האם יש לאדם ייעוד בחיים?

אליעד כהן מתייחס לשאלה, האם יש לאדם ייעוד בחיים, ומסביר את המורכבות שלה. הוא פותח בכך שלפני ששואלים מה הייעוד, חייבים לשאול אם בכלל יש ייעוד. השאלה הזאת עולה מכיוון שבחיים אנו מזהים אירועים שיש להם ייעוד ואירועים שאין להם. לדוגמה, כשאדם אוכל כדי להיות שבע, ברור שיש לעניין הזה ייעוד. לעומת זאת, אם זורקים קוביות בשש - בש, המספר שיוצא הוא לכאורה חסר תכלית, כי אין סיבה הגיונית למה דווקא הוא יצא.

אליעד כהן מסביר שכדי להבין אם יש לאדם ייעוד, צריך לבדוק אם יש בכלל ייעוד לכל המציאות. כי אם לעולם אין ייעוד, בוודאי שגם לאדם אין ייעוד. לעומת זאת, אם לעולם עצמו יש ייעוד, אולי יש גם לאדם. כלומר, השאלה על ייעוד האדם תלויה בשאלה עמוקה יותר: האם למציאות עצמה יש ייעוד או סיבה?

האם בכלל יש ייעוד לעולם?

אליעד מבהיר שכל ניסיון לקבוע ייעוד לקיום מגיע לפרדוקס. אם נגיד שהמציאות קיימת כדי לממש את הפוטנציאל שלה, נשאל מיד מה הייעוד של מימוש הפוטנציאל הזה. וכך אפשר להמשיך ולשאול בלי סוף, ואף פעם לא נגיע לתשובה סופית. אם לכל סיבה אפשר לשאול מה הסיבה שלה, אז למעשה אין שום סיבה אמיתית מוחלטת לקיום.

האם אפשר שהמציאות לא תהיה קיימת?

לדבריו, גם קיום המציאות אינו מחויב. עצם העובדה שאפשר לחשוב שהעולם לא יהיה קיים מוכיח שהוא אינו חייב להיות קיים. הכל יכול להיעלם ברגע אחד, ולכן אפילו לקיום עצמו אין סיבה מוחלטת.

מה הבעיה בלחשוב שלחיים יש ייעוד מוגדר?

אליעד מדגים שאם נאמר שלחיים יש ייעוד, אנחנו עומדים בפני שאלה קשה: מה קורה אחרי שמשיגים את הייעוד? הוא מדגים זאת עם אדם שהגיע לגן עדן אחרי המוות ושואל: "מה התכלית שלי עכשיו?" - או שאין תכלית בכלל, או שתמיד יש עוד תכלית חדשה. אם תמיד יש תכלית חדשה, הרי שלא הגענו לתכלית אמיתית אף פעם. ואם אין יותר תכלית, אז אין משמעות לתכלית מלכתחילה.

האם יש בחירה חופשית המשפיעה על הייעוד?

אליעד מדגיש ששאלה זו תלויה בשאלת הבחירה החופשית. אדם ששואל מה הייעוד שלו מניח שיש לו בחירה. אבל אם אין לאדם בחירה, מה שייך לשאול מה ייעודו? הרי הוא לא יכול לבחור ליישם את הייעוד.

איך מגיעים להבנה שאין הבדל בין יש ייעוד לאין ייעוד?

אליעד מסביר שהבנה עמוקה תגלה לנו שבאמת אין הבדל בין יש ייעוד לבין אין ייעוד, כי שניהם מתאחדים. אדם אמור להגיע למצב שהוא לא מחפש ייעוד יותר, לא כי אין ייעוד, אלא כי הוא מבין שהייעוד האמיתי הוא לחוות את הייעוד בכל פעולה שעושה, כלומר, לחוות את השלמות בכל רגע.

האם כדאי להקשיב לסימנים בחיים?

אליעד מתייחס לאנשים שמאמינים שיש סימנים מהמציאות. הוא מסביר שישנה בעיה לוגית בהקשבה לסימנים, כי אם המציאות רוצה שתגיע למטרה מסוימת, למה היא צריכה לתת לך סימנים? או שתביא אותך ישירות לשם, או שכל סימן יכול להתפרש בדרכים מנוגדות. אליעד מבהיר שאין שום משמעות אובייקטיבית לסימנים האלה.

הוא מוסיף ואומר שאם אדם מאמין בסימנים, הוא חייב להתייחס לכל דבר כסימן - גם לדברים הכי קטנים, כמו מחשבות או רגשות שעולים באופן אקראי. אם הוא יעשה זאת באמת, הוא יגיע בסוף להבנה שאין שום משמעות לשום דבר, ובכך יגלה את השלמות שבה כל דבר הוא המשמעות של עצמו.

האם השלמות האמיתית היא לחיות בלי שאלות?

אליעד מסביר שדווקא לא נכון לחשוב שהשלמות היא מצב ללא שאלות. השלמות האמיתית היא מצב שבו יש לאדם שאלות אינסופיות, אך בו - זמנית אין לו אף שאלה, כי הוא מסוגל להוכיח דבר והיפוכו בכל נושא בעולם. מצב כזה מאפשר לו לחיות בצורה רגועה ושלמה כי הוא מבין את אחדות ההפכים.

האם לחפש משמעות בכל דבר או בשום דבר?

אליעד טוען שכל מי שילך עד הסוף עם החיפוש שלו אחר משמעות יגיע למצב שאין שום משמעות מוחלטת לכלום, כי כל דבר מוביל לעוד דבר, או שהוא מוביל לשום דבר. מצד שני, מי שילך עד הסוף עם האמונה שאין משמעות יגיע למצב שבו לכל דבר יש משמעות מלאה, כי כל דבר הוא משמעות בפני עצמו.

כיצד לחוות את המשמעות השלמה בחיים?

אליעד מסביר שבסופו של דבר, האדם צריך לחיות במצב שבו כל רגע וכל פעולה שלו הם הייעוד והמשמעות עצמה. זה אומר שלא צריך לחפש את המשמעות באירוע עתידי, אלא למצוא את השלמות והמשמעות בכל דבר שקורה כרגע.