... חילוני מאושר, דתי מאושר, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, שכר ועונש, קיום מצוות, אמיתות התורה, שמירת שבת, לשמור שבת, לחזור בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בשאלה, אמונה באלוהים ...

... לחץ פסיכולוגי? ניסוחים של שאלה, איך לנסח שאלה? משמעות של צורת שאלה, איך ליצור חיסרון? איך להשפיע? איך לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה? איך לגרום לאדם לשאול את השאלה שאתה רוצה? כדי לגרום לאדם לשאול שאלה, חשוב להבין את ההבדל בין צורות ניסוח שונות של שאלות וההשפעה הפסיכולוגית שלהן. אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין לשאול אדם: את רוצה לשאול משהו? לעומת את לא רצית לשאול משהו?. השוני בניסוח יוצר הבדל מהותי בתחושה הפנימית של האדם הנשאל ובסופו של דבר משפיע על ההחלטה שלו לשאול או לא לשאול. מה ההבדל בין רצית לשאול לבין רוצה לשאול? כשאתה שואל אדם את רוצה לשאול משהו?, אתה מפנה אותו ישירות לתחושה פנימית עכשווית של רצון. השאלה הזאת מייצרת לחץ פסיכולוגי מיידי, כי היא מחייבת אותו להודות שיש לו כרגע חיסרון או צורך. לעומת זאת, כששואלים אדם את לא רצית לשאול משהו?, השאלה מתבססת על זיכרון עבר. כאן הלחץ הפסיכולוגי מופחת, כי הנשאל יכול להעמיד פנים שאין לו כרגע חיסרון, אלא רק צורך שעלה בעבר. עם זאת, אליעד מדגיש ... (הווה). לדוגמה: את רוצה לשאול את מה שרצית לשאול?. בשילוב הזה יש תהליך פסיכולוגי מושלם: אתה מזכיר לאדם שבעבר היה לו רצון (הוא מכיר ... מחבר אותו לרצון העכשווי לשאול שאלה - ובכך מעצים את החיסרון הנוכחי, ומגדיל את הסיכוי שהוא ישאל. למה חשוב ... יותר: אם תגיד רק את רוצה לשאול משהו?, האדם יכול להכחיש את הרצון הנוכחי שלו ולהימנע מלשאול. אם תגיד רק את לא רצית לשאול משהו?, האדם יכול בקלות לומר אני לא זוכר או זה היה פעם, עכשיו כבר לא. כשמשלבים בין ... כך הוא מרגיש מחויב יותר לשאול את השאלה. מהו הניסוח המושלם שיגרום לאדם

... וצורה, איך לגלות את המהות? איזה שאלה לשאול, מה השאלה הנכונה? מה צריך לשאול? שאלה פנימית, שאלה חיצונית, למה זה? מה זה? האם זה? מהות המציאות, מה האמת? הבדל בין יש לאין מהי הדרך הנכונה לשאול שאלות כדי לגלות את המהות? אחת השאלות הבסיסיות שאליעד כהן עוסק בהן היא השאלה כיצד ניתן להגיע למהותם של דברים. אנשים בדרך כלל נוטים לשאול למה זה קורה?, למה אני רוצה?, למה אני אוהב?, אך השאלות האלה אינן בהכרח מובילות להבנה העמוקה ביותר של המהות. שאלות מסוג למה הן אמנם מועילות בהתחלה, אבל הן נשארות תמיד חיצוניות ופועלות במסגרת של סיבה ותוצאה. כאשר שואלים למה זה קרה?, מחפשים מידע על משהו שקדם למצב הנוכחי, אך לא על עצם מהותו של הדבר. אליעד מסביר שכדי לגלות את המהות, יש לעבור משאלת למה לשאלת מה. במקום לשאול למה אני רוצה?, יש לשאול מה זה רצון?. במקום למה זה קרה?, צריך לשאול מה זה אומר לקרות?. ההבדל המהותי הוא שהשאלה מה עוסקת בפנימיות ובמהות הפנימית של הדבר, בעוד השאלה למה מתמקדת בגורמים חיצוניים. לדוגמה, אם אדם רוצה להבין את המהות של אהבה, במקום לשאול למה אני אוהב?, עליו לשאול מה זה אהבה?. כך יגיע למקום עמוק יותר ויבין את האהבה בצורה מהותית יותר, למשל שמהות האהבה היא הרצון לאהוב את עצמו דרכה. מהי הבעיה בשאלת הלמה? שאלת למה ... שהיא פועלת על ציר הזמן ובמסגרת יחס של סיבה ותוצאה. כלומר, כאשר שואלים למה, בעצם מנסים להסביר משהו שקורה עכשיו על ידי משהו שקרה לפניו, בעבר. לדוגמה, למה אתה רוצה משהו? התשובה תהיה בגלל משהו אחר שרצית קודם. כך נשארים במעגל ... מהות הדבר עצמו. כיצד שאלת מה מובילה לגילוי המהות? כאשר מתחילים לשאול מה זה? על כל דבר, כגון: מה זה רצון?, מה זה תחושה?, מה זה קיום?, מגלים שכל הדברים בעולם הם בסך הכל צורות שונות של משהו אחד מהותי. כל הרגשות, המחשבות, ... יש ראשוני. אליעד מסביר שבחקירה העמוקה ביותר מגיעים בסופו של דבר לשאלות כמו מה ההבדל בין יש לאין?. כאשר שואלים מה זה יש? בצורה עמוקה באמת, מגיעים לנקודת יסוד של הבנה שכל העולם הוא בעצם ביטוי של מהות אחת, ואין הבדל ממשי בין יש לאין. ברמה העמוקה ביותר, התפיסה של ... של דבר מגיעים לנקודה שאין כלום מעבר לה. למשל, אם ניקח כל עצם ונשאל עליו מה זה? שוב ושוב, בסופו של דבר נגיע לנקודה שאין בה זמן, אין בה מקום, ואין בה שום דבר אחר מלבד האין עצמו. זוהי נקודת האפס שממנה הכל מתחיל. גם המעבר ... יסודי אחד שממנו כל הדברים עשויים. איך מתגברים על מעגל אינסופי של שאלות? בסופו של דבר, התהליך של שאלות אינסופיות יכול ליצור מעגל או לופ שבו האדם מסתובב סביב עצמו. כשאדם שואל שאלות כמו מה זה יש?, מה זה אין?, הוא עלול למצוא את עצמו במעגל בלתי נגמר. כדי לשבור את המעגל הזה, הוא חייב להטיל ספק גם בעצם ההנחות שיש הבדל ... הוא מטיל ספק גם בהנחות האלה, הוא מגיע לנקודה שבה הוא יכול להפסיק לשאול, משום שהוא מבין שכל השאלות נובעות מאותה הנחת יסוד מוטעית שיש הבדל בין דבר לדבר. ברגע שהאדם מגיע להבנה זו, הוא מבין שכל השאלות שהוא שואל הן ביטויים שונים של אותה

... זוגיות היא בעיקר עניין חברתי - צורני, הם מחפשים פרטנר לאירועים חברתיים, ולגביהם השאלה את איתי או לא? היא שאלה בעלת משמעות. לעומת זאת, מי שמחפש בזוגיות את המהות הפנימית, הרצון לאהוב ולהיות אהוב, לא ימצא תועלת אמיתית בשאלה הזו, מאחר שהאהבה והרגש אינם מוגדרים באמצעות החלטה או הגדרה. האם חשוב להגדיר את הזוגיות במילים? הרבה פעמים אנשים מתעקשים להגדיר את הזוגיות, לשאול שאלות כמו את אוהבת אותי או לא?, את רוצה אותי או לא?, האם את חוזרת אליי?, ועוד שאלות שמטרתן להכריע את מערכת היחסים. אליעד מסביר שהצורך הזה להגדיר הוא בעל ערך רק אם המטרה היא צורנית: כלומר, אם רוצים לוודא פרט טכני מסוים (כמו מי מגיע לאירוע משפחתי או מי חותם על משכנתא). אך כאשר מה שבאמת חשוב לך הוא המהות, כלומר, הרגש עצמו, שאלות מהסוג הזה אינן יעילות ואינן רלוונטיות. כי גם אם הצד השני אומר לך במפורש שהוא אוהב אותך, זה לא באמת אומר שהוא ימשיך לאהוב, ואם הוא אומר שהוא לא רוצה אותך, זה לא אומר שבהכרח הוא לא אוהב אותך בכלל. מדוע שאלות על הגדרה יכולות להזיק לקשר הזוגי? אליעד מסביר שבעצם ההתעקשות על הגדרות של רוצה או לא רוצה יכולה דווקא לגרום נזק לקשר. אם בת הזוג מרגישה שהיא צריכה להכריע ... על העתיד. מה לעשות כשיש משבר או פרידה בזוגיות? אליעד מבהיר שבמצב של פרידה או משבר, שאלות מילוליות כמו האם את רוצה אותי? אינן באמת חשובות. מה שבאמת חשוב הוא להמשיך לייצר את התחושה שהצד השני מרגיש טוב יותר כשהוא איתך. פעולות שמטרתן יצירת רגש ...

... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? מה ההבדל בין הבנת ל - לא הבנת וכיצד זה משפיע על שיחה? במהלך השיחה, אליעד מתאר איך שאלות מסוימות יכולות לשמש ככלי לשכנוע או השפעה תת - מודעת על האדם ששואל אותו. לדוגמה, כששואלים מישהו האם הבנת? או לא הבנת?, יש כאן לא רק שאלה, אלא גם השפעה סמויה על איך האדם תופס את עצמו. כשאתה שואל האם הבנת?, זה למעשה יכול להיתפס כ - האם הבנת או לא הבנת? אך גם השאלה לא הבנת? משנה את ההשפעה הפסיכולוגית של השיחה. במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל. אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות משהו, והוא אומר לה תשאלי את אמא. אם הילדה שואלת שוב את אותו השאלה, הוא יכול לשאול אותה מה לא הבנת שאמרתי לך לשאול את אמא?, מה שמעמיד את הילדה במצב של חוסר נוחות, אם כי השאלה עצמה לא בהכרח הייתה מנוסחת בצורה של מניפולציה. כיצד לא הבנת יכול להיות מניפולציה? אליעד מסביר כי השאלה לא הבנת? נושאת איתה משמעויות נוספות, שלא רק שאלה, אלא גם אמירה סמויה שנעשית תוך כדי. שאלה כזו יכולה להעביר מסר חבוי של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא מעוררת אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל. הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך ... עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, אני הבנתי, כלומר, הוא משיב לתוך התנגדות זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות ...

... את כל המציאות באורו האינסופי. כדי לברוא את העולם, האל היה צריך לצמצם או לפנות את אורו לצדדים, כך שיווצר חלל פנוי שבו אפשר לברוא את העולם. אולם מיד עולה שאלה לוגית קשה: אם אלוהים אינסופי, כיצד הוא יכול לזוז לצדדים? הרי באינסוף אין מקום פנוי ואין מקום לזוז אליו. מדוע נאמר שאלוהים ברא את העולם מחמת רחמנותו? רבי נחמן מצטט את הרעיון שאלוהים ברא את העולם מחמת רחמנותו, כלומר, אלוהים רצה לגלות את מידת הרחמים שלו. אך הוא מיד שואל שאלה חשובה על כך: אם אלוהים ברא את העולם מתוך רחמים, מדוע ברא את הרחמנות עצמה? הרי לפני הבריאה לא היו מושגים של רחמים או ... בין כיסא לשולחן בחדר צפוף, צריך שיהיה מקום פנוי ביניהם. אך במקרה של האלוהים האינסופי, אין שום מקום פנוי, ולכן בלתי אפשרי לכאורה לצמצם את אורו. מדוע יש שאלות בקבלה שאין להן תשובה? רבי נחמן טוען שיש שני סוגים של שאלות הגורמות לאנשים לפקפק באמונה או באלוהים: שאלות שיש להן תשובה, אך האדם לא מבין אותה כרגע. במקרה כזה, האדם פשוט לא הבין מספיק טוב וצריך ללמוד עוד. שאלות שאין להן כלל תשובה בשכל האנושי, כמו שאלת הצמצום. שאלות אלו גורמות לכפירה, כי הן מראות סתירה פנימית באמונה עצמה. במקרה כזה, לדעת רבי נחמן, אסור להסתכל ישירות על השאלות הללו, כי אין להן פתרון לוגי בשכל האנושי הרגיל. הוא מדגיש כי עצם קיום העולם תלוי בפרדוקס ובמחלוקת. אם כל הסתירות והפרדוקסים היו נפתרים, ...

... כשהם אומרים משמעות. האם הם מחפשים מטרה, סיבה או תכלית? כדי שיהיה אפשר לדון בשאלה זו באופן ברור, אליעד מדגיש שכל אחד חייב להגדיר תחילה לעצמו מהי משמעות החיים עבורו, אחרת לא יהיה ניתן להמשיך ולהתקדם. מה ההבדל בין משמעות יחסית למשמעות מוחלטת? אליעד מסביר ... של משמעות: משמעות יחסית ומשמעות מוחלטת. משמעות מוחלטת היא משמעות שלגמרי פותרת את השאלה מהי מטרת החיים. זו משמעות שאינה ניתנת לערעור, משמעות שכל שאלות המה יצא לי מזה? נעלמות לחלוטין. אדם שמוצא משמעות מוחלטת לא שואל עוד שאלות, אינו מתלבט, ואינו זקוק להוכחות נוספות. זו משמעות שנתפסת כנכונה ואבסולוטית, משהו שאתה לא מפקפק בו יותר לעולם. לעומת זאת, משמעות יחסית היא משמעות שניתן לשאול עליה שאלות, אפשר לערער עליה ולראות בה חסרונות. היא תלויה בהקשר, במצב רוח, ברצון אישי שמשתנה, ובכלל בתנאים מסוימים. לדוגמה, משמעות יחסית יכולה להיות לשמור על כדור הארץ, להציל בעלי ... אבסולוטית לגמרי, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא אותה. מדוע? מכיוון שתמיד אפשר לשאול עוד שאלה, כגון מה יוצא לי מזה?. גם אם יציעו לאדם מטרה רוחנית או דתית כמו לשמור מצוות כדי להגיע לגן עדן, עדיין אפשר לשאול: מה יצא לי מזה שאגיע לגן עדן? כל משמעות המוצגת בדרך זו היא למעשה משמעות יחסית במסווה, משום שתמיד ניתן להמשיך לשאול שאלות עליה. מה היתרונות והחסרונות של משמעות יחסית לחיים? אליעד מסביר שלמשמעות יחסית יש יתרונות וחסרונות: יתרונות המשמעות היחסית הם בכך שהיא מאפשרת גמישות. ניתן ... ספקות. האדם לעולם לא ירגיש ביטחון מלא שהיא המטרה האולטימטיבית, כי תמיד יוכל לשאול שאלות כמו האם זו באמת המטרה? או האם זה באמת משנה? דוגמה קונקרטית שנותן אליעד היא של גרי יורופסקי, פעיל למען בעלי חיים. אליעד מסביר שאם גרי היה מאמין שמשמעות ... של הרצון למטרה עליונה. אליעד טוען שברגע שאדם יזהה שרצונו מתמלא, הוא לא יוכל עוד לשאול מה יצא לי מזה?, מכיוון שהטוב הזה יהפוך להיות ברור מאליו עבורו. למרות זאת, המשמעות עדיין נשארת יחסית, כי היא תמיד תלויה בכך שהרצון מתמלא. מה הסיבה האמיתית לחיפוש משמעות? ...

... בדברים שאנו חושבים שאנחנו כבר יודעים. לדוגמה, אם אתה יושב מול קיר משעמם וחושב אני יושב מול קיר, במקום לקבל את המחשבה כעובדה, אליעד מציע שתשאל את עצמך שוב ושוב שאלות כמו: מה זה אומר בעצם שאני יושב מול קיר? האם באמת אני יודע הכל על הקיר הזה? למה אני חושב שהקיר חסר משמעות? מה ההבדל האמיתי ביני לבין הקיר? אליעד מדגיש שככל שתעמיק בספק ותשאל שאלות עמוקות יותר, כמו מי החליט שהקיר נמצא פה?, למה אני בכלל נמצא פה?, מה המשמעות של להיות מול הקיר?, כך המציאות תהפוך להיות ... או מראה לנו משהו שלא הכרנו או חשבנו עליו קודם. אבל, אליעד מסביר שאינך חייב להסתמך על אחרים כדי לחוות עניין. אתה יכול לעשות את זה לבד, על ידי שתשאל את עצמך שאלות על דברים שאתה חושב שאתה יודע בוודאות. לדוגמה, אם אתה רואה בית, תשאל את עצמך: מה אני באמת יודע על הבית הזה? מי אמר שהבית ... עם תחושת תקיעות וחוסר משמעות עמוק? אליעד מסביר שאם אתה מרגיש תקוע או חסר משמעות, עליך להתחיל מהבנת הסיבה. הסיבה העיקרית לכך היא שאתה בטוח בדברים מסוימים ומפסיק לשאול שאלות. הפתרון שלו הוא לשאול את עצמך שאלות על כל דבר שאתה רואה או חושב, במיוחד על הדברים שאתה מרגיש הכי בטוח לגביהם. הוא מציע תרגיל פרקטי שבו אתה כותב את כל מה שאתה חושב שאתה יודע על הסיטואציה שבה אתה נמצא, ואז להפוך כל משפט לשאלה, ולנסות לדרג את המשפטים לפי מידת הוודאות שלך בהם. למשל: אני בטוח שאני יושב מול קיר הופך להאם אני באמת בטוח שאני יושב ...

... מוחלטת? אם אין תשובה אין שאלה, איך לשאול שאלה נכון? האם תמיד יש חיסרון? איך להשיג שלמות? שאלה מוגדרת, שאלה לא מוגדרת, תשובה יחסית איך למצוא תשובה מוחלטת? אליעד כהן מסביר שכדי למצוא תשובה מוחלטת לשאלה כלשהי, האדם צריך ראשית להבין כיצד לשאול שאלה באופן ברור ומוגדר היטב. כאשר לא ברור מה השאלה, אי אפשר באמת לקבל תשובה מוחלטת. הוא מתאר שתהליך השאלות והתשובות מתנהל בדרך כלל בצורה יחסית: אנשים שואלים שאלות יחסיות ומקבלים תשובות יחסיות. לדוגמה, אדם ששואל מה כדאי לי לעשות, לאכול או לישון? יקבל תשובה יחסית, בהתאם למה שנוח לו באותו רגע. אך כאשר אדם רוצה ... חייבים לבדוק קודם כל את השאלה עצמה ולהגדיר אותה בצורה מדויקת. למשל, במקום לשאול איך הרצון עובד?, יש להגדיר שתי אפשרויות ברורות, למשל: האם הרצון עובד באופן כזה או כזה? רק לאחר ... בין אני ללא אני. איך לוודא שהשאלה שלך מוגדרת נכון? אליעד מסביר שאם לאדם יש ספק או שאלה, הדבר מעיד שיש לו לפחות שתי אפשרויות סותרות בראש. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה של אדם שנכנס לחדר עם כיסא אחד פנוי ושואל איפה הוא יכול לשבת. ברור שבמקרה הזה אין באמת ספק, כי יש רק אפשרות אחת. כאשר אדם שואל שאלות עמומות ולא מוגדרות, כמו איך עובד הרצון?, הוא לעולם לא יגיע לתשובה מוחלטת, כיוון ... לעומק. מה לעשות כשאין תשובה לשאלה? אליעד מסביר שלפעמים האדם מגיע למצב בו הוא לא מצליח למצוא תשובה לשאלתו. במקרים אלו, מה שצריך לעשות זה לשאול שאלה עמוקה יותר: האם בכלל יש הבדל בין שתי האפשרויות שאני מתלבט ביניהן? ברגע שהאדם יבין ... אמיתי בין שתי האפשרויות, השאלה שלו תיעלם מעצמה, כי לא תהיה לו סיבה להמשיך להתלבט. לדוגמה, אם אדם מתלבט בין תמיד יש רכבת לבין אף ... אין הבדל בין המצבים, ואז השאלה תתפוגג והוא יפסיק להיות מוטרד ממנה. האם יש שאלות ללא תשובות כלל? אליעד מציין שיש שאלות שאינן יכולות לקבל תשובה, לא בגלל שיש כמה תשובות אפשריות, אלא מפני שהשאלה עצמה אינה הגיונית. למשל, איך להכניס פיל של שלושה מטרים לתוך קופסת גפרורים? אין תשובה כי זה לא ... צריך קודם כל להגדיר היטב את השאלה ואת האפשרויות, ולאחר מכן להעמיק ולבדוק האם יש הבדל אמיתי בין האפשרויות שהוגדרו. איך למצוא תשובה מוחלטת? איך לשאול שאלה נכונה? האם תמיד יהיה חיסרון? איך להשיג שלמות מוחלטת? האם אפשר לחיות בלי ספקות? מהי תשובה יחסית? האם יש שאלות בלי תשובה? ...

... מציע דרך פשוטה ללמוד כיצד המוח משכנע אותנו: בכל פעם שהאדם חושב שמשהו הוא נכון, עליו לשאול את עצמו למה אני חושב שזה נכון? אולי זה לא נכון?. דרך ההתבוננות הזו והחקירה הפנימית, אדם יוכל לגלות את כל הטריקים ... איך שכנוע עצמי עוזר להתמודד עם רגשות שליליים? כאשר אדם מרגיש רע, אליעד ממליץ לו לשאול את עצמו מספר שאלות מפתח: למה רע לי? מה אני חושב שקרה שגורם לי להרגיש רע? איך המוח שלי שכנע אותי שזה רע? האם אני באמת חייב להרגיש כך? ... סטטיסטיקות אלא על הבנה עמוקה של החוקיות הפנימית של הרצון האנושי והמחשבה האנושית, על שאלות כמו מדוע אנשים רוצים דברים מסוימים?, מה גורם להם להבדיל בין טוב לרע?, ואיך נוצרות המחשבות?. מדוע הבנת הרצון ... לשכנוע מוצלח? לפי אליעד כהן, הבנה עמוקה של הרצון האנושי היא הבסיס האמיתי לשכנוע. השאלות החשובות הן למה האדם רוצה דברים מסוימים, למה הוא חושב שדברים מסוימים טובים ואחרים רעים, וכיצד הוא משתכנע בכך. מי ... - המפתח לרוגע נפשי רבים בעולם עוסקים בשכנוע חיצוני - כלומר, כיצד לשכנע אחרים. אך השאלה הקריטית היא: האם הם מסוגלים לשכנע את עצמם? האם הם יודעים כיצד לשכנע את עצמם שטוב להם? האם הם מסוגלים לשכנע את ... משכנע אותנו? האדם יכול ללמוד כיצד המוח שלו משכנע אותו על ידי התבוננות פנימית ושאלת שאלות. בכל פעם שהוא חושב שמשהו נכון, עליו לשאול את עצמו: למה אני חושב שזה נכון? אולי זה לא נכון? מי שכנע אותי שזה נכון? על סמך מה אני מאמין בזה? מי שיעשה זאת ... מניפולציות. לימוד שכנוע ככלי להתמודדות עם רגשות שליליים כאשר אדם מרגיש רע, עליו לשאול את עצמו: למה רע לי? מה אני חושב שקרה שגורם לי להרגיש רע? איך המוח שלי שכנע אותי שזה רע? האם אני באמת חייב להרגיש ... אחרת. כיצד ניתן להבין את המוח מעבר לסטטיסטיקות. הבנת הרצון האנושי כמפתח לשכנוע השאלה הבסיסית ביותר היא: מדוע האדם רוצה דברים מסוימים ולא דברים אחרים? למה אנשים רואים דבר מסוים כטוב ודבר אחר כרע? מה גורם לאדם לחוות רגשות מסוימים? אלו שאלות מהותיות שבאמצעותן ניתן להבין לעומק כיצד עובד השכנוע. שכנוע כאמצעי למודעות עצמית כל תהליך השכנוע, כפי שהוא מוסבר ... של דבר הוא שכנוע של האדם את עצמו. יש הרבה אנשים בעולם שכאילו מומחים בשכנוע אבל השאלה היא האם הם יודעים לשכנע את עצמם שטוב להם האם הם יודעים לשכנע את עצמם שלא רע להם, האם הם יודעים לשכנע את עצמם ... ללמוד איך המוח שלו בעצמו משכנע את עצמו? על ידי שכשהוא חושב שמשהו מסוים זה נכון הוא שואל את עצמו למה אני חושב שזה נכון אולי זה לא נכון? זה כל הסיפור כולו. אוקי ומי שיעשה את זה מספיק פעמים מספיק זמן, ... הדבר הראשון שהרצון של הבן אדם משכנע את הבן אדם כדי שהבן אדם יקשיב לרצון שלו, יש פה שאלות מאוד בסיסיות. אוקי בקיצור כל הנושא של השכנוע אמור בסופו של דבר להביא את הבן אדם לא רק לדעת למכור יותר טוב אלא גם ...