... למצוא עניין בדברים איך להפוך עבודה משעממת למעניינת? אנשים רבים מרגישים שמשעמם להם בעבודה, ושואלים איך להפוך עבודה משעממת למעניינת ואיך למצוא עניין בכל דבר שעושים. אליעד כהן מסביר בהרחבה את הבעיה ואת הדרך להתגבר עליה. לדבריו, כאשר ... של העבודה, האדם צריך להשתמש בעבודה כתרגיל שכלי להתפתחות עצמית. בכל פעולה שאדם עושה, הוא יכול לשאול את עצמו שאלות עמוקות ומפורטות על הדרך הנכונה ביותר לבצע את הפעולה, ולנתח אותה לעומק מבחינה שכלית. לדוגמה, אם אדם בונה אתר אינטרנט למכירת ספרי תהילים, הוא יכול לשאול את עצמו שאלות כמו: למה בחרתי דווקא בצבע הזה לעיצוב האתר? למה הלוגו נמצא דווקא במקום הזה? האם זה באמת המקום הטוב ביותר עבור הלוגו, או שיש אופציה טובה ... השעמום, והיא לבדוק את הדברים האחרים שהאדם כן מחשיב כחשובים ומשמעותיים ולערער עליהם. הוא ממליץ לשאול שאלות ספקניות גם על דברים שנראים חשובים, כמו למשל: למה אני חושב שנוח זה טוב? מי אמר שלהיות בתנוחה נוחה עדיף מאשר לעמוד? למה ... הוא יאבד את ההזדמנות לפתח את השכל. הדרך להתגבר על כך היא לשים לב לכל פעולה קטנה שהוא עושה, ולשאול את עצמו שאלות מפורטות לגבי ההנחות שעומדות מאחורי כל צעד: למה אני מבצע את הפעולה הזאת דווקא בצורה הזאת? האם זו הדרך האידיאלית ביותר לביצוע המשימה? האם ...

... זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין ... לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא ... מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה ... איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה ... שאתה מתבלבל בין כאב חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, ... לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את ... לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. ...

... איך לייעץ בכל תחום? חשיבה שיטתית איך לפתור כל בעיה באמצעות ארבע שאלות בלבד? אליעד כהן מסביר שיש נוסחה פשוטה ומדויקת שבעזרתה ניתן לנתח ולפתור כל בעיה או מצב בחיים. השיטה מבוססת על ניתוח סיבתיות, ומתמקדת בארבע שאלות בסיסיות, שבעזרתן אפשר לפרק כל בעיה לגורמים ולמצוא לה פתרונות שונים ומגוונים. מהן ארבע השאלות של הנוסחה לפתירת בעיות? אליעד כהן מציג ארבע שאלות מרכזיות שנועדו לחקור כל בעיה או אירוע בחיים בצורה מעמיקה ויסודית: האם התוצאה באמת מתרחשת? האם הסיבה באמת מתרחשת ומחייבת את ... האם חייבת להיות הסיבה הזאת דווקא, או שאפשר לבטל או לשנות אותה? בעזרת השאלות הללו, ניתן לפענח ולבדוק את מידת נכונותן של סיבות ותוצאות, וכך למצוא מגוון פתרונות לכל בעיה קיימת. איך עובד ניתוח סיבתיות לפי ... לדוגמה, אם אדם אומר שהוא עצבני כי השכן עושה מנגל, נפרק זאת באמצעות השאלות: האם אתה באמת עצבני? האם באמת השכן עושה מנגל? האם זה שהשכן עושה מנגל מחייב אותך להיות עצבני? האם אתה עצבני רק בגלל המנגל או ... צורחת? האם היא חייבת לצרוח? האם אתה מתעצבן רק בגלל הצרחות? באמצעות שאלות אלה ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר לגבי הרגשות, המחשבות והתגובות שלך למצבים שונים, וכך לשנות את נקודת המבט ולמצוא פתרונות ... שהתוצאה באמת קיימת. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא נכשל כי קיבל ציון נמוך, השאלות הן: האם באמת נכשלת? האם הציון שקיבלת באמת מחייב כישלון? האם התחושה שלך שנכשלת נובעת אך ורק מהציון? האם יש אפשרות שלא תהיה ... ולשנות את הפרספקטיבה שלו. מהו העיקרון הבסיסי שעומד מאחורי ארבע השאלות? הבסיס של השיטה הוא החיפוש אחר האמת. כל ארבע השאלות הן למעשה נגזרת של שאלה אחת גדולה - מה האמת?. כל אחת מארבע השאלות מוודאת את האמיתות של הסיבה, התוצאה והקשר ביניהן. מי שמתרגל לשאול את עצמו את השאלות האלו יוכל לפתור כל בעיה ולהתמודד עם מצבים שונים בצורה מעמיקה ויסודית. למה חשוב להפוך אירועים לסיבות ותוצאות? אליעד כהן ממליץ ... אירוע כלשהו, תהפוך אותו למערכת של סיבה ותוצאה ותבחן אותו באמצעות ארבע השאלות. זה מאפשר להגיע להבנה ברורה של המציאות, למצוא פתרונות חדשים ולהפחית רגשות שליליים הנגרמים כתוצאה מפרשנות לא נכונה או לא ...

... החיוביים שבהם. כאשר אדם מתרגל זאת כלפי אחרים, יהיה לו קל יותר לדון את עצמו לכף זכות ולהתייחס לעצמו בצורה חיובית. האם זה אפשרי? השאלה שנשאלת היא האם זה בכלל אפשרי? ... את זה לאופן כללי באופן כללי למה כי אם אתה תתרגל לדון אנשים אחרים לכף זכות כשזה יגיע אליך גם יהיה לך קל לדון את עצמך לכף זכות. ש: השאלה היא אם זה אפשרי אם אתה מלכתחילה. אליעד: והתשובה היא שזה לא אפשרי אבל זה מה שצריך לעשות לא אני מסביר לך כי השאלה אם זה אפשרי את אמרת השאלה היא האם זה אפשרי נכון, רגע שנייה האם זה נכון שאמרת השאלה היא האם זה אפשרי זה נכון שאמרת את זה. ש: כן אבל יש לי המשך. אליעד: רגע שנייה אבל נכון שאמרת את זה אז אני רוצה להסביר משהו האם זה אפשרי זאת שאלה לא קשורה למה צריך בשביל לעשות את זה ואת זה צריך ככה האם זה אפשרי אי אפשר אבל זה מה שצריך זה שתי שאלות שונות יש שתי שאלות שונות יש שאלה אחת מה צריך שאלה שניה האם זה אפשרי שאלה אחרת אם זה כדאי שאלה אחרת מתי כדאי שאלה אחרת מי צריך לעשות את זה זה שאלות שונות לא לערבב, אני אומר לך מה צריך את אומרת השאלה אם זה אפשרי לא יודע זאת שאלה אחרת רציתי לשאול זה אפשרי לא יודע זאת שאלה אחרת אבל זה לא לערבב דבר לדבר לא בגלל שזה לא אפשרי אז נשנה את החוקים זה החוקים. עד כאן הבנת אני רק אומר זה שאלות שונות האם זה אפשרי לא יודע מבחינתי זה לא ... הוא בכלל שאל על עצמו. עכשיו מה רבי נחמן מספר לנו הוא אומר שכשאלוהים רוצה להעניש אותך על משהו הוא אומר איזה עונש אני אתן לך אומר בא נשאל אותך איך הוא שואל אותך אומר לך מישהו אחר ואומר לך מה אתה ... זה ככה אבל יש מצבים שהוא יכעס דווקא על הפשע שהוא חושב שבו יש משהו כזה עכשיו לאו דווקא כזה נגיד הוא יכעס על רוצח לא בגלל שהוא רוצח ונשאל אותו למה אתה כועס כל כך על רוצחים אז אתה רוצח הוא יגיד לא אז נשאל אותו אז למה אתה כועס על רוצחים הוא יגיד כי ... בדיוק מתנהג באותה צורה זה ממש כאילו ברור כזה. אליעד: לא זו אף זו אלא שאנשים שהם חסרי מודעות יכול להיות מצב שהם יריבו אחד עם השני ונשאל אותו למה אתה רב איתו והוא יאשים אותו ...

... שהוא לא הבין אותה עד הסוף, כי הבנה אמיתית ועמוקה נשארת איתך תמיד. לדוגמה, אדם שמתחיל לשאול שאלות על החיים, אם הוא מגיע ... חשובה - האדם חייב לבחור כיוון ברור וללכת בו עד הסוף. אם הוא רוצה להמשיך בתהליך של שאלות וחיפושים - שילך לשם בכל הכוח. אם הוא רוצה לעזוב את החיפוש ולהפסיק לשאול שאלות - אז שיפסיק לגמרי ... לסבל פנימי מתמשך. האם אפשר באמת לשכוח הכל או לחזור לחיים רגילים? אליעד כהן מתייחס לשאלה מה קורה כאשר מישהו רוצה לשכוח הכל ... באמת ישכח הכל בצורה מוחלטת ובמאה אחוז. אם החלטת לחזור לחיים רגילים, לחיים של שגרה ללא שאלות, תעשה זאת לגמרי. אם אתה מסוגל לעשות ... סופיות, או שתפסיק באופן מוחלט וללא הסתכלות לאחור. אי אפשר להישאר באמצע בלי לפתור את השאלות והספקות, אחרת הסבל והבלבול הפנימי ...

... מהי האמת, אך פעמים רבות האמת אינה זמינה לו באופן מיידי. הוא שואל את עצמו שאלות כמו מה האמת? ומתי אדע באמת את התשובה?, אבל לעיתים הוא מגלה שמה שחשב כאמת היה בעצם טעות. מהן שתי הדרכים לחיפוש האמת לפי אליעד כהן? אליעד כהן מחלק את חיפוש ... אינטרסים. חיפוש האמת ללא שום אינטרס אישי. הוא מדגים זאת בעזרת שאלות פשוטות. הוא שואל האם אכפת לנו כמה בלטות יש ברצפה? התשובה היא לא, כי אין בכך שום תועלת אישית. אך אם יש תועלת כלשהי, לדוגמה, לדעת מה מספר הטלפון של מישהו חשוב לנו, אז אנחנו ... נושא שאין לך בו שום אינטרס, נושא שלא מעניין אותך, ולהתחיל לחקור ולשאול את עצמך מה האמת בו. לדוגמה, אפשר לקרוא כתבה בעיתון שאין לך שום קשר אליה, ושאינה מעניינת אותך כלל, ואז להתחיל לשאול את עצמך שאלות עליה: האם הכתבה הגיונית? מה נכון ומה לא? למה הדברים נכתבו כך ולא אחרת? כך האדם מתרגל לחפש את האמת באופן קבוע, ללא קשר לאינטרס אישי. התרגול הזה יוביל לכך ... שבו אדם יכול באמת להגיע לאמת מוחלטת. בהמשך, אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות מהותיות כמו האם יש הבדל בין יש לאין? היא יכולת שמתחזקת כאשר האדם מתרגל את עצמו לחפש אמת ללא אינטרס. מי שחוקר זאת מתוך אינטרס יגלה שהמוח ... אליעד מציע לבחור מתוך נושאים שונים באתר שלו עשרה נושאים, לשאול את עצמך איזה נושא הכי מעניין אותך, ואותו ללמוד. לאחר מכן לשאול איזה נושא הכי פחות מעניין אותך, וללמוד דווקא אותו, מתוך כוונה ברורה להבין אותו עד הסוף. הוא מסביר שאין לפתח את השכל רק במה שמעניין אותך, כי אז אתה נותר ...

... לב? הדוגמה שאליעד כהן נותן היא מקרה של ילדה שמפחדת שאימא שלה תקבל התקף לב בזמן ריצה. הוא מדגים כיצד מטפלים בפחד זה על ידי שלוש שאלות מרכזיות. השיטה הכללית לטיפול בפחד היא תמיד לבדוק את הנחות היסוד של הפחד, באמצעות בירור מפורט של האירוע שממנו פוחדים, פירוק הסיטואציה לגורמים ובחינתם בצורה מדויקת. הטיפול מתמקד בהקטנת תחושת הסיכון או בהקטנת תחושת הסיכוי שהאירוע המפחיד יתרחש בפועל. מהן שלוש השאלות שעוזרות בטיפול בפחד? אליעד כהן מסביר שעל מנת להקטין את הפחד, יש לשאול שלוש שאלות ספציפיות: מה הסיכוי שזה יקרה בפועל? במקרה של פחד ממוות מהתקף לב בריצה, השאלה היא מה הסיכוי האמיתי והמדויק שהאירוע יתרחש. לדוגמה, מה אחוז הסיכוי שאדם יקבל התקף לב וימות דווקא בזמן ריצה ספציפית. שאלה זו ממקמת את האירוע בקטגוריה של אירוע אפשרי, במקום שיהיה אירוע ודאי, וכך מפחיתה את תחושת הלחץ של האדם. האם האירוע שעליו חושבים באמת קשור רק לפעילות ספציפית? לדוגמה, האם התקף לב יכול לקרות רק בזמן ריצה, או שהוא יכול להתרחש גם במקרים אחרים? על ידי שאלה זו מרחיבים את נקודת המבט של האדם ורואים שהאירוע שממנו חוששים יכול להתרחש גם בסיטואציות אחרות רבות ולאו דווקא בפעולה מסוימת. למה האדם פוחד דווקא מאירוע ספציפי ... אדם פוחד דווקא מהתקף לב בזמן ריצה, ולא מתאונת דרכים או נפילה במקלחת, כאשר הסיכון במקרים אלו עשוי להיות אפילו גבוה יותר. מדוע השאלות האלו מפחיתות את תחושת הפחד? אליעד כהן מדגים שהשאלות הללו נועדו להעביר את הפחד ממצב של מחויב למצב של אפשרי. כאשר אדם מתייחס לסיכון כאפשרי ולא כמחויב, הוא מתחיל להבין שאין מדובר בגורל ידוע מראש, אלא רק באפשרות בעלת הסתברות נמוכה, וזה כבר מקל עליו את תחושת הפחד. כמו כן, השאלה השנייה גורמת לאדם להבין שהאירוע לא מוגבל רק לסיטואציה מסוימת, מה שמפחית את המיקוד שלו בפחד מאותה סיטואציה בודדת. השאלה השלישית עוזרת לאדם להבין שהפחד שלו אינו עקבי, מכיוון שיש דברים מסוכנים יותר שאינו פוחד מהם, דבר שמחליש את עוצמת הפחד מהאירוע הספציפי. למה לפעמים דווקא החמרת התסריט מפחיתה פחד? אליעד כהן מדגים נקודה חשובה זו באמצעות דוגמאות נוספות. למשל, אם אדם מפחד לקבל התקף לב בריצה, אפשר לשאול אותו מה יקרה אם הוא יקבל התקף לב דווקא בזמן שהוא מתקלח או מבצע פעולה פשוטה אחרת. זה לכאורה מחמיר את התסריט שלו, אך בפועל דווקא זה מוריד את הפחד. מדוע? כי כשהאדם ... בכלים האלו, המטפל חייב לקחת את המשפט של המטופל (אני מפחד שאמא תקבל התקף לב בריצה) ולפרק אותו לגורמים בסיסיים על ידי שאילת השאלות שהוזכרו. המטפל צריך בעצמו לדמיין את הסיטואציה בצורה מדויקת, ואז לבדוק אילו שאלות עולות מתוכה, ולברר אותן לעומק עם המטופל. חשוב שכל שאלה תישאל בנפרד ובאופן מפורט, עד שהמטופל עצמו יתחיל להבין את הנחות היסוד של הפחד שלו, ויוכל לשחרר אותן בעצמו. לפי אליעד, המטפל צריך להרגיש ולהבין את מה שהמטופל חושב, ולשאול את השאלות המתאימות כדי שהמטופל יצליח לראות בצורה ברורה את האמת על הפחדים שלו, ולהשתחרר מהם. איך לטפל בפחד ממוות? איך להתמודד עם חרדה מהתקף לב? מהן הנחות היסוד של הפחד? הדרכת מטפלים בפחדים וחרדות איך מטפלים בפחדים בעזרת שאלות? איך להקטין סיכוי וסיכון בפחד? למה אני מפחד רק מדברים ספציפיים? ...

... במערכות יחסים, בין אם מדובר בקשרים זוגיים, עסקיים, משפחתיים או חבריים, עולה השאלה החשובה: האם האדם הזה אוהב אותי באמת, ועד כמה הוא אוהב אותי?. אליעד כהן מסביר ששאלה זו אינה פשוטה כפי שהיא נשמעת. אנשים נוטים לשאול ישירות: אתה אוהב אותי?, כמה אתה אוהב אותי?, אבל התשובות הישירות הללו לא תמיד אמינות. מדוע? כי לעיתים אנשים עונים מה שהם חושבים שהשואל רוצה לשמוע. לפעמים אדם אומר לך שהוא אוהב אותך, אבל בפועל אינו מרגיש כך באמת. ולעיתים ההפך נכון - אדם שאומר לך שהוא לא אוהב אותך, למעשה כן ... תלוי וזקוק לתחושה הטובה הזו שהוא חווה איתך, כך האהבה שלו אליך עמוקה יותר. מה השאלות שצריך לשאול כדי להבין אם האדם אוהב אותך? אליעד מסביר שהשאלות הנכונות אינן האם אתה אוהב אותי?, אלא שאלות שמטרתן לבדוק את התחושות של האדם השני. למשל: איך את מרגישה כשאנחנו ביחד? נעים לך, נחמד לך? התחברת למה שאמרתי? היה לך טוב בשיחות שלנו? כמה טוב את חושבת שקיבלת ממני, והאם את יכולה לקבל אותו במקום אחר? שאלות אלו נועדו לברר את התחושה הפנימית, ועד כמה האדם רואה בך מקור ייחודי לטוב בחייו. כיצד לגרום למישהו להתאהב בך? הדרך לגרום למישהו לאהוב אותך, לפי ... אותך? במערכות יחסים שונות - זוגיות, עסקיות, חבריות או משפחתיות - עולה לא פעם השאלה: האם הוא באמת אוהב אותי?, האם היא מרוצה ממני?, עד כמה אני חשוב לו או לה?. השאלה הזו רלוונטית לכל קשר בין שני אנשים, והיא מעסיקה רבים. אבל איך באמת אפשר לדעת אם מישהו אוהב אותך? האם תשובות ישירות מעידות על אהבה? אנשים רבים מנסים לפתור את הספקות שלהם פשוט על ידי כך שהם שואלים ישירות: אתה אוהב אותי?, כמה אתה אוהב אותי?. אך כאן טמונה בעיה - לא תמיד התשובות שמתקבלות משקפות את המציאות. לפעמים אדם יגיד שהוא אוהב אותך ... נמדדת במילים או במחוות חיצוניות בלבד, אלא בהרגשה הפנימית של האדם השני. להלן כמה שאלות שעוזרות לברר את זה: כמה טוב האדם הזה מרגיש כשהוא איתך? עד כמה הוא מרגיש שהתועלת שהוא מקבל ממך היא ייחודית? האם הוא חושב שהוא יכול להשיג את אותו הטוב ממישהו אחר? עד כמה הוא תלוי בתחושה הטובה שאתה מעניק לו? ככל שהתשובות לשאלות הללו חיוביות יותר - כלומר, הוא מרגיש איתך טוב בצורה ייחודית, והוא תופס אותך כבלתי ניתן להחלפה - כך הוא באמת אוהב אותך. איך אפשר לדעת כמה מישהו אוהב אותך? אם את רוצה לדעת עד כמה מישהו אוהב אותך, השאלות שצריך לשאול הן לא האם אתה אוהב אותי? אלא: איזה דברים טובים את חושבת שאת עושה לו? כמה הוא מעריך את הדברים האלו? עד כמה הוא יכול לקבל את הדברים האלו מאנשים ... טוב הוא מרגיש איתך, עד כמה הוא חושב שהטוב הזה הוא נדיר, ועד כמה הוא תלוי בו. שאלות ישירות כמו אתה אוהב אותי? לא תמיד יניבו תשובה אמינה, ולכן הדרך להבין זאת היא להתרכז בתחושות שהאדם חווה ממך. איך לזהות אהבה אמיתית? איך לגרום ... אותי? איך בן אדם יכול לדעת, עד כמה השני אוהב אותו? אז מה אנשים בדרך כלל עושים? שואלים, אתה אוהב אותי? את אוהבת אותי? כמה אתה אוהב אותי? אתה לא אוהב אותי? אז למה אתה לא אוהב אותי? אז אתה כן אוהב אותי? אז אם אתה אוהב אותי, אז למה ככה? ולמה ככה? אחת הגישות, היא פשוט לשאול . עכשיו, מה הבעיה בלשאול? שהרבה פעמים אתה תקבל, את התשובה שרצית לשמוע. זו בעיה אחת. בעיה נוספת היא, שלפעמים בן אדם יגיד לך שהוא אוהב אותך, אבל הוא לא באמת אוהב אותך. ... שעשית לה. ולכן, אם אתה רוצה לדעת, אם מישהי נגיד, אוהב אותך נניח, מה שאתה צריך לשאול אותה, זה... נגיד לדוגמה מה אתם עושים ביחד? נגיד, תשאל אותה איך את מרגישה? נחמד לך? נעים לך? תנסה לברר איך היא מרגישה, כי איך שהיא מרגישה, ... לשלוט על המינונים, כמה להוסיף וכולה. אליעד: נכון, נכון. אבל לעומת זאת, אם אתה שואל מישהו, אתה אוהב אותי? אתה לא אוהב אותי? זה לא הכיוון הנכון. והרבה פעמים, זה גם מייצר מריבות. עכשיו, בואו נלך גם מכיוון אחר. אם אתה רוצה שמישהי ...

... ממישהו להגדיר, איך לענות תשובות? איך להבין את השאלה? הגדרה לא נכונה, תשובה כשההגדרות שונות, לענות לשואל בשפה שלו, תקשורת בין אישית, תשובות לשאלות איך לענות לשאלות כשלא מסכימים על ההגדרה? אליעד כהן מסביר כיצד לענות בצורה נכונה לשאלות, במיוחד כאשר ההגדרות של השואל ושל המשיב אינן זהות. לעיתים קרובות אנשים מדברים אחד עם השני ומשתמשים במושגים זהים, אך כל אחד מהם מתכוון לדבר אחר לחלוטין. הדבר יוצר מצב שבו השואל והמשיב אינם מצליחים לתקשר בצורה טובה, וכתוצאה מכך נוצרת אי הבנה או וויכוח מיותר. אליעד נותן דוגמה מאוד מוחשית ופשוטה לכך. נניח שמישהו שואל: איפה יש פילים?, ואז הוא נשאל בתגובה: מה זה פיל בשבילך? והשואל משיב: פיל זה שולחן. עבור אותו אדם פיל הוא בעצם שולחן: משהו ... להצביע על השולחן ולהגיד זה פיל. במקרה הזה, אם תתחיל להתווכח איתו ולהגיד לו שההגדרה שלו לפיל לא נכונה, אתה בעצם יוצר ויכוח מיותר ולא מספק תשובה לשאלה שלו. במקום זאת, אליעד מציע גישה שונה: במקום לנסות לשנות לשואל את ההגדרות או את תפיסת המציאות שלו, רצוי לענות לו בשפה שהוא משתמש בה. כלומר, במקום להתנגד ולהסביר לו מהו פיל באופן המקובל בחברה, אפשר פשוט לענות לו לפי ההגדרה שלו. למשל, אם הוא שואל למה לפיל שלי אין חדק?, במקום להסביר לו שזה שולחן ולא פיל, אפשר פשוט לשאול אותו איך הוא הגיע למסקנה שלפיל שלו אמור להיות חדק, ובכך לעזור לו ... הבדל בין מה שהוא מגדיר כפיל לבין מה שהוא ראה או שמע במקום אחר. אליעד מדגיש שחשוב להבין מה מטרת השיחה או מה מטרת התשובה. האם המטרה היא ללמד את השואל את ההגדרות המקובלות, או פשוט לתת לו תשובה שמתאימה לשפה ולמושגים שלו? במקרה שהמטרה היא פשוט לתת לו תשובה, אין צורך בכלל להיכנס לוויכוחים מיותרים. מתי כן חשוב לתקן את ההגדרה של השואל? אליעד מסביר שישנם מצבים שבהם יש צורך אמיתי לתקן את ההגדרות של השואל. למשל, אם השואל נמצא במצב של פרדוקס או אי - הבנה עמוקה, שנובעת ישירות מההגדרה השגויה שלו, אז יש טעם בתיקון ההגדרה. אם אדם מגיע למצב שבו השאלה שלו אינה יכולה לקבל תשובה הגיונית, מכיוון שהוא מגדיר משהו באופן שגוי או באופן שאינו מאפשר להגיע לתשובה - אז כדאי לשאול אותו למה הוא מתכוון, ולעזור לו ליישר את ההגדרה. עם זאת, אליעד מדגיש שגם כאן הגישה צריכה להיות בעדינות ובאופן שהשואל יבין בעצמו מדוע ההגדרה שלו בעייתית. במקום פשוט לומר לו אתה טועה, עדיף לשאול שאלות שיכוונו אותו לחשוב ולגלות בעצמו את הסתירה ... לנסות לתקן את תפיסת המציאות שלו בכוח. אליעד ממליץ לנסות לתקשר עם אנשים בשפה שלהם, מתוך הבנה שכולם מדברים שפות שונות, אפילו כשהמילים זהות. כאשר השאלה נובעת ממקום של הגדרה שונה, הפתרון הנכון אינו לתקן את השואל, אלא לנסות להבין למה הוא מתכוון ולהשיב לו בשפה שהוא מבין. אם השאלה יוצרת מצב בלתי פתיר או פרדוקסלי, כדאי לשאול שאלות מנחות שיעזרו לשואל להבין את חוסר ההיגיון או הסתירה במחשבתו, וכך יוכל להגדיר מחדש את שאלתו באופן ברור יותר. הבנת שאלות ותשובות הגדרה לא נכונה תקשורת בין - אישית איך לענות על שאלות? להסביר בשפה של השואל מושגים סובייקטיביים שינוי הגדרות בשיחה ...

... כאשר אדם מחפש חפץ ברור כמו שולחן או מפתחות, הוא יודע בדיוק מה הוא מחפש, אך כשאומרים לאדם תחפש את האמת, הוא לרוב לא יודע מה בדיוק עליו לחפש. כאן עולה שאלה מרכזית שאליעד כהן מדגיש ומנתח לעומק: מה המשמעות של לחפש את האמת? איך אפשר לדעת שמה שמצאת הוא אכן האמת? איך ... גנטי ורגשי. אך כשאומרים לחפש את האמת, אין לאדם בהכרח הגדרה ברורה כזו למה שהוא מחפש. לדוגמה, אם אדם חושב אני לבד, אומרים לו לבדוק אם זו האמת או לא. הוא שואל את עצמו שאלות ומגיע לתשובות, אבל השאלה הבעייתית יותר היא איך אני אדע שהתשובות שאני מקבל הן באמת האמת? אדם יכול לשאול שאלות רבות ולקבל תשובות, אבל איך ידע שהתשובות האלה הן האמת? איך אפשר לדעת אם הגעת לאמת או לא? אליעד ... כאן הסבר מפורט ופרקטי. הוא מסביר שיש שלוש אפשרויות עיקריות: לדעת משהו בוודאות ולזהות שזה אמת. לדעת בוודאות שמשהו הוא שקר. להבין שלא יודעים. כאשר אדם שואל את עצמו שאלה לגבי משהו שהוא בטוח בו, למשל השם שלו, הוא מיד מזהה את האמת. לדוגמה, אם קוראים לו משה והוא אומר לעצמו קוראים לי ... לזהות את האמת על ידי זיהוי התחושה הפנימית של הוודאות או אי - הוודאות שלו. הוא מדגיש שמותר ואף רצוי במקרים מסוימים להגיע לתשובה אני לא יודע. אם אדם שואל את עצמו אם רע לי כי אני לבד והוא מגלה שהוא פשוט לא בטוח, התשובה אני לא יודע היא לגיטימית לחלוטין. האמת, במקרה ... חיפוש האמת? אליעד כהן מתייחס גם למצבים שבהם אדם מחפש את האמת אך אינו מצליח להגיע לפתרון הבעיה. למשל, מישהו חושש שיפטרו אותו מהעבודה. הוא מחפש את האמת ושואל את עצמו שאלות, למשל, מה יקרה אם יפטרו אותי? הוא מגלה שהתשובה היא שאין לו באמת ממה לפחד כי הוא ימצא עבודה אחרת. אך לעיתים, גם ... יש לאדם מנגנון פנימי לזיהוי אמת ושקר בתחומים רבים ופשוטים בחיים. ההצעה שלו היא לקחת את המנגנון הפשוט הזה, שכבר קיים אצל כל אדם, ולהשתמש בו גם עבור שאלות מורכבות יותר. אם אדם יודע להבדיל בין אמת לשקר לגבי יש פה שולחן או אין פה שולחן, הוא יכול להשתמש באותו מנגנון כדי ... כי זה נעים לי. במקרה של תשובות הגיוניות, יש לבדוק אם ההיגיון אכן נכון. במקרה של תשובות מעורפלות כמו ככה זה עושה לי טוב, התהליך שונה. כאן אליעד ממליץ לשאול מי אמר שזה באמת טוב? או מי אמר שזה נכון? כלומר, תמיד להטיל ספק ולהמשיך בחיפוש, עד שתתקבל תשובה ברורה יותר או עד ...