... שאלה תשובה - שאלות ותשובות - 20100822 איך לחוות שלמות וסיפוק ... כרגע. איך לחקור את ההתנגדות למציאות? אליעד נותן טכניקה פשוטה לחקירת ההתנגדות הפנימית למציאות. הוא מציע לאדם לשאול את עצמו מדוע הוא חושב שמה שקורה לו כרגע הוא ... למשל, אם האדם אומר הייתי רוצה שיהיה לי יותר כסף, עליו לבדוק לעומק מה עומד מאחורי המחשבה הזו. הוא ישאל את עצמו שאלות כגון: מדוע אני חושב שיותר כסף יהיה טוב יותר?, האם זה בהכרח נכון שיותר כסף יספק אותי יותר?, ואולי בכלל אני יכול לחוש סיפוק מלא גם במצב הנוכחי?. באמצעות שאלות מסוג זה, האדם יתחיל לראות את חוסר ההיגיון ...

... להבין מישהו לא ברור? להבין את השאלה, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, איך לנתח משהו? איך להבין אנשים לא ברורים? איך לשאול שאלות? למה אתה מתכוון? איך להבין מישהו לא ברור? הנושא המרכזי שאליעד כהן מסביר בהרצאה זו הוא איך להתמודד עם מצבים שבהם אדם ... נכון, ובאיזה מובן הוא נכון. אליעד מדגיש שכדי לענות על שאלות כאלה, קודם כל חייבים לוודא שאנחנו בכלל מבינים למה האדם מתכוון כשהוא אומר את המשפט. מה לעשות כשמישהו אומר משפט מבלבל? אליעד מסביר ... באמת אינם יודעים אותו ברגע נתון. ואז עושים בדיקה פשוטה: שואלים את האדם, האם אתה יודע כמה אנשים יש במדינה עכשיו? אם האדם משיב לא יודע, לוקחים את התחושה הזאת - תחושת הלא יודע האמיתית שלו - ומשווים ... הנחות, צריך לבדוק את הדברים בפועל באמצעות השוואה. יש לשאול את האדם לגבי משהו אחר שידוע בוודאות שהוא אינו יודע, ולהשוות בין שני המצבים. כך אפשר להבין אם הלא יודע שלו הוא אותו סוג של לא יודע כפי ... משפטים לא ברורים? למה אנשים לא מבינים אחד את השני? איך לשאול שאלות הבהרה? ...

... מה ההתאמה של העובד לתפקיד? איך לראיין מועמד לעבודה? מה לשאול בראיון עבודה? איזה שאלות לשאול בראיון עבודה? גיוס עובדים, ... עבודה, במידה ואתה המראיין, איך לראיין מועמד לעבודה? ומה לשאול בראיון עבודה? ואיך לדעת האם המועמד מתאים ... אז איך לדעת מה היכולת המקצועית של הבן אדם? ומה בדיוק לשאול אותו בראיון? זה נושא שלם בפני עצמו כפי ... של הרצון של העובד, לתפקיד שלו? והתשובה היא, שאתה יכול לשאול את העובד, שאלה פתוחה, לכאורה בהקשר אחר, וממנה לדעת האם ... רוצה שהוא יעשה אצלך. ואיך? תשובה: על ידי זה שתשאל אותו שאלה כללית ואישית מה החלום שלך לעשות בחיים, ... לעשות בחיים בכללי ומזה לגזור אל ההתאמה שלו לתפקיד. היתרון בשאלה הזאת, הוא, שזאת שאלה מאוד רחבה, שכנראה לא תהיה לבן אדם בעיה ... הכללי שלו בחיים. ולכן יש נקודת מבט נוספת, שיכולה להיות שאלה יותר ספציפית, מה החלום שלך מבחינת קריירה ... את עצמך מבחינת קריירה בעוד כמה שנים וכיוב. החיסרון של השאלה הזאת הוא, שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהמועמד ... את מידת ההתאמה של העובד לתפקיד. אם כן, עד עכשיו היו לנו 2 שאלות. 1 - מה החלום שלך לעשות בחיים באופן כללי. 2 - מה החלום שלך התוכנית שלך מבחינת הקריירה שלך. שזאת שאלה מאוד ספציפית ומעשית. כמו כן יש לנו עוד שאלה נוספת, באמצע, שהולכת כך: אם יכולת לעבוד ... שהוא, באותו שכר ובאותם תנאים, במה היית רוצה לעבוד. שזאת שאלה שהיא לא רחבה מידי, במובן של מה בא לך לעשות בחיים באופן כללי. והיא גם לא שאלה של להיכן אתה מכוון באופן מעשי את הקריירה שלך. אבל היא כן שאלה באמצע, של באיזה מקצוע היה בא לך לעבוד באיזה תפקיד. וגם דרך התשובה לשאלה הזאת, ניתן לנסות להבין, מה החלום של אותו אדם. שאלה נוספת דומה, יכולה להיות בארגון שעבדת בו ... לעשות ולמה? ואיזה תפקיד לא היית רוצה לעשות, ולמה?. גם דרך השאלה הזאת, ניתן להבין מה הולך בראש של הבן אדם ... בתפקיד שאתה רוצה שהוא יעבוד בו. אבל, דרך הגרסה האחרונה של השאלה הזאת, אפשרי גם להבין איך הוא תופס את ... שהוא עבד בו. לסיכום: לראיין עובדים זאת מיומנות, וכדאי לדעת לשאול שאלות בראיון כדי לדעת מה ההתאמה ... ואת ההתאמה של הרצון של העובד לתפקיד, אפשרי לגלות גם דרך לשאול את העובד בצורה סיבובית, מה החלום שלו ...

... שכנוע - איך להשתמש בשאלות הסחה? איך להשתמש בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום למישהו להאמין לך? וכאן אבאר עוד דרך ... גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן שאלות הסחה ושאלות הטעייה ואיך להשתמש בהן? ומהו ספק מהותי ומהו ספק צורני ומהו ספק אלטרנטיבי? ואסביר גם, מהן שאלות של צורה שאלות מורכבות, ומהן שאלות של מהות שאלות פשוטות ואיך להשתמש בהן בתהליך של שכנוע? ומהי שאלה צורנית ומהי שאלה מהותית? ואבאר איך לעזור לעצמך לקבל החלטות יותר נכונות עבור עצמך, באמצעות שאלות עצמיות? ואבאר איך לחזק את הספק האלטרנטיבי שאתה מציב לאדם? ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד. ואסביר: כאשר אתה אומר למישהו רעיון כלשהו, אוטומטית תת ... את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: מה אתה רוצה לאכול לארוחת ... לארוחת צהריים, שהוא בעצם מעביר את הפוקוס של השומע, מהשאלה האם אתה רוצה לאכול, לשאלה מה אתה רוצה לאכול, שההתלבטות בה, בכל מקרה מסכימה עם זה שהוא רוצה לאכול. אבל עדיין יש בה חיסרון. כי כאשר האדם חושב על מה לאכול, המרחק מהשאלה מה לאכול, לשאלה האם לאכול, המרחק מהספק שאתה מוכן שהוא יחשוב עליו, אל הספק שאתה לא מוכן שהוא יחשוב עליו, המרחק הזה הוא לא ככ גדול. וכאשר אתה אומר לילד מה אתה רוצה ... שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי. לדוגמה: במקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או אולי בכלל אתה מעדיף לאכול אוכל מסוג 3 ... אסביר את ההבדל בין רוצה לבין מעדיף). כאשר הניסוח של השאלה, לוקח בעצם את תחושת הספק האלטרנטיבי שאתה יוצר לאדם, ומעצים אותה והופך אותה ליותר ממשית, כדי שהאדם יתמקד בספק האלטרנטיבי, במקום בספק המהותי לגבי מה שאתה אומר לו. כי יש שני סוגים של ספק. יש ספק מהותי (שאלות של צורה שאלה צורנית), שהוא ספק שעוסק במהות של הדבר. ויש ספק צורני (שאלות של מהות שאלה מהותית), שהוא ספק שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, אך מסכים עם המהות של הדבר. וכל ספק צורני, שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, יכול להיות ספק אלטרנטיבי לספק ... הדבר שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ואתה משלב אותו בתוך משפט שאלה, כאשר בעצם השאלה עצמה, יש הסכמה מהותית עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. כי בשאלה מה אתה רוצה לאכול X או Y? יש בעצם הסכמה מהותית שהוא באמת רוצה לאכול. ומה לאכול, זאת בעצם צורה, של המהות שהיא לאכול. וכאשר המחשבה של האדם חושבת על ... יתמקד בו כמה שיותר. כגון בדוגמה הנל, להרחיב ולפרט את השאלה לגבי הצורה של מה לאכול, כדי למקד את הספק במה לאכול, ולא באם לאכול. ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה לשכנע אותו. ... המהותי של האם הוא רוצה לפגוש אותך. כגון לדוגמה במקום לשאול מתי אתה רוצה להיפגש, תשאל באיזה שעה נוח לך יותר להיפגש? האם תרצה להיפגש בערב או בבוקר? או: מתי יותר נוח לך להיפגש, בבוקר או בערב? ואיפה תרצה שניפגש, ... איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמה שהבאתי קודם, שבמקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה מעדיף לאכול לארוחת צהריים X Y Z כנל, יש בה עוד טכניקה נוספת, שבה המילה רוצה הוחלפה למילה מעדיף. זא במקום ... נוסף, שאומר בעצם שזה שאתה רוצה לאכול, זה כמובן ברור. והשאלה היא רק לגבי ההעדפה שלך מה לאכול, ולא האם לאכול או לא לאכול. ועוד אוסיף, כי אם אתה באמת רוצה לדעת מה מישהו רוצה, אפילו אם ברצונך לדעת מה לדוגמה אתה ...

שאלות - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ומי שרוצה שלמות, צריך לדעת את הכל. כי מי שחסר ידיעה, חסר דבר כלשהו, ... מהות הדבר. ומי שידע ויבין דבר אחד בשלמות, יגיע לאחדות של המציאות, שכוללת בתוכה את הכל. והנה, האדם כל הזמן נתקל בשאלות חדשות. ובכל פעם שיש לאדם תשובה, מיד אחכ נוצרת שאלה חדשה, על התשובה הקודמת. והשאלה היא, איך מגיעים במהירות, לשורש האמיתי של כל השאלות. כדי למצוא מהר יותר את מהות כל השאלות, ואז כמובן להבין את השכל האחד, שהוא התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש והאין. כי בשורש המציאות, היש והאין הם אחד. וזאת השאלה החזקה ביותר בעולם, שהיא שורש כל השאלות. כי היא חיבור ההפכים המנוגדים, שהוא הפך כל המהות, של התפישה השכלית של האדם. והשאלה הזאת, היא השאלה היחידה שבאמת קיימת במציאות. וכל השאלות שיש בעולם, הן רק צורות שונות של השאלה הזאת. כי כל השאלות שיש בעולם, הן צורות שונות של השאלה, האם יש או אין. כי כל השאלות שיש בעולם, נובעות, מכך שיש אצל האדם, חשיבה של נפרדות, בין שתי אפשרויות שונות. כגון לדוגמה, שהאדם מתלבט מה לעשות, שזה נובע רק משום, שהוא עושה הפרדה, בין האפשרויות השונות. וכאשר האדם שואל את עצמו באיזו דרך ללכת, או איזו תשובה נכונה, או כל התלבטות בין מספר אפשרויות, הרי שכל השאלות שיש לאדם בכל נושא שהוא, הן רק משום, שהאדם מאמין, שיש הבדל בין התשובות השונות והאפשרויות השונות. ומי שהוא חכם, שרוצה להבין את המציאות באמת, ללא שום אמונה כלל, אלא אך ורק מתוך ידיעה של אמת, עליו לשאול את עצמו, האם בכלל יש הבדל בין האפשרויות השונות. כי האדם, טועה בכך שעל דבר שהוא אחד, הוא אומר שהוא ... בשכל שלו, יראה שאין שום הבדל אמיתי, בין שום דבר לשום דבר, וכל ההבדלים, הם שקריים בלבד. ומי שרוצה לצאת מכל השאלות שלו, עליו להבין, שבעצם כל השאלות שלו, נובעות מתוך כך, שנדמה לו בטעות, שיש הבדל בין התשובות השונות והאפשרויות השונות. והשכל של האדם הוא ... כי האדם, בטוח שכן יש הבדל. ואעפכ, מי שרוצה לרפא את נפשו, עליו להטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו. ועליו לברר את האמת ולשאול, האם באמת יש הבדל אמיתי, בין אם אני אעשה כך או אחרת? והאם באמת יש הבדל אמיתי, בין התשובה הזאת, לבין תשובה אחרת, שנראית הפוכה ומנוגדת לה? וכאשר האדם שואל את זה, אז מיד קופץ השקר ואומר לו, ברור שיש הבדל, כי זה דבר אחד, וזה דבר אחר. וזה, יש צורה מסוימת, וזה, ... באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמה שהאדם מתלבט, האם באמת יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ועל האדם לשאול, למה יש הבדל בין הדבר הזה לבין הדבר הזה? ומה גורם לכך, שיהיה הבדל בין הדברים האלו? ולמה הצורה הזאת ... אפילו לא כתעתוע? ובכל פעם שהאדם נתקל במחשבה, שאומרת לו שיש הבדל בין שני דברים, על האדם להכות את השכל הזה, עם השאלה, אולי ההפך הוא הנכון? ולמה הדבר הוא כך ולא אחרת? למה יש הבדל בין הדברים? ואולי אין הבדל? ומי החליט שיש ... שיש בין דבר לדבר, אלא האדם מוסר את נפשו להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים טובים באמת. ולא שהאדם מגלה שבשורש הכל אחד, ושאעפכ יש נפרדות. כי זאת לא ...

... לחקירות פילוסופיות עמוקות על משמעות החיים, המציאות, הקיום, ומהות העצמי - דווקא הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות נפשיות, כי הם מגיעים לשאלות שהחברה לא יודעת להתמודד איתן. הוא מסביר שכאשר אדם גאון או חכם באופן יוצא דופן, הוא לעיתים חושב באופן שונה מאוד מרוב האנשים. הוא שואל שאלות עמוקות על המציאות, על עצמו, על הקיום. השאלות האלה יכולות להיות שאלות כמו האם אני באמת קיים?, אולי כל העולם הוא חלום?, אולי אני רק דמות בחלום של מישהו אחר?. אלו שאלות שהחברה בדרך כלל לא יודעת איך להתמודד איתן, ולכן כאשר האדם פונה לקבל עזרה (למשל לפסיכיאטר), הוא לא מוצא תשובה, וכתוצאה מכך הוא יכול להרגיש מנותק, מוזר, לא מובן, ולפתח הפרעות נפשיות או שיגעון. הוא מדגיש את הנקודה החשובה שהשאלות הפילוסופיות העמוקות והמורכבות האלה הן בדיוק אותן שאלות שיכולות להוביל אדם להיות גאון גדול או משוגע גדול. ההבדל בין גאון למשוגע הוא דק מאוד, ותלוי רק באופן שבו החברה מתייחסת לשאלות שלו ובאופן שבו האדם עצמו מצליח למצוא תשובות לשאלות העמוקות שלו. אליעד נותן דוגמה ברורה: אם אדם שואל שאלות פילוסופיות עמוקות ולא מוצא תשובות טובות, הוא עלול להיכנס למצב של ניתוק מהמציאות ולהתחיל לפתח הזיות, מחשבות שווא וחרדות קיומיות. אבל אם אותו אדם מצליח למצוא תשובות עמוקות וטובות לשאלות שלו, הוא יכול להפוך להיות גאון גדול, יצירתי, מבריק ומצליח. לסיכום, אליעד מבהיר שגאונות ושיגעון לא רחוקים זה מזה, אלא נמצאים משני צידיו של אותו מטבע. כדי לא להשתגע, אדם חייב למצוא תשובות אמיתיות, ברורות וטובות לשאלות העמוקות שלו. כאשר אדם מוצא את התשובות האלה, הוא יכול להפוך לגאון ולא למשוגע. היכולת להתמודד עם שאלות עמוקות ולקבל תשובות טובות היא המפתח לשמירה על יציבות נפשית. גאונות ושיגעון למה חכמים הופכים למשוגעים? כיצד למנוע הפרעות נפשיות? הקשר בין שכל גבוה למחלות נפש איך למצוא תשובות לשאלות עמוקות? איך גאונות ושיגעון קשורים להפרעות נפשיות? אליעד פותח את השיחה בהבהרה שקשורה לקשר בין הפרעות נפשיות למחלות נפש. הוא מציין כי ישנה תפיסה רווחת שמחלות נפש נחשבות ... מסביר שפרעות נפשיות רבות, כגון סכיזופרניה או פרנויה, יכולות לנבוע לא מהיעדר שכל, אלא דווקא משכל גבוה ומעודף של יכולת מחשבה. עבור אנשים מסוימים, השאלות שהם שואלים את עצמם הן כל כך פילוסופיות או מעוררות תמיהה, שהחברה לא יודעת כיצד להתמודד איתן. הוא נותן דוגמה לאדם שחוקר את השאלה אם הוא באמת קיים, ואם המראה שבו הוא רואה את עצמו באמת משקף את זהותו או רק משקף מישהו אחר. כאשר אדם כזה פונה לפסיכיאטר ומבקש להבין את השאלות הללו, הוא נתקל בתגובה של זלזול או אי הבנה מצד החברה, מה שמוביל לאיבוד תחושת המציאות ולהתפתחות של הפרעות נפשיות. האם גאון יכול להפוך למשוגע? שאלה זו נובעת מתוך השאלה הכללית האם גאון יכול להגיע לשיגעון. אליעד מציין כי יש דמיון בין גאונות לשיגעון, במיוחד כשהשכל של אדם שונה באופן דרמטי מהשכל של שאר האנשים. אנשים שחשיבתם שונה, או ששואלים שאלות פילוסופיות ושאלות קיומיות שלרוב לא נשאלות בחברה, עלולים להיתקל בתגובה של החברה שמובילה לתחושת ניכור או לדחייה, דבר שיכול להוביל לפיתוח הפרעות נפשיות. הוא מציין שחשיבה שונה יכולה להיות מקור לגאונות, אך גם מקור ... יש אנשים עם אינטליגנציה נמוכה יחסית שיכולים לפתח הפרעות נפשיות, אך קיימת קבוצה אחרת של אנשים חכמים מאוד, שההפרעות הנפשיות שלהם נגרמות בשל השאלות שהם שואלים את עצמם והדרך בה הם תופסים את העולם. אליעד מסביר כי לעיתים המחלות הנפשיות הללו הן בעצם ביטוי לגאונות שנעצרה, או השתבשה. איך ניתן להתמודד עם שאלות פילוסופיות ומחלות נפש? אליעד מציע שפתרון אפשרי לכל השאלות הפילוסופיות הללו נמצא באתרו, בו אפשר למצוא מענה לשאלות פילוסופיות ולבעיות נפשיות. הוא מוסיף כי כל השאלות המוזרות, המורכבות והקיום - שאלות שאלו

... האמת, חיפוש עצמי, מה צריך להבין? מה הכי חשוב? השאלה הוא השואל, איזה שאלה לשאול, איך לשאול שאלה? שכל או רגש, איך להבין את עצמך? לשאול שאלה אמיתית, רגש או שכל למה חשוב לשאול שאלות בצורה נכונה? הדבר המרכזי ביותר שצריך להבין בחיפוש עצמי ובחיפוש האמת, לפי אליעד כהן, הוא לא רק עצם השאלה אלא האופן שבו השאלה נשאלת. אנשים נוטים לחשוב שהשאלה עצמה היא זו שמביאה את התשובה, אך בפועל, מה שחשוב יותר הוא איך שואלים את השאלה, ולא בהכרח התוכן של השאלה עצמה. לדוגמה, אדם יכול לשאול מהי האמת? או מהי המציאות?, אבל אם הוא לא באמת רוצה לדעת את התשובה, אלא רק שואל כי הוא חושב שהוא אמור לשאול או מתוך הרגל, השאלה עצמה חסרת משמעות. רק כאשר השאלה מגיעה ממקום פנימי עמוק ואמיתי, מתוך סקרנות טהורה ורצון מוחלט להבין את האמת, אז היא הופכת לשאלה משמעותית. האם משנה מה שאלת או איך שאלת? אליעד ... דוגמה פשוטה: כמו שבתקשורת בין בני אדם לעיתים חשוב פחות מה אתה אומר ויותר איך אתה אומר את זה, כך גם בשאלות של חיפוש עצמי ושל הבנת המציאות. השאלה יכולה להיות לכאורה פשוטה מאוד כמו האם יש פה קיר?, אבל הדרך שבה השאלה נשאלת , הכוונה, והמקום הרגשי שמתוכו היא עולה - הם אלו שמשפיעים על התוצאה ועל עומק ההבנה. אם השאלה נשאלת באופן מכני, ללא עניין אמיתי או מתוך מחשבה שהאדם כבר יודע את התשובה, לא תושג תובנה משמעותית. לעומת זאת, אם השאלה נשאלת במלוא הרצינות, מתוך הבנה שאתה באמת לא יודע את התשובה ושאתה באמת מעוניין לדעת, אז יש סיכוי שתגיע לתשובה אמיתית. שכל או רגש - איך לשאול שאלה נכונה? אליעד כהן מסביר את הקונפליקט שקיים בין שכל לרגש במהלך חיפוש עצמי ובזמן שאלת שאלות. לעיתים, אדם שואל שאלה מתוך השכל בלבד ומפספס את החיבור הרגשי לשאלה, ולפעמים הוא שואל מתוך מקום רגשי בלי הבנה שכלית של משמעות השאלה. אליעד מדגיש שכדי להגיע לאמת אמיתית ועמוקה, חייבים לשלב בין שני המרכיבים האלו בצורה נכונה: אם אתה רק בשכל, ייתכן שלא תרגיש שהשאלה באמת נוגעת בך או משפיעה עליך באופן אישי, ולכן ...

... עמוקה של האמת. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת סיבתיות: מהי סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית וסיבה מחויבת. על מנת להבין כל תהליך או כל סיבה, אדם צריך לשאול שאלות יסודיות, לחקור את התשובות, ולבדוק שוב ושוב עד שמגיעים לתשובה מוחלטת וברורה, כזו שאינה מותירה מקום לספקות. לדוגמה, כשנשאלת השאלה מדוע אנשים נהנים ממשחק עם ... חופש וילדות. אליעד מדגיש שכדי להבין מה באמת הסיבה לכך, צריך לחקור כל סיבה בנפרד ולבדוק אם היא אכן מחייבת את התוצאה. למשל, אם הסיבה היא תחושת משפחתיות, צריך לשאול האם רק ילדים במשפחה גורמים לכך, או שגם ילדים ... לאותה תחושה. אם מתברר שגם ילדים בשכונה יוצרים תחושת שמחה, אז כנראה שלא מדובר דווקא במשפחתיות אלא בסיבה אחרת, אולי השמחה עצמה. אליעד מביא דוגמה נוספת, כשאדם שואל את עצמו למה אני לובש דווקא מכנס שחור?. תשובה אפשרית יכולה להיות כי הצבע השחור גורם לו להרגיש טוב. בשלב זה, צריך לבדוק האם זו הסיבה האמיתית והיחידה, ואם כן, לשאול שאלה עמוקה יותר: ולמה אני רוצה להרגיש טוב בכלל?. כלומר, יש צורך לעבור משאלות פשוטות לשאלות עמוקות יותר, בכדי לברר את האמת הפנימית בצורה מלאה. מדוע אנשים לא מעמיקים בשאלות שלהם? אליעד מסביר שאנשים רבים לא רוצים להתעסק בשאלות פשוטות ומבזבזות זמן משום שהם מחפשים תשובות מוחלטות מיידיות. לדעתם, שאלות קטנות הן טריוויאליות והם חושבים שהם יכולים למצוא תשובה לשאלות כאלו תוך שתי דקות. אך הבעיה היא שאנשים אלה מגלים שגם השאלות הפשוטות לכאורה הן לעיתים מורכבות עבורם, ולכן גם בשאלות הפשוטות יש חשיבות גדולה. אליעד מביא דוגמה של אדם שאומר שהוא לא מתעסק בשאלה פשוטה כי זה קטן עליו והוא רוצה לעבור ישר לשאלות קשות יותר. אבל זה דומה לאדם שרוצה להרים משקל של מאה קילו, כאשר הוא אפילו לא מסוגל להרים עשרים קג. יש תהליך הדרגתי של הבנת שאלות פשוטות לפני שעוברים לשאלות מורכבות יותר. הוא משווה זאת גם לתרגילים ... את התוצאה, או רק מאפשרת אותה. אליעד מדגיש שיש הרבה מאוד סיבות אפשריות לכל תוצאה, ולכן צריך לבדוק כל סיבה בנפרד. כל סיבה שמוצאים חייבים לבדוק לעומק, על ידי השאלה האם הסיבה הזו היא הכרחית. אם התוצאה יכולה לקרות גם בלי הסיבה שמצאת, אז הסיבה אינה מחייבת אלא אפשרית בלבד. למה קשה לחקור שאלות עמוקות יותר? אליעד מסביר ששאלות כמו למה אני רוצה להרגיש טוב? או למה אני מבחין בין טוב לרע? הן שאלות עמוקות ופילוסופיות יותר, מכיוון שהן נוגעות ... יותר של התודעה. הרבה יותר קל להבין למה אתה נהנה מפעולה מסוימת, כמו ללבוש בגד בצבע מסוים שעושה לך טוב, מאשר להבין למה בכלל אתה רוצה להרגיש טוב מלכתחילה. שאלות מסוג זה דורשות חקירה פנימית עמוקה ורחבה יותר. לכן אליעד ממליץ להתחיל משאלות פשוטות יותר, כיוון שהן כמו תרגילי עזר, וכאשר אדם מצליח לענות על שאלות בסיסיות במהירות, הוא יכול בהמשך לפתור שאלות מורכבות בקלות רבה יותר. מי שלא מצליח לפתור שאלות פשוטות, כנראה יתקשה מאוד למצוא תשובות לשאלות מורכבות יותר. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אדם שמנסה להבין למה הוא אוהב ללבוש דווקא מכנס מסוים, יכול למצוא שהתשובה היא כי זה עושה לי טוב. אבל עליו להמשיך לשאול מדוע זה עושה לו טוב, עד שיגיע לשורש הפנימי ביותר של רצונו. כך, דרך בירור של שאלות פשוטות מגיעים להבנת שאלות עמוקות ומורכבות יותר. האם קיימות הרבה סיבות או ...

... שאלות ותשובות - מה טוב יותר מאשר לחפש תשובות לשאלות? יותר מאשר טוב לחפש תשובות, טוב לבדוק האם בכלל יש שאלה. מתי האדם מחפש תשובה? כאשר הוא בטוח שיש שאלה. לפעמים יש לאדם הנחת יסוד שגויה, שבגללה הוא נוצרת לו שאלה. השאלה מטרידה את האדם ולא נותנת לו מנוח עד אשר הוא ימצא תשובה. אך לפעמים, התשובה היא שאין שאלה. כאשר האדם מחפש תשובה לשאלה, עליו לזכור שלא בטוח בכלל שיש שאלה. זה שנדמה לאדם שיש שאלה, זה עדיין לא אומר שבאמת יש שאלה מצד האמת. לדוגמה: מה אמור לעשות אדם כאשר פיל דמיוני ורוד מתקיף אותו? תשובה: אין בכלל שאלה. היינו על האדם להבין שאין שאלה, ולא לחפש תשובה לשאלה דמיונית. האגו של האדם מפריע לו להבין שאין שאלה, משום שזו פגיעה באגו שייצר את השאלה. הרצון להיות צודק, הנצחנות, הרצון לנצח, האגו, לא מאפשר לאדם להבין שאין בכלל שאלה, כי וכי יתכן שהוא עצמו מדמיין שאלה דמיונית שאינה קיימת? ואז התוצאה היא שהאדם מסתבך בשאלה, כאשר אין בכלל שאלה. איך לבדוק האם השאלה בכלל נכונה? תשובה: על ידי זה שחוקרים את האמיתות של הנחות היסוד של השאלה . כאשר יש שאלה, בפרט שאלות קשות שהאדם לא מצליח למצוא להן תשובה, על האדם לקחת את השאלה, ולנסות להבין מה הן הנחות היסוד שיוצרות את השאלה . אם האדם לא היה יודע כלום, לא הייתה לו שום שאלה. על האדם לבדוק מה הן הידיעות שעומדות בבסיסה של השאלה. כאשר האדם מגיע אל הנחות היסוד של השאלה, דהיינו, אל הידיעות שבלעדיהן אין מקום לשאלה, על האדם לחפש את האמת ולראות האם הידיעות האלו עצמן נכונות. על האדם לשאול על הידיעות עצמן, אולי ההפך הוא הנכון. דהיינו, לנסות ולעקור ...

... העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך אפשר להבין את המניעים האמיתיים ... לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה כסף. הוא עשוי לענות כי אני רוצה להרגיש בטוח. כעת אפשר לשאול למה הוא רוצה להרגיש בטוח, והתשובה עשויה להיות כי אני פוחד. כך, ניתן להבין שהמניע האמיתי הוא הפחד ולא ... מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם ... הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני ... שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו ... אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ההבנה? עולה בשיחה נושא המדיטציה: - יש הטוענים שבמדיטציה משתיקים מחשבות או ממקדים אותן. - אליעד ... למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא ... שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה חוויה במובן של רגש או מחשבה, כי ... הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל ... מבלי להבין באמת כיצד זה כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני לאלוהים. מה התפקיד של שלילת תשובות וכיצד היא מקרבת לאמת? במהלך השיחה מוסבר שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת שכל תשובה ... אני לא מתחברים בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב ... העובדה שעולות סתירות ותהיות תביא אותו להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את עצמו ללא הפסק, עד אשר ייגלה שהשכל אינו יכול לתת תשובה ... לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא תלות? כן. בסוף נחשף הרצון הפנימי לאחדות, שהוא מקור כל הרצונות. כיצד ... השגרה? אליעד ממליץ לאדם שרוצה להגיע להבנה של האחדות לשאול שאלות בלי הפסק, גם באירועים רגילים. למשל בשינה, או במדיטציה, או בעבודה, לשים לב בכל רגע: מי ... שאין הפרדה בינו לבין המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס ה