... ניהול שיחה, מתי לבקש ממישהו להגדיר? איך לנהל שיחה? איך לענות לשאלה? מהי יהירות? איך לגרום למישהו להבין שהוא יהיר? למה הוא מתנשא? איך לגרום למישהו להקשיב לך? לקבל ממך עצה, איך לגרום למישהו לשמוע לך? חלק 2 מתי נכון לשאול מישהו למה הוא שאל שאלה מסוימת? אליעד כהן מסביר שיש חשיבות גדולה לדעת מתי נכון לשאול מישהו למה הוא שואל שאלה מסוימת. אנשים רבים נוטים להגיב לשאלות באופן אוטומטי, מבלי לבחון לעומק את כוונת השואל. לדוגמה, אם מישהו שואל אותך מתי אתה חוזר הביתה?, תגובה אינסטינקטיבית תהיה פשוט לתת לו שעה מדויקת. אבל אליעד מציע דווקא להאט ולבחון את הכוונה האמיתית מאחורי השאלה. איך לזהות את הכוונה האמיתית מאחורי שאלות? אליעד מציע שכאשר מישהו שואל שאלה, לפני שעונים בצורה אוטומטית, כדאי לשאול את עצמך למה הוא בכלל שאל את השאלה הזאת. למשל, במקרה שבו אדם שואל מתי אתה חוזר הביתה? - השאלה עשויה להסתיר מגוון כוונות. אולי הוא פשוט דואג לך, או שהוא רוצה לתכנן משהו בהמשך. אבל לפעמים האדם ששאל אינו מודע לסיבות האמיתיות שגרמו לו לשאול. לכן חשוב לעצור לרגע ולבדוק, מדוע בדיוק הוא שאל, או לפחות להבין מה אנחנו מניחים לגבי הסיבה שהובילה לשאלה. איך לשאול אדם על הכוונה שלו בלי להישמע תוקפני? אליעד מדגיש שכששואלים אדם למה הוא שאל שאלה, חשוב לעשות זאת בצורה נעימה ולא בצורה שעלולה להיתפס כתוקפנית. הוא נותן כמה דוגמאות פרקטיות: ניתן להשיב תשובה כללית ומעורפלת כמו אני עוד לא יודע, אפשר לשאול למה אתה שואל? וכך לעודד את האדם להסביר את עצמו יותר בפירוט. אפשר להוסיף שאלת הבהרה נעימה כגון אתה שואל כי אתה רוצה לתכנן משהו להמשך? או חשוב לך לדעת מתי בדיוק אחזור? בשתי הדוגמאות הללו, השואל לא מרגיש מותקף או שהוא חייב להצטדק, אלא מקבל הזדמנות נעימה להבהיר את עצמו. מדוע אנו מניחים הנחות אוטומטיות לגבי כוונות של אחרים? אליעד מתאר כיצד אנשים מגיבים לשאלות מתוך ההנחות שלהם, בלי לבדוק אותן באמת. לדוגמה, אדם שמרגיש אשמה על משהו שעשה, יכול להניח שכל שאלה תמימה של האחר נועדה לתקוף אותו או לחשוף את אשמתו. לדוגמה, אם אשתך שואלת אותך היית בסופר? ואתה מרגיש שאולי לא מילאת אחר הבקשה שלה, אתה מיד עשוי לחשוב שהיא ... שאנחנו עונים בצורה שתיצור קונפליקט. מה לעשות כשאתה מרגיש שמישהו תוקף אותך בשאלה? אם אתה מרגיש ששאלה מסוימת מטרתה לתקוף אותך, אליעד ממליץ לבדוק מיד את התחושה הפנימית שלך. כלומר, לזהות מה אתה באמת מרגיש, ואז להפריד בין עובדות לבין פרשנויות. למשל, אם מישהו שואל אותך היית בסופר?, ואתה מיד מרגיש אשמה או חוסר נעימות, תשאל את עצמך: מה גרם לי להרגיש את ...

... מכיוון שהתשובות שהמציאות מספקת לו הן תוצאה ישירה של הדרך שבה הוא שואל שאלות ומפרש את הדברים. מדוע שאלות לא מדויקות מובילות לתשובות לא מספקות? אליעד כהן מדגיש שהבעיה המרכזית היא בשאלות לא מדויקות שהאדם שואל. הוא משתמש בדוגמאות פשוטות ומעשיות: כאשר אדם הולך לרופא כדי לטפל באוזן כואבת, אם הוא יתחיל לספר על מה אכל אתמול, למשל בורקס, הוא מסיט את הרופא להבין את הבעיה המדויקת שלו. באופן דומה, כאשר אדם שואל את עצמו שאלה ומוסיף לה פרטים לא רלוונטיים, הוא מקבל תשובות לא מדויקות ומבלבל את עצמו. התוצאה היא תשובות שלא מספקות ולא מקדמות אותו לשום מקום. כדי לקבל תשובה ברורה ומדויקת, יש לשאול שאלה מדויקת וברורה. האם שינוי המציאות מחייב שינוי חיצוני או שינוי פנימי? אליעד מדגיש שאנשים נוטים לחשוב שהם צריכים לשנות את המציאות ... צדיק גדול ועשה את כל המצוות, אך בסופו של דבר הגיע לגיהינום. כשהוא שואל את אלוהים מדוע זה קרה לו, אלוהים עונה לו שהוא כלל לא הבטיח לו גן עדן, ושכל ההבטחות האלה הן המצאה של אנשים אחרים. הוא ממשיך ואומר שהצדיק, בכך ... את הרצון, אלא להבין שהבעיה נמצאת בעצמך ובתפיסת המציאות שלך. אתה חייב לשאול את עצמך שאלות מדויקות: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? למה אני מאמין שהדבר הזה יפתור את הבעיה שלי? למה אני מאמין לחושים שלי? הוא מסביר שאם אדם כל הזמן יחפש ... באמת כלוא ושבעצם הבעיה היא בתפיסה שלו את המצב ולא במצב עצמו. התשובה לשאלות קשות כמו איך לצאת מגבולות המציאות, או איך להיות אלוהים, תלויה ביכולת לשאול שאלות מדויקות ולשנות את עצמך. מהו המפתח לשינוי התפיסה של האדם? המפתח המרכזי שאליעד מדבר עליו הוא הטלת ספק מתמדת בשאלות שלך ובהנחות שלך על המציאות. בכל פעם שמשהו נראה לך הגיוני, עליך לעצור ולשאול את עצמך: למה זה הגיוני? מי אמר שזה הגיוני? האם אני באמת בטוח במה שאני מרגיש וחושב? רק כך תוכל לפרוץ את גבולות התפיסה שלך ולראות את המציאות ... למה לשנות את עצמי ולא את המציאות? איך לשלוט בתפיסת המציאות שלי? למה שאלות מדויקות חשובות? איך להתמודד עם חוסר שביעות רצון מהחיים? ...

... בה מרכיבים מקוריים או חדשים. NLP אוסף לתוכו טכניקות, תרגילים, ושאלות שנמצאים כמעט בכל שיטת טיפול שמבקשת לגרום לאדם לחשוב באופן שונה או לשנות גישה. לדוגמה, שאלות כגון האם ההפך נכון? או מה יקרה אם תחשוב אחרת? קיימות בשיטות שונות ... טיפולית שלמה, אך המהות עצמה נותרת זהה: לגרום לאדם לחשוב אחרת, לשאול שאלות, ולהטיל ספק במחשבות קיימות. NLP לא מספקת כלי מהותי ... השכל יכילו רכיבים דומים, גם אם אינן קשורות אחת לשנייה. לדוגמה, שאלות של מה אם ההפך נכון? או האם ההפך נכון? עשויות להופיע בשיטות שונות. הוא ... כל שיטה שדורשת ממך לחשוב בצורה שונה כוללת רכיבים שמובילים אותך לשאול שאלות, ותהיה לכך השפעה חיובית על המחשבה שלך. מה הבעיה עם הצגת ... יש שיטות אחרות שיכולות להוביל את האדם לחשיבה ותגובה דומות, והשאלה היא מה באמת המהות של השיטה, אם יש מאחוריה רעיונות פרקטיים או שהיא פשוט ... שאנחנו עושים מאוד דומה אצלך שזה לקחת את המחשבות ולהטיל ספק ולשאול שאלות. אליעד: תראה חצי מהשיטות בעולם בסוף יהיו זהות יש רכיבים ... מה ההבדל בדיוק בין השיטה נגיד כמו שאתה אמרת מה ההבדל לשאול אולי ההפך נכון או האם ההפך נכון או בהכרח ההפך נכון עכשיו יכול להיות שעל ...

... זה יופי? איך לנתח שאלה? דוגמה לניתוח שאלה, איזה שאלה לשאול? ניהול דיונים, להבין את המושגים של השאלה, מה הופך דבר ליופי? תקשורת בין אישית, למה אתה מתכוון? מה אתה חושב? מה זה בעיניך? להבין את השאלה איך לנתח שאלה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה איך לנתח שאלה, ומביא כדוגמה את השאלה מה זה יופי?. כאשר נשאלת שאלה כזו, אליעד מדגיש כי הדרך הטיפשית ביותר להתמודד ... תשובה ישירה. אפשרות טיפשית נוספת היא לפתוח מילון ולהקריא את ההגדרה. אליעד טוען כי לפני שנותנים תשובה לשאלה כזו, חשוב להבין למה האדם התכוון כשהוא שאל מה זה יופי?, וזאת על ידי שאילת שאלות הבהרה. הוא מדגים זאת עם אפשרויות שונות לשאלות הבהרה, כמו למשל לשאול: למה אתה מתכוון כשאתה אומר יופי? או מה אתה חושב שזה יופי? אליעד מנתח בהרחבה את ההבדל בין שתי השאלות הללו. הוא מסביר שכאשר שואלים למה אתה מתכוון? זו שאלה שמניחה ששני הצדדים מסכימים כבר מראש על מהו המושג הכללי, ובסך הכל צריך לחדד לאיזה סוג ספציפי מתכוון השואל. לעומת זאת, כאשר שואלים מה אתה חושב שזה יופי? מניחים שקיימות דעות שונות לגבי ההגדרה של המושג, ואז מבקשים מהשואל להציג את ההבנה האישית שלו בנושא. מה ההבדל בין למה אתה מתכוון לבין מה אתה חושב? אליעד מסביר בצורה מפורטת שהשאלה למה אתה מתכוון? יוצאת מנקודת הנחה שיש ביניכם הבנה כללית על מה מדברים, ונותר רק לכוון או לחדד את ההבנה של המושג המסוים. לעומת זאת, השאלה מה אתה חושב? מתמקדת בהנחה שקיימת אי - הסכמה או אי - ידיעה לגבי ... מסוים, בעוד למה אתה מתכוון? יוצרת הבנה מצומצמת יותר וממוקדת. לדוגמה, אם מישהו מבקש תביא לי תפוח, אפשר לשאול אותו למה הוא מתכוון במילה תפוח, ואז ייתכן שהוא יתכוון בכלל לתפוז. שאלת מה אתה חושב שזה תפוח? תוביל לדיון פילוסופי ומיותר, בעוד השאלה למה אתה מתכוון בתפוח? מבהירה באופן פשוט וישיר למה השואל מתכוון. איך לבחור את השאלה הטובה ביותר להבהרת מושגים? אליעד מציין שכאשר מנתחים שאלות, יש לשים לב לקלות וליעילות של השאלה המבהירה. יש לשאוף לשאלה שהכי קל לנשאל לענות עליה. במקרים מסוימים, שאלות כמו מה אתה מתכוון? עשויות לסבך את ה

... לנתח שאלה? איך להבין שאלה? ניהול דיונים, דוגמה ניתוח שאלה, להבין את המושגים של השאלה, לשים לב לכל מילה, תקשורת בין אישית, הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, איך לשאול שאלה? איך לדעת מה האינטרס של מישהו? איך לנתח שאלה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה איך לנתח שאלות באופן מפורט ויסודי. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת כל מושג ומילה בשאלה. כדי להבין שאלה בצורה נכונה, אליעד מציע לשים לב לניסוח המדויק, מאחר שכל שינוי או השמטה במילים יכול להוביל לפירושים שונים ולתשובות לא מדויקות. לדוגמה, כאשר מישהו שואל: איך אפשר להפיק מתוך סיפור של מישהו את האינטרסים שלו?, אליעד כהן מנתח את השאלה בכמה שלבים ומדגים כיצד עושים זאת נכון. איך לזהות שינויים בניסוח שאלה ומה משמעותם? אליעד מסביר שכאשר אדם חוזר על השאלה בגרסאות שונות, צריך לשים לב לכל שינוי קטן, כי הוא יכול להיות משמעותי. למשל, בהתחלה השואל לא הגדיר האם הסיפור הוא משהו שקרה לו אישית, או למישהו אחר, או האם בכלל הוא אמיתי. בגרסאות הבאות של השאלה, השואל פתאום הדגיש שמדובר על סיפור שקרה לו. לדעת אליעד, ההבדלים האלה מעידים על כך שהשואל בעצמו עוד לא החליט לגמרי על מה הוא רוצה לשאול או מה בדיוק הוא מנסה להבין. אליעד מדגים כיצד הבדל קטן בניסוח (האם ניתן לדעת מה האינטרסים שלו מתוך הסיפור? לעומת מהם האינטרסים שלו באופן כללי?) יוצר למעשה שתי שאלות שונות לגמרי. שאלה אחת מתמקדת בסיבה מדוע האדם סיפר את הסיפור, כלומר, מה האינטרסים שלו לספר את הסיפור הספציפי הזה. השאלה השנייה מתמקדת במה אפשר ללמוד על האדם באופן כללי מתוך הסיפור, למשל על ההעדפות שלו או אופיו. למה חשוב לברר את המשמעות של כל מושג בשאלה? אליעד מדגיש שוב ושוב שחשוב להגדיר ולהבהיר מושגים כדי למנוע טעויות ובלבול. הוא מסביר שכל מילה בשאלה, כמו סיפור, אינטרסים, או להפיק, יכולה לקבל מספר פירושים אפשריים. לכן, כדי לענות נכון על השאלה, חייבים לשאול קודם שאלות הבהרה ולוודא בדיוק למה השואל מתכוון בכל מושג. לדוגמה, המילה אינטרסים יכולה להתייחס לאינטרסים כלליים של האדם, לאינטרסים ספציפיים שהיו לו כאשר הוא סיפר את הסיפור, או לאינטרסים אחרים לגמרי. אליעד מציע לשאול שאלות כמו: איזה אינטרסים אתה מתכוון? ביחס למה? כך יהיה ניתן להבין למה השואל באמת מתכוון ולהימנע מלתת תשובה לא נכונה. כיצד להחליט על איזה מושג בשאלה לשים דגש? אליעד מציג שיטה לבחירת המושג החשוב ביותר בשאלה, כאשר אין מספיק זמן או אפשרות

... על חקירה והיגיון. לדוגמה, בספר מורה נבוכים, הרמבם לוקח דוגמה של שולחן, חוקר את קיומו, בודק את המהות שלו, ושואל שאלות עמוקות עד שמגיע למסקנות והבנות לוגיות לגבי השולחן. לעומת זאת, ספרי הקבלה אינם עוסקים בחקירה לוגית ובשאילת שאלות בדרך פילוסופית, אלא בנויים באופן שונה לחלוטין. בספרי הקבלה מוצג עולם של סיפורים וחזיונות, המועברים בדרך של ... ועל מפגשים עם ישויות רוחניות כמו אליהו הנביא. לעומת זאת, ספרות פילוסופית יהודית מסורתית מתאפיינת בדיון עמוק, שאלות ותשובות, ניסיונות להוכיח או להפריך רעיונות ומושגים דרך דיון שכלי. בספרי הקבלה אין ניסיון להוכיח בצורה לוגית או ... המתוארים בהם. זאת בשונה מהספרים הפילוסופיים שעוסקים בדיונים שכליים וניתנים לבדיקה או ביקורת שכלית. כאשר שואלים את המקובל איך הגעת לזה?, הוא יענה שהדברים התגלו לו. הטענה היחידה שיכולה להצדיק את המידע של הקבלה, מעבר לקבלתו ... את ספרי הפילוסופיה כדוגמת מורה נבוכים, שבהם מתקיים דיון לוגי, ברור ומובנה. לדוגמה, הרמבם יכול לקחת שולחן, לשאול שאלות כגון: האם השולחן קיים או לא?, מה טיבו של השולחן? וכו, ובאמצעות דיון שכלי הוא יגיע למסקנות מבוססות ומנומקות. לעומת זאת, בספרי הקבלה, כגון ספר הזוהר, הסגנון שונה לחלוטין. אין בהם דיון שכלי של שאלות ותשובות, אלא בעיקר סיפורים, חזיונות ותיאורים של עולמות אחרים. הם אינם מסבירים את המציאות באופן אנליטי או לוגי, אלא ...

... להילחם על הנישואים, להיפרד או לא להיפרד זו השאלה, להיפרד או להישאר, להיפרד או לסבול, להיפרד כן או לא, להישאר או להיפרד, להישאר או להתגרש, להתגרש או לא להתגרש זו השאלה, להתגרש או להישאר, להתגרש או לסבול, להתגרש כן או לא, מתי הזמן להיפרד? מתי הזמן להתגרש? מתי יודעים שזה נגמר? מתי ... שצריך להיפרד, סימנים שצריך להתגרש עכשיו השאלה היא כזאת האם זוגיות בכל מחיר או לא מה זאת אומרת השאלה האם בן אדם אמור להישאר בזוגיות בכל מחיר או לא, עכשיו רוב האנשים ששואלים את השאלה הזאת מה הם אומרים ש...? ש: לא. אליעד: לא למה לא למה אף אחד לא ירצה להגיד שזוגיות בכל מחיר כי הוא לא היה מוכן ... מחיר ברור שהוא יגיד לא נכון לכן רוב האנשים ששואלים אותם האם זוגיות בכל מחיר הם יגידו לא הם גם ימליצו לבן אדם השני לעשות את מה שהם היו עושים, אוקי עכשיו השאלה היא מה אני חושב על כך נכון זה הנושא כרגע אז אני חושב כזה דבר אז ככה בא נלך על הפשוט אם מישהו, עכשיו השאלה אם זוגיות בכל מחיר יכולה בכמה וריאציות או שיש זוג ששואלים מה אני חושב נגיד אפשר להמליץ להם להתגרש ואפשר להמליץ להם להישאר או שזה אחד מבני הזוג מישהו בא אומר שלום אני ... לא רוצה את הזוגיות וזה שלא רוצה את הזוגיות שואל מה לעשות או ששניהם שואלים או שאחד לא רוצה והשני רוצה או שאחד רוצה והשני לא רוצה אבל זה שלא רוצה בא לשאול מה לעשות בקיצור יכולות להיות כל מיני וריאציות על השאלה אם זוגיות בכל מחיר או לא, אוקי אז זה עובד ככה יש אנשים שלצורך העניין נגיד אני מנסה להיפטר ממנו זאת אומרת מישהו בא לשאול שאלה הוא רוצה לשמוע תשובה מסוימת ולצורך העניין לא ממש אכפת לי אם הוא ירגיש טוב או לא ולכן אני אתן לו ... לי ממנו לצורך העניין מה זה להיפטר ממנו בא נשאל בסדר זה מה שהוא רוצה ככה יקבל את מה שהוא רוצה אבל בגדול כשמישהו בא להתייעץ איתי האם להתגרש או לא להתגרש האם ... להתאבד או לא להתאבד לא משנה בכל נושא יש כמה שאלות, שאלה ראשונה זה איך עושים שיהיה לו הכי טוב בדבר שאיתו הוא בא להתייעץ נגיד הוא שואל האם להתגרש או לא אז דבר ראשון איך פותרים לו את הבעיה שיש לו בזוגיות כרגע איך גורמים לו להרגיש טוב בזוגיות אבל ... לו להרגיש טוב באופן כללי למה כי כשמישהו שואל האם להתגרש או לא הוא מניח שמה שמציק לו בחיים זה האם להתגרש או לא מה שהוא לא יודע שהאמת היא שהוא בן אדם ובתור בן ... סוף פסוק אין מה לעשות, עכשיו וכשבן אדם בא לשאול על הזוגיות הוא מניח שהבעיה שלו בחיים זה הזוגיות ואז זה מה שהוא מניח והוא חושב שהשאלה זה על הזוגיות אבל אני מנסה גם לפתור לו את בעיית הזוגיות ואני גם לא רוצה שהוא ישנא אותי יותר מדי כי אולי הוא ... משנה הזוגיות זה בכלל לא מעניין כאילו הוא בא לשאול על הזוגיות אבל זה לא מעניין בכלל זוגיות, מה שמעניין זה משהו אחר ועכשיו השאלה הנשאלת היא ביחס למשהו האחר הזה של האושר המוחלט של האושר של להרגיש טוב עם עצמך של לאהוב את עצמך וכו ... שרוב האנשים לא כל כך יבינו אותה. ש: יש לי שאלה למה הוא חייב לעשות את המאה אחוז שלו? אליעד: תן לי עוד תשובה לדעתך התשובה העוד יותר עמוקה שרוב האנשים לא יבינו ... הגיע למאה אחוז? אליעד: קודם כל הוא יכול לשאול אותי ואני אסביר לו במה הוא עוד לא עשה את המאה אחוז לא רק שהוא לא הגיע למאה אחוז אלא אני גם אגיד לו במה אגיד לו ... היא שאפשר לשלוט ברגשות איך עושים את זה זאת שאלה אבל אפשר אפשר לשלוט ברגשות ואפשר לשלוט בהרבה מאוד דברים לומדים לא אמרתי שזה קל אבל אפשר לעשות את זה ומה שיצא לך ... יותר מדי ולא מאושרים יותר מדי בחיים. הבנו שאלות על הסיפור אין לך שום שאלה מה הבנת אתה לי יש שאלה אליך מה הבנת. ש: יש לי שאלה. אליעד: על זה מה ה

... מסוים. לדוגמה, אדם מרגיש רע כי הוא רוצה שיאהבו אותו, אך המציאות שהוא תופס היא שלא אוהבים אותו מספיק. ניתן לבחור לחקור את המציאות ולשאול שאלות כמו האם באמת אוהבים אותי? או מי אוהב אותי ולמה? מנגד, אפשר לחקור את הרצון ולשאול למה בכלל אכפת לי שאוהבים אותי או לא? או למה חשוב לי לאהוב את עצמי או שיאהבו אותי?. איך חוקרים את הרצון? חקירת הרצון מתבצעת על ידי שאילת שאלות המבררות מדוע הרצון הזה בכלל קיים. למשל, אדם שרוצה שיאהבו אותו אומר שהסיבה לכך היא שאם לא יאהבו אותו, הוא לא יאהב את עצמו. החקירה לא עוצרת כאן אלא מתקדמת לעומק ושואלת למה חשוב לי לאהוב את עצמי? או האם באמת אי אפשר לאהוב את עצמי אם אחרים לא אוהבים אותי?. חקירת הרצון תמיד מובילה להסתעפות של שאלות נוספות, שכל אחת מהן מבררת את השורש העמוק ... המציאות היא התהליך שבו אדם בודק את האמיתות של תפיסותיו. אדם טוען שהוא מרגיש רע כי הוא לבד, ולכן אין משמעות לחייו. חקירת המציאות שואלת האם באמת אם אתה לבד אין משמעות לחיים?, האם ... בסופו של דבר לחקירת מציאות וכל חקירת מציאות תוביל לחקירת הרצון. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני לא רוצה להיות לבד, חקירת הרצון תתחיל בשאלה למה אני לא רוצה להיות לבד?. כשהוא עונה כי אין לי משמעות לחיים, החקירה עוברת לחקירת המציאות בשאלה האם באמת אין משמעות לחיים כאשר אני לבד? או מה משמעות בכלל?. לאחר שהחקירה הזו מתבצעת, שוב חוזרים לחקור את הרצון עם שאלות חדשות. כך מתקיימת תנועה מתמדת בין שתי ... סיבתי לא בהכרח קיים, הוא משתחרר מהאמונה הזו. איך להתמודד עם תחושה רעה או פחדים? כאשר אדם מביע תחושה רעה או פחד ממשהו, אליעד מציע לשאול שאלות מקיפות. לדוגמה, אדם שחושש להרגיש רע חברתית, אפשר לשאול אותו: למה אכפת לך להרגיש טוב או רע?, למה ... פחד מבדידות וזוגיות אדם שאומר אני לא רוצה להיות לבד, כי אם אהיה לבד לא תהיה לי משמעות, צריך לחקור את שתי ההנחות הללו. החקירה שואלת גם האם באמת לא תהיה לך משמעות אם תהיה לבד? וגם אז מה אם לא תהיה משמעות?. אליעד מראה ששתי השאלות האלו חיוניות כדי להגיע למודעות עמוקה יותר, ...

... במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה ... ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת. כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות? החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות: 1. מה השתנה? 2. עד כמה הסיבה מחויבת? 3. עד כמה התוצאה ... 4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה? במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה עד כמה שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר אנו שואלים עד כמה משהו מחויב? האם אנחנו שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות? הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה. מהי המשמעות של השאלה האם הסיבה מחויבת? אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה ... אם נאמר שאנחנו רעבים, האם ההפך הוא שאנחנו שבעים? הוא מציע לשאול את השאלה באופן אקסטרימי: האם אני שבע במאה אחוז? כדי להבין את מידת המחויבות ... הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות. האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות? אליעד מציע לשאול את השאלה באופן יותר אקסטרימי, לדוגמה: האם אני הכי שבע בעולם? ומהו ההפך ... רק רעב, אלא אולי גם רעב בצורה קיצונית. במקרים כאלה, הגישה לשאול את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית. ... לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי. האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט? לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים האם ועד כמה רע לי?, השאלה מכילה את האפשרות להסתכל על קצה המעלות. לדוגמה, האם אני הכי רע בעולם? ואם כן, האם אני יכול להיות הכי רע? כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של ...

... אלא מיומנות חשיבה שכל אחד יכול לפתח באמצעות תרגול עקבי ויסודי. הוא נותן מספר דוגמאות מפורטות הממחישות בדיוק את התהליך הזה: אם אומרים לנו שהחתול בחדר הוא לבן ושואלים מה צבעו של החתול, אנו יודעים מיד שהוא לבן כי נאמר לנו זאת באופן ישיר. זו נקראת הבנה ישירה. אך אם אומרים לנו ... שונים ומגיע למסקנה חדשה. למה צריך לדעת לפרק ולהרכיב מידע? אליעד מדגיש שכדי לפתח את היכולת להבין דבר מתוך דבר, עלינו לבצע תהליך הפוך: לקחת מסקנות שכבר יש לנו ולשאול את עצמנו איך הגענו אליהן. למשל, אם מישהו חושב ביבי הוא ראש ממשלה רע, עליו לחקור את המסקנה לעומק: מדוע אני ... התהליך הזה מפתח את החשיבה ומאפשר להבין גם סיטואציות מורכבות בהרבה. איך לפתח חשיבה מהירה ויכולת הסקה מתקדמת? אליעד ממליץ על מספר דרכים מרכזיות לתרגול יומיומי: לשאול על כל דבר שאנו חושבים שהוא נכון - מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון?. זה מאלץ את המוח להטיל ספק, לפרק הנחות ... המסקנות שניתן להסיק אינן ישירות או קלות, משום שהקשרים בין המידע נתונים בצורה עקיפה או שחסרות הנחות יסוד חשובות. לכן חשוב לתרגל גם את הזיהוי של מידע חסר ולדעת לשאול את השאלות הנכונות: לדוגמה, אם אומרים לך כל מה שבחדר הוא לבן ואתה רוצה לדעת את צבע החתול, תצטרך לדעת לשאול האם החתול נמצא בחדר? או האם החתול קטן? כדי להשלים את המידע החסר ולהגיע למסקנה הנכונה. לסיכום, מה הדרך המעשית להיות חכם יותר כמו אליעד? הדרך שאליעד מציע להיות חכם יותר ולפתח את החשיבה, היא קודם כל לא לקבל דברים כמובנים מאליהם אלא תמיד לשאול שאלות: איך אני יודע שמה שאני חושב נכון? האם המידע שלי מדויק ואמין? אולי ההנחה שאני מאמין בה בכלל לא נכונה? האם יכול להיות הסבר אחר למה שאני רואה או שומע? תרגול עקבי של שאלות אלו ופירוק מחשבות ואמונות למרכיבים, יאפשר לכל אדם לשפר את החשיבה שלו ולהגיע ליכולת הסקה והבנה ברמה הגבוהה ... מה החשיבות של היכולת להבין דבר מתוך דבר? יכולת זו חיונית בכל תחומי החיים - מדע, עסקים, מערכות יחסים, הבנת מצבים מורכבים ואפילו בחיי היום - יום. כאשר מישהו שואל שאלה מסוימת, לפעמים התשובה לא ניתנת ישירות, אלא דורשת הבנה עמוקה יותר של הנתונים הקיימים. כיצד ניתן לפתח את היכולת להבין דבר מתוך דבר? יש כמה שיטות לפיתוח היכולת הזו: ניתוח מחשבות קיימות: לקחת כל מחשבה או אמונה ולשאול - איך הגעתי למסקנה הזו? למה אני חושב שהיא נכונה? האם יכול להיות שהיא לא נכונה? חיפוש הנחות יסוד: בכל טענה ... או מהשערות? פירוק והרכבה: כל טענה אפשר לפרק לגורמים ולבדוק כל אחד מהם בנפרד. לאחר מכן, ניתן להרכיב את המידע מחדש כדי לראות אם הוא אכן מוביל לאותה מסקנה. שאלת שאלות: בכל סיטואציה יש לשאול שאלות שמאתגרות את ההנחות הקיימות, למשל: איך אני יודע שזה נכון?, מה ההוכחה?, מה האלטרנטיבות האפשריות? תירגול יומיומי: בכל מחשבה יומיומית, לשאול - האם ניתן להסיק ממנה משהו נוסף? האם היא מבוססת על מידע מדויק? דוגמה לחקירה עצמית נניח שאדם מאמין שביבי הוא ראש ממשלה רע. כדי לבדוק אם המסקנה הזו נכונה עליו לשאול: למה אני חושב שהוא רע? האם זה בגלל שהוא חשוד בפלילים? איך אני יודע שהוא באמת חשוד בפלילים? מאיפה המידע שלי? ... קריטית שמאפשרת לאדם לנתח מידע, להסיק מסקנות ולפתח חשיבה חדה. ניתן לשפר את היכולת הזו על ידי תרגול מתמיד של ניתוח מחשבות, פירוק מידע, חיפוש הנחות יסוד ושאלת שאלות. בסופו של דבר, ככל שאדם יתרגל יותר לחשוב כך, כך מוחו יתרגל לבצע חיבורים מורכבים ולגלות מסקנות חדשות בקלות רבה ...