבסיסית: מה זה טוב? מה זה רע? אליעד אומר שטוב ורע הם הגדרות שנקבעות על פי היחס בין המציאות לבין הרצון של האדם. ההגדרה הפשוטה והבסיסית ביותר שהוא ... מתרחשת כפי רצונך, ורע הוא כאשר המציאות מתרחשת בניגוד לרצונך. אליעד מביא דוגמה פשוטה מאוד: אם מישהו רוצה לקנות רכב שעולה מיליון שקל, אז השאלה איך אשיג את הכסף? לא משנה את העובדה שמחיר הרכב הוא עדיין מיליון שקל. באותה מידה, עצם העובדה שהתשובה רע זה מה שנוגד את רצונך מעלה שאלה חדשה, כמו למה יש לי רצון כזה? לא גורמת לכך שהתשובה הראשונה אינה נכונה. התשובה עדיין תקפה ועומדת בזכות עצמה, גם אם נוצרות בעקבותיה שאלות נוספות. למה האדם לא מסתפק בהגדרה הפשוטה של טוב ורע? אליעד מציין שהבעיה המרכזית של אנשים עם התשובה הפשוטה טוב זה מה שמתאים לרצונך ורע הוא מה שנגד רצונך היא שזו תשובה שנתפסת בעיני אנשים כפשטנית מדי, ומכיוון שהיא מעלה שאלות נוספות, הם מתקשים לקבל אותה. התשובה הפשוטה הזו, על אף היותה נכונה, אינה מספקת כי היא לא נותנת לאדם את התחושה שהוא מבין את המציאות לעומק. לדוגמה, אם אדם שואל כמה עולה רכב, והתשובה היא מיליון שקל, האדם יכול לומר שזה לא מספק אותו כי מיד עולה השאלה איך אשיג מיליון שקל?. העובדה שהתשובה מעלה שאלות חדשות, אינה אומרת שהתשובה המקורית אינה נכונה. למה האדם חווה רע כאשר הדברים לא הולכים כסדר? אליעד מסביר, תוך שהוא משתמש ברעיונות מתוך ליקוטי ... בוודאות שאם תגיע אליו האש, הוא יחוש כאב, ואף ימות. אך כיצד הוא יודע שהוא אינו רוצה זאת? הוא פשוט יודע את זה. אליעד מציע לאתגר את ההנחה הזו ולשאול: איך אני יודע בוודאות שאני לא רוצה להישרף?. אולי האדם כן רוצה? אולי הוא לא בטוח לחלוטין? אך בפועל, הוא יודע בבירור שהוא לא רוצה, ולכן זוהי ...

... בסיס הבדלים. למשל, אם האדם אינו מבחין בין שולחן ללא - שולחן, בין קיום לאי - קיום, או בין יש לאין, מוחו לא יוכל לפתח שאלות או מחשבות כלשהן. כאשר אין לאדם יכולת להבדיל בין דבר להיפוכו, הוא למעשה לא יכול לחשוב על שום דבר, ולכן לא יכול גם לשאול שאלות או לייצר תשובות כלשהן. לעומת זאת, המצב השני הוא מצב שבו האדם מבחין בין יש לאין, ובמצב זה הוא מסוגל לשאול שאלות ולחקור את המציאות. כאן, כל תפיסה מחשבתית של האדם נשענת על ההבחנה בין דבר להיפוכו. ... נכון באופן מוחלט, ולכן אינו נתון לשום ספק. מה הקשר בין המחויב הראשון לבין שאלת ההבדל בין יש לאין? אליעד מסביר שישנה שאלה אחת מרכזית שמכילה בתוכה את כל השאלות - שאלת ההבדל בין יש לאין. השאלה הזו היא למעשה המשקל הכבד ביותר שניתן להרים מבחינה מחשבתית, משום שהיא מכילה בתוכה את כל השאלות האפשריות. הוא משתמש בדוגמה של הרמת משקולות, שאם אתה יכול להרים משקולת כבדה של עשרים קילו, המשמעות היא שאתה יכול גם להרים את כל המשקולות הקלות יותר. בדומה לכך, שאלת האם יש הבדל בין יש לאין? כוללת את כל השאלות האחרות. אם אדם מצליח להטיל ספק באופן אמיתי בשאלה הזו, הוא למעשה מטיל ספק בכל המציאות ובכל המחשבות האחרות. אליעד מדגים את זה בכך שכשאדם אומר אני מבין ... לפעול מתוך ודאות פנימית, הוא לא באמת הגיע לספק המוחלט. הדוגמה של הרמת המשקולות ממחישה שכדי להרים את המשקל הכבד (כל השאלות), האדם צריך להרים אותן בבת אחת, לא אחת - אחת. כלומר, השאלה המרכזית (האם יש הבדל בין יש לאין?) היא שאלה הכוללת בתוכה כל שאלה אחרת. אם מצליחים להרים את השאלה הזו, כל השאלות האחרות מתבטלות. אליעד מוסיף גם את הדוגמה על עץ אגדי שטוב להיות בו, שם כל ההפכים מתקיימים יחד ... אינטנסיבית ובלתי פוסקת של כל מחשבה, כל תחושה וכל אמונה, עד למציאת אותה נקודה של המחויב הראשון שמכילה בתוכה את כל השאלות והתהיות של האדם על המציאות. איך לא להבדיל בין יש לאין? מה זה מחויב ראשון? איך להגיע להארה רוחנית? מהו ...

... דווקא השאיפה למצוינות מביאה לשלמות רוחנית? לפי אליעד כהן, כאשר אתה שואף להגיע למצוינות מוחלטת בתחום שלך, בהכרח תצטרך להתחיל לשאול שאלות עמוקות ויסודיות מאוד. נניח שאתה אינסטלטור שרוצה להיות הטוב ביותר בעולם, בשלב מסוים תגיע למצב שבו הטכניקות הקיימות אינן מספיקות, ואז תיאלץ לפרק את התהליך למרכיבים קטנים ולבדוק כל הנחה לעומקה. תתחיל לשאול שאלות יסוד כמו: האם הדרך שבה אני פועל מחויבת או אפשרית? האם ישנן הנחות יסוד שגויות? מה משמעותו של הזמן? מהי סיבתיות? מהי תוצאה? וכך, דרך השאלות העמוקות האלו, תגיע להבנות רוחניות ופילוסופיות עמוקות מאוד. השיטה של אליעד אומרת שאין באמת הבדל בין פעולה רוחנית לבין פעולה ... ניתן ליישם את השיטה הזו ביומיום? יישום השיטה של אליעד כהן הוא פשוט אך דורש מאמץ והתמדה רבה. בכל פעולה, קטנה או גדולה, עליך לשאול את עצמך שאלות כגון: מדוע אני עושה את מה שאני עושה? האם זו הדרך הטובה ביותר לבצע את הפעולה? האם אפשר לשפר את הדרך? מהן הנחות היסוד שמאחורי ... דווקא הניסיון להיות הכי טוב בכל דבר מוביל לפיתוח עצמי עמוק יותר מכל פרקטיקה רוחנית אחרת. זו גם הדרך הטבעית ביותר להגיע לשאלות פילוסופיות עמוקות, מכיוון שהן נובעות ישירות מתוך הפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר. מהו סוד ההצלחה בשיטה של אליעד כהן? סוד ההצלחה ...