... לדעת יותר, אי אפשר לדעת יותר, ידיעה אחת, אין שום
שאלה, לדעת כלום, לדעת שום דבר למה אי אפשר להסביר משהו שהבנתי? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מנסה להסביר נושא שהוא חושב שהוא הבין, הוא מגלה לעיתים קרובות שאינו ... אחר או אפילו לכתוב סיכום מסודר, הוא מגלה חסרים,
שאלות, אי - דיוקים ופערי ידע שאותם לא הבחין קודם לכן. אליעד מסביר שזו למעשה הדרך לבדוק אם באמת הבנת משהו: לנסות להסביר אותו באופן כזה שאדם אחר יבין. כשעושים ... מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו
שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל
שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות של הספק היא ההנחה שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל רעיון אפשרי ... או לא נכונים בו - זמנית. במצב כזה הספק מתפוגג,
והשאלה מתבטלת לחלוטין. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שביסודה של כל
שאלה קיימת הפרדה כלשהי בין א לב, אבל אם חוקרים לעומק, הפרדה זו מתגלה כאשליה בלבד. מה המשמעות של לדעת שום דבר או לא לדעת באופן מוחלט? אליעד מסביר את ההבדל בין ... דרגה עמוקה יותר של אי - ידיעה: האדם שחוקר את
השאלות הגדולות לעומקן, מגיע להבנה שאין כלל אפשרות לדעת. לא מדובר בחוסר מידע זמני או חוסר בהירות, אלא בידיעה ברורה וחדה שהאדם לעולם לא יוכל לדעת את התשובה
לשאלה מסוימת, מכיוון
שהשאלה עצמה אינה נכונה מלכתחילה. זוהי ידיעה מוחלטת של חוסר ידיעה - לדעת שום דבר, כלומר, להגיע להבנה שכל ידע אפשרי הוא בעצם אשלייתי. כיצד הדוגמה של הבקבוק והספר ממחישה את ביטול
השאלות? אליעד מביא דוגמה להמחשת הרעיון: הוא מתאר מצב שבו אדם מביט על ספר ובקבוק. במבט רגיל, ברור לנו שיש כאן שני חפצים שונים: בקבוק וספר. אם האדם יסתכל עליהם ... הבקבוק. בדוגמה זו, כל עוד קיימים הבדלים, קיימות
שאלות כגון האם זה בקבוק או ספר?. אך כאשר ההתבוננות מגיעה לרמה עמוקה מספיק - עד אינסוף -
השאלה עצמה מתבטלת, כי אין יותר שני דברים שונים להשוות ביניהם. התהליך הזה ממחיש איך כל ספק וכל
שאלה מבוססים על אשליה של הפרדה, ואם נעמיק חקר עד לסוף ממש, כל ההפרדות מתבטלות, ולכן כל
השאלות והספקות נעלמים לגמרי. כיצד ניתן להשתמש בחוסר הידיעה המוחלטת? אליעד אומר שכאשר האדם מבין באופן מוחלט שהוא אינו יכול לדעת, הוא משתחרר מכל
שאלותיו ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות
לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא מבין שהבעיה היא לא חוסר ידיעה אלא עצם קיום
השאלה. ברגע שהוא מגיע לכך שאין שום הבדל אמיתי, הוא משתחרר מכל הצורך לדעת. הוא כבר אינו זקוק לתשובות שיספקו לו ביטחון, כי הביטחון נובע מעצם הבנתו העמוקה שהכל ... לשקט מוחלט ולשלווה, כי הוא כבר אינו מחפש פתרונות
לשאלות שאין להן באמת קיום. מה המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את
השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי? ...