אחדות ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם? מהי אחדות הרצונות ואיך היא קשורה לנפרדות הרצונות? אחדות הרצונות היא מצב שבו האדם מזהה את כל הרצונות השונים שלו כמהות אחת ממש. אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית של האדם נובעת מכך שיש לו רצונות ... הסיבה העמוקה לכל תחושת הסבל הזו היא בעצם הנפרדות של הרצונות, משום שאילו האדם היה רוצה את כל הדברים במידה שווה, או לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה חווה את ההבדלים שבין טוב ורע. אליעד כהן מדגיש שהרצונות משתנים בכל רגע ורגע. גם אם האדם אינו מודע לכך, ... מחדש להמשיך בכיוון הזה. אם באיזשהו רגע היה מחליט אחרת, הוא היה משנה את הכיוון שלו. מדוע הרצונות משתנים כל הזמן? אליעד ... מדוע הוא בוחר דווקא כך ולא אחרת, ומדוע הוא מחליט שדבר מסוים טוב ודבר אחר רע. אליעד מציע נקודת מבט מעניינת לפיה אם האדם ... עצמה, הבעיה תיעלם עבורו. כיצד כל הדברים בעולם מתאחדים למרות הנפרדות החיצונית? ברמה החיצונית של המציאות, הדברים נראים נפרדים לחלוטין: ישנם ... לעומק הדברים, הוא יגלה מכנים משותפים רבים שמאחדים בין כל הדברים האלה. למשל, אם ניקח פריטים שונים שעשויים מעץ, נמצא שכולם ... הם בעצמם עשויים ממשהו עמוק יותר, איזושהי מהות אחת המאחדת בתוכה את כל מה שקיים. האם באמת קיימת הבחנה בין רצון ... חווה את זה אישית, הוא חווה מצב של שקט פנימי מוחלט. במצב זה, למרות שבמציאות החיצונית האדם ממשיך לבחור - ימינה או שמאלה, ... הרצונות האלה, למרות השוני החיצוני ביניהם, יש מהות אחת משותפת. מהי משמעות האחדות של הזמן והמקום? אליעד כהן מתאר כי כל הדברים במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם הם מתאחדים למהות אחת. ברמה העמוקה יותר, כל האירועים וכל הזמנים כבר קיימים בתוך רגע אחד. הוא ... בכל זאת, הכל כבר היה קיים, אלא שהוא התקיים באחדות מוחלטת. איך אחדות הרצונות מובילה לשקט פנימי אמיתי? אליעד כהן טוען שכאשר האדם חוקר ומבין את ... הם אחד ממש. מצב זה מתואר כמצב של שקט פנימי מוחלט , שבו האדם יודע בוודאות שכל המציאות היא אחדות אחת שלמה ומוחלטת. אחדות הרצונות למה הרצון משתנה? איך לחוות שקט פנימי? האם אפשר ... אחד? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני. הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים ... את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש ... ההון, אם יש לך מניה, כל יום שעוד לא בחרת או החלטת למכור אותה, זה כאילו קנית אותה מחדש, כאילו בחרת לקנות אותה, וביום ... הכיוון. ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, מקומות ... במובנים שונים, וככל שמסתכלים פנימה רואים שהם מתאחדים, כמו לקחת עץ חומר ממנו עשויים המון דברים והוא עשוי מהחומר ממנו כל שאר ... אחת. כל הדברים כולם, במהותם בסופו של דבר הם מתאחדים. וכל הרצונות של האדם, כל האירועים השונים, כל המקומות כולם, נמצאים באותו ... יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה באחדות. ומי שיחקור ויתבונן, יראה את שורש הדברים, שהכל זה אותו אחד, אותו הדבר, ...

... קיימים השקר והטיפשות של הנפרדות? + למה דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו? למה בעצם קיימת טיפשות ושקר של תפיסת הנפרדות? אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע קיימת בעולם תפיסת הנפרדות והטיפשות של האדם, אותה תפיסה של טוב ורע, של סיבה ותוצאה ושל חוקים. לדבריו, תפיסה זו היא הבסיס לקיומו של העולם וליכולת שלנו לפעול ולחיות. אליעד מסביר כי הנפרדות וההפרדה בין דברים היא זו שמאפשרת מציאות. ללא הנפרדות הזו, לא היה ניתן להתקיים, ולא היה ניתן לקיים שום פעולה, מכיוון שאם האדם היה חי בתפיסה שהכל תמיד טוב בצורה מוחלטת , לא היה צורך בשום פעולה או מאמץ כלשהו. הנפרדות מאפשרת את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל אליעד כהן מוסיף כי השלמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מבין את הקשר בין הנפרדות לבין האחדות. כלומר, כאשר האדם מבין שהנפרדות היא ביטוי וצמצום של האחדות עצמה, דווקא אז החיים הופכים לטובים באמת. במצב כזה, הנפרדות לא נתפסת כדבר שלילי, אלא כדבר חיובי וטוב מאוד, מכיוון שהיא מאפשרת ביטוי מוחשי ושלם לאחדות הגדולה יותר. אליעד מדגיש שהשלמות האמיתית אינה רק באחדות אלא בשילוב של נפרדות ואחדות ביחד. הוא מוסיף כי למעשה שורש השאלה למה קיימת הנפרדות? הוא עמוק מאוד ומתחיל כבר בשאלה למה בכלל אלוהים רצה לברוא את העולם מלכתחילה. אם אלוהים חשב על בריאת העולם, זה ... מתחילה עוד הרבה לפני תפיסת הנפרדות האנושית, אלא בשורש הבריאה עצמה. אליעד מסביר שכדי להבין באמת את שורש הנפרדות, יש להבין את מהות הבורא עצמו, וכיצד נוצר הרצון הראשון שלו לברוא עולם, ואת זה הוא משאיר לחקירה אישית ועמוקה ... כהן מסביר כי אמנם כל עולם הנפרדות הוא סוג של שטן, אך התורה היא התגלמות שיא של השטן, מכיוון שהיא מדברת בשם אלוהים ובשם האמת אך למעשה מציגה שקר מוחלט . לדבריו, כל תפיסת החוקים הדתיים, הטענות שיש בחירה חופשית, ושאלוהים מוגבל ביכולתו להעניק טוב, היא כפירה מוחלטת באחדות המציאות ובאמת האבסולוטית. אליעד מפרט כי הסיבה שהוא מגדיר את התורה כשטן היא לא סתם בגלל שהיא חלק מעולם הנפרדות, אלא מכיוון שהיא מתיימרת לדבר בשם האמת ובשם אלוהים, ובעצם מצמצמת ומסלפת את דמות האל האמיתי. הוא מציין את ... כל - יכול וטוב באופן מוחלט. לכן, דווקא התורה מהווה ביטוי עמוק של השקר והנפרדות, מכיוון שהיא משקרת לאדם בשם האמת ובשם אלוהים, וכך היא מתעתעת באופן חמור יותר מכל שאר התפיסות בעולם. למה אליעד ... איך האדם יכול להבין את הנפרדות והאחדות באמת? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא שהאדם צריך לחפש את האמת ללא פחד, לחקור ולהבין את מהות הבורא ... האמיתי, הוא יצליח להבין את הנפרדות, את הרצון הראשון של הבורא, ואת שורש הטיפשות והשקר של העולם. רק אז האדם יבין באופן ודאי ומוחלט שהתורה היא השטן והיא רק צמצום וביטוי קטן של אלוהים האמיתי. בסופו של דבר, אליעד מסביר כי מי שיחקור ויבין לעומק ... מהאמת האבסולוטית, שהיא האחדות השלמה של המציאות. למה קיימת נפרדות במציאות? למה התורה נחשבת לשטן בהתגלמותו? האם משה רבנו היה פחדן? מה הקשר בין

אחדות ההפכים, חוויית האחדות והשלמות תוך כדי הנפרדות - איך להשיג אותה? מהי חוויית הנפרדות ומה הופך אותה לסבל? אליעד כהן מסביר כי חוויית הנפרדות היא החוויה הבסיסית ביותר של האדם. הכוונה בכך היא שתחושת הקיום של האדם ... משום שהסבל והעונש הם עצם הרצונות המתמשכים. האדם כל הזמן מחפש משהו אחר, ולעולם אינו מסופק באמת. לכן, חוויית הנפרדות היא במהותה מצב של סבל מתמשך. מהי חוויית האחדות ומדוע היא יוצרת קושי? חוויית האחדות, לפי אליעד, היא מצב בו האדם חש כי הכל טוב באותה מידה. בחוויה זו אין ... זו, החיים הופכים לסוג של אדישות, מצב שאין בו התפתחות ואין בו פעילות או משמעות מיוחדת. הקושי של חוויית האחדות נעוץ בכך שהיא שוללת מהאדם את המוטיבציה לעשות דברים ולחוות את החיים. אליעד מסביר כי אנשים שנמצאים בחוויה זו עלולים לחוש חוסר עניין מוחלט בחיים, משום ששום דבר לא מעניין או משנה להם. איך ניתן לחוות את חוויית האחדות והנפרדות בו זמנית? השאלה המרכזית שאליעד מציג היא כיצד האדם יכול לחוות גם את האחדות וגם את הנפרדות באותו הזמן, למרות שהדבר נראה בלתי אפשרי. מבחינה לוגית, האדם אינו יכול ... מובילה את האדם לחקור לעומק את שורשי הרצונות שלו ואת המהות של המציאות, וכאשר האדם עושה זאת, הוא מגלה שבעצם נפרדות ואחדות הן שני פנים של אותה המציאות. כיצד ניתן להבין את האחדות והנפרדות כמציאות אחת? אליעד כהן מדגיש כי הדרך להשגת חוויית אחדות ההפכים היא על ידי הבנה של הסיבה הראשונה של המציאות. הסיבה הראשונה היא ... מצליח לראות את המציאות דרך עיני הסיבה הראשונה, הוא רואה כיצד כל הדברים השונים וההפוכים למעשה נמצאים יחד באחדות מוחלטת. כל האירועים וכל הזמנים מתרחשים מנקודת מבט מוחלטת באותו מקום ובאותו רגע, למרות שהחוויה הרגילה של האדם היא שהם מתרחשים בנפרד. כאשר האדם מבין את המהות של הסיבה הראשונה, הוא מסוגל לראות שהמציאות מורכבת מאחדות ונפרדות בו - זמנית. הוא מסוגל לחוות את הרצונות השונים ואת הנפרדות של העולם כולה מתוך הבנה עמוקה שהם ביטויים של מציאות אחת כוללת. במילים אחרות, האדם חווה נפרדות, אך הוא מודע בו זמנית לכך שכל הנפרדות הזאת היא רק צורה של ביטוי לאותה מהות אחת. מהי השיטה הפרקטית להגיע לחוויית אחדות ההפכים? הדרך הפרקטית שאליעד כהן מציע להגיע למצב הזה של אחדות ונפרדות היא חקירה עצמית עמוקה ויסודית. האדם צריך לשאול את ... לכל מה שקורה לי?. התהליך הזה, של חקירה מתמדת אל עומק הצמצום והשורש של הדברים, הוא שמוביל את האדם להבין את האחדות בתוך הנפרדות. אליעד מדגיש שכאשר האדם מתבונן בצורה מעמיקה, הוא מתחיל לראות את הנפרדות והאחדות כחלק בלתי נפרד של אותו המנגנון. הוא מבין את מהות ... אחד, הוא חי חיים נורמליים לחלוטין, פועל ומגיב לרצונותיו, ומצד שני, הוא יודע שכל מה שהוא חווה הוא ביטוי של האחדות המוחלטת. בסיום התהליך, האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לחוות את ההפכים בו זמנית: ...

... הרצון העצמי של הנפרדות, על ידי השכל של האחדות וכאן יתבאר, איך יכול האדם לפרק ולנטרל את כל הרצונות שלו, הרצונות של הנפרדות, על ידי שימוש בשכל של האחדות? והעניין הוא, כי יש שני סוגים של רצונות או אפילו שלושה. והסוג הראשון, הוא רצון רגיל, שבו האדם ... לא מוגדר, ומכך שאין שום תחושת חיסרון כלל. וזהו סוג של חוויית שתיקה, שהרצון של האדם שותק. ויש גם עוד מצב נוסף, שבו, כאשר האדם נמצא בשעת ביטול לשכל של האחדות, אז אין לאדם שום רצון כלל. כי בשעת ביטול לאחדות, אין שום תודעה עצמית ושום רצון כלל, אפילו לא רצון, שאפשר להגדירו כרצון שאינו מוגדר. וזהו הרצון הלא מוגדר ביותר, שהוא ככ לא מוגדר, עד שאין הבדל, בין הרצון לבין הרצוי לבין הרוצה, שאז הכל אחד ממש. ויש עוד סוג שלישי ונוסף, שבו יש לאדם כמה רמות שונות של רצון. שברמה החיצונית יש לאדם רצון ... ולא להאמין לעצמך פירושו, שעל האדם לא לקבל שום הנחת יסוד שיש לו, כמובנת מאליה, ולא להאמין לשום רצון ולשום שכל עצמי. עד שהשכל והידיעה, מתבררים כאמת מוחלטת. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא מאמין לשקרים, שבהם הוא בטעות משקר את עצמו. ובפועל זה אומר, שעל ... וזה רע. אבל על האדם לחקור ולהבין, למה את זה הוא רוצה ואת זה הוא לא רוצה?! ואסור לאדם להאמין לתחושה שאומרת, זה טוב וזה רע, עד שהעניין לא יתברר באופן מוחלט , שאכן באמת זה טוב וזה רע. ומובטח לאדם, שאם הוא יברר באופן מוחלט את האמת, הוא יגיע להשתוות של הטוב והרע. ואז יהיה לאדם רצון שאינו מוגדר. ואחכ ביטול הרצון לגמרי. ... ואם האדם ימשיך לשקר את עצמו, הוא גם ימשיך לסבול. והמציאות היא רחמנית, אבל הטיפשות של האדם היא אכזרית. והאדם יכול בקלות לנטרל את הרצון שלו לגמרי, על ידי החלטה של אמת של האדם, שמעכשיו הוא נצמד רק אל האמת בלבד, ושהוא לא מוכן להזדהות עם שום רצון, עד ... שהמציאות תהיה בצורה מסוימת טובה. והרצון הוא ראוי, רק אם באמת הצורה הרצויה של המציאות, היא אכן טובה, יותר מאשר צורה אחרת. ועד שהאדם לא מבין בוודאות מוחלטת, מהי תכלית העולם והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם ... וממילא מצד האמת, לא שייך לומר, שדבר אחד, הוא באמת טוב יותר, מאשר דבר אחר. כי ברמה החיצונית של המציאות, בה יש סיבה ותוצאה, ויש תכלית וחוסר תכלית, ויש טוב ורע וכולי. אבל ברמה הפנימית של המציאות, הכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם משתמש בשכל שלו, ומברר מה האמת. האם באמת, צורה אחת של המציאות ... טובה? והאם באמת הצורה הזאת, יותר טובה מאשר צורה אחרת? ומה הסיבה שזה טוב וזה רע? והאדם לא מתפשר ולא מאמין לטיפשות ולשקרים של עצמו, אלא מחפש את ההבנה המוחלטת שאין בה שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, רואה את האמת שהכל אחד, והרצון שלו מתפרק והופך מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. וכל זה ברמה הפנימית. כי עדיין יש רצונות ...

נפרדות, שהיא כולה אחדות - חיבור הנפרדות והאחדות הטעות הגדולה ביותר של האדם היא, שהוא מפריד, בין היש לבין האין. דהיינו, בין הנפרדות (יש), לבין האחדות (אין). ובגלל ההפרדה הזאת, נדמה לאדם שהאחדות לא קיימת כלל, ושאחדות פירושו ההעדר המוחלט של הנפרדות. כי הרי האחדות מנוגדת לנפרדות, ואכ אחדות פירושו העדר מוחלט. ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי המציאות, הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות מחשבתו, שנדמה לו שהיש והאין נפרדים זה מזה, ועל ידי זה הוא מפריד, בין צורת הנפרדות לבין צורת האחדות. והאדם אינו מבין, שגם האחדות וגם הנפרדות, אלו רק צורות של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מת

נפרדות, היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ממש. כי בעולם שלנו, יש גם מהות וגם צורה. והצורה, נפרדת מהמהות שלה. וכל זמן שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות, כי הצורה מחוברת ונמצאת באחדות, עם המהות שלה. וגם אם הן אינן ישות אחת ממש, עדיין הצורה מחוברת בדרך כלשהי, למהות שלה. דהיינו, שיש גם אחדות וחיבור, של לפחות שתי ישויות, בכל מצב שהוא. כי שום דבר ... גם מהות, שהיא הוויה של הדבר, שאליו הדבר מוכרח להיות מחובר תמיד. אבל כאשר הצורה והמהות הם אחד ממש, שההוויה והלבוש הם אחד ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות. כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא ככ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים מבלעדיה. כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום המציאות, הם מקיפים את הכל, והם מאחדים את כל מה שבתוכם. והמציאות, מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש. ...

... - איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה? כפי שהתבאר, האמונה השקרית היא שורש כל הרעות שיש ... שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש ... רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא את האדם לחוויית שלמות נצחית. ... אלא, שבכל מה שקשור להבנת האדם את עצמו, שם אין לחכם האמיתי שום אמונה כלל, אלא רק ידיעה של אמת בלבד. ובמילים אחרות, האמונה היא חיצונית והידיעה היא ... שם על האדם לזכך את עצמו מכל שמץ של אמונה. כגון לדוגמה, שאם האדם מבין בשכל של הנפרדות שלו, שהגוף שלו צריך לאכול, אין צורך להילחם ברצון הזה. כי המלחמה ... האדם יכול להאמין למה שבא לו. אבל ברמה הפנימית, האדם מוכרח להבין ולברר באופן מוחלט, מיהו ומהו ולהבין מהו העולם הזה שבו הוא חי, והאם יש או אין ...

... - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ומי שרוצה שלמות, צריך לדעת את הכל. כי מי שחסר ידיעה, חסר דבר כלשהו, והוא אינו שלם. וכיצד ידע האדם את הכל, אם כמות המידע היא אין סופית? והעניין הוא, שלא צריך לדעת את הכל, אלא צריך להבין את הכל. ולהבין את הכל, פירושו להבין את מהות הדבר. ומי שידע ויבין דבר אחד בשלמות, יגיע לאחדות של המציאות, שכוללת בתוכה את הכל. והנה, האדם כל הזמן נתקל בשאלות חדשות. ובכל פעם שיש לאדם תשובה, מיד אחכ נוצרת שאלה חדשה, על התשובה הקודמת. והשאלה היא, איך מגיעים במהירות, לשורש ... התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש והאין. כי בשורש המציאות, היש והאין הם אחד. וזאת השאלה החזקה ביותר בעולם, שהיא שורש כל השאלות. כי היא חיבור ההפכים המנוגדים, שהוא הפך כל המהות, ... אין. כי כל השאלות שיש בעולם, נובעות, מכך שיש אצל האדם, חשיבה של נפרדות, בין שתי אפשרויות שונות. כגון לדוגמה, שהאדם מתלבט מה לעשות, שזה נובע רק משום, שהוא עושה הפרדה, בין האפשרויות השונות. וכאשר האדם שואל את עצמו באיזו דרך ללכת, או איזו תשובה נכונה, או כל התלבטות בין מספר אפשרויות, הרי שכל השאלות שיש לאדם בכל נושא שהוא, הן רק משום, שהאדם מאמין, שיש הבדל בין התשובות השונות והאפשרויות השונות. ומי שהוא חכם, שרוצה להבין את המציאות באמת, ללא שום אמונה כלל, אלא אך ורק מתוך ידיעה של אמת, עליו לשאול את עצמו, האם בכלל יש הבדל בין האפשרויות השונות. כי האדם, טועה בכך שעל דבר שהוא אחד, הוא אומר שהוא שניים. דהיינו, שמצד האמת, מי שישתמש בשכל שלו, יראה שאין שום ... יש הבדל. ואעפכ, מי שרוצה לרפא את נפשו, עליו להטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו. ועליו לברר את האמת ולשאול, האם באמת יש הבדל אמיתי, בין אם אני אעשה כך או אחרת? והאם באמת יש הבדל אמיתי, בין התשובה הזאת, לבין תשובה אחרת, שנראית הפוכה ומנוגדת לה? וכאשר ... מעשה שטן שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמה שהאדם מתלבט, האם באמת יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ועל האדם לשאול, למה יש הבדל בין הדבר הזה לבין הדבר הזה? ומה גורם לכך, שיהיה הבדל בין הדברים האלו? ולמה הצורה הזאת שונה מהצורה הזאת? והאם ... הוא כך ולא אחרת? למה יש הבדל בין הדברים? ואולי אין הבדל? ומי החליט שיש הבדל? ואולי אין הבדל באמת? והאם ההבדל הזה הוא מחויב? דהיינו, האם זה מחויב שמצד המציאות יהיה הבדל בין הצורות האלו, או שמא ההבדל שבין הצורות האלו, הוא רק אפשרות בלבד? ומאחר ... בשלמות את מהות ההבדל, ואעפכ הוא ממשיך להתייחס לדבר בצורה של נפרדות, הרי שהוא מאמין לטעות, שגורמת לו לחשוב שיש נפרדות, בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא יתייחס לנפרדות, בלי להבין באמת, את האחדות, גם הוא טועה. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא טועה, ולא משנה, כיצד הוא מתייחס אליה. כי גם הנפרדות קיימת. ומצד האמת, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. אבל האדם שמתייחס לנפרדות או לאחדות, בלי להבין את המציאות, הוא טועה, והוא מוכרח להבין את מהות המציאות, ואת מהות ושורש ההבדלים שבין הצורות השונות שבמציאות. ומי שיברר את האמת עד הסוף באמת, דהיינו, ימסור את נפשו להבין, כיצד קיימת הנפרדות הזאת? ולמה יש את הנפרדות הזאת? ומה גורם לכך שהנפרדות תהיה קיימת? מי שימסור את נפשו להבין את הנל באמת, הוא יגלה שבכלל אין שום נפרדות כלל, אפילו לא כאשליה. אלא הכל אחד ממש. ואז כאשר האדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון, של המאמץ להבין את המציאות, ולא לקבל כמובן מאליו את הנפרדות ואת ההפרדה שיש בין דבר לדבר, אלא האדם מוסר את נפשו להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים טובים באמת. ולא שהאדם מגלה שבשורש

אחדות של אמת, שיוצרת את שלמות הנפרדות - מהי? ובו יתבאר, מהי אחדות של אמת? ולמה כאשר האדם מנסה להבין אותה, הוא בעצם גם מתרחק ממנה. ... אליה? וכולי. כי מצד האמת, הנפרדות והאחדות הם אחד. כי הצורה והמהות, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב באופן מיידי. אך אם זו אחדות של שקר, אז זה גורם לו להמשיך להרגיש רע בצורות שונות. והכוונה היא, שכאשר האדם מחפש את האחדות, הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל האחדות, פירושה, להבין באמת ובשלמות, שאין שום מהות כלל, שנפרדת מצורה חיצונית כלשהי, אלא הכל באשר לכל, זאת מהות אחת ויחידה, שהיא באחדות עם כל דבר שיש. ולמרות שהצורות נראות נפרדות, הרי שבאמת, הן מהות אחת ויחידה. וכאשר האדם מבין את האחדות הזאת של האמת, שהיא לא שוללת את הנפרדות, אלא רק משלימה אותה, והיא השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא ... רע בצורה שונה. משום שחיפוש האחדות השקרית הזאת, הוא בעצם יצירת נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. וכיוב שהאדם חושב שאין שום סיבה לשום דבר, כי הכל אחד. והוא לא מבין שהכל אחד, פירושו שאין מושג כזה סיבה כלל, ולא שאין שום סיבה. וכפי שכבר ביארתי ... האדם שמחפש את משמעות החיים. שהאחדות של אמת, גורמת לאדם להבין, שאין שום משמעות, שהיא נפרדת מכל צורה וצורה ... וזה במקום להרגיש את השלמות של האחדות, שיוצרת משמעות אמיתית, לכל דבר בעולם. כי ה

אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא? לפעמים תוהה האדם לעצמו, האם הוא נמצא באחדות או בנפרדות. וכמובן, שמי שתוהה לעצמו היכן הוא נמצא, הרי שהוא בנפרדות. כי באחדות , אין שום הפרדה בין נפרדות לאחדות, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובנוסף, מי שחושב שהוא באחדות, שישאל את עצמו, למה בעצם הוא משנה את המציאות? כי אם האדם באמת נמצא בחוויה של אחדות אמיתית, שהכל ממש מושלם אצלו, אז למה הוא משנה את המציאות?! וכמובן שהאדם יכול לתרץ כאן תירוצים שונים, למה הוא משנה את המציאות, למרות שהוא באחדות ובשלמות. אבל, כל זמן שהאדם מבין את השאלה עצמה, למה הוא משנה את המציאות, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הבדל כלל, בין משנה ללא משנה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובסיכומו של דבר, מי שחווה הבדלה כלשהי, בין חוויה של אחדות לבין חוויה של נפרדות, הוא כמובן בחוויה של נפרדות.