... טיפש, להשתגע ולהרגיש טוב, לצאת מהשכל ולהיות מאושר, לא לפחד להיות טיפש, אולי אתה משוגע? לשאול שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, להשתגע מרצון, לא לפחד לא לדעת, אולי אני משוגע? ... או כמשוגע בעיני עצמו. לדוגמה, אדם שיש לו מחשבה שלילית כמו רע לי, בדרך כלל ייקח את התחושה הזו כמובנת מאליה ולא ישאל את עצמו שאלות טיפשיות או מוזרות כמו למה בכלל רע לי? או מי אמר שזה רע?. זאת מפני שהוא אינו רוצה להיות נתפס או להרגיש כטיפש בעיני עצמו. מה זו בעצם שאלה טיפשית ולמה היא חשובה? אליעד מסביר ששאלות טיפשיות הן שאלות שמטילות ספק בהנחות הבסיסיות ביותר שאנשים מקבלים כמובנות מאליהן. לדוגמה, אדם רגיל שיוצא מחדר לא ישאל את עצמו האם אפשר לעבור דרך קיר?, כי התשובה ברורה לו מאליה. אך השאלה הזאת, למרות שהיא נראית טיפשית, בעצם מערערת את ההנחה הבסיסית הזו. אליעד מדגיש שהיכולת לשאול שאלות טיפשיות מסוג זה היא חשובה מאוד, משום שהיא מאפשרת לאדם לראות אפשרויות נוספות במציאות שלו, מעבר למה שהוא מקבל כמובן מאליו. איך שאלות טיפשיות יכולות לעזור כשמרגישים רע? אליעד מביא דוגמה של אדם שקר לו. במקום לקבל את התחושה הזו כברורה מאליה, אותו אדם יכול לשאול שאלות טיפשיות כמו אז מה אם קר לי? או מה אכפת לי שאני סובל?. שאלות אלו אמנם נראות חסרות היגיון, אך בעצם הן מאפשרות לו להטיל ספק בתחושה השלילית ובכך להפחית את ההזדהות שלו עם הסבל. הוא מסביר שכאשר אדם שואל שאלות טיפשיות, הוא מאפשר לעצמו מרחב חדש של ... שזה מערער את הביטחון שלהם בכל מה שהם חושבים או יודעים על העולם. הוא מציג דוגמה של אדם המרגיש רע עקב איבוד כסף. אם האדם יסכים לשאול שאלות שנראות מטופשות או משוגעות כמו מי אמר ... את כל מה שקורה, הוא יכול להטיל ספק ברגשות השליליים ולראותם בצורה אחרת לגמרי. לדוגמה, אם אדם מפחד שזאבים רודפים אחריו, והיה שואל אולי בכלל אין זאבים ואולי אני מדמיין?, הוא בעצם יכול ... אליעד מסביר שכאשר אדם חושב שהוא חכם יותר מאחרים, הוא מכניס את עצמו לכלא מחשבתי שבו הוא חייב תמיד להוכיח שהוא חכם, ולא מסוגל לשאול שאלות שנראות טיפשיות או מטורפות. כך, כשיש לו ... להתמודד עם מצבים רגשיים שליליים בצורה אפקטיבית. לסיכום, אליעד כהן מציע לאנשים להיפתח לאפשרות להיות טיפשים או משוגעים, להעז לשאול שאלות טיפשיות, ובכך לשחרר את עצמם מהסבל הרגשי והקיבעון המחשבתי. איך לא לפחד להיראות טיפש? האם אני משוגע? איך להתמודד עם מחשבות שליליות? מה זה שאלות טיפשיות? למה אנשים מפחדים להרגיש טיפשים? איך לא להרגיש ...

... מרוב שאלות חיפוש עצמי - מה לעשות? איך להתמודד עם פחד להשתגע מרוב שאלות בחיפוש עצמי? אדם שמחפש את עצמו ואת המשמעות של החיים יכול להגיע למצב שבו הוא מרגיש שהוא משתגע מרוב שאלות. אליעד כהן מסביר שבמקרה כזה עומדות בפני האדם מספר אפשרויות ודרכים להתמודדות: אפשרות ראשונה היא להמשיך ולשאול שאלות, אבל לא עד הסוף, בקצב שמתאים לאדם. במקרה הזה, האדם ימשיך לסבול ולחוות את הלחץ שנובע מחוסר התשובות ומהספקות התמידיים, אבל עדיין יהיה בשליטה מסוימת על עוצמת הסבל. אפשרות שנייה היא ההפך המוחלט - להפסיק לשאול כל שאלה שהיא. במצב כזה האדם מתנתק לגמרי משאלות קיומיות, פילוסופיות ומכל סוג של ספק. הוא פשוט חי כמו אבן שלא שואלת כלום. גם אז יגיע האדם למצב של שלווה ואושר, כי לא תהיה לו סיבה לסבול. לדוגמה, אפילו אם ייפול לו אבן על הראש, ... ישאל מדוע זה קרה. אפשרות שלישית, שאליעד כהן ממליץ עליה למי שכבר נכנס עמוק לתוך החיפוש ולא יכול להרשות לעצמו להפסיק לשאול שאלות , היא להעלות הילוך ולשאול אפילו יותר שאלות ויותר עמוקות. במילים אחרות, האדם צריך להיכנס לתוך החקירה העצמית באופן עוד יותר אינטנסיבי, ולא לפחד מהתוצאות. מדוע דווקא השאלות מובילות להבנת המציאות? אליעד כהן מסביר כי הדרך היחידה להשיג הבנה אמיתית של המציאות, משמעות החיים, הרצונות והמטרות היא דרך שאלות. הסיבה לכך היא שרק על ידי שאלות אדם יכול לקבל ידע והבנה. שאלה חייבת להיות קיימת בתוך האדם, גם אם הוא לא שואל אותה במפורש. למשל, אם מודיעים לאדם שמחר ירד גשם, השאלה מה יקרה מחר? כבר קיימת בתוכו, ולכן המידע יכול להיקלט. הוא מדגיש שבלתי אפשרי לקבל הבנה ללא שאלות, משום שכל מידע ניתן בתשובה לשאלה כלשהי. ככל שהאדם מוציא את השאלה החוצה, כך גדל הסיכוי שיקבל תשובה ברורה ויגיע להבנה עמוקה של המציאות. האם קיימת אמת אחת ברורה ומוחלטת? אליעד ... שלווה נפשית מוחלטת. ללא תשובה חד - משמעית, האדם יישאר מוטרד, בדיוק כמו אדם רעב שלא יירגע עד שיקבל אוכל. מהו שורש כל השאלות שמטרידות את האדם? ההסבר המעמיק של אליעד כהן מתמקד בעובדה שכל שאלה מבוססת על הנחת יסוד של דואליות - נפרדות. זאת אומרת, כדי שתהיה שאלה חייבות להיות לפחות שתי אפשרויות לתשובה. האדם תמיד שואל האם יש או אין, טוב או רע, משמעות או חוסר משמעות, וכדומה. שורש הסבל הוא בכך שהאדם רואה הבדלים בין האפשרויות השונות וחווה קונפליקט פנימי ביניהן. אליעד ממליץ לחקור את שורש השאלה לעומק, ולבדוק האם בכלל קיימים ההבדלים בין האפשרויות. אם האדם יחקור לעומק, בסופו של דבר הוא יגלה שהכל אחד באמת, וכאשר הכל אחד באמת, אין עוד שום מקום לשאלות. מדוע אדם פוחד להשתגע וכיצד להתגבר על הפחד הזה? אליעד כהן מדגיש שהפחד להשתגע נובע מכך שהאדם מפחד לאבד את האחיזה במציאות שהוא מכיר. האדם חושש לפתוח תיבת פנדורה שתוציא מתוכה נחשים ועקרבים - שאלות ותשובות שהוא אינו רוצה להתמודד איתן. האדם נרתע מלהגיע למקום שבו יאבד את השפיות. אולם הוא מסביר שאסור לפחד מכך. אם האדם באמת ישאל שאלות עד הסוף, הוא ישתגע - אבל בצורה טובה. השיגעון הזה הוא בעצם ההכרה בכך שהכל טוב, הכל אחד ואין שום הבדל אמיתי בין הדברים. מצב זה הוא המצב האידיאלי שבו האדם מאושר באמת, כי הוא הגיע להבנה מוחלטת וברורה של המציאות. האדם צריך לשאול דווקא את השאלות שהכי מפחידות אותו, כמו למה אני מפחד להשתגע? או מה אכפת לי אם אני אשתגע?. ככל שישאל יותר לעומק, כך יגלה שאין ...

שאלות, מה השאלה, לשאול שאלות, למה אתה שואל, למה יש שאלה, להיות בטוח בעצמך מדוע אנשים שואלים שאלות למרות שיש להם תשובות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את התופעה שבה אנשים שואלים שאלות למרות שבפועל הם כבר יודעים את התשובה או שיש להם את המידע. לדבריו, השאלה למה אתה שואל? היא שאלה מהותית להבנת המוטיבציה הפנימית מאחורי שאלות. כאשר אדם מציג שאלה, אליעד מציע לבחון תחילה אם יש לו כבר מידע או תשובה אפשרית לשאלתו. בהרבה מקרים, מתברר כי לשואל יש כבר תשובה כלשהי, אך הוא עדיין מחפש אישור חיצוני או עזרה בפתירת ספק פנימי. לדוגמה, אליעד מביא דיאלוג בא נשאלת שאלה על צמחונות. האדם ששאל את השאלה כבר מודע לכך שיש טיעונים בעד וטיעונים נגד צמחונות. הוא מבין שיש צדדים שונים לסוגיה זו, ובכל זאת, הוא ממשיך לשאול את השאלה. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא לא חוסר מידע, אלא הספק לגבי נכונותו ודיוקו של המידע שיש לשואל. האדם חושש שהוא לא מכיר את כל האמת, או שהוא מחמיץ מידע נוסף שיכול לשנות את המאזן. למשל, ... חוששים להחליט על סמך מידע חלקי הוא הפחד מהשלכות ההחלטה. גם כאשר אדם בטוח לכאורה במידע שברשותו, עצם קיומו של ספק גורם לו להמשיך ולחפש מידע נוסף. האדם לא שואל באמת מתוך חוסר ידע, אלא מתוך רצון להשיג וודאות מוחלטת. הפחד הוא שההחלטה שהוא יקבל על סמך ... שלו הוא באמת כל האמת, או שאולי קיימים היבטים נוספים שעדיין לא שקל, ולכן הוא מבקש אישור או הכוונה. מה הקשר בין ספק לביטחון עצמי? אליעד מסביר שלרוב, אנשים שואלים שאלות כי הם חסרי ביטחון בהחלטותיהם. הביטחון העצמי נמוך, ולכן הם מנסים להפיג את הספק באמצעות אישור חיצוני. השואל רוצה לשמוע דעה נוספת כדי לוודא שמה שהוא חושב הוא באמת נכון ומדויק. למעשה, הוא מנסה להשיג ... שבו הוא מרגיש וודאות פנימית אמיתית, ללא ספקות שמטרידים אותו. לדוגמה, אליעד מביא מקרה שבו האדם ששאל על צמחונות יודע היטב שיש טיעונים רבים לכאן ולכאן, אך הוא שואל שוב ושוב כי הוא לא בטוח במאת האחוזים בנתונים שלו. האדם רוצה שאליעד יספק לו אישור שהמסקנות ... יוסיף לו נקודת מבט חדשה שתאפשר לו לקבל החלטה ברורה ומוחלטת. החיפוש אחרי תשובה חיצונית נובע מתוך צורך בוודאות שתסלק את הספק הפנימי המטריד אותו. האם מטרת השאלות היא לעורר מחשבה או דווקא להגיע לשקט נפשי? אליעד טוען שקיימות שתי גישות לשאלות. לפי גישה אחת, אנשים שואלים שאלות כדי לעורר מחשבה ולגרות את השכל, מתוך מטרה לפתח תובנות חדשות. אך אליעד ... את המאבק הפנימי ואת הדיאלוג האינסופי עם הספקות. הם מבקשים שקט נפשי, תשובה חד - משמעית וברורה שתסיים את ההתלבטות. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו השכל של האדם שואל שאלות שוב ושוב, האדם כבר עייף מהן ומנסה למצוא את הנקודה שבה הוא יוכל לנוח ולהגיע לוודאות פנימית אמיתית. למעשה, השואל מחפש להגיע לתשובה המוחלטת שתאפשר לו שקט נפשי, ולא לתשובה שתגביר את הספק או תעורר מחשבות נוספות. למה אנשים ממשיכים לשאול גם כשהם מקבלים תשובה? אליעד מדגיש כי לעיתים קרובות, אנשים ממשיכים לשאול את אותה השאלה או

... איזה שאלה לשאול, סוגים של שאלות, לשאול שאלות, למה רע לי? אז מה אם רע לי, למה אתה לא רוצה לסבול? איך להיות מאושר? איך נוצר סבל? למה אני סובל? למה יש רע בעולם? מודעות עצמית מה ההבדל בין השאלות למה אני סובל ו - למה אני לא רוצה לסבול? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר את ההבדל המשמעותי בין שתי שאלות מרכזיות שמעסיקות את האדם בעת חוויית סבל. השאלה הראשונה היא למה אני סובל? והשנייה היא למה אני לא רוצה לסבול? שאלות אלו מובילות לתובנות שונות לגבי מקור הסבל וכיצד ניתן להתמודד עמו. אליעד מסביר כי השאלה למה אני סובל? מתמקדת במציאת הסיבה לסבל, מה שמעורר את הרעיון שייתכן כי הסבל הוא משהו שמטבעו אנו לא רוצים להרגיש. השאלה הזו מניחה שהסבל הוא רע ואנו חייבים להימנע ממנו. לדוגמה, אם אדם רעב ושואל את עצמו למה אני סובל מזה?, השאלה מניחה שהרעב הוא רע, והמטרה היא להימנע ממנו. לעומת זאת, השאלה השנייה, למה אני לא רוצה לסבול?, שואלת את האדם למה הוא מתנגד למצב הסבל עצמו. אם אדם רעב, במקום לשאול למה רע לי?, הוא יכול לשאול למה אני לא מקבל את זה שאני רעב?. השאלה הזו מעוררת את האדם להטיל ספק בשורש ההתנגדות שלו לסבל, ומובילה אותו לחפש סיבות עמוקות יותר מדוע הוא לא מוכן לקבל את המציאות כפי שהיא. כיצד השאלה למה אני לא רוצה לסבול משנה את גישת האדם לסבל? אליעד מציין כי כשאדם שואל למה אני לא רוצה לסבול?, הוא לא רק מתמודד עם הצורה של הסבל, אלא גם עם התפיסה הבסיסית של מה זה סבל? והאם הוא באמת רע או לא. בכך, האדם יכול לשנות את ההתמודדות עם החוויה. לדוגמה, אם אדם מוצא את עצמו רעב, הוא יכול לשאול את עצמו למה אני לא מקבל את הרעב הזה?, מה שיכול להוביל אותו להפסיק לראות את הרעב כבעיה. גישה כזו מאפשרת לאדם לחוות את הרעב מבלי להרגיש את ההתנגדות אליו, וכך גם הסבל שקשור אליו. שאלה כזו, שמטילה ספק בתפיסות יסוד, מאפשרת לאדם ... כי הוא לא רואה בו איום. מהי המשמעות של הטלת ספק ו כיצד היא משנה את עולמו של האדם? הטלת ספק, כפי שמסביר אליעד, היא היכולת להתבונן במשהו כאפשרי ולא כמחויב. כאשר אדם שואל למה רע לי? הוא נשאר במצב שבו הסבל נתפס כמשהו שלילי ומחויב. אולם כאשר הוא שואל אז מה אם רע לי? הוא מתחיל להטיל ספק בשורש עצמו של הרע. הטלת ספק כזו משנה את כל ההתמודדות של האדם עם העולם, משום שהיא משנה את תפיסת עולמו. למשל, כאשר אדם שואל האם רעב זה רע? הוא לא מקבל את רעב כבעיה בלתי ניתנת לשינוי, אלא שואל אם יש דרכים אחרות להתמודד עם הרעב, אולי אף באופן שיאפשר לו לא להרגיש את הסבל שנלווה אליו. מה זה אני? איך השאלות הללו מובילות לתובנות לגבי האני? שאלה נוספת שמעלה אליעד היא שאלה על האני - מי מחליט מה אני רוצה? שאלות כמו למה אני לא רוצה לסבול? ו מה זה אני? מובילות לתובנות עמוקות יותר על מהות העצמי. ברגע שאדם מתחיל לשאול את השאלות הללו, הוא מתחיל להבין שהרצונות וההעדפות שלו ...

... מבלי לאבד את הלקוח? אליעד כהן מסביר שישנם מצבים בהם מוכר מוצר מאמין שהמוצר שלו טוב ללקוח, אך הוא גם מודע לכך שלמוצר יש חסרונות מנקודת מבטו של הלקוח. השאלה היא, כיצד על המוכר להציג חסרונות אלו באופן שיסייע לו לשכנע ... פי שיטה זו, המוכר צריך להכין רשימה של כל החסרונות האפשריים שהלקוח עשוי לזהות במוצר, ואז לדרג אותם לפי רמת החשיבות או ההפרעה שלהם ללקוח. כלומר, על המוכר לשאול את עצמו, אילו חסרונות הכי פחות מפריעים ללקוח, ואילו הכי ... מידע משמעותי אחר. הגילוי הנאות הופך למניפולציה - חושפים חסרונות פחות משמעותיים כדי להסתיר חסרונות כבדים יותר. איך הדבר בא לידי ביטוי בעולם הדת והשאלות האסורות? אליעד מביא דוגמה נוספת מהתחום הדתי. הדת מעודדת כביכול שאלות ומחקר אינטלקטואלי, עם אלפי ספרים של שאלות ותשובות ודיונים תיאורטיים. עם זאת, ישנן שאלות בסיסיות ומהותיות שעליהן אסור בכלל לשאול - שאלות כמו האם אלוהים טוב, ולמה הוא מאפשר רע?, איך אלוהים כל - יכול אבל עדיין יש לאדם בחירה חופשית?, או אם אלוהים אינו מחויב לשום דבר, כיצד יש לו רצונות?. הדת מעודדת שאלות קלות ובלתי מזיקות כדי להסתיר את האיסור על שאלות מהותיות יותר, שהן אלו שבאמת מאתגרות את יסודות האמונה. האם ... מוחו של האדם מתרחשות מניפולציות דומות: המוח מוכר לאדם רעיונות מסוימים. כשהאדם מתחיל לבדוק את עצמו, המוח מציע לו לבדוק רק דברים מסוימים, אך מסתיר ממנו שאלות בסיסיות ועמוקות יותר, כמו מי אמר שלחץ זה רע?, מי אמר שאני ... את הדברים הפחות מהותיים, כדי להסתיר את הדברים היותר מהותיים שאותם האדם לא בודק כלל. אליעד ממליץ לאדם להיות מודע לכך שכאשר מישהו - כולל הוא עצמו - מעודד לשאול שאלות, עליו לבדוק היטב איזה שאלות הוא אינו מעודד לשאול, כיוון שההסתרה נמצאת בדיוק בשאלות האלה. איך להתמודד עם התנגדויות לקוח? מה זה גילוי נאות במכירה? איך להשתמש בכנות בשיטות מכירה? איך לזהות מניפולציות בשכנוע? מהן שאלות אסורות בדת? איך המוח מסתיר מידע מעצמו? שלום לכולם הפעם אני ... במוצר למרות שאף על פי שהמוכר חושב שהמוצר טוב ללקוח בסך הכל הסופי אף על פי כן המוכר מבין שיכול להיות שהלקוח מנקודת המבט שלו יראה חסרונות מסוימים במוצר והשאלה הנשאלת היא ברמה העקרונית מה צריך לעשות כאשר ... מה שבעצם צריך לעשות זה למקד את הלקוח בחסרונות אחרים. מה זאת אומרת? זאת אומרת לצורך העניין לוקחים את המוצר או את הרעיון או מה שזה לא יהיה ואז צריך לשאול איזה חסרונות הלקוח יכול לראות במוצר ולעשות רשימה בראש ... לא נכונים אבל גם בהנחה שהיתרונות נכונים אז מציגים ללקוח את היתרונות בלי להציג לו את החסרונות. זאת אומרת אוטומטית כשלקוח בא לקנות מוצר אוטומטית הוא שואל את עצמו על איזה חסרונות לא מספרים לי, איזה דברים יכולים ... שאמרתי איך מציגים חסרונות של מוצר יש בזה המון מה ללמוד, אוקי וכרגע דיברתי על היבט מסוים וההיבט אומר אם רוצים להציג חיסרון של מוצר של רעיון ללקוח צריך לשאול מה הסיבות שבגללן הוא לא יסכים עם הדבר, איזה סיבות יכולות ... חסרונות יכול להיות שבזה הוא בכלל מנסה להסתיר ממך חסרונות עוד יותר גדולים. אוקי זה כמו לדוגמה בא נגיד ניקח את הדוגמה הדתית הדת לצורך העניין מעודדת מחקר ושאלות, כל ספרי היהדות הם רובם ככולם או חלקם הגדול הם ספרים של שאלות ותשובות תשאל שאלות תקבל תשובות ועוד שאלות ועוד תשובות ומה שאתה רוצה תשאל יש לך מיליוני ספרים של שאלות ותשובות ומי אמר שזה ככה ואולי זה ככה, וכביכול מה שמדברים לבן אדם הנה אנחנו פה שאלות ותשובות כל מה שאתה רוצה תשאל אבל מה לא מספרים בשושו שיש איזה כמה שאלות ספציפיות שאותם אסור לשאול זה שאלות שמי שישאל אותם ראוי לו שלא בא לעולם, כל השאלות שקשורות לאלוהים כל הדברים שקשורים לבסיס של הבניין לדוגמה האם אלוהים הוא טוב למה הוא עשה רע?, לדוגמה האם אלוהים עושה הכל איך יכול להיות שבן אדם יש לו בחירה חופשית? כל מיני שאלות כאלה או איך יכול להיות שאלוהים שלא מחויב לשום דבר אף על פי ...

... לא להשתיק מישהו? איך לא להעיר הערות? שאלות חכמות, שאלות טיפשיות, איך לגרום למישהו להרגיש איתך בנוח? איך לא להעביר ... הערות? לא הקפדן מלמד, ניהול עובדים, איך לגרום למישהו לא לפחד ממך? איך להתמודד עם שאלות טיפשיות בלי להשתיק אנשים? בחיים לא כולם חכמים באותה מידה, ולפעמים אנשים יכולים לשאול שאלות טיפשיות, להעיר הערות לא חכמות או לעשות דברים שנראים לך חסרי היגיון. יכול להיות שבאותו רגע תגיב באופן שלילי, כמו להגיד לו: מה זו השאלה הטיפשית הזאת?, למה אתה מפריע לי?, או מה אתה מציק לי?, ויכול להיות שתצליח לגרום לו לא להטריד אותך יותר בשאלות טיפשיות. אבל למרות שאתה מרוויח שקט זמני, חשוב להבין מה אתה עלול להפסיד. מה הסיכון בהשתקת שאלות טיפשיות? כשאתה מגיב בצורה שלילית לשאלה או הערה שנראית לך טיפשית, אתה אולי גורם לאותו אדם לא לשאול יותר שאלות חסרות טעם, אבל יש סיכון ממשי שהוא יפסיק לשאול אותך גם שאלות חכמות וחשובות. אם גרמת לו להרגיש לא נוח איתך, או ששתלת אצלו ... לב במיוחד לאנשים שיש להם רגשי נחיתות או ביטחון עצמי נמוך. כאשר אתה אומר לאדם כזה שהשאלה שלו טיפשית, או משתיק אותו מול אחרים, הוא עלול להיפגע באופן ... שנגרמה לו עלולה לגרום לו לא לשתף אותך יותר בכלל, גם כאשר יש לו רעיונות חכמים או שאלות טובות. המחשבה שתהיה לו היא: למה לי להסתכן? עדיף לי לשתוק ... לא להימנע מלהעיר הערות בכלל, אלא להעיר אותן בצורה נכונה וחכמה. במקום להגיד לאדם שהשאלה שלו טיפשית, אפשר לשאול אותו שאלות שעוזרות לו לחשוב טוב יותר, כמו: מה בדיוק ניסית להבין? איך הגעת לשאלה הזאת? למה השאלה הזאת חשובה לך? באופן הזה, אתה לא משתיק את האדם, אלא מלמד אותו ... יותר. אתה גם משדר לו שאתה מעריך את הפנייה שלו אליך, ושאתה רוצה להמשיך לקבל ממנו שאלות או הערות, גם אם לפעמים הן לא חכמות במיוחד. איך לגרום למישהו ... ירגישו בנוח לפנות אליך, עליך ליצור סביבה נעימה, שבה הם לא חוששים להעיר הערות או לשאול שאלות. חשוב לא רק להימנע מביקורת שלילית או מזלזול, ... איך להעיר הערות בצורה נכונה איך לגרום לאנשים להרגיש בנוח איתך איך להתמודד עם שאלות טיפשיות איך להעביר ביקורת בלי לפגוע ניהול עובדים בלי ביקורת ...

שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? מדוע אדם שמחפש את האמת נתקל בשאלות חדשות כל הזמן? אדם שמחפש את האמת באופן אמיתי מנסה להבין את המציאות בדיוק כפי שהיא. ... אדם שרואה כוס מים ואומר שזו כוס מיץ תפוזים, תופס את המציאות בצורה שגויה וחי בשקר. מטרת חיפוש האמת היא להבין את המציאות באופן מדויק. הדרך לחיפוש האמת היא באמצעות שאלת שאלות: האדם שואל את עצמו שאלות, כמו האם הדבר הזה נכון? או מה אני באמת רוצה?. בכל פעם שהאדם מגלה תשובה, מתעוררות שאלות חדשות. למשל, האדם מגלה מה הוא רוצה, ואז הוא שואל למה הוא רוצה את הדבר הזה דווקא, וכך מגיע לרצון עמוק יותר, עד שבסופו של דבר הוא מגיע למבוי סתום, לשאלה בסיסית ועמוקה יותר כמו למה בכלל יש רצון?, למה יש מציאות בכלל?. אליעד מדגיש כי השאלות הללו נוצרות באופן טבעי לאורך תהליך החיפוש. האם יש סוף לכמות השאלות שאדם יכול לשאול? אליעד כהן מביא בשורה טובה: כמות השאלות שאדם יכול לשאול היא סופית. יש סוף גם לטיפשות וגם לשאלות. הוא מתייחס לאמירה שיש שני דברים אינסופיים - היקום והטיפשות - וטוען שזו טעות, כי ... קשורה באופן ישיר לחכמה הגדולה ביותר, וכי מי שיגיע לסוף הטיפשות יהפוך לחכם ביותר, אך רק אם יילך עם הדברים בשלמות עד הקצה ולא יישאר באמצע. מהי הטיפשות ומה יוצר את השאלות? טיפשות מוגדרת כחוסר הבנה של המציאות, וחוסר הבנה נובע מהמגבלה של השכל האנושי. המוח האנושי מוגבל ולכן לא יכול להבין הכל, ולכן לאדם יש שאלות. השאלות הן תמיד סופיות, והדרך לפתרון כל השאלות בבת אחת היא לשאול שאלה נכונה אחת: למה יש שאלות בכלל? או במה תלוי קיומן של השאלות?. במקום לחפש תשובות לשאלות ספציפיות, יש להבין את הסיבה שבכלל קיימות שאלות. מדוע השאלות נובעות מהנפרדות ומהדואליות? השורש של כל השאלות הוא מושג הנפרדות והדואליות. אם הייתה אפשרות אחת בלבד, לא היו מתעוררות שאלות. השאלה קיימת רק כי יש לפחות שתי אפשרויות - למשל טוב ורע, קיים ולא קיים. השאלות נוצרות כאשר האדם מתחיל להבדיל בין אני ללא אני, בין קיים ללא קיים. אליעד מדגים זאת בכך שאם לאדם הייתה רק מחשבה אחת, הוא לא היה שואל שאלות כלל. מה יוצר את תחושת הנפרדות? תחושת הנפרדות נוצרת כתוצאה ממגבלת השכל ... כולו בעצם לא נמצא בשום מקום. המגבלה של האדם היא חוסר היכולת להבין ששני דברים הפוכים הם אחד. אילו האדם היה מסוגל להבין את האחדות המוחלטת של המציאות, לא היו לו שום שאלות. מהי השאלה האמיתית היחידה שאדם צריך

... החלטה קשה או בעיה מורכבת, אנחנו עשויים להתייעץ עם כמה יועצים שונים. כל יועץ יכול להציע פתרון שונה, ואנחנו ניצבים בפני השאלה: איך להחליט לאיזו עצה להקשיב? לפי אליעד כהן, חשוב להבין שיש מספר דרכים להעריך ... של המצב שלך לפני שהוא מייעץ. איך לזהות יועץ חכם לעומת יועץ טיפש? אליעד מבחין בין שני סוגי יועצים באופן ברור: יועץ חכם - שואל שאלות רבות ועמוקות לפני שהוא נותן תשובה. הוא יבדוק את הסיבה, ההקשר והנסיבות מסביב לשאלה שלך. הוא יחקור ויתעניין בפרטים נוספים כדי לקבל תמונה מלאה, ובדרך כלל ייקח לו יותר זמן לתת לך תשובה סופית ומושכלת. יועץ טיפש - ממהר לתת תשובה מיידית כדי להרשים. הוא לא מתעניין לעומק בשאלה שלך, אלא רוצה להיראות כאילו הוא יודע את הכל באופן מהיר. הוא מפחד להיראות חסר ידע ולכן מנסה להרשים בתגובה מהירה ושטחית. הבדיקה הזאת, לפי אליעד, מאוד פרקטית ופשוטה: תבדקו מי מבין היועצים שאל יותר שאלות עמוקות ורלוונטיות, ולא רק שאלות שטחיות. ככל שיועץ משקיע יותר זמן ומאמץ להבין את המצב שלכם, כך יש סיכוי גדול יותר שהתשובה שלו תהיה נכונה יותר. דוגמאות לבדיקת איכות השאלות של היועץ אליעד מציע דוגמה נוספת כדי להמחיש כיצד ניתן להבחין ביועץ איכותי. הוא מתאר מצב שבו מישהו מגיע לשלושה רופאים שונים עם בעיה של חולה סופני ושואל כל רופא מה לעשות. נניח שכל רופא מקדיש זמן לשאול שאלות, אבל השאלה החשובה היא לא רק כמה זמן הם הקדישו לשאלות אלא בעיקר כמה שאלות עמוקות ומדויקות הם שאלו. ייתכן שרופא אחד ישאל שאלות רבות אך שטחיות, שיגרמו לך להרגיש שהוא פשוט לא הבין היטב את המצב ולכן אתה צריך להסביר שוב ושוב. רופא אחר, לעומת זאת, ישאל מספר שאלות מדויקות וחדות שיגרמו לך להבין שהוא קלט לעומק את המצב ואת הבעיה שלך. לכן, ... איך לדעת איזו תשובה מבין המחשבות שלי נכונה יותר? אליעד מיישם את אותו העיקרון גם על מחשבות עצמיות. הוא מסביר שאם יש לך שאלה בראש וקופצות לך שתי תשובות - אחת מיידית ואחת לאחר מחשבה עמוקה - סביר יותר ... ככל שיועץ מחשיב את עצמו כחכם, כך הוא נוטה יותר למהר ולהציע פתרונות בלי הבנה עמוקה. לעומת זאת, יועץ שנראה טיפש כי הוא שואל שאלות רבות, מבקש הסברים חוזרים, ומוודא את הפרטים - דווקא היועץ הזה ... יותר. לעומת זאת, היועץ שעסוק באיך להיראות חכם ופיקח, ימהר לתת לך עצה שטחית יותר. מה לעשות כאשר היועץ לא באמת הבין את השאלה שלי? יש גם מקרים בהם היועץ נותן לך תשובה, אך הוא לא באמת הבין את השאלה ששאלת. במקרים אלו, העצה תהיה שגויה או לא רלוונטית. אליעד מדגיש שחשוב להיות ערני ולוודא שהיועץ באמת הבין אותך היטב לפני שאתה סומך על התשובה שלו. צריך לוודא שהשאלה שנשאלה היא בדיוק השאלה שעליה היועץ ענה, ולא שאלת משנה או שאלה אחרת שנוצרה מתוך אי הבנה. איך לפתח חשיבה ביקורתית לגבי עצות? העיקרון המרכזי ... שבו הם זקוקים לעצה או הכוונה בנושא מסוים, אך כאשר הם פונים ליועצים שונים, הם מגלים שכל יועץ נותן עצה שונה. לכן מתעוררת השאלה: איך לבחור נכון את היועץ שאליו כדאי להקשיב? על פי אליעד כהן, הדרך הנכונה לבחור יועץ או לדעת לאיזו עצה להקשיב היא לבדוק את האופן שבו היועץ הבין את השאלה ואת עומק התהליך שבו הוא עוסק לפני מתן התשובה. מדוע לא להקשיב רק להיגיון? אחת ... ממבט ראשון. למה מהירות התגובה של היועץ היא מדד לאיכות? אליעד מסביר שדרך טובה להעריך יועץ היא לפי הזמן שהוא מקדיש להבנת השאלה. יועץ שממהר לתת תשובה, בדרך כלל לא השקיע מספיק מאמץ להבין לעומק את הבעיה. לפעמים היועץ המהיר רוצה להיראות חכם או להוכיח את עצמו במהירות, אך התשובה שלו עלולה להיות שטחית ולא מדויקת. לדוגמה, אם אדם שואל את היועץ מה לעשות אחרי שאשתו עזבה אותו, אפשר לקבל שלוש תגובות שונות: היועץ הראשון יענה מיד: התנתק ממנה לגמרי. היועץ השני יציע: תציע לה נישואים מחדש. היועץ השלישי ישאל שאלות כמו: מדוע היא עזבה אותך? האם הייתה זו רק בגידה או שהיו עוד בעיות ביחסים שלכם? היועץ השלישי, ששואל שאלות נוספות ומנסה להבין את כל ההיבטים של הבעיה לפני שהוא מציע ... שייתן תשובה מדויקת ואמינה יותר. איך לזהות יועץ חכם לעומת יועץ טיפש? אליעד כהן מבהיר כי יועץ חכם הוא זה שמברר לעומק את השאלה לפני שהוא נותן עצה. לעומתו, יועץ טיפש ינסה להיראות חכם וייתן עצה במהירות כדי לא להיראות שהוא לא יודע את התשובה. כלומר: יועץ חכם - ישאל שאלות עמוקות ומדויקות כדי להבין את ההקשר הרחב של הבעיה לפני מתן תשובה. יועץ טיפש - ייתן תשובה מיידית, בלי להבין באמת את השאלה, רק כדי להיראות בעל ידע. יועץ ש

שאלות, איך לדעת מה לשאול, איזה שאלה לשאול, כל חוסר שלמות היא שאלה, לשאול שאלות נכונות איך לדעת מה לשאול? הנושא המרכזי שאליעד כהן מסביר הוא כיצד אדם יכול לדעת מה לשאול ואיך לשאול שאלות נכונות. ההבנה הבסיסית שאליעד מציג היא שכל חוסר שלמות שאדם מרגיש בחייו מהווה למעשה שאלה. כדי להבין איך למצוא את השאלה הנכונה, האדם צריך לבצע התבוננות עצמית מעמיקה ולבחון את כל תחומי החיים שלו, במטרה לזהות איפה קיימת ... שמשהו בחיים שלו אינו שלם, בין אם מדובר בזוגיות, עבודה, מצב כלכלי, או אפילו תחושה אישית של חוסר סיפוק, כל אחד מהמקומות האלה מצביע בעצם על קיום של שאלה פנימית. כלומר, עצם התחושה שמשהו חסר, לא ברור או לא מספק, מצביעה על כך שקיימת שאלה לא מנוסחת שמסתתרת מאחורי ההרגשה הזו. מה עושים כשלא יודעים איזה שאלה לשאול? אליעד מסביר שכדי לגלות מהי השאלה המדויקת שצריך לשאול, על האדם להסתכל על חייו ולזהות את כל המקומות שבהם הוא לא מרוצה או לא שלם. במקום להתמקד בתשובות, עליו קודם כל להבין את השאלות. על פי ההסבר, כל מקום כזה, כל חוסר, הוא בעצם הזמנה לשאלה. אין מדובר בשאלה פשוטה ושטחית כמו איך לעשות יותר כסף? אלא שאלה עמוקה יותר, כגון: למה בכלל אני רוצה כסף? או האם הכסף באמת יגרום לי להיות מאושר?. אליעד מדגיש שכל שאלה שעולה לאדם בראש, אפילו אם בעבר אמרו לו שאין עליה תשובה, שאסור לשאול אותה, או שאי אפשר להבין אותה, היא שאלה לגיטימית וחשובה שראוי לשאול ולחקור לעומק. אליעד מעודד לשאול דווקא את השאלות שאנשים מתביישים או חוששים לשאול, שכן דווקא השאלות האלו יכולות להוביל את האדם לגילוי האמת. כיצד מתמודדים עם שאלות אסורות או חסרות תשובה? אליעד מסביר שלעיתים אנשים נמנעים מלשאול שאלות מסוימות משום שאחרים אמרו להם שאין להן תשובה או כי אלו שאלות מסוכנות. הוא טוען שדווקא

שאלות, תשובות לשאלות, לצאת משאלות, פיצול אישיות, אין שאלות, מחויב המציאות, להיות בטוח, הנחות יסוד, אמת מחויבת איך מתמודדים עם הצפה של שאלות במחשבה? לעיתים בן אדם מוצא את עצמו מוצף בשאלות אינסופיות. אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לחשוב על שאלה אחת, מיד צצות בראשו שאלות נוספות, וכל שאלה מובילה לשלושים שאלות נוספות, וכך הוא מסתבך בתוך לופים אינסופיים. במצב זה, האדם לא מצליח להגיע לשום פתרון, ונכנס לתחושת לחץ ובלבול. הדוגמה שאליעד נותן היא שאדם מנסה להבין מדוע הוא מרגיש בודד, ואז שואל למה הוא רוצה זוגיות, מה מוביל לשאלה למה בכלל יש לו רגשות כאלו, וכך הלאה. אליעד מציין שזו בעיה נפוצה - אדם עובר משאלה לשאלה, מסתבך ומאבד כיוון. הדרך להתמודד עם מצב זה, לדבריו של אליעד, היא קודם כל לעצור ולהבין את המצב - להכיר בכך שהקפיצה משאלה לשאלה יוצרת את הבעיה. כדי לצאת מהלופ, האדם צריך להחליט שכל מעבר לשאלה הבאה יעשה רק לאחר שפתר לחלוטין את השאלה הנוכחית. אם הוא מוצא שהשאלה תלויה בדבר אחר, הוא יכול לעבור אל הדבר הזה, אבל לעולם לא לחזור אחורה לשאלה הקודמת. כיצד אפשר להפסיק את זרימת השאלות הבלתי פוסקת בראש? אליעד מציג שיטה פשוטה כדי להשתחרר מכל השאלות והבלבול: האדם צריך למצוא משהו אחד שהוא בטוח בו באופן מוחלט. אם אדם יחפש משהו שבו הוא בטוח במאה אחוז, ולא יהיה לו ספק כלל לגביו, הוא יגלה שאין דבר כזה. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו מה אני בטוח שאני רוצה? הוא יראה שתמיד קיים ספק כלשהו. ככל שהאדם יעמיק בכך יותר, הוא יגיע ... רוצה את ההיפך, למשל נפרדות. הוא רוצה להתנתק מהכל אך גם רוצה לתפוס ולהבין הכל. הסתירה הזאת גורמת לתסכול וקונפליקט פנימי. כיצד נוצרות שאלות, ומה הדרך להשתחרר מהן? אליעד מבהיר שכל שאלה נובעת מהנחת יסוד. כשאדם שואל שאלה, תמיד ישנה הנחת יסוד נסתרת שמניעה את השאלה הזו. אם האדם לא היה מניח שום דבר מראש, לא הייתה לו אף שאלה. כדי לצאת מכל השאלות, על האדם להשתחרר מכל הנחות היסוד שלו, ולהטיל בהן ספק עמוק. רק כאשר האדם מטיל ספק מוחלט בכל הנחות היסוד שלו, כל השאלות שלו נעלמות. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני חי?, הוא מניח שיש משמעות לכך שהוא חי. אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולמה הוא מוביל? המצב שבו האדם מגיע להבנה שהוא ...