... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא למעשה מעיד על כך שעד אותה נקודה הוא לא הבין, ולכן הייתה לו שאלה, בין אם היה מודע לה ובין אם לא. הוא משתמש בדוגמה של אדם שמרגיש שבע אך ברגע שמציעים לו אוכל נוסף, הוא מסוגל לאכול, וכך ברור שלמעשה הוא לא היה ... אופן, אם מישהו אומר עכשיו הבנתי משהו חדש, זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את ה

... להצליח בדייט? על מה לדבר בדייט? איך לפתח שיחה בדייט? מה לשאול בדייט? איזה שאלות שואלים בדייט? מה עושים בדייט? שאלות היכרות בדייט, שאלות לדייט, נושאי שיחה בדייט, איך להתנהג בדייט? אימון לזוגיות, אימון אישי למציאת בן זוג על מה לדבר ... יודעים להבדיל בין פרטים שטחיים, שאין להם משמעות אמיתית לאישיות, לבין פרטים פנימיים, שמספרים על מי שהאדם באמת. איך לשאול שאלות נכונות כדי להכיר את האופי של האדם בדייט? אליעד מדגיש שצריך לגשת לדייט מתוך מודעות למה שאתה מחפש מבן זוג ומה אתה רוצה שהוא לא יהיה. את הדברים האלה רצוי לנסח לפני הדייט כדי שתדע מה לשאול ואיך להעריך את התשובות של הצד השני. למשל, אם חשוב לך שהבן אדם לא יהיה קמצן, לא יהיה עצבני ולא ... כך שתוכל להבין ממנו האם הוא עונה או לא עונה על התכונות האלה. לא תמיד תוכל לקבל תשובה ישירה, ולכן חשוב לדעת איך לשאול שאלות בצורה עקיפה שתוביל אותך לתשובות אמיתיות יותר. איך אפשר להעריך את האופי של אדם ... הצד השני. אם הצד השני מספר למשל שטייל בפרו ואומר שאהב את הנופים, אליעד מציע לא להסתפק בתשובה שטחית כזו אלא להמשיך לשאול שאלות כמו למה הנופים עושים לך טוב? או מה בדיוק התחושה שנופים יוצרים אצלך?, וכך להגיע לעומק המחשבה של הבן אדם. ככל שמעמיקים בשאלות, אפשר ללמוד יותר על היכולת שלו להבין את עצמו ואת התחושות שלו, וכך לדעת עד כמה תהיה התקשורת איתו טובה בעתיד. איך להימנע משאלות שמובילות לתשובות לא אמיתיות? אליעד מזהיר מפני שאילת שאלות פשוטות וישירות מדי, שעלולות להוביל לתשובות שקריות או שטחיות. לדבריו, אם תשאלו ישירות שאלות כמו האם אתה חיובי? או האם אתה אוהב לטייל? האדם השני עלול לענות בצורה שטחית או שקרית כדי להרשים אותך. במקום זאת, הוא ממליץ לנהל שיחה חופשית שבה השאלות מגיעות באופן טבעי, ואפשר דרכן לראות איך הצד השני מגיב למצבים שונים, מה שמעיד על האופי האמיתי שלו. האם לשקר בדייט כדי למצוא חן בעיני הצד השני? אליעד מתייחס גם לשאלה של האם מומלץ לשקר בדייט כדי להרשים את הצד השני, ומשיב שזה תלוי בשתי שאלות עיקריות: האם באמת חשוב לך שהאדם השני ירצה אותך, והאם הקשר הזה יחזיק מעמד גם אם הוא מבוסס על ... לא מספיק לדעת את סיפור החיים של הבן אדם כדי להכיר אותו? אליעד מסביר שרוב האנשים טועים כשהם חושבים שאם ישאלו מספיק שאלות על החיים של הצד השני, למשל, איפה הוא גדל, מה הוא למד או מה התחביבים שלו, הם יכירו אותו באמת. אבל לדעת פרטים יבשים על אדם לא באמת אומר שאתה מכיר את האופי שלו. לכן הוא מציע שהשאלות יהיו מכוונות יותר כלפי דברים שקשורים לאיך האדם חושב, מרגיש ומתמודד עם מצבים, במקום להתמקד רק בפרטים ביוגרפיים. למה חשוב לדבר דווקא על ההווה ולא על העבר בדייט? אליעד כהן מדגיש נקודה נוספת: כדאי להתמקד בשאלות על ההווה והעתיד ולא על העבר, משום שהעבר לא תמיד משקף את האדם כפי שהוא היום. אנשים שמתרכזים בעבר יוצאים מנקודת הנחה שמה שהיה בעבר הוא גם מה שקורה היום, אך זאת הנחה לא בהכרח נכונה. לדבריו, שאלות על ההווה ועל התוכניות לעתיד יתנו לך תמונה הרבה יותר מדויקת על מי האדם היום ומה הוא מחפש בקשר. ... אפשר להעלות נושא פילוסופי ולראות איך הצד השני מתייחס לנושא, כמה הוא מסוגל להעמיק בו ולנתח אותו. אם הצד השני מגיב לשאלות שלך בתשובות קצרות או כלליות מדי, או שאין לו יכולת להבין את הסיבות לרגשות או למחשבות שלו, אפשר ... וליצור יותר בהירות ופחות ספקות לגבי האם הזוגיות הזאת נכונה או לא. איך לנהל שיחה בדייט? על מה לדבר בפגישה ראשונה? שאלות להכיר לעומק בדייט איך לדעת אם בן הזוג מתאים? איך להעמיק בשיחה בדייט? איך לגרום למישהו לרצות ... קורה בעולם שלנו נכון. ש: או בפייסבוק. אליעד: לא בסדר יש מתכתבים אחר כך מדברים נגיד בטלפון אחר כך נפגשים וכו עכשיו השאלה היא על מה, עכשיו בן אדם נמצא בדייט עכשיו הדייט זה יכול להיות הדייט פיזית יכול להיות השלב שלפני הדייט נגיד בטלפון מדברים או משהו כזה, השאלה היא זה על מה לדבר בדייט כאילו על מה. ש: דברים חיצוניים משותפים. אליעד: על מה לדבר מה ההיגיון האם יש היגיון שצריך לדבר על משהו כדאי לדבר על משהו. ש: כן יש היגיון לדבר על משהו. אליעד: לא ברור שצריך לדבר על משהו השאלה על מה לדבר. ש: על מה לדבר צריך למצוא נקודות משותפות שאז תהיה. אליעד: זאת התשובה שלך? ש: מה זה ... עוד לא יודעת אם היא רוצה אותו היא בדייט היא עוד לא החליטה אם היא רוצה אותו או לא. ש: זה מה שאני הייתי עושה. אליעד: השאלה מה האמת מה ההיגיון, טוב איך יודעים על מה לדבר בדייט מה אתה אומר? ש: קודם כל מה המטרה. אליעד: ... מה שנחמד לך לדבר ואז אם השני יתחבר לזה כן לא לא או נגיד תיתן לשני אם הוא יתחבר לזה כן כן לא לא. עד כאן הבנו? ש: אני שואל מה המטרות. אליעד: אתה עכשיו פוגש מישהו בטיסה אתה יושב לידו עכשיו אתה מדבר איתו, למה אתה מדבר ... הזמן. אבל אם יוצאים לדייט בדרך כלל המטרה היא זה רוצים להכיר את הבן אדם נגיד לאיזו מטרת קשר רציני ועכשיו מפה נגזרת השאלה על מה לדבר בדייט זאת השאלה. ש: על כל דבר שיכול לגרום לאדם לחשוף את המחויבים שלו ומה עושה לו טוב. אליעד: את בטוחה בזה? ש: ... להיות בהתכתבות זה יכול להיות בכל תהליך שמטרתו היא היכרות למטרת קשר רציני זוגיות למטרת קשר רציני. עכשיו מה שאת צריכה לשאול את עצמך זה לשאול מה המחויבים שלי מבן אדם בקשר זוגי זאת ה

... יסוד, להניח הנחות, שאלות פנימיות, שאלות חיצוניות, שורש השאלות, לשאול שאלות נכונות, לצאת משאלות, שאלת שאלות מהן הנחות יסוד וכיצד הן יוצרות שאלות בחיים שלנו? ההרצאה של אליעד עוסקת בנושא מרכזי של הנחות יסוד והדרך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת על מנת להגיע להבנה מוחלטת ולפתרון מוחלט של בעיות וקונפליקטים פנימיים. אליעד מדגיש כי השאלות שאנו שואלים את עצמנו, גם אם הן פילוסופיות או רוחניות, מבוססות על הנחות יסוד כלשהן שאנחנו מניחים מראש, לרוב בלי להיות מודעים לכך. לפי ... או הסתירה הפנימית שמלווה אותו, עליו לבדוק את אותן הנחות יסוד עליהן מבוססת השאלה שלו. לדוגמה, אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם אני קיים?, האם אני אלוהים או בן אדם?, מי מפעיל אותי, אני או כוח אחר?, אך הוא מתקשה להגיע לתשובה מוחלטת וברורה. הסיבה, לפי אליעד, היא שהאדם אינו מטיל ספק עמוק מספיק בהנחות היסוד של השאלה. במקום לנסות לענות על השאלה עצמה, עליו לקחת צעד אחורה ולבדוק את הנחות היסוד שמסתתרות מאחורי השאלה. איך לבדוק הנחות יסוד כדי לצאת משאלות? אליעד מציע טכניקה ברורה ופשוטה: כאשר יש שאלה כלשהי שאין לה תשובה ברורה, האדם צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן היא מבוססת. לדוגמה, השאלה למה אני רעב? מבוססת על הנחת היסוד שהאדם באמת רעב. אך האם זה נכון? האם האדם באמת רעב, או אולי הוא רק מדמיין רעב מתוך שעמום, ... היסוד אני רעב מוטלת בספק. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם ההולך ברחוב ושואל את עצמו שאלות קיומיות או רוחניות, כמו האם אני אלוהים או אדם? השאלה הזאת מניחה מראש שיש בכלל הבדל בין אלוהים לאדם, שיש בכלל שחקן ושחקן או במאי ומשחק. אך לפני שניגשים למצוא תשובה, צריך קודם ... קיימת בכלל הפרדה, האם קיימים מושגים כמו זמן, מקום ושינוי שעליהם מבוססות השאלות הללו. אם מניחים מראש שיש נפרדות בין דברים, אז נוצרים שאלות וספקות. אם בודקים את ההנחה הזאת עד הסוף, אפשר להגיע לתובנה שאין הבדל, ואז השאלות נעלמות מעצמן. למה קשה כל כך לשחרר הנחות יסוד חזקות? אליעד מסביר כי ככל שהאדם חווה את המציאות בצורה עוצמתית יותר, כך הוא ... הנחות היסוד של הקיום שלו. למשל, אדם בטוח בכך שהוא קיים, ולכן מאוד קשה לו לשאול באמת אולי אני בכלל לא קיים? ככל שהחוויה האישית של האדם עוצמתית יותר, כך קשה לו יותר להטיל ספק באותה חוויה. דוגמה שנתן ... אולי היה אפשר למנוע את זה או שיכול להיות אחרת. אליעד מוסיף, שהבעיה אינה בשאלות שאין להן תשובה, אלא דווקא במה שהאדם חושב שהוא יודע בוודאות. ככל שהאדם בטוח יותר במשהו, כך הוא מתקשה יותר להיפטר מהשאלות המטרידות אותו. לדוגמה, האדם אומר: אני בטוח שאני רעב, או אני בטוח שהמצב הזה רע. דווקא הוודאות היא מה שתוקע את האדם, כי היא מונעת ממנו לבדוק אפשרויות נוספות, והופכת אותו לעיוור לשאלות העמוקות באמת. איך יוצאים משאלות על ידי

... לראיין אנשים? איך לשאול שאלות בראיון עבודה? איך להכין שאלות לראיון עבודה? איזה שאלות לשאול בראיון עבודה? מה לשאול בראיון עבודה? איך להתכונן לראיון? לא להרשים של הנשאל, מראיין ומרואיין, איך לראיין עובדים? איך לראיין איש מקצוע? כאשר אתם מבצעים ראיון עבודה או מראיינים איש מקצוע, השאלות שתחליטו לשאול הן קריטיות עבור הערכת הידע והיכולות של המרואיין. אליעד כהן מסביר כיצד לשאול שאלות בצורה נכונה ומעוררת מחשבה, ומהם הדברים שחשוב להימנע מהם במהלך ראיון כזה. הנה הסיכום המלא והמפורט של עקרונות המפתח: איך לשאול שאלות כדי לברר מה מרואיין יודע? הנקודה המרכזית שצריך להבין היא, כאשר אתם שואלים מישהו שאלות, מטרתכם היא לגלות את הידע וההבנה שלו בנושא מסוים. חשוב לשים לב שאתם לא נכנסים ... לאמץ גישה של הטיפש - כלומר, להעמיד פנים שאתם לא יודעים את התשובות ולהשאיר את המרואיין להסביר את עצמו. זהו כלי חשוב שמאפשר לכם להבין מה הוא באמת יודע. שאלות כאלה יכולות לכלול: - איך היית עושה ככה וככה? - מה דעתך על נושא מסוים? כך המרואיין יוכל להציג את עמדתו בצורה חופשית, ותוך כדי כך תבינו אם הוא באמת מבין את הנושא או לא. שאלות פתוחות מול שאלות ממוקדות - איך לשלב ביניהם? עליכם להבין את ההבדל בין שאלות פתוחות ושאלות ממוקדות: - שאלות פתוחות מאפשרות למרואיין להציג את מחשבותיו בצורה חופשית ולהסביר איך הוא רואה את המצב או את הנושא. - שאלות ממוקדות עוזרות לכם לקבל תשובות מדויקות יותר על נושא ספציפי שחשוב לכם לדעת אם המרואיין מבין בו. אם תשאלו רק שאלות פתוחות מדי, ייתכן שבסוף הריאיון לא תדעו את התשובות לשאלות המרכזיות שלכם. לכן חשוב לשלב את שני סוגי השאלות - פתוחות וממוקדות - בכדי להוציא את המידע שאתם זקוקים לו. למה חשוב לא להוסיף מידע במהלך השיחה? כאשר אתם שואלים את המרואיין שאלה ומספקים לו תשובה משלכם או תורמים מידע, אתם עלולים להטות את תשובתו. לדוגמה, אם אתם שואלים שאלה והוא עונה עליה, ואתם מוסיפים: כן, אפשר גם לעשות ככה וככה, ... ידע אמיתי אליעד מציע טכניקה מתקדמת כדי לבדוק את הידע האמיתי של המרואיין: 1. קחו נושא שאתם מבינים בו היטב. 2. העמדו פנים שאתם לא מבינים בו כלל. 3. שאלו שאלות פשוטות, לצד שאלות מסובכות - ביחד. כך תוכלו לבדוק אם המרואיין באמת מבין את התחום והאם התשובות ... של המרואיין, לא להראות לו כמה אתם יודעים. אם אתם משחקים את החכם או מנסים להרשים, אתם עשויים להפריע לתהליך ולהפסיד מידע חשוב על יכולות המרואיין. איך לשאול שאלות בראיון עבודה? איך לראיין אנשים? איך להכין שאלות לראיון עבודה? מה לשאול בראיון עבודה? איך לשאול שאלות נכונות? איך לראיין איש מקצוע? איך

לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות? למה בן אדם מרגיש תקוע למרות שאין לו שאלות? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים בן אדם אומר שאין לו שאלות, אבל בכל זאת הוא מרגיש תקוע. המצב הזה מתרחש כי בתוך תוכו של האדם, כן קיימות שאלות שהוא עדיין לא הצליח לזהות או לנסח במודע. הסיבה לתחושת התקיעות הזאת היא שבאופן פנימי, האדם מרגיש שיש משהו שהוא עדיין לא מבין עד הסוף, למרות שהוא כביכול אומר לעצמו שאין שאלות. תחושת התקיעות נובעת מכך שהאדם נמצא בקונפליקט פנימי: מצד אחד הוא טוען שהוא מבין את הכל ואין לו עוד שאלות, אך מצד שני הוא חווה חוסר נוחות, וזה סימן שבאופן לא מודע ישנן שאלות פתוחות שטרם קיבלו מענה מלא. המצב הזה דומה לאדם שטוען שאין לו שום ספק בנוגע לדרך שבה הוא הולך, אבל בפועל הוא כל הזמן מסתכל לצדדים, שואל שאלות בתוכו ומחפש תשובות, ולכן נשאר במצב של תקיעות. לדוגמה, אם אדם אומר אני מרגיש תקוע כי חסר לי משהו, המשמעות האמיתית היא שהוא יודע שיש משהו שהוא צריך ולא מקבל, ולכן הוא מרגיש חוסר סיפוק. אליעד מדגיש שאם באמת האדם היה בטוח ב - 100% שאין שום שאלה, הוא לא היה חווה את התחושה הזאת כלל. עצם התחושה של תקיעות מראה שקיימות שאלות נסתרות שצריך לחשוף ולשאול. מה צריך לעשות כשמרגישים תקועים בלי שאלות? אליעד מציע גישה ברורה למצבים בהם אדם מרגיש שאין לו שאלות ברורות לשאול, אך עדיין מרגיש שהוא תקוע. הוא ממליץ להטיל ספק בעצם התחושה עצמה. לדוגמה, אם האדם אומר אני מרגיש פחד מהשכן שלי, השאלה הנכונה לשאול היא מי אמר שאני באמת מרגיש פחד? לא מי אמר שהפחד מוצדק. אליעד מדגיש את ההבדל בין השאלה האם התחושה נכונה? לשאלה מי בכלל מרגיש את התחושה?. ההבדל הזה חשוב מאוד, כי הרבה יותר קשה להטיל ספק בעצם הקיום של התחושה, מאשר רק להטיל ספק בנכונותה או בצדקתה. ... ההרגשה, והוא מניח שההרגשה היא עובדה קיימת. אליעד טוען שצריך ליישם את אותו עיקרון גם לגבי תחושות ורגשות. כשאדם מרגיש שהוא תקוע, הוא צריך לשאול: מי אמר שאני בכלל מרגיש תקוע?. זו השאלה שמאפשרת לאדם להטיל ספק בתחושת התקיעות עצמה, ולהתחיל לברר את האמת לעומק. איך מטילים ספק בתחושת התקיעות? אליעד מסביר בפירוט כיצד האדם יכול ... בתחושת התקיעות. אדם שטוען אני תקוע חייב להאמין בכך שהוא מרגיש משהו. אבל מי אמר שהתחושה קיימת בכלל? אליעד מבהיר כי הטלת הספק אינה נעצרת רק בשאלה האם התחושה נכונה או לא, אלא יורדת לרובד עמוק יותר של מי בכלל חווה את התחושה הזו?. הוא אומר שלמוח הרבה יותר קשה להתמודד עם ספק לגבי עצם קיום התחושה, מאשר עם ספק לגבי נכונות התחושה או הצדקתה. אליעד ממליץ על שיטה מעשית: כל פעם שעולה תחושה שלילית או תחושת תקיעות, האדם צריך לשאול את עצמו מי אמר שאני מרגיש את התחושה הזו? ולא למה התחושה קיימת או מוצדקת?. הוא מדגיש שבגישה זו ניתן להגיע לפירוק התחושה, כי ברגע שהאדם ... התחושה, הוא מתחיל לראות שתחושת התקיעות עצמה איננה עובדה מוחלטת כפי שהוא חשב, ובכך נפתחת אפשרות לשינוי. מה לעשות כשיש ספקות לגבי תשובות לשאלות? אליעד מוסיף ומסביר שבמקרים בהם אדם מרגיש שהגיע לתשובה מוחלטת, ובכל זאת מרגיש ספק או אי שביעות רצון, זה סימן לכך שהוא לא באמת הגיע לתשובה ... ישנה אי נוחות, תחושת ספק או חוסר סיפוק, התשובה שאליה הגיע האדם אינה תשובה מלאה ואמיתית. הוא נותן דוגמה לכך: אם אדם באמת היה מבין שאין שום שאלה, אז הוא לא היה חווה ספק או חוסר נוחות. לכן, בכל פעם שיש תחושה כזו, על האדם לחזור ולבדוק את ההנחות שלו מחדש. אליעד ממליץ להמשיך ולשאול שאלות עד שמגיעים לנקודה שבה אין אפשרות להטיל עוד ספק בשום דבר. רק כאשר אדם מגיע למצב שבו הוא אינו יכול להטיל ספק כלל, תחושת ...

... סגורה? איך לפתח שיחה בלי לפתח שיחה? שאלות סגורות, שאלות פתוחות, איך לנהל דו שיח? מיומנויות שיחה, מיומנויות תקשורת בין אישית, איך להתעניין במישהו? איך להתחמק משיחה? איך לנהל שיחה ... השיטה שאליעד מתאר מבוססת על שימוש בשאלות סגורות מאוד ספציפיות, שאלות שתשובותיהן ידועות מראש, או שהן שאלות שהתשובה עליהן חד - משמעית ולא מאפשרת פיתוח נוסף של השיחה. כאשר רוצים ליצור רושם של אכפתיות או של עניין במישהו אחר, אך בפועל ... איתו שיחה, ניתן להשתמש באסטרטגיה של שאלות סגורות - שאלות שניתן לענות עליהן בתשובות קצרות, ברורות וידועות מראש. המטרה של שאלות אלו היא לתת תחושה של התעניינות אמיתית, בזמן שלמעשה השיחה נשארת ברמת שטח בלבד, מבלי לפתוח נושאים חדשים או לעורר דיונים מורכבים. מהן שאלות סגורות, וכיצד להשתמש בהן? אליעד כהן נותן דוגמאות ברורות כיצד להשתמש בשאלות סגורות. למשל, במקום לשאול שאלה פתוחה כמו מה שלומך? שאולי תוביל לתשובות מורכבות, אפשר לשאול שאלות כמו איך הבריאות?, כשידוע מראש שאותו אדם בריא. אפשר לשאול הכל בסדר בעבודה? כשידוע מראש שהכל תקין. בצורה הזו, האדם השני מרגיש שמתעניינים בו, אך לא תהיה לו אפשרות לפתח את השיחה מעבר ... שאליעד מציע נקראת לעיתים גם שאלות של dead-end, כלומר, שאלות סוף דרך, שאין להן המשך אפשרי, ולכן הן שימושיות במיוחד למי שרוצה להיות מנומס אך גם לא רוצה להיגרר לשיחות ארוכות או מורכבות. ... ומתעניינים. כיצד לנתב שיחה בעזרת שאלות ממוקדות? אליעד מדגיש את החשיבות של בחירת שאלות מאוד ממוקדות וברורות, כשהתשובה אליהן ידועה מראש, כדי שהשיחה לא תתפתח מעבר לרצוי. במקום לשאול שאלות פתוחות שיכולות להוביל לתשובות לא צפויות ולפתוח כיוונים חדשים, השאלות הממוקדות והסגורות מאפשרות לך לשלוט בצורה מלאה בשיחה ולסגור אותה במהירות ובטבעיות. לדוגמה, במקום לשאול איך עבר עליך השבוע?, אפשר לשאול הכל עבר בסדר השבוע בעבודה?, ובכך להבטיח תשובה חד - משמעית כמו כן, הכל בסדר, והתוצאה היא שהשיחה לא תימשך מעבר לכך. זוהי ... ארוכה מדי מצד שני. מה ההבדל בין שאלות פתוחות לשאלות סגורות? אליעד מסביר בקצרה אך בבהירות את ההבדלים בין שני סוגי השאלות הללו: שאלות פתוחות: הן שאלות שדורשות תשובה רחבה ומאפשרות פיתוח נוסף של השיחה. הן מובילות לרוב לדיון או לשיחה ארוכה יותר, כיוון שהתשובות עליהן הן מגוונות ... מה אתה חושב על האירוע שהיה אתמול? שאלות סגורות: הן שאלות שמאפשרות תשובה קצרה וממוקדת, בדרך כלל כן או לא, או תשובה מאוד פשוטה וברורה. למשל: נהנית אתמול?, הכל בסדר? או אתה מגיע מחר?. ... ככלי לשליטה בשיחה. הבחירה בין שאלות פתוחות לסגורות תלויה בכוונה האמיתית של האדם ששואל - האם המטרה היא באמת להתעניין ולפתח שיחה, או רק להיראות מתעניין ולהימנע משיחה ארוכה. סיכום עיקרי ההסבר של אליעד כהן אליעד ...

לשאול שאלות, איזה שאלות לשאול, בירור האמת איך לשאול שאלות בצורה נכונה לחקירת האמת? הדרך לשאול שאלות נכונות ולהגיע להבנת ... מהותי שאליעד כהן מסביר לעומק בהרצאה זו. אליעד מדגיש את החשיבות של לשאול שאלות נכונות ולברר כל פרט עד תום, ללא השארת פינות לא פתורות. השאלות הן כלי מרכזי וחשוב שבאמצעותו אדם יכול להבין לעומק את המציאות ואת עצמו. מטרת שאלות אלו היא להגיע לחקר האמת המלאה, בלי להסתפק בחלקי תשובות או בתשובות שטחיות ולא מבוררות עד הסוף. למה חשוב לשאול שאלות בכל נושא? אליעד מסביר שבני אדם רבים רגילים לקבל את הדברים כפי שהם, בלי לשאול ובלי לברר. אך הוא מבהיר כי לשאול שאלות הוא הבסיס להתקדמות ... רעיון או תפיסה שהאדם מקבל או שומע חייבים לעבור בירור מקיף ויסודי. השאלות צריכות להיות מכוונות אל לב ליבו של ... המציאות שונה ממה שהוא חושב. הבירור שאליעד מתאר נעשה על ידי שאילת שאלות מדויקות וברורות: - האם זה באמת נכון? ... רק באופן חלקי? - אולי יש אמת גדולה יותר, אחרת, או עמוקה יותר? שאילת שאלות מסוג זה מאלצת את האדם להסתכל מעבר להנחות יסוד ולהעמיק בבחינת התפיסות שלו. איך לדעת אילו שאלות לשאול? אליעד מסביר שצריך לשאול שאלות שמאתגרות את ההנחות הכי בסיסיות שלנו. הוא נותן דוגמה לאופן שבו אפשר לפרק כל טענה לשאלות קטנות יותר: - מישהו אומר טענה מסוימת. - אתה שואל: האם זה באמת ככה? - אתה ממשיך להקשות: אולי זה לא בדיוק כך, אולי זה רק חלקית כך? - ואז שואל שאלות נוספות כגון: אולי זו ... מסוים, אולי רק חלק מזה נכון או אולי שום חלק מזה אינו נכון? באמצעות שאלות כאלו, האדם מברר את כל הפרטים ולא ... זו ניתן להגיע להבנה עמוקה ומדויקת יותר של כל נושא ושל כל אמת. איך שאלות מקדמות הבנה רוחנית? אליעד מוסיף ששאילת שאלות אינה רק תהליך אינטלקטואלי, אלא גם תהליך פנימי של בירור רוחני. כאשר אדם שואל שאלות, הוא לא רק מברר את ... שלו. הוא מבין כיצד פועל שכלו וכיצד הוא עצמו מגיב למציאות. על ידי שאלות, האדם יכול לזהות: - איפה ההבנה שלו ... - איך הוא יכול להגיע להבנה עמוקה יותר של מהות הדברים. דוגמאות לסוגי שאלות שחשוב לשאול אליעד נותן דוגמאות רבות של שאלות שצריך לשאול על מנת להגיע לאמת המוחלטת: - האם ... זה בכלל שקר? - אולי יש משהו עמוק יותר, נכון יותר, או אחר לגמרי? כל שאלה מסוג זה פותחת אפשרות להסתכלות חדשה ומאפשרת להגיע לרבדים עמוקים יותר של הבנה ושל הכרה. מדוע אנשים לא שואלים מספיק שאלות? אליעד מציין שאחת הסיבות שאנשים לא ...

... שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית למה כדאי לשאול שאלות גם כשחושבים שיודעים את התשובה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש שיש לו שאלות, אך הוא מניח מראש שהוא כבר יודע את התשובה או שלא יוכל לקבל תשובה חדשה או שונה, הוא בעצם מגביל את ... נניח שמישהו מגיע ואומר יש לי שאלות, אבל אני כבר יודע מה תענה, או שאני יודע שלא אבין את מה שתסביר לי. במקרה כזה, אליעד אומר שהדרך היחידה להתמודד עם מצב כזה היא פשוט לשאול בכל זאת. למה? כי למרות שאולי האדם צודק שהוא יודע מראש את מהלך השיחה, תמיד קיימת האפשרות שבפעם ה ... מראש באופן מוחלט את כל התשובות לשאלות שאנחנו שואלים. תמיד יכולה להיות תשובה חדשה שתשנה את ההבנה שלנו. מה לעשות כשנדמה שכל התשובות כבר מוכרות ואין ... דבר, אליעד כהן ממליץ לשנות את סוג השאלות. אם אדם שואל שאלות קיומיות, שאלות גדולות, כגון מה מטרת החיים? או איך להיות מאושר?, והוא מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן ולא מקדמות אותו, אז מומלץ לו לנסות לשאול שאלות קטנות יותר ומעשיות יותר, אפילו פשוטות כמו איך עוברים את הכביש? או איך מרכיבים ... של האוכל?. אליעד מסביר שאולי דווקא בשאלות האלה האדם ימצא תשובות שיעזרו לו לפתח את השכל שלו בצורה חדשה, ואולי דווקא שם הוא יגלה משהו שהוא לא חשב עליו קודם. כיצד שאלות קטנות עוזרות בהתפתחות אישית ומודעות עצמית? ההסבר של אליעד מדגיש את החשיבות של שאלות קטנות ופשוטות ככלי להתפתחות אישית וליצירת מודעות עצמית עמוקה יותר. הוא נותן את הדוגמה של איך ... משהו טעים? ומסביר שדווקא ההתמקדות בשאלות פרקטיות ויומיומיות יכולה לעזור לאדם לפתח את יכולות החשיבה שלו, ובכך להוביל אותו להבנות משמעותיות על חייו. השאלות הקטנות האלה מאפשרות לאדם להתמודד עם נושאים חדשים ובלתי צפויים, ובכך פותחות בפניו זווית חדשה ... איך להתמודד עם התחושה שאין מה לשאול כי הכל ידוע מראש? אליעד כהן אומר שאדם שמרגיש שאין מה לשאול כי הוא חושב שכל התשובות כבר ברורות לו, נמצא למעשה במצב של חסימה מחשבתית. הוא מסביר שלפעמים מה ... אינו מובן עד הסוף. לכן כדאי להמשיך לשאול, גם כאשר אנחנו בטוחים לחלוטין שאין מה לחדש. לדוגמה, אם אדם שואל על איך לבנות קיר?, גם אם הוא שואל את אותה שאלה במשך שנים, בכל פעם הוא עשוי לגלות פרט חדש או גישה חדשה לבניית הקיר שטרם חשב עליה קודם לכן. מכאן ... החשוב שאליעד מדגיש: לעולם לא להפסיק לשאול, כי כל שאלה היא הזדמנות לגלות עוד פרט קטן שמוסיף להבנה הכללית. איך להימנע מלהיתקע בלולאת שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן? ההצעה המעשית של אליעד כהן לאנשים שנתקעים בלולאה של שאלות קבועות ותשובות קבועות היא להתחיל לשאול שאלות שונות לחלוטין. הוא ממליץ לאנשים להחליף את השאלות ולהפנות את תשומת הלב לנושאים שטרם נגעו בהם. הוא נותן דוגמה שאם אדם

... למתקדמים, יחסי כוחות בתהליך מכירה, איך לגרום ללקוח להרגיש חלש בתהליך המכירה? למה לשאול את הלקוח שאלות? איך לגרום ללקוח להרגיש חזק בתהליך המכירה? לתת ללקוח למכור לך, איתור צרכי הלקוח, איך להשפיע על הלקוח? איך להוביל את הלקוח? איך להיות יותר חזק מהלקוח? איך לנצח במשא ומתן? שוק של קונים, שאלות של התאמה, שוק של מוכרים, היצע וביקוש, לשאול שאלות סינון, לסנן את הלקוח, לשאול את הלקוח שאלות התאמה, מי יותר רוצה את העסקה? אסטרטגיות משא ומתן למתקדמים והפעם נדבר על יחסי הכוחות בתהליך מכירה, בין איש המכירות לבין הלקוח. מי הצד החזק בעסקה ... זה שלא תמהר למכור ללקוח שלך את מה שאתה רוצה למכור, אלא תאלץ את הלקוח שלך, למכור לך את עצמו, לפני שאתה מוכר לו משהו. דהיינו, נניח שלקוח נכנס לאולם תצוגה של כלי רכב ושואל את איש המכירות שאלה, כגון: כמה הרכב הזה עולה, מה אתה יכול לספר לי על הרכב הזה, או כל שאלה אחרת שהלקוח מבקש ממך להפוך להיות מוכר ולמכור לו את המוצר שאתה רוצה למכור לו. במקרה כזה עליך להבין שכאשר הלקוח מבקש ממך למכור לו, הרי שהוא הופך ... הוא מבקש ממך בקשה ואתה מגיב לבקשה שלו, אתה פועל בהתאם לבקשה של הלקוח, אתה הרובוט של הלקוח, אתה החלש והלקוח הוא החזק. והדרך להימנע מזה, היא באמצעות זה שכאשר הלקוח שואל אותך שאלה ורוצה שתתחיל בתהליך מכירה, אתה לא מתחיל למכור לו שום דבר. ואתה כן עונה ללקוח בשאלה, של איתור צרכים כלשהם. לדוגמה, אתה עונה ללקוח קודם כל אני אשמח לשמוע קצת עליך ועל מה שאתה מחפש וכיוב. דהיינו, במהות, בין אם אתה עונה ללקוח על מה שהוא שאל ובין אם לא, בכל מקרה אתה חייב לשאול את הלקוח, שאלת סינון, שבה אתה כאילו מסנן אותו כלקוח, שבה אתה איש המכירות בודק את הלקוח, כדי לסנן את הלקוח. דהיינו, הלקוח רוצה לבקש ממך שתמכור לו משהו, ואתה לא מתחיל למכור ללקוח, עד שאתה לא עושה איתור צרכים עם הלקוח, עד שאתה לא שואל את הלקוח שאלות סינון כלשהן, שאלות התאמה כלשהן, עד שהלקוח לא ירגיש שאתה בוחן אותו, שהוא הלקוח צריך למכור את עצמו לך, שהוא צריך לשכנע אותך שהוא מתאים לך כלקוח, שאתה רוצה למכור לו, שאתה מוכן למכור לו. במילים אחרות, כשאתה מתחיל תהליך מכירה, לפני שאתה שואל את הלקוח שאלות, אתה הופך להיות החלש במשא ומתן. לעומת זאת, כאשר אתה שואל את הלקוח שאלות של התאמה, שאלות של סינון, הרי שהלקוח מרגיש שאתה בוחן אותו, שהוא צריך לענות לך. שהוא צריך למכור את עצמו לך, איש המכירות, כדי שאתה תסכים לענות לבקשה שלו לתת לו מידע. הלקוח צריך להרגיש, שזה לא ברור מאליו שאתה מוכן למכור לו, אלא שזה רק בתנאי שהוא יענה לך לשאלות וכולי. וכאשר הלקוח עושה פעולות (לענות לשאלות שלך), בגלל שאתה ביקשת ממנו לעשות אותן, הרי שהוא מרגיש חלש ביחס אליך, והוא מרגיש שהוא החלש ושאתה החזק. ויש בזה כל מיני היבטים וענייניים, ויש כאן ... יותר ממך ולפעמים תרצה שהוא ירגיש חלש יותר ממך ובמינונים שונים. אבל ברמת העיקרון צריכים לשים לב, שיש כאן מערכת יחסים, של מי יותר רוצה את העסקה. וזה חלק מהדינאמיקה של לשאול את הלקוח שאלות, גם כדי לגרום ללקוח להרגיש שהוא צריך למכור את עצמו, כלפיך. ולפעמים, אם הלקוח ירגיש חלש, הוא לא ירצה לסגור איתך עסקה. כי לפעמים הלקוח מבצע את ...

שאלות פרדוקסאליות, הוכחות לוגיות, טענות לוגיות, לדעת מה האמת, הוכחה שכלית, דבר והיפוכו, רטוריקה, דיבייטינג למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד כהן מסביר ... לדוגמה, הוא חושב: יש אור בחדר. מיד לאחר מכן מתעוררת אצלו שאלה פרדוקסאלית, אם יש אור בחדר, למה אינני מצליח לראות את מה שנמצא לפניי?. השאלה הזו מובילה אותו להסיק דווקא את ההיפך: כנראה שאין אור בחדר. המצב הזה מייצר ספק מתמיד ומתחיל מעגל של מחשבות הפוכות. כדי לבדוק מי צודק, הוא מנסה לבדוק פיזית, ... ההפוכות ממשיכות להתחלף ביניהן שוב ושוב ללא פתרון אמיתי. איך שאלות פרדוקסאליות מייצרות ספק תמידי? אליעד מביא דוגמה נוספת: נניח אדם שמתעורר בחדר סגור, והוא חושב: עכשיו יום. הוא משוכנע בכך לרגע, אך מיד מתעוררת אצלו השאלה, אם עכשיו יום, למה יש שקט מוחלט בחוץ?. כתוצאה מכך הוא משנה את דעתו ואומר כנראה עכשיו לילה. נראה לרגע כאילו השאלה נפתרה, אבל במהרה עולות שאלות חדשות, והמעגל חוזר להתחלה, שוב ושוב, בלי סוף ברור. זה בדיוק המנגנון שגורם למוח להסתובב בלופים מחשבתיים. למה המוח חוזר שוב ושוב למחשבה הקודמת? אליעד מתאר סיבה ... לכך שהמוח חוזר שוב ושוב למחשבה הראשונה: לפעמים המוח מנסה לפתור שאלות או ספקות לגבי דעה מסוימת על ידי החלפתה בדעה ההפוכה. ההיפך הזה באמת פותר את כל השאלות הראשונות, אך באותה עת, הוא גם יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. הוא נותן דוגמה: אדם תוהה למה הבחורה הזאת לא איתי? ואז עונה לעצמו כי היא פשוט לא חברה שלי. למרות שההסבר הזה פתר את השאלה המקורית באופן מושלם, המוח ממשיך לחזור לשאלה המקורית ולנסות להתמודד איתה שוב ושוב. כך האדם חוזר פעם אחר פעם לנקודת ההתחלה בלי יכולת להכריע. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מסביר שבמקרים רבים הוכחות לוגיות נראות מושלמות ויכולות לפתור את כל השאלות בנושא מסוים, אך זה לא אומר שההיפך אינו נכון. למשל, בנושא של בחירה חופשית, ייתכן שלאדם יש מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית. הוא משוכנע לחלוטין, וכל השאלות שהיו לו מתיישבות בצורה מושלמת. אולם, בשנייה שהוא מתחיל לקבל את ההנחה הזו, נוצרות שאלות חדשות. כך הוא בוחר להניח את ההפך, יש לי בחירה חופשית, וכל השאלות המקוריות נפתרות מיד. אבל שוב מתעוררות שאלות חדשות על ההנחה החדשה. זה יוצר מצב של פינג - פונג מחשבתי, שבו האדם עובר מדעה לדעה ולא מצליח למצוא פתרון קבוע ומוחלט. איך נוצרים לופים מחשבתיים? אליעד נותן ... נוספת הקשורה לרצון: אדם חושב שהוא רוצה דבר מסוים, ואז עולות לו שאלות שגורמות לו לחשוב שאולי הוא לא באמת רוצה אותו. כתוצאה מכך, הוא מחליט שלא לרצות את הדבר הזה. אבל גם ההחלטה הזו מעלה שאלות חדשות, ואז הוא חוזר שוב למחשבה המקורית שהוא כן רוצה את זה. התהליך הזה ממשיך במעגל אינסופי, מה שיוצר לופים מחשבתיים שבהם האדם לא מצליח להגיע להחלטה סופית וחד ... שבו ההוכחות הלוגיות אינן יכולות לספק ודאות מוחלטת. אליעד מציע לשאול האם בכלל קיים הבדל אמיתי בין שתי האפשרויות?, כי רק הטלת ספק עמוקה יותר תוכל אולי לפתור את הספק המתמשך. למה המוח בורח ממחשבות שנראות הגיוניות? אליעד מסביר ... זאת בורח ממנה. למה? כי כל מחשבה חדשה שמאמצים, יכולה אמנם לפתור שאלות קיימות, אך היא גם עלולה להוליד שאלות חדשות לחלוטין. לכן תמיד נשאר ספק שמונע מהאדם להגיע לוודאות מוחלטת. כך המוח נמצא במצב של בריחה מתמדת בין מחשבה למחשבה, וכל ניסיון להיאחז בוודאות לוגית נדון מראש לכישלון, כי תמיד תהיה שאלה חדשה שתערער את אותה ודאות. מהי הוכחה לוגית? איך להתמודד עם ספק תמידי? מהו לופ מחשבתי? האם אפשר להגיע לוודאות מוחלטת? איך נוצרת שאלה פרדוקסאלית? מהי האמת המוחלטת? מה זה חלל פנוי? למה לפעמים המוח קופץ בין מחשבות הפוכות? אליעד מסביר מצב שבו אדם חושב מחשבה מסוימת, למשל: יש אור בחדר. ואז עולה בו שאלה סותרת: אם יש אור, למה אינני יכול לראות את מה שלפני?. בעקבות השאלה הזו, האדם מסיק מסקנה הפוכה: כנראה שאין אור בחדר. הוא מנסה להסתכל על המנורה או לבדוק פיזית אם אכן יש אור או לא, אך שוב חוזר לאותה התלבטות ראשונית. המצב הזה מתואר כמעין מעגל מחשבתי שמייצר אי ודאות מתמדת. איך שאלות פרדוקסאליות מייצרות ספק תמידי? אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם מתעורר בחדר סגור, חושב שעכשיו יום, אך אז שואל את עצמו אם עכשיו יום, מדוע יש שקט מוחלט בחוץ?. בגלל השאלה הזו, האדם מסיק שכנראה עכשיו לילה. כך, השאלה הראשונה מקבלת תשובה הפוכה, ונראה שה