... הטכניקה מבוססת על הסכמה לכאורה עם הבקשה, אך הצגתה בצורה שמעוררת בשואל תחושה לא נעימה. למשל, אם מישהו מבקש כוס מים, ניתן לומר: טוב, אני אביא לך כוס מים כדי שתוכל למות מזה. המשפט מוגזם ומטרתו לגרום למבקש להירתע ולוותר על ... אך היא ממחישה את הרעיון של הבעת התנגדות בדרך עקיפה. איך להשתמש בשאלות כדי לגרום לאדם להתחרט על בקשתו? דרך מתוחכמת יותר לעשות זאת היא באמצעות שאילת שאלות שמערערות את הבקשה. לדוגמה, אפשר לשאול את המבקש: איך בדיוק תרצה שאבצע את הבקשה?, או למה בדיוק התכוונת כשאמרת את זה?. שאלות אלו מציגות את הבקשה כלא ברורה או לא הגיונית, ובכך מעודדות את המבקש לחזור בו מיוזמתו. איך לגרום לאדם להרגיש לא בנוח עם מה שביקש? אליעד כהן מסביר שאפשר גם להציג את הבקשה בדרך שתגרום לשואל להרגיש לא נוח עם עצמו. למשל, אם האדם ביקש כוס מים, אפשר לומר: אוקיי, אני רואה שאתה ממש חייב מים, אז אני הולך להביא לך. תוספת הביטוי ממש חייב מייצרת ... עליו. במקום לומר זאת במפורש, כדאי להעביר את המסר בצורה עקיפה באמצעות שאלות או רמיזות מתוחכמות. לדוגמה, לא נאמר לו ישירות שהוא טיפש, אלא נגרום לו להבין בעצמו שזה מה שמשתמע מהבקשה. איך לזהות ולהתגונן מפני מניפולציות כאלה? ... או לדחות את הבקשה, אפשר להגיב בצורה שמפנה את הבקשה לכיוון שלא רצוי לשואל. לדוגמה, אם תגיד אני אביא לך כוס מים כדי שתוכל למות מזה, אתה בעצם מציג את הבקשה בצורה כה קיצונית שהשואל יתחיל להתחרט עליה, כי הוא לא רוצה להתפרש כמישהו שרוצה משהו קיצוני או מזעזע. כמובן, חשוב להשתמש בטכניקה זו בצורה מתוחכמת, כדי שלא תישמע גרוע מדי. איך לשאול שאלות שמובילות את השואל לחזור בו? שאלות כמו למה התכוונת כשאמרת ככה וככה? או איך אתה רוצה שאני אעשה את זה? יכולות לגרום לשואל להרגיש שהבקשה שלו נתפסת כלא ברורה או לא הגיונית. השאלות האלה שואלות על כוונותיו ומספקות לו הזדמנות להסביר את עצמו שוב, מה שגורם לו לחשוב מחדש על הבקשה ולחזור בו. איך לגרום למישהו לחזור בו ממה שהוא ביקש? אם מישהו ... אותה לפחות הגיונית. לדוגמה, אם הוא ביקש משהו שנראה לא הגיוני, אפשר לשאול מה זה טיפש בעיניך? ולפני שתסביר את הבקשה, תדגיש את חוסר ההיגיון שלה, מה שגורם לו לתחושות לא נוחות שיביאו אותו לחזור בו ממה שביקש. מה עליך לעשות כדי ... הוראה נתן ציווי מה שזה לא יהיה, עכשיו מה שצריך לעשות זה כביכול נגיד לשאול שאלה על מה שהוא אמר, כדי להראות לדוגמה טוב אז איך אתה רוצה שנעשה ככה וככה? או אתה יכול להסביר לי למה התכוונת כשאמרת ככה וככה? או כל שאלה כלשהי שבעצם על ההנחיה, או אפילו לאו דווקא שאלה אפילו סוג של אמירה טוב אז אני אלך לעשות את מה שביקשת או אז אני אלך לקנות או אני אלך להביא או מה שזה לא יהיה. אבל עד כאן לכאורה הבענו הזדהות אנחנו בעצם מסכימים עם הרעיון אבל המניפולציה פה אומרת ברגע ששואלים למה התכוונת כשאמרת ש... ? או למה בדיוק התכוונת כשאמרת... ?, או איך אתה בדיוק רוצה ש... ? או טוב אז אני אלך לעשות את 1.. 2.. 3... ברגע שעושים את זה ... אי אפשר להגיד לו תקשיב זה אומר שאתה טיפש, אז מה שעושים זה לדוגמה שואלים אוקי מה זה טיפש? טיפש זה נגיד מישהו שלא רואה את הדברים כפי שהם, הוא לא רואה את הדברים כפי שכולם רואים אותם בהנחה שהם ככה טיפש זה מישהו שחושב בצורה ...

... להשיג יותר שכל? להסתכל בשכל שיש בכל דבר, איך לפתח את היכולת השכלית? פיתוח היכולת השכלית איך אפשר לפתח את החשיבה ולהיות יותר חכם? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית: כיצד ניתן לפתח את היכולת השכלית ולהפוך לאדם חכם יותר? אליעד מדגיש כי המפתח להצלחה ולפיתוח היכולת השכלית טמון בהבנה של המהות, כלומר, ביכולת לשאול ולהבין לעומק את השכל שקיים בכל דבר שקורה בחיים. למה חשוב לחפש את השכל בכל דבר שקורה לנו? אליעד מביא דוגמה פשוטה כדי להמחיש זאת: אדם מנסה לכבות טלוויזיה עם שלט רחוק, אך אינו ... הדוגמה של הטלוויזיה ממחישה את הצורך בניתוח אירועים ותהליכים בחיי היום - יום. כאשר אדם נתקל בבעיה או במצב לא ברור, במקום לעבור על כך כלאחר יד, עליו לעצור ולשאול את עצמו: מה המחויב פה? מה בדיוק מונע ממני להצליח? על ידי הבנת התהליך, האדם מפתח את יכולת החשיבה שלו, ומגיע להבנה מעמיקה יותר של חוקיות הדברים. אליעד ממליץ לנתח אירועים בצורה חוזרת ומעמיקה יותר, לשאול שאלות נוספות, ולהגיע למסקנות עמוקות יותר על כל דבר. ככל שאדם מתמיד בתהליך זה, כך הוא מפתח את יכולת החשיבה והופך לחכם יותר. כיצד זיהוי המהות והמחויב מסייע בפתרון ... לא יכול להסתיר הר, כאשר השקל קרוב לעין, הוא מסתיר את כל ההר. כך גם בחיים: הדברים הקטנים ביותר עשויים להסתיר לאדם את ההבנה של הדברים הגדולים. למה חשוב להמשיך ולשאול שאלות עומק? אליעד מדגיש כי על מנת להגיע להבנה מלאה, יש לשאול שוב ושוב: מה השכל שבדבר? מה המחויב שבמצב הנוכחי? השאלות החוזרות הללו מובילות את האדם להתבונן במציאות בצורה מעמיקה יותר. כל תשובה שמתקבלת צריכה להיחקר שוב, עד שהאדם מגיע לשורש העניין. בתהליך זה, יכולתו השכלית מתפתחת באופן ניכר. איך לדעת מהו השורש של בעיה מסוימת? כדי להבין את השורש של בעיה מסוימת, האדם צריך לשאול את עצמו: מה מחייב את הבעיה הזו להיות דווקא כך ולא אחרת? אליעד מסביר שזה כמו לשאול מה העיקרון הבסיסי (הפרינציפ) של הדבר. כאשר האדם מזהה את השורש והמחויב, הוא יכול להתמודד ביעילות עם כל סוגי הבעיות, מכיוון שהעיקרון תמיד חוזר על עצמו בצורות שונות. מהם ... שמאחורי הבעיה. יכולת זיהוי של אמת ושקר בצורה קלה - פיתוח השכל מעניק לאדם כלים לזהות בקלות מניפולציות, אמיתות ושקרים. גישה למוחלט ולשלמות - ככל שהאדם מעמיק בשאלות, כך הוא מתקרב להבנת המוחלט, המהותי והשלם ביותר של הדברים. מה הקשר בין פיתוח חשיבה להגעה לשלמות? אליעד מסביר שכאשר האדם שואל שאלות ללא הפסקה, ומנתח את התהליכים והאירועים עד הסוף, הוא מגיע לנקודה שבה לא ניתן עוד להעמיק - זוהי נקודת השלמות. בנקודה זו, האדם תופס שאין שום חיסרון, וכל ... להבין אנשים אחרים או להתמקד בעצמך? אליעד מציין כי כאשר האדם רוצה לעזור לאדם אחר לפתור בעיות, חשוב שהוא יתמקד קודם כל במה שהוא עצמו צריך לעשות על מנת לעזור. השאלה המהותית אינה מה המחויב של האחר, אלא מה המחויב של האדם עצמו כדי לסייע לאחר בצורה מיטבית. מהי הדרך להתמודד כשנתקעים ולא מצליחים לפתור בעיות? לפי אליעד, כאשר האדם נתקע בבעיה, עליו להפעיל עוד יותר כוח שכלי ולא לוותר. עליו לחזור שוב ושוב לשורש השאלה, לשאול עוד שאלות, ולהתעקש עד שהפתרון מתגלה. הוא משווה את זה למצב שבו אדם נעול בתוך רכב ואינו יכול לצאת - עליו לנסות את כל האפשרויות, וכאשר הן נגמרות, להפעיל כוח רב יותר כדי לצאת מהמצב. ... הן אלו שבסופו של דבר מביאות את האדם לתשובה. איך להיות יותר חכם? מהו השכל שבדבר? כיצד לפתח יכולת שכלית? איך מנתחים בעיות לעומק? מהו המחויב בכל תהליך? למה חשוב לשאול שאלות? איך להגיע להבנה מלאה? ...

... רטוריקה, איך לענות לאנשים? איך לנצח בויכוח? מה לענות לאנשים? ללמוד לענות לאנשים, לדעת מה לענות, איך להבין שאלה? איך לנתח שאלה? איך למצוא תשובה? לבדוק הנחות יסוד איך לענות נכון לאנשים ולנצח בכל ויכוח? כדי לדעת איך לענות לאנשים בצורה נכונה ואיך לנצח בוויכוחים, יש צורך להבין כיצד לנתח שאלות ואיך למצוא את התשובות הטובות ביותר. אליעד כהן מסביר שיש דרך ספציפית לנתח כל שאלה שמגיעה אלינו. הדרך הזאת מבוססת על הבנה מדויקת של הנחות היסוד העומדות מאחורי השאלה, ורק לאחר מכן לנסות למצוא לה תשובה. כאשר מישהו שואל שאלה, הוא למעשה מניח מספר הנחות יסוד שעליהן נשענת השאלה שלו. אליעד מדגיש כי הטעות הנפוצה ביותר היא לחפש מיד תשובה לשאלה מבלי לבדוק תחילה אם השאלה עצמה נכונה או מחויבת. לפני שנותנים תשובה, יש לבדוק מהן הנחות היסוד מאחורי השאלה, והאם הן באמת נכונות. זה חשוב במיוחד, כי הרבה שאלות הן בעצם חסרות משמעות, או שההנחות שלהן אינן מחויבות, ואם ננסה לענות עליהן מיד, נכנס לבעיה שלא נוכל לצאת ממנה. איך להבין מהן הנחות היסוד של השאלה? כאשר מישהו אומר לך, למשל, אתה חושב שאתה בבית? כאשר אתה מניח רגליים על כיסא, אתה לא צריך לרוץ לחפש תשובה מיד. לפני הכל, שאל את עצמך על אילו הנחות יסוד השאלה הזאת נשענת: הנחת היסוד הראשונה היא שיש הבדל בין התנהגות בבית שלך ... של שימוש בהיגיון של היריב כדי לנצח אותו. אינך אומר לו שהוא טועה באופן ישיר, אלא מאמץ את ההנחה שלו באופן זמני ואז משתמש בה נגדו. כיצד להימנע מלהזדהות עם שאלות שגויות? אליעד כהן מסביר שכל הרצון לענות על שאלות נובע מהזדהות עם ההנחה שיש בעיה או חיסרון שמחייב תשובה. כאשר אתה מסכים לחפש תשובה, אתה מאשר את הלגיטימיות של השאלה. לכן, לפני שמחפשים תשובה, צריך תמיד לעצור ולבחון את הנחות היסוד. אם תעשה זאת, תגלה לעיתים קרובות שהשאלה אינה נכונה או אינה מחויבת, ולכן גם אין צורך לענות עליה כלל. לדוגמה, אדם אומר לך אתה חייב לי כסף. במקום להיכנס מיד להגנה ולשאול למה אני חייב לך?, קודם כל תבדוק את ההנחה: האם בכלל נכון שאתה חייב לו משהו? מי החליט שאתה חייב? אולי הוא טועה? ברגע שאתה ממהר לענות, נפלת בפח וקיבלת את השאלה כעובדה מוגמרת. איך להימנע מלתת תשובות שגויות? אליעד מסביר כי המהות של לתת תשובה נכונה היא לעולם לא למהר לענות מבלי להבין את השאלה. הוא נותן דוגמה פשוטה של אדם המבקש כסף בטענה שאתה חייב לו. אם תמהר לתת תשובה בלי לבדוק אם אתה בכלל חייב לו משהו, אתה בעצם נופל בפח שלו. עליך לשאול קודם כל האם ישנה שאלה אמיתית, מה המחויב בה, ורק לאחר מכן לחפש תשובה. המהלך הלוגי שאמור להתבצע הוא פשוט: לבדוק האם ההנחות נכונות או מחויבות, ורק לאחר מכן לחפש תשובה. מי שמדלג על השלב הזה ימצא את עצמו תקוע בחיפוש אינסופי אחרי תשובות לשאלות לא אמיתיות וירגיש רע וחסר אונים. לכן, אליעד ממליץ לעצור תמיד ולשאול את עצמך האם באמת חייבים לתת תשובה, או שאולי השאלה כלל אינה קיימת במציאות. מהו המסר המרכזי? המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שכל ויכוח, שאלה או טענה שנשמעת לך אינה בהכרח נכונה. כל שאלה נשענת על הנחות יסוד שצריך לחשוף, לפרק ולבדוק. לפני שאתה נותן ... ואז להפוך אותן כנגדו כדי לחשוף את חוסר ההיגיון או הסתירה הפנימית שבהן. איך לנצח בוויכוחים? מה לענות כשמישהו תוקף אותי? איך לבדוק הנחות יסוד? איך לנתח שאלות? מה זה טכניקת ההיפוך בוויכוח? איך להתמודד עם ביקורת? ...

... רוחנית, להתעסק במהות, להתעסק בצורה, להגיע לאמת, מודעות עצמית, להבין את המציאות למה אנשים מתעסקים בצורות במקום להתעסק במהות? הנושא המרכזי של התוכן הוא השאלה למה אנשים מעדיפים לעסוק בדברים קטנים ובצורות החיצוניות של החיים, במקום לחקור את המהות העמוקה של המציאות. ... את החוקיות הבסיסית שמאחורי כל תופעה, או להתמקד בצורה, כלומר, לעסוק בפרטים הקטנים, בפעולות היום - יום ובנושאים נקודתיים. הוא מדגיש שהרבה אנשים מתעכבים על השאלות הפרקטיות והקטנות של החיים, מכיוון שכך הם חושבים שיוכלו לפתור בעיות באופן מיידי וברור יותר. מצד שני, הם נמנעים מלצלול לעומק שאלות גדולות כמו מה תכלית החיים? או למה המציאות קיימת בכלל?, משום ששאלות אלו נתפסות בעיניהם כמופשטות, כבדות או חסרות תועלת. מה גורם לאנשים להעדיף שאלות קטנות על פני שאלות מהותיות? אליעד מדגים את הרעיון באמצעות דוגמה של אימון במשקולות. הוא מסביר שאפשר להתחיל באימונים קלים ... ולהתקדם בהדרגה, אך למעשה אפשר גם להתחיל עם המשקולת הגדולה, כל עוד האדם מקבל את התמיכה הנכונה ולא נפגע. בהקבלה לכך, הוא מסביר שיש אנשים שדווקא רוצים לעסוק בשאלות הגדולות מיד מההתחלה, מתוך הבנה שכשיבינו את השאלה הגדולה, כל שאר השאלות ייפתרו מאליהן. אך רוב האנשים פוחדים לעשות זאת, משום שהם חוששים לא להצליח, להתייאש, או להישאר מבולבלים ... בצורה החיצונית של ההתנהגות. לברר למה הוא מעשן מלכתחילה, ולפתור את הבעיה מהשורש, כלומר, לעסוק במהות. אליעד מראה כיצד קל לאנשים להבין את הרעיון כשמדובר בשאלה פרקטית כמו הפסקת עישון, אך כאשר מדובר בשאלות כמו אמונה באלוהים או שאלות פילוסופיות יותר, הם מתקשים לראות שמדובר באותו מנגנון בדיוק, ולכן הם בוחרים לעסוק בצורות החיצוניות. למה ... להפוך למשוגע, מכיוון שהוא נמצא בתהליך מתמיד של ספק ואין לו שום בסיס להישען עליו. לכן הוא ממליץ על גישה הדרגתית ומאוזנת, שבה האדם מתרגל את היכולת להתעמק בשאלות מהותיות לצד עיסוק בדברים היומיומיים, וכך הוא מונע מצב של בלבול וחוסר איזון. האם יש דרך אחת נכונה לחקור את המציאות? אליעד מציין שאין דרך אחת נכונה שמתאימה לכולם. יש אנשים שהדרך שמתאימה להם היא לעסוק מיד בשאלות הגדולות של המציאות, ויש אנשים שצריכים להתקדם בהדרגה דרך שאלות קטנות. הדוגמה שהוא נותן היא של מישהו שמגיע עם שאלה מאוד ספציפית (איך לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת?), ואומר במפורש שהוא לא מעוניין להבין את כל התמונה או את השאלות הגדולות. במקרה כזה, הדבר הנכון לעשות הוא לעזור לו לפתור את השאלה הקטנה, גם אם ברור שזו רק צורה אחת ולא המהות. אליעד מדגיש שאם אדם היה מבין לעומק את המושגים של יש ואין (המהות הבסיסית ביותר), הוא היה פותר בקלות גם את כל השאלות הפרקטיות, משום שכל השאלות האחרות נגזרות מהשאלה הבסיסית הזאת. אך הוא מציין שרוב האנשים לא מוכנים נפשית או שכלית להתמודד עם המהות ישירות, ולכן הם בוחרים ... העמוקים ביותר, אך יש לעשות זאת באופן מאוזן ומודע, בהתאם ליכולת האישית של כל אדם. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך להבין את המציאות לעומק? האם עדיף לעסוק בשאלות גדולות או בשאלות יומיומיות? איך להתחבר למהות החיים? למה קשה להבין את המהות? איך להפסיק לעסוק בשאלות קטנות? מה זה מודעות עצמית? ...

... לסרט? יש סיכוי שהבחור יגיד לא. השאלה היא: איך להתמודד עם זה? אליעד מסביר כי ישנם שני חסרונות אפשריים בהצעה כזו. ראשית, אם הצד השני אומר לא, הרצון שלך לא התממש. שנית, יש את ההיבט הפסיכולוגי - ... שלך מתחיל ליצור את ההבנה שכאשר אתה שואל אותו משהו, סביר להניח שהוא יסרב. כך גם כשאתה מציע הצעות פשוטות או מבקש דבר מה. המפתח להימנע מהתניה שלילית הוא לא להגיע למצבים של לא - כל התשובות השליליות ... לצאת להליכה, הדרך הטובה ביותר היא לשאול אותו לא בצורה של בא לך להליכה? אלא בצורה יותר כללית, כמו מה דעתך על יציאה להליכה? מה אתה חושב על זה? בכך אתה לא מציב בפניו את האפשרות של כן או לא בצורה ... ולהימנע ממצבים של לא. אם תשאל שאלה לא מוגדרת, תוכל להמנע מלהציב את הצד השני במצב שבו הוא לא יכול להיענות באופן חיובי. אליעד מציין גם את החשיבות בשאלות שמכבדות את רצונותיו של הצד השני ומונעות מצבים של התנגדות. מהם הגורמים המשפיעים על ההתנגדות בשיחה? במהלך שיחה, אם יש לאדם רצון מאוד מוגדר, הסיכוי שהתשובה ... בסירוב נמוך יותר. במהלך שיחה, כדאי לשאול שאלות פחות מוגדרות, למשל במקום לשאול בא לך להליכה לפארק X? כדאי לשאול מה דעתך על הליכה בפארק? גישה כזו מאפשרת לאדם לחשוב על ההצעה מבלי להרגיש את הלחץ של הצעתך. לכן, חשוב לשאול את השאלות בצורה חופשית יותר, על מנת להימנע מהתניה שלילית שתהיה עלולה להוביל לסירוב. כיצד ניתן להימנע ממצבים של התנגדות בכל שיחה? ההמלצה המרכזית אליעד היא לשאול את השאלות בצורה כללית יותר, כך שהצד השני לא ירגיש לחץ או התנגדות. לדוגמה, כששואלים אם רוצים לצאת לשעה מסוימת או לעשות פעילות מסוימת, עדיף לשאול בצורה שאינה בהכרח מציבה את הצד השני בתשובה של כן או לא. מעבר לכך, חשוב לא להיתקע בשאלות מאוד מוגדרות, כי ככל שהשאלה מדויקת יותר, כך יש סיכוי גבוה יותר שיתקבל סירוב. לסיכום, הדרך להימנע מקבלת לא בשיחה היא להתמקד בגישה גמישה, להשתמש בשאלות פתוחות, ולא להפעיל לחץ או הגדרה מיותרת של רצונות. כל אלו יכולים להפחית התנגדויות ולמנוע יצירת התניה שלילית. מיומנויות שיחה איך ליצור כימיה איך להימנע ... שרשרת. אליעד: אין בעיה אוקי עכשיו השאלה היא כזאת כשאת רוצה לבקש ממישהו משהו מה את צריכה לעשות מה עושים אז יש שיטה שאומרת פשוט תבקש את מה שאתה רוצה יש שיטה כזאת תבוא לבחורה תגיד לה. ש: כן והיא לא ... הדבר, אוקי מה נסגר אתכם אנשים אני שואל עכשיו אוקי איך נדע איזה חיסרון יש אוקי ואיך נדע איזה חיסרון. ש: אני מבואסת אמרת לי לא אז זה. אליעד: לא מעבר לזה שאת מבואסת שאמרו לך לא מעבר לזה יש עוד ... במוח שלה כבר יש התניה אוקי כשהוא שואל אותי אני אומרת לא. ש: איך הגעת לזה שיש התניה כזאתי. אליעד: איך הגעת לזה שיש התניה כזאתי. ש: מה זה כן איך הגעת תסביר לי. אליעד: אני אסביר לך קודם כל זה ... הזאתי. אליעד: אני אסביר לך חכי זאת השאלה, אני בכוונה עשיתי את זה כדי ליצור לך התניה אני אחר כך אסביר איך להימנע מזה איך לחסוך את ההתניה הזאת לא מה לעשות אחרי שאמרו לך לא כדי לא ליצור את ההתניה כי גם זאת שאלה גם בזה יש איזו שיטה אבל איך מראש לא להגיע למצב שיגידו לא כי תביני משהו כשאת מבקשת ממישהו משהו והוא אומר לך לא נגיד את אומרת לילד שלך בא תעשה שיעורים והוא ... שאני אגיד לך לא מאשר אם לא היית שואל אותי קודם אם אני רוצה סמים. ש: מה ואם אני אגיד לך אתה יודע מה אני לא רוצה להביא לך סמים אתה רוצה. אליעד: קסמים. ש: קסמים. אליעד: כן אתה רוצה סמים יש יותר ... הזה טוען הוא טוען שאני החלפתי את השאלות אני טענתי על מקרה שמישהו אומר לא ולא וזה שונה ממה שהצגתי בהתחלה שפעם אחת אמרו לך לא אבל הוא לא הבין אותי למה הוא לא הבין אותי כי אחרי הפעם הראשונה שאומרים ... אז הוא אומר שזה לא נכון ובזה נפתרה השאלה אני טוען שזה כן נכון נמשיך את השאלה, אז ככה אז קודם כל אני טוען כזאת טענה כשאתה למישהי לדוגמה בא לך לאכול פיצה והיא אמרה לך לא בראש שלה נוצרה פקודה שאתה אני אקצין את זה שאתה אויב שלה שאתה רוצה ... אחר כך נהיה לא וכן נהיה כן, עכשיו השאלה היא כזאת. ש: גם לבדוק הסכמות. אליעד: אני מסכים איתך אבל עכשיו נושא השיחה הוא כדלקמן זאת אומרת כשאתה מבקש בקשה ומישהו אומר לך לא יש שתי בעיות שנוצרו בעיה ... וברגע שהוא לא יאהב אותך תשאלי אותו שאלות סתם שאלות שאת יודעת שהוא יגיד לך שהוא לא רוצה נגיד אתה רוצה עכשיו באמצע הלילה אתה רוצה שנצא נעשה הליכה לא, לא קרה כלום אבל בראש שלו הוא מתחיל להרגיש ריחוק כי את מציאה ... יהיה מצב שהוא מביע התנגדות ועכשיו השאלה הנשאלת היא. ש: איך. אליעד: לא שנייה עכשיו ה

... לנתח שאלה? טיפים למערכת יחסים, איך להסביר את עצמך? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להבין מישהו? איך להבין משהו? תקשורת בין אישית, איך למצוא תשובות לשאלות? איך להבין שאלה? איך לנתח שאלה? איך להבין משהו ומה זה חשוב? בהרצאה, אליעד מתאר את החשיבות של ניתוח נכון של שאלה לפני מתן תשובה. הוא מתחיל לדון באסטרטגיות למענה נכון על שאלות, במיוחד כשיש חשש שמבין את השאלה בצורה לא נכונה. מהו תהליך הניתוח של שאלה? אליעד מציין שכאשר מישהו שואל שאלה, זה קריטי להבין את השאלה בצורה מעמיקה. הוא מדבר על כך שכאשר אנחנו שומעים שאלה, אנו לעיתים מניחים הנחות על כוונת השואל, ולפני שמגיבים, יש צורך לבדוק את ההבנה שלנו של השאלה. חשוב לא רק להבין את השאלה, אלא גם להבין את כוונת השואל, כי לפעמים אנו מפרשים אותה באופן מוטעה. אם לא נבין את השאלה כראוי, אנחנו עלולים לתת תשובה שאינה מתאימה לשאלה המקורית. מה קורה כאשר אנו מניחים שהבנו את השאלה? אליעד מביא דוגמה לפיה אדם מקבל שאלה, ומניח שהבין את כוונת השואל, ואז נותן תשובה מבלי לבדוק אם ההבנה שלו נכונה. הוא מדגיש כי לעיתים התשובה עלולה להיות לא נכונה, כי לא נלקחו בחשבון כל הפירושים האפשריים של השאלה. למשל, אם מישהו שואל שאלה בתנאים לא ברורים, ייתכן שהשאלה מכילה כמה רבדים או פירושים שונים, וכל פירוש ידרוש תשובה אחרת. כיצד נוכל לשפר את התקשורת שלנו כדי להבין יותר טוב? אליעד מציע כשיטה להבין את השאלה על ידי פירוק שלה לכמה אפשרויות. במידה וישנם פירושים שונים לשאלה, חשוב להבין איזה מהם מתייחס למה שהתכוון השואל. אם לא מבינים את כוונת השואל, אנחנו עלולים לתת תשובה לא נכונה, וכתוצאה מכך הקשר לא יתנהל בצורה טובה. אליעד מדבר על כך שחשוב לפתח את המיומנות הזו, במיוחד במערכות יחסים, בהן חשוב להבין אחד את השני בצורה נכונה. מהו התהליך שאנחנו עושים עם עצמנו כשאנחנו מנסים להבין משהו? בהמשך, אליעד מסביר כי לעיתים אנחנו שואלים שאלות כדי למצוא תשובות, אבל השאלה עצמה עשויה להיות לא ברורה או לא מוגדרת. הוא נותן דוגמה לכך שאדם יכול לשאול שאלה אך בעצם ה

... לשאול שאלה? תקשורת בין אישית, אווירה טובה, איך לדבר נכון? איך לדבר ... מישהו? איך להשפיע על מישהו? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלות, ובאופן שבו הדרך שבה נשאלת שאלה משפיעה על התשובה שנקבל ועל האווירה שתיווצר בשיחה. אליעד מדגיש שכל מילה בשאלה יכולה לשנות לחלוטין את משמעותה ואת ההנחות הסמויות הנמצאות בה, ולכן חשוב ... את ההבדלים בין ניסוחים שונים של שאלות. מה ההבדל בין האם אתה יודע מה השעה לבין מה השעה? אליעד כהן מסביר שיש הבדל גדול בין השאלה האם אתה יודע מה השעה? לבין מה השעה?. כשאדם שואל מה השעה? הוא מניח באופן סמוי שהאדם השני יודע את התשובה. במצב כזה, הנחת ... להודות בחוסר ידיעה. לעומת זאת, כששואלים האם אתה יודע מה השעה? הנחת היסוד שונה לחלוטין. כאן, בעצם השאלה כבר מגולמת האפשרות שהתשובה יכולה להיות גם אני לא יודע. באופן זה, השואל מאפשר לצד השני להרגיש בנוח גם במצב שבו אין לו את המידע המבוקש. השימוש ... יותר לומר שהוא אינו יודע. למה לשאול האם אתה יודע נותן לצד השני הרגשה נעימה? אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: כאשר הורה שואל את הילדה שלו תגידי לי, מוכרים חמץ בפסח? הוא בעצם מניח שהיא יודעת או ... רגשותיו של הצד השני. איך להשתמש בשאלות כדי להפעיל לחץ או ליצור תחושת אי - נוחות? אליעד מסביר שאותו עיקרון יכול לעבוד הפוך. אם מטרת השואל היא ליצור תחושת אי - נוחות או להפעיל לחץ פסיכולוגי, אפשר להשתמש בשאלות שמניחות מראש שהצד השני אמור לדעת את התשובה, כך שהוא ירגיש לא בנוח להודות שאינו יודע. למשל, לשאול עובד שאמור להיות מעודכן מה קורה עם יוסי? ולא האם אתה יודע מה קורה עם ... שהוא מאכזב את הציפיות ממנו. האם שאלה ארוכה יותר מעידה על עניין רב יותר? נקודה נוספת שאליעד כהן מבהיר היא ששאלה ארוכה יותר לפעמים מעידה על עניין רב יותר של השואל בנושא או באדם שהוא פונה אליו. למשל, כששואלים האם אתה יודע מה קורה עם יוסי? במקום מה עם יוסי?, השאלה הראשונה יוצרת תחושה שהשואל מתעניין יותר, כי הוא משקיע מחשבה רבה יותר בשאלה, ומשתמש במילים נוספות כמו האם אתה יודע. עם זאת, אליעד מסייג ואומר שזה ... ויש אנשים שיפרשו את האריכות של השאלה כהקדמה מיותרת או אפילו ככבדות מסוימת. מדוע שאלות ארוכות או קצרות נתפסות אחרת אצל אנשים שונים? אליעד מציין שהאופן שבו אנשים מפרשים שאלות קשור מאוד לאופן שבו הם חושבים ומנתחים דברים. אדם מסוים עשוי לראות בשאלה ארוכה התעניינות יתרה ואילו אדם אחר עשוי לראות בה דווקא ניסיון לעדן את ... והנחות יסוד של השומע, לא רק של השואל. מה המשמעות של הנחות יסוד בשאלות? ההרצאה חוזרת שוב ושוב אל הרעיון שכל

... איך לנתח משהו? איך לדעת מה התשובה? איך לענות תשובה נכונה? איך להבין את השאלה? לבדוק הנחות יסוד, מה צריך לעשות? איך צריך לחיות? מה אני צריך? מה צריך לקרות? איך לדעת מה באמת צריך לומר, ואיך לענות תשובה נכונה? אליעד כהן מסביר כיצד לגשת לשאלות מורכבות שעוסקות במושגים מופשטים ובדרך הנכונה למצוא תשובות לשאלות כמו איך צריך לומר משהו, איך נכון להגיד דבר מסוים, ואיך לנתח ולענות על שאלות. הרעיון המרכזי הוא שיש לבדוק היטב את הנחות היסוד לפני שנותנים תשובה. מה השלב הראשון בדרך לענות נכון על שאלה? אליעד מתחיל בהסבר על החשיבות של להבין את השאלה עצמה, לפני שנכנסים לדיונים ולהתפלספות סביב התשובה. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא למה אתה מתכוון כשאתה אומר צריך? כאשר מישהו שואל איך צריך לומר משהו, חייבים להבין מה המשמעות המדויקת של המילה צריך. לדוגמה, כשאומרים צריך לומר יש מאין או יש מאין? אליעד מבהיר שראשית צריך לברר לאיזה סוג צריך השואל מתכוון: האם הכוונה היא שצריך מבחינה לשונית - דקדוקית? אולי הכוונה היא מה נכון לומר לפי ההסכמה החברתית? אולי מדובר במה ... ואובייקטיבי ללא קשר לדעות אחרות? לפיכך, קודם כל יש להבין למה מתכוון השואל כשהוא אומר צריך, ורק אז ניתן להתחיל לענות באופן מדויק. האם נכון להתבסס על מוסכמות כשמחפשים תשובה? אליעד כהן מתאר את הנושא ... מעידה בהכרח על נכונות או אמת מוחלטת. הוא מדגים זאת בצורה קיצונית כשהוא שואל, אם כולם היו מסכימים שצריך להרוג יהודים, האם זה אומר שזה נכון? בכך הוא ממחיש שהסכמה חברתית לא קובעת אמת מוחלטת. לדברי ... בדיוק המטרה או ההקשר, אז אי אפשר לדעת מה צריך לומר באמת. איך להתייחס לשאלות מילוליות? אליעד מציג את הבעיה שבאמירה שאומרת שאם שתי מילים הן בעלות אותה משמעות, אז זה לא משנה איזו מילה תבחר. הוא מביא כדוגמה את השאלה יש מאין או יש מעין ומציין שאפילו אם משמעות המילים זהה, ייתכן שיש שיקולים נוספים מלבד משמעות ישירה, כמו למשל מה יובן טוב יותר לקהל או מה יישמע טוב יותר מבחינת סגנון הדיבור. הוא מדגים זאת כשהוא שואל בציניות אם נבדוק את השעה כדי להחליט איך צריך לומר משהו. הדוגמה מבהירה שלפעמים אנשים נכנסים לדיון לא רלוונטי במקום להבין קודם כל את השאלה עצמה ואת המטרות שמאחוריה. מה הדרך הנכונה לברר את משמעות השאלות ששואלים אותך? אליעד מדגיש שוב ושוב שלא ניתן לתת תשובה נכונה ואמיתית בלי להבין לעומק למה השואל התכוון. אם השאלה לא ברורה, חובה עליך לעצור ולשאול את השואל למה בדיוק הוא התכוון. הוא נותן דוגמה: אם מישהו שואל אותך מה צריך לומר?, עליך להחזיר לו בשאלה צריך באיזה מובן? וכשאתה מקבל תשובה כמו מבחינה חברתית, מבחינת התקשורת, מבחינה מוסרית, או מבחינה אלוהית - רק אז ניתן להמשיך ... כמו כן, אליעד מזהיר שאם אתה נותן תשובות מהירות לפני שהבנת לעומק את השאלה, ייתכן שאתה בעצם מבלבל את השואל ולא עונה על השאלה שלו. במצב כזה, ייתכן שהתשובה שלך בכלל לא נכונה למרות שהיא נשמעת חכמה. מהי הדרך לדעת מה התשובה הנכונה לשאלות מופשטות? אליעד מציג שיטה לניתוח שאלות מופשטות, לפיה הדבר הראשון שיש לעשות הוא להחליף את המילים הלא ברורות או המעורפלות במילים ברורות יותר. לדוגמה, במקום לשאול מה צריך לומר? יש לשאול מה נכון לומר?, מה ראוי לומר?, מה כדאי לומר?, או מה מובן יותר? כך ה

... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את ... היא שאני לא אוהב את עצמי. דוגמה נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או ... אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות. 1 - אני אוכל את העוגה. 2 - אני רעב. ונשאל, מה קדם למה שאני רעב או שאני אוכל ... נלך לבדוק האם ועד כמה הם אמת. אבל לפני כן נבין באופן עקרוני, איזה שאלה שואלים כדי לדעת האם משהו הוא אמת. אז באופן עקרוני הדרך הפשוטה ביותר לדעת אם משהו הוא אמת, זה לשאול בצורה פשוטה, האם זו אכן האמת האם באמת זה כך. לדוגמה: אני רעב. אז נשאל, האם באמת אני רעב, האם זו האמת ... היא שחור או לבן. דהיינו, לא תמיד האמת היא שאו שאני רעב או שלא. ולכן לשאול אם אני באמת רעב, זו לא שאלה מספיק אמיתית. ויותר אמת יהיה לשאול, האם באמת ועד כמה אני רעב. כי אולי אני רעב קצת הרבה. דהיינו, עדיף לשאול, האם באמת ועד כמה באמת טענה כלשהי ... של מה שאני אומר ואולי הוא נכון. לדוגמה: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. אז נשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי ... רעב, הוא: אני שבע ב100% ואף פעם לא הייתי יותר שבע מאשר עכשיו וכולי. ונשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי ... בניסוחים להלן אסתפק בניסוח של האם ועד כמה באמת X. למרות שבעיקרון, צריך לשאול אולי גם ההפך המוחלט הוא הנכון. שלב ... שאני רעב אני אוכל את העוגה. 4 - אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב. והשאלות ממילא יהיו: 1 - האם באמת ועד כמה ... - קורית תוצאה. 3 - הסיבה גורמת לתוצאה. 4 - התוצאה נגרמת בגלל הסיבה. והשאלות ממילא יהיו: 1 - האם באמת ועד כמה ... 4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה. ואסביר: בעיקרון חלק מהשאלות יכולות להיראות כשאלות מיותרות. כי לפעמים התשובה עליהן ... מה שנראה בטוח נכון, לא תמיד נכון. ולכן לפי הנוסחה, צריך לעבור על כל השאלות, גם אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות. שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנל: אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ... שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות האפשרויות לשאלות הנל. אז השאלות לדוגמה היו: 1 - האם באמת ועד כמה ... טיפה ממנה. 3 - אני אוכל קצת מהעוגה ברמה כלשהי. כאשר כנראה התשובות הנל לשאלות הנל נראות אולי ברורות מאליהן במקרה הזה, אך עדיין כדאי להתרגל לשאול אותן, כי לפעמים מתברר אחרי בדיקה, ... הסיבה הייתה אמורה לגרום לתוצאה הפוכה ממה שקרה. שלב 7 - בדיקת התשובות לשאלות הנל: בעיקרון אחרי ששאלנו את כל השאלות הנל, עכשיו צריך לעבור שאלה שאלה אפשרות אפשרות ... יותר טוב. דברים לשים לב טעויות נפוצות: אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח המדוייק של הטענות ... והתוצאה, ואז לא בהכרח מקבלים את התשובות הנכונות. ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח ...

... למה יש לי בכלל רצון? השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג בשיחה זו היא למה יש לי רצון?. אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לחקור את השאלה היא להשוות את עצמך לדברים אחרים בעולם שאין להם רצון, למשל, חפצים דוממים או צמחים. כדי להבין למה יש לך רצון, אתה צריך לשאול את עצמך מדוע אתה פועל בכלל, ומה מניע אותך לעשות פעולות מסוימות כמו לקום מהמיטה, לאכול, או לזוז. מדוע השאלה למה אני זז חזקה יותר כשהסביבה סטטית? אליעד כהן מסביר שכאשר אתה שואל למה אני זז? כאשר כולם סביבך גם זזים, זו שאלה חלשה יחסית. השאלה הופכת להיות הרבה יותר חזקה כשאתה רואה שכל מה שסביבך נשאר דומם ואתה היחיד שזז. כאשר אתה מבחין שכל מה שסביבך הוא סטטי ואתה היחיד שפועל, אז השאלה הופכת למעניינת יותר: מדוע דווקא אני זז וכל השאר עומדים במקום? לדוגמה, כשאדם שואל למה הוא קם מהמיטה בבוקר, הוא בדרך כלל יגיד כי כולם קמים, אבל אליעד אומר שאפשר לשאול את זה אחרת - מדוע האדם קם מהמיטה והמיטה עצמה לא קמה? זה יוצר קונטרסט ברור. למעשה, רוב הדברים במציאות לא זזים, לא משתנים, הם פשוט ... מפעילים את השכל. הם לא שואלים שאלות בסיסיות ועמוקות על עצמם ועל המציאות. הם פועלים על אוטומט - הולכים לעבודה, אוכלים, ישנים, מביאים ילדים לעולם - בלי ... הוא מי שמפעיל שכל, ששואל למה אני עושה את מה שאני עושה? למה אני רוצה משהו בכלל? האם הרצונות שלך באים ממך או נכפים עליך? אליעד מחדד את השאלה החשובה הבאה: האם הרצונות שלך הם באמת שלך, או שהם נכפים עליך מבחוץ? למשל, כשאתה רעב, האם אתה באמת רוצה לאכול, או שאתה פשוט מגיב ... להגשים אותו. לכן הוא שואל, האם באמת יש לך שליטה על הרצון שלך? האם אתה יכול לבחור להפסיק לרצות לאכול או להפסיק להרגיש רעב? התשובה היא שאתה לא באמת יכול לשלוט ... מקום וזמן. ואז מתעוררת השאלה: איך יכול להיות שבכלל אני זז? אם הכל זה בעצם אחד, והכל נמצא בתוך מקום אחד וזמן אחד, אז איך יכול להיות שאני בכלל בתנועה? מכאן, אליעד אומר, השאלה הופכת למה זה בכלל לזוז? מי אמר שאני זז? אולי אני לא באמת זז? אולי הכל אחד ואני רק חווה תנועה כתחושה? הדרך להשיג מודעות עצמית גבוהה - שאלות חוזרות וחקירה מתמשכת אליעד מדגיש שכדי להשיג מודעות עצמית וחקירה עצמית גבוהה, חייבים להמשיך ולשאול שאלות ללא הרף. לדוגמה, למה אני רעב?, למה אני רוצה להרגיש טוב?, למה אני חושב שזה טוב יותר מזה?. על ידי שאלות חוזרות כאלו, אתה יכול להגיע למודעות עצמית גבוהה מאוד, שתוביל אותך להבנת הטבע העמוק של הרצון שלך ושל המציאות. אליעד כהן מסכם את ... אמיתית, חייבים להמשיך לשאול שאלות ולהעמיק בהן כל הזמן, לא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות, אלא לחקור עד הסוף את מהות התודעה והרצון שלך. למה יש לי ...